ראשית סיפור / אלכסנדר סרגייביץ פושקין

תרגם: דוד פרישמן.

בְּסֻכַּת בֵּית-עִבְרִים אֲבֵלָה וְצָרָה
מְנוֹרָה בוֹעֶרֶת בַּפִּנָּה הָאֶחָת;
וּלְאוֹר הַמְּנוֹרָה יוֹשֵׁב אִישׁ זָקֵן
וְקוֹרֵא בַתּוֹרָה. הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת
יוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל-סִפְרוֹ לְפָנָיו.
עַל-עֶרֶשׂ קְטַנָּה וְרֵיקָה מִשְׁתַּחֲוָה
אִשָּׁה עִבְרִיָּה צְעִירָה וּבוֹכָה;
בַּפִּנָּה הַשֵּׁנִית אִישׁ עִבְרִי צָעִיר
שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹת עֲמֻקּוֹת וְרַבּוֹת,
וּמוֹרִיד אֶת-רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בִּדְאָגָה.
בַּחֶדֶר הַשּׁוֹמֵם תָּכִין הַזְּקֵנָה
אֲרֻחַת-הָעֶרֶב, אֲרֻחָה מָה-רָזָה.
הַזָּקֵן יִסְגּוֹר אֶת-סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ
וִיחַבֵּר אֶת-וָוֵי הַנְּחשֶׁת עַל-מַסְגֵּר;
הַזְּקֵנָה תַגִּישׁ הָאֲרֻחָה הַצָּרָה
לַשֻּׁלְחָן, וְקָרְאָה לְאַנְשֵׁי הַבָּיִת;
אַךְ אִישׁ טֶרֶם יָבֹא; נִשְׁכַּח הָאֹכֶל…
הַשָּׁעוֹת חוֹלְפוֹת בִּדְמָמָה, אַף-נִרְדָּם
הַיְקוּם תַּחַת כִּפַּת רְקִיעַ-הַלַּיְלָה –
רַק עוֹד עַל-סֻכַּת הָעִבְרִים לְבַדָּהּ
לֹא בָאָה הַשֵּׁנָה מְשִׁיבַת כָּל-נָפֶשׁ.
מִמִּגְדַּל הָעִיר קוֹל פַּעֲמוֹן יַשְׁמִיעַ
דְּבַר מַחֲצִית הַלָּיְלָה. – וּפִתְאֹם יָד כְּבֵדָה
תִּתְדַּפֵּק – וְאַנְשֵׁי הַבַּיִת נִבְהָלוּ.
הָעִבְרִי הַצָּעִיר יָקוּם אַף-יִפְתַּח
אֶת-דֶּלֶת הַבַּיִת בִּדְאָגָה מִבָּאוֹת –
אָז יָבֹא הַבַּיְתָה אִישׁ זָר עוֹבֵר-אֹרַח…
[לא נשלם]

השיר קטוע במקור. במהדורה רוסית של כתבי פושקין, מצוין שהקטע "נועד כנראה לפתוח יצירה אפית ארוכה", והתפרסם עשרים שנה לאחר מות פושקין מתוך טיוטה פגומה. אין לו כותרת, ואת זו שלעיל נתן פרישמן לקטע. הנה המקור ברוסית.
אני מאוד סקרנית מה התכוון פושקין לכתוב בהמשך. אפשר ממש לדמיין את החדר ואת יושביו – אך למה הם מחכים? אולי להודעה מן המלחמה? אולי מישהי עומדת ללדת? אולי מדובר בפחד מאנטישמיות? ומי הוא הזר שבדלת? רק פושקין ידע…

[לקריאת תרגומים נוספים של שירי פושקין מאת פרישמן, לחץ כאן. תודה לרונן סוניס על העזרה בפרטים על המקור הרוסי]


אנחנו מעוניינים לפרסם יצירות אשר אתם מעוניינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.

Tags: , ,

Leave a Reply