כמובטח, פורסם ראיון עמי בגליון "תרבות מעריב" מתאריך 24.7.2009, וגרסה דיגיטלית שלו אף זמינה כאן, באתר-בעל-השם-המשונה-של-מעריב.
כמו תמיד בראיונות לעיתונות הכתובה, לא הכל מדויק לגמרי, אך טעות אחת מצערת במיוחד: הכתבה מצטטת לכאורה-מפי משפט שלפיו עברנו מהקלדת כתבי ח"נ ביאליק לכתבי לאה גולדברג. ואולם, כתבי לאה גולדברג עודם מוגנים בזכויות יוצרים, והללו תפקענה רק בתאריך 1.1.2041 (כן, כן), וכמובן שלא זה מה שאמרתי בעת הראיון. את מרמורי הבעתי ברשומה-אורחת בבלוג ביקורת התקשורת המצוין של דבורית שרגל.
אבל מה שחשוב הוא שעוד אנשים שלא הכירו את הפרויקט מכירים אותו עכשיו, ויוכלו להיעזר בפרי עבודתנו.
2 תגובות על “ראיון עם אסף ברטוב ב"תרבות מעריב"”
כשהתחלת עם פרוייקט בן-יהודה גם ביאליק היה מוגן עדיין. זה לא מסתדר לי עם זה שבכתבה נאמר שהעלית את השירים שלו ראשית כל לאתר.
אכן מבלבל. כפי שסיפרתי בכמה הזדמנויות, הפרויקט באמת התחיל בהקלדת שירת ח"נ ביאליק. בתחילת הדרך לא הכרתי את פרטי חוק זכויות יוצרים, ומשום מה הייתי תחת הרושם שתוקף ההגנה 50 שנה ולא שבעים-וחצי-בממוצע.
לאחר שהקלדתי את שירי ביאליק בעצמי, גיליתי שלא נוכל לפרסם אותם עדיין, ועל כן עברנו להקלדת שירי רחל. עד שסיימנו את שירי רחל, היה כבר סוף שנת 2001, ובינואר 2002 פקעו הזכויות על שירת רחל, וכך התחיל "מרק האבן" שלנו. אחר-כך עברנו ליל"ג ולאחד העם, כפי שתיארתי בראיון.