שמעון שמואל פרוג

הנה שיר יפה מאת שמעון שמואל פרוג (1916-1860), משורר יהודי שנולד ברוסיה וכתב בעיקר ברוסית וביידיש, ומעט מאוד בעברית. השיר הוא אחד מאותם שירים עבריים מועטים שחיבר פרוג, זמן קצר לפני מותו.  פרוג הוא בן דורו של ביאליק.

הַגַּנָּב

נִמְצָא הַגַּנָּב – וְחָמָס בְּיָדוֹ
קֹמֶץ מְלֵא אֱגוֹזִים,
וְהוֹלֵךְ הַקּוֹל מֵאִילָן לְאִילָן:
"קֹמֶץ מְלֵא אֱגוֹזִים!!!"

וּמִי הוּא הַשׁוֹדֵד? – בֶּן שְׁמֶרִיל הַסַּנְדְּלָר
וּשְׁנוֹת יְמֵי-חַיָּיו חָמֵשׁ.
וְקוֹרְאִים מִקְצַה הַגַּן עַר קָצֵהוּ
הַשֶּׁרֶץ, הָעוֹף וְהָרָמֶשׁ:

"מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,
לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"
וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"
הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…
כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…

וְעוֹמֵד רַק אֶחָד בַּגָּן – הָאֱגוֹז,
שׁוֹטֵחַ עֲנָפָיו אֵלֵינוּ
וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר לְכָל עוֹבֵר: – "אֱכֹל
מִמַּתְּנַת אָבִינוּ יוֹצְרֵנוּ,
מִמַּתְּנַת אָבִינוּ יוֹצְרֵנוּ"…

השיר בעיני מעיד על טבע האדם, כי רבים ממהרים להוקיע את מפרי הסדר, למרות שבפועל, וגם במקרה הזה, המעשה נעשה מתוך תמימות. השיר רומז על כך שהטבע (העץ) שייך בעצם לכולם. אף שאפשרי הוא שהעץ בשיר שייך למישהו ולכן הפעוט אכן גנב את הפרי, בפועל היה די שפע כדי שיוכל לקחת בלי להזיק לבעל העץ, והנזיפה מיותרת…

* * *

בשיטוטי בויקיפדיה נתקלתי בתמונה הבאה של חוג הסופרים באודסה. התמונה פורסמה בעיתון "החדר העברי" (Еврейской неделе) שערך שמעון דובנוב, גיליון מס' 46, ב-13 בנובמבר 1916 , והיא קנין הציבור.

חוג הספרות באודסה, לפני 1916
מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי.

באתר פרויקט בן-יהודה אפשר לקרוא את כתבי פרוג העבריים וכן תרגומים של שיריו מאת אברהם לוינסון, המובאים ברשות בעלי הזכויות היוצרים על התרגום. בעתיד נפרסם גם את כתביו שתורגמו בידי יעקב לרנר. אם ידוע לכם על יצירות נוספות שחיבר פרוג בעברית, או שתורגמו לעברית , כתבו לנו!

Tags: , , , , ,

Leave a Reply