Archive for the ‘עדכון חודשי’ Category

עדכון אוגוסט 2010, או: היות או לחדול מהיות?

יום שני, אוגוסט 9th, 2010

כמדי חודש בחודשו, אנו מעשירים את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה ביצירות נוספות במגוון סוּגוֹת: ראשית, בפרוזה, אנו מגישים החודש את הנובלה ההסטורית הכינור מאת אברהם שלום פרידברג (בעקבות צבי הרמן רקנדורף), ולצידה חונכים את אגף אהרן דוד מרקסון בפרויקט, עם עיבוד לבני הנעורים של סיפור בשם מול אוהל תימורה מאת ב"נ סילקינר.  מרקסון גם תרגם את בן המלך והעני מאת מארק טוויין, ובקרוב נגיש גם את התרגום הזה.  עוד תרגום שנוסף החודש למאגר הוא תרגומו של אלתר דרויאנוב לסיפור המנגן העיוור מאת המספר הרוסי הידוע ולדימיר קורולנקו.

בתחום המאמרים והמסות, נוספו יצירות מאת י"ח ברנר, ראובן בריינין, משה גליקסון, א"ש שטיין, אברהם רגלסון, וא"ד מרקסון.  ביניהם מסתו של גליקסון על שמריהו לוין, שגם את קובץ מכתביו הנוגעים להכנות להקמת הטכניון בחיפה אנו מגישים החודש.

ולצד שירים נוספים מאת משה אבן עזרא, אנו מגישים החודש כמה מתרגומי השירה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), משירת פושקין, שילר, שייקספיר, לסינג, וליאופולד שפר.  כנהוג בתרגומי ההשכלה, התרגומים אינם דווקא נאמנים ללשון המקור, ולעתים אף נעשו מכלי שני; אף על פי כן, ניכרת גם בתרגומים מיומנותו הלשונית הנדירה של יל"ג.  הנה המונולוג הידוע של המלט, נסיך דנמרק, המתחבט בשאלת ערך החיים, בלשונו של יל"ג:

הֱיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל מִהְיוֹת? זֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה?
הֲטוֹב טוֹב לְאָדָם לָשֵׂאת דּוּמָם וְלִסְבּוֹל
כָּל פִּגְעֵי הַזְּמָן, כָּל מַגֵּפוֹת הַמִּקְרֶה,
אוֹ הֵחָלֵץ עֲלֵיהֶם וְלָשׂוּם קֵץ אֶל כֻּלָּמוֹ
פַּעַם אֶחָת? לִישׁוֹן שְׁנַת הַמָּוֶת
וּלְדַמּוֹת כִּי בִשְׁנָת זֹאת יִתַּמּוּ כָּל נִגְעֵי לְבָבוֹ,
כָּל תַּחֲלוּאֵי הַבָּשָׂר – חֵלֶק אָדָם מֵאֵל?
קֵץ נָעִים כָּזֶה מִי לֹא יַחְמְדֵהוּ?
לִישׁוֹן הַמָּוְתָה! – לִישׁוֹן, אַךְ אוּלַי גַּם לַחֲלוֹם?
הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׁיב אָחוֹר יְמִינֵנוּ,
הַפַּחַד פֶּן נָשׁוּב נִרְאֶה בַּחֲלוֹם הַמָּוֶת
אֶת כָּל הַחַתְחַתִּים אַחֲרֵי גֵו הִשְׁלַכְנוּ.
רַק בִּגְלָלוֹ יַאֲרִיךְ עָנְיֵנוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה;
כִּי לוּלֵא זֹאת מִי נָשָׂא כַּיּוֹם כָּל עֵת וָפֶגַע,
חֲמַת הַמֵּצִיק, הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים,
חֳלִי אַהֲבָה נְאָצָה, גֵּזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,
לַחַץ עָרִיצִים, מַסַּת נְקִיִּים,
נַאֲקַת מֻכִּים וּמְעֻנִּים תַּחַת שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בָּם, –
אִם בְּמַחַץ חֶרֶב אַחַד תּוֹשִׁיעַ יָדוֹ לוֹ
וְנִקָּה מִכָּל אֵלֶּה? מִי יַעֲמֹס עָלָיו מַשָּׂא כָבֵד זֶה,
יֶאֱנֹק, יִתְעַטָּף וְיִקְרֹס תַּחַת עֲמַל הַחַיִּים
לוּלֵא נִתְעֶה בַּשַּׁוְא מִפַּחַד הַמָּוֶת,
פַּחַד אֶרֶץ הַנְּשִׁיָּה וְהָאֲבַדּוֹן,
אֶרֶץ לֹא יְדָעָהּ אִישׁ וְלֹא שָׁב מִגְּבוּלֶיהָ;
לוּלֵא הִשְׁאָהוּ פַּחַד שָׁוְא זֶה לִבְחַר בֶּעֱנוּת חֶלֶד
מֵהָחִישׁ מִפְלָט לוֹ לִמְקוֹם לֹא יְדָעוֹ.
הַפַּחַד הַזֶּה הוּא יַמְסֶה לִבֵּנוּ כַדּוֹנָג;
הִבּוֹק תִּבּוֹק עֲצַת אֱנוֹשׁ מִפְּנֵי מְגוֹרַת לִבּוֹ,
וְחָפְרָה גְבוּרָתוֹ וּבוֹשָׁה מַחְשַׁבְתּוֹ
וְלֹא תַעֲבֹר לִפְעֻלַּת אָדָם לְעוֹלָם.

זאת לעומת תרגומו הידוע של שלונסקי, שנפתח במלים:

להיות או לא להיות? הנה השאלה:
מה נעלה יותר – לשאת באורך-רוח
חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים
למרוד, וקץ לשים להם? למות, לישון,
ולא יותר; ודעת: השינה הזאת
תשבית מכאוב-הלב ואלף הפגעים (וגו')

(אין לנו רשות להביא את תרגום שלונסקי במלואו, שכן הוא עדיין מוגן בזכויות יוצרים.)

עדכון יולי 2010, או: נורדאו אז ועתה

יום שני, יולי 5th, 2010

כמדי חודש בחודשו, העשרנו את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה ביצירות נוספות. לצד שירים נוספים של וידאל בנבנשת, ומאמרים מאת בר טוביה ומשה גליקסון, השלמנו את הקלדת ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי, בתרגום יהודה אבן תיבון (בעריכת אברהם צפרוני), ואנו מגישים את הספר השלם מלחמת קרים מאת אפריים גרשון דיינארד (כמה מעט יודעים בוגרי מערכת החינוך הישראלית על המלחמה הזו, אם אמנם שמעו עליה כלל…), וכן סקירה נאה מאת אברהם רגלסון על המסה הנהדרת של אוסקר וויילד "קמילת השקר" (The Decay of Lying).

אנו חונכים החודש את אגף ראובן בריינין בפרויקט, והיצירות הראשונות פרי עטו הן דווקא תרגומים שלו לפרקים מן הספר פרדוקסים מאת מקס נורדאו, הרופא והוגה הדעות ההונגרי ממוצא יהודי, שעל אף שהיה מתבולל והכריז על עצמו שהוא "גרמני, רק גרמני", נשבה בחזון הציוני והיה פעיל מרכזי בו בימי הקונגרסים.  היום הוא נשכח מלב, אך בשעתו היה מבקר תרבות ידוע ונחשב באירופה, שהתמכרה לכל מיני מבקרים שהסבירו לה את מצבה במונחים של "רקבון" ו"ניוון".

בספרי הלימוד הישראליים, אם כבר הזכרתי אותם, נורדאו אינו מוצג במלוא מורכבות רעיונותיו, אלא בייצוג פלקטי שכולל את הכינוי "אבי 'יהדות השרירים'", מבלי להתעכב על ההקשרים האאוגניים והגזעניים של הגותו.  בכלל, נורדאו אינו מתעלה על תקופתו, וכתיבתו רווּיה בהכללות גורפות וכוזבות, ובשנאת נשים וגזענות גלויה.  הנה, למשל, במסתו הגאוניות והכשרון, כותב נורדאו (ההדגשות שלי):

יש דורות, תקופות, עמים שלמים אשר הרגשות הכהים שולטים בהם יותר מהמחשבות הבהירות, ויד הראשונים תמיד על העליונה. הנשים, אשר מרכזי-מוחם הגבוהים לא יתפתחו לעולם באותה מדה שהמה מתפתחים ע"פ רוב בקרב הגברים, הנה יותר רגשניות מהגברים. הילד, אשר מוחו עדין רופס ומרכזיו עוד לא התפתחו, ובזקן, אשר מרכזי-מוחו הולכים ונהרסים, יש להם כמעט רק רגשות-כהים ולא מחשבות ברורות. בשעה שאדם הוא חולה או בשעה שהוא הולך ומתרפא, בעוד אשר הגוף, וכל מערכת העצבים המרכזית עמו, עדין חלשים, הוא רק מתרגש ואינו מסוגל למחשבות ברורות. הסמנים הראשונים של מחלות המוח הם חליפות רוחו של הנגוע: פעם ישחק, פעם ירגז ופעם יבכה ובקלות מיוחדה הוא עובר ממעמד נפשי זה לאחר, כלומר: הרגשות-הכהים שולטים בו שליטה מיוחדה. הסינים והרומנים של העת-החדשה המה עמים רגשניים, כלומר: מרכזי-מוחם עובדים עבודה גָלמית באופן המסור ומקובל מדור דורים ומעטים מאד המה האנשים ביניהם, אשר מחשבותיהם מקוריות וחפשיות מכבלי הירושה. תקופת-הבינים טבועה בחותם הרגשות הכהים והגעגועים הערפליים. המנהג והמסורה משלו ממשל רב, האדם הפרטי נתבטל ונתמזג בקרב המשפחה, האגודה והמפלגה. כמעט חצי אלף שנה עברו, מבלי אשר היה איש מסוגל למחשבות ברורות ומדוּיקות, לכן היתה כל התקופה ההיא רגשנית, דתית וסוֹדית.

זו הזדמנות להזכיר שבפרויקט בן-יהודה לא מופעלים קריטריוני סינון על פני הספרות העברית, והיא מוצגת כמות שהיא: לפעמים נאורה, לפעמים חשוכה (במונחי ימינו), לפעמים הומניסטית, לפעמים שונאת זרים, גזענית, שונאת נשים, וכו'.  צנזור או השמטת יצירות או קטעים כאלו בשם הערכים המקובלים בימינו (ואולי עדיין לא כל כך מקובלים…) יהיו סילוף האמת וחטא לאחת ממטרות הפרויקט: שימור הספרות העברית על כל פָּניה.

המצבה של הוראטיוס, עכשיו באינטרנט

יום שישי, יוני 11th, 2010

כמדי חודש בחודשו, העשרנו את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות נוספות.  לצד הנובלה זדון ומשוגה מאת א"ש פרידברג ואוסף שירי מספד וכיתובי מצבות מאת יהודה ליב גורדון, אנו מגישים החודש גם שירים נוספים מאת שלום שבזי ומשוררי תימן, וכן מאמרים מאת מרדכי בן הלל הכהן, גליקסון על אחד העם, ציטרון על מרדכי אהרן גינצבורג (ובקרוב תעלה גם האוטוביוגרפיה של גינצבורג, אביעזר), וטורים ספרותיים נוספים מאת אברהם רגלסון.

ופנינה נוספת בעדכון החודש: מבחר שירת הוראטיוס, המשורר הרומי חד הלשון, בן המאה הראשונה לפנה"ס, בתרגומו של יהושע פרידמן.  מיטיבי הקרוא שביניכם אולי זוכרים את רשימתי הקטנה על השירה והנצח, בה ציינתי שהוראטיוס צדק כשטען שהקים לעצמו "מצבת-עד".  ברשימה ההיא הובא תרגומו-עיבודו של מאיר הלוי לטריס לשיר הידוע של הוראטיוס ("עד העולם יכון פועל פעלתי"), והנה החל מהחודש מציע פרויקט בן-יהודה כבר גרסה נוספת לאותו שיר (ולרבים אחרים של הוראטיוס), הפעם בתרגום פרידמן:

מַצּבֶתֶ-זִכָּרוֹן, מוּצָקָה מִנְּחוּשָׁה, יִסַּדְתִּי עֹז,
מִשִּׂיא פִּירַמִּידוֹת תִּתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן קוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה,
לֹא תִירָא מִזֶּרֶם מְפוֹצֵץ, מִסּוּפָה וְסַעֲרַת-שׁוֹאָה,
וְשָׁנִים וְיוֹבְלוֹת בְּשָׁטְפָם צוּר-עֻזָּהּ לֹא יוּכְלוּ הֲרֹס.
לֹא אָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם, וְנִצְחִי לֹא יֵרֵד שְׁאוֹל!
עַד תַּעֲמֹד גִּבְעַת קַפִּיטוֹלְיוּם בְּרֹאשׁ הַגְּבָעוֹת, וְעָלָה
הַכֹּהֵן וּנְזִירָה נֶאֱלָמָה לְכַהֵן פְּאֵר בְּהֵיכָלָהּ,
גַּם נֵזֶר-תְּהִלָּתִי פּוֹרֵחַ וְרַעֲנָן לֹא יֵדַע נְבוֹל!

וִיסַפְּרוּ תְהִלָּתִי וְאָמְרוּ: מֵאֶרֶץ, שָׁם יֵהוֹם שְׁאוֹן
אוֹפִידוּס וּבְתוֹךְ הַיְשִׁימוֹן רָד דּוֹנוּס בְּעַמּוֹ הַזּוֹעֵם,
מֵאַשְׁפּוֹת עָלִיתִי מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, וְשִׁירַת-הַנֹּעַם,
אֶת שִׁירַת-אֵאוֹלְיָה, בְּטַעַם אִיטַלְיָה לִמַּדְתִּי רֹן.

הוֹי לִבְשִׁי-נָא עֹז, מֶלְפּוֹמֵנֵי, כִּי גַדוֹל וּמְהֻלָל מְאֹד
מִפְעָלֵךְ וּפְרִי מַעֲלָלַיִךְ, הִתְגָּאִי וְרֹאשֵׁךְ הָרִימִי!
וְלִי בְרֹב חַסְדֵּךְ, בַּת-שִׁירִי, הָאִירִי פָנַיִךְ וְשִׂימִי
עֲטֶרֶת-הַדְּפַנִּים עַל רֹאשִׁי, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת וָהוֹד!

הנה כי כן, צודק הוראטיוס, ובעזרת יהושע פרידמן, רשת האינטרנט, וקומץ מתנדבים, שוב יכול הציבור ליהנות משירתו, ולזכור את מחברה.

מַצּבֶתֶ-זִכָּרוֹן, מוּצָקָה מִנְּחוּשָׁה, יִסַּדְתִּי עֹז,

מִשִּׂיא פִּירַמִּידוֹת תִּתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן קוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה,

לֹא תִירָא מִזֶּרֶם מְפוֹצֵץ, מִסּוּפָה וְסַעֲרַת-שׁוֹאָה,

וְשָׁנִים וְיוֹבְלוֹת בְּשָׁטְפָם צוּר-עֻזָּהּ לֹא יוּכְלוּ הֲרֹס.

לֹא אָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם, וְנִצְחִי לֹא יֵרֵד שְׁאוֹל! 5

עַד תַּעֲמֹד גִּבְעַת קַפִּיטוֹלְיוּם בְּרֹאשׁ הַגְּבָעוֹת, וְעָלָה

הַכֹּהֵן וּנְזִירָה נֶאֱלָמָה לְכַהֵן פְּאֵר בְּהֵיכָלָהּ,

גַּם נֵזֶר-תְּהִלָּתִי פּוֹרֵחַ וְרַעֲנָן לֹא יֵדַע נְבוֹל!

וִיסַפְּרוּ תְהִלָּתִי וְאָמְרוּ: מֵאֶרֶץ, שָׁם יֵהוֹם שְׁאוֹן

אוֹפִידוּס וּבְתוֹךְ הַיְשִׁימוֹן רָד דּוֹנוּס בְּעַמּוֹ הַזּוֹעֵם, 10

מֵאַשְׁפּוֹת עָלִיתִי מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, וְשִׁירַת-הַנֹּעַם,

אֶת שִׁירַת-אֵאוֹלְיָה, בְּטַעַם אִיטַלְיָה לִמַּדְתִּי רֹן.

הוֹי לִבְשִׁי-נָא עֹז, מֶלְפּוֹמֵנֵי, כִּי גַדוֹל וּמְהֻלָל מְאֹד

מִפְעָלֵךְ וּפְרִי מַעֲלָלַיִךְ, הִתְגָּאִי וְרֹאשֵׁךְ הָרִימִי!

וְלִי בְרֹב חַסְדֵּךְ, בַּת-שִׁירִי, הָאִירִי פָנַיִךְ וְשִׂימִי

עֲטֶרֶת-הַדְּפַנִּים עַל רֹאשִׁי, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת וָהוֹד!

עדכון מאי 2010 או: האלוהית המקורית

שבת, מאי 15th, 2010

גם עדכון מאי התעכב מעט, ובכל זאת, כמדי חודש (גם אם הפעם לא בחודשו), העשרנו את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה:

בולטים בעדכון החודש הסיפורים בעלי הרקע ההסטורי: שתי נובלות, האחת חליפות ותמורות שמה, מאת א"ש פרידברג, והשניה יעקב טיראדו, מאת לודוויג פיליפזון בתרגום ש"י פין, וכן שני הפרקים הנותרים של אש מריבה מאת א"ש שטיין שאנו מצרפים למאגר החודש — חידת הקמעות (על פולמוס יעקב עמדין ויהונתן אייבשיץ) ונקמת מרעים (על עלילות יעקב פרנק, מייסד הפרנקיזם).

העדכון כולל גם את סופר הסופרים — מסתו של מרדכי בן הלל הכהן על נחום סוקולוב; פרק נוסף של האדם והטבע מאת א"ד גורדון, פרקים מתוך הרשימות הביוגרפיות שבספר אשכולות של א"ש שטיין, סיפורים מאת דוד ישעיהו זילברבוש, ומאמרים מאת בר טוביה (שרגא פרנקל).  בנוסף, העלינו את חיבורו של בר טוביה על תולדות הסוציאליזם, וכן חיבור קצר מאת אפריים דיינארד על תולדות המתיישבים היהודיים בעיירה בניו-ג'רזי.

והנה טעימה קטנה להחודש:

עוד לפני גרטה גארבו, היתה שחקנית אחרת שהיתה "האלוהית", ושאותה עבדו בכל רחבי המערב בחצי השנה של המאה הי"ט. שמה היה שרה ברנהרדט, והנה צימוק על אודותיה מפי דוד ישעיהו זילברבוש (דרושה היכרות בסיסית עם ההסטוריה של החצי השני של המאה הי"ט כדי להבין את הקטע, אבל הקישוריוֹת לויקיפדיה בגוף הטקסט תסייענה למתקשים):

במגלת שרה ברנהרד כתוב לאמר: שנים אחדות אחרי מלחמת אשכנז וצרפת פנה אחד ממנהלי התיאטרון באשכנז אל המשחקת הצרפתית ושאל אותה על דבר המחיר שהיא דורשת בשכר עלותה על הבמה בברלין.

"את שתי המדינות אלזס ולוטרינגן!" – ענתה שרה בירנהרד.

"המחיר לא רב הוא" השיב לה מנהל התיאטרון, אבל קודם שאתן את המחיר הזה נחוץ לי לקחת בראשונה דברים עם ביסמרק".

זאת ועוד ברשימתו של זילברבוש על שרה ברנהרדט.

עדכון אפריל 2010

יום חמישי, אפריל 29th, 2010

סוף אפריל הגיע, ויומן הרשת שלנו עמד בשתיקתו.  אין זה משום שעדכון אפריל לא עלה לאתר, אלא משום שעבדכם הנאמן, עורך-מחליף של יומן הרשת, עשה במדינות הים ולא הצליח להתפנות לכתיבת העדכון, ועמכם הסליחה.

ובכן כמדי חודש בחודשו, העשרנו בתחילת אפריל את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות:

שמחנו במיוחד להעלות את פרשת חיי, זכרונותיו של יוסף אליהו שלוש, ממייסדי תל אביב.  הספר הוא קנין הציבור זה כמה שנים, ואף על פי כן נמנענו עד כה מלהעלותו לרשת, מכיוון שהספר זכה להידפס מחדש בהוצאת בבל בשנת 2005, ואם מו"ל עברי לוקח על עצמו הדפסה מחדש של ספר ישן, לא רצינו לפגוע בהכנסותיו, אז החלטנו לחכות כמה שנים עד שתאזל המהדורה.  בינתיים יצר עמנו קשר תומר שלוש, בן-נינו של שלוש, ועודד אותנו להעלות את הטקסט למאגר, ואף סיפק קובץ ובו הטקסט של הספר, מוקלד ובצירוף כמה ביאורים מאת אור אלכסנדרוביץ', אף הוא בן-נינו של שלוש.  אנו שמחים להגיש את הטקסט המרתק הזה לציבור.

נציין שמהדורת "בבל" היא מהדורה מעובדת, כלומר היא שונה מהטקסט המקורי שעלה לאתר; היא כוללת התאמה לכתיב העברי ולכללי הפיסוק הנהוגים היום, וכן יש בה תיקוני טעויות סופר, צילומים, ביאורים ומפתח שאינם קיימים במהדורה המקורית.

בשאר האגפים, הוספנו שירה מאת וידאל בנבנשת, משה אבן-עזרא, ויהודה ליב גורדון, ומאמרים מאת משה גליקסון, אלתר דרויאנוב, משה בילינסוןא"ש שטיין, ובר טוביה.

אלכסנדרוביץ' אף מציע לנו טעימה מזכרונות שלוש:

באחד הימים ישבתי בגן הכפר וקראתי את המכתב השני שקבלתי מדיזנגוף מדמשק בצרוף חמש מאות בנקנוטים חדשים. בשעת קריאה כנראה התאנחתי אנחה עמוקה מלב. באותו רגע הנני מרגיש כי איש מרחוק שואלני: מדוע הנך נאנח הא' שלוש? ותוך כדי שאלתו הוא מעביר את כסאו ליד כסאי. הצטחקתי ועניתי:
– אולי נדמה היה לך. הן לא נאנחתי.
– אבל הן שמעתי את אנחתך מרחוק.
– לא, זהו רק פרי דמיונך…
– אבל – הפציר בי שוב האיש – הן דמיוני לא יטעני, שמעתי בפרוש כי נאנחת, אמור נא לי, ממה הנך סובל ואולי אוכל לעזרך.
– הן אתה אינך מכירני וכיצד תוכל לעזרני…
– אנכי מכיר אותך היטב, ברם אתה לא תכירני. זה כמה זמן שלא באתי ליפו ולא היתה לי ההזדמנות לראות את אביך המנוח ולנשק את ידיו. כך היה הרגלי תמיד בבואי לעיר זו. כבר שנים מספר שנשאתי לי אשה וגר בכפר דנאבה הקרוב לתול-כרם אשר הייתי אחד ממיסדיו. וכאן נמצא ביתי ומשפחתי, שהנני מבקרם לעתים תכופות מאד.
– הוי, אביך היקר עליו השלום, איזה אדם יקר היה, הן כל רכושי בא לי הודות לו.
– ומדוע זה תחשוב כי אבי אינו כבר בחיים.
– האמנם הוא חי? שמח הוא בדבריו.
– הוא נמצא אתנו כיום.
הוא הפציר בי ללכת עמו לביתו בקלקיליה. אך מכיון שהודעתי לו שאבי חי, הלך עמי. בדרך ספרתי לו את סוד אנחתי והוא הקשיב הקשבה מרובה לדברי. כשנכנסנו הביתה מצא את אבי שוכב על המטה, הוא נגש אליו ונשק לו בידיו.
– האם לא תכירני ידידי?
אבי הסתכל היטב בפניו וקרא בשמו: שייך אברהים סמארא וחבקו איש את רעהו.
בבואי לבית שייך אברהים הציגני לפני משפחתו ונתקבלתי בסבר פנים יפות. הוא הצביע עלי כעל בנו של ידידו אשר כל רכושו בא לו על ידו.
בעודני מבלה עם בני המשפחה יצא שייך אברהים לחצר והביא גרזן וחבל. מדד את אורך הקיר והכה בטיח הקיר וכשנפל הטיח נתגלתה צלחת. הוא פתח אותה ונראה חור. מחור זה הוציא שייך אברהים מטפחת אדומה שבתוכה היו סך חמש מאות לירות זהב ומסרם לידי. – את הכסף הזה תחזיר לי אחרי המלחמה, קרא אלי בשמחה.
– רב תודות לך, אין לי צורך כעת בכסף. הן קבלתי רק זה עתה בנקנוטים מדמשק.
– אין בכך כלום. בושה תהיה לי אם לא תקבל מידי את הכסף…
– הן אין לי ארון ואיפוא [ואיפה] אחביא את הזהב. הלא יבואו גנבים ויגנבו את הכסף. – התחלתי לטעון כדי שירפה ממני.
כל טענותי לא הועילו. שיך אברהים באחת: אם לא תקבל את הכסף הנך מבישני.
אמרתי לו כי הנני נאות לקבל מידו את הכסף ולגרום לו קורת-רוח על מנת שאסלק בהן את חובותי. שייך אברהים הסכים גם לתנאי הזה. לפני הפרדי ממנו בקשתיו שיקבל שטר על הסכום הזה. הוא הצטחק: הא כיצד אקבל ממך שטר?… העירותי לו: ומה יהיה אם חס ושלום נמות בימי המלחמה. אם נמות – הוא השיב בפשטות – הרי לשנינו לא יהיה צורך בכסף.