יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

תגית: שירה

  • ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה בסימן שירת ימי הביניים

    בספטמבר האחרון התקיים ערב הוקרה למתנדבי פרויקט בן-יהודה. האירוע התקיים בסימן שירת ימי הביניים, וכלל הרצאות אורח מאת ד"ר דן אלמגור ויהונתן ורדי וכן הופעת אורח מאת אבי בללי, אשר שר משירי אבן עזרא. לטובת כל מי שלא עלה בידו להגיע לערב, אנו שמחים להגיש צילומי וידאו מחלקי הערב השונים. כל הסירטונים הועלו לערוץ היו-טיוב של הפרויקט וזמינים יחד תחת רשימת הצפיה הזו, למעוניינים לצפות בהם ברצף.

    %d7%94%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%98-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94

    > חלק ראשון: מה חדש בפרויקט והחלק "מתנדבים מספרים" – 

    חלקו הראשון של הערב נפתח עם הרצאת מבוא על פרויקט בן-יהודה וחידושים בפרויקט מאת אסף ברטוב, עורכו המייסד של הפרויקט:

    החלק הראשון של הערב המשיך עם הוקרה לשתי מתנדבות הפרויקט שהלכו לעולמן השנה, יעל פנקובר ז"ל ואודי יוליס ז"ל, ואחריו החלק המרגש תמיד "מתנדבים מספרים", בו כמה ממתנדבי הפרויקט חלקו מחוויות ההתנדבות שלהם:

    •  לזכרה של המתנדבת יעל פנקובר: 
    • לזכרה של המתנדבת אודי יוליס: 
    • המתנדב אמיר ברטוב: 
    • המתנדבת גליה גזית: 
    • המתנדב עמי זהבי:  
    • המתנדבת נירה פרדקין: 
    • המתנדב מלאכי שפר: 
    • המתנדבת מיה קיסרי: 
    • המתנדב אסף ברטוב: 
    • המתנדבת אסתר ברזילי: 
    • המתנדב אסף ברטוב – תוספות: 

    > חלק שני: הרצאות והופעת אורח בסימן שירת ימי הביניים – 

    חלקו השני של הערב התקיים בסימן שירת ימי הביניים וכלל שתי הרצאות אורח מאת יהונתן ורדי וד"ר דן אלמגור, ושביניהן אתנחתא מוזיקלית מאת אבי בללי, אשר שר משירי משה אבן עזרא אותם הלחין במסגרת אלבומו "מה לאהובי".

    • הרצאתו של יהונתן ורדי "איה צבי דילג?" –  
    • אבי בללי שר משירי אבן עזרא – 
    • הרצאתו של ד"ר דן אלמגור על שירתו של יוסף צרפתי –  

    אנו מודים מקרב לב לידידי הפרויקט, ד"ר דן אלמגור, המוזיקאי אבי בללי וחוקר הספרות יהונתן ורדי, אשר הופיעו בערב בהתנדבות מלאה, ולכל המתנדבים המספרים שלנו על שחלקו מחוויות ההתנדבות. 

    עוד אנו מודים למתנדבי הפרויקט שהגיעו מכל קצוות הארץ כדי לחלוק איתנו את הערב המיוחד הזה, וגם לאלה שלא עלה בידיהם להיות איתנו. הערב הזה מוקדש לכולכם, כהוקרה על תרומתכם לשימור היצירה העברית בפרויקט בן-יהודה. 

    שלכם,

    שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

  • לכבוד פורים: שיר חבר המשורר על ימי הפורים מאת יוסף צרפתי

    יוסף בן שמואל צרפתי, משורר יהודי בן הרנסנס האיטלקי, חי ופעל ברומא ובפירנצה במאות ה- 15 וה- 16 (נפטר בשנת 1527). הוא היה רופא במקצועו, משכיל בתחומי המתמטיקה והפילוסופיה ושלט היטב בעברית, ארמית, ערבית, לטינית ויוונית. מרבית כתביו אבדו זה מכבר, אך חלק משיריו הנפלאים שרדו בעברית ויועלו בקרוב לאתר פרויקט בן-יהודה. תודתנו העמוקה לד"ר דן אלמגור, אשר בזכות מאמצי השימור שלו הגיעו שירי צרפתי למערכת הפרויקט. כמו כן, תודתנו למתנדב ד"ר ערן גרף על ההיכרות עם מר אלמגור היקר, ואחרונה חביבה, תודה לרכזת המתנדבים שלנו, הגב' צחה וקנין, על הטעימה הפורימית ששלחה לנו, להנאת כולכם.

    פורים שמח מכל צוות פרויקט בן-יהודה!

    עדכון: השירים זמינים עתה במאגר היצירה.

    —————————————————————————————————————–

     

    יוסף צרפתי / שיר חבר המשורר על ימי הפורים

    (המשקל: המתקרב  0 – – / 0 – – // 0 – – / 0 – – // 0 – – / 0 – – // 0 – –)

     1         יְהַלֵּל הֲגִיגִי                  בְּיוֹם תַּעֲנוּגִי              לְמַשְׁפִּיל אֲגָגִי               וּמֵרִים עֲדָתִי,

    2         אֲשֶׁר קָם בְּחַרְבּוֹ         וְהִשְׁחִית בְּאוֹיְבוֹ;           וְהִקְשִׁיב בְּטוּבוֹ           לְקוֹל צַעֲקָתִי.

    3         בְּיוֹם זֶה מְנוּחָה,         וּמִנְחָה שְׁלוּחָה             תְּשַׁבַּח בְּשִׂמְחָה           וְגִיל דַאֲגָתִי.

    4         וְאֶקְרָא מְגִלָּה              בְּתוֹךְ עַם סְגֻלָּה,          וְאֶתֵּן תְּהִלָּה                לְמַקְשִׁיב צְלוֹתִי.

    5         וְהָמָן אֲקַלֵּל,                וְרִשְׁעוֹ אֲמַלֵּל               בְּקוּמוֹ לְחַלֵּל             גְּאוֹן נַחֲלָתִי.

    6         וְלִבִּי אֲוַתֵּר                 לְנִין קִישׁ וְאֶסְתֵּר,          וְרַגְלִי תְּנַתֵּר                 בְּחַדְרֵי נְוָתִי.

    7         וְאָרִים בְּמוֹרָא             בְּרֹאשׁ כָּל-אֲמִירָה         עֲנַף הַזְּמוֹרָה                לְעֵץ גַּאֲוָתִי,

    8         וְאָשִׁיר, וְאָרוֹן,             וְאֶקְרַא בְּגָרוֹן,              וְאָגִיל בְּזִכְרוֹן              פְּדוּת עַם בְּרִיתִי.

    9         וְחֵיק הַצְּבִיָּה               אֲחַבֵּק, וְהָיָה               בְכוֹסִי רְוָיָה,               לְמִרְמָס – חֲבִיתִי.

    10       וְאֶשְׁכַּח פְּגָעַי              וּמִקְרֵי רְגָעַי,                וּפִצְעֵי פְּשָׁעַי              בְּיוֹם אַחֲרִיתִי.

    11       וְאָכִין לְשִׁנַּי                 הֲמוֹן מַעֲדָנַי,               וּבִּדְמֵי גְּפָנַי               אֲכַבֵּס כְּסוּתִי.

    12       וְאֶבְחַר לְיָפֶה              בְּמַשְׁקֶה וְאוֹפֶה,          וְטַבָּח מְשׁוּבָּח            בְּשַׂר תַּאֲוָתִי.

    13       מְבוּשָׁל וְצָלִי               לְמִשְׂגָּב יְהִי לִי,            וְלֶחֶם וְקָלִי                 אֲשַׁוֶּה רִנָּתִי.

    14       וְאֶשְׁכַּר וְאִישַׁן             כְּאַחַי בְּשׁוּשָׁן               בְּמִיץ טוֹב וְיָשָׁן,          וְעָרְבָה שְׁנָתִי.

    15       וְאֶעְבוֹד בְּהוֹנִי             וְכֹחִי וְאוֹנִי                  לְכָל-תַּחְכְּמוֹנִי             בְּחַיַּי וּמוֹתִי.

    16       בְּיַד אֶל שְׁלוֹמִי,           וְשָׁכְבִי וְנוּמִי,               וְשִׁבְתִּי וְקוּמִי,             ובוֹאִי וְצֵאתִי.

    17       וְלוֹ כָל-כְּבוֹדִי               וְזִיוִי וְהוֹדִי,                 וְחֶפְצֵי מְאוֹדִי              בְּשָׂדִי וּבֵיתִי.

    18       בְּצִלּוֹ אֲקַנֵּן,                 וְדָתוֹ אֲשַׁנֵּן,                וּבִזְמִיר אֲרַנֵּן,              וְאֶשְׁכַּח בְּכִיתִי.

    19       וְאֶבְטַח בְּנוֹרַא             עֲלִילוֹת מְקוֹרָא,          בְּעֶבְרָה וְצָרָה               יְהִי לִי פְּדוּתִי.

  • יחיאל מר מהרהר על הנשייה

    הרעיון שהשירה מעניקה חיי נצח עתיק כמעט כמו השירה עצמה.  הנה, גילגמש מלך ארך, אשר ביקש את סוד חיי הנצח, נכשל בסופו של דבר, אך באופן אירוני זכור עד היום בזכות השירה האֶפּית שנכתבה על אודותיו (שמצויה במאגר פרויקט בן-יהודה, בתרגום טשרניחובסקי).  גם הומרוס מודע לכוחה זה של השירה, וכך גם תיאוגניס והוראטיוס, כפי שכתבתי ברשומה הזו לפני כמה שנים.

    ובכן, המשורר יחיאל מַר מתייחס לרעיון הזה בשירו "כְּרִיָה", ומסקנתו עגומה:


    כּוֹרֶה אֲנִי לִי שְׁנֵי קְבָרִים:
    רִאשׁוֹן כּוֹרֶה בְּעָפָר וָאֵפֶר
    שֵׁנִי כּוֹרֶה בְּאַדְמַת הַסֵּפֶר.
    רִאשׁוֹן תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ
    שֵׁנִי תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאַת שְׁמָהּ הָרַךְ
    כְּמוֹ עֶרֶב אָבִיב.
    וַאֲנִי חוֹפֵר וְחוֹפֵר וְגוֹרֵעַ
    מִן הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי לְהוֹסִיף.
    וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ
    הַמִּקְרֶה הָאֶחָד יִקְרֶה אֶת שְׁנֵיהֶם.

    זֶה וְגַם זֶה
    אָבָק יְכַסֵּם.

    האם צדק?

    (יצירת יחיאל מר, שעודה מוגנת בזכויות יוצרים, מוגשת לציבור ברשותה האדיבה של משפחתו.)

  • חג עצמאות שמח!

    לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, השזורים זה בזה, קשר של יגון ותקוה, דמעה ושמחה.

    אנו מברכים את המתנדבים ומשפחותיהם, את העם היהודי באשר הוא, שיתגשם החזון:

    "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שָׁבַע… (מלכים א' פרק ה', פסוק ה').

    מובאים כאן שני שירים  של לוחמים-משוררים-סופרים. מילותיהם הן מרְאָה למחשבותיהם-מחשבותינו, רגשותיהם-רגשותינו. כאז כן היום, כאילו המילים נכתבו בהווה שמלווה אותנו לאורך הדורות.

    חנה סנש שכתביה יתפרסמו בקרוב באתר ואברהם "יאיר" שטרן, שכתביו מופיעים באתר.

    בברכת חג עצמאות שמח לכולם,

    צוות פרויקט בן-יהודה.

     מתוך:  חנה סנש / אלי, שלא יגמר לעולם: שירים ופרקי יומן

    לָמוּת?…

    לָמוּת…  צְעִירָה…  לָמוּת…  לֹא, לֹא רָצִיתִי…

    אָהַבְתִּי אֶת הַשֶׁמֶשׁ הַחַמָּה,

    הָאוֹר, הַשִּׁיר, נִיצוֹץ שֶׁל זוּג עֵינַיִם,

    וְלֹא רָצִיתִי הֶרֶס, מִלְחָמָה.

    לֹא.  לֹא רָצִיתִי.

     

    אַךְ אִם נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת הַיּוֹם

    בְּשֶׁפֶךְ דָּם, בַּהֶרֶס הָאָיֹם,

    אַגִּיד:  בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּעַד הַזְּכוּת

    לִחְיוֹת, וּבוֹא תָבוֹא שָעָה לָמוּת

    עַל אַדְמָתֵךְ אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי.

    נהלל,  5.5.1942

     

     [הרי את מקודשת לי מולדת] / אברהם ("יאיר") שטרן 

    הֲרֵי אַתּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

    כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשׂרָאֵל.

    שִׁפחָה שַׁחָה, כּוֹרַעַת וְאוֹבֶדֶת,

    אֲנִי לָך בַּעַל וְגוֹאֵל.

     

    וְרָחֲקוּ מִמֵּך מְבַלְּעַיִך

    בְּחַיַּי. וּבְמוֹתִי

    אֲנִי – רֹאשִׁי אָלִין בְּחֵיק הָרָיִך;

    אתּ-בְּדָמַי לָעַד תִּחיִי.

     

    וְלִקרָאתֵך מַלכָּה, לִבִּי חָרַד עֵת

    תִּפאַרתֵּך פִּי יְמַלֵּל.

    הֲרֵי אַתּ מְקֻּדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

    כְּדַת מֹשֶה וְיִשׂרָאֵל!

    סיון תרצ"ד

  • זרקור על יוצר: שירתו של אברהם רגלסון

    חלק משגרת יומם של צוות מתנדבי פרויקט בן-יהודה הוא העיסוק בקבלת רשות פרסום ליצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, והגשתן לציבור לפני תום 70 השנים הקבועות בחוק. כך, כאשר לפני כמה שנים פנתה אלינו שרונה תל-אורן, ביתו של אברהם רגלסון, בבקשה להנגיש את כתביו לציבור באתר הפרויקט, שמחנו מאוד להרים את הכפפה. מתנדבי הפרויקט התגייסו למלאכה והחלו להקליד את שירתו הנפלאה, אשר זמינה זה כמה שנים באתר הפרויקט לטובת הציבור הרחב.

    מאז עלו כתביו לרשת, חלה פריחה בעיסוק ברגלסון, אשר בולטת הן בזירת המחקר הספרותי והן בעולם המו"לות; והרי בדיוק התבשרנו שמוסד ביאליק הוציא לאור מחדש את שיריו, בעריכת דן מירון. העיסוק המבורך ביצירתו המיוחדת של רגלסון בלט בשנה החולפת גם במיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות פרויקט בן-יהודה". במסגרתו, מועלים לערוץ היו-טיוב של הפרויקט סרטוני וידאו של אנשי רוח מקריאים יצירות האהובות עליהם לצד הטקסטים עצמם, במטרה לעודד את הנגשת היצירות ולעזור להן למצוא קהל קוראים חדש. במהלך 2013 שמחנו לארח שתי יוצרות נפלאות, אשר בחרו לקרוא מיצירות רגלסון – המשוררת אגי משעול והסופרת אילה יפתח-ולבה.

    משעול, אשר בחרה להקריא את "חקוקות אותיותיך", יש האומרים החשוב בשיריו, מספרת על הבחירה:

    היצירה המקיפה הזאת הדהימה אותי וכמשוררת ברור לי שהיא נכתבה מתוך השראה גדולה ונגיעה בממד הקדושה של העברית. לא סתם היא מתחילה ב"חֲקֻּוּקוֹת" ומסתיימת ב"מִתְאַלֵּהַ". בתי השיר הם לוחות חקוקים של מי שכרת ברית (-מילה) עם שפת קודש, שפה שהוא מתמסר לה כאומר: " שִטְפִינִי, סַלְסְלִינִי אוֹ אִסְרִינִי וַעֲשִי בִי מָה שֶלִּבֵּךְ חָפֵץ" (ביאליק, הבריכה).

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRIjjw" standard="http://www.youtube.com/v/KjrDkS7Yogk?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=KjrDkS7Yogk&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep8910" /]

    לאחר הצילומים, סיפרה משעול:

    אחרי קריאה בקול של 'חקוקות אותיותיך', הרגשתי כמו אחרי קונצרט של עברית מתוזמרת להפליא. הרגשתי, גם אם פה ושם עוד הייתי כמתאמנת, שאני מבצעת פרטיטורה, איך שוב  נחקקות האותיות על לוח לבי, מצטרפות אלה לאלה על כל בנייניהן, גזרותיהן, נטיותיהן, איך מהדהדים בתוכי כל רובדי השפה, איך משתעשעות בי כל הצורות המפתיעות ועושות בי דברים והייתי כממלאת אחר הוראותיה של יונה וולך:  'תן למילים לעשות בך'.

    גם יפתח-ולבה, אשר הכירה את רגלסון באופן אישי כנערה צעירה, בחרה לקרוא חמישה משיריו. הנה הם לפניכם:

    1 – לסולם צורית – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRKfbP" standard="http://www.youtube.com/v/pp_15K1athU?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=pp_15K1athU&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5102" /]

    2 – ביאליק ואחי הקטן – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLurE" standard="http://www.youtube.com/v/wdKSR1KL2q8?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=wdKSR1KL2q8&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4069" /]

    3 – אל הקטן ראם בן אברהם – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRLO9D" standard="http://www.youtube.com/v/veoQOoSis_U?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=veoQOoSis_U&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep4402" /]

    4 – כנור אם – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRM60h" standard="http://www.youtube.com/v/7S4w-nDqlEQ?fs=1&vq=hd720" vars="ytid=7S4w-nDqlEQ&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=1&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep3753" /]

    5 – הספינה ורדה – 

    [embedplusvideo height="365" width="450" editlink="http://bit.ly/1lRMko4" standard="http://www.youtube.com/v/473oUwIYsX0?fs=1" vars="ytid=473oUwIYsX0&width=450&height=365&start=&stop=&rs=w&hd=0&autoplay=0&react=1&chapters=&notes=" id="ep5901" /]

     

    יצירות מוקלטות נוספות זמינות בערוץ היו-טיוב של הפרויקט בקישורית הזו.

    אם הנכם בעלי זכויות על יצירות נשכחות ומעוניינים להעניק לפרויקט רשות פרסום, אתם מוזמנים לפנות אל תיבת העורכים של הפרויקט בכתובת – editor@benyehuda.org.

     

    בברכת כן ירבו,

    צוות פרויקט בן-יהודה.