Posts Tagged ‘שירה’

משה בסוק כותב לילדתו

יום ראשון, נובמבר 25th, 2012

לפני כמה חודשים חנכנו את אגף משה בסוק במאגר היצירה העברית שלנו.  בסוק היה משורר, מתרגם ועורך, ועל אף שטרם חלפו שבעים שנה מאז נפטר, ניאות בנו, עידו בסוק, להעניק לנו רשות פרסום כדי שנוכל להנגיש ולהגיש את כתבי אביו לקורא העברי.

הנה שיר קטן שחיבר משה בסוק לבתו הקטנה:

וּכְבָר גָּדַלְתְּ. כִּפַּת רֹאשֵׁךְ תַּאְדִּים.
רַגְלַיִךְ מוֹלִיכוֹת מִבֵּית-הַיְלָדִים.

קַזּוּאַרִינָה בַּשְּׂדֵרָה אוֹתָךְ סוֹקְרָה:
שְׁבָטִים לָהּ, מְחָטִים לָהּ — וְלֹא דוֹקְרָה.

חֹרְשָׁה בַּדֶּרֶךְ. וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל אַפְלוּלִית.
וְאַתְּ נִכְנֶסֶת לְתוֹכָה, פִּתְאֹם — שְׁלוּלִית.

גְּבוֹהִים הֵם, יְרֻקִּים הֵם סוֹדוֹת הָאֳרָנִים;
אַתְּ אֲלֵיהֶם נוֹשְׂאָה עֵינַיִם שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים.

צְעָדַיִךְ הַקְּטַנִּים שְׁבִיל-עָפָר פּוֹתְחִים,
וּבְנֵי-חֹרְשָׁה שָׁטִיחַ חוּם לָךְ מְשַׁטְּחִים.

קוֹל-פֶּתַע הִפְחִידֵךְ? — זֶה אִצְטְרֻבָּל זוּטָר,
בְּפִיּוֹתָיו הַפְּעוּרִים צַהֲלוּלֵי-מָטָר.

אַתְּ גַּחֲנִי, אַתְּ רַחֲמִי אֶת הַנּוֹפֵל:
רַבִּים זַהֲרוּרֵי בֶּן-אֹרֶן זֶה אָפֵל.

"נֵלֵךְ — קָרָאת אֵלַי — בְּדֶרֶךְ הָאֳרָנִים" —
דְּבָרַיִךְ לִי פְּרָחִים: פְּתוּחִים וְרֵיחָנִים.

לְכִי, הַבַּת, בְּדֶרֶךְ אֳרָנַיִךְ וְנֵלֵךְ.
מִן הַיָּרֹק, מִן הַמַּתְמִיד, אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ.

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

ראו גם יצירות נוספות מאת משה בסוק, לרבות מסות על מחברים אחרים הנכללים במאגר היצירה שלנו.

חניכת ערוץ ה"יו-טיוב" של פרויקט בן-יהודה

יום שישי, אוקטובר 5th, 2012

שלום לכולם,

 

אנו שמחים לבשר כי נפתח ערוץ יו-טיוב חדש לפרויקט. הערוץ מכיל סרטוני וידאו מתוך ערב ההוקרה למתנדבי הפרויקט שהתקיים באוני' ת"א ביוני 2012

חלק א' של הערב – הרצאות – 

1 – הרצאתו של מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק – "ביאליק של נתינה וחסד".

2 – הרצאתו של אסף ברטוב, עורכו המייסד של פרויקט בן-יהודה – "על כינוס הרוח בעידן האינטרנט: פרויקט בן-יהודה – עבר, הווה, עתיד".

חלק ב' של הערב – "מתנדבים מספרים" – 

1 – המתנדב ד"ר ערן גרף – על הפרויקט במקאמה מחורזת פרי עטו.

2 – המתנדבת חנה טל – על הציפיה, ההפתעות ו.. מכונה אחת לסריגת פוזמקאות.

3 – המתנדבת שרונה תל-אורן, בתו של המשורר, המסאי והמתרגם אברהם רגלסון – על מתן רשות פרסום לכתבי אביה וההתנדבות בפרויקט.

4 – המתנדבת צחה וקנין – על חיפושים ביביליוגרפיים ותעלומת א. מיטרופוליטנסקי.

5 – העורכת הילה לוי, בשם המתנדבת אודי יוליס – על "אי-העדפות" הקלדה וחדוות ההתנדבות.

6 – המתנדב ד"ר מלאכי שפר – על לבטיו של מקליד.

7 – המתנדבת נירה פרדקין – על קובץ האגדות "ויהי היום" מאת ביאליק.

8 – המתנדבת עפרה הוד –  על "חובה", "אשמה" ותרגומים בפרויקט בן-יהודה.

9 – המתנדבת נורית גל רכס – על חווית הלימוד, הגאווה וחשיבות שיתוף הידע בעקבות ההתנדבות.

10 – המתנדבת דפנה פילובסקי – על העושר הלשוני וההיסטורי והנאת הלימוד דרך יצירות בפרויקט.

11 – המתנדב אמיר ברטוב – באנקדוטה משעשעת על עליות ומורדות בחיי המקליד.

 

כמו כן, עלו לערוץ שתי הרצאות נוספות מתוך ערב ההוקרה לפרויקט שהתקיים במסגרת "חמישי בקמפוס" באוני' ת"א במרץ 2012

1 – הרצאתה של פרופ' נורית גוברין – "מחקרי תשתית בספרות העברית והחשיבות של פרויקט בן-יהודה במימושם"

2 – הרצאתו של ד"ר אבשלום אליצור – "מנהיגות לוקחים: המופת האינטרנטי של פרויקט בן-יהודה מול דלדול האקדמיה".

 

המשך מועדים לשמחה,

שני אבנשטיין וצוות הפרויקט.

 

המצבה של הוראטיוס, עכשיו באינטרנט

יום שישי, יוני 11th, 2010

כמדי חודש בחודשו, העשרנו את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות נוספות.  לצד הנובלה זדון ומשוגה מאת א"ש פרידברג ואוסף שירי מספד וכיתובי מצבות מאת יהודה ליב גורדון, אנו מגישים החודש גם שירים נוספים מאת שלום שבזי ומשוררי תימן, וכן מאמרים מאת מרדכי בן הלל הכהן, גליקסון על אחד העם, ציטרון על מרדכי אהרן גינצבורג (ובקרוב תעלה גם האוטוביוגרפיה של גינצבורג, אביעזר), וטורים ספרותיים נוספים מאת אברהם רגלסון.

ופנינה נוספת בעדכון החודש: מבחר שירת הוראטיוס, המשורר הרומי חד הלשון, בן המאה הראשונה לפנה"ס, בתרגומו של יהושע פרידמן.  מיטיבי הקרוא שביניכם אולי זוכרים את רשימתי הקטנה על השירה והנצח, בה ציינתי שהוראטיוס צדק כשטען שהקים לעצמו "מצבת-עד".  ברשימה ההיא הובא תרגומו-עיבודו של מאיר הלוי לטריס לשיר הידוע של הוראטיוס ("עד העולם יכון פועל פעלתי"), והנה החל מהחודש מציע פרויקט בן-יהודה כבר גרסה נוספת לאותו שיר (ולרבים אחרים של הוראטיוס), הפעם בתרגום פרידמן:

מַצּבֶתֶ-זִכָּרוֹן, מוּצָקָה מִנְּחוּשָׁה, יִסַּדְתִּי עֹז,
מִשִּׂיא פִּירַמִּידוֹת תִּתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן קוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה,
לֹא תִירָא מִזֶּרֶם מְפוֹצֵץ, מִסּוּפָה וְסַעֲרַת-שׁוֹאָה,
וְשָׁנִים וְיוֹבְלוֹת בְּשָׁטְפָם צוּר-עֻזָּהּ לֹא יוּכְלוּ הֲרֹס.
לֹא אָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם, וְנִצְחִי לֹא יֵרֵד שְׁאוֹל!
עַד תַּעֲמֹד גִּבְעַת קַפִּיטוֹלְיוּם בְּרֹאשׁ הַגְּבָעוֹת, וְעָלָה
הַכֹּהֵן וּנְזִירָה נֶאֱלָמָה לְכַהֵן פְּאֵר בְּהֵיכָלָהּ,
גַּם נֵזֶר-תְּהִלָּתִי פּוֹרֵחַ וְרַעֲנָן לֹא יֵדַע נְבוֹל!

וִיסַפְּרוּ תְהִלָּתִי וְאָמְרוּ: מֵאֶרֶץ, שָׁם יֵהוֹם שְׁאוֹן
אוֹפִידוּס וּבְתוֹךְ הַיְשִׁימוֹן רָד דּוֹנוּס בְּעַמּוֹ הַזּוֹעֵם,
מֵאַשְׁפּוֹת עָלִיתִי מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, וְשִׁירַת-הַנֹּעַם,
אֶת שִׁירַת-אֵאוֹלְיָה, בְּטַעַם אִיטַלְיָה לִמַּדְתִּי רֹן.

הוֹי לִבְשִׁי-נָא עֹז, מֶלְפּוֹמֵנֵי, כִּי גַדוֹל וּמְהֻלָל מְאֹד
מִפְעָלֵךְ וּפְרִי מַעֲלָלַיִךְ, הִתְגָּאִי וְרֹאשֵׁךְ הָרִימִי!
וְלִי בְרֹב חַסְדֵּךְ, בַּת-שִׁירִי, הָאִירִי פָנַיִךְ וְשִׂימִי
עֲטֶרֶת-הַדְּפַנִּים עַל רֹאשִׁי, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת וָהוֹד!

הנה כי כן, צודק הוראטיוס, ובעזרת יהושע פרידמן, רשת האינטרנט, וקומץ מתנדבים, שוב יכול הציבור ליהנות משירתו, ולזכור את מחברה.

מַצּבֶתֶ-זִכָּרוֹן, מוּצָקָה מִנְּחוּשָׁה, יִסַּדְתִּי עֹז,

מִשִּׂיא פִּירַמִּידוֹת תִּתְרוֹמֵם בְּגָאוֹן קוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה,

לֹא תִירָא מִזֶּרֶם מְפוֹצֵץ, מִסּוּפָה וְסַעֲרַת-שׁוֹאָה,

וְשָׁנִים וְיוֹבְלוֹת בְּשָׁטְפָם צוּר-עֻזָּהּ לֹא יוּכְלוּ הֲרֹס.

לֹא אָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם, וְנִצְחִי לֹא יֵרֵד שְׁאוֹל! 5

עַד תַּעֲמֹד גִּבְעַת קַפִּיטוֹלְיוּם בְּרֹאשׁ הַגְּבָעוֹת, וְעָלָה

הַכֹּהֵן וּנְזִירָה נֶאֱלָמָה לְכַהֵן פְּאֵר בְּהֵיכָלָהּ,

גַּם נֵזֶר-תְּהִלָּתִי פּוֹרֵחַ וְרַעֲנָן לֹא יֵדַע נְבוֹל!

וִיסַפְּרוּ תְהִלָּתִי וְאָמְרוּ: מֵאֶרֶץ, שָׁם יֵהוֹם שְׁאוֹן

אוֹפִידוּס וּבְתוֹךְ הַיְשִׁימוֹן רָד דּוֹנוּס בְּעַמּוֹ הַזּוֹעֵם, 10

מֵאַשְׁפּוֹת עָלִיתִי מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, וְשִׁירַת-הַנֹּעַם,

אֶת שִׁירַת-אֵאוֹלְיָה, בְּטַעַם אִיטַלְיָה לִמַּדְתִּי רֹן.

הוֹי לִבְשִׁי-נָא עֹז, מֶלְפּוֹמֵנֵי, כִּי גַדוֹל וּמְהֻלָל מְאֹד

מִפְעָלֵךְ וּפְרִי מַעֲלָלַיִךְ, הִתְגָּאִי וְרֹאשֵׁךְ הָרִימִי!

וְלִי בְרֹב חַסְדֵּךְ, בַּת-שִׁירִי, הָאִירִי פָנַיִךְ וְשִׂימִי

עֲטֶרֶת-הַדְּפַנִּים עַל רֹאשִׁי, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת וָהוֹד!

זלמן היה פרא

יום שני, פברואר 1st, 2010

בזכות אברהם רגלסון, שמגיש כה יפה את זלמן שניאור וטעימות משירתו, נוכחתי עד כמה רומאנטי (במובן הזרם האמנותי) סגנונו של שניאור:

נגני נא.  ויהי ניחוֹח האתרוגים נוזל
מקמטי-שמלותיך;
ועסיס-רימונים ושרף תאנים-כחולות
יקפאו על שפה זו המתוּקה.

רגלסון מציג לנו קטעי שירה שניאורית נוטפת חושניות וגם כזו המתיזה כוחניות וזעם – זעם כלפי גברים, כלפי נשים, כלפי הזיקנה, כלפי עבר מבוזבז בגולה השוחקת:

אך שמעו נא שחקים לי גברים ועדים ההרים הללו.
נשבעתי!
כי כל אשר מנעה חורגתי וגזלה מדמי ובשרי
אמלא בעיני הבהירות וארכוש באזני הסופגות:
את בטני הצוֹמקה מרעב אשביע בריח השדמות,
בשחרים הכלילים ורווּיים לחיי החיוורוֹת אתלע,
ברקמוֹת האור והצללים אכס ואמלא את קרעי,
וארנין בצבעי-הקשת את מוֹחי החרב מדאגה …

(ההדגשה שלי)

– אפילו את הטבע שהוא מאניש הוא רוצה להעניש:

רמיתם אותי, פרגים! מתחת לשלהבת
טיפחתם בטן ברוּכה וּפרי לעתיד לבוא;
למראית-עין בזיתם ובסתר-לב קויתם
להציר השבע עם רקבונו ועם זהבו;
ואני, התם, האמנתי, הוֹי שטנים קטנים, פורחים,
ובלהבות-גביעיכים שרפתי טוּב-עלוּמי.
ועתה כל מדיחי עמוּסים זרע-תקוות –
ואני פה דל ובודד, וזרה שפת נאומי.
(פרגים)

לנוכח הרומאנטיות המשתלחת וחסרת המעצורים הזו, החלטתי מייד ששניאור הוא ה"ביירון" (Byron) של השפה העברית, שכן גם הוא אמן פרא-אדם פורע מוסכמות ונטול רסן על הדף.  ואכן רגלסון אומר ששירת שניאור שופעת תשוּקת-דוֹדים ומלאת שאיפה לכוח, והוא אף מכנה את שניאור "האפיקוֹרוֹס הראשון בשירה העברית" ומוסיף:

"אפיקורוס במשמעות הכפוּלה: כופר בכוח מוּסרי נסתר ועליון, ורודף תענוגים".

רגלסון אומר ששניאור,

"בצאתו משוחרר לקראת ממלכת-ההנאות, הוא מרגיש את עברו הגלוּתי. גם בעמדו, מלא-חשק מול המנגנת האיטלקית, אין הוא נמנע מחשב אתה חשבונות היסטוריים"

ואכן, תוך כדי חשבונות היסטוריים אלה שהוא מחשב עם הגויים, שניאור מזעזע במזיגתו תאוות בשרים עם אלימות:

ועתה אמרי-נא: ההכרתני?
הנה פגישת-פלאים: נכד עם-יהודה
ונכדת-רומי תחת תקרת-בית-אחת…
האשק לך או אשוך, יקירתי,
ואם אחבקך עד לחנק?
או בזה וגם בזה אקדמך, בת מחריבי?
(תחת צלילי המנדולינה)

עדכון דצמבר, או: מדוע צחק הקרטי?

יום ראשון, דצמבר 6th, 2009

כמדי חודש בחודשו, העשרנו החודש את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות: לצד מאמרים נוספים מאת משה בילינסון, אברהם רגלסון, שמואל ליב ציטרון, אחד העם, יוסף זליגר, א"ש שטייןוא"ד גורדון, ושירים נוספים משל וידאל בנבנישת, מתנדבינו מגישים לכם החודש נתח נכבד משירי מנחם מנדל דוליצקי, וכן את השליש הנותר משירי אפרים לוּצָטוֹ.

ולצד יצירת הפרוזה "עלים טרופים ברוח" מאת א"ש שטיין, אנו חונכים החודש את אגף אברהם שלום פרידברג (1838-1902), עם שתי נובלות מתוך חיבורו הידוע ביותר של פרידברג, זכרונות לבית דוד — סדרה של נובלות וסיפורים קצרים שהתחילה כתרגומים-עיבודים לחיבור הגרמני של צבי הרמן רקנדורף "מסתרי היהודים" (Geheimnisse der Juden), זכתה להצלחה ניכרת, והמשיכה ביצירות מקוריות של פרידברג.  עלילות הסיפורים לקוחות ממסורת האגדה היהודית, מסיפורי המקרא דרך אגדות התלמוד ועד לימי הביניים.

נפתח את דוכן הטעימות שלנו לחודש זה עם סונֶטה יפה מאת אפרים לוצאטו, ושמה "נגד צחוק הקרטי".  לפני שקראתיה, תהיתי מיהו זה המכוּנה "קרטי", מדוע הוא צוחק, ולמה מסתייג מכך המשורר.  משקראתי את השיר, גיליתי עד מהרה ש"צחוק הקרטי" אינו אלא הביטוי העברי בפי לוצאטו למשחק בקלפים (מן הזן שכרוך בהימור כספי), בדומה לביטוי המוכר מעט יותר, צחוק (או שחוק) האשקוקי, הלא הוא משחק השחמט, במונח שטבע רש"י בשעתו (וראו הקישורית לפרטים).

ובכן מה בלבו של לוצאטו על המשחק בקלפים?  הנה הסונטה לפניכם:

נגד צחוק הקרטי / אפרים לוצאטו

עַד אָן צְחוֹק יַשְׁרֵשׁ וְיִפְרֶה נֶצֶר?
עַד אָן בְּצִלּוֹ יֶחְסֶה כָל גֶּבֶר?
בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא וְיוֹרֵשׁ עֶצֶר
אֶל מַחֲנֵה רִיבוֹת וְעַל כָּל שֶׁבֶר.

יָמִיר הֲלֹא זָהָב בְּשִׁקְלֵי כֶסֶף
כֶּסֶף מְזֻקָּק יַחֲלִיף בִּנְחוֹשֶׁת:
יִתּוֹם נְחוֹשֶׁת זֶה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
יִלְבַּשׁ מְצַחֵק אָז מְעִילֵי בוֹשֶׁת!

כָּל תּוֹעֲבוֹת לִבּוֹ אֲנִי הִכַּרְתּי
יוֹם בָּא בְצֵל בֵּיתִי כְּמוֹ אוֹרֵחַ
וָאֶחֱזֶה כַּסְפִּי כְּצֵל בּוֹרֵחַ.

וָאֹמְרָה: אָרוּר צְחוֹק הַקַּרְטִי
לֵב סוּר וְלֹא תָסוּר, זְכוֹר אַל תֵּפֶן
כִּי לֹא לְאִישׁ נָזִיר קְרוֹב אֶל גֶּפֶן.


נתקלתם ביצירה מעניינת, מחכימה או משעשעת? שלחו לנו פסקה מובחרת, צרפו כמה מלים משלכם (על הענין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן!