תגית: שירה

  • זבחי כאב

    שיר יפהפה ומנחם לערב יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
    השיר, מאת אברהם סולודר (1890 – 1936), יעלה לאתר בעדכון הבא. הוא כל כך נגע ללבי, שאני חייבת לפרסמו היום.

    אֶזְבַּח זִבְחֵי-כְאֵב / אברהם סולודר

    אֶזְבַּח זִבְחֵי-כְאֵב לְלֵילִי,
    אָז מִדָּמִי עַל שְׁבִילַי-הַשָׁעוֹת.
    אֲזַמְּרָה לָךְ, אַרְצִי, בְּשִׁירִים,
    אְזַמְּרָה לָךְ, אַרְצִי, בִּדְמָעוֹת.

    כְּעָנָן אֶעֱמוֹד וְאַבִּיט
    כְּעָנָן אֶל סַהַר פּוֹרֵחַ.
    מַה-יִּמְתַּק מִיגוֹן אָב לְמַרְאֵה
    קֶבֶר בֵּן כְּסַהַר זוֹרֵחַ,

    קֶבֶר חוֹלֵם כְּפֶרַח. זָע הַפֶּרַח
    וַיָּנַע מִפְרְשִׂי צִיצָיו.
    לַיְלָה, שְׁכוֹל-לִבִּי יְהַלְלֵךְ
    קַר וְקָשֶׁה כְּלַהַב-הַנִּצָּב

    קַר וְקָשֶׁה וְאַכְזָר אֶנָּעֵץ
    בִּבְשָׂרְךָ, סַהַר-פָּז זוֹרֵחַ,
    כַּאֲשֶׁר נָעַצְתָּ בִּי זִיוְךָ,
    מַעְיָנְךָ בְּדָמִי קוֹלֵחַ

    כְּעָנָן אֶעֱמוֹד. מִי יֵרַע
    לִלְבַב הֶעָנָן הָאִלֵּם?
    מִי יָבִין יְצָרַי הַהוֹמִים
    עַד בְּלִי אֲכִילַם, אֲכִילַם

    וַאֲנִי אֶצְחַק וְאָשִׁיר…
    אָשִׁיר אַהֲבוֹת רָעוֹת
    אֲשֶׁר שְׁטָפוּנִי בְּהָמוֹן
    וָאֶמְחֶה עִקְבוֹתָן בִּדְמָעוֹת.

    אַהֲבוֹת כְּלֵילוֹת יוֹקְדִים,
    אַהֲבוֹת כִּשְׁחָרִים מְטֻלָּלִים –
    וְלִבִּי דַל וְשׁוֹמֵם
    כִּשְׂדֵה לַיִל בְּהַחֲזִיר הַצְּלָלִים.

    וַאֲנִי כְּעָנָן אֶנָשֵּׂא,
    נִמְלָט מֵאַהֲבָה אֶל אַהֲבָה –
    וְנַפְשִׁי חוֹגֶגֶת בְּאָשְׁרָהּ,
    וְנַפְשִׁי עוֹרֶגֶת בְּשַוְּעָהּ.

    וִיצָרַי הַנוֹשְׁכִים מֶה-עָצְמוּ…
    אוֹדֶה לָךְ, אַרְצִי, וַאֲבָרֵךְ
    אֲשֶׁר תַּרְגִּיעִי סוּפוֹתַי,
    תַּרְוִינִי זְהַב-טַלֵּךְ וּמְטָרֵךְ.

    אֲשֶׁר אֶחֱשׂוֹף נֶכֶר-חַיַּי,
    אֶבֶן חַיַּי, אֶזְרוֹקָה –
    וְצָלְלוּ וְנֶעֶלְמוּ
    בְּלֵב תְּהוֹמֵךְ הָרְחוֹקָה.

    תִּשְּׁקִי מִרְדִּי הַלוֹהֵט
    בְּאִמְהוּתֵךְ הַגְּדוֹלָה –
    וּכְדִמְעָה נָחָה מִזַּעְפָּהּ
    כַּחֲלוֹם בַּחֲלוֹמֵךְ אֶצְלוֹלָה.

  • עדכון חודש אפריל

    שלום לכם! שוב אביב בחוץ, והפרוייקט מתעדכן ביצירות חדשות-ישנות.

    מה יש לנו החודש?
    "הסוטה", סיפור מסדרת סיפורי "במדבר" מאת דוד פרישמן, שעליהם המלצתי בעבר; "בלתי מוכנים", מאמר מ-1909 על אודות נפילת השלטון העות'מני, ו"כלפי הסכנה", מאמר על אודות הגישות השונות ביחס לעבודת הפועלים העברים והערבים בארץ-ישראל – האם יוכלו לעבוד יחד, או שמא בא האחד על חשבון השני – שניהם מאת אלתר דרויאנוב; מאמרים אודות יהדות פולין ורשמי סיור בפולין בתש"ח ("משוט בפולין", "ורשה"), מאת אברהם לוינסון; "מלחמת תוגרמה [טורקיה – נ.א.] בארץ ישראל" – ספר שלם מאת אפריים דינארד, זכרונות ורשמים מראשית מלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל; וכמובן שירים רבים מאת יהודה ליב גורדון, אסף הלוי איש ירושלים, מרדכי צבי מאנה, אפרים לוצאטו ועוד!

    הנה טעימה מיצירת אלתר לוין. למשורר ירושלמי זה (1883 – 1933), הידוע בשם העט "אסף הלוי איש ירושלים", סיפור מעניין במיוחד. לפי יומנו של עזיז ביי, המפקד הבכיר יותר בירושלים העות'מנית, שימש אלתר לוין כמרגל החשוב ביותר נגד הטורקים, שסייע לבריטים בכיבוש ארץ ישראל והפעיל רשת של סוכנים בכל מרחב ארץ ישראל. לקראת סוף המלחמה נתפס ונידון למוות, אך גזר דינו הומתק והוא חזר לירושלים. הוא היה מחלוצי סוכנויות הביטוח, שנקראו אז "אחריות חיים", ועל פי עיתונות שנות העשרים היה משרדו מהמפוארים במזרח התיכון. מותו לוט בערפל – הוא נמצא תלוי על עץ דקל בחצר ביתו בחג הסוכות תרצ"ד (1933), ללא מכתב והסברים, ותעלומת מותו לא נפתרה עד היום.

    בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא / אלתר לוין

    וְאָנֹכִי בַכֶּרֶם. אֶשְׁכּוֹל הַגֶּפֶן
    בֶּהָדָר לִי נֶעֱנָה בְחִבָּה;
    עַל רֹאשִׁי גַן יֶרֶק, תְּאֵנָה פוֹרַחַת
    שׁוֹלַחַת פַּגֶּיהָ בְאִבָּהּ.

    מִמּוּלִי חֶבְרוֹנִי. וַאֲגָדוֹת עֲרָבִי
    נוֹפְלִים מִפִּיהוּ כַפְּנִינִים:
    מִקְּרָבוֹת עֲנָקִים, גִּבּוֹרֵי הַשּׁבֶט,
    מִקֶּשֶׁת אֲבִי הַמַּאֲמִינִים.

    מִמּוּלִי מֻסְּתַּפָה, מוֹשַׁבְתּוֹ קִיר מוֹאָב,
    חוֹלֵם לוֹ פֹה עַל מַחְצַלְתּוֹ;
    שׁוֹכֵב מֻסְתַּפָה וּלְפִיהוּ הַקַּהֲוֶה,
    שׁוֹתֶה וּבְיָדוֹ נַרְגַלְתּוֹ.

    הוּא נוֹלַד בְּמֵידְבָא. וַיְּהִי יֶלֶד וַיָּמֹת
    אָבִיו בַּשּׁדֶה, בַּקְּרָב;
    וַּיהִי עֶבֶד וַיְּנַהֵג אֶת גְמַלֵּי אֲדוֹנָיו
    לְחָרָן וּלְמִדְבַּר עֲרָב.

    וַיֶּאֱהַב מֻסְתַּפָה הַנָּאוָה שֻׂלַיְמָה
    וַתֶּאֱהַב גַם אוֹתוֹ הַבַּת;
    עֵינֶיהָ גֶחָלִים וּפְלָדוֹת הַלֵּבָב
    וַיְּאַרְשֶׂנָה לְרַעְיָה כַדָּת.

    וַתִּמְשֹׁל בְּבֵיתוֹ הַנָּאוָה שֻׂלַיְמָה
    וַתַּעֲבוֹד בַּשָּׂדֶה בּתּוֹם
    וַתְּחי חַיֵי אֹשֶׁר עִם מֻסְתַּפָה בְּמוֹאָב,
    עִם מֻסְתַּפָה – עַד אותוֹ הַיּוֹם…

    יוֹם סִפְּרָה הַנָּאוָה: וְהִיא בֵין הַזֵּיתִים
    וַיָּבֹא הָעֶלֶם הַזָּר;
    בַּחֲלָקוֹת הַנַעַר וַיְּנַס לְפַתּוֹתָהּ –
    וַתִּשָׂא רַגְלֶיהָ הָהָר…

    שָׁמַע מֻסְּתַּפָה וַיֵּחַם בּוֹ דָמוֹ
    וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הָאִישׁ:
    וַיִּמְצָא הָעֶלֶם וַיַּהַרְגֵהוּ בַּגָּיְא –
    וַיִּמָּלֵט הָאֹהֱלָה חִישׁ.

    נִרְדֶּמֶת שֻׂלַיְמָה; וַיָּבֹא בַּלַּיְלָה
    מֻסְתַּפָה אֵלֶיהָ בּלָּאט
    וְעַל כַּר הַגְּמַלִּיָּה הוֹשִׁיבָהּ וַיִּרְכַּב
    בַּבֹּקֶר, הַלַּיְלָה כִּי נָט.

    וַיָּבֹא חֶבְרוֹנָה. כִּי אָח לוֹ בְּמַמְרֵא
    זֶה בַעַל הַכֶּרֶם הָאָח;
    לוֹ חַרְבּוֹ מָגִנּוֹ וּמַחֲסֶה כִידוֹנוֹ
    מְהֵרָה לֹא יִלָּכֵד בַּפָּח.

    וְאָנֹכִי בַכָּרֶם. מִמּוּלִי מֻסְתַּפָה
    עוֹמָר אָחִיהו בַּפִּנָּה;
    צְנִיף נִרְאֶה בַחַלוֹן: שֻׂלַיְמָה נִשׁקֶפֶת,
    נִשְׁקֶפֶת שֻׂלַיְמָה בְּחִנָּהּ.

    נִשְׁקֶפֶת… רוֹעֶדֶת… לְזכְרוֹן לֵיל מוֹאָב,
    דְּמֵי עֶלֶם רַעֲנָן צוֹעֲקִים שָׁם…
    "מַדּוּעַ סִפַּרְתִּי!.. יְדִידִי, מֻסְתַּפָה!
    הֲתִמָּלֵט מִגּוֹאֵל הַדָּם? – – –"

  • ומה עשו המִצרִים בינתיים?

    הנה שיר שנכתב על סיטואציה מוכרת, מזוית בלתי שגרתית בעליל.

    הַמִּצְרִים בַּמִּדְבָּר / מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל)

    בַּשָּׂדֶה וָיַעַר יָהִים הָרוּחַ,
    יֵילִיל הַיְשִׁימוֹן הַשֶּׁמֶשׁ כִּי בָאָה,
    שָׁם אָח הַמְבֹעֶרֶת בָּאֵשׁ נוֹרָאָה,
    שָׁם בִּנְקִיק סֶלַע בַּכֵּפִים נָנוּחַ!

    נִבֶז לַסַּעַר וּלְסוּפָה תָפִיחַ,
    נַהֲמָם גַּם יַחַד לֹא יַשְׁבִּית גִּילֵנוּ;
    עַל מַרְבַדֵּי צוּר עֵת נִרְבַּץ תַּחְתֵּינוּ
    נִפְרוֹט עַל נֵבֶל וַחֲצוֹצְרָה תַצְרִיחַ!

    נַעֲרוֹק צִיָּה, בִּילֵל תֹּהוּ הִנֵּנוּ
    אֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתֵינוּ חוֹל נַצִּיעַ –
    קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ מַעֲבֵה הָרָקִיעַ –
    נִשְׂחַק לַפָּחַד! הָאֶגְרוֹף מַחֲסֵנוּ!

    לַכֶּסֶף לֹא נִכָּסֵף, שָׁוְא שַׁלְמוֹנִים,
    וּבְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת לֹא דָרְכָה רֶגֶל;
    הַרְחֵק מִשְּׁאוֹן קָרֶת לִבֵּנוּ יָגֵל
    וּכְחַיְתוֹ טֶרֶף נַעַשׂ אַךְ זֵידוֹנִים!

    האם אתם מכירים יצירות נוספות העוסקות בנושא מוכר, מנקודת השקפה מפתיעה? שתפו אותנו!

  • שיר לפורים – רחל מורפורגו

    "אספר תהלות אשה אחת אשר היא יקרה לנו משלשה פנים מצד אמונתנו כי היא ישראלית, מצד עירנו כי היא מילידי טריאסטי, ומצד ספרותנו כי היא משוררת נשגבה ווספורת מהירה אשר בחבוריה הנעימים הוסיפה חן ותפארת ללשוננו הקדושה: משפחת לוצאטו המפוארה, אשר ממנה יצאו בין אנשים אחרים אנשי שם…"

    (מתוך ההקדמה לספר "עוגב רחל", אוסף שירי רחל מורפורגו, שנערך בידי יצחק קסטליוני ב-1890, במלאת 100 שנה להולדתה).

    רחל מורפורגו (1790 – 1871) הייתה משוררת עברית, בת למשפחת לוצאטו המפורסמת. נולדה בטריאסטה שבאיטליה. שיריה זכו להערכה רבה מבני דורה ובמיוחד משד"ל (שמואל דוד לוצאטו), בן-דודה מצד אמה.

    לכבוד החג, הנה שיר שכתבה:

    בשנת ויתר עז אדר שני עמד כומר רשע לדרוש ברבים נגד כל האומות ובפרט שפך זעמו נגד היהודים ואמר: כל נוצרי המקבל צדקה מן יהודי חייב חרם, כי אינם עושים אלא להתפאר. ונעשה נס כי לא דרש עוד. ונקבר ביום פורים בשעת הסעודה.

    הָמָן נָפָל,
    הַנֵּס נִכְפָּל,
    וּבְיוֹם פּוּרִים
    הָרֹאשׁ נָרִים.

    כִּי הַדַּרְשָׁן
    כִּדְמוּת כּוּשָׁן
    דּוֹרֵשׁ רָעָה,
    אוֹתָהּ שָׁעָה

    רֶשֶׁת טָמַן
    אֶל עַם נִבְחָר,
    וּכְמוֹ הָמָן
    אֶל יוֹם מָחָר

    גָּרוֹן נִחַר
    חָלָה נִפְגָּר
    מָוֶת אָגַר
    כָּל רִשְׁעָתוֹ:

    אֶל אֵל נוֹדֶה
    כִּי הוּא פּוֹדֶה
    גּוֹאֵל עַמּוֹ
    כָּבוֹד לִשְׁמוֹ:

    * * *
    והנה קטע נוסף מן ההקדמה ל"עוגב רחל":

    "נפש רחל קשורה בנפש בחור אחד ממשפחת מורפורגו ושמו יעקב, ובראשונה לא אבו לתתה לו, ויפצרו בה לבחור לה איש אחר ולא אבתה שמוע, ותבחר לשבת פנויה בבית אביה. על הענין הזה כתב לה שד"ל שיר אחד, והיא ענתה לו בשיר אחר, לא בלבד עם החרוזים עצמם, כי גם עם תיבות השיר (רובן ככולן) אשר שלח לה. וישלח שד"ל את השיר הזה לבעל כוכבי יצחק (מענדל סטערן) ועל ידו באה רחל לאור העולם; אבל השיר הזה איננו הראשון בחבוריה, כי אם המצבה אשר הכינה לעצמה בימי נעוריה ונדפסה גם כן בכוכבי יצחק. על יפי השיר הנ"ל ויקר מליצותיו תמהו כל קוראיו ולא האמינו כי מידי אשה יצא, ומן היום ההוא והלאה נדפסו בכוכבי יצחק כמה משיריה וממכתביה אשר כולם נכללים בספר הזה, עד כי חדל המכתב העתי ההוא לצאת לאור. אחר זמן נתנו לה הוריה רשיון להנשא לידיד נפשה אשר הוכיח ה' לה, ויהי זה בחדש אדר שנת התקע"ט; ותשר רחל שירה על כלולותיה, וגם שד"ל אשר היה לו תמיד חלק בכל תולדותיה, שר שיר נאה על המראה הזה ושניהם נדפסו בכוכבי יצחק וגם בכנור נעים של שד"ל חלק ב'."

    לקריאת הקטע המלא לחץ כאן.

  • שמעון שמואל פרוג

    הנה שיר יפה מאת שמעון שמואל פרוג (1916-1860), משורר יהודי שנולד ברוסיה וכתב בעיקר ברוסית וביידיש, ומעט מאוד בעברית. השיר הוא אחד מאותם שירים עבריים מועטים שחיבר פרוג, זמן קצר לפני מותו.  פרוג הוא בן דורו של ביאליק.

    הַגַּנָּב

    נִמְצָא הַגַּנָּב – וְחָמָס בְּיָדוֹ
    קֹמֶץ מְלֵא אֱגוֹזִים,
    וְהוֹלֵךְ הַקּוֹל מֵאִילָן לְאִילָן:
    "קֹמֶץ מְלֵא אֱגוֹזִים!!!"

    וּמִי הוּא הַשׁוֹדֵד? – בֶּן שְׁמֶרִיל הַסַּנְדְּלָר
    וּשְׁנוֹת יְמֵי-חַיָּיו חָמֵשׁ.
    וְקוֹרְאִים מִקְצַה הַגַּן עַר קָצֵהוּ
    הַשֶּׁרֶץ, הָעוֹף וְהָרָמֶשׁ:

    "מֻתָּר לִקְרֹעַ אוֹתוֹ כַדָּג,
    לְחֶנֶק, לִסְקִילָה הוּא רָאוּי!"
    וְצוֹעֵק אַחֲרֵיהֶם הָעוֹרֵב: – "קְרַע! קְרָע"
    הַיּוֹנָה הוֹמִיָּה: " כָּרָאוּי!…
    כָּרָאוּי… כָּרָאוּי… כָּרָאוּי!"…

    וְעוֹמֵד רַק אֶחָד בַּגָּן – הָאֱגוֹז,
    שׁוֹטֵחַ עֲנָפָיו אֵלֵינוּ
    וְקוֹרֵא וְאוֹמֵר לְכָל עוֹבֵר: – "אֱכֹל
    מִמַּתְּנַת אָבִינוּ יוֹצְרֵנוּ,
    מִמַּתְּנַת אָבִינוּ יוֹצְרֵנוּ"…

    השיר בעיני מעיד על טבע האדם, כי רבים ממהרים להוקיע את מפרי הסדר, למרות שבפועל, וגם במקרה הזה, המעשה נעשה מתוך תמימות. השיר רומז על כך שהטבע (העץ) שייך בעצם לכולם. אף שאפשרי הוא שהעץ בשיר שייך למישהו ולכן הפעוט אכן גנב את הפרי, בפועל היה די שפע כדי שיוכל לקחת בלי להזיק לבעל העץ, והנזיפה מיותרת…

    * * *

    בשיטוטי בויקיפדיה נתקלתי בתמונה הבאה של חוג הסופרים באודסה. התמונה פורסמה בעיתון "החדר העברי" (Еврейской неделе) שערך שמעון דובנוב, גיליון מס' 46, ב-13 בנובמבר 1916 , והיא קנין הציבור.

    חוג הספרות באודסה, לפני 1916
    מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי.

    באתר פרויקט בן-יהודה אפשר לקרוא את כתבי פרוג העבריים וכן תרגומים של שיריו מאת אברהם לוינסון, המובאים ברשות בעלי הזכויות היוצרים על התרגום. בעתיד נפרסם גם את כתביו שתורגמו בידי יעקב לרנר. אם ידוע לכם על יצירות נוספות שחיבר פרוג בעברית, או שתורגמו לעברית , כתבו לנו!