יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

Blog

  • אשה מצרית או צ'רקסית — לאחשוורוש לא אכפת

    האם אירועי מגילת אסתר קרו באמת?

    המתנדבת הותיקה נורית רכס ביקשה לשתף אתכם בטיעון שמביא זאב יעבץ בכרך השלישי של חיבורו תולדות ישראל, מפי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר):

    רבים מסופרי דורותינו, אשר חזון לבם יקר בעיניהם מכבוד כתבי הקדש, הקלו את דעתם במגלת אסתר, ויערבו את לבבם לאמר, כי כל המאורע המספר בה, בדוי הוא מעקרו, אחרי כי איננו נמצא בספר דה"י הקדמונים לשאר העמים הנראים להם נאמנים יותר מספרי קדשנו.  על הבטול הנמהר וסר הטעם הזה, כבר הרים קולו ראש מבקרי דורותינו, הרה"ג רש"י ראפפאפורט ז"ל לאמר:

    "יש לתמוה על האיש אשר כמשתאה ישאל:  למה לא נמצא דבר מכל הספור הזה בדה"י לעם פרס?  כי מלבד אשר לא היו להם אז סופרים נכונים ומזכירים כל הנעשה, ואין בידנו שום ספר שלם, אשר יכלול כל קורותם בעת ההיא, הנה גם לא נגע דבר זה להם, כ"א לנו.  והמה לא מצאו במסופר במגלה איזה ענין נפלא ומתמיה מצד עצמו וכו'.  כל בני קדם הורגלו בזה, כי מלכם יבחר לו מארמון נשיו, האשה אשר תיטב בעיניו, מבלי להביט על עמה ועל מולדתה;  ועוד גם היום אין איש מהם שם על לב אם המלך הודו או פרס לקח לו אשה מארץ מצרים או מטשירקאסיא, וגם להשמיד עם נכנע ומוזר מארץ אחרת, או להנחם מזה ולהחיותם, אין חדש העת ההיא ובארצות ההן, וכמה אומות נהרגו ונשמדו ויאבד כל זכר למו וכו'"  (בכורי העתים תקפ"ח עמ' 177).

    השתכנעתם?

    ויקיפדיה מוסיפה עוד על הרקע ההסטורי לאירועי מגילת אסתר, אך השאלה נותרת פתוחה.

  • נפח עם עקרונות

    יצחק שריון מספר בזכרונותיו על היישוב הישן בירושלים. הנה קטע קצרצר שלו קרא שריון "פסיכולוגיה של 'חלוקה'":

    כשראיתי פעם נפח אומן, עומד על יד בית הממונה ונדחק בין ההמון, כדי לקבל את חלקו בסכום של שמונה או עשרה גרושים שאלתיו: "איך זה כדאי לך להתבטל ממלאכתך לזמן כל-כך רב, שבו בטח היית מרויח מעבודתך יותר מאשר תקבל פה?" השיב לי: "ומה אעזוב את חלקי בשביל הממונה?"

    זכרונות יצחק שריון הצטרפו החודש למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה.

  • משה בסוק כותב לילדתו

    לפני כמה חודשים חנכנו את אגף משה בסוק במאגר היצירה העברית שלנו.  בסוק היה משורר, מתרגם ועורך, ועל אף שטרם חלפו שבעים שנה מאז נפטר, ניאות בנו, עידו בסוק, להעניק לנו רשות פרסום כדי שנוכל להנגיש ולהגיש את כתבי אביו לקורא העברי.

    הנה שיר קטן שחיבר משה בסוק לבתו הקטנה:

    וּכְבָר גָּדַלְתְּ. כִּפַּת רֹאשֵׁךְ תַּאְדִּים.
    רַגְלַיִךְ מוֹלִיכוֹת מִבֵּית-הַיְלָדִים.

    קַזּוּאַרִינָה בַּשְּׂדֵרָה אוֹתָךְ סוֹקְרָה:
    שְׁבָטִים לָהּ, מְחָטִים לָהּ — וְלֹא דוֹקְרָה.

    חֹרְשָׁה בַּדֶּרֶךְ. וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל אַפְלוּלִית.
    וְאַתְּ נִכְנֶסֶת לְתוֹכָה, פִּתְאֹם — שְׁלוּלִית.

    גְּבוֹהִים הֵם, יְרֻקִּים הֵם סוֹדוֹת הָאֳרָנִים;
    אַתְּ אֲלֵיהֶם נוֹשְׂאָה עֵינַיִם שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים.

    צְעָדַיִךְ הַקְּטַנִּים שְׁבִיל-עָפָר פּוֹתְחִים,
    וּבְנֵי-חֹרְשָׁה שָׁטִיחַ חוּם לָךְ מְשַׁטְּחִים.

    קוֹל-פֶּתַע הִפְחִידֵךְ? — זֶה אִצְטְרֻבָּל זוּטָר,
    בְּפִיּוֹתָיו הַפְּעוּרִים צַהֲלוּלֵי-מָטָר.

    אַתְּ גַּחֲנִי, אַתְּ רַחֲמִי אֶת הַנּוֹפֵל:
    רַבִּים זַהֲרוּרֵי בֶּן-אֹרֶן זֶה אָפֵל.

    "נֵלֵךְ — קָרָאת אֵלַי — בְּדֶרֶךְ הָאֳרָנִים" —
    דְּבָרַיִךְ לִי פְּרָחִים: פְּתוּחִים וְרֵיחָנִים.

    לְכִי, הַבַּת, בְּדֶרֶךְ אֳרָנַיִךְ וְנֵלֵךְ.
    מִן הַיָּרֹק, מִן הַמַּתְמִיד, אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ.

    © כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

    ראו גם יצירות נוספות מאת משה בסוק, לרבות מסות על מחברים אחרים הנכללים במאגר היצירה שלנו.

  • פב"י בכנס מינרבה – הנגשת ידע תרבותי לציבור

    בשלישי ורביעי הבא, ה–13-14.11.12, יתקיים כנס "Digital Heritage" התשיעי במספר במכון ון ליר בירושלים. זהו כנס בינלאומי העוסק בענייני מורשת תרבותית דיגיטלית.

    השנה מייחדים מושב מיוחד על מידע חופשי, עם נציגים מה-Open Knowledge Foundation, קריאייטיב קומונס ישראל ונציגי אווה\מינרבה – מארגני הכנס.

    המושב שלנו יתקיים ביום רביעי, ה–14.11 בין 14:00–17:00, ויכלול שני חלקים –

    חלק ראשון – ידון בחוקי זכויות יוצרים והשפעתם על הנגשת ידע תרבותי לציבור – ירצו נציגי Open Knowledge Foundation, קריאייטיב קומונס ישראל ופרויקט בן-יהודה.
    חלק שני – יעסוק בהנגשת ידע תרבותי ואתגרים בשימור תרבותי במסגרת פעילות "גלאם-ויקי" בישראל – שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות בארץ, עמותת ויקימדיה ישראל וויקיפדיה העברית.

    שני אבנשטיין שלנו תרצה בשני החלקים, פעם בכובע של עורכת פרויקט בן-יהודה, ופעם בכובע של מתאמת מיזמי "גלאם-ויקי" בישראל מטעם ויקימדיה ישראל.

    נתמקד לא רק ביתרונות והישגי כל פרויקט, אלא גם באתגרים העומדים בפנינו במסגרת הפעילות.

    שימו לב –

    • ההרצאות מתקיימות בשפה האנגלית.
    • הכניסה לכנס בתשלום, אך יש בידינו כמה קודי הזמנה שיאפשרו כניסה בחינם למתנדבי פרויקט בן-יהודה אשר רוצים להגיע לכנס.
      למעוניינים, נא לשלוח דואל אל – editor@benyehuda.org. אנא ציינו בשורת הנושא – "כנס מורשת דיגיטלית בירושלים".

     

  • פרופ' נורית גוברין מספרת על מתן רשות פרסום לפרויקט בן-יהודה לכתבי אביה, ישראל כהן*.

    ישראל כהן (1905 – 1986)

    ישראל כהן הוא מן המסאים המחוננים והבולטים בספרות העברית. המסה, שהיא ז'אנר חשוב ומרכזי בספרות, הולכת ומתמעטת בשנים האחרונות. מסתו "כבשונה של מסה" (1951) מונה את סגולותיו של סוג ספרותי זה, ורואה בו אחת מצורות הביטוי הספרותי החכמות, החשובות והאישיות. הוא הדין במסתו: "הביקורת בחינת יצירה" (1953), שכותרתה מעידה על תפיסתו: הביקורת היא בבחינת "מִשנה-יצירה".

    מקום מיוחד תופסת מסתו: "האקולוגיה בתחום הביקורת" (1984), שבה הכניס לראשונה מושג זה לעולם הספרות.

    מסותיו דנות בנושאים רבים שאפשר לחלקם לארבעה: א. נושאים אנושיים-כלליים, כגון: על הסנוב, הגרפומן, השעמום, העורכים, המגיהים. ב. נושאי תרבות וספרות, כגון: ביוגרפיות, מונוגרפיות, ספרות לאומית, לשון הספרות. ג. סופרים עבריים ולועזיים ואישי תנועת העבודה. ד. ענייני השעה.

    בכולן הביע את דעתו, בשפה ספרותית עשירה, המשלבת את חידושיו הלשוניים במקורות הלשון על כל רבדיה. כל הנושאים מציגים את דעתו האישית של הכותב, המבוססת על היכרות יסודית עם הנושא, תיאורו ההיסטורי וראייתו בהקשריו הרחבים.

    ישראל כהן נאה דרש ונאה קיים. המונוגרפיות שלו, הן מלאכת מחשבת של שילוב חיים ויצירה של סופרים, ביניהם: יצחק אדוארד זלקינסון, מתתיהו שוהם, יעקב  שטיינברג ואהרן מגד.

    ספרו: 'בחביון הספרות העברית. עיון לאור משנתו של יונג', הוא אבן-פינה במחקר הספרות המבוסס על תורת הארכיטיפים של יונג.

    ספריו, כרבים מספרי בני דורו, אינם מצויים בהישג ידו של הקורא, ומסותיו אינן ידועות. הוא שייך לאותה משפחה מפוארת "משפחת הנשכחים", שכמעט כל הסופרים העבריים לדורותיהם, שייכים אליה.

    בגלל חשיבותן של מסותיו, שהן אקטואליות תמיד, נתנו, אחותי, פרופ' חגית הלפרין, ואני, פרופ' נורית גוברין, שתינו חוקרות ספרות עברית, את הרשות לפרסום מסותיו ברבים בפרויקט בן-יהודה המבורך.

    חשיפת יצירתו, על אגפיה השונים ביניהם: מונוגרפיות, מסות, ביקורת, תרגומים – יש בה כדי להעשיר את עולמו של הקורא.

    * הערת מערכת פרויקט בן-יהודה:

    ישראל כהן הלך לעולמו בשנת 1986, ועל פי חוק זכויות יוצרים הישראלי, כתביו עודם מוגנים בזכויות יוצרים וישארו כך עד שנת 2057. ברצוננו להודות שוב לשתי בנותיו של כהן, פרופ' נורית גוברין ופרופ' חגית הלפרין, על רשות הפרסום שתרמו לפרויקט, אשר מאפשרת את הגשת כתביו החשובים של כהן לטובת הציבור כבר עתה, 45 שנה לפני מועד פקיעת הזכויות.

    אנו שמחים לבשר כי בספטמבר האחרון עלה לאתר הפרויקט מקבץ ראשון מיצירותיו. בימים אלה ממשיכים מתנדבי הפרויקט לעמול על סריקת, הקלדת והגהת כתביו האחרים, אשר ימשיכו לעלות לאתר הפרויקט עם השלמתם.