Blog

  • סמולנסקין מתאר סחר בנשים

    בסוף המאה ה-19 כתב פרץ סמולנסקין, בספרו "גמול ישרים" יומן, כביכול, של נערה שהמירה דתה, ואחר כך התאבדה. וכך כתבה ביומן הנערה, שאמה מתה בעודה פעוטה, ואביה נישא בשנית.

    עתה אבין שורש דבר מדוע פִזרה אשת אבי כסף רב למען תת חפצי להוסיף בלמודים, ועוד תוסיף בחסדה להביא דעת בלבי, ואדע את אשר לא תדענה כל בנות ישראל; מורים חדשים יבואו לרגעים לחדרי, מורים ממרום עם הארץ, והמה יקרבוני בתתי הכוס על ידם, גם ישפילו ערכם להעביר ידם על חלקת לחיי, דעת יביאו בלבי, דעת הרבה את אשר לא תדענה יתר בנות ישראל. מה נעים גורלי ואני אמרתי כי יתומה עזובה הנני, בעת אשר מרחמים רבים לי, מהללים ומשבחים ניבי וברק עיני, חן שפתותי וגם עלומי לצדקה יחשבו לי, ומי יודע אם לא גם מנשיקות פיהם כאם רחמניה ינשקוני, ומה לי עוד? וכל אלה מידך לי, אשת אבי, היְרֵאה את אלהים, האשה הצנועה, תפארת ליודעיה. הנה אבין מזִמתֵך בת תוֹפת! שפחה דרושה לך, שפחה יפה ויודעת טוב טעם, שפחה אשר לא יבוֹשוּ לקחת הכוס מידה אצילי הארץ, כי על כן פזרת כסף להביא דעת בלבי ושכל טוב בשפתי, פֵּאַרְתְּ את עוֹלָתך בכל פאר בטרם הקרבת אותה לאליל הזִמָה. הוי בת שטן! אל בור החלאה תהדפיני, תעוררי חרפה ממאורתה, למען כסות בה פני זְעוּמַת נפשך בקנאך קנאתך בה.

    בעברית של ימינו: אשת אבי מטפחת את השכלתי, נוהג יוצא דופן באותה קהילה יהודית. בדרך כלל לימדו רק את הבנים. המורים, והם הטובים שבבעלי המקצוע, מבינים את הרמז, והם מרשים לעצמם לעשות מה שקרוי היום "הטרדה מינית". ואיך ידועה ומוכרת אשת אבי? אשה צנועה ומסורה לבעלה. ולמה היא מפזרת כסף על לימודיה של הנערה? כדי לעשותה "נערת ליווי" לעשירים.

    כנראה שכבר היו דברים מעולם, וגם בקהילות דתיות במזרח אירופה.

  • חג עצמאות שמח!

    לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, השזורים זה בזה, קשר של יגון ותקוה, דמעה ושמחה.

    אנו מברכים את המתנדבים ומשפחותיהם, את העם היהודי באשר הוא, שיתגשם החזון:

    "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שָׁבַע… (מלכים א' פרק ה', פסוק ה').

    מובאים כאן שני שירים  של לוחמים-משוררים-סופרים. מילותיהם הן מרְאָה למחשבותיהם-מחשבותינו, רגשותיהם-רגשותינו. כאז כן היום, כאילו המילים נכתבו בהווה שמלווה אותנו לאורך הדורות.

    חנה סנש שכתביה יתפרסמו בקרוב באתר ואברהם "יאיר" שטרן, שכתביו מופיעים באתר.

    בברכת חג עצמאות שמח לכולם,

    צוות פרויקט בן-יהודה.

     מתוך:  חנה סנש / אלי, שלא יגמר לעולם: שירים ופרקי יומן

    לָמוּת?…

    לָמוּת…  צְעִירָה…  לָמוּת…  לֹא, לֹא רָצִיתִי…

    אָהַבְתִּי אֶת הַשֶׁמֶשׁ הַחַמָּה,

    הָאוֹר, הַשִּׁיר, נִיצוֹץ שֶׁל זוּג עֵינַיִם,

    וְלֹא רָצִיתִי הֶרֶס, מִלְחָמָה.

    לֹא.  לֹא רָצִיתִי.

     

    אַךְ אִם נִגְזַר עָלַי לִחְיוֹת הַיּוֹם

    בְּשֶׁפֶךְ דָּם, בַּהֶרֶס הָאָיֹם,

    אַגִּיד:  בָּרוּךְ הַשֵּׁם בְּעַד הַזְּכוּת

    לִחְיוֹת, וּבוֹא תָבוֹא שָעָה לָמוּת

    עַל אַדְמָתֵךְ אַרְצִי, מוֹלַדְתִּי.

    נהלל,  5.5.1942

     

     [הרי את מקודשת לי מולדת] / אברהם ("יאיר") שטרן 

    הֲרֵי אַתּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

    כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשׂרָאֵל.

    שִׁפחָה שַׁחָה, כּוֹרַעַת וְאוֹבֶדֶת,

    אֲנִי לָך בַּעַל וְגוֹאֵל.

     

    וְרָחֲקוּ מִמֵּך מְבַלְּעַיִך

    בְּחַיַּי. וּבְמוֹתִי

    אֲנִי – רֹאשִׁי אָלִין בְּחֵיק הָרָיִך;

    אתּ-בְּדָמַי לָעַד תִּחיִי.

     

    וְלִקרָאתֵך מַלכָּה, לִבִּי חָרַד עֵת

    תִּפאַרתֵּך פִּי יְמַלֵּל.

    הֲרֵי אַתּ מְקֻּדֶּשֶׁת לִי, מוֹלֶדֶת,

    כְּדַת מֹשֶה וְיִשׂרָאֵל!

    סיון תרצ"ד

  • אֶנְדְרֶה אַדִי רוצח פרפר

    באחרונה פרסמנו תרגומים מאת אביגדור המאירי (שאנו מפרסמים ברשות המשפחה) משירתו של המשורר ההונגרי אנדרה אדי.  אדי כנראה לא היה זוכה בתחרות "המשורר החביב".   הנה שירו על רצח פרפר:

    אֲנִי רוֹצֵחַ פַּרְפַּר.
    הוֹ רֶגַע מְבֹרָךְ, אֱלֹהִי,
    עֹנֶג-הָרְצִיחָה הַקָּדוֹשׁ:
    בְּשֶׁל כָּל שִׂנְאָתִי
    מֵתָה תוֹלַעַת זוֹ הַמְנֻמֶּרֶת.
    הַמְצַפָּה לַמָּחָר,
    כָּכָה יְצַפֶּה לוֹ הַמָּחָר.
    כָּל בַּת-צְחוֹק מְאֻשֶּׁרֶת
    יַקְּדִים הַמָּוֶת:
    בְּרֵאשִׁית כָּל קְרָב גָּדוֹל
    יִתְפּוֹקֵק הָאוֹן,
    אַל יִהְיוּ הַחַיִּים
    מִשְׁתֵּה-שָׂשׂוֹן לְאַחֵר,
    כָּל זָהָב יְהִי לְאֵשׁ צוֹרֶבֶת
    וְרַעַל כָּל נְשִׁיקָה מְתוּקָה לְחֵךְ.
    כְּנָפַיִם לָךְ, שְׂמֵחָה, מִשְׁתּוֹבֶבֶת?
    לָכֵן אֶרֵצָחֵךְ נָפֶשׁ.
    וַאֲנִי מְאֻשָּׂר, יַעַן כִּי רָצַחְתִּי.

    (© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.)

  • משה שרת על מאיר הר-ציון

    באחרונה זכינו לקבל רשות ממשפחת משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, להנגיש את כתביו במסגרת פרויקט בן-יהודה.  עד שנחנוך את אגף משה שרת במאגר היצירה שלנו, אנו מביאים כמה פסקאות פרי עטו  שליקט בנו, יעקב שרת, בענין מאיר הר-ציון, שהלך לעולמו לא מכבר.

    כרקע למי שלא מצוי בפרטי הפרשה, הנה תמצית הענין, מתוך ויקיפדיה העברית:

    ב-23 בדצמבר 1954 יצאו שושנה הר-ציון, אחותו של מאיר, וחברה עודד וגמיסטר בני ה-18 לטיול במדבר יהודה. השניים נרצחו, וגופותיהם נמצאו לאחר שישה שבועות בשטח שבשליטת ירדן, שבו התגורר השבט הבדואי ראשידיה.‏ בתגובה יצאו לאזור מאיר הר-ציון עם יורם נהרי, זאב סלוצקי ועמירם הירשפלד, חבריו מיחידה 101, ורצחו כנקמת דם חמישה מבני השבט. הר-ציון נעצר בשובו,‏ והיו שחשבו, דוגמת משה שרת, שיש להעמידו לדין באשמת הריגה או רצח, אולם עקב לחצם של משה דיין ודוד בן-גוריון לא הועמד לדין, מחוסר ראיות‏.

    על כך כתב שרת (שהיה ראש הממשלה באותה עת) ביומנו:

    "ב"ג מסר על זה [בישיבת הממשלה] דוח מפורט ולא כיחד את פרטי הרצח האכזרי – איך תפסו ארבעת הבחורים שלנו נערים בדואים, אחד אחד, ואיך הובילום לואדי ואיך רצחום בתקיעת סכינים זה אחרי זה, ואיך ניסו לחקור כל אחד לפני מותו בדבר מיהות רוצחי הנער והנערה ונבצר מהם להבין את התשובות על שאלותיהם, כי לא ידעו כלל ערבית. ראש חבורת הארבעה היה אחי הנרצחת מאיר הר ציון מעין חרוד" ("יומן אישי" , 11.1.55 כרך ג' עמ' 817).

    ועוד שם:

    "אריק משתולל וצועק כי פרסום השמות היה הפקרת האנשים, כי אם יילחמו פעם וייפלו בשבי אחת דתם להיות מוצאים להורג. הוא וחבריו מסתייעים עכשיו בטענת הסיכון כדי להצדיק חיפוי על מעשה פשע. הנימוק כי אם יילחמו פעם ויפלו בשבי יוצאו להורג, מוציאני מן הכלים. היעלה על הדעת, כי הצבא יסתייע אי פעם באנשים שכאלה, שביצעו פשע נגד המדינה, ועוד מתוך שימוש בכלים צבאיים? לפחות זה צריך להיות עונשם, כי לעולם לא יוכלו להיות חיילים עוד" (שם, עמ' 835-834).

    ועוד זה:

    "תהיתי על מהותו וגורלו של עם זה, המסוגל לעדינות נפש כה דקה, לאהבה עמוקה כזו של הבריות, לשאיפה כה כנה לנאה ולנאצל, ועם זה הוא מוציא מתוך שורות טובי הנוער שלו בחורים המסוגלים לרצוח נפש בדעה צלולה ובדם קר על ידי תקיעת סכינים בגופותיהם של בדואים צעירים חסרי מגן. איזו משתי הנשמות המתרוצצות בין דפי התנ"ך תנצח את יריבתה בקרב העם הזה?" (שם, עמ' 823).

    כמה שנים לאחר מכן, הנה דברי משה שרת בישיבת מזכירות מפא"י, 11.1.61:

    היה פעם מעשה, שחיילי צה"ל רצחו מספר ערבים מתוך נקמה עיוורת [פרשת הנקמה של מאיר הר ציון וחבריו] אני אומר נקמה עיוורת בכוונה, מפני שאפשר לאמור שכל נקמה היא עיוורת, אבל דבר אחד הוא אם ראובן הורג את שמעון ואז אחיו של שמעון הורג את ראובן – זו נקמה, אבל זו לא נקמה עיוורת. אבל במקרה ההוא נרצחו סתם אנשים מתוך נקמה עיוורת לחלוטין. והנה לא הוסקה מזה שום מסקנה, לא הורדו אנשים מדרגה, לא הוצאו מתפקיד.
    אחר כך היה עניין כפר קאסם. אז אינני יכול מראש לשלול את הזיקה בין שני הדברים האלה. מי שהיו ממונים על כך לא הסיקו מסקנות. זה לא אומר כי גם בציבור שמסביב – בצבא, במשטרה – לא הוסקו מסקנות. המסקנה הייתה כי דם ערבי הפקר. ואחר כך באה החנינה לנדונים בכפר קאסם – ושוב יש מזה מסקנות, ויכולתי להמשיך בשרשרת הזאת.

  • פרויקט בן-יהודה זכה בפרס ע"ש יגאל אלון

    אנו שמחים לבשר כי פרויקט בן-יהודה הוכרז כאחד הזוכים בפרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי חלוצי לשנת 2014!  פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי מוענק החל משנת 1982 מדי שנה ביום מותו של יגאל אלון. הפרס מוענק ליחיד, גוף או ארגון על מפעל או מעשה שהם מופת לעשייה חלוצית ותרומה ליצירה ולחברה בישראל. הפרס מוענק על ידי "אגודת דור הפלמ"ח". זוכי הפרס נבחרים על ידי ועדה מיוחדת.

    הפרס יוענק לפרויקט בטקס חגיגי, אשר יתקיים ביום שלישי, ה-01.04.2014, בשעה 18:30, בבית הפלמ"ח, ברחוב חיים לבנון 10, ת"א.

    עומדים לרשותנו כ-30 כרטיסים, עבור מתנדבים, ידידים ותומכים, אשר מעוניינים לחלוק איתנו את הרגע. המעוניינים בכרטיסים, מתבקשים לכתוב אל תיבת העורכים של הפרויקט – editor@benyehuda.org. אנא ציינו בנושא ההודעה: "השתתפות באירוע פרס יגאל אלון". אנא ציינו מס' טלפון לחזרה וכן מס' כרטיסים מבוקש.

    כל הקודם — זוכה, אז אנא הקדימו להרשם!

    תודה מיוחדת למתנדבת הפרויקט, נאוה בת-צו"ר, על ייזום וביצוע הגשת המועמדות לפרס. כן ירבו!