אוֹי לָנוּ מִמַּה שֶּׁרָאִינוּ בַּחֶלֶד

אוֹי לָנוּ מִמַּה שֶׁשָּׁמָעְנוּ.

לֹא יָשׁוּב וְרָפָא עוֹד לָעַיִן רָאָתָה,

לֹא יָשׁוּב וְרָפָא לָאֹזֶן שָׁמָעָה!

פַּעֲמַיִם קָמָה צָרָה לְדוֹרֵנוּ,

פַּעֲמַיִם נָטוּ רַגְלֵינוּ לִמְעֹד,

וְהָאַחֲרוֹנָה הִכְבִּידָה מְאֹד.

כָּל יָמֵינוּ לְגוֹרַל עַמֵּנוּ חָרָדְנוּ:

צַדְנוּ כָּל רֶמֶז אוֹרָה,

לָכַדְנוּ כָּל הֶגֶה בְּשׂוֹרָה,

יוֹמָם וָלַיְלָה צָפִינוּ, הֶאֱזַנּוּ.

גַּם עֵת לֹא הֶאֱמַנּוּ — הֶאֱמַנּוּ.

נְבִיאִים הָיִינוּ בְּעַל כָּרְחֵנוּ,

וְגוֹרָל נְבִיאִים הָיָה גוֹרָלֵנוּ:

אֵלֶּה צָוְחוּ וְדָאָבוּ,

אֵלֶּה לֹא שָׁמְעוּ וְנֶחֱרָבוּ.

תֵּבֵל טוֹבַעַת בְּדָם וּבְדֶמַע,

וְעַל סְבִיבַי אֵין בּוֹכֶה;

גַּם בִּזְעֹק הַגָּרוֹן

וְהַפֶּה בְּקוֹל גָּדוֹל מוֹחֶה,

אֵין כְּאֵב, אֵין חָרוֹן,

וּבָעַיִן לֹא יִגְאֶה מָה —

אֵין אִישׁ בּוֹכֶה.

מְקוֹר הַלֵּב חָרַב,

וְכָל רֹאשׁ

הֲגִיג תּוֹלַעַת יַחֲרשׁ:

רַק אֵלַי הָרָע אַל נָא יִקְרַב,

רַק אֲנִי בַּל אֶמָּחֶה! —

אֵין אִישׁ בּוֹכֶה.

חֻלְּלָה אָחוֹת וְאָח חֻנַּק,

לַבּוֹר הָשְׁלַךְ עוֹד חַי הָאָב,

וְרוּחַ אֵם עֻוְּעָה בְּצוֹק רָעָב,

אֵין דֹּם נֶאֱנָק

וְאֵין שׁוֹאֵל נַפְשׁוֹ עַד מָה —

אֵין עַיִן אֲשֶׁר תִּדְמָע.

וְלֹא אֵדַע לְמִי אֵילִיל,

לְמִי אֶסְפֹּד בְּחִיל:

לַנּוֹפְלִים מִדְּחִי אֶל דֶּחִי,

אוֹ לַאֲשֶׁר נָשׁוּ הַבֶּכִי.

הֲיֵשׁ עוֹד אֳרָנִים מְזַמְזְמִים בָּרוּחַ?

הַעוֹד צֵל-עָב עַל אוֹר שְׁדֵמָה יָנוּחַ?

יֵשׁ דְּבוֹרָה כּוֹפָה רֹאשָׁהּ אֶל צִיץ נָאֶה,

וְאִישׁ עָיֵף בְּאוֹר עֶרֶב מוּל אָהֳלוֹ יִצְעֶה?

יֵשׁ גַּנָּן גּוֹהֵר עֲלֵי גוּמָה אֲשֶׁר חָפָר?

יֵשׁ סוּס רוֹעֶה יִצְנֹף בַּאֲפֵלַת אֲפָר?

קְרִיאַת הַגֶּבֶר בְּשָׁעָה דְמוּמָה כֻּלָּהּ?

חָתוּל גָּח פֶּתַע מֵאַחֲרֵי גָדֵר טְלוּלָה?

יֵשׁ עֵגֶל בִּקְשִׁי מִצְחוֹ יָרֵךְ כְּחָל אִמּוֹ?

אִישׁ אָץ לִפְרֹק מַשָּׂא בְּעִיר לַהֲקִימוֹ?

יֵשׁ חַלּוֹן בָּעֶרֶב בְּאוֹר יְשָׁרִים יֵאוֹר,

וְאֵין קוֹל זוֹעֵק מֵרְחוֹב: “כַּבֵּה הָאוֹר!”?

יֵשׁ אָדָם נוֹפֵל אַפַּיִם אַרְצָה בִּתְפִלָּה?

זוּג מַמְתִּיקֵי-שִׂיחַ בִּדְמִי שְׂדֵרָה מְצִלָּה?

יֵשׁ אֹזֶן יֵט לְהֶסְבֵּר חָכְמַת אָדָם

מוּל שַׁחַק מְכֻכָּב, שׁוֹאֵל לַהֲלִיכוֹת עוֹלָם? —

כָּל אֵל נַפְשִׁי שָׁאַלְתִּי פֹּה בִּנְוֵה גַנִּים,

אֵלָיו יָצָאתִי מְצֹא מַרְגּוֹעַ מֵעֲמַל שָׁנִים.

וְאוּלָם עַל זֶה מַחֲרֹזֶת הַשְּׁאֵלוֹת

אַחַת נִצְּחָה בִי בְּאֵלֶם הַלֵּילוֹת:

הִנֵּה אָשׁוּב מָחָר אֶל חֶלֶד הַזְּוָעוֹת,

זֶה אֶת יְרָחַי יַרְעִיל, יָמַי וְהַשָּׁעוֹת,

וְאֵל תְּמוּנוֹת נָפַת הַנֹּגַהּ וְהַנַּחַת

נוֹפְלוֹת אֶל אֵשׁ הַתֹּפֶת הַקּוֹדַחַת,

וְהֵן נִשְׂרָפוֹת כֻּלָּן בִּן רֶגַע וְנִמְחוֹת:

הָיוּ, עִנְּגוּ. חָלְפוּ וְ — נִשְׁכָּחוֹת;

אַךְ הָאֲחֵרוֹת, כְּחוֹתַם אֵשׁ טְבוּעוֹת בַּמֹּחַ,

אֶת אֵלּוּ, הַאוּכַל, אֵלִי, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ?

רָאִיתִי צִפּוֹר בָּאָה בִּיעָף,

בָּאָה וְנָחָה בָּעֵץ עַל עָנָף.

צִפּוֹר מְרוּטָה, פְּרוּעַת נוֹצָה,

כֻּלָּהּ מַרְעִידָה וּמְכֻוָּצָה.

צִיְּצָה הַצִּפּוֹר בְּהֶגֶה חוֹלֶה,

גּוּפָהּ הָאָפֹר כְּרֶטֶט עָלֶה.

שָׁמַעְתִּי קוֹלָהּ, רָאִיתִי מַרְאֶהָ,

וּפֶתַע כָּל חוּשׁ בִּי נִכְמַר אֵלֶיהָ.

שָׁאַלְתִּי: הַאֵין זֹאת נִשְׁמַת אֲחוֹתִי,

צִפּוֹר אֵלֶם שֶׁבָּאָה לִפְקֹד אוֹתִי?

לִי שִׂיחַ בְּשָׂפָה בִּלְתִּי מוּבָנָה

מַה שֶׁקָּרָה אֶת בִּתָּהּ וּבְנָהּ?

וְאוּלַי אֵין זֹאת כִּי נֶפֶשׁ הַבַּת,

שֶׁבָּאָה לְסַפֶּר לִי כִּי אָזְלַת יָד:

אָחִיהָ לֻקַּח אֱלֵי חַיִל זָר,

יָצָא לִשְׂדֵה-קֶטֶל וְלֹא חָזָר;

אִמָּהּ וְאָבִיהָ בְּצִפָּרְנֵי הָעַיִט;

שָׁמְמָה הַגִּנָּה וְנִשְׂרַף הַבַּיִת;

אֵין אָב וּפַטְרוֹן, לֹא חֹק וּמִשְׁפָּט,

וּמַר מִן הַמָּוֶת פֵּרוֹר הַפַּת —

וּלְמִי יְשַׁוְּעוּ לְבַקֵּשׁ הַצָּלָה

מִיַּד הַמְעַוֵּל בָּם יַעַשׂ כָּלָה? — —

הַצִּפּוֹר רִטְטָה, הָגְתָה וּבָכְתָה,

עַד פָּנָה זִיו הַיּוֹם וַתְּהִי עֲלָטָה.

גבעת ברנר, אלול תש"ב

טַחֲנַת עוֹלָם, רֵחַיִם שֶׁל שְׁאוֹל!

כְּנָפֶיהָ מְלֹא רֹחַב הַזְּמָן.

תִּטְחַן עַמִּים כְּגַרְגְּרֵי דָגָן,

תִּשְׂחַט דָּמִים כְּתִירוֹשׁ מֵאֶשְׁכּוֹל.

מִן הַחֶדֶר בָּאָה סוּפָה,

גִּבְעוֹת עוֹלָם לֹא יָדְעוּ כִּמְעוּפָהּ:

תַּךְ כָּנָף אֶל כָּנָף,

כָּל הַטַּחֲנָה תַּחֲרֹק כְּנִשְׁבֶּרֶת,

הִנֵּה תָּכְרַע, הִנֵּה תּוּנַף,

בְּאֵשׁ בְּרָקִים כֻּלָּהּ בּוֹעֶרֶת.

אֲבָנֶיהָ יִסַּבּוּ בִּסְאוֹן

מַזָּרוֹת בַּמָּרוֹם.

בֵּין טְחֹן לִטְחֹן

עַמִּי — חֲלֵב דָּגָן —

עַד דַּק נִטְחָן,

וַאֲבָקוֹ לֹא יֵרוֹם.

דָּמוֹ — הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר —

זָב שׁוֹקֵט אֱלֵי תְהוֹם,

יָזוּב וְלֹא יִזְעַק מָר.

אייר, תש"ג

הָיוּ יָמִים בָּם מָוֶת הָיָה תוּגָה

[אָז בִּמְרוֹמֵי שָׂדֶה שָׁרָה הַחוּגָה]

וּבְנֵי אָדָם שִׁלְּחוּ מִלֵּב רֹב אֲנָחוֹת

[רֹאשָׁם שַׁח, אַךְ לִבָּם מֵאֵן לִשְׁחוֹת]

וּמֹתֶק צַעַר תִּבֵּל אֶת חַיֵּיהֶם

[מִזִּכְרוֹנִי לֹא פַסּוּ הַיָּמִים הָהֵם]

וְאִישׁ אֶל אִישׁ הִבִּיט וְאֶל אֲחוֹתוֹ

[בִּקְצֵה דַרְכּוֹ רָאָה דִּמְדּוּם מוֹתוֹ]

וְעַז הָיָה חִבּוּק נְשָׁמוֹת בְּאַהֲבָה

[שָׁרְשָׁן טָבַל בָּעֵדֶן וְלֹא רָוָה]

וּלְעֵת שִׁכְחָה זָכְרוּ אֶת קֵץ הַזְּמָן

[לֹא בָּא הַצַּעַר כִי אִם לְנַחֲמָן] —

וְעַתָּה, אֲהָהּ הַמָּוֶת הוּא אֵימָה

[נֶאֱלַף חָכְמַת מוֹת מֵחַיָּה וּבְהֵמָה!]

הוּכַן מַטְבֵּחַ עַל כָּל בָּמוֹת תֵּבֵל

[בְּיַעַר כֻּלּוֹ אֵבֶל אֵין אִילָן אָבֵל]

וּבְנֵי עַמִּי אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בְּנֵי סְגֻלָּה

[קוֹל טְבוּחֵי דוֹרוֹת עוֹלֶה מִן הַמְּצוּלָה]

שׁוּב נִבְחֲרוּ הֱיוֹת עוֹלָה תְמִימָה

[וְאֵל מִסְתַּתֵּר שׂוֹחֵק אַחַר הַבִּימָה].

תש"ד

נִשְׁאַרְתָּ מְעַט מֵהַרְבֵּה,

הָעָם חֲתַן הַדָּמִים,

אַךְ עוֹד תִּפְרֶה וְתִרְבֶּה,

עוֹד תֵּדַע גַּם שִׂמְחָה —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

אַחֲרֵי כָּל עֻנּוֹתְךָ

וּשְׁתוֹתְךָ כָּל הַזְּעָמִים,

רֶגֶשׁ בָּא מַלְּאוֹתְךָ:

גְּאוֹן מוֹגֶיךָ נִמְחָה —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

כְּתֹם שְׁנוֹת אֶבְלְךָ

תִּרְאֶה חֶמְדַּת הַיָּמִים,

עוֹד תִּשְׁמַע: "שֶׁב-לְךָ

שַׁאֲנָן, כִּי אֲנִי עִמְּךָ…" —

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ

לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים!

מנחם אב תש"ה

בנוסח ישן

פֶּרַח עָנֹג, צִיץ-הַחֶמְלָה

שׁוּבָה וּפְרַח בְּגַן הָאָדָם!

קֶרַח עוֹלָם עָלֶיךָ עָבַר,

נָס לֵחֲךָ, הָיִיתָ נִרְדָּם.

צֶמַח טָהוֹר! בְּעוֹד נִזְרְךָ

בְּגַן-הַפְּלָאוֹת צָץ מִסָּבִיב —

שִׂיחַ וָעֵץ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשָׁם,

פֶּרַח מִפֶּרַח מַרְאֵהוּ יִיף.

וּבְהִסָּתֵר פֶּרַח הַזִּיו

שַׁחוּ רָאשֵׁי כָּל צִמְחֵי-יָהּ;

רוּחַ קָדִים אוֹ סוּפַת קֹר

תַךְ אֶת הַגַּן עֵירֹם וְעֶרְיָה.

בּוֹשׁוּ בְךָ בּוֹנֵי מִגְדָּלִים,

כָּל מַעְיָנָם עֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם:

קֹטֶן כּוֹסְךָ, זֹךְ צִבְעֲךָ,

כָּל מַרְאֲךָ לֹא יַרְעִישֵׁם.

בִּנְפֹל מִגְדָּלִים בְּיוֹם סַעַר רָב

וְרוּחַ בָּעֵר בְּגַן הָאָדָם,

צֶמַח וָצִיץ הָיוּ לְמִרְמָס,

סֶרַח בְּלוֹאִים כָּל מַרְבַדָּם —

קוֹלִי אֶקְרָא לִמְלוֹא תֵבֵל:

שׁוּבוּ טַפְּחוּ צִיץ-הַחֶמְלָה!

בּוֹ הַתִּקְוָה לְגַן הָָאָדָם,

שָׁוְא בִּלְעָדָיו נֶפֶשׁ עָמְלָה.

קוֹלִי אֶקְרָא לִמְלוֹא עוֹלָם:

צִיץ-הַחֶמְלָה אַל תִּשְׁכְּחוּ!

בְּהִסָּתְרוֹ כָּל צֶמַח יֵשַׁם,

וּבְשׂוֹא נִזְרוֹ שׁוּב יִפְרְחוּ.

מרחשון, תש"ו

מִתְגַּלְגֶּלֶת דִּמְעָה בָּעוֹלָם,

מִי שְׁפָכָהּ, מִי יַאַסְפֶנָּה?

נָפְחוּ בָהּ הָרוּחוֹת כֻּלָּם

וְלַהֲטָהּ לֹא פָּג עֲדֶנָּה.

מוֹסְדֵי תֵבֵל יִקְפְּאוּ בַקָּרָה,

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּהִי לְשֵׂיבָה,

וְהִיא לֹא תַעֲמֹד מִסְּעָרָה,

לֹא תִשְׁתֹּק מִזַּעַף כְּאֵבָהּ.

הִתְגַּלְגְּלִי, הַדִּמְעָה, בָּעוֹלָם,

עַד אַפְסֵי אֶרֶץ הִתְגַּלְגְּלִי!

מַלְּאִי עַד פִּיהָ שְׁאוֹלָם,

וּבָךְ גַּם רְסִיס-עֵינִי שֶׁלִּי!

תש"ז

לנשמת יעקב שטיינברג

שָׁנִים עַל שָׁנִים צָרַף הַצּוֹרֵף:

הָגוֹ הַסִּיגִים מִיקַר הַמַּתֶּכֶת.

לִבָּה בְּכָל עֹז הָאֵשׁ הַדּוֹעֶכֶת,

גְּבִינָיו נֶחְרְכוּ בַּחֹם הַשּׂוֹרֵף.

פְּעָמִים הַסַּדְנָה שָׁמְעָה אִישׁ חֵרֵף:

"אָרוּר יוֹם רֻתַּקְתִּי אֶל זֹה הַמְּלֶאכֶת!

הִנֵּה שְׁתֵּי רַגְלַי שֻׁתְּקוּ כְּבָר מִלֶּכֶת,

וּפְרִיץ-הָרָעָב קְרָבַי הוּא טוֹרֵף".

וַעֲדֶנָּה יָדוֹ יְגֵעָה בַּמַּפּוּחַ

לַהֲפֹךְ הַזָּהָב זָקוּק וְטָהוֹר,

כַּזֹּךְ הַמֵּאִיר בְּרוּם הֲגִיגָיו —

נִשְׁמַע בַּסַּדְנָה כִּפְלֵיטָת הָרוּחַ,

וְלֵב הַצּוֹרֵף עָמַד דֹּם מִדְּהֹר —

וַיָּקֵא הַזָּהָב אֶת שְׁאֵרִית סִיגָיו.

תש"ז

אֵין כְּמַרְאֵה אִכָּר צוֹעֵד

עֲלֵי שָׂדֶה חָרוּשׁ,

הוּא בְּעָלָיו, נַחֲלַת אָבוֹת

לוֹ, נֶפֶשׁ וּרְכוּשׁ.

אַט יַעֲבֹר בַּאֲלַכְסוֹן

עַל לוּחַ-רֶגֶב חוּם,

וְהוּא נוֹשֵׁם בָּשְׂמוֹ הֶחָם

שֶׁל חֵיק עָפָר פָּרוּם.

הוּא בְּעָלָיו, לוֹ מְאֹרָשׂ

לָעַד וּמִשֶׁכְּבָר.

בְּמוֹ יָדָיו לָאוֹר פְּתָחוֹ,

לַטַּל וְלַמָּטָר.

לִקְלֹט הַזֶּרַע בּוֹ יִטְמֹן

הַחֵיק אֵלָיו נִפְתָּח;

גְּבִישֵׁי-חַיִּים גְּלוּמִים יָנִיב,

יַקְרִין גַּל-יֶרֶק צַח.

הוּא בְּעָלָיו, מֵישַׁר תְּלָמִים

עָשָׂהוּ וּגְדוּדוֹת.

רַגְלָיו עָלָיו פּוֹסְעוֹת קַלּוֹת

וּמִתְחַקּוֹת כְּבֵדוֹת.

בְּעַנְוַת-גָּאוֹן יִפְסַע בָּדָד

עַל לוּחַ הַשָּׂדֶה.

בֵּין שַׁחַק וְעָפָר מַחְשִׁים

כִּבְחַג הוּא מִדַּדֶּה.

לִבּוֹ שָׁלֵם, לִבּוֹ שָׁלוֹם.

כִּקְלֹט מַפַּל-יָדוֹ,

יִקְלֹט בְּבוֹא יוֹמוֹ אַחֲרוֹן

גַּם אֶת גּוּפוֹ שָׂדוֹ.

כִּי הוּא מַפַּל-יַד אֱלֹהִים,

זוֹרַע-עוֹלָם שַׂגִּיב.

אֶל בֵּין רִגְבֵי-נִצְחוֹ יִפֹּל

וְהוּא עִמָּם יַרְגִּיב.

הֵן זֶרַע-אֱמֶת יַעֲשֶׂה תָמִיד

לְאֵין מִסְפָּר שְׁעָרִים —

חַיִּים עוֹלִים כְּלַהַב זַךְ

מֵאֲפֵלַת קְבָרִים…

עַל אֲדָמוֹת הֵם שֻׁתָּפִים:

אֱלֹהַּ וְאָדָם,

וְאֵת אֲשֶׁר זָרְעוּ תַּעֲנֶה

הָאָרֶץ לְעוֹלָם.

תש"ח

[דוד הופשטין]

לֹא גַג, לֹא קִירוֹת — וּסִפִּים בַּכֹּל,

וְרַגְלַיִם שׁוֹהוֹת נְכוֹנוֹת כְּבָר לִכְנִיסָה.

וּדְלָתוֹת תּוֹבֵלְנָה אוֹתִי הוֹבֵל וּסְחֹר,

דַּלְתוֹת-סְתָו, אֵד-טֹהַר אוֹתָן כִּסָּה.

אַהֲבָה נִעְנְעָה פֹּה עֲרִישַׂת רֹךְ…

מֵאוֹת מִשְׁכְּנוֹת עָשְׁנוּ פֹּה בִּדְמָמָה.

הֲנִצַּל מֶבָּט אֶחָד מִמָּקוֹם זֶה?

הֲיְשַׂחֲקוּ כֹּחוֹת שֶׁמִּפֹּה אֵי-שָׁמָּה?

מַה יִתֶּן לִי הַטֹּהַר זֶה הַזַּךְ,

הַנִּגָּר גַם בִּבְקִיעֵי הֶחֳרָבוֹת?

וּמַה יָּפִיץ מֵהַזְכָּרוֹת מָרוֹת

זוֹרְעִי (עֲדֶן הַיְחִידִי) — רוּחַ הָעֲרָבוֹת?…