הוֹי עַם, פַּעֲמַיִם נוֹלַד, עַם שָׂב וּמְלֵא־עֲלוּמִים!

גֶּזַע אַחֲרֵי זָקְנוֹ חִדֵּשׁ נְעוּרִים!

פֶנִיכְּס קָם לִתְחִיָּה מֵאֲבַק הַקְּדוּמִים!

וּשְׂאוּ גַם אַתֶּם שָׁלוֹם, מְבַשְּׂרֵי הַדִּמְדּוּמִים,

מוֹרֵי דֶרֶךְ וְנוֹשְׂאֵי אוּרִים!

לָכֶם פָּרִיס כַּפֶּיהָ שִׁטְּחָה, בְּחִירֵי אֻמָּה!

אַרְדִּיכַלֵּי חֹק וּמְשׁוֹרְרֵי הַתְּקוּמָה!

אַתֶּם, אֲשֶׁר זְרוֹעֲכֶם הַנְּטוּיָה וְהָאַדִּירָה

רַבָּה לַחְצֹב לוּחוֹת חֹק וָחָג לָאָדָם, וּנְתַתֶּם

מְגִלַּת־חֹפֶשׁ לוֹ וּזְכוּת כַּבִּירָה,

וְרֹאשׁ מִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר נָחַל עִם הַיְצִירָה.

אַתֶּם, בְּנֵי זְמַנֵּנוּ – בְּנֵי הַנֵּצַח אַתֶּם.

אֶת הַכֹּל נִצַּחְתֶּם וּפְרַקְתֶּם עֻלִּים קָשִׁים,

וְצוּרֵי מִכְשׁוֹל נֻפְּצוּ תַּחַת עֹז מַכַּתְכֶם,

אַתֶּם, שֶׁשְּׁאַפְתֶּם לִמְרוֹמֵי־חֹק חֲדָשִׁים, –

מֵהֲרוּ הַעְפִּילוּ אֶל רוֹמְמוֹת תְּעוּדַתְכֶם,

גּוֹמְלֵי טוֹב וָחֶסֶד, הִגִּיעַ זְמַן תַּשְׁלוּמִים,

הִגִּיעַ זְמָן לְרַסֵּן יֵצֶר אִישׁ וְיֵצֶר לִבְּכֶם אַתֶּם,

וּבָא הַיּוֹם לָרֶדֶת מִישׁוֹר וְלִתְחֹם תְּחוּמִים.

לְמַעַן לְנַחֵם אִמָּהוֹת אֲבֵלוֹת וְאַלְמָנוֹת וּבָנִים,

וּלְמַעַן שֶׁתֹּאחַז פַּלָּצוּת אֶת כַּת הַתַּלְיָנִים

בְּעָמְדָם מוּל דְּמוּתָם, אֲשַׁוֶּה עַל פְּנֵי הַגִּלָּיוֹן;

לְמַעַן לָרֶדֶת לְעִמְקֵי גֵיהִנֹּם

וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל כְּלֵי נָקָם וְשׁוֹט הַכִּלָּיוֹן,

הַמַּצְלִיף מֵאָז וּמֵעוֹלָם עַל שׁוֹפְכֵי דַם חִנָּם;

לְמַעַן תֵּת אֶת שְׁמָם לְדֵרָאוֹן וְלָשִׁיר אֶת עָנְשָׁם לְאָדָם

בְּלוֹם פֶּה וּכְבוֹשׁ צַעַר וַאֲנָחָה,

שָׂא דוּמָם נִקְמָתְךָ, לֵב רַגָּשׁ, לֵב יוֹצֵא לַחֲסָדִים,

וְאַתְּ, נְדִיבוּת רוּחַ, שְׂאִי קִינָה אִם אוּבַל לְעֵמֶק הַבָּכָא.