הָבוּ לָנוּ חוֹל וּלְבֵנָה,

חוֹל וּלְבֵנָה הֵנָה, הֵנָה!

עִיר פֹּה נִבְנֵית, וְאִם לֹא נִכָּר,

וְאוּלָם יֶשְׁנוֹ פֹּה הָעִקָר:

גַל הַחוֹל – הוּא תוֹסֵס תּוֹסֵס,

וְהַדֶגֶל כְּבָר מִתְנוֹסֵס.

בְּעוֹד שָׁעָה, בּוֹא הוֹאִילָה

וְתִרְאֶה: בְּנוּיָה עִיר עַל תִּלָהּ.

אֵלֶה שֶׁדִירָתָם זֶרֶת –

דִירָה יִשְׂכְּרוּ אַחֶרֶת,

דִירָה נָאָה וּמְרֻוָחָה

בְּעַד בְּנֵי כָּל הַמִשְׁפָּחָה.

רַב הַטֹרַח! אָצִים, רָצִים,

צוֹבְרִים צוֹרְרִים אֶת הַחֲפָצִים

בִּקְרוֹנוֹת שַׂקִים וְאַרְגָזִים,

וְנֶחְפָּזִים, חִישׁ נֶחְפָּזִים!

כַּךְ! בִּמְחוֹלוֹת צְאִי כָּל בֻּבָּה,

עִם הַחֲתוּלָה וְעִם הַדֻבָּה.

רַגְלֵיכֶם עָל וְרֹאשְׁכֶם מָטָה –

אֵין בַּזֶה כָּל הֶבְדֵל עָּתָּה.

עַל הַחֶבֶל אוֹ מִתַּחַת –

לָנוּ אַחַת, לָנוּ אַחַת!

גַּם הַמָחוֹל תַּחַת חֶבֶל

אֵינוֹ הֶבֶל, אֵינוֹ הֶבֶל.

אֲנִי הַמְנַצֵחַ, אֲנַצַח עַל כֹּל!

לְךָ הַחֲצוֹצְרָה, הָרִיעָה בְקוֹל,

לָךְ הַפַּטִישִׁים,

וּלְךָ הַמַקִישִׁים.

לָךְ הַבַּטְנוּן וְלָךְ הַתֹּף,

הַקִישׁוּ, הַרְעִישׁוּ, לָמָה תַחֲרִישׁוּ?

כַּךְ יָפָה! כָּךְ טוֹב!

וְעַתָּה מֵחָדָשׁ וְכָךְ עַד אֵין סוֹף.

כַּךְ מְצַיְרִים עַל הַכְּתָלִים,

לֹא כָּךְ רַבִּים הֵם הַכְּלָלִים:

אֵת מִכְּחוֹלְךּ טְבֹל בַּשָׁשַׁר,

וְעַל הַקִירוֹת יָשָׁר, יָשָׁר.

כַּדוּר, רֶגֶל וְיַד לִצְדָדִים,

וְחֹטֶם אָדֹם – כַּךְ הָאָדָם!

אִמָא בָאָה וְאוֹמְרָה לָנוּס –

לֹא תָּבִין אִמָא בָאָמָנוּת.

קִיקְ-רִי-קִי! גַע-גֵע-גַע!

מַה לָךְ יֵשׁ בְּתִיקֵךְ, מַה?

עִמְדִי, עִמְדִי נָא הַנַעֲרָה,

לָמָה אָצָה אַתְּ וּמְמַהֲרָה?

מָלֵא תִיקֵךְ, צַר מֵהָכִיל,

מַאֲכָל הוּא אֲשֶׁר יֵאָכֵל…

תְּנִי גַם לָנוּ, אָנוּ רְעֵבִים!

“הָה, כִּתְּרוּנִי עוֹפוֹת-זְאֵבִים”.

הָיְתָה שִׂמְחָה, הָיָה שָׂשׂוֹן,

פֶּתַע-פִּתְאֹם – קָרָה אָסוֹן:

נֶהְפְּכָה הַמֶרְכָּבָה וְאִתָּה

נֶהְפְּכוּ אִתָּה אֵם וּבִתָּהּ…

בִּתָּה מַחֲשָׁה וְאֵינָה בוֹכָה,

אַךְ הָאֵם, הָאֵם נְבוֹכָה…

לִבָּהּ מַכָּה, בְּשָׂרָהּ סוֹמֵר:

מַה הָאֵם לְאִמָא תֹאמַר?

הַס! יָשַׁבְנוּ כְּבָר לַשֻׁלְחָן,

שְׁבוּ בְּסֵדֶר, כֻּלְכֶם, כֻּלְכֶם!

כְּבָר מַגִישִׁים הָאֲרֻחָה.

שְׁבוּ בְשֶׁקֶט וּבִמְנוּחָה,

וְלֹא כְזוֹלְלִים וּכְסוֹבְאִים:

הֱיוּ מְתוּנִים, שׁוֹתְקִים, טוֹבִים.

הַס, לֹא הֶגֶה! הַס, לֹא מִלָה!

אֵין מַסִיחִין בִּשְׁעַת אֲכִילָה.

בְּיוֹם אֶחָד יָפֶה, בָּהִיר,

יָצְאוּ שְׁלשָׁה אֶל הַנָהָר:

חָנָא, חַנָה וְשׁוֹשַׁנָה,

וּמִכְמֹרֶת אִתָּם קְטַנָה,

לָדִיג דָגִים – וְהִנֵה צָרָה!

הָהּ, צְפַרְדֵעַ זָרָה-קָרָה

מִן הַנַחַל מְקַפֶצֶת, –

הוֹי, שֵׁד מַיִם, הוֹי מִפְלֶצֶת!

מַה זֹאת? פֹּה שׁוּשַׁן! פֹּה שׁוּשַׁן הַבִּירָה!

עַל כֵּס מְלוּכָה יוֹשְׁבִים הַמֶלֶךְ וְהַבְגִירָה.

אֵין כֶּתֶר בְּרֹאשָׁם וְיֵשׁ לָהֶם דָגֶל,

חֲסֵרִים הֵם סוּסִים וְיֵלְכוּ בְרָגֶל.

אֵין עֶבֶד לָהֵמָה, רַק בִּתָּם חֲמוּדָה –

"אִם תַּחְפְּצִי, בּוֹאִי אֵלֵינוּ, הַכְּבוּדָה!

הֵיכַל תִּפְאָרָה קְחִי לָךְ לְדִירָה,

וּמָלְכִי כָּמוֹנוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה."

רוּץ סוּסִי בְּטֶרֶם הַשֶׁמֶש עוֹד שׁוֹקְעָה.

קָחֵנוּ, שְׂאֵנוּ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה,

אַחְיוֹתַי, בֻּבּוֹתָן וְאוֹתִי בְּרֹאשָׁן –

פֹּה הַכֹּל יָדוֹעַ וְיָשָׁן וְנוֹשָׁן…

יוֹם-יוֹם שְׁתֹה וְאָכֹל, הוֹ כַּמָה זֶה קָשֶׁה,

קָחֵנוּ, שָׂאֵנוּ אֶל אֶרֶץ חֲדָשָׁה…

שָׁם אוֹכְלִים סֻכָּרִיוֹת בַּבֹּקֶר וָעֶרֶב,

וּמְשַׂחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים וּמְשַׁחֲקִים בְּלִי הֶרֶף.

אָכֵן, רַבִּים פֹּה הַכֵּלִים!

לֹא בַּגַן הָרְקִיקִים גְדֵלִים…

אֶת הָרְקִיקִים עוֹשִׂים, עוֹשִׂים,

חוֹל מְבִיאִים, מַיִם נוֹשְׂאִים,

מְעַרְבְּבִים יַחַד שְׁנֵי הַמִינִים,

שָׂמִים סִיד בָּם וּמַלְבִּינִים,

פְּנֵי הָרָקִיק… שֶׁמָא כָּךְ לוֹ

עָשׂוּ, – מַהֵר בּוֹא וְאָכְלוֹ!