יוֹם זֶה אֵינוֹ אָבוּד

תִּקְוָה זוֹ לֹא לַשָּׁוְא

כַּנִּרְאֶה סֶלַע זֶה

אָשִׂים רֹאשִׁי תַּחְתָּיו

אֲבָל עוֹדִי צָעִיר:

הָאוֹר לֹא מִתְקַמֶּט עַל פָּנַי

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב

שׁוֹמֵעַ אוֹתִי.

מַהוּ הָעֶצֶב שֶׁהִטִּיל חַכָּה בְּדִּמְעוֹתָיִךְ

גְּלִיקֶעל, נַעֲרָה יְהוּדִיָּה מְהֶמְלִין

בְּמֵאָה הַשְׁבַע. עֶשְׂרֵה יוֹשֶׁבֶת וְכוֹתֶּבֶת

בִּדְיוֹ רוֹשֶׁמֶת, יָמִים רְווּיֵ קַדַּחַת שֶׁל שַׁבְּתָּאי צְבִי

בְּאוֹתִיוֹת רַכּוֹת שֶׁל יַד נָשִׁית

שֶׁעַכְשָׁו אֶשְׁלֹף לְמַעֲנֵנוּ

מִן הָאַרְכִיוֹן לְהִסְטוֹרְיָה אוֹדוֹת הַיָּמִים הַמַּבְהִילִים:

“הַיּוֹם יָצָא אַבָּא אֶל הַשּׁוּק לִקְנוֹת דָּגִים”…

“…שֶׁיִּהְיֶה מַה לֶאֱכֹל כְּשֶׁנֵצֵא עִם הַמָּשִׁיחַ אֶל יְרוּשָׁלַיִם”.

כָּךְ גְּלִיקֶעל כָּתְבָה וְהַדָּגִים חִיְּכוּ שָׁנָה בָּה אַבָּא הִטָּהֵר

וְהַדּוֹדִים שֶׁל גְּלִיקֶעל וְהָאַחִים וְאִמָּא.

אֶרְשֹׁם לְמַעֲנֵנוּ שׁוּב מִיּוֹמָנָה:

“אֶת הֶחָבִיּוֹת שֶׁל דָּג מָלוּחַ…”

אֲנִי מְנַסֶּה לִרְשֹׁם דְּבָרֶיהָ בִּמְדֻיָּק:

"אֶת הֶחָבִיּוֹת שֶׁל דָּג מָלוּחַ

שֶׁהֵכַנּוּ מִלִּפְנֵי שָׁנָה

לִקְרַאת הַנְּסִיעָה לִיְרוּשָׁלַיִם

בְּעִקְּבוֹת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ

כְּבָר זָרַקְנוּ:

זֶה הָיָה רָקוּב."

זֶה הָיָה רָקוּב. אֲנִי קוֹרֵא שֵׁנִית

מִן הָעֶצֶב הַנָּבוֹן שֶׁל נַעֲרָה יְהוּדִיָּה, דְבַר מָה חָדָשׁ אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

אֲנִי שֶׁהוֹרַי עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְהֶמְלִין שֶׁלָּהֶם (בַּגְדַד),

נֶאֱלָצִים לְהַשְׁלִיךְ חָבִיּוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁל אֱמוּנָה שְׁלֵימָה:

אֶת הַסֻּכָּה הַיְחִידָה שֶׁל סִכּוּיִם לְאוֹר נָכוֹן בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל,

רְאִיתִים נֶאֱלָצִים לְמַלֵּא סֻכָּה רֵיקָה

בִּתְמוּנוֹת מִפְּלַסְטִיק שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן גּוּרְיוֹן

אֵיךְ מְקַוִּים שֶׁחֹמֶר הַנֶּפֶץ יִהְיֶה לַחֹמֶר הַמְּשַׁמֵר

מַקְשִׁיבִים לַדָּגִים שֶׁל הַחִנּוּךְ הַמַּמְלָכְתִּי

גְּלִיקֶעל, נַעֲרָה יְהוּדִיָּה מְהֶמְלִין

דִּמְעָה שֶׁלָּנוּ בְּדִמְעָה שֶׁלָּךְ

וְהַסֻּכָּה עֲדַיִן מְחַכָּה

ה' אב תשמט, ירושלים

אִם הָיִיתִי נַעַר פַּלֶשְׂתִּינָאִי

הָיִיתִי כּוֹתֵב אוּלַי:

הוֹ אִמָּא, אִמִּי, פַאטְמָה, שָׁם

בִּדְּהֵישֶׁה,

אִמִּי שֶׁל רוּחַ פַלַשְׂתִין

בַּאֲזִקֵּי הַתַּפּוּזִים

אִמִּי שֶׁל דִּמְעוֹת זַיִת. חֶבְרוֹן כִּבּוּשׁ,

שֶׁל פִּרְחֵי יַסְמִין מוּטָחִים בְּרוּחַ בֵּית. לֶחֶם

בְּשִׁטְחֵי הָאֵשׁ אֲשֶׁר לְאוֹיְבֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

כָּךְ הָיִיתִי כּוֹתֵב,

יוֹדֵעַ כֵּיצַד מְשׂרָגִים חָמְרֵי הַשִּׁירָה,

מַעֲנִיקִים תַּכְשִׁיטִים מְזֻיָּפִים,

כָּתַבְתִּי זֹאת מִנּוֹף הַנֶּפֶשׁ

שֶׁנִּוָּכַח בְּכִשְׁרוֹן הַשִּׁירָה

לַעֲנֹד לַמְּשׁוֹרֵר תַּכְשִׁיטִים

מִמִּכְּרוֹת הָאֶמְפַּטְיָה הַיְּהוּדִית

וְעָלַי לִקְטֹף מֵאֲזִקִּים

שִׁירָה שֶׁגְּבוּלוֹתֶיהָ

זְמַן צָהֹב וּמָשִׁיחַ

וְתִּקְוָתִי אִתִי כְּמַעֲשֵׂה

פְּרִיחָה וּפְרִי שֶׁל שְׁקֵדִיָּּה מָרָה…

עֲנָנִים שֶׁל סוֹף עוֹנָה חוֹלְפִים עַכְשָׁו

מַיִם חַיִּים הֵבֵאתִי לָךְ

גַּם עֲנַף הֲדַס שֶׁל הַבְדָּלָה

גַּם נֵר דּוֹלֵק לְגָרֵשׁ חֹשֶׁךְ.

תִּקְוַת שָׁתִיל קָטָן שֶׁל גֶּפֶן לִי הָיְתָה

הָיָה עָלֶה יָפֶה שֶׁל תְּאֵנַת. פִּתְאוֹם. וְאֵיךְ

אֲנִי שׁוֹמֵעַ צֵל זוֹחֵל בֵּין הַבַּרְקָנִים

וּפְרִיחָתָם הַסְגֻלָּה הַיּוֹם

נֵר נְשָׁמָה.

תַּחַת שְׁמֵי תְּכֵלֶת מְמֻגָּנִים אֲנִי

בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגּוֹת

כָּל הַמִּכְתָבִים שֶׁכָּתַבְתִי לָךְ נוֹשְׁרִים מִתֵּבַת הַדֹּאַר

הֵבֵאתִי לָךְ שִׁיר וְדַלְתֵּךְ נְעוּלָה

אָשִׂים אוֹתָם מִתַּחַת סַף הַדֶּלֶת

יָבוֹא מָשִׁיחַ, יִמְצָא אוֹתוֹ כָּאן

שֶׁנָשִׁיר לָךְ בְּאוֹר נֶחָמָה רִאשׁוֹן,

אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל!

תש"ן 1989 אינתיפאדה

אַחְמַד מֵחֵיפָה מְעַשֵּׁן בְּאוֹר הָעֶרֶב

הָעֶצֶב כָּפִיהָ רַכָּה

גּוּפוֹ הַכָּבֵד, מְחַיֵּךְ וּבוֹחֵשׁ סֻכָּר.

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין קָנָה הַשָּׂדוֹת

עַל זֶה אֲנִי מוּכָן לְהִשָׁבַע בְּשָׂפָם אָבִי

וְלֹא אֶשָּׁבָע בַּמִּסְגָּד שֶׁל “סוֹלֵל בּוֹנֶה”

נָסַעְתִּי לַגָּלִיל, בִּחְיַּת הַלֶּחֶם! כְּמוֹ אֲנִי חוֹתֵךְ בָּצָל

כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת בְּנִי נַאסֶר [נִצָּחוֹן]

שֶׁלּוֹמֵד סִפְרוּת עִבְרִית בִּלְאוּנִיבֶרְסִיטָה,

כָּכָה שָׁר: "אֲדָמָה. אַדְמָתִי. רְחוּמָעַד. מוֹתִי "

אוֹמֵר. לוֹמֵד בְּשִׁעוּר תַּלְמוּד חוֹבָה.

יָבוֹא מָשִׁיחַ שֶׁלָכֶם כְּשֶהַגָּלִיל יֵחֲרֶב.

בֵּין כַּרְמִיאֵל לְסָכְנִין נוֹסֵעַ, מַקְשִׁיב לַזֵּיתִים

יוֹנִים בָּר, כָּכָה תְּבָּרָק אַלְלָה,

מַגִּיעַ לְקִבּוּץ לַעֲסָקִים וְלֹא רָחוֹק, אֲנִי חוֹשֵׁב

לְפִי מָה אֲנִי יוֹדֵעַ אֲנִי חוֹתֵם.

סִכַּמְנוּ כַּמָּה דּוּנָם פֹּה וְדּוּנָם שָׁם, מֶלוֹנִים, לַחֲצְנוּ יָד,

סְחוֹרָה טוֹבָה, קִבּוּצְנִיקִים עִם כּוֹבַע טֶמְבֶּל שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים,

אָמְרוּ גַּם הַיּוֹם קָפֶה טוֹב אַבּוּ נַאסֶר וְהָלְכוּ

וְהִזְמַנְתִּי אָדוֹן מַזְכִּיר גְרוֹסְמָן לְשַׁבָּת בַּבַּיִת

וּלְבַדִּי בַּשָּׂדֶה, רַק רַעַשׁ שֶׁל בָּנוֹת שֶׁלָכֶם מֵרָחוֹק וּמוּאַזִּין.

הַיָּרֵחַ פָּתוּחַ כְּמוֹ פֶּה שֶׁל פֵירוּז הַזַּמֶּרֶת

אֵיךְ שָׁרָה: מַדִּינַת אַ. סָאלָם. אַתָּה לֹא מֵבִין?

וְרוּחַ. פִּתְאֹם. זֶה הָיָה שְׂדֵה זִכְרוֹנוֹת

רָאשִׁים חִוְרִים שֶׁל מִי שֶׁהָיוּ

זֶה הָיָה שֶׁלִּי לִפְנֵי שֶׁבָּאתֶם,

אוֹ אִם נִהְיֵיתֶם פִּתְאֹם;

וְאַתֶּם בִּכְלָל לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה מְהַתַּלְמוּד

אוֹמֵר בֵּן שֶׁלִּי נַאסֶר. הוּא לֹא יֶלֶד רַע.

פִּתְאֹם לְבַדִּי בַּשָּׂדֶה, מֵאֵיפֹה בָּא לִי מַסְמֵר

וַאֲנִי דַּוְקָא אוֹהֵב אֶת הַחֲבֵרִים וַאֲדוֹן מַזְכִּיר גְרוֹסְמָן

אוֹמְרִים אְלִי פַּת מַת: מַה שֶׁהָיָה יַעֲנִי מֵת.

יַעֲנִי, זֶה כְּאִלּוּ וְהִתְחַלְתִי לְבַדִּי בּוֹכֶה וְזוֹחֵל בַּעֲנִיבָה וַחֲלִיפָה

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, בַּמְלוֹנִים, חוֹרִים בְּכָל מֶלוֹן

כְּאִלּוּ הֵם אֲשֵׁמִים. כַּמָּה אֶלֶף מֶלוֹנִים. חוֹרִים

כְּאִלּוּ אֲנִי בִּכְלָל מֵאָשָׁ"ף.

כִּי זֶה כְּמוֹ בַּיָּם. יֵשׁ גַּלְגַּל וּשְׁנַיִם

מֵתִים לִחְיוֹת.

אוֹ אֲנַחְנוּ אוֹ אַתֶּם. וְלֹא עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן אֵלֶּה שֶׁרוֹצִים לִהְיוֹת,

אִם הַגַּלְגַּל שֶׁל מִי.

אַתֶּם רוֹצִים

לִהְיוֹת אוֹר, לֹא לִהְיוֹת.

וּמִי שֶׁמַּאֲמִין וּמִתְפַּלֵּל יוֹתֵר, אָבִי הָיָה אוֹמֵר, וְיוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת,

שֶׁהַגַּלְגַּל יִהְיֶה שֶׁלּוֹ וְהַשֵּׁנִי

שֶׁיִטְבָּע.

תשמ"א 1981

הַזֶּפֶת הַחַמָּה כְּבָר זָחֲלָה אֶל יְמֵי הַחֲרָקִירִי

מְשׁוֹרֵר שֶׁל דּוֹר אַחֵר יָכוֹל הָיָה לְהַסְבִּיר בְּאֵשׁ וָמַיִם רוּחַ וַאֲדָמָה

מָה רוֹבֵץ עַל גֵּוֹו הַמְּקֻמָּר וּמֵנִיעַ אֶת יָדוֹ לְהָעִיד עַל נְיָרוֹתָיו

מְשׁוֹרֵר שֶׁל דּוֹר קֹדֶם שֶׁרָאָה מִלְחֲמוֹת עוֹלָם,

אֶת זִנּוּקָהּ שֶׁל פִילוֹסוֹפְיָה חֲדָשָׁה, שֶׁנָּתְנָה תִּקְוָה לָהֶם

וְלָנוּ אֶת הַפְּסִיכִיאַטְרְיָה.

אָנוּ הַיּוֹדְעִים שֶׁבִּשְׂפָתֵנוּ הֵקַמְנוּ עָרִים וְקִבּוּצִים כְּבָר

חָשִׁים בְּהִתְפּוֹרֵר הַמֶּלֶט:

אָדָם קוֹנֶה עִתּוֹן כָּתוּב עִבְרִית וְהַסִּפּוּרִים מַשְׁחִירִים אֶת הַיָּדַיִם –

הַדְּפוּס נוֹשֵׁר. הַשָּׂפָה הִיא רִאשׁוֹנָה לְהִמָּלֵט:

הַמֶּלֶט הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר

הֵחֵל לֹא כָּאן. אֶלָּא – בְּעִקְבוֹת הָאָסוֹן:

אֵירוֹפָּה חָשָׁה אַשְׁמָתָהּ. רָצְתָה מְעַט לְהִטַּהֵר וּמוֹדָה בִּסְגֻלּוֹת הַנִּקּוּי

בְּיַצְּרָהּ סַבּוֹן מִן הַיְּהוּדִי דַּוְקָא.. אוֹתוֹ כִּמְעַט הִדְבִּירָה בְּקָרְאָהּ: טָמֵא!

וְאָנוּ הֲלָמַדְנוּ דְּבָרִים מִצְעַר מִפְּסִיכוֹלוֹגְיַת הַמַּעֲמַקִּים שֶׁהֻפְגְּנָה?

בַּהוֹדָאָה בְּטֻמְאָתָהּ הַמְּקֻשֶּׁטֶת בִּפְרָחִים וַגְנֶרִיִּים? הֲתָבִין?

וְאִם תַּגִּיד: רְאֵה מַה עָשׂוּ הַמְּשׁוֹרְרִים! גַּם הֵם לֹא תָּמִיד חָשׁוּ בַּזֶּפֶת:

אִם אֶחָד גָּלָה מֵעִיר שְׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ בָּהּ, כִּי

טוֹמְנוֹת רֶשֶׁת, מֶמְשָׁלוֹת הִתִּירוּ בְּדוֹרֵנוּ אֶת הַכֹּל: אֶת

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְאֶת הֶחָשִׁישׁ. הָרֹשֶׁם לִכְאוֹרָה הָיָה

שֶׁהַגְּבוּלוֹת כֻּלָּם פְּתוּחִים: מְטוֹסִים חֲצוּ אֶת הַבִּלְתִּי עָבִיר –

מֻגְבָּלוּתָם שֶׁל “בְּנֵי הַתַּרְבּוּת”…

אַךְ אֶל הַחוֹפִים הַחֲדָשִׁים נִפְלְטוּ צְעִירִים: חֲמֵי מֶזֶג וַעֲקָרִים

מִלְּעַיֵּן בְּדִבְרֵי יְמֵי תְּקוּפַת הָאֶבֶן הַיְּרֵחִית שֶׁלָּנוּ:

לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּמִיקְרוֹסְקוֹפּ בִּכְדֵי לְהַבְחִין

מַה גִּלְּתָה עָלֵינוּ. זוֹ, אֲשֶׁר הוּרְדָה מִן הַיָּרֵחַ:

אֶת הַנִּסָּיוֹן לְחַפּוֹת עַל הַבְּהֵמָה הַנְּמוּכָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה

מֻפְלָאָה בְּכִּשׁוּרֵי מוּסִיקָה וּמַדָּע וְרֶצַח. זוֹ הָאֵירוֹפִּית,

שֶׁהִשְׁתַּדְּלָה… לְזַנֵּק מִתּוֹךְ עוֹר הַקּוֹף בִּבְנִיַּת טִילִים לַכּוֹכָבִים: "לִמְצֹא

אִינְטֶלִיגֶנְצְיוֹת"…

הַמְּשׁוֹרְרִים דִּיאָלֶקְטִיִּים הָיוּ: הוֹלְכֵי בַּתֶּלֶם. הַדִּיאָלֶקְטִי.

רִאשׁוֹנִים לְחַפֵּשׂ פִּתְיוֹן, חִכּוּ לִפְרָס.

שָׁרוּ עַל… פְּתִיחַת הַגְּבוּלוֹת. כָּתְבוּ סְפָרִים.

שׁוֹטִים גְּמוּרִים!

נִטַּל מֵהֶם כָּל מַה שֶׁיָּכֹל הָיָה לִיצֹר.

הֵם מָצְאוּ עִלָּה לְמִלְחָמָה – הַמֶּטָפוֹרָה אוֹ הֶחָרוּז?

עַל זֶה נִטַּשׁ מַאֲבָקָם. הַ. קָאזוּס בֶּלִי.

וּמִי שֶׁהִקְשִׁיב שָׁמַע.

רָאָה אֶת הַזֶּפֶת הַחַמָּה,

הַזּוֹחֶלֶת, אֶל יְמֵי הֶחָרָקִירִי

יוֹנָתִי אֵלֶם.

עוֹד¹ שׁוֹתֵק בְּפִנַּת חֶדֶר

פָּמוֹט שֶׁאֵין לוֹ הוֹפְכִין.

אָבִי אִמִּי.

הוֹ יוֹנָתִי מְרוּטַת כָּנָף

יִבְבַת מְכוֹרָתִי

רוּחַ זָרָה בְּיִזְרְעֶאל הָעֵמֶק

כְּבָר אָבִיב חוֹלֵף

וּנְעוּלִים דְּלָתוֹת

וְחַלּוֹנוֹת וַאֲנָשִׁים

וַחֲשׂוּפִים

זַרְעֵי חִטָּה בַּשָּׂדוֹת

בְּשֶׁמֶשׁ גִּלְבֹּעַ

הוֹ יְחִידָה

יוֹנַת אֵלֶם

הָאָבִיב

וּבַמּוֹשָׁב עַל נַחַל קְדוּמִים

לֹא נֶחְתַּם אַף תֶּלֶם.

קָ’אנוּן פּוֹרֵט לְלַיְלָה

לַלְּבָנָה קָ’אנוּן יָא. לֵיל,

יָא. עֵין

הָעֶרֶב נֵשֵׁב תְּלָמִים בְּיִזְרְעֶאל

בְּרוּחַ הַמּוֹשָׁב הַקֹּר נִסְהַר¹

נָשִׁיר מִפִּיּוּטֵי חָכָם יוֹסֵף חַיִּים עַד שַׁחַר.

מַה נְּדַלֵּל מִנִּבְטֵי הַשִּׁכְחָה

עוֹד אֲסִיף הַפְּרִי לִפְנֵי גֵּוֵנוּ הַכּוֹאֵב.

לֹא אִכָּרִים בְּנֵי אִכָּרִים

דּוֹר רִאשׁוֹן לַשָׁבִים אֶל שִׁכְחָה וְלֶקֶט

אֶל עָפָר צְמֵא נְשִׁיקוֹת,

צוּרַת גִּלְבֹּעַ

בְּעוֹד רַב בָּאָסָם הַשֶּׁבֶר

הוֹ סַהַר פָּעוּר פֶּה

הַאִם זוֹ הָרוּחַ פָּרְטָה בַּכִּנּוֹר דָּוִד

הֵעִירָה כָּבוֹד עִם שַׁחַר?

מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת:

קָ’אנוּן בַּשָּׂדֶה. יָא לֵיל יָא עֵין?

אוֹרוֹת הַמּוֹשָׁב שְׁקֵטִים, מָה הָרוּחַ

בְּעַנְפֵי רִמּוֹן וּתְאֵנָה פּוֹרֶטֶת

פְּרִי בִּכּוּרִים רִאשׁוֹן לִפְרוּטוֹת דַּלּוֹת

נִמְחָה גַּם מֶצַח.

קָ’אנוּן יָשִׁיר תַּחְתָּיו: יָא לֵיל,

יָא עֵין, שֵׁב, שֵׁב!

נַגֵּן

אִשָּׁה צְנוּמָה סָבָתִי וְטוֹבָה שְׁמָהּ

וְאֵין פַּרְנָסָה לַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר זוֹלֶלֶת עֹנִי

בַּסִּמְטָה בָּעִיר בַּגְדַד יוֹשֶׁבֶת

מוּל סַל שֶׁל חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל

לִמְכֹּר מֵעֲרֵמַת תְּמָרִים עֲסִיסִיִים

אִשָּׁה צְנוּמָה סָבָתִי בִּשְׁכוּנַת הַיְּהוּדִים

לַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר זוֹלֶלֶת עֹנִי

תִּלְמַד כֵּיצַד אָדָם חָסֵר

אֶת הַפְּרִי נוֹטֵף הַדְּבַשׁ יִמְכֹּר לָאֲחֵרִים.

וְכַמָּה אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם צְרִיכִים לִשְׂרוֹךְ שֶׁל נָעָל

וּלְכַמָּה אֲנָשִׁים בֶּאֱמֶת קְרוּעָה הַנֶּפֶשׁ

שֶׁסָבִי מוֹכֵר חוּטִים וּמְחָטִים לְפַּרְנָסָה.

סָבִי וְסָבָתִי עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל

עַכְשָׁו בְּהַר הַמְּנוּחוֹת

נִשְׁבָּעִים בְּגוּפָם, שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת

בְּשַֹר יְרוּשָׁלַיִם

בְּאַהֲבַת הָעִיר הַשׁוֹמַעַת נֵכְדֵיהֶם וְנִינֵיהֶם

מְסַתְּתִים כְּמוֹ בְּאֶבֶן הַשׁוֹתֶקֶת מִן הַקִּיר

חִיּוּךְ וּבְכִי זֶה לְיַד זֶה

לְכֹתֶל חָדָשׁ.

בַּמֶה אַלְבִּישׁ אוֹתָךְ נְשָׁמָה שֶׁלִּי

בְּאֵיזוֹ דֻּגְמָא שֶׁל מַלְבּוּשׁ

שֶׁאֵין בּוֹ שִׁבְעָה יְאוּשִׁים

מַלְבּוּשׁ אֲשֶׁר לֹא רַק יוֹרְדִים אִתּוֹ

עִם כְּתֹנֶת אֶל הַבּוֹר

וְאַחַר כָּךְ עוֹלִים מִמֶּנּוּ לְהַבִּיט בִּפְנֵי

אַחִים מִתְנַכְּרִים.

בְּאֵיזוֹ אָפְנָה מַלְבּוּשׁ לָךְ

וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיָּחִיד הַפּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ בְּפַרְהֶסְיָה

הוּא נָחָשׁ.

עָרֹם מִכָּל הוּא מוֹתִיר עִקְבוֹת שֶׁל

הִתְפַּשְּׁטוּת וְהִתְלַבְּשׁוּת בֵּין הַשִּׂיחִים.

יִמַח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ לְדוֹר דּוֹר.

אֲנִי יוֹצֵא לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, נְשָׁמָה שֶׁלִּי.

וְזֶה לֹא קַל לִהְיוֹת גְּלוּיָה לְעַצְמְךָ:

לוֹמַר אֶת הַמִּלָּה שֶׁמַּסְגִּירָה

אֶת חַיָּטֵי הָרַמָּאוּת

וּלְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא

אִתָּהּ עַצְמְךָ, תַּשְׁחִיל לָהֶם אֶת הַחוּט לַמַּחַט.

ירושלים. תשמ"ט

הו ניגון מתוק

ר.מ. רילקה

אַחַת בַּלַּיְלָה. קוֹל: מַכְשִׁיר הַקֶּרַח שֶׁבַּחֶדֶר

עוֹבֵר לַהִתְאַפְּקוּת הַפִּתְאוֹמִית

וְרַעַשׁ שְׁאֵלוֹת שֶׁלֹּא יִקְפְּאוּ

מְיַצֵּר בְּךָ קֻבִּיּוֹת מְאֻבָּנוֹת

מִן הַמַּיִם הָרַכִּים:

חִידוֹת מִקֶּבֶר תַּעֲסוּקוֹת הַזְּמַן,

קְבוּרוֹת כְּמוֹ בִּסְלִיק שֶׁל אַנְשֵׁי מַחְתֶּרֶת:

יַחַד עִם קֻפְסְאוֹת מָזוֹן מְרֻכָּז

לִשְׁעַת חֵרוּם שֶׁתִּפֹּל תּוֹךְ רֶגַע.

בְּאַחַת בַּלַּיְלָה וּבְעוֹד לֹא קַמְנוּ מִתִּקּוּן חֲצוֹת,

כְּשֶׁנִּשְׁלָפִים הַזִּכְרוֹנוֹת חִידָה. חִידָה.

כְּמוֹ מִמְּבוֹכִים סוֹדִיִּים

שֶׁל אֵיזֶה שִׁלְטוֹן דֶּמוֹקְרָטִי וְנָאוֹר

שֶׁבְּמַרְתְּפָיו דְּלוּקִים וּמְכֻוָּנִים

הַפָּנָסִים, רַבֵּי עָצְמָה,

אֶל הַכִּסֵּא אֲשֶׁר עֲדַיִן רֵיק,

יֵשְׁבוּ הַזִּכְרוֹנוֹת עַל פִּי כְּלָלֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ

אַךְ הַמִּשְׁפָּט יְהֵא

מִשְׁפַּט שָׂדֶה

שֶׁל הַשָּׂרוֹת הַחֲשָׁאִי אֲשֶׁר לַנֶּפֶשׁ.

אַחַת בַּלַּיְלָה לוֹמַר מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקְךָ.

וּמַכְשִׁיר הַקֶּרַח שׁוּב פּוֹעֵל.

מַהוּ הַתֶּרְמוֹסְטָט הַפִּקֵּחַ: יוֹדֵעַ –

לְיַצֵּר קֻבִּיּוֹת מְאֻבָּנוֹת

מִן הַמַּיִם הָרַכִּים וְהַשְּׁקוּפִים

שֶׁהֵם כָּל תִּקְוָתְךָ?

הוֹ נִגּוּן מָתוֹק!

י“ג אב תשמ”ט ירושלים

זִיּוּף אֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלִי

וְעוֹד מְעַט רוּחוֹת יָשׁוּבוּ

עִמָּן אַבְקְנֵי הָאוֹר, מִמֶּרְחַקִּים שֶׁל יֹפִי

בּוֹא וְנֵצֵא מִכַּף הַקֶּלַע

נָשׁוּב, נָשְׁקָה זְרָעִים שֶׁל אַהֲבָה נִשְׁכַּחַת

נִזְרַע מַה שֶׁבְּרִנָּה שָׁאַלְנוּ שֶׁיִּצְמַח.

כִּי עוֹד מְעַט יַשְׁמִיעוּ לָנוּ אֶת יוֹנַת הָאֵלֶם

מִמֶּרְחַקִּים הִיא שָׁבָה לְחַבֵּק אוֹתָנוּ יַחַד

עִמָּהּ הָאַבְקָנִים, אַבְקְנֵי הָאוֹר,

תּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַטְנוּ בְּמִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ

אוּלַי תַּרְגִּיעַ אֶרֶץ נֶאֱנַחַת.

נֵלֵךְ. כְּבָר הָאֵשׁ רוֹתַחַת בַּשָּׁמַיִם.

שׁוֹלַחַת לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַכְזָבָה וּבוּז.

וְהָאֲבָנִים יָצְאוּ מִכַּף הַקֶּלַע

דּוֹהֲרוֹת לִפֹּל עָלֵינוּ בְּאַחַת

לַעֲשׂוֹת עָלֵינוּ גַּל מַכְאִיב אוֹ מַצֵּבָה…

בּוֹא וְנֵלֵךְ.

בִּשְׁבִילֵי שָׂדוֹת בִּלְתִּי סְקוּלוֹת אֶל הַר שַׂגִּיא נַגִּיעַ

אָז נַדְלִיק פְּרָחִים יחסיון בְּלֵב הַסֶּלַע הַקָּשֶׁה כַּלֵּב.

וּכְמוֹ אַבְקָנִים בַּמְּנוֹרָה יִזְהֲרוּ בְּזֹהַר פֶּתַע

וְהַמִּדְבָּר בַּנֶּפֶשׁ יתחיה: מִמְּתֵי מִדְבַּר הַנֶּפֶשׁ.

רוֹעֵד, כֻּלִּי – מֵיתָר. וְרוּחַ צְפוֹנִית כְּבָר בָּאָה

בִּי כְּבָר בָּאָה.

מִמֶּרְחַקִּים שֶׁל יֹפִי.

וְכָל הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחְרִישׁ.

י' אב תשמ"ט ירושלים