תֵּה לְלֹא סֻכָּר

הָיוּ חַיֵּינוּ -

שָׁתִינוּ מַר

אֲבָל חִיַּכְנוּ מָתוֹק

אֶת תִּינוֹקוֹתֵינוּ

גִּדַּלְנוּ עִם

נִימוּסֵי הַקַּיִץ וְהַחֹרֶף,

עִם מֶחֱווֹת הַלֵּילוֹת הַחַמִּים

גַּרְעִין בַּלּוּט שָׁזוּר זָהָב

הֵגֵן עֲלֵיהֶם

וּתְפִלַּת הַסַּבְתּוֹת

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל

הַנַּעֲרָה, אִמִּי,

רַקְמוּ גַּן פְּרָחִים

לִנְדוּנְיַה –

שָׁתְלָה אוֹתָם

בְּמַּחַט עַל הַבַּד,

הִשְׁקְתָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ.

אִמִּי כָּעֵת בְּתַכְרִיכִים

וַאֲנִי

גַּנֵי יְלָדַּי רְקוּמִים

בִּנְּדוּנְיַת גַּעֲגּוּעַי

אַבָּא יָצָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת

נִשְׁאֲרָה אִמָּא בַּחֲשַׁאי שֶׁל

אוֹר עֲשָׁשִׁית וּצְלָלֶיהָ

קֵרְבָה אֶת הַיַּיִן לְשִׂפְתֵי הַכּוֹס,

מָזְגָה וְכִסְּתָה –

יַּיִן הַבָּא אֶל גְּבִיעַ הַצְּנִיעוּת.

וְעַכְשָׁו הַיַּיִן בְּזוֹל

וְהַגָּבִיעַ מִתְרוֹקֵן

כְּמוֹ קַן צִפּוֹרִים שֶׁעָפוֹת

וְכַנְפֵיהֶן שַׁבָּת זִכְרוֹנוֹת

מֵאַבָּא קִבַּלְתִּי גְּבִיעַ כֶּסֶף

עַל הַגָּבִיעַ מִכְסֶה, עָלָיו צִפּוֹר

מַמְרִיאָה אֶל יַבֶּשֶׁת נְשִׁיקַת הַשַּׁבָּת.

שֶׁאֵשׁ לֹא תִּבְעַר

שֶׁלֹּא יֵחָצֵב הַר, שֶׁלֹּא אֶמְדֹּד

גַּם לֹא אֶת מִילִימֶטֶר הַמָּוֶת.

הַצִּפּוֹר בְּלֵּב הַשַּׁבָּת מְקַנֶּנֶת

הָאָדָם סָלַל רַעְיוֹנוֹת וְרֻבָּם – רַעְיוֹן נִמְהָר.

וְרָהְבָּם פָדִיחָה.

יַבֶּשֶׁת נְשִׁיקַת הַשַּׁבָּת

הִרְחִיבָה גְּבוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ

הַיַּיִן גָּרַם לַשַּׁבָּת שֶׁתָּבוֹא.

לְאוֹרוֹ שֶׁל הַנֵּר רָאִינוּ

בְּכַף הַיָּד הַקְּמוּצָה

צִלְלֵי דּוֹר וּצְלָלָיו

בְּכַף יָד אַחַת לְבַדָּהּ.

וַיְהִי עֶרֶב.

הַצִּפּוֹר נֶעֶלְמָה.

"הנצו הרימונים – אלו התינוקות שיושבים ועוסקים בתורה,

ויושבים שורות־שורות כגרעיני רימונים"

(שיר השירים רבה ו' יז)

לָרִמּוֹן דָּם אָדֹם וְזֵכֶר שֶׁל סֻכָּה:

לִקְשֹׁר בְּחוּט, לִתְלוֹת בַּסְּכָךְ,

לְיָדוֹ מְאֹהָבִים שִׁבְעַת הַמִּינִים

וּמֻפְלָא שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה:

דּוֹמִים הַגַּרְעִינִים

לְתִינוֹקוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּם וְלוֹמְדִים.

אֵיזֶה טַעַם מָתוֹק שֶׁל פֶּדָגוֹגְיָה

בֵּית סֵפֶר נִפְלָא שֶׁל שִׁירָה

וְאָשְׁרָהּ שֶׁל אִמִּי בַּסֻּכָּה

רוֹחֵץ כְּמוֹ חִדֶּקֶל אֶת שַׁט אֶל עַרַבּ

שַׁרְבַּט –

מַשְׁקֶה מֵי וְרָדִים.

מְלַבַּס –

שָׁקֵד אֲשֶׁר קַר הָיָה לוֹ

וְלָבַשׁ סֻכָּר.

וּבַשָּׁקַרְדָּנָה מַמְתַּקִּים,

עוּגִיּוֹת מְמֻלָּאוֹת תְּמָרִים,

לִפְעָמִים סִילָן, אוּלַי

זְנְגוּלָה נוֹטֶפֶת,

אוּלַי חַיַּי שֶׁמִּשְׁתַּקְּפִים

בַּשָּׁקַרְדָּנָה

שֶׁבָּאָרוֹן,

אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת לְקִשּׁוּט

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קִשּׁוּטִים

קִשֵּׁט

אֱ־ל־הִ־י־ם

אֶת הָאִשָּׁה

בִּמְכוֹן הַיֹּפִי שֶׁל לֵיל כְּלוּלוֹת רִאשׁוֹן

בְּיוֹם חֲתֻנַּת אִמִּי

בָּאָה הַחְפָפָה, שְׁכֵנָה,

בֵּין שְׂפָתֶיהָ חוּט לִתְלֹשׁ שַׂעֲרָה אַחַר שַׂעֲרָה.

הַיֹּפִי בָּא וּבְעִקְבוֹתָיו דָּהַר כְּאֵב הָאַהֲבָה

נִזְקוֹ: רֶבַע דִּינָר שֶׁלָקְחָה הַחְפָפָה

וְיָדְעָה אִמִּי שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה

וְהֵכִינָה אֶת הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת

וְהָיְתָה אִמִּי קִשּׁוּט

זֹאת סִפֵּר אֲבִי בְּפַשְׁטוּת.

מִכָּאן יוֹצְאִים קוֹלוֹתָיו שֶׁל אָדָם:

שִׁיר – שָׁר יֶלֶד בְּאַרְגָּז הַחוֹל

טֶרֶם הֵבִין אֶת סוֹד קֵץ הַצְּחוֹק.

מֵהָעֲנָק הַזֶּה הָיָה צַוָּאר אִמִּי

מַשְׁמִיעַ לִי קוֹלוֹת שִׁיר עֶרֶשׂ

אֲבִי הִשְׁמִיעַ קַטָּר

וְאֵיךְ עוֹשֶׂה חָתוּל

וּפַעֲמוֹן מְכוֹנִית חֲלֻקַּת הַקֶּרַח

קוֹל אִמִּי עָטוּר פְּנִינִים

אֲבִי מְקַדֵּשׁ, מְזַמֵּר.

גְּרוֹנִי יוֹצֵא רֵיקָם

בַּעֲנָק הַפְּנִינִים אֲנִי צוֹלֵל

אֶל אוֹקְיָנוֹס

לִשְׁלוֹת צִדְפָּה שֶׁל מַחֲנָק

כְּשֶׁאִמָּא נִפְטְרָה מָצָאתִי בַּכֵּלִים שֶׁלָּהּ

חוּט מֻשְׁחָל בְּמַחַט.

אָדָם מִתְכַּוֵּן לִתְפֹּר דְּבַר מָה

עוֹרִי הֻשְׁחַל צְמַרְמֹרֶת.

וּכְשֶׁאֲבִי נִפְטַר

מָצָאתִי בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ מִכְתָּבִים

וְאָסַפְתִּי אֶת בְּגָדָיו וְאֶת נַעֲלָיו,

תְּמוּנַת אִמּוֹ מוֹכֶרֶת תְּמָרִים בְּבַגְדַד

וְהַקְלָטָה שֶׁל דֹּפֶק הַלֵּב

וְהָיְתָה שָׁם מַרְאָה קְטַנָּה

לְגִלּוּחַ אוֹ לִתְפִלִּין.

מַרְאָה הָיְתָה

וְהִסְתַּכַּלְתִּי.

הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת

אַל תַּעַבְרוּ

שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲקֵבוֹת

עוֹד מְעַט הִיא הוֹלֶכֶת לְאַל חֲזֹר

שָׁם הַכֹּל שָׁטוּף וְנָקִי

וּכְמוֹ הַיְרָקוֹת שֶׁל דָּתִיִּים:

בְּלִי תּוֹלָעִים

וְשָׁם אִמָּא תֶּאֱסֹף אֶת כָּל הָעֲקֵבוֹת שֶׁלָּנוּ

שֶׁהִרְגִּיזוּ אוֹתָהּ

וַאֲנִי אֶתְהַלֵּךְ עַל צַעֲקוֹתֶיהָ

עַל נִקְיוֹנוֹתֶיהָ

כָּל חַיַּי

סֵפֶר, דַּפִּים נֶהֱפָכִים בָּרוּחַ,

אוֹתִיּוֹת שְׁחֹרוֹת,

יְמֵי חַג, יְמֵי לֹא חַג.

כָּךְ אוֹ כָּךְ

הַדַּפִּים מְמַלְמְלִים

בֵּין כְּרִיכוֹת קָשׁוֹת

הַזְּמַן מְדַפְדֵּף בִּי עַל כָּרְחִי

עַד הָעַמּוּד הָאַחֲרוֹן.

כָּבֵד, כָּבֵד שָׁשַׁר הַיֹּפִי

קוֹל פַּעֲמוֹן הָפוּךְ עוֹלֶה מֵהַמַּכְתֵּשׁ:

אֶחֱזוּ אִתִּי בָּעֱלִי שֶׁלֹּא תִּרְעַד יָדִי

הָעֱלִי נִשְׁאַר כְּפֶרַח קָפוּא עֵת הַמַּכְתֵּשׁ נָשַׁר

אִמִּי שָׁתְקָה וְהַפְּרִימוּס זִמְזֵם, שָׁר, צָרַח.

חַיִּים חֲלוֹף חָלְפוּ, הִצְטַלְצְלוּ

אַבָּאלֶה שֶׁלִּי שָׁר שְׁכַב בְּנִי

הָאֶצְבָּעוֹת מְאֻגְרָפוֹת לֶאֱחֹז אֶת הָעֱלִי

מִתְאַגְרְפוֹת עִם רֵיחוֹת הַקִּנָּמוֹן

הַמִּזְרָח טוֹחֵן דִּמְעָה וְאַהֲבָה

צְלִיל חַיֵּינוּ הַמִּזְרָחִיִּים הַמְהֻפָּךְ.

מַגָּשׁ גָּדוֹל

הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה

עוֹד יוֹתֵר גָּדוֹל, בָּעוֹלָם אֵין כָּל כָּךְ מַגָּשׁ.

כָּכָה הוּא נִרְאָה בְּעֵינַי, יֶלֶד.

הָיָה נִרְאֶה לִי כְּמוֹ בְּרֵכָה מַדְהִימָה

אוּלַי שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.

אֹרֶז בָּרְרוּ בּוֹ

נִעֲרוּ אוֹתוֹ, הִקְפִּיצוּ אוֹתוֹ,

הַגַּרְגְּרִים הַשְּׁבוּרִים נִדְחֲקוּ לַצַּד

כָּל גַּרְגֵּר קָטוּם אוֹ נָגוּעַ

בְּכָל גַּרְגֵּר הִבִּיטוּ בִּתְשׂוּמֶת לֵב

בְּכָל גַּרְגֵּר סַבְלָנוּת שֶׁבָּאָה מֵהַמְּקוֹמוֹת

מֵהֶם בָּאוּ, מִזֶּרֶם הַמַּיִם הָאִטִּי בַּנָּהָר,

מֵהַבִּשּׁוּל הַחֲרִישִׁי עַל פְּתִילִיָּה.

הַסְּנִיִי בַּצַּד. לְעִתִּים מַבְרִיקִים אוֹתָהּ

וְהַבָּרָק שֶׁלָּהּ הוֹפֵךְ אוֹתָהּ מַרְאָה.

כְּפְקִיר – הַכְּלִי בּוֹ הָפְכָה אִמִּי אֹרֶז.

מַהוּ אֹרֶז? הוּא סַבְלָנוּת הַבִּשּׁוּל הָאִטִּי

הָיוּ חַיֵּינוּ אִטִּיִּים וְהֶבְלָם

הֲבֵל הֲבָלִים רֵיחָנִי.

בַּשָּׂדוֹת יֹאהַב הָאֹרֶז הַרְבֵּה מַיִם

גַּם בַּסִּיר, נֶאֱמָן לְטִבְעוֹ –

כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אֱלֹהִים

וְאֵדֵי הַכֹּהַל עוֹלִים:

הָעֲמִילָן נִפְרָד מִזִּכְרוֹנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,

הָרוּחַ, הַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים,

הַגִּבְעוֹל שֶׁנָּשָׂא אוֹתוֹ זָקוּף,

כָּל מַה שֶּׁהָיָה וְעַכְשָׁו כָּמוֹנוּ

בְּסִיר אִי הַסַּבְלָנוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְהַבְעִיר

אֶת הַמִּזְרָח הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק

בַּכְּפְקִיר הוֹפְכִים אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ

כְּהִפּוּךְ הָגוּת הַחַיִּים

לֹא תָּלְתָה אוֹתוֹ אִמִּי לְיֹפִי עַל הַקִּיר

אֶצְעָדָה חֲתוּכָה מְחֻלֶּקֶת –

קְחוּ נָא אַחְיוֹתַי רְסִיסִים, עֲשׂוּ מֵהָאֶצְעָדָה

עָגִיל לַתִּינֹקֶת, טַבַּעַת אֵרוּסִין לַבֵּן

מִי יִזְכֹּר אֶת סַבְתָּא, מִי יִזְכֹּר אֵיךְ חוֹלַלְנוּ

לִהְיוֹת רְצוּיִים

מִי יִזְכֹּר אֶת הַזָּהָב וְאֶת הָעֵנָב

הָיָה כֶּרֶם וְהָיָה גַּרְעִין.

הָאוֹר הַיָּפֶה הַזֶּה עַל אֶדֶן

אֵינוֹ שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר הָאוֹרוֹת –

אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ

בְּכָל הַחַלּוֹנוֹת נוֹגַעַת.

אַךְ יָפְיוֹ נוֹגֵעַ בְּעֵינַי

בִּגְלָלֵךְ אֲשֶׁר תֵּלְכִי כָּאן בְּבֵיתִי

מַרְגִּילָה אֶת הָרוּחוֹת לְהֵעָצֵר

עַל סַף פִּתְחֵי הַבַּיִת

וּמְעוֹרֶרֶת אֶת יְלָדֵינוּ וְאוֹתִי

לְהַבְחִין

כֵּיצַד יָפֶה הוּא נָח

גַּם עַל דְּבָרִים חַדִּים שֶׁבָּעוֹלָם

שֶׁמַבָּט רַךְ שֶׁלָּךְ יְעַגֵּל,

אִשְׁתִּי.

פְּנִינַת הַשִּׁיר

עַל אֶצְבָּעֵךְ

נִשְׁלֶפֶת שֶׁמֶשׁ מֵאֹפֶק

הַלֵּב לוֹהֵב

הָאֶצְבַּע מַזְמִינָה –

הִנֵּה אֲנִי בָּא

הִלְבַּשְׁתְּ אוֹתִי חֻלְצָה קְטַנָּה קְטַנָּה

פָּשַׁטְתְּ לִי וְהִלְבַּשְׁתְּ לִי מִכְנָס זָעִיר

כְּשֶׁיָּדַי וְרַגְלַי נֶאֱחָזוֹת בָּאֲוִיר וְאַתְּ מְחַיֶּכֶת

נַעֲנֵית לִתְבִיעַת הַחַיִּים שֶׁלִּי

כְּחָלָב גּוֹלֵשׁ,

בַּחַלּוֹן רָאִית צְרִיף שֶׁל פַּח

הוּא הָיָה מְנוּחָה וְנַחֲלָה

הָאָרֶץ זָמְמָה דְּבַשׁ וְחָלָב

בָּתִּים עָלוּ לַשָּׁמַיִם

אֶת הַחֻלְצָה טָמַנְתְּ עָמֹק בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים

אֵין זוֹכֵר אִישׁ אֶת הַטְּלַאי

שֶׁשַּׂמְנוּ עַל בִּגְדֵי הֶחָקִי

גַּם מַפַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה

חֻלְצָה קְטַנָּה עִם שְׁנֵי כַּפְתּוֹרִים

שְׂעָרֵךְ לֹא הִלְבִּין, זִכְרוֹנֵךְ לֹא דּוֹהֶה

מִפִּסַּת שִׂמְלָתֵךְ גָּזַרְתִּי נַרְתִּיק תְּפִלִּין

הַדֶּבֶק בְּאַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת הוֹלֵךְ וּמִתְיַבֵּשׁ

בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְנוֹרָה

גַּם בְּכָל בַּיִת מְנוֹרָה

וּבַמִּקְדָּשׁ שֻׁלְחָן וְכִיּוֹר

שֶׁכָּל בַּיִת יִהְיֶה מִקְדַּשׁ מְעַט

וְאֵין בַּמִּקְדָּשׁ שָׁקַרְדָּנָה,

אֵין סִילָנִיָּה.

בְּתוֹכָהּ הַסִּילָן,

דְּבַשׁ עֲבָדִים.

תָּמָר אֶל תָּמָר אָסַפְנוּ,

מִדֶּקֶל גָּבוֹהַּ

דַּלְתוֹתֵינוּ פְּתוּחוֹת,

הוֹצֵאנוּ אֶת הַגַּלְעִינִים,

וְהֶבֶל אֵדֵי הַסִּילָן

הֶעֱבִיר צְמַרְמוֹרוֹת גַּעְגּוּעַ

נִהְיֶה שְׂמֵחִים.

אֲהָהּ, אֲהָהּ.

לֹא מְזֵי שִׂמְחָה נִהְיֶה.