דוד לוונטל
אנקדוטות
פרטי מהדורת מקור: ורשה; 1844

בִּנְסוֹע אַלֶכְּסַנְדֶר בֶּן פִהילִיפוּס מֶלֶךְ

מוּקְדָן לִלְכּוֹד אֶת הָאֲרָצוֹת מִסָבִיב וַיַעֲבוֹר דֶרֶךְ אֶרֶץ צִיָה

וּשְׁמָמָה וַיִצְמָא שָׁם הָעָם לַמַיִם וַתִּקְצַר נַפְשָם בַּעֲמַל

הַדֶרֶךְ וַיְצַו הַמֶלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר; שׁוֹטְטוּ סָבִיב

לַמַחֲנֶה עִמְדוּ עַל שְׁפָיִם בֹּאוּ עַל גֵבִים, אוּלַי יִתְעַשֵׁת

הָאֱלֹהִים לָנוּ וְיָסֵר מִמֶנוּ רַק אֶת הַמָוֶת הַזֶה. וַיִפְנוּ

הָאֲנָשִׁים אֶל הַמִדְבָּר וַיִמְצְאוּ בִנְקִיק סֶלַע אֶחָד מְעַט מַיִם.

וַיְמַהֵר אִישׁ מִלְחָמָה אֶחָד וַיָסַר כּוֹבָעוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ,

וַיְמַלְאֵהוּ מַים וַיְבִיאֵהוּ אֶל הַמֶלֶךְ, וַיִקַח אַלֶכְּסַנְדֶר

אֶת כּוֹבַע הַמַיִם, וַיַרְאֵהוּ אֶת הָעָם; וַיִקְרָא קוֹל גָדוֹל

לֵאמֹר: רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָנוּ הַמַיִם הָאֵלֶה לְמַעַן לֹא נַקְשִׁיחַ

לִבֵּנוּ מִתּוֹחֶלֶת וְעוד מְעָט וְנִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר לִרְוָיָה,

וַיְהִי כְכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִקַח אֶת הַכּוֹבַע וַיַשְׁלִיכֵהוּ

אָרְצָה לְעֵינֵי צִבְאוֹתָיו וַאֲגַפָיו, וְהַמַיִם לֹא טָעַם,

וַיִתְמְהוּ הַשָׂרִים עַל הַמֶלֶךְ וְעַל תִּפְאֶרֶת רוּם מַעֲשֵׂהוּ

וַיֹאמְרוּ הֵן לְצֶדֶק תִּמְלוֹךְ מֶלֶךְ כִּי לְךָ יָאֲתָה, חַי ה' וְחֵי

נַפְשֵׁנוּ אִם נַעַזְבֶךָּ!



אַפַּאלְטָאן הַחָכָם הַנוֹדַע לִתְהִלָה בְּכָל אַפְסֵי

תֵבֵל הִתְהַלֵךְ לִפְנוֹת עֶרֶב עַל שְׂפַת הַיָם הַגָדוֹל, לְמַעַן

הִנָפֵשׁ מְעָט מֵרִגְשַׁת עֶשְׁתּוֹנוֹת סוֹעֲרִים, אֲשֶׁר הִבְהִילוּהוּ

זֶה יָמִים רַבִּים לָדַעַת חֵקֶר שַׁדַי, וְאֵיךְ חוֹלְלָה יָדוֹ זֶה

הָעוֹלָם כֻּלוֹ אַחֲרֵי הָאַיִן הַמוחְלָט אֲשֶׁר קִדְמָהוּ, עוֹדֶנוּ

מִתְהַלֵךְ בֵּין נִבְכֵי עֶשְׁתּוֹנוֹת הָאֵלֶה, וַיִשָׂא אֶת עֵינָיו

וַיַרְא וְהִנֵה נַעַר קָטָן הוֹלֵךְ וְשׁוֹאֵב מִמֵימֵי הַיָם בְּשָׁעֳלוֹ

וַיִשְׁפְּכֵם לְחוּר אֲשֶׁר חָתַר לוֹ בַחוֹל. וַיִפָּלֵא הַדָבָר

בְּעֵינֵי הַחָכָם וַיִשְּׁאַל אֶת הַנַעַר עַל מַעֲשֵׂהוּ. הִנְנִי

אַחֲרִיב בְּכַף יָדִי אֶת הַיָם לְמַלֵא מַיִם חוֹרָי, עָנָה הַקָטָן

לְתוּמוֹ. וְאֵיךְ תַּרְהִיב בְּנַפְשְׁךָ עֹז לַחְשׂוֹף בְּיָדֶיךָ

הַצְעִירוֹת זֶה הַיָם הַגָדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, אֶל מְאוּרָה קְטַנָה

כְּכַף אִישׁ? הֲלֹא בְּשִגָעוֹן תְּנַהֵג! וְאַתָּה קָרָא הַיֶלֶד,

אַחֲרֵי אֲשֶׁר פִתְאוֹם הִתְפַשֵׁט מִגופוֹ, וְנֶהְפַךְ לְעֶצֶם

נִשְׂגָב, וְאַתָּה תָעוֹז בִּזְדוֹן רוּחֲךָ הַצַר לְחַבֵּק זְרוֹעוֹת

עוֹלָם, וְעַל אֵל אֵלִים תְּדַבֵּר?!



אַרְיֵה פְּרִיץ חַיוֹת שִׁבֵּר דַלְתוֹת בֵּית כִּלְאוֹ

אֲשֶׁר הָיָה מִקֶדֶם לְעִיר פְלָארֶענְץ וַיָנָס וַיֵצֵא הַחוּצָה,

וַיִמַס לְבַב כָּל הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים שָמָה וַיִבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא,

כִּי מִי יַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָאֲרִי? וְהִנֵה אִשָה אַחַת אֲשֶׁר גַם הִיא

נִמְלְטָה עַל נַפְשָׁהּ וּבְנָהּ עַל שִׁכְמָהּ לֹא יָכְלָה מַלֵט מַשָׂא

בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַישָׁמֵט אָרְצָה וַיִמַהֵר הָאַרְיֵה וַיַחְטְפֵהוּ

לְטָרְפוֹ בִּמְתַלְעוֹתָיו, וְאַךְ כְּפֶשַׂע בֵּינוֹ ובֵין הַמָוֶת,

וַתָּשָׁב וַתָּרָץ הָאִשָׁה כִּי נִכְמְרוּ נִחוּמֶיהָ עַל נֶפֶשׁ עוּלָהּ

בֶּן בִּטְנָהּ; וַתִּתְנַפֵּל לְרַגְלֵי הָאַרְיֵה וַתֵּבְךְּ

וַתִּתְחַנֶן לוֹ לְהָשִׁיב לָהּ אֶת הַיֶלֶד עוֹלֵל טִפּוּחָהּ, וַיַבֵּט

אוֹתָהּ הָאַרְיֵה בְּעֵינַיִם מְזָרֵי פַחַד רְגָעִים אֲחָדִים, וְאַחַר

הִנִּיחַ לָאָרֶץ אֶת הַיֶלֶד מִבִּלְתִּי עֲשׂוֹת לוֹ מְאוּמָה, וְלֹא

הִפִּיל מִשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ אָרְצָה, וַיַרְא הָעָם וַיָרוֹנוּ לְגוֹדֶל

הַפֶּלֶא כִּי הוֹצִיא ד' יֶלֶד רַךְ וְעָנוּג מִבֵּין מְתַלְעוֹת לָבִיא,

לְמַעַן הֲשִׁיבוֹ לְאִמוֹ אֲשֶׁר לֹא שָׁבָה מִפְנֵי אֲרִי טוֹרֵף טֶרֶף,

וְחָיְתָה נַפְשוֹ בִגלָלָהּ!



שְׁלשָׁה עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ מַטְמוֹן בַּשָׂדֶה;

וַיִשְׁלְחוּ אֶחָד מֵאִתָּם לְעִיר הַקְרוֹבָה לָבֹא שָׁמָה לִשְׁבּוֹר

אֹכֶל לְנַפְשָׁם כִּי חָזַק עֲלֵיהֶם הָרָעָב, וַיְהִי בַדֶרֶךְ

וַיְסִיתֵהוּ לִבּוֹ הָרַע לָתֵת רַעַל בַּבָּשָׂר אֲשֶׁר יִקְנֶה לְמַעַן

יִהְיֶה הָעשֶׁר שָׁמוּר לוֹ לְבַדוֹ וְאֵין לַאֲחֵרִים אִתּוֹ, אוּלָם

מִדֵי הִתְמַהְמְהוֹ גַם רֵעָיו הַשְׁנַיִם הִתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ

לְבִלְתִּי תֵּת לוֹ חֵלֶק מֵהַשָׁלָל1 וְכַאֲשֶׁר יָזְמוּ בְנִכְלֵיהֶם כֵּן הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ

עֲלִילָה!….. שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב יָשְׁבוּ עַל הַסִיר, אוּלָם

הַבָּשָׂר עוֹדֶנוּ בֵּין שִׁנֵיהֶם. לַחְמָם בְּמֵעֵיהֶם נֶהְפַּךְ

לִמְרוֹרוֹת פְּתָנִים וַיֵדְעוּ כִּי מָוֶת בַּסִיר, לַשָׁוְא בִּקְשׁוּ

לְהָקִיא אֵת אֲשֶׁר בָּלָעוּ, בְּאַפָם נָפְחוּ נַפְשָׁם וַיָמוּתוּ גַם

שְׁנֵיהֶם. –



  1. מהשלל. התואר הזה יבא גם על מותר וריוח הבא לאדם, כמו כמוצא שלל רב (תהלים קיט)  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.