לכבוד ידידי הנגיד מוה' הימן וויטקאווסקי נ"י

בראשי הדלתות מתנוססות שמו, והכפל לחזק

הָאִישׁ הַפּוֹרֵס לָרָעֵב לֶחֶם בְּטוֹב עַיִן

הַנוֹתֵן לִקְשֵׁה יוֹם אִם יְדָעוֹ, אוֹ אַיִן

יְשׁיתֵהוּ אֱלֹהִים בְּקֶרֶב הָאָרֶץ בְּרָכָה

יִרְאוּהוּ יְשָׁרִים וְיֹאמְרוּ אַשְׁרֵי שֶׁלוֹ כָכָה

מִנִי מְאַלְפוֹ מִקֶדֶם אָסוּר בְּזִיקֵי אַהֲבָתוֹ

מִתְחַנֵן לֵאלֹהִים כְּמֵאָז בְּעַד שְׁלוֹמוֹ וְטוֹבָתוֹ

נָא אֵלִי כַּאֲשֶר עַד כֹּה הִפְלֵאתָ עָלָיו חַסְדֶךָ

נְדִיבוֹתָיו כֵּן תִּרְצֶה וּתְסוֹכְכֵהוּ בְמָגִנֶךָ

לכבוֹד החכם המלִיץ מוה' יצחק בער בקרעמניטץ בעהמ"ח

ספר תעודה בישראל

אִם כִּי רְחוֹקָה הַדֶרֶךְ בֵּינִי וּבֵינֶךָ

וּנְהָרוֹת וַעֲמָקִים יַפְרִידוּנוּ

נַפְשִׁי צְמֵאָה לָךְ חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ

כִּי אֲמָרֶיךָ הַטוֹבִים הִרְוֻונִי.

יִצְחָק צֵא נָא עוֹד לְיֵשַׁע עַמֶךָ

הוֹצֵא סְפָרֶיךָ אֵלֵינוּ וִיבוֹאוּנוּ

תֵּבוֹשׁ וְתִכָּלֵם אָז מִפָּנֶיךָ אִוֶלֶת

תָּרוֹן לְשׁוֹן חָכְמָה תִּפְרַח כַּחֲבַצָלֶת

מְתֵי תֵבֵל! אִם אוֹהֵב טְהָר לֵב עָלָה

בְּגוֹרָלֵיכֶם, הוֹאִילוּ הַלַהַב

שְׁמוֹר עַל מִזְבַּח אַהֲבָה לְבַל יִקְרַב

בַּסָתֶר מְקַנֵא, וִיחַלֵל לָנֶצַח

שְׁלוֹמְכֶם; כִּי רַבִּים הֲרוּגֵי הַלָשׁוֹן,

וּכְמוֹ חֶתֶף כֵּן תֶּאֱרוֹב קִנְאָה

מְסֻתָּרֶת, לְשׁוֹשַׁנָה בְנָוֶה שְׁתוּלָה

כֵּן נִדְמְתָה הָאַהֲבָה הַיְקָרָה,

אֲשֶׁר לֹא תָשׁוּב הֱיוֹת לָהּ עֶדְנָה לְעוֹלָם

אַחֲרֵי כִּי בָלְתָה יָבְשָׁה וְקָמֵלָה.

"אֱלֹהִים גָזַר עָנְיִי זֹאת נַפְשִׁי יוֹדַעַת

לָמָה זֶה הֶבֶל אִיגָע אֵרֶף לָכֵן וְאָנוּחַ"

כֵּן דִבֶּר נַעֲמָן וְהוּא עָצֵל סָרוּחַ

לָכֵן בָּעֲבוֹדָה יִתֵּן מִגְרָעַת.

בְּמוֹ סַעַר וָקֶטֶב גָרֵי מִדְבָּר וְצִיָה

יַגִיחוּ עַל מֵי מְנוּחוֹת וִישִׂימוּם מֶרְקָחָה

כֵּן רוֹבֵץ חַטָאת גַם לְפֶתַח נֶפֶשׁ נְקִיָה

לֹא יֵט לוֹ עַד יַפִיל בַּעֲצוּמָיו חֵלֵכָה

מִידֵי קאדְמוּס זֹאת הַמְלָאכָה לָנוּ

לְתָאֵר הַהִגָיוֹן וּלְהַגְשִׁים הָרוּחַ

בִּתְמוּנוֹת וְקַוִים כְּתוּבִים עַל לוּחַ

נַמְתִּיק סוֹד אֶת הָרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ.

גוֹבַהּ דַעַת וְשֵׁם עִם תִּפְאֶרֶת עֻזָמוֹ

אַהֲבָה עוֹנֶג וָחִיל וְכָל מַחֲמַדֵי עָיִן

יִכְלוּ בֶעָשָׁן וְיַעֲבוֹרוּ יִהְיוּ לְאָיִן

בִּן לַיְלָה יאבֵדוּ יַחַד מֵהֶבֶל הִנָמוֹ.

אֶת הַיוֹצֵר הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם

רָאִיתִי מַכֶּה הַחוֹמֶר בִשְׁתֵי יָדָיִם

וְהִנֵה פִתְאוֹם מִן הַחוֹמֶר קוֹל “מַה זֶה תַכֵּנִי”?

“הֲלֹא גַם אַתָּה כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ הִנֵנִי”!

אֶת הַכֹּל יִשָּׂא רוּחַ זְמָן מִמְקוֹמוֹ יְשַׂעֲרֵהו

גִיל וָעֶצֶב, אַהֲבָה וְשִׂנְאָה יִכְלוּ מִנִשְׁמַת אַפֵּהוּ

אַךְ נֶפֶשׁ רָשָׁע עֻפְּלָה תָמִיד, מֻדָח בְרָעָתוֹ

צֳרִי זְמָן לֹא יְרַפְּאֵהוּ עַד בֹּא חֲלִיפָתוֹ¹

כְּחֵץ מִנִּי יֶתֶר בְּחֶזְקַת הַיָד קֻּלַעְתִּי

מִבֵּין זְרוֹעוֹת בְּעָלָי לְחֵקֶר תְּהוֹם הִגַעְתִּי

לְהַעֲלוֹת רֹאשִׁי הַנִתָּז¹ יָרַדְתִּי פְלָאִים

הֶעֱלֵתִיו כְּמוֹ רָגַע שַׂמְתִּיהוּ צַפְצָפָה

עֶשֶׁת חָזָק מִצוּר עַל פְּנֵי הַמַיִם צָפָה

כָּאֵלֶה רַבּוֹת מַעֲשֵׂי אֲדוֹנִי הַנוֹרָאִים

¹

עַל כַּר נִרְחָב עַל עֵינוֹת מָיִם

תִּרְעֶינָה רִבְבוֹת שֵׂיוֹת צְחוֹרוֹת

וּכְמוֹ תֵרָאֶינָה הַיוֹם לָעֵינַיִם

כֵּן נִרְאוּ מִקֶדֶם לְבֵנוֹת טְהוֹרוֹת

לֹא יִשְׁתַּנוּ לֹא תִקְרָאֵן בְּלָיָה,

לְכָבוֹד הָרוֹעֶה בְתוֹכָהְנָה.

מִבְּאֵר לֹא אַכְזָב תִּשְׁתֶּינָה לִרְוָיָה

וְאַיִל שָׂמֵחַ יְדַלֵג רִאשׁוֹנָה

גַם כֶּלֶב נֶאֱמָן זַרְזִיר מָתְנַיִם

מִידֵי בְעָלָיו נֻתַּן מַתָּנָה

לְרוֹעֶה הַנֶאְמָן כְּפוּף קַרְנָיִם

וּסְבִיבָיו הַצֹאן בֶּרֶךְ תִּכְרַעְנָה.

בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר יוֹצִיא צִבְאוֹתָן

בְּעַד שַׁעֲרֵי אֶקְדָח וָשֹׁהַם

לָעֶרֶב יָשׁוּבוּ יִקְרָא בִשְׁמוֹתָן

וְיַחֲנוּ תַחַת מַטֵה הַנוֹעַם

עַתָּה הַקוֹרֵא! הַגֵד חִידָתִי

מַה שֵם הָרוֹעֶה כִּי תֵדָע?

בְמַעְטֵה הַמָשָׁל הֶעְטֵתִי שִׁירָתִי

הַנָבוֹן בְּנָקֵל יַגִידָה….

אָב יְלָדַנִי

מֵאֶפֶס קְרָאַנִי

וְהוּא הִצִיבַנִי

בֵּין אַחַי הַשְׁנַיִם.

חֲכָמִים תָּמָהוּ

לָדַעַת כָּמָהוּ

יֵשוּתִי מָה הוּא

בְּאֶרֶץ וּבַשָׁמָיִם.

בִּיסוֹדוֹת אֵינֶנִי,

בָּרֵכָבִים אֵינֶנִי,

וּבְכָל זֹאת הִנֵנִי

וּלְתוּשִיָתִי כִפְלָיִם!

שׁוּר כִּי נִפְלֵאתִי,

לִנְקוּדָה נִדְמֵיתִי,

וּזְמַן הֱיוֹתִי

הֲתָעִיף עֵינָיִם.

אֶת הַבְּכוֹר הִדָפְתִּי

לִתְהוֹמוֹת דָחָפְתִּי

וּבְעָמְדוֹ נִצָבְתִּי

כְּאִישׁ הַבֵּינָיִם.

כְּמִקְרֵהוּ יִקְרֵנִי

גַם אָנִי, כִּי יֶהֶדְפֵנִי

הַצָעִיר וְלֹא יַכִּירֵנִי

מְקוֹמִי בַחַיִים.

רֹאשׁ תּוֹךְ וְסוֹף הֵמָה יִסְד בֵיתִי,

הָרְחוֹקִים מִרְחַק רַב הָיוּ בִי לַאֲחָדִים

לְזֹאת בְּעֵינֵי כֹל נִפְלָאִים נִפְלֵאתִי,

אֲבָל לֹא בְעֵינֵי אֵל הַמְאַחֵד נִפְרָדִים.

לְפָנִים בְּתֵבֵל הָיִיתִי מְשַׂחֶקֶת

וְשַעֲשׁוּעַי אֶת בְּנֵי אָדָם; רַק בִּי בָחָרוּ,

כְּכַלָה בְקִשׁוּרֶיהָ עַל דוֹדָהּ מִתְרַפֶּקֶת

רָצִיתִי אֶת אַרְצָם בִּי הִתְאַמָרוּ.

עַתָּה כִמְעָט אֵין אִישׁ מְאַסְפֵנִי,

וְכַגֵר נָטָה לָלוּן עַל הָאָרֶץ תָּעִיתִי.

גְעַלְתִּים גַם אָנִי וָאֹמַר הַעֲלֵנִי

אָבִי מְכוֹרוֹתַי! וְהִנֵה עָלִיתִי!

וְאִם תִּרְצוּ לָדַעַת מִי הַמְדַבֶּרֶת?

קִרְאוּ בְּרֹאשׁ סֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים חַיִים.

לָכֶם יִרְאֵי הַשֵׁם אֶהְיֶה מַזְהֶרֶת

מְשַׁחֲרַי יִמְצָאוּנְנִי אִם יִפְקְחוּ עֵינָיִם.

פתרון החידה בפירש“י ז”ל (באיוב כ“ח פסוק כ”ז).

כתובות על מצבות

דוד לוונטל

[כמו חבצלת הנקטפה]

דוד לוונטל

האב על מצבת בתו האהובה

כְּמוֹ חֲבַצֶלֶת הַנִקְטָפָה מֵרוּחַ סְעָרוֹת

כֵּן נִקְטַפְתְּ בִתִּי וְטוֹרַפְתְּ בִּדְמִי יָמָיִךְ

חֻלְלָה יִפְעָתֵךְ אֲהָהּ! יָבְשוּ שְׁלָחָיִךְ

נוֹחֲלָה אָבְדָה תִקְוָתִי, הוּבְלָה לִקְבָרוֹת.

אוֹי! כִּי עָפוּ שִׂמְחוֹתַּי בְּיוֹם עֲבָרוֹת

לֹא אֶשְׁקוֹטָה עֲדֵי אֵרֵד אַחֲרָיִךְ!………

מצבת רשׁ

דוד לוונטל

תַּמוּ יְמֵי מְגוּרַי בָּאָרֶץ הַמְעַטִים וְרָעִים

לְהִנָפֵשׁ מִשְׁאוֹן חֶלֶד בָּאתִי בְּתוֹךְ הַבָּאִים

רַשׁ וָחוֹסֶר בַּל יוֹסִיפוּ עוֹד, אֶת נַפְשִי לְדַאֲבָה

בְּצֵל שַדַי אֶתְלוֹנֶן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.

[בין ישיני]

דוד לוונטל

אשׁר כתבתי לחוק על מצבת אמי אשׁה

יראת ד' מרת שׂרה נ"ע

בֵּין יְשֵׁינֵי אַדְמַת עָפָר אֵלֶה יָנוּחוּ

עַצְמוֹת אֵשֶׁת חַיִל עַקֶרֶת הַבָּיִת

עֲלֵי מוֹתָהּ יוֹדְעֶיהָ מַר יִצְרָחוּ.

אֻמְלַל הַפֶּרַח הוֹי! בְּעוֹדוֹ רַעֲנַן כַזָיִת

אוּלָם לֹא אִיש אֵל וִיעַוֵת דִין בֶּן חָלֶד

אִם בִּימֵי הַנְעוּרִים מָרוֹם יִקְרָאֵהוּ

כְּאָב יִפְרוֹשׂ אֵבֶר עַל בֶּן צָעִיר וָיָלֶד

יְרַחֲמֵהוּ וּמִיוֹמַיִם יְחַיֵהוּ;

מצבת אחד הגבורים

דוד לוונטל

בְּעַד מַלְכּוֹ הָאַדִיר הִשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶגֶד

וַיָמָת מוֹת גִבּוֹרִים עַל מְרוֹמֵי הַשָׂדֶה

אַל תִּסְעַרְנָה רוּחוֹת הָנִיחוּ לֶעָיֵף הַשֶׁקֶט

נַפְשׁוֹ שׁוֹכֶנֶת מַעַל וַאֲפָרוֹ קוֹדֶשׁ מַטָה.

מצבת אחי־נועם

דוד לוונטל

¹

אִלוּ לְפִי יוֹשֶׁר וָתֹם הוּכַן לְמֵת קָבֶר

קִבְרְךָ הָיָה רָאוּי הֱיוֹת מִיַהֲלוֹם וָשהַם

כִּי מִנִי אֹרַח הַצֶדֶק לֹא סַרְתָּ אֲחִי־נועַם

עֲדֵי שָׁטַף אוֹתְךָ הַמָוֶת שָׁטַף וְעָבָר

עַתָּה אֲהָהּ! עַצְמוֹתֶיךָ יְכַסוּ רְגָבִים;

שֵׁמַע תְּהִלָתְךָ אָמְנָם יַרְקִיעַ הַשָׁמָיִם

שָׁם נַפְשְׁךָ מִתְהַלֶכֶת בְּאֶרֶץ הַחַיִים

וְאֵת רֵעוֹתֶיהָ לָנֶצַח תִּתְעַלֵס בָּאֲהָבִים.

על קבר אישׁ תורני ומוכיח חכם

דוד לוונטל

אִ ישׁ חֲמוּדוֹת פְּאֵר הַמִדוֹת

תּוֹרָה הוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל

בְּ רוּחַ נְדִיבָתוֹ לִמֵד עֲדָתוֹ

עֲדֵי קְרָאוֹ מָרוֹם אֵל

רַ בִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, וְהֵשִׁיב

נֶפֶשׁ צְמֵאִים הָיָה לָהֶם גוֹאֵל.

הָ יִינוּ יְתוֹמִים מֵאָז לֻקַח מְרוֹמִים

יִשְׂאוּ בְנִיהֶם אֱמוּנֵי אֵל.

מְ טַר דִמְעָה אוֹרִיד וּבְשִׂיחִי אָרִיד

וַאֲקוֹנֵן הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל!

מצבת קבורת אישׁ נכבד פאר האנשׁים

דוד לוונטל

מוה' שׁלמה טאעפליטץ זלה"ה

שִׁ ית לִבְּךָ עוֹבֵר! לְזֶה הַקֶבֶר

פֹה בְּאֶרֶץ נוֹד רֶגַע עֲמוֹד!

לְ מַשׁוּאוֹת אֵל הָרֵם פְּעָמֶיךָ

וּזְכוֹר כִּי צֵל וְהֶבֶל יָמֶיךָ.

מַ טָע לְשֵׁם שָׁתוּל עַל פַלְגֵי יְקָר

מֵעִיר חֲכָמִים, נֵצֶר וְעֲנַף

ה וֹרִים יְשָׁרִים. בְּעוֹדוֹ רַעְנָן

אֲהָהּ! מָוֶת קְטָפָהוּ

מִנְוֵה שַׁאֲנָן קְבָרוֹת הוֹבִילָהוּ……

מצבת אשת נעורים

דוד לוונטל

הוֹי רַעְיָה! צְבִיַת חֵן / אֵיכָה נִשְׁבַּרְתְּ!

אֵיכָה כּבָרוּחַ קָדִים / מֶנִי סוֹעַרְתְּ!

נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי / לְיוֹם חוֹשֶׁךְ וַעֲבָרוֹת

בּוֹ שֻׁדְדָה אָהֳלִי / הוּבַלְתְּ לִקְבָרוֹת

זֹאת לְבַדִי נֶחָמָתִי / כִּי הִשְׁאַרְתְּ אַחֲרָיִךְ

בֵּן פּוֹרָת נְטַע שַׁעֲשׁוּעִים בַר נְדָרָיִךְ

אִתּוֹ אֶשְׁתַּטֵחַ עֲלֵי קִבְרֵךְ קִינִים אָעִירָה

הוֹי כִּי קָדַר עָלֵינוּ הַיוֹם, בָּאָה הַצְפִירָה!