ברוך הנמן
כבדל סיגר רמסתי את ההד
פרטי מהדורת מקור: ישראל: הוצאת המשפחה; 2022

שיריו של ברוך הנמן מלאים תיאורי נוף כובשים של ים ועצים ונופים אורבניים, ומנגד לרגע לא שוכחים את הנוף הפנימי של המוען והנמען, נוף שכולו רגישות ואמפטיה, של הושטת יד מתמדת, נוף כשגם כשהוא כללי וגנרי, הוא הכי אישי ואידיוסינקרטי. בנוסף, קשה שלא להתפעם מהמוסיקליות, מהמשלב הגבוה והייחודי, ומהאופן בו הוא משחק עם הפעלים, ממציא חדשים ומסכסך את הקיימים, והוא עושה זאת בענווה מיוחדת ובלא מעט רגעים של ברק.


עמיחי שלו

שער 1: שירים שראו אור בכתבי עת לספרות ובעיתונים יומיים

מאת

ברוך הנמן


שִׁיר גֶּשֶׁם לָעוֹלָם

מאת

ברוך הנמן

עוֹלָם

אֵינוֹ נוֹהֵג כְּמִנְהָגוֹ.

עוֹלָם

בַּגֶשֶׁם מְהַלֵךְ סוּמָא כְּמוֹ

חָתוּל בְּהִוָלְדוֹ.


גֶשֶׁם עַל פָּנַי נוֹטֵף

כְּמוֹ דִמְעָה, וּמַה בְּכָךְ?

הֵן הָעוֹלָם לִבְכּוֹת שָׁכַח…


הצופה 6.6.61


בַּמַחֲזֶה

מאת

ברוך הנמן

בַּמַחֲזֶה וְאִיש עִתִּי,

וַיִשָׂאֵנִי לַמִּדְבָּר

וּבַמִדְבָּר אֵין אִישׁ אִתִּי

וְאֵין בְּמִי אֶתְגָר.


עַיִן אֵין בַּמִדְבָּר

וְעֵינוֹ כְּעֵין הַצָּהֹב;

עֵינִי תְּבַקֵּש אֶת הָגָר

כִּי חוֹל הַמִּדְבָּר לִי צָהֹב


וְהִנֵה רָאִיתִי מָוֶת קוֹרֵא

וְאָרוּץ וְהַדֶּרֶךְ לִי אָץ,

וּפֶתַּע נִזְכַּרְתִי – בּוֹעֵר עוֹד הַסְנֶה,

וָאִיקָץ…


הצופה 13.8.61


בַּהֲגִיגִי

מאת

ברוך הנמן

אֲנִי יָשֵׁן

וַחֲלוֹמִי –

תֵּבֵל תַּקֵן בַּהֲגִיגִי.


אַךְ, כָּל שֵׁנָה

כְּכָל שָׁנָה

הִיא בַּת חֲלוֹף.


עֵת עָט עַיִט עַל תּוֹעֶה

וּבַגַּג חָשׁ בַּז אֶל בַּז,

בַּהֲגִיגַי אֲנִי תּוֹעֶה

וְחָש אֲנִי חֲלוֹם כִּי גָז…


הצופה 6.9.61


לוּ יֵשׁ

מאת

ברוך הנמן

לוּ יֵשׁ לִי נַחַל דִמְּעָה

וְנָתַתִּי אוֹתוֹ בַּסַהַר;

אִם תְהִי לִי טִפַּת זֵעָה

אַאַבְּדֶנָה בְּלֵיל סַעַר.


בַּחֲצִי הַיָרֵחַ עֵת יָרֵחַ יִתְגָל

וּבִקַשְׁתִּי עָלָיו דִמְעָתִי;

בַּחֲצוֹת הַלַּיִל עֵת הָרוּחַ יִצְהַל

אֵצֵא לְחַפֵּשׂ זֵעָתִי.


וְאִם לֹא אֶרְאֶה דִמְעָתִי בַּמְרוֹמִים

הֵן תִּזַל אָז דִמְעָה מִעֵינִי;

וְאִם לֹא אֶמְצָא זֵעָתִי בַּשְׁבִילִים

אָז תִיקָו הַזֵעָה בְּמִצְחִי.


הצופה 6.9.61


לְבַדוֹ

מאת

ברוך הנמן

רָאִיתִי שָׁלֹש צִפֳּוֹרִים בַּמָרוֹם,

אִלְמוֹת כַּעֲנַן צִפֳּוֹרִים בְּלִי כָּנָף,

אִלְמוֹת וְקוֹלָן מִנִי סוֹף הָעוֹלָם

הוֹלֵךְ וְעַד סוֹפוֹ.


רָאִיתִי שְׁלֹשָה אִילָנוֹת בְּעֵירוֹם,

עֲטוּפִים בְּלָבָן – כִּי הָרוּחַ נָשַׁף,

כְּדַרְכּוֹ, בְּעִידַן הַסְתָו. מְיֻתָם

עָמַד הַחֲלוֹם לְבַדוֹ.


רָאִיתִי שְׁלֹשָה פַּנָסִים בַּחֲלוֹם,

עִוְרִים כְּמַעֲיָן שֶׁל דָם. כִּי חָלַף

כַּמַיִם הַזְמָן; כִּי הָלַךְ אֶל הַיָם

הָאוֹר, וַיִטְבַּע (כִּי כָּבֵד מִשְׁקָלוֹ).


הצופה 2.3.62


שִׁיר אָדָם לָאֲדָמָה

מאת

ברוך הנמן

הַפַּרְפָּרִים

אֵינָם חַיִים אֶלָא

מֵעֵת לְעֵת,

אֲבָל מֵעַת לְעֵת

הֵם פַּרְפָּרִים, וְצוּף פְּרָחִים

יִרְווּ בְּגַן הָאֲדָמָה.


יְמֵי חַיֵי אָדָם

וְלֵילוֹתָיו

שִבְעִים שָנָה.

אֲבָל אָדָם

אֵינוֹ אָדָם

עֲדֵי יָשִׁיב רוּחוֹ לָאֲדָמָה.


……………


אָדָם וְכִסוּפָיו;

אָדָם כּוֹפֵר בַּכֹּל

וְכִסוּפָיו קָמִים לְהַזִימוֹ.

אִלְמִים הַכִּסוּפִים

קוֹלָם אֵינוֹ נִשְׁמַע.

אָדָם נִכְסַף לָאֲדָמָה.


מִיוֹם עָמַד אָדָם עַל דַעְתוֹ

לָדַעַת חָש

וְלא יָדַע לָחוּש.

כְּמוֹ צַמֶרֶת הָאִילָן

הִשִׁיחַ רוּחַ קוֹמָתָה

עָווֹן הִשִׂיחָה דַעְתָה מִן אֲדָמָה.


יָגוֹן תּוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ.

שִׂמְחָה בְּנֵכוּתָה,

דוֹמֶמֶת,

כְּמוֹ הֵדָה שֶל הַבְּדִידוּת.

חִיוּךְ חַרְבּוֹ מֵנִיף עַל גֶפֶן

              וּתְאֵנָה.

אָדָם כּוֹרְתָם מֵעַל הָאֲדָמָה.


לִקֹם חֶרְפַּת הַכִּסוּפִים

לְאוֹר הַיוֹם יָבוֹא גוֹאֵל הַדָם,

אָדָם יִטְבֹּל בִּנְהָרָיו וּבִנְחָלִים.

אָדָם יָשוּב יְהֵא אָדָם.

יַעַל מִן רַחֲצָה בְּרוּחַ חֲדָשָׁה,

רוּחוֹ תָּשִׁיר לָאֲדָמָה.


הצופה 13.4.62


בִּדְמָמָה

מאת

ברוך הנמן

עַרְבִית.

רוּחַ נוֹשְבָה וְאֵין לָה מָנוֹחַ.

אִילָן לַשַלֶכֶת מַמְתִּין,

מַמְתִּין בִּדְמָמָה וְאֵין לוֹ מָנוֹחַ.


אָדָם בּוֹדֵד

חוֹפֵן בְּכַפּוֹתָיו עָפָר.

הָהֵד

שׁוֹתֵק כְּמוֹ עָפָר.


לַיְלָה.

סַהַר וְכוֹכָב קָפְאוּ כְּמוֹ.

אִילָן בִּקֵש בַּסַעַר שַלְוָתוֹ.

אָדָם

אֵינוֹ בּוֹדֵד בַּחֲשֵׁכָה.


_ _ _ _ _ _ _ _


הַשַׁחַר מַשְׁחִיז אֶת גַרְזֶן הֶגְיוֹנוֹ

וְשׁוּב מִתְנַפְּצִים הַגַלִים אֶלֵי חוֹף.


הצופה 25.5.62


זֶה לֹא אִיכְפַּת לִי

מאת

ברוך הנמן

זֶה לֹא אִיכְפַּת לִי

שֶׁהַשַעַר נָעוּל

וְהַדֶרֶךְ לַגְבוּל

אֲרוּכָּה:


זֶה לֹא אִיכְפַּת לִי

שֶׁבֵּינוֹת לֶהָרִים

יֶשְׁנָה – כַּךְ אוֹמְרִים –

מְחִצָּה:


זֶה לֹא אִיכְפַּת לִי

שֶׁגֶשֶׁם עָיֵף

עִקְבוֹתַי מְלַטֵף

בִּדְמָמָה:


זֶה לֹא אִיכְפַּת לִי.

כִּי מִלֶכֶת עָמַד

הַשָעוֹן…


הצופה 25.5.62


צְפִירָה וְהֵד

מאת

ברוך הנמן

שֶלֹא כִּצְפִירַת הַקַטָר

שֶלֹא כִּצְפִירַת האֳני

יִצְפּוֹר לְבָבִי.


צוֹפֵר הַקַטָר

לְיַם אֲנָשִׁים בְּבֵית נְתִיבוֹת

וְיַם אֲנָשִׁים בְּבֵית נְתִיבוֹת

קוֹשֵב לְקוֹלוֹ וְעוֹנֶה

בְּיַם מִטְפָּחוֹת לְבָנוֹת.


צוֹפֵר הָאֳנִי בְּלֵב יָם

לַשְׁחָפִים לַגַלִים וְלַיָם

וְקוֹשְׁבִים הַשְׁחָפִים, הַגַלִים וְהַיָם

וְעוֹנִים לַצְפִירָה

גַלִים בְּקִצְפָּם וּשְׁחָפִים בִכְּנָפָם.


אֵין קוֹשֵׁב לִצְפִירַת לְבָבִי

וְאֵין הֵד.


………………………….


עֶרֶב

צָפַר לְבָבִי, וְהַיְתָה צְפִירָתוֹ

כִּצְפִירַת הַקַטָר, כִּצְפִירַת הַאֳנִי


קָשַׁבְתִי אֲנִי

לְקוֹל לְבָבִי

(כָּךְ צִוַונִי שִׂכְלִי).


וְהָיִינוּ אֲנִי וְלִיבִּי בָּעוֹלָם

וְהַהֵד.


וְהָיָה לִי הַבֹּקֶר לָעֶרֶב כַּהֵד…


הצופה 31.8.62


שִׁיר [פָּקַד אוֹתִי בַּחוֹל]

מאת

ברוך הנמן

פָּקַד אוֹתִי בַּחוֹל

בָּשְׂמוֹ שֶל עֶצֶב.


שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

גְּפָנִים עַל צֶלַע הָר

שָׁמַעְתִּי אֶת הַקּוֹל.


כִּבְדַל סִיגָר

רָמַסְתִּי

אֶת הַהֵד.


“עקד” רבעון לשירה 1963


מִשִׁירֵי הָאָדָם לַאֲדָמָה

מאת

ברוך הנמן

מִשִׁירֵי הָאָדָם לַאֲדָמָה

מאת

ברוך הנמן


שִׁיר אָדָם לַאֲדָמָה בְּשַׁעַר גַן

מאת

ברוך הנמן

הֵפַּרְפָּרִים

אֵינָם חַיִים אֶלָא

מְעֵת לְעֵת.

הֵם פַּרְפָּרִים, וְצוּף פְּרָחִים,

יִרְווּ בְּגַן הָאֲדָמָה.


יְמֵי חַיֵי אָדָם

וְלֵילוֹתָיו

שִׁבְעִים שָׁנָה.

אֲבָל אָדָם

אֵינוֹ אָדָם

עֲדֵי יָשִׁיב רוּחוֹ לַאֲדָמָה.


אָדָם וְכִסוּפָיו;

אָדָם כּוֹפֵר בַּכֹּל

וְכִסוּפָיו קָמִים לְהַזִימוֹ.

אִלְמִים הַכִּסוּפִים

קוֹלָם אֵינוֹ נִשְׁמַע.

אָדָם נִכְסַף לַאֲדָמָה.


מִיוֹם עָמַד אָדָם עַל דַעֲתוֹ

לַדַעַת חָשׁ

וְלֹא יָדַע לָחוּשׁ.

כְּמוֹ צַמֶרֶת הָאִילָן

הִשִׁיחַ רוּחַ קוֹמָתָהּ

עָווֹן הִשִׂיחָה דַעֲתָהּ מִן אֲדָמָה.


יָגוֹן תּוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנוֹ.

שִׂמְחָה בְּנֵכוּתָהּ

דוֹמֶמֶת

כְּמוֹ הֵדָהּ שֶׁל הַבְּדִידוּת.

חִיוּךְ חַרְבּוֹ מֵנִיף עַל גֶפֶן וּתְאֵנָה

אָדָם כּוֹרְתָם מֵעַל הָאֲדָמָה.


לִנְקֹם חֶרְפַּת הַכִּסוּפִים

לְאוֹר הַיוֹם יָבוֹא גוֹאֵל הַדָם.

אָדָם יִטְבֹּל בִּנְהָרָיו וּבַנְחָלִים

אָדָם יָשׁוּב יְהֵא אָדָם.

יַעַל מִן רַחְצָה בְּרוּחַ חֲדָשָה

רוּחוֹ תָּשִׁיר לַאֲדָמָה.


קטיף ב' תשכ"ג


לֵיל נְדוּדִים

מאת

ברוך הנמן

שַׁחֲרִית

דִבֵּר לֵיל נְדוּדִים;

עַד מַה יָפִים

מַעֲגָל אֲסוֹנוֹת,

מַעֲגָל קִינוֹת,

שֶׁהֵם מַעֲגָל חַיִים…


קטיף ב' תשכ"ג


עַרְבִית

מאת

ברוך הנמן

רוּחַ נוֹשְׁבָה וְאֵין לָהּ מָנוֹחַ.

אִילָן לַשַׁלֶכֶת מַמְתִּין

מַמְתִּין בִּדְמָמָה וְאֵין לוֹ מָנוֹחַ.


אָדָם בּוֹדֵד

חוֹפֵן בְּכַפּוֹתָיו עָפָר.

הַהֵד

שׁוֹתֵק כְּמוֹ עָפָר.


לַיְלָה.

סַהַר וְכוֹכָב קָפְאוּ כְמוֹ.

אִילָן בִּקֵשׁ בַּסַעַר שַׁלְוָתוֹ.

אָדָם

אֵינוֹ בּוֹדֵד בַּחֲשֵׁכָה.

– – – – – – – –

הַשַׁחַר מַשְׁחִיז אֶת גַרְזֶן הֶגְיוֹנוֹ

וְשׁוּב מִתְנַפְּצִים הַגַלִים אֱלֵי חוֹף…


קטיף ב' תשכ"ג


בַּשָׁרָב

מאת

ברוך הנמן

שָׁרָב.

הַקִינָה חֲתוּמָה בְּבַקְבּוּק

זְכוּכִית, מוֹרֵה הַשָעוֹת

הוֹלֶם

      כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ.


לְמִי?

לְאָן אַתֶּם שָׁטִים?


גוֹוְעִים הַהִרְהוּרִים

וְהַזְבוּבִים בַּחַלּוֹנוֹת.

קוֹדְחִים

הַחֲלוֹמוֹת.


שָׁרָב.

הָאֲדָמָה שׁוֹתֶקֶת.

כּוֹרֵי פֶּחָם

שָׁרִים

אֶל נוֹף פֶּחָם.


בַּמֶּצַח טְרָשִׁים.

בְּגַג בֵּיתִי

כָּבְדוּ

הַמָּרִישִׁים.


הצופה 22.3.63


נוֹפִים

מאת

ברוך הנמן

הַנוֹף שׁוּב אֵינוֹ מְהַדְהֵד לְבִכְיִי.

הַעוֹף לֹא יִטְמֹן קִינָתוֹ בְּחֵיקִי.


בְּסוֹד הַצָמָא בָּאוּ יָמַי

וְאֵין לָם שִׁיר לֶכֶת.


שׁוּב אֵין אַרְגָּמָן

      בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה

וְאֵין לֶעָלֶה הַנּוֹשֶׁר מַנְגִינָה,

אִילָן עֵת יַרְטִיט בַּשַׁלֶכֶת.


יָם הַנוֹפִים נִגָּר בְּדָמִי.


הצופה 22.3.63


בְּעָב הֶעָשָׁן

מאת

ברוך הנמן

עָשָׁן.

קַבְּצָן עַתִּיק

יָשַׁב

עַל מַדְרֵגוֹת הַיוֹם

וְהֶעֱלָה עָשָׁן.


סַפְסָל נֵכֶה

צִלוֹ לַמֹלֶך

לְהַעֲבִיר

נָתַן.


הַלַיְלָה צָחַק

כְּצָבוֹע. מַבִּיט

וּמֶלַח

בְּעֵינָיו.


הצופה 28.6.63


לֵילִי

מאת

ברוך הנמן

הַחַלוֹן מְנֻפָּץ שִׁמְשָׁה

הִזְקִין בִּי.

שׁוֹתֵק בִּי אֵבֶר מִן הַחַי.

לֵילִי מוֹרֵד. כְּצֵל

צוֹמֵחַ

       מִקִּבְרוֹ.


הצופה 28.6.63


בַּגָן

מאת

ברוך הנמן

שֶׁקֶט נוֹשֵק.

אַהֲבָתוֹ מֻנַחַת.

יָרֵחַ מְגֻלֶה.

יַסְמִין.


בַּבֹּקֶר הַנִקְרָע

יִשְׂאוּ

אָת אֲרוֹנוֹ.


הצופה 28.6.63


מַלְאָך

מאת

ברוך הנמן

בֵּינִי וּבֵינָךְ

לָן

הַמַלְאָךְ

הַפּוֹרֵשׂ אֶבְרָתוֹ עַל שְׁנֵינוּ.


הַשָׂם מִלִים בְּפִי

מַלְאָךְ אִלֵם


הָאַהֲבָה אֵינָה נָכְרִית

אֲנִי

הַזָר.


מעריב 2.8.63


יַיִן

מאת

ברוך הנמן

לָגַמְנוּ מִן הַיַיִן הָאָדֹם.

חָבַרְנוּ.


יֵינִי חָוַר.

יֵינֵךְ

אָפַל.

לֵילֵךְ

לֵילִי שָׁכַל.


מעריב 2.8.63


אָדָם כָּפוּי

מאת

ברוך הנמן

אָדָם כָּפוּי לֵעוֹר מִשְנָת.

מִיתַת אָדָם מַתָת,

אָדָם עַל כִּיסוּפָיו

חַיָב

קָרְבָּן חַטָאת.


הצופה 23.8.63


שְׁגָגָה

מאת

ברוך הנמן

מַס

הֶעֱלֵיתִי לָלַיְלָה

חֲלוֹם

קָנִיתִי בְּדַם יְקִיצָה

אֶל יוֹם בָּהִיר וָחַם

הֶגְלַנִי שַׂר שֶׁל שֵׁנָה.


עִיר מִקְלָט הֲיֵש בָּזֶה?


שָגְגָה

הַנְשָמָה…


הצופה 23.8.63


עוֹדֶנוּ נָעַר

מאת

ברוך הנמן

שוֹקֵי הָאִיש אַמְצוּ

בַּמִלְחָמָה, וּבַתְפִילָה

כָּשְׁלוּ. אַמְצוּ

שוֹקֵי הָאִיש אֶל מוּל חַמָה

כָּשְׁלוּ מוּל סַהַר.


הָאִיש עוֹדֶנוּ נָעַר.


הצופה 23.8.63


בֹּקֶר

מאת

ברוך הנמן

כְּשֶׁשָׁבָה אֵלַי הַקִּנָּה וְהַנּוֹף

בְּשֶׁלוֹ

מְנַשֵׁב אֶל פָּנַי וְנוֹגֵן,

וְהַבֹּקֶר מַגִיד אֶת סוֹדוֹ,

וְיוֹנָה עֲגוּנָה,

וַאֲנִי


מְחַזֵר אֶל הָרַעַם

        אַיֶכָּה? –


שׁוּלֵי הַנּוֹף עוֹמְדִים.


הצופה 31.1.64


בִּירוּשָׁלַיִם

מאת

ברוך הנמן

בִּירוּשָלַיִם שְׁתֵּי שָׁנִים

וּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ הַגּוֹזְרוֹת

עָלַי

וְעַל הַיָם.

שְׁנוֹתַי,

בֵּינָן וּבֵין חַיַי יָם

עוֹלֶה. עוֹלֶה

יָרֵחַ לָבָן מִיָם

לָךְ כָּמוֹנִי בְּעִיר

זָרָה אוֹרֵב.


הצופה 19.6.64


לֵילוֹת הָאֵבֶל

מאת

ברוך הנמן

לֵילוֹת הָאֵבֶל לַיְלָה

מוֹתִירִים בִּי, סְתָו

עוֹבֵר בּוֹ בַּלֵילוֹת,

אֲנִי

חוֹמֵד אֶת הִרְהוּרָיו.


עַל מַעֲקֶה הַגַּג שֵׂעָר

פּוֹרֵחַ, זִכָּרוֹן נִצָב

וְהַלֵילוֹת הַמְּעִירִים

בִּי לַיְלָה,

וְאֶת הַבֹּקֶר –

וּגְרוֹנִי נִחָר.


הצופה 19.6.64


אַרְבָּעָה שִירֵי גוֹלָה

מאת

ברוך הנמן

א.

בִּשְׁבִי סִירָה לְלֹא מִפְרָשׂ

לְאוֹר הַיוֹם

מָהַרְתִּי אֶת הָאֲפֵלָה.


כְּמוֹ שֵׁכָר שָׂרַפְתְּ בְּכִלְיוֹתַי.


בַּעֲשָׁשִׁית הַלֵב

הַלָיְלָה

לֹא הָיָה.


ב.

מִמֶנִי עָצַמְתְּ כִּי עָצַמְתִּי כָּמוֹךְ

מִשְׁדֵי הָרוּחַ יָנַקְתִּי כָּמוֹךְ

טָמוּן בֶּעָפָר טֶרֶם גָמַלְתִּי

דָמִי בְּרֹאשִׁי וְרֹאשִׁי בַּבּוֹר.


ג.

אֲנִי נוֹדֵד וְקַיִץ

בְּעֵינַי נוֹדֵד וּבְעֵינָיו

אָחִי


שׁוֹמֵר אֶת הָרוּחוֹת

בִּלְתִּי מְאֹהָב


סוּפָתִי שֶׁעָגְנָה בָּךְ

מְחַזֶרֶת עַל פְּתָחַי.


ד.

רֹאשִׁי צִמַח שֵׂעַר נָכְרִי.

אֵתַע.


הָאַהֲבָה בַּשֶׁלֶג תִּתְעַלָף

יֵחָם לָהּ.


אָחִי שׁוֹתֵק.


בְּצַד קִבְרִי אַמַת הַבַּנָאִים

וְהָעַזָה נוֹשֶׁכֶת נֶשֶׁךְ.


* * *


יָדַי חָלְקוּ.

יָדַי הַנָכְרִיוֹת

דָלְקוּ

כְּנֵר שֶׁל נְשָׁמָה.

        עָלָה

הָעֲרָפֶל עָלָה.


עַכְשָׁיו מְאֻחָר מְאֹד

מְאֹד

מְאֻחָר וּמֻקְדָם מְאֹד.

יָדַי

אוֹמְרוֹת עָשָׁן.


* * *


לְאוֹר הַיוֹם הֵם בָּאוּ

לְפָרֵק אֶת הַחוֹלוֹת.

בּאוּר מָחָר יִכְבּוּ

הָאֶתְגָרִים וּבְעוֹרְקֵי

הַחֲשֵכָה

        לֹא

יִזְרְמוּ קוֹלוֹת.


בְּלֶהָבָה נָכְרִית

הַדֶרֶךְ

מְעֻבֶּרֶת.


עָשָׁן עוֹלֶה בַּשׁוֹשַׁנִים.

אֶל בֶּטֶן אֲדָמָה

        לְבַד

מַעְפִּילָה

נִשְׁמַת הָהָר.


קטיף ג' תשכ"ה


בְּשַעַר גַּן

מאת

ברוך הנמן

אַתְ

בְּשַׁעַר גַּן עָמוּס יָרֵחַ

לַיְלָה עוֹמֵד עַל תִּלִי

אֲבָל רֵיחַ

צַמָתֵך

בָּרוּחַ


צִפּוֹר אַחַת צוֹעֶקֶת

אוֹתָךְ בִּי

וּבָךְ

קוֹל אַחֵר

אוֹבֵד


כְּשֶׁצִפּוֹר שׁוֹתֶקֶת בִּי אוֹתָךְ

בְּגַן עָמוּס יָרֵחַ

אֲנִי חוֹזֵר אֵלַי.


הצופה 19.3.65


שִׁירִים בַּגֶשֶׁם

מאת

ברוך הנמן

טַעַם תַּפּוּחֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל גְשָׁמִים

וְטַעַם גֶשֶׁם וַאֲנִי

אוֹמֵר אֵלַי

פִּצְעֵי הָאָבִיב מְבַקְשִׁים אֶת מִלוֹת

הַפְּרִידָה וּכְבָר אָבִיב וּכְבָר

יָם בְּסִמְטְאוֹת הַיָם

וּכְבָר תָּמִיד

אַתְּ

מְיֻשֶׁבֶת בְּדַעְתִי


אֲנִי אוֹבֵד בְּשַׁעַר גַן בֵּיתֵךְ

רֵעִי בַּגָן

רְאִי

אֲנִי אוֹמֵר

שָׂרָךְ רַב רֶגֶל

מָצוּי


*


נִגוּן רֵיחַ הַשֵׂעָר לְאִשָׁה בְּלֵיל

         גֶשֶׁם.

יַד כְּבוּיָה נִגֶרֶת. צִלֵךְ

בְּעֵינַי

בֹּקֶר

בַּהָר נֶאֱחַז

לֹא יָשוּב.


*


שְׂדֵרַת צַבָּר וְצֶבַע חוֹל

הָעֶרֶב הַנוֹשֵר

        בָּךְ

קוּרֵי הַקַיִץ אוֹחֲזִים


אֲנִי מוֹעֵד.

תָּמִיד.

וּמַשֶהוּ נִשְׁמַט.

וְצֶבַע הַחוֹלוֹת.


*


יָרֹק רָאוּ הָאֲנָשִׁים בָּעֵשֶׂב הַיָרֹק.

הָאֲדָמָה נָתְנָה רֵיחֵךְ. בָּאִישׁוֹנִים

תִּמְרוֹת שֵׂעָר. פַּרְפָּר

נוֹלָד. זָרַח

כּוֹכָב שֶׁל שַׁחֲרִית

אוֹ פֶּרַח.


סְמוּכִים מְאֹד הָיוּ פָּנַיִךְ אֶל פָּנַי.

מִבְּלִי מֵשִׂים

אַהֲבְתִיךְ.


מעריב 24.12.65


שְׁלשָׁה שִׁירֵי זְמַן

מאת

ברוך הנמן

א.

אֵין אִשָׁה

בַּעֲקֵבַי. בַּעֲקֵבַי

וּבְעָרְפִּי חֲלוֹם

מַכֶּה

אֲשֶׁר זָקֵן כַּשֶׁמֶשׁ.


וּבְדַרְכֵי שָׁמַיִם שְׁאוּלִים

וּבִבְשָׂרֵךְ

וּבִבְשָׂרִי

אַהֲבָה חֲרוּכָה.


ב.

כְּשֶׁשְׁנִיָה עוֹבֶרֶת

כְּשֶׁשְׁנִיָה

שְׁנִיָה אַחֶרֶת

מוֹתִירָה

לְבַד וְרַק הַזִכָּרוֹן

אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתָה

הַזִכָּרוֹן אֲשֶׁר

עָשָׂה אוֹתָה לַעֲגוּנָה

פּוֹקֵד אוֹתִי עָלֶיהָ

כְּשֶׁאִשָׁה עוֹבֶרֶת.


ג.

מִישֶׁהוּ נָם אֶת שְׁנָתִי

שִׁמְעִי

הַצַפְצָפָה

מוּפְלֶגֶת בַּעֲלֵי הַצַפְצָפָה

מִבֵּינוֹתָם

יָרֵחַ גָדוֹל נוֹסֵק

וְעוֹף


קוֹלֵךְ עוֹבֵר

אַיֵךְ

אַיֵךְ?


קטיף ד’–ה' 1966


יְרוּשָׁלַיִם

מאת

ברוך הנמן

טַעַם תַּפּוּחֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל גְשָׁמִים

וְטַעַם גֶשֶׁם וַאֲנִי

אוֹמֵר אֵלַי

פִּצְעֵי הָאָבִיב מְבַקְשִׁים אֶת מִלוֹת

הַפְּרִידָה וּכְבָר אָבִיב וּכְבָר

יָם בְּסִמְטְאוֹת הַיָם וּכְבָר תָּמִיד

אַתְּ

מְיוּשֶׁבֶת בְּדַעְתִי


אֲנִי אוֹבֵד בְּשַׁעַר גַן בֵּיתֵךְ

רֵעִי בַּגָן

רְאִי

אֲנִי אוֹמֵר

שָׂרָךְ רַב רֶגֶל

מָצוּי


“קטיף” ו’–ז' 1968


מִבְּלִי מֵשִׂים

מאת

ברוך הנמן

יָרֹק רָאוּ הָאֲנָשִׁים בָּעֵשֶׂב הַיָרֹק.

הָאֲדָמָה נָתְנָה רֵיחֵךְ. בָּאִישׁוֹנִים

תִּמְרוֹת שֵׂעָר. פַּרְפָּר

נוֹלָד. זָרַח

כּוֹכָב שֶׁל שַׁחֲרִית

אוֹ פֶּרַח.


סְמוּכִים מְאֹד הָיוּ פָּנַיִךְ אֶל פָּנַי.

מִבְּלִי מֵשִׂים

אַהֲבְתִיךְ.


“קטיף” ו’–ז' 1968


שִׁיר [שדרת צבר וצבע חול]

מאת

ברוך הנמן

שְׂדֵרַת צַבָּר וְצֶבַע חוֹל

הָעֶרֶב הַנוֹשֵר

        בָּךְ

קוּרֵי הַקַיִץ אוֹחֲזִים


אֲנִי מוֹעֵד.

תָּמִיד.

וּמַשֶהוּ נִשְׁמָט.

וְצֶבַע הַחוֹלוֹת.


“קטיף” ו’–ז' 1968


שְׁלשָׁה שִׁירִים

מאת

ברוך הנמן

א.

הָעֵץ שֶׁהוֹלִיד אֶת הַשָׂרָף

לָאֱחֹז בִּי

וּבָךְ

חֲרָטָה נוֹטֶפֶת.

אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ

בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן

בֵּין

עֲצֵי הָאוֹרֶן

וּבֵין הָאֲבָנִים

הָעוֹלוֹת בַּעֲצֵי הָאוֹרֶן

אַתְּ עוֹלָה

כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם.


ב.

גַם בְּמַעֲלֶה שֶׁחְיֵךְ

וּבְשַׂר עֵינַיִךְ הַיָרוֹק

הַמְקַפֵּל אֶת גוֹרָלִי כְּמוֹ

צִנַת יְרוּשָׁלַיִם

בָּאוֹרֶן.


ג.

הַזִכְרוֹנוֹת. וּכְתָב

יָדֵךְ

עַל שׁוּלְחָנִי.

כּוֹכָב הַיָם הָעֵד

לְפִּקְפּוּקַי.

      אַהֲבָתִי

עָרִיק עוֹבֵר

בַּחוֹף.

רֵיחֵךְ שֶׁצִמַח כּוֹכָבִים

עַל יָדַי.


“קטיף” ח' 1971

אָהָה עַד מָתַי תְּעַנוּנִי!

הָרָרֵי בַּמִּזְרָח נִשְקְפֵי חַלּוֹנִי,

תְּמוּנַת אָחוּ יָרוֹק בְּשַׁחַר יוֹמִי.


זִמְרַת צִפָּרֵי רְנָנִים

מַשַׁק כַּנְפֵי הַיוֹנִים

הֶמְיַת נַחֲלֵי אֵיתָנִים

מַשַׁב הָרוּחַ בֶּעָלִים.


כִּי בָּאתֶם עַד דָמִי

וְאֵין לִי דֳמִי.


כְּגַלֵי יָמָה שֶׁל טְבֶרְיָה

בְּרוּחַ שְׁאֵינָה מְצוּיָה

כֵּן יִסְעַר לְבָבִי.


תִּכָּלֵא נִשְׁמָתִי בְּחֻבִּי

וְעֶרְגָה לא תִּרְפֶּה מִנַפְשִׁי

עֵת אֶרְאֲכֶם -

וְלא אֲאַמִין לְמַרְאֶה עֵינִי.


מִי יִתְּנֵנִי עִם וַתִּיקִים

בִּתְפִילַת שַׁחֲרִית אֲבַקֵש עַל נַפְשִׁי.

אֲנִי כַּיָם

וְאוֹנִי כְּקֶצֶף הַיָם

אִנָּצֵל בְּצֵל מְצוּלוֹת יָם

כִּי שָׁם יִדּוֹם גַּם הַחֲלוֹם.


מַגָּל הַקּוֹהֶלֶת קְצָרָנִי

מְהִילַת גַּל – חָדָש יְצָרָנִי


וַיאֹמֶר חֲדָל תאֹהַב חֶלֶד

כִּי אַתָּה מִן הַמַּיִם

וַאַרְא כִּי נַפְשִׁי כְּפֶלֶד

וַאֲמַלֵא פִּי מַיִם.


וָאֶדוֹם

כְּסֶלַע אֶדוֹם.


וּבַיָם מֶלַח וּמַיִם

וְלַמֶלַח אֵין שְׁלִיטָה בִּי…

אֲשֶׁר

אֲנִי אוֹמֵר

אֵינָה כְּשֵרָה

לְמַעֲשִׂים שָׁעָה.


צְמֵאָה.

כְּבֵדָה לָרוּחַ

הֶחָפֵץ וְכַיַתְמוּת

נִגֶרֶת

לְאִטָה.


וּמִישֶׁהוּ שִׁנָה

אֲשֶׁר בָּעִיר

הַמֵת

אָת שְׁמוֹ שִׁנָה


אוֹתָה שָׁעָה.

אֵין נְחָשִׁים

בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ


לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶך

אֲנִי חָש


בַּדֶרֶךְ,

פָּרַצְתִּי גָדֵר

הִכִּישָׁנִי נָחָש…

אֲנִי נוֹדֵד וְקַיִץ

בְּעֵינַי נוֹדֵד וּבְעֵינָיו

אָחִי


שׁוֹמֵר אֶת הָרוּחוֹת

בִּלְתִי מְאֹהָב


סוּפָתִי שֶׁעָגְנָה בָּךְ

מְחַזֶרֶת עַל פְּתָחַי

אָהָה, מַה יָפִית בִּשְׁנָתֵך

שְׁנָתוֹ הַתָּמַה שֶׁל תִּינוֹק

תַּלְתַּל כִּסָה אֶת אָזְנֵךְ

וַיְגַל לְאָזְנִי סוֹד רָחוֹק


אָהָה, מַה עָרֵב חֲלוֹמֵךְ

חֲלוֹם יַלְדָתִי בֵּין עַרְבַּיִים

אֲנִי כֹּה הָלוּם מִיֵינֵךְ

הַאֶקְרַב, אֶשַׁקֵךְ עַל שְׂפָתַיִים


אָהָה, מַה יִרְחַב לְבָבִי

יִרְחַב וְיִפְחַד חֲלִיפוֹת

וְאַת כֹּה בְּשֶׁלֶו תִּשְׁנִי

תִּשְׁקְעִי בִּתְנוּמַת חֲלוֹמוֹת.


קָרַבְתִי, נָשַׁקְתִי שְׂפָתֵךְ

חִיוּכֵךְ יַרְטִיט אֶת נַפְשִׁי

וַאֵרֵא כִּי נָגוֹז חֲלוֹמֵךְ

אַךְ אֲבוֹי, גַם נָגוֹז חֲלוֹמִי!….


ג' טבת תשכ"א

אָחִי אָהַב

בְּיוֹם חֹרֶף גָּשׁוּם

בְּמִכְנְסֵי קוֹרְדְרוֹי חוּם

אֲדָמָה.


שֶׁמֶש זָהָב

עַל פְּנֵי חַיָל עָגוּם

מְבַקֵש מָקוֹם לָנוּם

נָשְקָה.


יָצְאָה לָשׂוּחַ

בְּעוֹדִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי

נִשְׁמָתִי.

אַשְׁרֵי הַמִדְבָּר שֶׁתָעוּ בּוֹ רָבִּים

אַשְׁרֵי הַמוֹלֶך הוּעֲבְרוֹ בּוֹ בָּנִים

אַשְׁרֵי הַסַכִּין שֶׁקָלַט אֶת הַדָם

אַשְׁרֵי הַנָהָר שֶטָבַע בּוֹ אָדָם


אַשְׁרֵי הַשֵׁכָר שֶׁבָּלַע הַרְעוּת

אַשְׁרֵי הַצָבוֹע בָּלַע הַבְּרִיוֹת

אַשְׁרֵי הַבֵּן שֶׁמָרַד בְּהוֹרוֹ

אַשְׁרֵי הַאָב שֶׁמָכַר אֶת בְּכוֹרוֹ


אוֹי לוֹ לַאָדָם

שֶׁהָלַך לִמְדִינַת הַיָם

וְלֹא הֶעֱגִין אִשָׁה…


7.2.61

אֵלֶם

רַק הֶלֶם

לְבַב עֶלֶם


יִלְהַט

יִלְאַט

לְאַט


כָּמְהָה נַפְשִׁי הָעוֹרֶגֶת

אֵלֵי נִימֵי עוֹלָמֵךְ

הַגִּיגַי הֵן אַת אוֹרֶגֶת

שוֹזַרְתָם בְּחֵן עֲלוּמֵךְ


דְמָמָה

רַק כּוֹכָב חֲבִיב

יָפִיק זִיו

בַּחֲשֵכָה..

אֲבוֹי לַאָדָם שְׁעֵינַיִם רוֹאוֹת לוֹ

עָנָן כִּסוּפִים בְּשָׁמַיו, וְאוֹת לוֹ

בְּזֶה הֶעָנָן יְנַבֵּא רָעוֹת לוֹ.


סוּמָא שְׁאִבֵּד בַּמִּלְחֶמֶת עֵינוֹ

זִכְרוֹן יָם וָהָר לוֹ אֶתְגָר אֵין כְּמוֹ.

יָנוּם עַל מַצָע הָאֶתְגָר, שָפַר

חֶלְקוֹ.


לֹא כָּמוֹהוּ סוּמָא מְרֶחֶם אִמוֹ.

מָגוֹר לֹא יָדַע וְתוּגָה מְעִמוֹ

רָחֲקָה. אֱלֵי קְרָב לֹא יִקְרַב, וּבְנַחַל

דֶּמַע וַדָּם לֹא יָלִין בְּלֵילוֹ


וּמַה לָאִילָן בִּלְתִי צִלֹו.

אֶמֶש

לַנְתִּי בְּעַרְשׂוֹ שֶל הַיָרֵחַ.


טִפַּסְתִי חֶרֶשׁ

בַּמַּדְרֵגוֹת שֶל הַתִּקְוָה.


רוּחַ תּוּגָתִי נָשָא

וְשִׂמְחָתִי בָּדָד נוֹתְרָה.


חֹשֶׁךְ לִי פָּנָיו הֵאִיר.

הַדּוּמִיָה זִמְרָה לִי שִׁיר.


בִּנְתִיבוֹ שֶׁל הַמָּטָר

זָרְמוּ הַמַּיִם.


אִילָן בְּלִי צֵל

לָחַש אֵלַי בַּלָּאט:

בַּקֵּש אֶת הַתִּקְוָה

בְּרֶגֶב אֲדָמָה.

אַשְרֵי אִכָּר

שְיֵש לוֹ אִמָּא אָדָמָה


אַשְרֵי אִכָּר

שְאַדְמָתוֹ נָשְקָה חַמָּה


אַשְרֵי אִכָּר

שְמְלַאכְתוֹ עוֹד לא תַּמָה


אַשְרֵי מָחָר

שֶהוּא יִרְאֶה אֶת הַדְּמָמָה


הַיוֹם

אֲנִי יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה…

אַתָּה נֶאֱחַז בְּאִשָׁה אַתָּה

רָץ מַהֵר אֲבָל אֵינְךָ

שוּב אֵינְךָ יָכוֹל לָ

שוּב וְלָרוּץ כָּהֲלָכָה

יֶשְנוֹ כַּמוּבָן הַפַּחַד

מִן הַמִּלְחָמָה הַפַּחַד

מִן הַמָּוֶת

בְּבַית בֶּן קוֹמָה

בַּכְּפָר

לִפְנֵי אַהֲבָה.

אֵיךְ שֶהָלַכְנוּ בְּיַחַד.

אֲנִי הוֹלֵךְ

וְאוֹהֵב

וְכוֹאֵב


וְאַתְּ

כּוֹאֶבֶת אַט

מַכְאֶבֶת אַט.


הָאִילָן

הָאֲפָר

קוֹרֵא תָּגָר.


הָאֵל

אַכְזָר.

בְּשַׁעַר יָם פָּרַח

הַלַיְלָה בְּגַנֵּךְ.

סִמְטוֹת הָעִיר מָלְאוּ

סְפִינוֹת. בַּחֲלוֹנֵךְ

שִׁירִי מַשְׁלִיג.


שָׂרָף יָרוֹק עֵינַיִךְ

וּדְמוּת שֵׂעָר

בְּתוֹך סִדְקֵי הָאוֹר.

בַּיִת יֵש לִי

וְאָדָמָה

וּמַה אוֹכַל יֵש לִי


גֶפֶן יֵש לִי

פּוֹרִיָה

שְׁתִילֵי זֵיתִים יֵש לִי


אוֹמֶן יֵש לִי

וְאֲהָבָה

וּבְנֵי בָּנִים יֵש לִי


אַךְ עוֹד חָסֵר לִי

מַה

וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַה…

אֲנִי סָמוּךְ אֶל שֻׁלְחָן וְזוֹכֵר

נְשִׁיקָה בִּקְסַרְקְטִין וְזָקִיף בְּסָמוּךְ

וּגְדִי כָּפוּת לְרַגְלֵי הַשֻׁלְחָן

וְאַתְ בַּלֵילוֹת הוֹלֶכֶת

לְעוֹלָמִי

לְיָמִים תָּבוֹאִי בַּשִׁיר

שְׂעָרֵך

בְּנָשִׁים אֲחֵרוֹת

וּמִתַּמֵר קוֹלֵךְ

וְרֵיחַ הַנָּשִׁים בַּעֲלִיַת

הַגָּג

וְקוֹל אַחֵר

בִּקַשְׁתִי אָת הָעֵשֵב רַעֲנָן

וּמְצָאתִיו צוֹמֵחַ עַלֵי קֶבֶר


בִּקַשְׁתִי אֶת הַלּוֹבֶן בַּכּוּתָן

שָׁזוּר זֵעַת כּוּשִׁים הוּא מִכָּל עֵבֶר


בִּקַשְׁתִי אֶת ההוֹד בְּרוּם בִּנְיָן

וּבְפִיתֹּם רָאִיתִי דָּם יִבְקַע מִשֶבֶר


וְלא יָסַפְתִּי לְבַקֵש…

בֶּהָרִים רוֹאֶה

אִיש אֶלֹהִים

נִכְחוֹ רוֹעֶה

אִיש עֲדָרִים.


שַׁחַר יָהֵל

הָרוֹאֶה יְפַלֵל

יִמוֹג עֲרָפֶל

הָרוֹעֶה יְחַלֵל


הָרוֹאֶה יְנַבֵּא

נַפְשׁוֹ תַעֲטִיף

הַרוֹעֶה יְקַוֶה

צֹאנוֹ יַעֲטִיף


מַתַּת הָרוֹאֶה

תְפִילָה זַכָּה

מַתַּת רוֹעֶה

כִּבְשָׂה תַמָּה


וְהָאלֹקִים יִשָׂא

מַתַּת בָּנָיו

וַעֲווֹנָם יִשָׂא

וְכִסָה פָּנָיו.

בִּשְׁתֵי יָדַי

נָתַּצְתִי מִזְבְּחֵךְ

אֵלָה.


בִּשְׁתֵי יָדַי

מִזְבֵּחַ

אֹחַז בְּקַרְנוֹתֶיךָ.


בְּצֵל אַלוֹן בָּכוּת

נִשְׁתוֹק אֶת הַדְּמָמָה.

גִּדְרוֹת הַתַיִל הַטוֹבִים

מַלְאַךְ עֵירוֹם

שָׁזַר בִּשְׂעָרֵךְ.


בְּשַעֲרֵי הַגַן

עָרַק

הַלַיְלָה.


מֵתִי שֶלא נִקְבַּר

רָהַט אֶל צוֹעֲנִים.

הָרִים –

סוֹגְרִים וְאֵין סוֹגְרִים,

עַל נִשְׁמָתִי.


שָׁמַים –

מַבּוּל יָרְדוּ – וְשׁוּב יָרְדוּ

אֶל לְבָבִי.


יָגוֹן –

אֵינוֹ – עַל כֵּן יֶשְׁנוֹ

בִּשְׂשׂוֹנִי.


גוֹלָל –

מִן הַסְתָם עוֹד לא נִסְתַם

עַל כִּסוּפִי.


אִם נִסְתַם,

גוֹלָל עַל כִּסוּפִי

רְדוּ מַבּוּל שָׁמַיִם!

הַמָכוֹן לְיִצוּר זִכְרוֹנוֹת

פָּשַט

אֶת הַרֶגֶל

– – – – – – – –

    אֲנַחְנוּ אוֹהַבִים הַיוֹם

    בְּגִין אֶתְמוֹל.

    בְּגִין

    מָחָר.

    בְּגִין הַשֶקֶט הַזָר,

    נִשְמַת

    הַנוֹף בְּחֻפָּתוֹ.

    חֻפַּת

    הַנוֹף בְּנִשְמָתוֹ.


צֵרוּף

מִקְרִים מוּזָר.

בְּגִין

בְּגִין צְחוֹקִי

הַמָר.

… וְלא בַּעֲווֹן אַהֲבָה הַנִגֶרֶת

ולא בְּמִצְוַת הָאֶתְגָר

(אֶחָד הַזוֹרֵם וְאֶחָד הַשוֹתֵק)

בְּלִבְּךָ,

עֲמֹד עַל הַיָם.

     קוּם

עַל נְתִיב הַלַיְלָה.

בַּקֵש.

וּצְרִיף שֶל עֵץ גַגוֹ אָדוֹם

נִצָב בְּצֶלַע הַר

רוּחַ מִמִדְבָּר תֵהוֹם

מֵעַל יִרְעַף מָטָר.


בְּצַד הַצְרִיף חַלוֹן זָעִיר

וּבַחַלוֹן וִילוֹן

וְנִכְחוֹ – מָגֵן כַּבִּיר

נָטוּעַ בְּרוֹש חָסוֹן.


וְעֵת מַשַב הָרוּחַ עַז

הַבְּרוֹש יָנִיד קוֹמָה

חֲלִיפוֹת יִגָלוּ אָז

מַחְלְפוֹת צַמָה.


וְרוּחַ סְתָו תִּלְחַש תִּלְאַט

בְּתוֹך הַסְעָרָה

הִנֵה בִּצְרִיף הָעֵץ הַקָט

שוֹכֶנֶת נַעֲרָה.

זָרְקוּ עָלָיו פִּסוֹת נִיָר צִבְעוֹנִיוֹת.

אֵלִי, נְצוֹר אֶת הַמַלְכָּה.

רַגְמוּ אוֹתוֹ בְּשַׂרְעַפָּיו.


    הַצוֹעֲנִי לִקֵט אֶת הָרוּחוֹת.

    הַנוֹף נָשַם,

    וְהוּא שָׁכַל אֶת הַמִדְבָּר

    וְאֶת הַחוֹחַ.

יַתּוּש שֶׁל טִיטוּס מְנַקֵר בְּמוֹחִי

לֹא אוֹכַל

לֹא אֶשְתְ

וְאֵין מָנוֹחַ לְכַף רַגְלִי


יַתּוּש שֶל טִיטוּס מְנַקֵר בַּלְבַדִי

לֹא אוֹכַל

לֹא אֶשְתְ

וְאֵין מָנוֹחַ לְכַף רַגְלִי


בְּכֹל עֵת

מְנַקֵר בִּי יַתּוּש

וְאֵין לִי מָנוֹחַ

עַד יוֹם מוֹתִי

הִנָך יָפָה בִּשְׂעָרֵךְ

הַמְכֻשָף. יָדִי

עִוֶרֶת עַל יָדֵךְ.


    בִּשְׂעָרֵךְ

עֵינַיִם.


הִנֵה הַרַכֶּבֶת.

וּשְׂעָרֵך יַעַר יָשֵן.

יָדַי מְנַקְרוֹת אֶת עֵינֵי לְבָבִי

מְצָעֵק הַלֵבָב מְעִמְקֵי סִמָיוֹן…

– – – – – – – –

רַגְלַי מוֹלִיכוֹת בַּחֲשָאי אֶל בֵּיתִי.


יוֹדֵע הַלֵב כִּי שוּב לא יִרְאֶה עוֹלָמִית,

נוֹף בְּעֵינָיו – וְעֵינַיִם אֵין לְהַבִּיט.


מֵתוֹ מוּטָל לְפָנָיו וְהַקֶבֶר פָּעוּר

גַלְגַל הָעַיִן סוֹבֵב וְאֵין לוֹ שִׁעוּר.


יָדַי מְנַקְרוֹת אֶת עֵינֵי לְבָבִי

לָבָן

הַסָדִין עַל רְאִי.

כְּכָֹל שֶׁיַשְׁפִּיל הָאִילָן

קוֹמָתוֹ אֶל עָפָר,

תִקְרַב צַמַרְתוֹ לֶעָנָן.

וְזֶה נֶאֶמַר:


הַשָמַיִם נוֹשְקִים אֲדָמָה

בְּמוֹרָד אֲדָמָה.

וְיֵש בָּהֵם הַתְאָמָה.


אֵין חֵיק

לַצִפָּרִים.

יֵש חֵיק

לַשוֹשַנִים.

אֲבָל הוּא דוֹקֵר.

אֵין לְאָן לְמַהֵר.


הֶעָפָר

שָר.

צַר מְאֹד הַשָׂדֶה

מַצָב הָרוּחַ מִשְתַנֶה

גוּשֵי אֲוִיר עוֹמְדִים

כְּמַצֵבָה

עֲמוּדֵי חַשְמָל וּנְצִיבֵי מֶלַח

מְחַכִּים

לְצַוָאָה.

נָשְקָה חַמָה בַּעֲצִיצִי,

שַחַר עֵת הִפְצִיע.

אוֹר חַשְמָל פָּצַע עֵינִי,

עֵת הִכְּכִיב רָקִיע.


יָם נִשְקָף בַּחֲלוֹנִי,

עֵת רָגְעוּ הַמַיִם.

דָם נִסְתַר מִבַּת עֵינִי,

עֵת אָדְמוּ שָמַיִם.


חוּשָה זְמַן

נַקֵב בַּעֲצִיצִי!…

נִגוּן רֵיחַ הַשֵׂעָר לָאִשָה בְּלֵיל גֶשֶם.

אָבִי הָאוֹפֶה אֶת לַחְמוֹ בְּתַנוּר הָעִתִּים.

בְּמַעֲגָל שָמַים שְאוּלִים – נָתִיב לא לִי –

אֵתַע.

   סוֹד הַיוֹנָה בְּרֶשֶת הָעוֹרְבִים.

בֵּין מִנְחָה לְסוֹד כָּמוּס

אֲנִי זוֹכֵר פִּתְאוֹם לַדַעַת

אוֹשֶׁר אֵין כְּמוֹ.


עֵינַיִך דִבְּרוּ כְּשֶׁמֵתָה

אִמִי. אָבִי

הִדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת

שֶדִבְּרוּ בְּעֵינַיִך.

צֵא וּרְאֵה אַפְלוּלִית

בְּיוֹם שֶלֵילוֹ קַיִץ.


הַזַיִת שֶלְעֵמֶק הַמַצְלֵבָה

כְּמִכְתָב אַהֲבָה יָשָן

אֶבֶן פּוֹרַחַת


בְּשַׁעֲרֵי חֶסֶד הַנָשִׁים

אוֹפוֹת


וְאֵין פַּת בְּסַלִי.

קוֹף הַיָרֵחַ מֻכֶּה אָבִיב

קָצָר. נְשִימָתוֹ קְצָרָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב בְּחֵיקוֹ.

יֵש רֵיחַ שְׁאֵינוֹ מַכְּחִיש

אֶת זֶה. אֶת זוֹ

אֲנִי מַכִּיר

מִן הָאָבִיב

שֶׁבָּדִיתִי

לְבַד בָּדִיתִי

אֶת קוֹף הַיָרֵחַ הַזֶה

אֲבָל אָבִיב.

תְּנוּנִי אֵבֶר כַּיוֹנָה

אָטוּס לִיְרוּשָׁלַיִם

נָטַל לוֹ אֵבֶר כַּיוֹנָה

לָטוּס חָלָל שָׁמַיִם


הַכֵּיצָד? מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה דוֹרֵש

יִתְכַּלֶה בְּמַבּוּל הַמַיִם

זַעַם הָאֵל יַתִיכֶנוּ בָּאֵש

וִיהִי לְחָלָל הַשָׁמַיִם


אַך עֵת בְּאֶחָיו יִתְבּוֹנֵן בְּטוּסוֹ

יִתְבּוֹנָן לְבָבוֹ פַּעֲמַיִם

וְיֵדַע כִּי עִם הָאָדָם חֶלְקוֹ

וְאַךְ בְּנַפְשׁוֹ הַשָׁמַיִם

הַשֶקֶט הַזֶה

הוּא אַחַד הַסִמָנִים,

אַחַד הַסַמְמָנִים,

שֶל תְכֵפוּת

הַמְאוֹרָעוֹת. שֶל תְקֵיפוּת

הַמְאוֹרָעוֹת. הַנְשָמָה

שֶׁל הַדְבָרִים הַסוֹלִידִיִים

שֶהִיא, כִּבְיָכוֹל, גַשְׁמִית דַוְקָא.


מִן הַאֲדִישׁוּת נִתַן,

בְּהֶחְלֶט נִתַן,

לְהַקִישׁ עַל הַזְמַן.

אֵין זְמַן. הַזְמַן

הוּא הַמְצָאָה בִּכְלָל לֹא גְאוֹנִית

שֶׁל הַמְצִיאוּת. בְּעֶצֶם

הוּא דָם הַמְצִיאוּת. טִפּוֹת

הַזֵעָה שֶל הַנֶצַח, שֶל

הַעֲכְשָיו. הַמָוֶת

חָזָק כְּמוֹ בֶּטוֹן מְזוּיָן,

כְּמוֹ שִׁירַת הַמֶלֶט.

הַחֹפֶש הַזֶה

הוּא אַחַד הַבָּנִים

הַחוֹרְגִים

שֶׁל הַמְצִיאוּת הַפְּנִימִית.

     "עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר;

     שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר,

     עד שיְרַצֶה את חברו"

     (משנה, יומא, ח, ז).


וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ –

אָדָם אָדוֹן לִסְלִיחָתוֹ.


כֹּל אִיש נוֹטֵר

כָּפוּת לַעָווֹנוֹ.

וְאִיש מוֹחֵל

הוּא אֵל.


מאי 2015

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.