לזכר טאניה

לֹא בְּסֵפֶר וְלֹא בְּסֶרֶט

לֹא בְּמִשְׂחָק – עַל בֶּאֱמֶת

רִחֲפָה־טִיְּלָה הַתְּנוּמָה בִּכְנַפְנְפֵי קְטִיפָה

מֵעַל מִצְחָהּ אֶל עַפְעַפֶּיהָ

מְאַבֶּדֶת אֶת הַסְּפִירָה לְאָחוֹר

שֶׁל יִמְמוֹתֶיהָ לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים הַשָּׁנִים

כַּמָּה קָשֶׁה לִסְפֹּר

כַּמָּה חַמִים לִזְכֹּר –

מֵעֵבֶר לַקִּיר הַי פִידֶלִיטִי

עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ,

“אֲגַם הַבַּרְבּוּרִים” בִּדְבֵקוּת

עַד הֵיכָן הִיא שׁוֹמַעַת,

הֲרוֹאָה הִיא מַרְאוֹת

עוֹד נֶאֶחְזָה הַתְּנוּמָה בָּרִיסִים

וּכְבָר הַנְּשִׁימָה גֹוַעַת גֹּוַעַת גֹּוַעַת

מָתַי בָּא הַכְּבָר?

מֵעֵבֶר לַקִּיר כְּמִקֹּדֶם

הַהַי פִידֶלִיטִי עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ

וְהוּא

הַיּוֹשֵׁב מֵעֵבֶר לַקִּיר

(הַתַּקְלִיט מַמְשִׁיךְ וְנוֹשֵׂא אוֹתוֹ בְּגַלָּיו)

חָשׁ אֶת הַטְּוָח הַמְסֻיָּם

שֶׁעַל שְׂפַת מַעֲבַר יַבּוֹק

וְהִיא עַל יְצוּעָהּ שֶׁמֵעֵבֶר לַקִּיר

מְרַחֶפֶת לְשָׁם כֹּה שְׁלֵוָה וּוְרֻדָּה

שְׁנִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁבְּטֶרֶם־גְּוִיָּה

אַחֲרוֹנוֹת?

וְרוּחָהּ?

הַתַּקְלִיט מַמְשִׁיךְ וְנוֹשֵׂא אוֹתוֹ בְּגַלָּיו אֶל

הַזִּכָּרוֹן כָּלָא אֶת דְּמוּתָהּ

סְפוּנָה הִיא עַתָּה בְּאֵיזֶה פִּתּוּל

וְהִיא לֹא יָדְעָה כִּי כְּבָר מְאַיֵּן אוֹתָהּ

מֶרְחַק הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן

לֹא. חַיָּה הִיא עֲדַיִן

אִם כִּי צִלָהּ כְּבָר אָבַד.

מִסְתּוֹבֶבֶת בְּלִי צְעָדִים

צֶבַע פָּנֶיהָ נִשְׁמַר

בְּלִי קַמְטוּט

עֲצוּמַת עֵינַיִם כְּמוֹ אָז כְּמוֹ שָׁם

בְּעֵת קְרִיאַת־שְׁמַע שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה

הִנֵּה פּוֹשְׁטָה אֶצְבָּעוֹת הִיא

אֶל קְלִידֵי הַפְּסַנְתֵּר:

סוֹנַטַת־הַיָּרֵחַ קוֹרֵאת לָהּ

הַצְּלִילִים כְּפוּפִים לְקִיּוּם אַחֵר

אֵין אֹזֶן אַרְצִית קוֹלֶטֶת אוֹתָם

אַךְ אֶת הַקּוֹלוֹת הָעַיִן רוֹאָה

כְּמֵאָז

בִּלְבּוּל הַשִּׁלְשׁוֹם שֶׁאָחוֹרָה נָסוֹג

וַאֲנִי

שֶׁשָּׁם לֹא הָיִיתִי

וְלֵילוֹת עַל לֵילוֹת רָאִיתִי הַכֹּל מֵרָחוֹק

מִשְׁנֵי עֲבָרָיו שֶׁל הַקִּיר

וְשָׁמַעְתִּי גַּלֵּי הַתַּקְלִיט

וְחַשְׁתִּי נְשִׁימוֹת אַחֲרוֹנוֹת אֶל

תּוֹךְ הֶחָלָל הַנָּמוֹג

וּבִצְבֵּץ לְעֵינַי בִּמְטֻשְׁטָשׁ מִפְלָשׂ אֶל הַתְּחוּם שֶׁל

מַעֲבַר יַבּוֹק,

נֶאֱחַזְתִּי רִטּוּט לְלֹא פֵּשֶׁר:

וְהָרוּחַ? מַה זֶּה רוּחַ?

זֶה כָּל הָאָדָם