חֲצוֹת וָרוּחַ.

הַכּוֹכָבִים יָרְדוּ לְמַרְתְּפֵי הַלֵּיל.

הַחֶדֶר הַגּוֹאֶה בְּתוֹךְ הָאֹפֶל הַפָּרוּעַ

פּוֹרֵץ אֶת קִירוֹתָיו עַד קְצֵה תֵבֵל.

הָאֲדָמָה כָּלָה בְלַהַט.

רוֹתְחִים נִבְלֵי שָמַיִם בְּחָרוֹן אִלֵּם.

הַדָּם נוֹגֵן בְּכָל תָּאֵי הַגּוּף בְּרַהַט.

נוֹשֵׁל הָרֹאשׁ כָּמֵהַּ וְחוֹלֵם.

נַפַּח הַלֵּיל מַלְחִים בִּשְׁחוֹר לַהֶבֶת,

מַתִּיךְ בְּשָׂרִים עַד הֱיוֹתָם אֶחָד;

גְּוִיָּה בְּתוֹךְ גְוִיָּה נִצְרֶבֶת,

מִתְמוֹסְסָה בְּכִלְיוֹנָהּ הַחַד.

אַךְ יֵשׁ גַּם נִשְׁכְּחֵי אֱ־לֹהַ,

אוֹתָם הַלֵּיל הַזֶּה לֹא עוֹד יִפְקֹד,

כִּי מַעְיָנָם נִסְתַּם, נִסְכַּר מִקְּלֹחַ,

הָעֵרָגוֹן חָדַל מִיקֹד.

אָז הוּא וְהִיא יַקְשִׁיבוּ לַחֲצוֹת וָרוּחַ,

לְגַעַשׁ לֵיל וּלְזַעַף עֲנָנִים –

וּמִשְׁכָּבָם הַצַר עוֹגֵם שָׁסוּעַ

וְכָל בָּשָׂר פּוֹנֶה לִקְצוֹת תֵּבֵל שׁוֹנִים.

– מַה תִּשְׁתֹּק, לֵיל סִיוָן דַּל כּוֹכָב,

בְּחֻבְּךָ הַכָּחֹל מַה קָבַרְתָּ?

– בְּחֵיקִי שִׁיר לָנוּחַ שָׁכַב,

שִׁיר הָאֶמֶשׁ לִשְׁמֹעַ אֵחַרְתָּ.

– וּמַדּוּעַ כָּהוּ אֲבָנִים

עַל סוּתְךָ הַפְּרוּמָה, הַצּוֹנַחַת?

– כִּי עָיְפוּ מִתִּקְווֹת בַּשָּׁנִים,

הִתְכַּוְצוּ מִיֵּאוּשׁ וּמִפַּחַד.

– מַגָּלְךָ מַה בָּאֹפֶק הֶחְוִיר

וְכוֹרֵעַ לִטְבֹּעַ בַּזֶּפֶת?

– כִּי הוּקְהָה מֵעֲבֹד בַּקָּצִיר,

קְצִיר כְּמִיהָה וַחֲלוֹם, מַשְׂאַת נֶפֶשׁ.

– וְעַל מָה עוֹד יִלְחַשׁ הֶעָנָן

שֶׁיָּרַד עַל גַּנִּים מִשָּׁמַיִם?

– עַל חַיִּים שֶׁמֵּעֵבֶר לַכָּאן,

לֹא טָעַמְתָּ מֵהֵמָה עֲדַיִן.

– וּלְמִי תִשָּׁמַע הַשִּׂיחָה

הַפִּלְאִית, הַכְּמוּסָה, הַדּוֹמֶמֶת?

– רַק לְךָ, הַכּוֹאֵב, רַק לְךָ

יְגֻנַּב אוּלַי מֶנָּה רַק שֶׁמֶץ.

פָּרְחָה מִכָּאן הָאַהֲבָה וְגַם אַתְּ, הַשִּׁירָה, מִתְעוֹׂפֶפֶת

לְעֵבֶר הָעֶרֶב מִשָּׁם;

הַסֵּפֶר מוּנָח כְּנֶחְתָּם;

תְּפֵלָה וּמְפַהֶקֶת לָהּ סְתָם

מִתּוֹךְ שִׁמָּמוֹן מְמֻשָּׁךְ וְנָבוּב שְׁעַת הָאֶפֶס.

דוֹעֵךְ הַלֵּבָב, לֹא יִרְעַד לְזִכְרוֹן חִבּוּקִים וְלֵיל חֵשֶׁק

וּפָגָה עָצְמַת כִּלְיוֹנוֹת;

הַנֶּפֶשׁ לֹא בָא לְעַנּוֹת

בַּחֹשֶׁךְ גֵרוּי עֲווֹנוֹת

וְאֵין הַכְּמִיהָה מְפַתָּה וְאֵין עֲדָנִים מְנַחֶשֶׁת.

אִלְמוֹת הַשְׂפָתַיִם מִשִּׁיר, נֶאֶטְמוּ הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ

הֶמְיַת הַגַּלִים הָעַזִּים

בַּיָּם שֶׁל נִצְחֵי הָרָזִים

וּסְאוֹן הָעוֹלָם בַּחֲרוּזִים,

בְּגִיל מִשְׁתַּכְשֵׁךְ וּבְעַצְבוּת מִתְפַּתֵּל וּבְעָמָל וּבְמַרְגֹּעַ.

הִדְלִיק מִי הַנֵּר – וּבֵין כֹּה שַׁלְהַבְתּוֹ הַדַּקָה מְיֻתֶּרֶת:

מַה טַעַם כָּעֵת לְאוֹרָה?

הָעַיִן צוֹפָה בְּלִי מוֹרָא

לִתְהוֹם הַבְּלִימָה הַשְּׁחוֹרָה,

לְפֶתַח הַלַּיִל רוֹבְצָה, עַל בֵּצֵי מְזִמּוֹתֶיהָ דּוֹגֶרֶת.

כָּבֵד שִׁבְעָתַיִם הַגּוּף תַּחַת נֵטֶל קִיּוּם לְלֹא חֵפֶץ,

נִתֶּכֶת עוֹפֶרֶת לַדָּם,

בַּשֶּׁקֶט הַמֹּחַ נָדַם…

לְעֵבֶר הָעֶרֶב מִשָּׁם

פָּרְחָה מִכָּאן הָאַהֲבָה וְגַם אַתְּ, הַשִּׁירָה, מִתְעוֹפֶפֶת.

בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחוֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ

(נִמְלְקוּ טְרָפָיו הַסְּמֻקִּים

כָּל הָעֶרֶב בְּזַעַם הָרוּחַ).

וְיָגוֹן בִּדְמָמָה מְנַגֵּן

מַנְגִּינָה יְשָׁנָה עַל גַּב צֶ’לוֹ

(מַה צוֹבְטִים שַׁבְרִירֵי דִכָּאוֹן,

נִפְלְטוּ כִפְסוּקִים שֶׁל קֹהֶלֶת!).

לֹא יִכְלֶה זֶה הַלֵּיל לְעוֹלָם,

לֹא יֻצַּת אוֹר הַיּוֹם כְּמִקֹּדֶם

(כִּי צָלַל בַּתְּהוֹם אַרְגָּמָן

וַיִּגְוַע בַּשַּׁלֶכֶת הָאֹדֶם).

עַל בִּרְכֵּינוּ נִצְנַח מִתְבַּיְשִׁים

וְנִדְבַּק לְאָבְדָן הַדָּמוּעַ

(בְּשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הַשָּׁחוֹר

מִדַּפֵּק הֶעָנָף הַקָּרוּחַ…)

אֶחָד אָדָם לָבוּשׁ כְּחֻלִּים

צָעַד עַל בָּמֳתֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם.

פָּגַע בּוֹ הַגִּבֵּן־הַלַּיִל

עָטוּף בְּעַנְנֵי שְׁחוֹר בָּלִים.

– לְאָן, אָדָם, הֵן דַּרְכְּךָ יָרַט?

– אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל יְדִידַי לְהִתְאָרֵחַ:

אֶל כּוֹכָבִים וְאֶל יָרֵחַ,

אֶשְׁהֶה אִתָּם בַּלָּט.

אֶגְמָא מִכּוֹס יֵינָם הַמְקָרֵר,

אֶשְׁכֹּר מִכֶּסֶף חַי פּוֹרֵץ כְּמִמַּבּוּעַ,

אֶטְבֹּל כֻּלִּי בְּאוֹר זָרוּעַ

וְעַל הָרֹאשׁ קַוֵּי הַתְּכוֹל כַּזֵּר.

וּמְזֻכָּךְ וּמְטֹהָר מִסִּיג וְחֵטְא

אַחַר אֶצְנַח עֲלֵי פִסְגַּת הַיֶּרֶק –

וּבַת הַשִּׁיר, אֲהוּבָתִי הַנֶּהֱדֶרֶת,

תִּשַּׁח אֱלֵי מִצְחִי בְּפֶה לוֹהֵט.

– חִי־חִי – לָעַג הַלֵּיל בִּשְׁחוֹר הַצְּחוֹק –

לֻקְּחוּ בַשְּׁבִי כְּבָר יְדִידֶיךָ:

כַּחֲטֹטֶרֶת כּוֹכָבִים בַּשַּׁק עַל שֶׁכֶם,

יָרֵחַ בְּחֵיקִי טָמוּן עָמֹק.

וְזוֹ, אֲהוּבָתְךָ, עוֹטָה אַלְמוֹן

שְׁבוּיָה מֵעֵבֶר לָעוֹלָם אִלֶּמֶת.

יַשְׁחִיר מֵעַל גַּבּוֹת עֵינֶיהָ קֶמֶט,

מִתַּחַת הָרִיסִים יִפְרַח יָגוֹן…

…טָס הַגִּבֵּן וּמְבַדֵּר בְּלוֹאֵי עָנָן,

אַךְ לֹא חָדַל אָדָם אַחֲרָיו לִפְסֹעַ:

יַצִּיל אֶת יְדִידָיו מִן הַשּׁוֹדֵד בְּכֹחַ,

יִפְדֶה אֲהוּבָתוֹ מֵאַלְמוֹנָהּ.

וְכֹה עַד בּוֹשׁ אַחַר הַלַּיִל רָץ…

פִּתְאֹם הַַבֹּקֶר אֶת עֵינָיו פּוֹקֵחַ –

וּמֵת מוּטָל יָרֵחַ

וְכוֹכָבִים הוּטְלוּ כְּעֵין חָצָץ.

אֲהוּבָתוֹ טוֹבְעָה בְּעַרְפִּלִּים,

עוֹצְמָה עֵינֶיהָ שׁוֹמְמָה, חִוֶּרֶת.

כְּנֵטֶל קַר שׁוֹכֵב לְיַד הַדֶּרֶךְ

אֶחָד אָדָם לְבוּשׁ כְּחֻלִּים.

הֵגִיף הָרוּחַ אֶת הַתְּרִיס,

אַךְ בֵּין הַחֲרַכִּים דּוֹפֵק הַגֶּשֶׁם:

כֹּה גַם הַלֵּב נִסְגַּר בְּבוֹא הַנֶּשֶׁף,

אַךְ הַיָּגוֹן נוֹטֵף רְסִיס אַחַר רְסִיס.

יֵשׁ סְרָק חַיִּים נִזְרֶה מִיּוֹם לְיוֹם

וְלַהַב לֵיל עִם אַלְמוֹנָם גֹּוֵעַ:

וְלוֹעַ בּוֹר עַל גְּבוּל הָאֹפֶק מְשַׁוֵּעַ

בִּשְׁחוֹר עָמְקוֹ הַמְדַמְדֵּם־אָיֹם.

וְכֹחַ אֵין לִבְלִי צָעֹד לַשַּׁחַת

וְחֵשֶׁק אֵין לִסְגֹּר עֵינֵי הַפַּחַד

אֶל מוּל זְרֹעוֹת הַכִּלָּיוֹן.

יִדְעַךְ לוֹ אוֹר הַיּוֹם כִּגְוֹעַ רֶשֶׁף,

תִּכְהֶה בְאֵפֶר דַּק שִׁמְשַׁת הַגֶּשֶׁם –

וּרְסִיס אַחַר רְסִיס יַרְעִיף פִּזְמוֹן.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עַד מָתַי עַל דָּכְיֵי אֵין־מַרְגֹּעַ

כִּשְׂחִיפִים נִסָּחֵף, נְטֻלְטַל?

וְהָרוּחַ תָּפוּג וְתִקְצַר הַנְּשִׁימָה מִלִּגְמֹעַ

אֶת יְלֵל הָאֲוִיר בַּנָתִיב הַנִּפְתָּל.

הַיֵּשוּת הַדּוֹעֶכֶת תֵּעוֹר לִפְרָקִים, תִּזְדַּעְזֵעַ

מִמִּשְׂחַק עֲצַבִּים מֻקְיוֹנִי,

וּבְאִישׁוֹן הָעֵינָיִם יֻכַּת הָעוֹלָם הַצּוֹנֵחַ,

יִכָּתֵשׁ לִרְסִיסִים עַד כְּבוֹת הַגּוֹנִים.

וְאָפֹר וְנָמוּךְ יִתָּלֶה בִכְבֵדוּת הָרָקִיעַ,

בְּעָתָה תְלַפֵּף, תְּנַשֵּׁךְ;

בַּעֲנוֹת חֲלוּשָׁה מְבֹהֶלֶת רוּחֵנוּ יַבְקִיעַ

אֶל חֲלַל תְּהוֹמוֹת לֹא נוֹדָע וּמוֹשֵׁךְ.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לוּ אָבִיתָ בְּחֶסֶד לָטַעַת

קְצָת חֶדְוָה בְּלִבֵּנוּ הַדָּךְ;

לוּ הִזְלַפְתָּ מִכּוֹס תַּנְחוּמֶיךָ עַל פֶּצַע הַדַּעַת

אֶת נְטָף הַפִּיּוּס הַקָּרִיר, הַמְזֻכָּךְ.

וַתְּלַמְּדֵנוּ לַחֲצֹב מִמִּכְרוֹת הַשַּׁלְוָה וְהַשֶּׁקֶט

וּלְחַיֵּךְ בְּקַלּוּת לְכָל אָדָם,

לֶאֱרוֹת בְּבִטְחָה מִנָּפְתָּם שֶׁל חַיִּים וְלָצֶקֶת

אֶת פִּזְמוֹן הַפַּטִּישׁ הַשָּׁקֵט עַל הַסְּדָן,

וַתְּצַו לְהַבְלִיג עַל מִכְוַת הַבָּשָׂר הַדּוֹאֶבֶת,

לְיַשֵּׁן אֶת הַכְּאֵב, לְשַׁתְּקוֹ,

וְלִשְׁכַּב בְּבוֹא יוֹם נִרְגָּעִים עַל יְצוּעַ הַקֶּבֶר,

לוֹמַר: טוֹב כִּי חָיִינוּ וּבָאנוּ עַד כֹּה…

עַל פְּנֵי קָמַת הַיְּגוֹנִים הַמִּתְנַחְשֶׁלֶת

מְרַחֲפִים רוּחוֹת אֱלֵי בְלִימָה,

כִּי שָׁם הַנֶּצַח מְחַיֵךְ, רוֹמֵז בִּתְכֵלֶת,

בְּעַרְמוּמִית מוֹשֶׁכֶת, מַקְסִימָה.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת עוֹטֵי שַׂלְמַת עַצֶּבֶת,

זְרוּעָה כַדְכּוֹד כְּרֹב פְּצָעִים בַּגּוּף.

עָיֵף אֶחָד וְנָם – שֵׁנִי מַגְבִּיר צָרֶבֶת

וִיקוֹד אוֹכֵל יְבוּל חַיִּים שָׁדוּף.

מְרַחֲפִים רוּחוֹת וְהַקָּמָה בֵינְתַּיִם

מִתְנַחְשְׁלָה בִיגוֹן הַשִּׁבֳּלִים,

וּבֵינוֹתָן – רָאשֵׁי שָׁמִיר, דַרדַר וְשַׁיִת

בְּשַׁחַץ מַחְטֵיהֶם גּוֹאִים, עוֹלִים.

יָרְדָה כְבָר הַשֶּׁמֶשׁ לָנוּחַ

עַל רֹךְ מִשְׁכָּבָהּ הַלֵּילִי:

צָנְחוּ עֲנָנִים עִם הָרוּחַ

לָאֹפֶק הַצָּף בַּגַּלִּים.

נִצְּתוּ שַׁלְּהָבוֹת עַל הַתֹּרֶן

בְּרֹחַק הַיָּם הַכֵּהֶה.

חִוֵּר כְּעֵין וֶרֶד הָאוֹר הוּא

עָגוּם וְשׁוֹתֵק וְדֵהֶה.

הוֹמָה מֵאָדָם הַטַּיֶלֶת,

שָׂשָׂה בְתִגְבֹּרֶת הָרֹן:

חַשְׁמַל פֹּה בְרִבְבוֹת דֶּלֶף

יָעֵם אֶת כּוֹכְבֵי הַמָּרוֹם.

וּמִישֶׁהוּ כָאן כְּאוֹרֵחַ

מֵצִיץ בְּעוֹלְמֵי עוֹלָמוֹת.

מִמַּעַל בּוֹדֵד הַיָּרֵחַ

כָּמוֹהוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת…

לשלום

דוֹעֲכָה כְבָר שַׁלְהֶבֶת הַזֹּהַר,

לְאוֹרָהּ אֶתְהַלֵּךְ עַל שְׁבִילִי.

וּפוֹעֵר פִּיו הַחשֶׁךְ לִבְלֹעַ

הַקַּרְקַע שֶׁמִּתַּחַת רַגְלִי.

אַךְ אוֹרְךָ מִמֶּרְחָק יְפַלֵּחַ

אֶת הָאֹפֶל הָעָב מִסָּבִיב,

כִּבְשׂוֹרַת מִגְדַּלוֹר לִי שׁוֹלֵחַ

וּמְעוֹדֵד וּמְפַלֵּס לִי נָתִיב.

כֹּה אֵלֵךְ וְאֵלֵךְ כָּל הַלַּיִל

בְּלִי חָשָׂךְ עַל הַשְּׁבִיל הַמּוּאָר.

מַה לִי גְבוּל אִם יֶשְׁנוֹ וְאִם אַיִן?

טוֹב לַלֶכֶת עַל שְׁבִיל כִּי יָשָׁר!

וּפוֹעֵר פִּיו הָאֹפֶל לִבְלֹעַ

אֶת הַשְּׁבִיל הַיָּשָׁר וְהַצַּח.

דָעֲכָה כְבָר שַׁלְהֶבֶת הַזֹּהַר,

אַךְ אוֹרְךָ מִמֶרְחָק יְקַלַּח…

כָּבוּ כוֹכָבִים שָּׁם רָחוֹק בָּרָקִיעַ,

בַּחֶדֶר הַחשֶׁךְ דָּחוּס וְאָטוּם,

אַךְ פְּנִימָה בַּלֵּב הַשַּׁלְהֶבֶת הִפְצִיעָה

בְּאוֹר מְחֻדָשׁ כֹּה צָנוּעַ־דָּמוּם.

וְעֵין הַשִּׁירָה יְפַכֶּה לוֹ בְנַחַת

חֲרוּז לַחֲרוּז בְּלִי קוֹל וּמִלִים.

בְּזֹךְ מִשְׁתַּפֵּךְ אֶל הַלַּיְלָה הַלַּחַן

כְּרוּחַ עַרְבִּי עַל פְּנֵי הַגַּלִים.

נִדְמֶה הִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם הַיָּגֵעַ

בְּעַיִן תְּמֵהָה מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,

כֻּלּוֹ מַאֲזִין אֶל הַשִּׁיר הַנּוֹבֵעַ,

נִסְחָף לַמֶּרְחָק בְּחַבְלֵי אַגָּדָה.

בַּלַּיְלָה לַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹת הַבָּשָׂר בְּקִפְלֵי הַשְּׂמִיכָה,

קָבֹר אֶת הָרֹאשׁ בְּמִשְׁקַע הַכָּרִים וְהַכֶּסֶת,

כּוֹנֵן אֶת הַלֵּב הַמְיֻגָּע־הַשּׁוֹמֵם כַּאֲפַרְכֶּסֶת

לְשַׁאַג הַלֵּיל הַפּוֹלֵחַ בְּזַעַם קִירוֹת חֲשֵׁכָה?

פָּקֹחַ עֵינַיִם לֵאוֹת אֶל מַרְאֵה חֶזְיוֹנוֹת שֶׁל סִיּוּט,

צָפוֹת בְּלֵב פָּג לָאֵימָה שֶׁבָּאֹפֶל רוֹחֶשֶׁת;

עַד כְּלות הַנְשִׁימָה הִתְכַּוֵּץ בְּמַעְגַּל הַמָּגוֹר וְהַקֶּשֶׁב

לְקוֹל הַמָּחָר הַנּוֹחֵר וּמַרְתִּיעַ רֹאשׁוֹ הַשָּׁחוּט?

לַפְקִיר אֶת הָרֹאשׁ הַכָּסוּף לְגַלֵי חֲלוֹמוֹת עֲצוּבִים

עַל תְּמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם שֶׁחָוְרוּ וְהִסְמִיקוּ בְּטֶרֶם גָּוֹעַ?

אֶת עֵין הַשִּׁירָה הַנּוּגֶה־הַדּוֹמֵעַ בְּרֶטֶט לִפְתֹּחַ

וִיפַךְ כְּטִפּוֹת הַמָּטָר הַמְנַגֵּן בְּפַחֵי מַרְזְבִים?

הָהּ לוּ כִּבְלֵילֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁאוּלַי לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

עִם לַחַן שֶׁל “שְׁמַע” חֲרִישִׁי וְטָהוֹר וּמְכֻוָּן וְרָגוּעַ,

נִתַּן לְהַפְקִיד בְּתָם לֵב בְּיָדְךָ, אֵ־ל חַנּוּן, אֶת הָרוּחַ,

קְמָטִים לְיַשֵּׁר וּבְחִיּוּךְ סַלְחָנִי הֵרָדֵם עַד עוֹלָם…