הלל בבלי
נגינות ארץ:
בתוך: ספר שני
‏בשפלה
‏בים התיכון
‏ירושלים
‏בהרי יהודה
‏מפרש קטן
‏צפת
‏על קברי האר"י
‏מול מי־מרום
‏ברגע קדחת
‏בעמק
‏קנאתי בך
‏כעטרת־זהב
‏שבילים בשמרון
‏בדרך
‏בדרך לקסריה
‏באחרון־ליל
‏לאט לך, הספינה!
‏מארץ־אור
‏בבכי ממך יצאתי
‏חרבה את
‏במאה קולות
‏דכאת אותי
‏בקשתי, אח, אותך
‏יש יחלף
‏לא שפך דמי
‏לא ידעתי, ארצי
‏ליד הכתל
‏סרגיב מכפר־תבור
‏בראשית־הסתו
‏בין השדמות המזהיבות
‏שלכת
‏כמו רוח־אביב טובה
‏במורד
‏מה עוד
‏קול
‏חכיתי לך
‏הם הולכים ונמוגים
‏לא ראית
‏לאחר מחלה
‏לארץ השיר והחזון
‏לאבי (א–ב)
‏לזהר יום־אלול
‏קום, רעי, ונטיל
‏קראתי הלילה
‏מחג המשפחה
‏רמזת לי ואבוא
‏העולם שפוך זהר
‏לא צרתי כל דברי
‏לצעירה אחת (א–ג)
‏בדרכי
‏לי כתב ידידי
‏תוגה
‏כזכרון־ילדות
‏בשתיקה דובבת
‏לאור־אתמול (א–ג)
‏פה בצל
‏צבא דורות
‏שם עתיק
‏עלי־שלכת
‏כבר כלתה מרבית־יומי
‏בטרם בוא ימי הרעה
‏צעיף־יגונים
‏כבה השיר בעיניך
‏כחרבות מלטשות
‏מתוך שפעת כוסות
‏צרור־שירי
‏נטל־שנים
‏איש דל
‏כקרום על עיני
‏יראתי את הארץ
‏בצער אל תשתעשע
‏לרע
‏לאט לנו, חברי
‏כלי
‏גצים (א–ז)
‏תפלה
‏ממקורות־אור
‏נביאי אל
‏הכנע, המשורר
‏בנה גשרים בלבך
‏בחוטי־זהב
‏בקשתי את נתיבך
‏תנה לי אתה את המנוחה
‏אל רעי
‏עוד יגל אורי
‏למשורר
‏נמהר
‏לעלמה רכה
‏כבוש בסלע
‏יש כי תנפנף
‏אסיף
‏כקוצר זקן
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!