הלל בבלי
‏אגדה
‏על שפת ים
‏זכרון
‏ממדינת־ים רחוקה
‏ערירי
‏משורר מת
‏בקצה הרכבת
‏סוד
‏בנגהות הבקר
‏בנתיבות־חכמה
‏שנאה
‏על סף הסוד
‏א. עם שקיעת יום
‏ב. נקלעת במסכת־אש
‏ג. כנף שלוה
‏ד. ראיתיך הולכה נעלמה
‏ה. היי עמדי
‏ו. כלפיד־אש
‏ז. צללים
‏ח. בארמון עתיק
‏ט. עוד יגה אור־השקיעה
‏י. עצבת רכה
‏יב. ככנפי־יונה
‏יא. שכחתי את אתמולך
‏יג. את צופה בי
‏יד. לא עוד צליל דל
‏טו. את רעיה לי
‏טז. טהורה את
‏יז. נגינת־פרדה
‏יח. על ברכת סקט
‏יט. מחביון צריף
‏כ. ביום־תפארת אחד
‏כא. בבואות
‏כב. בנגן בתזמרת
‏כג.יום־יום ושעה־שעה
‏כד. יגרתי ללכת לבדי
‏כה. שעות טרופות קדושות
‏כו. קחי הטבעת מידי
‏כז. על סף הסוד
‏לאחר פרדה (א–ו)
‏מחשבות אפלות
‏לרע בוגד
‏כחות נסתרים
‏נתקתי חבלי אהבה וידידות
‏יגון
‏רק אתה
‏משוררים, חוזים
‏הוא נשא באניה
‏מעון השיר היית
‏אטומות־שקופות
‏בתחומי מעגל צר
‏בהמוג מרחקים
‏המתים היקרים
‏שמעתי ארצי מנהמת
‏למול משואות־עולם
‏ראיתי את ענות־האדם
‏בימים קודרים
‏כילדים חולים
‏אף אתם
‏מרחוק:
‏מרחוק
‏חלומות רחוקים
‏לאדם תועה
‏כוילון משי דק
‏האמנם?
‏רתחת בזעם
‏ראיתי צל רחוק
‏בליל־תשרי עגום
‏מה־דל ורפה
‏סלחתי
‏כי יבוא הליל
‏אחת לשנה
‏לסִבִּי
‏בימי־סתו אלה (א–ב)
‏בסבך הימים:
‏אמרתי: נכונה דרכי
‏עקב הלב
‏ברננת דמי
‏אכן צדקת, אמי
‏תפלה
‏הפלא הגדול
‏בכפר
‏תקפני פחד־ראשית
‏פה ליד הים
‏למשורר
‏ראיתי פני־אמך
‏עם גבול־האחרית
‏הפכים
‏באמצע הדרך
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!