פרויקט בן־יהודה

וְהוּא שֶׁחָגַג נִצְחוֹנוֹ הַמְשַׁגֵּעַ… ''רְצַח'', הִתְחַנַּנְתִּי, ''רְצַח גַּם אוֹתִי'' –

עָנָנִי צְחוֹקוֹ בַּמֶּרְחָק מִתְבַּקֵּעַ

כְּהֵד הִתְנַפְּצוּת שֶׁל הָרִים נְמוֹטִים.

אָרוּר אוֹתוֹ יוֹם שֶׁבִּפְרִי עֵץ הַדַּעַת

שִׁנְּכֶם נְעַצְתֶּם מִתּוֹךְ חֵשֶׁק זְלִילָה,

וּבְעֵץ הַחַיִּים לֹא הֵעֵזָּה לָגַעַת

הַיָּד הַמְּפֻתֵּית לְאַוָּה מַכְשִׁילָה.

אֵלֵךְ.

נָע וְנָד עִם הֵצֵל עַל פְּנֵי אֶרֶץ.

הַצֵּל יִשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּצֶלֶם אָחִי,

בְּצֶלֶם הַמֵּת שֶׁגָּוַע לִפְנוֹת עֶרֶב,

בְּצֶלֶם הַמֵּת הַמְּשַׁבֵּשׁ אֶת אָרְחִי.

הוּא מֵת, הַנִּרְצָח.

גַּם אוֹתִי, הָרוֹצֵחַ,

הַמָּוֶת יַשִּׂיג בְּאַחַד הַיָּמִים.

הָרֶצַח רַק הוּא עוֹלָמוֹת יְתַעְתֵּעַ,

הַמָּוֶת יִחְיֶה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

t וְקַיִּן עוֹד טוֹעֵן

וְקַיִּן עוֹד טוֹעֵן:

וּמִי לִמְדַּנִי לְהָמִית?

וּמִי הֶרְאָה לִי דֶּרֶךְ אֶל הַמָּוֶת?

הֵן הוּא,

הַנֶּעֱלָם בְּקוֹל נוֹתֵן,

רוֹדֵף אַחֲרַי תָּמִיד,

בֵּינִי וּבֵין אַחִי עוֹמֵד בַּתָּוֶךְ,

מֵעִיר אוֹתִי מִתַּרְדֵּמָה,

לוֹחֵשׁ לְתוֹךְ פַּרְעוֹת רֹאשִׁי

בְּלַחַשׁ פֶּתֶן,

גּוֹזֵר עָלַי גְזֵרַת אֵימָה,

פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי אֶל חֹשֶׁךְ פֶּתַח,

סוֹתֵם חִידַת חָיֵינוּ בְּפָנַי,

רוֹמֵז אֶת סוֹד הָרֶצַח,

הַדֶּרֶךְ אֵל הַמָּוֶת מְפַעְנֵחַ.

אֶל הַשָּׂדוֹת אֲנִי בּוֹרֵחַ,

אֶל שִׁבֳּלֵי חִטִּים זְקוּפוֹת –

וְהוּא מַקְשֶׁה גִּידַי,

וְהוּא מַדְרִיס אֶת צִפָּרְנֵי יָדַי,

וְהוּא כּוֹפֶה עֵינַי אֶל אֶבֶן מְחֻדֶּדֶת,

וְהוּא מֵרִיץ דָּמִים עַד הִבָּקֵעַ: –

הִנֵּה הָעֵדֶר!

הִנֵּה הָאָח!

רְצַח!

t חַוָּה בִימֵי בְּלוּתָהּ

דָּלַל חֵיקִי,

שָׁדַי הַנְפוּלִים יוֹרְדִים עַד הַבִּרְכַיִם

כְזוּג נֹאדוֹת רֵיקִים.

נִיצוֹץ אַחֲרוֹן כָּבָה בְתוֹך אִישׁוֹן הָעַיִן

מִתַּחַת לְאָבָץ דָּהוּי שֶׁל שְׂעָרִי.

וְעוֹר בְּשָׂרִי נֶחְלַד בְּתַקְמְטֵי הַצֶּפֶד,

וּזְרוֹעוֹתַי גְּרוּמוֹת בְּנַרְתִּיקֵי הַקְּלָף.

שִׁנִּי הָאַחֲרוֹנָה מִפִּי הַמְעֻוָּת נֶחְשֶׁפֶת ־־

וְנָס לֵחִי, אָזַל מְקוֹר הָעֶרְגוֹנוֹת עֲדֵי כָּלָה.

מַה מְיֻתָּר הוּא לַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

עַל שַׁעֲרֵי הַגַּן הַמְיֻתָּם!

הֵן מֵעֶבְרוֹ עוֹמְדִים עֲצֵי הָעֵּדֶן בַּשַּׁלֶּכֶת ־־

וּבִי כָּל חֵשֶׁק תַּם

לִקְטֹף הַפְּרִי מֵעֵץ הַדַּעַת,

כֵּי הוּא קָשֶׁה הַפְּרִי, תָּפֵל,

וּנְחַשׁ הַפִּתּוּיִים בִּלְשׁוֹנוֹ הַמְתַעְתַּעַת

נִרְדַּם בְּמַחְבּוֹאֵי נָקִיִק אָפֵל.

עֵץ הַחַיִּים עוֹמֵד עָגוּם, שְׁמוּט פֹּארוֹתָיו,

וְהוּא אָפוֹר עַד בְּחִילָה, עַד גֹּעַל.

אָדָם! כָּמוֹנִי, הַבָּלָה, תָּשׁוּשׁ אַתָּה.

אַתָּה קָרוֹב, אַתָּה כֹּה זָר,

וְלֹא אֶשְׁלַח יָדִי בְּךָ לִנְגֹּעַ.

בָּנַי הָלְכוּ לִרְעוֹת, לִבְנוֹת, לִזְרֹעַ.

נָתִיב אֶחָד נִשְׁאַר,

וְהוּא קָצָר,

לְכַף רַגְלִי הַמּוֹעֲדָה וְהַכּוֹאֶבֶת ־־

אֶל בְּנִי, אֶל הֶבֶל.

t וְאָדָם זָקֵן

מַה טּוֹב הָאוֹר לֶעָיִּן!

אַךְ הוּא גוֹוֵעַ וּפוֹחֵת.

הִגַעְתִּי עַד הֲלֹם,

עַד קְצוֹת הַחוּג בְּפַאֲתֵי שָׁמַיִם,

הַנְּמוֹגִים עַל מֵי תְהוֹם.

עָיַפְתִּי מִטְּבִילוֹת הַשֶּׁמֶשׁ עֶרֶב־עֶרֶב,

מֵרֶטֶט כּוֹכָבִים וְסַהַר מְפַחֵד,

עָיַפְתִּי מִצְּלָלִים,

מֵרוּחַ זוֹעֲפָה־סוֹעֶרֶת,

כָּעֵץ אֲנִי יָבֵשׁ וְכֹחוֹתַי כָלִים.

צֶאֶצָאַי פֻּזְרוּ בָּהָר וּבַמִּישׁוֹר,

מִי בְּכַרְמוֹ וּמִי בַּחֲרִישׁוֹ,

מִי בִּיתֵדוֹ וּמִי בְּפַטִּישׁוֹ ־־

וְרַק אֲנַחְנוּ פֹּה, חַוָּה,

דַּלּוֹנוּ מֵאוֹנִים, מִמַּעֲשֶׂה, מִזֶּרַע,

זָקַנּוּ מֵאַוָּה,

כָּשַׁלְנוּ בְּמוֹרַד הַדֶּרֶךְ.

כָּבְדוּ רַגְלַי.

חַוָּה, יָדֵךְ הָבִי לִי, אַחֲלַי;

יַחְדָּו כְּזוּג שֶׁל צְנוֹבָרִים נִפֹּל ־־

נִגְלֹשׁ אֱלֵי שְׁאוֹל.

t חֲנוֹךְ

נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ וּמִבְּנוֹ מְתוּשֶׁלַח

וְהוּא מְהַלֵךְ עַל גְּבָעוֹת, עַל הָרִים ־־

כִּי גֵיא אֲדָמוֹת וּמִישׁוֹר לוֹ כְּכֶלֶא

וְזָר לוֹ הַחַי, בְּנֵי אָדָם לוֹ זָרִים.

הוּא מְהַלֵּךְ בְּטוּחוֹת עַל תִּקְמֶטֵת הָרֶכֶס

וְקַל מִצְעָדוֹ הַהוֹזֶה עַל טַרְשֵׁי עֵירֻמִּים,

קוֹל הֶחָזוֹן מְאַשֵּׁר אֶת רַגְלוֹ הַדּוֹרֶכֶת

מֵעֹמֶק שְׁפַלָה אֶל עָמְקֵי מְרוֹמִים.

מֵעַל צַמָּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת, מֵעַל זָהָרֵי בְּרַק הַקֶּרַח

נִשָּׂא הוּא קַלוֹת וְנִשָּׂא אֶל גְּבָהִים,

כִּי יָד אֵיתָנָה הוֹלִיכַתּוּ רַק הֶרָה, רַק הֶרָה:

חֲנוֹךְ מִתְהַלֵּךְ עִם הָאֱלֹהִים.

וְשַׁ''י עוֹלָמוֹת שֶׁל חַשְׁמַל וְשֶׁל תְּכֵלֶת

כְּאֶלֶף אַנְפִּיִן לְפָנָיו מִתְגַּלִּים:

מִמַּעַל לָהֶם עוֹד כְּלַהַב מַאֲכַלַת

עוֹלָם בְּנַרְתִּיק מְסֻגָּר עַל רָזֵי מַנְעוּלִים.

וְהוּא מִתְהַלֵּךְ וְעוֹלֶה בְּלִי הֶרֶף

עִם הָאֱלֹהִים הַשׁוֹמֵר עַל צִדּוֹ;

פְּסָגוֹת נְמוֹגוֹת בְּחִיוּךְ עַל דַּרְכּוֹ

הַזּוֹהֶרֶת

וְרָז מִתְפַּעְנֵחַ בַּפֵשֶׁר חִידוֹת.

וּפֶתַע פִּלַּח שְׁחוֹר תְּהוֹם אֶת הָעַיִן

עַד גְּלֹשׂ עוֹלָמוֹת עִם רוֹאָם הַכָּחֹל,

וְיָד אָחֲזָה בַּחֲנוֹךְ, הֶעֶלְתָה לַשָּמַים,

וְאֵינֶנּוּ ־־

כִּי אֵלֹהִים לְקָחוֹ.

t אֵשֶׁת לוֹט

מֶרְחַב אֵין־קֵץ כּוֹרֵעַ דֹּם;

הַנֶצַח מְשֻׁקָּע בְּדִמְמַת הַפֶּלֶא.

אֲנִי אַשְׁקִיף תָּמִיד בְּרַחֲמַי עַל סְדוֹם,

אֻבְּנוּ עַל שְׁמוּרוֹתַי דִמְעוֹת הַמֶּלַח.

שָׁרָב מַתִּיךְ בְּדִילָיו הזֵּידוֹנִים,

וּמִתְאַבֵּךְ מֵעֵמֶק הַגָּפְרִית הָרֵיחַ.

הַשֶּׁמֶשׁ מְשַׁלְחָה בִּי כִּידוֹנִים,

חִצָּיו יוֹרֶה בִּי הַיָּרֵחַ.

וּבְשַׂר גְּבִישַׁי עִקֵּשׁ,

וּמַבָּטִי נִמְלָח.

וְכָךְ אֲנִי לָעַד עוֹמֶדֶת.

אַשְׁקִיף תָּמִיד עַל סְדוֹם

וְלֹא אֶסְלַח

לֵאלֹהֵי הַקֶּדֶם.

t הָגָר

הִנֵּה הִשְקֵיתִי אֶת הַנַּעַר,

הִנֵּה שָׁבַרְתִּי אֶת צְמָאִי ־־

עַתָּה בִּבְאֵר הַמַיִם

אַבִּיט כְּמוֹ בִּרְאִי.

פָּנַי בָּרְחוּ לַסֵּתֶר

וּבְרַק עֵינַים גָּז.

מִתּוֹךְ הַבְּאֵר הֵגִיחַ

מַרְאֶה אַחֵר.

מֵאָז.

עֵינַי שֶׁלָּהֲטוּ בְּחֵשֶׁק.

כִּי הוּא,

אֵלַי הוּא בָּא.

חִבּוּק אוֹנִים.

בְּשָׂרִי נִכְנַע בְּרֶטֶט

מִתַּחַת לְחָזוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי.

הַלֵיל הַהוּא.

הַלֵּיל בָּאֹהֶל.

מֵעֵבֶר לַפַּרְגוֹד ־־ שַׂרַי.

וְהוּא אִתִּי.

עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

הֶבְלוֹ הַחַם עַל פְּנֵי שַׁדַּי.

וְלֹא פָּסַק מִלְּחשׁ:

"הָגָר, הָגָר.

נִשְׁכַּב עַד בּוֹשׁ.

נִשְׁכַּב עַד כִּי תַזְרִיעִי

וְלִי תֵלְדִי זָכָר''.

אָרֹךְ הָיָה הַלַּיְלָה,

הַלֵּיל הָיָה קָצָר.

וְאֵשׁ חַדָּה הִלְּכָה בִּי

מֵאָז כָּל הַיָּמִים.

וּמִדֵּי לֵיל צִפְּתָה לוֹ

שַׁלְהֶבֶת הַדָּמִים.

מַרְאוֹת שֶׁנִּרְדְּמוּ וְגָזוּ ־־ ־־ ־־

וְשׁוּב רְאִי עַל פְּנֵי הַבְּאֵר;

עֵינַי שֶׁעָשְׁשוּ מִכַּעַס

וּפִי אֲשֶׁר נִקְפַּץ,

אַחֵר.

הַלֵיל הַהוּא שֶׁבּוֹ אֻכַּלְתִּי

מֵאֲחוֹרַי נִקְבַּר.

קוּם, בְּנִי,

מַלֵּא הַחֵמֶת,

אָרֹךְ הוּא הַמִּדְבָּר.

t עֲקֵדָה

אָז פָּרַץ יִצְחַק בְּטַעֲנָה חַדָּה

(כִּי נִקְרְעָה פִּתְאֹם עֵינוֹ נִבְהֶלֶת,

רָאָה לְמִי הָאֵשׁ מְיֻעָדָה

וּלְצַוָּארוֹ שֶׁל מִי הַמַּאֲכֶלֶת.

שׁוֹתֶתֶת אֲרַשְׁתּוֹ זִרְמֵי יָגוֹן מְרִי,

וְהַמַּבָּט כֹּה לַח מבַּעַד מָסַכֵּי הַצַּעַר):

"הִנֵּה עָלִיתִי עַד הֲלֹם, בְּמַעֲלֵה הָרִים

כָּבַשְׁתִּי שְׁבִיל בְּרַהַט־צַעַד ־־

וְכָאן סוֹגֵד כָּל הָעוֹלָם

לִפְנֵי שָׂטָן בְּשַׁלְהַבְתּוֹ נוֹפֵחַ;

אֲנִי הַמְיֻעָד כָּאן לְעוֹלָה

עַל הַר הַמוֹרִיָּה, הַמִזְבֵּחַ?

אֲנִי עָקוּד כָּאן לְקָּרְבָּן

לְכַפָּרַת תֵּבֵל סוֹרַחַת,

אֲשֶׁר הִגִּיעָה עַד חָרְבָּה,

וּמֵעַצְמָה אֶל פִּגּוּלֵי יֵינָהּ בּורַחַת?"

וְהַחֲמוֹר לוֹחֵךְ הָעֵשֶׂב בָּאֲפֵָר,

וְאַבְרָהָם הֵסֵב פָּנָיו בְּבֹשֶׁת.

מְחוֹג הַזְּמַן בִּשְׂרִיטָתוֹ קָפָא,

תֵּבֵל טָבְלָה פִּתְאֹם בְּחֹשֶׁךְ.

אוּלַי הַמַאֲכֶלֶת בִּבְרָקָהּ

בַּחֹשֶׁךְ הַמַדְמִיעַ מְהַבְהֶבֶת,

אַךְ לֹא תוּנַף עַל הָעוֹלָה, עַל הָרַכָּה,

כּי יָד שֶׁל מַעְלָה מְעַכֶּבֶת?

עַל סַף הַחִדָּלוֹן וְהַהֱיוֹת

אַבְנֵי גָזִית שֶׁל הַמִזְבֵּחַ.

טוֹעֵן יִצְחַק בְּזוּג עֵינַיִם שֵׂיִיּוֹת

וּמַבָּטוֹ עוֹלָם פּוֹלֵחַ.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות