אַלְלַי!…

כְּעִוֵּר שְׁתוּם עֵינַיִם צוֹפֶה אֶל מֵעֵבֶר אֲפֵל

וְרוֹאֶה עוֹלָמוֹת נִסְתָּרִים מֵעֵינֵי הַפִּקֵּחַ,

וּמְגַלֶּה הַצּוּרוֹת, לֹא הֻבְּעוּ בְאוֹרוֹת וּבְצֵל,

וְחוֹשֵׂף הַגְּוָנִים, לֹא כֻנּוּ מֵאָמָּן וְצוֹבֵעַ,

וּמְנַחֵשׁ מַעֲשִׂים עַל סִפֵּי הַחֲלוֹף הָאָטוּם

וּבוֹנֶה וְסוֹתֵר מִגְדָּלִים, שֶׁתְּלוּיִים הֵם בָּרוּחַ,

וּמְחַשֵּׁל עוֹלָמוֹ הַמְיֻחָד, לֹא שְׁזָפָהוּ הַיְקוּם,

וּמְשַׁעְבֵּד מְמַדֵּי הַבְּרִיאָה לֶחָזוֹן הַפָּרוּעַ, –

כֵּן עַל חֹד הַלֵּילוֹת אֶתְהַלֵּךְ וּלְאוֹר כּוֹכָבִים

אֶסְתַּכֵּל אֶל מֵעֵבֶר לַזְּמַן, הָרוֹחֵשׁ שָׁם בָּרֹחַק,

וְאֶצְפֶּה עֲרָפֶל הַמָּהוּל עִם אִבְחַת לְהָבִים

עַל כַּנְפֵי בֹקֶר בָּא מִתְאַבֵּק וְטוֹבֵעַ בַּכֹּחַל.

אַלְלַי, כִּי אֶרְאֶה רַק עָשָׁן מִתְאַבֵּךְ בְּתִמָרוֹת

וְזִנּוּק לְשׁוֹנוֹת מֻקְיוֹנִי שֶׁל דּוּמָה מִתְלַקַּחַת,

בְּקִיעֵי מְעַרְבֹּלֶת טָסִים עַל גַּפֵּי סְעָרוֹת

וַחֲרוֹן הַתָּפְתֶּה הַמַּכְהֶה אֶת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.

אַלְלַי, כִּי אֶצְפֶּה אֶל מֵעֵבֶר לְקִיר הַדְּמָמָה

וְאֶחֱזֶה בְּאֵימָה רַק פֻּלְחַן הָאָדָם הָרוֹצֵחַ,

וְעַל זֶפֶת קַרְקַע הָרוֹתְחָה עִם תַּלְמֵי הַשְּׁמָמָה

יִזְדַּקְרוּ לְעֵינַי סִיּוּטֵי שֹׁד, גַּרְדֹּם וּמַטְבֵּחַ!

אַלְלַי כִּי רַק אֵשׁ גּוֹעֲשָׁה עַל שְׁחֹר הַמַּרְאוֹת

תְּסַנְוֵר אֶת עֵינַי הַצְּרוּבוֹת, שֶׁחָלוּ מִפָּקֹחַ;

אַלְלַי, כִּי רַק דָּם הַקּוֹלֵחַ בְּזַעַף אַחֲרוֹן

אֶחֱזֶה מִתֵּבֵל מְפַרְפֶּרֶת בְּטֶרֶם שָׁקֹעַ!

שְׁנֵי צוּקִים אֵיתָנִים שִׁרְבְּבוּ דַּבָּשׁוֹת,

שֶׁסָּמְרוּ בְּדַרְדַּר וּבְתַיִל;

שְׁתֵּי רָמוֹת בְּזַעְפָּן הַקּוֹדֵר רוֹחֲשׁוֹת –

תּוֹסְסִים עוֹלְמוֹתַיִם.

בֵּינוֹתָם הַתְּהוֹם עִם אָפְלָהּ הַנִּצְחִי,

הַתְּהוֹם הַצָּרָה מִתְעַמֶּקֶת.

מִתּוֹכָהּ יִשְׁאֲגוּ הַמָּאוֹס וְהַסְּחִי,

אֲבַדּוֹן עַד אֵין חֵקֶר.

צוּק מוּל צוּק הִזְדַּקֵּר בְּמִדְרַךְ הַשְּׁרִירִים

בְּקַרְנֵי רְאֵמָיו לְנַגֵּחַ,

קְרָב אַחֲרוֹן וְרִגְעִי בֵּין כֹּחוֹת אַדִּירִים

עוֹד מְעַט יִתְלַקֵּחַ.

וְעוֹמֵד הַשָּׂטָן שָׁם מֵעַל לְרֹאשָׁם

וּבְכָל צוּק הוּא תוֹקֵעַ הַטֶּלֶף;

מִנְּחִירָיו יִפְרְצוּ עֲגִילֵי הֶעָשָׁן

עִם צְחוֹקוֹ אֶל הָעֶלֶט:

״הִתְנַגְּשׁוּ, הַצּוּקִים, מַהֲרוּ לְגַשֵּׁם

חֲמַתְכֶם הָרוֹגְשָׁה וְיוֹקֶדֶת,

עַרְעֲרוּ בְּמִצְוַת הַ׳לְּמַעַן׳ וּ׳בְשֵׁם׳

הַמַּעֲרָב וְהַקֶּדֶם!״

כֹּה פִּשֵּׂק אֶת טְלָפָיו עַל עֶבְרֵי הַתְּהוֹם

הַשָּׂטָן הַשָּׁחֹר הַגִּבֵּחַ –

וּבְאָזְנֵי עוֹלְמוֹתַיִם צְחוֹקוֹ הָאָדֹם

כְּלַהֶבֶת פִּעְפֵּעַ.

יוֹם יָבוֹא וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ

אַחֲרֵי כִי חָלְפוּ זִלְעָפוֹת עַל הַיְקוּם,

שֶׁבְּרִבּוֹא לְשׁוֹנוֹת רוֹצְצוּ וּבִתְּקוּ

אֶת עֲנָקֵי הַכְּרַכִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם.

נִכְמְשׁוּ אִילָנוֹת מִשָּׁרְשָׁם עֲקוּרִים

עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב הַשּׁוֹמֵם הֶחָרוּךְ

וְקַרְקַע תְּחַשֵּׂף אֶת קִרְבָּהּ הֶהָפוּךְ

עִם פִּרְשָׁהּ אֶל בִּקְעוֹת אֲגַמִּים עֲכוּרִים.

עַל גַּבֵּי נְהָרוֹת, שֶׁסִּלְּפוּ אֶת דַּרְכָּם,

שְׁיָרֵי הַגְּשָׁרִים אֲחוּזֵי חַלְחָלָה

יִתְעַקְּמוּ כְשִׁבְרֵי סִימָנֵי־שְׁאֵלָה

וּפִלְדַת פִּרְקֵיהֶם הֶעֶלְתָה יְרוֹקָה.

אוֹ אָז וְתֵבֵל תִּתְנַעֵר מִלֵּילָהּ,

תְּפַלְבֵּל בְּרִיסֵי הָעָגְמָה הַדְּבוּקִים

לְמַרְאֵה הַשְּׁמָמָה עַד קַצְוֵי אֳפָקִים

וְכִלְיוֹן הַבְּרִיאָה בִדְמָמָה אֲבֵלָה.

כִּי נִכְרַת כָּל צוֹמֵחַ, כָּל חַי נִכְחַד,

לֹא נוֹתַר כָּל יִשּׁוּב עַל פְּנֵי אֲדָמָה,

רַק שָׁמַיִם מֵעָל בִּתְכֶלְתָּם וְחַמָּה

כְּאֶתְמוֹל מִסְתַּכֶּלֶת בַּזֹּהַר הַחַד.

אוֹ אָז מִבֵּין סֶלַע יָגִיחַ אָדָם,

פְּלִיט הַלֵּיל שֶׁשָּׂרַד כְּלַתְּמוֹל זִכָּרוֹן,

וְעָרֹם יִתְהַלֵּךְ כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן

לְגַלּוֹת מֵחָדָשׁ מִסְתּוֹרֵי הָעוֹלָם.

וְהֲלוּם שִׁכְחָה וּשְׁכוּר אַוָּתוֹ

יִתְרוֹצֵץ לְחַפֵּשׂ עַל גְּדוֹת עֲרוּצִים

גַּן עֶדְנוֹ כְּמֵאָז עִם שְׁנֵי הָעֵצִים,

בֵּינוֹתָם יְשַׁעֲשֵׁעַ הַנָּחָשׁ חַוָּתוֹ.