תַּחַת עֲרָפֶל חִוֵּר

נָחוּ חַמִּים מֵי הַפֶּלֶג.

כִּסְפִינָה רְחוֹקָה חָלַף שָׁמָּה

הַמַּסָּע.

אֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה

קָרְבוּ חֶרֶשׁ פַּעֲמֵי הַלְּבָנָה.

פֹּרַשׂ שָׁטִיחַ זְהַבְהַב

עַל הָעֲרָפֶל.

אַחַר צְפִירָה סְגֻלָּה, חֲרֵדָה

שָׁתַק הַלָּיִל.

מרקל, 18.6.1916

אִם יַעַר הָיִיתִי,

שׁוֹקֵט עָמַדְתִּי עַל הַמְּסִלָּה.

צַעֲדֵי בְקָרִים זְהַבְהַבִּים

יַעֲלוּ חֶרֶשׁ עַל רֹאשִׁי.

וְשָׂאוֹן כֵּהֶה

יִסֹּךְ מַסָּע עוֹבֵר אֶל קִרְבִּי.

אֶל מַנְגִּינַת צִפֳּרָי.

וְאוּלַי תָּבֹאִי גַם אַתְּ

וְתֵשְׁבִי בְצִלִּי. —

מרקל, 24.6.1916 ברוידס

עַל בַּיִת נִרְדָּם, אֲפֵל עֵינַיִם,

כֵּהָה אֶתְרַפֵּקָה.

וּתְרֻגָּה תְהַבְהֵב נַפְשְׁי

כְּלַהַב פָּנָס בִּרְחוֹב שׁוֹמֵם.

מֵאֵיזֶה אִילָן נִתָּךְ עָלֶה חֲשָׁאִי

וְנוֹפֵל, נוֹפֵל אֶל הַלַּיְלָה.

וְאַתָּה,

הֵן לֹא תָבֹא אֵלַי,

הַכֵּהָה, הַבּוֹדֵדָה. —

וינה, 15.8.1916 ברוידס

*

חַלּוֹנוֹת קוֹמָה עֶלְיוֹנָה

יִבְעֲרוּ זְהוּבִים תוְךְ הַשְּׁקִיעָה.

צְלִילִים כֵּהִים, חֲרֵדֵי גַעְגּוּעִים

יִצְלְלוּ כְבֵדִים בַּלְּבָבוֹת.

אֵי בָזֶה

יֵלֵךְ בּוֹדֵד הַשָּׁמֶשׁ.

וְשַׂח חֲזֵה שַׁחַק חֲוַרְוָר

אֶל גַּגּוֹת הַכְּרָךְ

הָאֲפֹרִים —

וינה, 17.8.1916 ברוידס

*

יִִלְלַת הַכְּלָבִים

לִי סָחָה בַלֵּילוֹת

עַל חֳרָבוֹת אֲבֵלוֹת

וּנְעוּרִים כָּבִים.

צִלְלֵי שַׁחֶפֶת זָרִים,

כְּאֶצְבָּעוֹת צְנוּמוֹת, שְׁחוֹרוֹת,

כִּבּוּ שְׂרִידֵי הַמְּאוֹרוֹת,

גַּם יִכְרוּ לִי קְבָרִים.

וְיָדָעְתִּי:

סְתָוִים כֵּהִים, פְּרוּעֵי רָאשִׁים,

אֵלַי כְּבָר נִגָּשִׁים

וְהֵמָּה מִפְלָטִי.

וְשׁוֹתְקִים, חִדְלֵי נְחָמָה,

יַעַבְרוּ יָמִים אַחַר יָמִים.

אַךְ עַל גַּבִּי תִכְבַּד הַשְּׁמָמָה,

תִּכְבַּד לְעוֹלָמִים. —

וינה, 17.8.1916 ברוידס

*

צְהֻבָּה אֵלָיו יָצָאתִי,

וְקַלּוֹת רִחֲפוּ שְׁתֵּי עֵינַי עַל נַפְשִׁי

הַבְְּהִירָה

כִּתְכֻלֵּי רוּחוֹת תּוֹךְ בֹּקֶר זְהַבְהָב.

אַךְ הוּא שָׁתַק. רְוֵה לֵילָיו הַשְּׁחוֹרִים,

חִדְלֵי הַכּוֹכָבִים.

אָמַרְתִּי:

אֶל מֵימָיו אֶקְפֹּצָה

וְאֶשְׂחֶה לִי חֶרֶשׁ

כַּסַּהַר הַבָּהִיר עַל גַּלֵּי הַלָּיִל.

אַךְ הוּא שָׁתַק בּוֹדֵד. —

וינה, 19.8.1916 ברוידס

*

עַל הָאִילָן

סְתָוִי יִרְעַד עָלֶה, יִרְעַד, יִרְעַד.

יוֹם כִּפּוּרִים חִוֵּר כְּבָר יִתְהַלֵּךְ

בַּנָּפֶשׁ.

וַעֲיָרַת סְתָו רְחוֹקָה,

טְבוּלַת גַּעְגּוּעִים כֵּהִים,

תִּרְאֶה בוֹכָה אֶל הַנָּפֶשׁ.

אַךְ הַדִּמְעָה הַמַּחֲנִיקָה

הֵן לֹא תַעֲלֶה אֶל הָעָיִן.

וּלְעוֹלָם לֹא תֵרֵד. —

וינה, 20.8.1916 ברוידס

עַל יְרַק אִילָנוֹת

צְעִיפֵי עֲרָפֶל קַלִּים,

כְּחַלְחַלִּים,

אַט יְרַפְרֵפוּ.

בֵּין צַמֶּרֶת עֵרָה

נֶאֱחָז שֶׁמֶשׁ רוֹעֵד,

וּזְהָבוֹ נוֹטֵף עַל חוֹל הַשְּׂדֵרָה.

לְאֹרֶךְ הַגָּדֵר

נִדְחָק לַיִל בּוֹדֵד, רָזֶה.

הַצִּפֳּרִים נָמוֹת. ——

וּפֶתַע נוֹדָע:

שְׁתֵּי רַגְלֵי שֵׁישֵׁך הַזְּקוּפוֹת

עַתָּה בָאוֹת

אֶל מִכְנְסֵי מֶשִׁי תְּכֻלִּים.

וּשְׁנֵי שָׁדַיךְ, טְלוּלֵי הַחֲלוֹמוֹת,

כְּשׁוֹשַׁנִּים חִוְרוֹת, נָמוֹת,

תּוֹךְ חִיל נֵעוּרִים

וְצוֹפִים פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ.

וְהַלֵּב צוֹהֵל חָרֶשׁ. —

וינה, 24.8.1916 ברוידס

*

יְמֵי סְתָו כֵּהִים

עַל הַכְּרָךְ תּוֹלֶה שַׂחַק כָּבֵד, כּוֹאֵב.

גֶּשֶׁם מַשְׁמִים, חֲדַל מַטָּרָה רוֹעֵף,

וּנְטָפִים דְּלוּחִים עַל הַשִּׁמְשָׁה תוֹעִים.

בְּיַעַר קְדוּמִים פֶּרֶא,

תּוֹךְ מְעָרָה סְתוּמָה, שְׁחוֹרָה,

בָּדָד אֶחפֹּץ נוּחַ.

כְּדֹב אֶפֹר, נוֹרָא, עֲזוּב רֵעִים.
עֲטוּף תַּרְדֵּמָה אֶרְבַּץ תּוֹךְ מַחֲבוֹאִים,

לִבִּי יִשְׁלַו, חֲלוֹם בַּל אֶרְאֶה —

עַד כִּי אָבִיב יָפוּחַ. —

וינה, 15.9.1916 ברוידס

*

עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה

אֶבְלֹט דּוּמָם, נָזִיר חִוֵּר,

אֶל תּוֹךְ בֹּקֶר זָהוּב,

וְצִלִּי יִגְלֹשׁ אָרֹךְ מִן הַמּוֹרָד.

עַל שׁוּלֵי מְעִילִי הַשָּׁחוֹר

יַבְרִיק חָרֵד טַל לַיְלָה.

אֶל תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם

אֶפְרֹשׂ כַּפַּי

וְחִוְרָה תִרְעַד שְׂפָתִי:

“הַעֲבִירִי אֶת טוּבֵךְ עַל פָּנָי”.

עֲלִי אֵלַי, לְבָנָה, צוֹהֵלָה.

הֵן כְּנַרְקִיס שִׁלְגִּי אֲשִׂימֵךְ עַל לִבִּי

וַאֲבִיאֵךְ אֶל הַיּוֹם.

וּבַעֲרֹב הַיּוֹם

אַרְעִיף חֶרֶשׁ אֶל נַפְשֵׁךְ הַשְּׁלֵוָה

גַּעְגּוּעִים חִוְרִים-תְּכֻלִּים

כְּעָבִים בְּהִירוֹת

תּוֹךְ בְּרֵכַת דִּמְדּוּמִים.

וּכְאֵב קַלִּיל, עָרֵב,

אַט יַחֲלִיק אֶת לִבֵּךְ —

בַּעֲרֹב הַיּוֹם.

וינה, 23.9.1916 ברוידס

*

אָדֹם נִתָּז זָהָב תּוֹךְ דִּמְדּוּמֵי כְרָךְ.

אֲחוֹרֵי הַבָּתִּים

חוֹלְפָה שְׂרֻקָּה שֶׁמֶשׁ סְתָו.

וְאֶצְבָּעָהּ מַרְאָה כְמִיהָה

אֶל הַלֵּב.

עַל הַמִּדְרָכָה

עָלִים כְּתֻמִים

דּוּמָם לֹא יִרְעָשׁוּ.

וינה, 3.11.1916 ברוידס

*

תּוֹךְ פֶּלֶג יַלְדוּת

תְּכַלְכֹּל

טָבְלוּ שְׁתֵּי רַגְלַי הַוְּרֻדּוֹת.

יְמֵי רִקְמָה רָאִיתִי לְפָנַי

כְּגִנַּת פִּרְחֵי אָבִיב.

אָבִי שַׂח עָלַי חָרֶשׁ.

נַפְשׁוֹ הַשּׁוֹתְקָה

נָגְעָה בִי חֲרֵדָה

כַּעֲרָפֶל חִוֵּר נוּגֶה. ——

בֵּין יַעֲרֵי עֶרֶב בָּדָד אֵלֵכָה,

עָלִים חֲרֵבִים כֵּהוֹת יִלְחָשׁוּ.

וינה, 13.3.1917 ברוידס

*

כְּבָר דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב

מִלְאוּ אֶת חַדְרִי.

לִבִּי יִשְׁאַף חָרֵד

וְלֹא אֵדַע אָנָה.

נִטְפֵי דָמִי יִפְּלוּ רוֹתְחִים

אֶל שְׁחוֹר דִּמְדּוּמִים.

מִי לִי יִפְתֹּר

כָּל חַיַּי הַפְּרוּעִים?

אֵי מִזֶּה נָבֹא

וְאָנָה נֵלֵכָה?

נִטְפֵי דָמִי יִפְּלוּ רוֹתְחִים

אֶל שְׁחוֹר דִּמְדּוּמִים. —

וינה, 6.4.1917 ברוידס

*

רָאִיתִי:

כָּל עָלַי נָשְׁרוּ כְתֻמִים

מֵעַל בַּדָּי.

חֲרֵדִים וְזָרִים עוֹד סָבְבוּ מַצַּבְתִּי

בְּנָפְלָם.

שׁוֹרֵק חָתַר סַעַר

בְּצַמַּרְתִּי.

וְאָמַרְתִּי אֶל לִבִּי:

אֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה לֵילֵי סְתָו שְׁחוֹרִים,

דְּקוּרֵי מָטָר,

כְּבָר יַעַמְדוּ וִיצַפּוּ.

וְיִלְלַת כְּלָבִים נְכֵאָה

כְּבָר חַדָּה שָׁם נִמְשָׁכֶת.

וינה, 11.5.1917 ברוידס

*

עֵת יִקְרַב עֶרֶב חֲשָׁאִי

אֶל הַתֵּבֵל —

כָּרֵי מֶרְחָב אַט יַאֲפִילוּ

מַחֲרִישִׁים.

תּוֹךְ יַעֲרוֹת רְחוֹקִים

עַתָּה יֵעוֹר

רִשְׁרוּשׁ אָפֵל, טָמִיר.

בְּכִיָּה זָרָה, אִי נִתְפֶּסֶת

נוֹהֲרָה חֲרֵדָה

מֵעֲבָרִים אֶל הַלֵּבָב.

נְשָׁמוֹת פְּרוּעוֹת

שׁוֹלְחוֹת מֶבָּט עוֹרֵג

אֶל הַמַּעֲרָב.

וּכְבָר עֶרֶב חֲשָׁאִי

יִפְסַע תּוֹךְ הַתֵּבֵל. —

וינה, 19.5.1918 ברוידס

*

עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,

הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.

אֶת עֵינַי אַט אֶסְגֹּרָה. –

וְהִנֵּה –:

לְרַגְלַי, לְרַחֲבֵי הַמִּישׁוֹר,

כָּל אַנְשֵׁי עוֹלָם הוֹלְכִים מֶנִּי בַסָּךְ.

שֶׁמֶשׁ שׁוֹרָה כְבֵדָה

עַל רִבּוֹא רִבְבוֹת רָאשִׁים,

וְהֵמָּה נָעִים, נָעִים

בָּעֲצַלְתַּיִם אֶל הַמֶּרְחָק.

וּבָאֹפֶק עוֹד יֵרָאוּ לִי

כִּדְבַר-מָה אָפֵל, בִּלְתִּי נִבְחָן. _ _ _

עַל רֹאשׁ גִּבְעָה אֵשֵׁבָה,

הַכֹּל שָׁקֵט בְּצָהֳרֵי קָיִץ.

וינה 7.7.1918

*

כָּל הַיָּמִים הִנָּךְ רוֹחֲפָה

גֵּאָה, קַלָּה מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

וְכַנְפֵי צְעִיפֵךְ הַתָּכֹל

אַט תִּרְעַדְנָה בָרוּחַ.

אַךְ בַּלֵּילוֹת,

בַּעֲבֹר מִרְכֶּבֶת הַדֹּאַר

בִּרְחוֹבוֹת כְּפָרֵךָ הַנָּמִים,

צוֹלְלִים זוֹגֶיהָ

אֶל חַלּוֹנֵךְ הָעֵר.

אִמֵּךְ אוֹמְרָה:

"נַפְשָׁהּ נָמָה בַיּוֹם

וּבַלַּיְלָה תֵּעוֹר וְתֵבְךְּ".

לָמָּה תִבְכִּי, רַעְיָה,

אֶל הַלֵּילוֹת הַחֲשָׁאִים?

הֵן עוֹד אוּכַל הַחֲלֵק,

חֶרֶשׁ הַחֲלֵק

יָדֵךְ הַנּוּגָה,

עַד אַרְעִיפָה חֶדְוָה בְהִירָה

אֶל דָּמָיִךְ.

לָמָּה תִבְכִּי, רַעְיָה,

אֶל הַלֵּילוֹת הַחֲשָׁאִים?

וינה, 4.8.1917

*

טֶרֶם נִמְחוּ כָל הַדְּרָכִים,

אֵלְכָה בַקֵּשׁ עוֹד גַּם דַּרְכִּי.

הוֹלֵךְ קָרֵב לֵיל הַלֵּילוֹת,

מוֹת יָמוּתוּ כָל הַרְגָשִׁים,

תַּחְתַּי אֵשְׁבָה בַמַחֲשַׁכִּים

בְּלֵיל הַלֵּילוֹת.

עָלֶה צוֹהֵל בַּל יִנּוֹעַ,

כָּל הַצְּלִילִים דֹּם יִדַּמּוּ,

הַכְבֵּד תַּכְבֵּד הָאֲפֵלָה

עַל הַחַיִּים.

טֶרֶם נִמְחוּ כָּל הַדְּרָכִים –

אֵלְכָה בַקֵּשׁ עוֹד גַּם דַרְכִּי. –

וינה, 7.8.1918

*

לֵילֵי סְתָו שְׁחוֹרִים

צָרִים עַל מִשְׁכָּנִי –

אַךְ אֵין אֲנִי בוֹדֵדָה עוֹד.

אִם הָלַכְתָּ מֶנִּי, דּוֹדִי, –

הִנְּךָ שׁוֹכֵן עָרֵב קֶרֶב חַיַּי,

וּמֶה עָנֹג, זְעִיר יְצֻרִים,

תָּשׁוּב תִּהְיֶה לִי.

דַרְכִּי אַט אֵלַי תָּשׁוּבָה.

כְּמִיהַת גֶּבֶר טְמִירָה

שָׁרֹה תִשְׁרֶה עַל חַיֵּיךָ,

כְּעָבֵי שְׁחוֹר כְּבֵדִים

אַף תִּנְהָגְךָ מֶנִּי.

אַךְ אִם הָלַכְתָּ מֶנִּי, דּוֹדִי,

אֵין אֲנִי בוֹדֵדָה עוֹד. –

וינה, 13.8.1918

*

בֹּאִי עָדַי, צִפּוֹר שְׁחוֹרָה,

עוּפִי וַעֲלִי עַל בִּרְכִּי.

נַקְּרִי, נַּקְרִי עַל צְחִיחַ בִּרְכִּי,

אַךְ מְאוּמָה לֹא תִמְצָאִי.

רֵיחַ כְּמִישָׁה בֵּין הָעֵצִים,

סַעַר הוֹלֵל יְאַבֵּךְ פֶּרֶא

תִּימְרוֹת אָבָק וְעָלִים זְהוּבִים.

סְתָו עוֹבֵר לוֹ בֵין הַיְּעָרִים

וְעַד כְּפָר וּכְרַךְ יַגִּיעַ.

נַקְּרִי, נַקְּרִי, צִפּוֹר שְׁחוֹרָה,

אַךְ מְאוּמָה לֹא תִּמְצָאִי.

וינה 18.8.1918

*

אִם תִּדְפֹּק לְפֶתַע

עַל חַלּוֹנִי –

וְכִי לֹא אֶבּוֹךְ וְאֶשְׁכַּח

אֵת עָלַי לעֲשׂוֹת?

הֵן תִּיעַף נַפְשֶׁךָ

מִן הַסְּעָרוֹת

וְתִכְלֶה בַלֵּילוֹת

אֶל חוֹפַי הַשְּׁקֵטִים.

מַחֲנֶה עַל מַחֲנֶה

תִּפְרַחְנָה מֶנּוּ הַצִּפֳּרִים.

מַה תִּגְדַּל הַבְּדִידוּת

תּוֹךְ סְתָוֶךָ!

וּפֶתַע תִּדְפֹּק עַל חַלּוֹנִי.

וינה, 5.2.1919

*

אִישִׁים רַבִּים יוֹרְדִים מִן הָהָר

בַּלַּיְלָה.

כְּנָפַיִם נַעְלָמוֹת

מְנַפְנְפוֹת חֶרֶשׁ בַּשְׁחוֹר.

סוֹלְדִים אוּלַי אֵי בָזֶה לְבָבוֹת גְּדוֹלִים,

לֹא-נֶחְקָרִים.

כָּבוּ הַצְּלִילִים.

וינה, 18.3.1919

*

וְכִי לֹא אֶקְרָא לָנֶצַח אַחֲרֶיךָ,

לוּ שָׁמַעְתָּ לִי.

אִם פָּנִיתָ לְדַרְכֶּךָ,

לֹא אִישַׁן כָּל לֵילוֹתַי

עַד אִם שַׂמְתָּ עֵינְךָ עָלָי.

לוּ יָּכֹלְתִּי וָאֶשְׁקֹט תּוֹךְ לְבָבֶךָ,

דּוּמָם וְנוּגָה¹ עָבַרְתִּי מִשְׁעוֹלִי.

נָגַעְתִּי בְּחַיִּים מַחֲוִירִים,

אַךְ לִבִּי הוֹגֶה דְבָרִים קְדוֹשִׁים אֵלֶיךָ.

וינה, 18.3.1919

*

שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ,

אֲנִי וְכַלְבִּי הַגָּדוֹל,

בַּעֲלוֹת נַעַר וְנַעֲרָה קְטַנָּה

מִן הָרַחְצָה.

כְּבָר הָעֵצִים בַּשַּׁלֶּכֶת,

הַיָּמִים קַלּוּ וּמְאֹד צָהָבוּ

וְאֵינָם כַּקַּיִץ הַכָּבֵד, הַתָּרֹג.

הָנָּהָר הַגָּדוֹל עוֹבֵר לְאִטּוֹ עָלֵינוּ

כְּחַיָּה אַדִּירָה

וְעוֹרוֹ רוֹעֵד רַעַד הַסְתָו.

שְׁנַיִם אֲנַחְנוּ

וּכְבָר צַמְרֵנוּ גָּדֵל לַחֹרֶף וְהוֹלֵךְ. –

וינה, 14.12.1919

*

אָמַרְתִּי לַגְּבָרִים:

וְכִי לֹא תֵלְכוּ לָנֶצַח עִמָּדִי?

אֵי-בָזֶה יוֹרֵד הָהָר,

שָׁנִים עַל שָׁנִים

יוֹשְׁבִים שָׁם רַבִּים

וִיצַפּוּ.

– לֹא נֵרֵד עוֹד עִמָּךְ. –

הַנָּשִׁים חָרָדוּ,

אַף נָסוּ מִפָּנָי.

בָּאתִי אֶל הַיְלָדִים,

רֶגַע נָחָה עֵינָם הַבְּהִירָה

עַל פָּנַי

וְחֶרֶשׁ לִימִינִי וּשְׂמֹאלִי הָלָכוּ.

וינה, 18.5.1920

*

הַיָּמִים יַעַבְרוּ לְאִטָּם

כַּמַּיִם הַנּוֹדְדִים.

בְּצָהֳרֵי הַקַּיִץ

יְלָדִים יִצְהָלוּ

בְצֶאֱלֵי הַבָּתִּים.

גְּדוֹלִים יַעַבְרוּ עַל פְּנֵיהֶם

וְחֶרֶשׁ יָנִיעוּ בְרֹאשָׁם.

יִהְיוּ קְרִירִים הַלֵּילוֹת וּשְׁחוֹרִים.

אוּלָם יִרְעֲדוּ לִמְקוֹמוֹת

כִּתְמֵי הַבָּרָק

כִּירִיעוֹת אֹהֶל צְחוֹרוֹת.

וינה, 15.7.1920

*

פְּעָמִים אֲנִי יוֹשֵׁב לְרַגְלַיִךְ

וּמְסַפֵּר חָרֶשׁ.

בַּמֶּרְחַק עוֹד הוֹמֶה הַכְּרַךְ

הֶמְיָה עֲמוּמָה

בְּטֶרֶם יִגְוָע.

אַתְּ רוֹאָה לְפָנַיִךְ

כָּל דַּרְכִּי הַנִּפְתָּל בַּתֵּבֵל

וְדִמְעָה כְבֵדָה יוֹרְדָה עֵינֵךְ.

הַרְבֵּה רָאִיתִי עַל דַּרְכִּי,

אָכֵן יָגוֹן חֲרִישִׁי עָבַר אֶת הַכֹּל.

אַף אֲנִי אָמַרְתִּי:

הֵן שִׂמְחָה תִמָּצֵא לָאָדָם,

אַךְ יָגוֹן חֲרִישִׁי עָבַר אֶת הַכֹּל.

בַּמֶּרְחָק עוֹד הוֹמֶה הַכְּרָךְ

וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְרַגְלַיִךְ

וּמְסַפֵּר חָרֶשׁ.

וינה, 11.9.1920

*

אַרְנֶבֶת נִבְהָלָה

תִקְפֹּץ לָעֲרָבִים

בַּקָּמָה הָרְחָבָה,

לִמְקוֹמוֹת יֵרָאוּ אָזְנֶיהָ

וְנַעְלָמוֹת.

לְרֹחַב הַדֶּרֶךְ

מְנַתְּרָה צְפַרְדֵּעַ וְעוֹבְרָה

בָּאָבָק הָאָפֹר

וְאוֹבְדָה בָעֵשֶׂב.

לְצִדֵּי הַיַּעַר הַשָּׁחוֹר

עָפוֹת לָאֲלָפִים תּוֹלְעֵי-הַזֹּהַר

כִּנְקֻדּוֹת בְּהִירוֹת.

מָה תִּקְרַב אָז נַפְשִׁי מְאֹד

אֶל עַצְמָהּ וְאֶל הַכֹּל.

וינה, 16.10.1920

*

בְּזֶה יוֹם הָאָבִיב

שֶׁנָּפַל בַּחֹרֶף

טוֹב כִּי נֵשֵׁב דּוּמָם אֶל הַחַלּוֹן

וְנֵרֶא בָּעוֹבְרִים.

כְּצָעִיף חֲוַרְוַר וְשָׁקוּף

הֵן נָטוּי הַשַּׁחַק

עַל רָאשֵׁינוּ,

וּמָסוּר וּמְנַחֵם לַלְּבָבוֹת

בִּצְבָעָיו הַשְּׁקֵטִים, הַצְּנוּעִים.

אֲמִירֵי הָעֵצִים עוֹדָם עֲרֻמִּים

וְחוּמִים הֵם. זָעִים לֹא זָעִים

לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב.

מִגְבְּעוֹת נְעָרוֹת

סְגֻלּוֹת אוֹ כְּחֻלּוֹת

נִרְאוּ אַךְ הַיּוֹם לְעֵינֵינוּ,

וְגִיל פּוֹרֵחַ חֲרִישִׁי

עַל כָּל פָּנִים.

אַף חוֹלֶה קָם הַיּוֹם

מִמִּשְׁכָּבוֹ

וְתִקְוָה עֲרֵבָה

עוֹבֶרֶת אֶת בְּשָׂרוֹ.

בְּזֶה יוֹם הָאָבִיב

טוֹב כִּי נֵשֵׁב דּוּמָם אֶל הַחַלּוֹן.

וינה, 2.1.1921

*

מִישׁוֹרֵי הַשֶּׁלֶג הָרְחָבִים,

אֲשֶׁר רוֹבְצִים צְנוּעִים וְאִלְּמִים

מִבְּעוֹד לַיְלָה –

עַתָּה שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר

מִתְפַּלְּשָׁה רְחָבָה וּכְתֻמָּה

בָּאֲבָקָם הָרָךְ.

בְּחָפְזָה

כְּבָר יָרוּץ הַמַּסָּע

מִן הַלַּיְלָה

בְּבִטְנוֹ הֵן נִשָּא אָנֹכִי,

הָרָחוֹק,

אֲלֵיכֶם, הַשְּׁקֵטִים.

אֵצֵא וְאֶצְעַד הָרִאשׁוֹן,

לְאִטִּי בַיּוֹם וּבַלַּיְלָה,

וְרַגְלִי תִצְלֹל בְּאֵין שֵׁמַע

בְּמַעֲמַקֵּיכֶם.

וינה, 12.2.1921

*

נְחָלִים שְׁקֵטִים וּצְלוּלִים

אָנוּ בַתֵּבֵל.

בָּנוּ יִשְׁתַּקֵּף כָּל דָּבָר

בְּקָרְבוֹ אֵלֵינוּ.

אוּלָם בְּהַרְעִיד הָרוּחַ עוֹרֵנוּ

וְנִשְׁבַּר כָּל דָּבָר לִרְסִיסִים

וְרָעַד עִמָּנוּ.

וינה, 15.2.1921

*

חֲרָבוֹת תְּקוּעוֹת בַּכֶּסֶת,

תַּחְתֶּיהָ אֵין אִישׁ.

מִתְנוֹעַעַת עֲרִיסָה

מֵעַצְמָהּ,

בָּהּ יֶלֶד מֵת.

כָּל אֶלֶף שָׁנָה

בָּאָה זְקֵנָה מֵאֶרֶץ גְּזֵרָה,

מַבִּיטָה אַחַת בַּחַלּוֹן

וְהוֹלֵכָה.

וינה, 25.3.1921

*

לְצִדֵּי הַחֲצֵרוֹת

יֵשְׁבוּ כָל הַחֲתוּלִים

וְיֵילִילוּ חֲרִישִׁית כִּי רָעֵבוּ,

וְלִבָּם לֹא יֶחֱרַד וְיִשְׂמַח

לִקְרַאת הָאֶחָד

הָעוֹשֶׂה בִּלְהָטָיו עַל הַגָּג.

הַבָּתִּים פְּתוּחִים מֵאָז,

הַנֵּרוֹת כָּבוּ

וְכָלְתָה הַסְּעֻדָּה –

וְאָנוּ נֶעֱלָמְנוּ.

כִּי עוֹד לֹא יָנוּחַ

לִבֵּנוּ הַנִּסְעָר

בְּבָתֵּי הַחֶמְדָּה.

אוּלָם הַמְּנוּחָה –

חִוְרָה כְעָנָן בְּשֶׁקֶט הַבְּרֵכָה

אֲחוֹרֵי הַסּוּפָה הֵן חוֹכָה.

וינה, 1.7.1921

*

גַּם עָלֶיךָ לָשֶׁבֶת בַּסִּירָה

– הִנֵּה הַמָּקוֹם! –

וְתִסַּע עִמָּנוּ.

דְּגֵי כָל הַדּוֹרוֹת

יִשְׁלְחוּ רָאשֵׁיהֶם הַחַדִּים

מִן חֶלְקַת הַמַּיִם

וְיֶחֶרְדוּ לִקְרָאתֵנוּ.

לְטוּשִׁים הַמַּיִם וּשְׁחוֹרִים,

לְבַדִּי אֶתְפֹּשׂ הַמְּשׁוֹטִים הַיּוֹם

וְאֶנְהַג לָבֶטַח.

אַךְ בִּגְדֵי הַפְּאֵר לַעֲדוֹת!

כִּי הִנֵּה הַיְלָדִים

יִנְהֲרוּ אֶל הַחוֹף

וְיִרְאוּ בְעֶצֶב

כִּי נָשׁוּט אֶל הַלָּיְלָה.

וינה, 5.8.1922

*

שְׁחוּטִים אָנוּ שׁוֹכְבִים בִּשְׁלֹשָה

בָּעֲגָלָה הַכְּבֵדָה,

הַסּוּסִים יִתְנַהֲלוּ לְאִטָּם,

שְׁנֵי גְבָרִים

שׁוֹתְקִים עַל הַדּוּכָן.

דִּמְדּוּמֵי סוֹף-קַיִץ

בָּאִים חֲשָׁאִית

בָּרְחוֹבוֹת הַשְּׁקֵטִים.

אָנָה-זֶה אָנוּ מוּבָלִים?

הַלַּיְלָה נִגָּשׁ בְּאֵין-יוֹדְעִים,

מְהֵרָה יָמוּתוּ כָּל הָרְחוֹבוֹת,

הַגְּבָרִים יוֹסִיפוּ עוֹד שְׁתֹק.

אַךְ נִטְפֵי דָם בּוֹדְדִים

יְסַמְּנוּ אָרְחֵנוּ.

וינה, 19.8.1922

*

מִן הַבִּקְעָה עַז יִתְאַבֵּךְ

מַשַּׁק אוֹפַן טַחֲנָה.

בֵּין עַרְפִלֵּי בֹּקֶר חִוְרִים

תּוֹעֶה גֶשֶׁר כֵּהֶה.

עַל הַמִּישׁוֹר

שִׂיחַ עֲרִירִי

בּוֹלֵט אֶל הַשָּׁמֶשׁ.

אַךְ עַל רִגְבֵי שָׂדֶה חָרוּשׁ

נַעַר קָטָן אָט יְנַהֵל

עִזִּים שְׁתָּיִם. –

[1918–1916?]

*

כְּחוּטֵי פְלָדָה דַקִּים

נִרְקַם הַמָּטָר

בְּחוּץ אָפֹר.

עַל הַשְּׁמָשׁוֹת נִצְּבוּ נְטָפִים

וְצוֹפִים אֶל הֶחָדֶר.

אָדָם נִשְׁעָן אֶל הַכֹּתֶל

וְחָשׁ: “לֵיל סְתָו יָבֹא”.

וּבַחֲדָרִים כֵּהִים,

רְוֵי שִׁמָּמוֹן נוֹשָׁן,

יוֹשְׁבוֹת בְּתוּלוֹת אֵצֶל אִמּוֹתֵיהֶן

וְתַחֲרֵשְׁנָה:

“הוֹלְכִים, הוֹלְכִים הַנְּעוּרִים”.

[1918–1916?]

*

דּוּמָם יָפוּחַ עָלַי סְתָו

וְיַרְעִיד אֶת נִימָי.

נַפְשׁוֹ הַכֵּהָה

תִּזַּל כְּבֵדָה אֶל עֵינִי

וְתַעֲצִיבָהּ.

צְלִיל סָגֹל, חֲשָׁאִי, יִגְוַע לְרַגְלָי.
וַיהִי סְתָו, סְתָו.

[וינה, 10.10.1916]

*

צַעַד עַל צַעַד

קְרֵבִים אֵלֵינוּ

יָמִים נוּגִים.

שְׁאֵרִית עָלִים נוֹשְׁרִים

כְּבָר רוֹקְדָה פֶרֶא

תּוֹךְ הַיָּמִים.

יְמֵי סְתָו זְהוּבִים אַף כֵּהִים

חוֹלְפִים נְכָאִים

עַל פָּנֵינוּ.

מָה יִּלְחֲצוּ אֶת הַלְּבָבוֹת!

אַךְ רוּחַ סוֹעֲרָה

אַט לְפָנַי תְּנַפְנֵף

מָסַךְ זִכְרוֹנוֹת עָבָר

חֲרִישִׁים,

כִּבְדֵי צְבָעִים.

[וינה, 29.8.1918]

*

אֲפֵלַת לֵיל קַיִץ

חוֹבֶקֶת בַּחֲשָׁאי

שָׂדוֹת מַהְבִּילִים אֵד חָמִים.

בַּעֲגָלָה חוֹרֶקֶת בִּכְבֵדוּת

אֶל הַנֵּכָר אֶסָּעָה,

עֲשַׁן הָעֶגְלוֹן הַמְּקַטֵּר

וְרֵיחַ גֶּלְלֵי הַסּוּסִים

יַחֲלִיקוּ עֲרֵבִים אֶת פָּנָי.

דַּרְכֵּנוּ מַחֲוִירָה כִמְעָט

וְאוֹבְדָה תוֹךְ גּוּשׁ הָאֲפֵלָה.

מִמֶּרְחָק נִשְׁלָח אֵלֵינוּ: “אוֹ-הוֹ” מְמֻשָּׁךְ –

הָבָה נָסוּרָה הַצִּדָּה.

בְּלֵיל זֶה הַשָּׁקֵט, הַמַּחְבִּיא,

אֶסַּע אֶל הַנֵּכָר, –

כֹּה אָבִיתִי לִנְסֹעַ

לָנֶצַח.

[וינה, 4.10.1919]

*

אֶל יְמֵי שְׁבָט זוֹעֲפִים

עִתִּים יְגֻנַּב

יוֹם אָבִיב נָבוֹךְ,

בּוֹ צִפִּיָּה חֲרִישִׁית

וּתְמִיָּה,

וְעֵינוֹ כְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, עֲמֻקּוֹת,

לִפְנֵי כָלָה נִפְקָחוּ.

יִרְבּוּ הַהוֹלְכִים בָּרְחוֹבוֹת,

וּכְעוֹצְרִים לְפֶתַע בְּצַעֲדָם,

בְּלִי מֵשִׂים יַיְשִּׁירוּ הַגַּב.

וְיוֹם זֶה כִּי יֵט –

וְעָמַד כְּבָר שׁוֹקֵט

עַל הַגַּג

יָרֵחַ גָּדוֹל לִמְאֹד

– וּזְהָבוֹ עוֹד נִדְעָךְ –

וְחִכָּה לָעֶרֶב

לְבַדּוֹ.

[וינה, 3.2.1920]

*

שְׁלֹשִים שָׁנָה

כְּבָר יֶאֱרַךְ דַּרְכִּי,

מְהֵרָה יִכְלֶה –

וְלֹא חָכָמְתִּי.

אַף עַתָּה

עוֹדִי נַעַר עִקֵּשׁ,

רָץ בְּמוֹרַד הָהָר

וּמוֹשֵׁךְ עֵז זְקֵנָה

בִּזְקָנָהּ.

כָּל שֶׁחָיִיתִי

כְּיֶלֶד וְסָכָל –

יָכֹלְתִּי לִחְיוֹת שֵׁנִית,

אַף עַתָּה לֹא בְחָכְמָה.

כִּי סְכָלִים אָנוּ

וִילָדִים עַד עוֹלָם.

[וינה, 5.4.1924]

*

עֵינַי פְּקוּחוֹת לָרְוָחָה

כִּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת

אֶל הָרְחוֹב –

וְקִרְבִּי הֵן קָרִיר וְאָפֵל.

כָּל עוֹבֵר יַבִּיט תָּמֵהַּ

אֶל חַלּוֹנִי

וּמְאוּם לֹא יֵרֶא.

לָעֲרָבִים

אֶסְגֹּר הַחַלּוֹנוֹת,

וְאַעַל לִי נֵרִי,

וְיָחֵל הַמָּחוֹל בִּמְעוֹנִי. –

[וינה, 3.7.1922]