ספר שני: שירי דודים G

יהודה הלוי

בתוך: שירי חול

m נחלת הכלל

t שירה

כל פריטי סדרה, מחזור, או שער זה זמינים להלן

1. בין ההדסים

מאת

יהודה הלוי

[עופרים עמדו בין ההדסים]

מאת

יהודה הלוי

עֳפָרִים עָמְדוּ בֵּין הַהֲדַסִּים

דְּרוֹר מֹר שָׁלְחוּ אֶל הָאֲפָסִים

הֲדַס חָמַד נְעִים רֵיחָם וְנָתַן

כְּנָפָיו כַּכְּרוּב בַּעְדָם פְּרוּשִׂים

יְדַמֶּה הַהֲדַס רֵיחָם לְכַסּוֹת

וּבָשְׂמֵיהֶם עֲלֵי רֵיחוֹ מְכַסִים.

[אמור לעב ותשכב הרסיסים]

מאת

יהודה הלוי

אֱמֹר לָעָב וְתַשְׁכֵּב הָרְסִיסִים

וְלַגֶפֶן וְתִתֵּן הָעֲסִיסִים

וְהַקּוֹמָה אֲשֶׁר דָּמְתָה לְתָמָר

חֲבֹק וּנְשֹׁק עֲנָק מָלֵא שְׁבִיסִים

וְהַבֵּט אֵיךְ סְבָבוּהוּ בְשָׂמִים

וְעַנְפֵי הַהֲדַס עָלָיו מְכַסִּים

וְתָמָר לֹא עֲמָמוּהוּ אֲרָזִים

תְּמַהּ אֵיךְ חוֹפְפוּ עָלָיו הֲדַסִּים.

[את בין עצי עדן הדס פורח]

מאת

יהודה הלוי

אַתְּ בֵּין עֲצֵי עֵדֶן הֲדַס פֹּרֵחַ

וּבְכוֹכְבֵי שַׁחַק כְּסִיל זֹרֵחַ

שָׁלַח לְךָ הָאֵל צְרוֹר מִמָּר-דְרוֹר

מִמַּעֲשָׂיו, לֹא מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ

יוֹנָה אֲשֶׁר יוֹם קִנְּנָה בֵּין הַהֲדַס

גָּנַב הֲדַס רֵיחָהּ וְנָתַן רֵיחַ

אַל תִּשְׁאֲלָה עִמָּהּ עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ

לֹא שָׁאֲלָה עִמָּךְ עֲלוֹת יָרֵחַ.

[בכל אף יעלה ריח לבונה]

מאת

יהודה הלוי

בְּכָל אַף יַעֲלֶה רֵיחַ לְבוֹנָה

בְּיוֹם הֵילֵל מְחֻבָּר אֶל לְבָנָה

וְעַל כָּל פַּאֲתֵי תֵבֵל נְהָרָה

וְהָאוֹר צַח וְאֵין עָלָיו עַנָנָה

וְיִתְעַלֵּס לְבַב כֹּל בָּאֳהָבִים

וְיֵעָלֵס זְמָן בִּכְנַף רְנָנָה

חֲדֵה וּשְׁמַח וְרַוֵּה עִם כְּבוּדָה

וּבַת מֶלֶךְ פְּנִימָה שַׁאֲנַנָּה

הֲלֹא דוֹדִים יְרַוּוּךָ בְדַדִּים

וּמַרְבַדִּים וְעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה.

[אמור אל מי יאו לראות תמונה]

מאת

יהודה הלוי

אֱמֹר אֶל מִי יְאַו לִרְאוֹת תְּמוּנָה

לְיָרֵחַ וְשֶׁמֶשׁ בַּמְּעֹנָה

יְמַהֵר לַחֲזוֹת עָפְרֵי אֳהָבִים

מְחֻבָּרִים בְּכִפָּה רַעֲנָנָה

לְהוֹד זֶה חָפְרָה חַמָּה וְנֶגֶד

מְאוֹר זֶה מַה מְּאֹד בּוֹשָׁה לְבָנָה

לְחֶבְרָתָם אֲדָמָה לָבְשָׁה גִּיל

וְנִשְׁמַע מִלְּשׁוֹן אִלֵּם רְנָנָה.

2. ליעלת החן

מאת

יהודה הלוי

[יעלת חן ממעונה רחקה]

מאת

יהודה הלוי

יַעֲלַת חֵן מִמְּעוֹנָהּ רָחֲקָה,

אוֹהֲבָהּ כּוֹעֵס – וְלָמָּה צָחֲקָה?

צָחֲקָה עַל בַּת אֱדוֹם וּבְנוֹת עֲרָב

הַמְּבַקְשׁוֹת לַחֲשֹׁק דּוֹד חָשְׁקָה!

הֵן פְּרָאִים הֵם – וְאֵיךְ יִדְמוּ אֱלַי

יַעֲלָה עַל הַצְּבִי הִתְרַפְּקָה?

אֵי נְבוּאָה, אֵי מְנוֹרָה, אֵי אֲרוֹן

הַבְּרִית, אֵי הַשְּׁכִינָה דָּבְקָה?

אַל, מְשַׂנְאַי, אַל תְּכַבּוּ אַהֲבָה,

כִּי תְכַבּוּהָ – וְהִיא אֵשׁ נִשְּׁקָה!

[שפת אודם וטורים מפנינים]

מאת

יהודה הלוי

שְׂפַת אֹדֶם וְטוּרִים מִפְּנִינִים

וְעֵינַיִם כְּמוֹ חִצִּים שְׁנוּנִים

וְרַקַּת הוֹד כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה

וּפָנִים נִטְּעוּ בָהֶם עֲדָנִים

יְצֻקִים עַל סְעִיף חֵן מִבְּדֹלַח

וְעַל-עֶרֶשׂ אֱמוּנִים הֵם אֱמוּנִים

נְצוּרִים אַךְ חֳלָיֵי אַהֲבָתוֹ

בְּלֵב חשֵׁק חֳלָיִים נֶאֱמָנִים

בְּאֵשׁ חֵשֶׁק מְרֹרִים שִׂבְּעוּהוּ

וְהִרְווּהוּ בְּפֵרוּד רֹאשׁ פְּתָנִים

אֲנִי אַשְׁבִּיעֲךָ שַׂר הַצְּבָאִים

צְבִי עֶדְיִי לְהָנִיס הַיְגוֹנִים

בְּלַיִל זֶה בְּחֶבְרָתְךָ לְהַצְבִּיא

לְלֵב דָּוֶה וְדַל צִבְאֵי שְׂשׂוֹנִים.

[שלומותי מסוכים בדמעות]

מאת

יהודה הלוי

שְׁלוֹמוֹתַי מְסוּכִים בַּדְּמָעוֹת

שְׂאוּ הָרִים וְקִרְאוּ הַגְּבָעוֹת

לְעֵינַיִם בְּבַת עֵינִי קְרֻעוֹת

וְאֶצְבָּעוֹת בְּדַם לִבִּי צְבֻעוֹת

וְאִם לֹא אַהֲבָתָהּ לִי תְעִירוּן

תְּעִירוּן רַחֲמֶיהָ לַדְּמָעוֹת.

[צבית חן שביתיני בצביך]

מאת

יהודה הלוי

צְבִיַּת חֵן שְׁבִיתִנִי בְּצִבְיֵךְ

בְּפֶרֶךְ הֶעֱבַדְתִּנִי בְּשִׁבְיֵךְ

וּמִיּוֹם הַנְּדֹד בָּא בֵין שְׁנֵינוּ

דְּמוּת לֹא אֶמְצְאָה נִמְשָׁל לְיָפְיֵךְ

וְאֶסָּעֵד בְּתַפּוּחַ אֲדַמּדָּם

אֲשֶׁר רֵיחוֹ כְּמֹר אַפֵּךְ וְעֶדְיֵךְ

וְתַבְנִיתוֹ כְשָׁדַיִךְ וְעֵינוֹ

כְּעֵין אֹדֶם אֲשֶׁר נִרְאָה בְלֶחְיֵךְ.

[מה לך צביה תמנעי צירייך]

מאת

יהודה הלוי

מַה לָּךְ צְבִיָּה תִּמְנְעִי צִירָיִךְ

מִדּוֹד צְלָעָיו מָלְאוּ צִירָיִךְ

לֹא תֵדְעִי כִּי אֵין לְדוֹדֵךְ מִזְּמָן

בִּלְתִּי שְׁמֹעַ קוֹל שְׁלוֹמוֹתָיִךְ

אִם הַפְּרִידָה עַל שְׁנֵינוּ נִגְזְרָה

עִמְדִי מְעַט עַד אֶחֱזֶה פָנָיִךְ

לֹא אֵדְעָה אִם בֵּין צְלָעַי נֶעֱצַר

לִבִּי וְאִם יֵלֵךְ לְמַסָּעָיִךְ

חֵי אַהֲבָה זִכְרִי יְמֵי חִשְׁקֵךְ כְּמוֹ

אֶזְכּוֹר אֲנִי לֵילוֹת תְּשׁוּקוֹתָיִךְ

כַּאֲשֶׁר דְּמוּתֵךְ בַּחֲלוֹמִי יַעֲבֹר

כֵּן אֶעְבְּרָה נָא בַּחֲלוֹמוֹתָיִךְ

בֵּינִי וּבֵינֵךְ יָם דְּמָעוֹת יֶהֱמוּ

גַלָּיו וְלֹא אוּכַל עֲבֹר אֵלָיִךְ

אַךְ לוּ פְעָמַיִךְ לְעָבְרוֹ קָרְבוּ

אָז נִבְקְעוּ מֵימָיו לְכַף רַגְלָיִךְ

לוּ אַחֲרֵי מוֹתִי בְּאָזְנַי יַעֲלֶה

קוֹל פַּעֲמוֹן זָהָב עֲלֵי שׁוּלָיִךְ

אוֹ תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם יְדִידֵךְ מִשְּׁאוֹל

אֶשְׁאֵל בְּדוֹדַיִךְ וּבִשְׁלוֹמָיִךְ

אָכֵן עֲלֵי שָׁפְכֵךְ דְּמֵי לִבִּי שְׁנֵי

עֵדִים לְחָיַיִךְ וְשִׂפְתוֹתָיִךְ

אֵיךְ תֹּאמְרִי לֹא כֵן וְהֵם עֵדַי עֲלֵי

דָמִי וְעַל כִּי שָׁפְכוּ יָדָיִךְ

מַה תַּחְפְצִי מוֹתִי וְהֵן אֶחְפֹּץ אֲנִי

שָׁנִים לְהוֹסִיף עַל שְׁנֵי חַיָיִךְ

אִם תִּגְזְלִי נוּמִי בְּלֵיל חִשְׁקִי הֲלֹא

אֶתֵּן שְׁנָת עֵינַי לְעַפְעַפָּיִךְ

מֵימֵי דְמָעוֹת לִחֲכָה אִשֵּׁך וְגַם

אַבְנֵי לְבָבוֹת שָׁחֲקוּ מֵימָיִךְ

בָּאתִי בְּאֵשׁ חִשְׁקֵךְ וּמֵי בִכְיִי אֲהָהּ

לִבִּי בְדִמְעוֹתַי וְגֶחָלָיִךְ

בֵּין מַר וּמָתוֹק יַעֲמֹד לִבִּי וְהֵם

רוֹשׁ הַנְּדוֹד וּדְבַשׁ נְשִׁיקוֹתָיִךְ

אַחֲרֵי דְבָרַיִךְ כְּפַחִים רִקְעוּ

אֹתוֹ פְּתִילִים קִצְצוּ יָדָיִךְ

מַרְאֵה דְמוּת אֹדֶם עֲלֵי סַפִּיר בְּעֵת

אֶרְאֶה שְׂפָתַיִךְ עֲלֵי שִׁנָּיִךְ

שֶׁמֶשׁ בְּפָנַיִךְ וְלַיִל תִּפְרְשִׂי

עַל זָהֳרוֹ עָבֵי קְּוֻצּוֹתָיִךְ

מֶשִׁי וְרִקְמָה הֵם כְּסוֹת גּוּפֵךְ אֲבָל

הַחֵן וְהַיֹפִי כְּסוּת עֵינָיִךְ

מַשְׂכִּית עֲלָמוֹת מַעֲשֵׁה יְדֵי אִישׁ וְאַתְּ

הַהוֹד וְהַחֶמְדָּה שְׂכִיּוֹתָיִךְ

חֶרֶס וְסַהַר עָשּׁ וְכִימָה קִנְּאוּ

לִהְיוֹת כְּאַחַיִךְ וְאַחְיוֹתָיִךְ

בָּנִים וּבָנוֹת חָשְׁבוּ אִם חָפְשׁוּ

לִהְיוֹת עֲבָדַיִךְ וְשִׁפְחוֹתָיִךְ

לֹא אֶשְׁאֲלָה מֵהוֹן זְמַן חֶלְקֵי לְבַד

מִחוּט שְׂפָתַיִּךְ חֲגוֹר מָתְנָיִךְ

יַעְרִי וְדִבְשִׁי בֵּין שְׂפָתַיִךְ כְּמוֹ

נִרְדִּי וּמוֹרִי בֵּין שְׁנֵי שָׁדָיִךְ

שַׂמְתִּיךְ כְּחוֹתָם עַל יְמִינִי לוּ אֲנִי

אֶהְיֶה כְּחוֹתָם עַל זְרוֹעוֹתָיִךְ

אֶשְׁכַּח יְמִינִי מִשְּׂמַאלִי יַעֲלֶה

אִם אֶשְׁכְּחָה אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ

הֵמַר נְדוֹד לִבִּי בְּזָכְרִי יַעֲרַת

נֹפֶת שְׂפָתִי מִנְּשִׁיקוֹתָיִךְ

רֵיחִי בְּרֵיחַ מָר-דְּרוֹרֵךְ אֶמְהֲלָה

אוּלַי בְּרֵיחִי אֶשֳּׁקָה אַפָּיִךְ

הִנֵּה כְּבוֹד נָשִׁים תְּהִלָּתָן וְאַתְּ

בָּךְ נִכְבְּדוּ הַיּוֹם תְּהִלּוֹתָיִךְ

בִּשְׂדֵה בְנוֹת חֵשֶׁק אֲלֻמּוֹת אַהֲבָה

תִּשְׁתַּחֲוֶינָה לַאֲלֻמּוֹתָיִךְ

מִי יִתְּנֵנִי אֶחְיֶה עַד אֶאֱרֶה

בֹּשֶׂם וּמוֹר מִבֵּין הֲלִיכוֹתָיִךְ

לֹא אֶשְׁמְעָה קֹוֵלְך אֲבָל אֶשְׁמַע עֲלֵי

סִתְרֵי לְבָבִי קוֹל צְעָדוֹתָיִךְ

פִּקְדִי בְּיוֹם פָּקְדֵךְ לְחַיּוֹת חַלְלֵי

חִשְׁקֵךְ וְיוֹם בּוֹ יִחְיוּ מֵתָיִךְ

נַפְשִׁי לְהָשִׁיב אֶל גְּוִיָּתִי בְיוֹם

נָסְעֵךְ בְּצֵאתֵךְ יָצְאָה אַחֲרָיִךְ

בִּשְׁלוֹם יְדִידֵךְ יַעֲלַת חֵן שַׁאֲלִי

אִם הַזְּמָן יִשְׁאַל שְׁאֵלוֹתָיִךְ

שׁוּבִי וְצוּרֵנוּ יְשִׁיבֵךְ אֶל מְחוֹז

חֶפְצֵךְ וְאֶל אֶרֶץ מְכֻרוֹתָיִךְ.

[יונה מקוננת ומתלוננת]

מאת

יהודה הלוי

יוֹנָה מְקוֹנֶנֶת וּמִתְלוֹנֶנֶת

בֵּין הַהֲדַס הֹגָה וּמִתְרוֹנֶנֶת

הִתְבּוֹנְנִי כִּי יֶעֱרַב קוֹלֵךְ לְדוֹד

יִמְצָא בְּפִיךְ מָן לֹא בְּפִי צִנְצָנֶת

זֹאת אַהֲבָתִי לָךְ חֲדָשָׁה אַךְ דְּעִי

כִּי לֹא לְעוֹלָם תִּהְיֶה נוֹשָׁנֶת

אַפְקִיד בְּיָדֵךְ אֶת שְׁאָר רוּחִי עֲשִׂי

הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ וְאַתְּ נֶאְמָנֶת.

[צאי יפה שכונה בלבבות]

מאת

יהודה הלוי

צְאִי יָפָה שְׁכוּנָה בַלְּבָבוֹת

וְשִׁלְחִי מִבְּרַק אוֹרֵךְ לְהָבוֹת

וְהָאִירִי בְּעַד צַמָּה כְּשֶׁמֶשׁ

אֲשֶּר תָּאִיר וְהִיא נִכְסֵית בְּעָבוֹת

הֲלֹא דַי לָךְ שְׁכֹן חַדְרֵי חֲדָרִים

צְאִי לִקְרַאת יְדִיד עוֹרֵר אֲהָבוֹת

וְיַחְצֹב מִשְּׂפָתַיִךְ פְּנִינִים

כְּמוֹ חָצַבְתְּ מִלִּבּוֹ לְבָבוֹת.

[חמה בעד רקיע צמה אור לחייך גלי]

מאת

יהודה הלוי

חַמָּה בְּעַד רְקִיעַ צַמָּה אוֹר לֶחֱיֵךְ גְּלִי

כִּי בַחֲזוֹת הֲדָרֵךְ תִּפְדִּי עֶבֶד אֲסִיר חֳלִי

אִם הַזְּמָן לְמָנְעֵךְ חָשַׁב וַיִּצְפְּנֵךְ כְּמָן

הֵא לָךְ בְּתוֹךְ לְבָבִי מוֹשָׁב אֵיתָן וְנֶאֱמָן

עֵת אֶלְכְּדֵךְ בְּחַבְלֵי מַחְשָׁב מַה יַּעֲשֶׂה זְמָן

אִם אֶשְׁכְּחָה דְמוּתֵךְ חַמָּה אֶשְׁכַּח מְחוֹלְלִי

אַתְּ אַחֲלַי וְאַתְּ מַחְמַדִּי מַה לַּזְּמָן וְלִי

מַה תִּגְעֲרִי בְּלֵבָב נַעֲנֶה הוּא לָךְ לְמַחֲנֶה

אֵיךְ אֶחְשְׁבֵךְ כְּמַלְאָךְ חֹנֶה וַתִּבְעֲרִי סְנֶה

אִם תַּחְפְּצִי בְמוֹתִי הִנֵּה קִרְאִי וְאֶעֱנֶה

כִּי אֵין בְּפִי פְּדִיתִיךְ מִרְמָּה הַקְשִׁי וְשַׁאֲלִי

יָמַי מְעַט וְלָךְ כָּל חֶלְדִּי לוּ הֶאֱרַכְתְּ לִי

אֵיךְ אֶדְאֲגָה וְאוֹר פָּנַיִךְ שִׁמְשִׁי וְסַהֲרִי

כִּמְעַט וִאֵרְדְּ בֵּין שִׁנַּיִךְ הַצּוּף וְהַצֳרִי

לוּלֵי הֱיוֹת כְּלִי עֵינַיִךְ הָאַף וְהֶחֳרִי

עַל מָה אֱהִי בְחִשְׁקֵךְ עַלְמָה נִרְצָח בְּאֵין כְּלִי

הֵן לֶחֱיֵךְ אֲשֶׁר שָׁם נִרְדִּי יַחְפֹּץ לְגָאֳלִי

חשֶׁךְ וְאוֹר בְּיָפְיֵךְ עֹרַב יַהְגֶּה וְיֶעֱרַב

כִּי אֵל בְּיוֹם בְּרָאָךְ קֵרַב מִזְרָח לְמַעֲרָב

וַיְשַׁו סְבִיב הֲדָרֵךְ עַקְרָב ישֵׁב בְּמַאֲרָב

אִם תִּלְבְּשִׁי כְּנָשִׁים רִקְמָה אוֹ אִם תְּנַצְּלִי

דַּיֵּךְ בְּתָאֳרֵךְ כִּי תַעְדִּי יֹפִי מְקוֹם חֲלִי

בָּךְ כָּל יְפִי וְעוֹד מַה יִּתְרוֹן בִּרְבִיד וְסַהֲרֹן

אֵיךְ יִמְנְעוּ לְחַבֵּק גָּרוֹן וּנְשֹׁק לְצַוְּרֹן

אָז שׁוֹרְרָה הֲדַסַּת שָׁרוֹן וַתַּעֲנֶה בְּרֹן.

[מה תעלה שמש ומה תופיע]

מאת

יהודה הלוי

מַה תַּעֲלֶה שֶׁמֶשׁ וּמַה תּוֹפִיעַ

תּוֹר בַּת אֲבִיחַיִל כְּבָר הִגִּיעַ

תַּחְפִּיר פְּנֵי שֶׁמֶשׁ בְּזֹהַר תָּאֳרָהּ

וּצְבָא זְבוּל מִמַּעֲשָיו תַּפְרִיעַ

לֹא בָּחֲרָה לִשְׁכֹּן רְקִיעֵי מַעֲלָה

וַתַּעֲשֶׂה מִן הַהֲדַס רָקִיעַ.

[ליל גילתה אלי צביה נערה]

מאת

יהודה הלוי

לֵיל גִּלְתָה אֵלַי צְבִיָּה נַעֲרָה

חַמַּת לְחָיֶיהָ וְצַמַּת שַׂעֲרָהּ

צָהֹב כְּעֵין אֹדֶם בְּכַסֹּתוֹ עֲלֵי

רַקַּת בְּדֹלַח לַח תְּמוּנַת תָּאֳרָהּ

דָמְתָה כְשֶׁמֶשׁ בַּעֲלֹתָהּ תַּאֲדִים

אֶת עַנְנֵי נֶשֶׁף בְּלַהַב זָהֳרָהּ.

[עפרה תכבס את בגדיה במי]

מאת

יהודה הלוי

עָפְרָה תְּכַבֵּס אֶת בְּגָדֶיהָ בְּמֵי

דִּמְעִי, וְתִשְׁטָחֵם לְשֶׁמֶשׁ זָהֳרָהּ

לֹא שָׁאֲלָה מֵי הָעֲיָנוֹת עִם שְׁתֵּי

עֵינַי, וְלֹא שֶׁמֶשׁ לְיֹפִי תָאֳרָהּ.

[לקראת חלל חשקך קרב החזיקי]

מאת

יהודה הלוי

לִקְרַאת חֲלַל חִשְׁקֵךְ קְרָב הַחְזִיקִי

וּבְאֵשׁ נְדֹד הָאַהֲבָה הַדְלִיקִי

מָאַסְתְּ בִּי עַל כֵּן תְּרִיקִין לִי חֲנִית

וַאְנִי בְּנַפְשִׁי אֶמְאֲסָה הָרִיקִי

רַעְיַת צְבִי לֹא טוֹב הֱיוֹת דּוֹדֵךְ שְׁבִי

קִרְבִי וְרִכְבֵי הַנְּדֹד הַרְחִיקִי

עֶרֶשׂ דְּוָי הִפְכִי לְעֶרֶשׂ תַּעֲנוּג

וּדְבַשׁ וְחָלָב אֹהֲבֵךְ הָנִיקִי.

[יפה תיפה שהרוניה]

מאת

יהודה הלוי

יָפָה תְיַפֶּה שַׂהֲרֹנֶיהָ

אוֹר הָעֲנָק מִצַּוְרֹנֶיהָ

סַבּוּ הֲדַסִּים אֶת מְסִבָּתָהּ

כּי חָמְדוּ רֵיחַ שְׁמָנֶיהָ

יָפוּ אֲדַמְדַּמֵּי מְאוֹרֶיהָ

תַּחַת יְרַקְרַקֵּי עֲנָנֶיהֶ

חַמָּה בְּעֵת הִתְעַלְּמָה שָׂמָה

עָבוֹת מְקוֹם עָבוֹת לְפָנֶיהָ.

[את עפרה צבית ארמון]

מאת

יהודה הלוי

אַתְּ עָפְרָה צְבִיַּת אַרְמוֹן

וּשְׁכֻרָה בְּיֵין הָרִמּוֹן

תִּמּוֹרָה וְתָנַע כְּאַגְמוֹן

אִמְרִי נָא הֲמֵרֹךְ חֻמְשֵׁךְ יִקְרֵךְ אוֹ שָׁכַרְתְּ מִתִּירוֹשֵׁךְ

בַּסָעִיף שְׁנֵי רִמּוֹנִים

פֶּן תָּעִיף בָּם עֵין שׁוֹנִים

בְּעַד צָעִיף דְּמוּת צִפְעוֹנִים

נָחָשׁ בַּלְּחִי יִמָּשֵׁךְ שַׂעְרֵךְ מֵרָחוֹק לְבָבוֹת נשֵׁךְ

צִפְעוֹנִי אֲבָל הָשְׁלַם לָךְ

בַּת עֵינִי חֲמוּדָה כֻּלָּךְ

כִּרְצוֹנִי לְאַט תִּתְהַלָּךְ

רֵיחַ קִנְמוֹן מַלְבּוּשֵׁךְ אַבְרֵךְ יִקְרָא אֶל פְּנֵי פָרָשֵׁךְ

בּוֹאִי נָא לְאַרְמוֹן וְעֶרֶשׂ

בַּת לְבָנָה אֲבָל בַּת חֶרֶשׂ

בֶּאְמוּנָה אוֹתָךְ אֲאָרֵשׂ

כִּי אָצְמָא לְטַל מַלְקוֹשֵׁךְ יַעְרֵךְ הַמָּזוּג בְּנַחְלֵי דִבְשֵׁךְ

יְפַת מַרְאֶה וְקוֹלֵךְ עָרֵב

בָּךְ אֶרְאֶה יְפִי מִתְעָרֵב

מוֹצָאֵי בֹקֶר וְעָרֶב

עַל-לֶחְיֵךְ וְשַׂעַר רֹאשֵׁךְ אֲבָרֵךְ יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ

יַגִּיעַ זְמַן בַּת צִיּוֹן

לְהַרְגִּיעַ בְּתוֹךְ אַפִּרְיוֹן

וְיָרִיעַ עֲלֵיהֶם עֶלְיוֹן

קוּמִי לָךְ שְׁכוּנַת מֶשֶׁךְ אוֹרֵךְ הִנֵּה בָא וְזָרַח שִׁמְשֵׁךְ.

[יונה כשמש גלגל דורכת]

מאת

יהודה הלוי

יוֹנָה כַּשֶּׁמֶשׁ גַּלְגַּל דֹּרָכֶת

וּבְחָזְקָה עַל כָּל יְצוּרִים מֹלָכֶת

עֵינֶיהָ חִצִּים לֹא יַחְטִיאוּ לֶב-

אִישׁ וּבְכָל אֵיבָה דָּמוֹ שֹׁפָכֶת

הִפְקִידָה לִשְׁמֹר צִיצֵי עֶדְנָהּ אֵת

לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפָּכֶת.

[לו שחרים ירדפוני ברוח]

מאת

יהודה הלוי

לוּ שְׁחָרִים יְרַדְּפוּנִי בְרוּחַ

הַמְנַשֵּׁק פִּיהָ וְגוּפָהּ יְנוֹפֵף

וַעֲנָנִים לוּ נָשְׂאוּ לָהּ שְׁלוֹמִי

אָז כְּמָתְנָהּ קשִׁי לְבָבָהּ יְרוֹפֵף

יַעֲלָה בָּחֲרָה עֲלֵי עָשׁ מְנוּחָה

רַחֲמִי אֶת אֲשֶׁר עֲדֵי עָשׁ יְעוֹפֵף.

[לחיך פתן ומנהו הצרי]

מאת

יהודה הלוי

לֶחֱיֵךְ פֶּתֶן וּמֶנְהוּ הַצֳּרִי

רָחֳקֵךְ יַכְאִיב וְקָרְבֵךְ יֶחֱבַשׁ

סַעֲדִי מִפִּיךְ וּמִצּוּף לֶחֱיֵךְ

אֹהֲבֵךְ בִּמְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבָשׁ.

[יונה תמה צחה אדומה דומה לחמה עולה במזרח]

מאת

יהודה הלוי

יוֹנָה תַמָּה צֶחָה אֲדֻמָּה דּוֹמָה לְחַמָּה עוֹלָה בְּמִזְרָח

הוֹדָהּ יְפָרֵשׂ אוֹר עַל עֶרֶשׂ יַגְלֶה חֶרֶס וְלֹא יִזְרָח

וּבָנוֹת בְּחִבַּת יְהַלְלוּהָ בִמְסִבַּת דִּינָה וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח

דַּדִּים כְּאֶחָד עָלוּ כְּעֵץ חַד בְּקָנֶה אֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח

הֲדָרָהּ כְּחַמָּה וְשַׂעֲרָהּ כְּקוֹמָה חֲצִי הָאַמָּה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח

קְוֻצּוֹתֶיהָ רָבָיוּ אֲחוֹרֶיהָ נִטָּיוּ תִּזְעַק הַיוּ עָלַי לּטֹרַח

עָפְרַת הַר מֹר שׁוֹרְרִי לֵאמֹר שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח.

[בחייכם תנו שכר לאובד]

מאת

יהודה הלוי

בְּחַיֵיכֶם תְּנוּ שֵׁכָר לְאֹבֵד

אֲשֶׁר חָלָה חֳלִי עָצוּם וְכָבֵד

בְּחֵשֶׁק יַעֲלָה תּוֹרֶה לְתֻמָּהּ

וְתִמְצָא מֵאֲנָשִׁים לֵב וְכָבֵד.

[רעית צבי אל תנודי כי מאוד חשקתיך מעודי]

מאת

יהודה הלוי

רַעֲיַת צְבִי אַל תָּנוּדִי כִּי מְאֹד חֲשַׁקְתִּיךְ מֵעוֹדִי

אַתְּ רְצוֹנִי וּמַחְמַדַּי וְדַי לִי רְצוֹנֵךְ דָּי

זֶה שְׁלוֹם צְבִי חֵן רָקוּחַ

לִי עֲלֵי יְדֵי צִיר שָׁלוּחַ

גַּם אֲנִי עֲלֵי כַנְפֵי רוּחַ

אֶמְסְכָה בְּמוֹר עֹבֵר סוֹדִי אֶכְתְּבָה אֳהָבַי לִידִידִי

מָר-דְּרוֹר יִטְּפוּ יָדַי וּבִלְחָיָו עֵדָי

דּוֹד יְצוֹדְדֵנִי מֵהֵיכָל

כִּי לְשׁוֹן בְּשָׂמִי רָכֵל

וַאֲנִי אֲפַתֶּה גַּם אוּכַל

יַחֲשֹׁב יְדִיד שֶׁהוּא צֵידִי וַהֲלֹא לְבָבִי מִצִּדִּי

בֵּית אֲסוּרָיו בְּמַרְבַדַּי וְתַחַת לִרְבִידָי

לַעֲלוֹת וְלִרְעוֹת בַּגַּנִּים

רֵד צְבִי וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים

וֶאֱחֹז בְּתָמָר סַנְסִנִּים

אַשְׁכְּלוֹת כֹּפֶר בְּעֵין גֶּדִי נֶאֱצַל עֲלֵיהֶם מֵהוֹדִי

מַה יְפִי הֶעֱלוּ אֵדַי וְהִשְׁקוּ אֶת שָדָי

לֵיל אֲשֶׁר לְמָרוֹם עָלִיתָ

וַאֲחוֹת לְבָנָה שָׁבִיתָ

עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה רָאִיתָ

אַךְ לְהִתְחַבֵּר עִמָּדִי חָמְדוּ הֱיוֹתָם לִי עֶדִי

מִזְּבוּל יִשְׁלְחוּ עָדֵי פְּתִילִים לִצְמִידָי

לֵיל אֲחַבְּקָךְ נֶשֶׁף חִשְׁקִי

וּפְרִי שְׂפָתֶיךָ מִתְקִי

אֶקְרָא לְךָ נַחְלַת חֶלְקִי

הִנְּךָ מְאֹד יָפֶה דּוֹדִי אִנְּךָ אֱלֹהִים אֶל יָדִי

רַק לְךָ אֶתְּנָה דוֹדַי וְתָלִין בֵּין שָׁדָי.

[שלום לצביה נערה]

מאת

יהודה הלוי

שָׁלוֹם לַצְּבִיָה נַעֲרָה

וְאִם אֵשׁ חִשְׁקָהּ בִּי בָעֲרָה

יַעְלָה כַּשֶׁמֶשׁ עָלְתָה

דּוֹדָהּ בִּנְדוֹדָהּ עִנְּתָה

אִם הָרָעָה לִי כָלְתָה

מֵאִתָּהּ, אוֹ אִם נָדְרָה

וּלְהָרְגִי אִסָּר אָסְרָה

חַיִּים בִּרְצוֹנָהּ יִשְׁכְּנוּ

וּרְפָאִים עִמָּהּ נִתְכְּנוּ

מִדְבָּרֶיהָ חֵן יִתְּנוּ

בְּדֹלַח מּפִּיהָ פִזְּרָה

מֶנְהוּ שְׁנֵי טוּרִים חִבְּרָה

צְהוּבַת שֵׂעָר תְמִימַת יְפִי

צְבִיָּה וְאֵיךְ כַּאֲרִי תִּטְרֹפִי

הֲטוֹב כִּי אִישׁ נָקִי תִגְּפִי

בְּעֵינֵךְ נַפְשִׁי לֹא יָקְרָה

בְּעֵינַי דִּמְעָה לָךְ נִגְּרָה

הֵן בִּלְחָיַיִךְ שָׂהֲדִי

דָּמִי, כִּי עָלַי תִּשְׁקְדִי

לִסְפּוֹתִי טֶרֶם מוֹעֲדִי

זֹאת חַטָּאתֵךְ לֹא נִסְתְּרָה

רְאִי כִּי לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ

אֶזְכֹּר הַיוֹם אֲשֶׁר יָעֲדָה

לְהַחֲיוֹתִי בוֹ וְלֹא בָגְדָה

וּבִשְׁנֵי תַפּוּחִים רִפְּדָה

נַפְשִׁי וּלְגוּפִי חָזְרָה

וְקֶדֶם אוֹתִי בָּם דָּקְרָה

כָּל הַיּוֹם צִדִּי חִבְּקָה

וְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ חָמְקָה

לָלֶכֶת לָהּ וּמַר צָעֲקָה.

3. אל דוד

מאת

יהודה הלוי

[אשא שלומי על כנף הרוח]

מאת

יהודה הלוי

אֶשָּׁא שְׁלוֹמִי עַל כְּנַף הָרוּחַ

אֶל דּוֹד כְּחֹם הַיוֹם בְּעֵת יָפוּחַ

לֹא אֶשְׁאֲלָה בִּלְתִּי זְכֹר יוֹם הַנְּדֹד

בִּכְרֹת בְּרִית אַהַב עֲלֵי תַפּוּחַ.

[שאלו מעופרי שלומי יענה מה בצע בדמי]

מאת

יהודה הלוי

שַׁאֲלוּ מֵעָפְרִי שְׁלוֹמִי יַעֲנַה מַה בֶּצַע בְּדָמִי

דַּבְּרוּ נָא אֵלָיו חֲלָקוֹת

יִמְאֲסָה בֶּצַע מַעֲשַׁקּוֹת

לוֹ לְעֵינַי הַנֶּעֱתָקוֹת

לוֹ לְהָשִׁיב קָט מִנּוּמִי יֶחֱזֵהוּ אוּלַי חֲלוֹמִי

הַצְּבִי אֶפְדֵּהוּ בְּנַפְשִׁי

מוֹת בְּנֵי אִישׁ עָלַי יַשִּׁיא

הּוּא פְּקִיד גַּן עֶדְנִי וְאִשִּׁי

מִלְּחָיָיו עֵדֶן בְּשָׂמִי כַּאֲשֶׁר מֵעֵינָיו סַמִּי

הֵן בְּחִצֵּי עֵינָיו יוֹנֶה

לֵב עֲמִיתוֹ יַכֶּה וְיִשְׁנֶה

הַשְּמֵחִים לָאֵיד אֶעְנֶה

אִם יְדִידִי נֶהְפַּךְ לְקָמִי עֹל אֳהָבָיו מִשְׂרָה לְשִׁכְמִי

בַּחֲמֻדוֹת עוֹלָם אֶפְדֶּה

לֵיל אֲשֶׁר עִשֵּׂיתִי דַדֵּי

בּוֹ צְבִי הַחֵן וָאֶרְדֶּה

מִשְׁפָתָיו צוּף יֵין כַּרְמִי וַאֲנַשֵּׁק לְחִי אֲדוֹמִי

מִבְּדֹלַח פִּיו הִשְׁקַנִי

דַּם עֲנָבִים בִּשְׁפַת שָׁנִי

עַד אֲשֶׁר קָץ וַיַּעֲנֵנִי.

[חי הברית דודי וחייך וחי]

מאת

יהודה הלוי

חֵי הַבְּרִית דּוֹדִי וְחַיֶּיךָ וְחֵי

הָאַהֲבָה שֶׁיָּרְתָה בִּי חֵצִי

אִם לֹא אֱהִי עֶבֶד לְאַהְבָה רָצְעָה

אָזְנִי וְלִבִּי בִּתְּרָה בַּחֵצִי.

[יום שעשעתיהו עלי ברכי]

מאת

יהודה הלוי

יוֹם שִׁעֲשַׁעְתִּיהוּ עֲלֵי בִרְכַּי

וַיַּרְא תְּמוּנָתוֹ בְּאִישׁוֹנָי

נָשַׁק שְׁתֵּי עֵינַי מְתַעְתֵּעַ

אֶת תָּאֳרוֹ נָשַׁק וְלֹא עֵינָי.

[לחי כרצפת אש ברצפת שש]

מאת

יהודה הלוי

לֶחִי כְּרִצְפַּת אֵשׁ בְּרִצְפַת שֵׁשׁ

נִרְקַם סְבִיבָיו מֹר כְּרִקְמַת שֵׁשׁ

יֹסֵף בְּלִבִּי אֵשׁ בְּקָרְבוֹ לִי

כִּי יַחֲמֹל פַּעַם וְיִבְגֹּד שֵׁשׁ.

[עפרי צבי בית לך על כל צבי]

מאת

יהודה הלוי

עָפְרִי צְבִי בַיִת לְךָ עַל כָּל צְבִי

יִתְרוֹן שְׂפַת שָׁנִי וְאִמְרֵי שָׁפֶר

לוּלֵי הֱיוֹת מִשְׁפָּטְךָ מִשְׁפַּט צְבִי

מִדְבָּר אֲשֶׁר אֵין עַל חֲטָאָיו כֹּפֶר

מִי זֶה הֱסִיתְךָ בִי וּמִי הוֹדִיעֲךָ

כִּי פִּשְׁעֲךָ נָשׂוּי וְכִי אַתְּ עֹפֶר.

[בוא ידידי בוא לבית בת נדיבים נתעלסה באהבים]

מאת

יהודה הלוי

בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים

יַעֲלַת חֵן בָּךְ תְּעָלָה לְחשֵׁק

וּבְפִיךָ חַיֵּי בְשָׂרִים לְנשֵׁק

גַּם בְּפָנַיִךְ בְּשָׂמִים יְנַשֵּׁק

כִּי לְשָׁמְרָם שַׂמְתְּ שַׂרְפֵי כְרוּבִים משְׁכֵי קְשָׁתוֹת כְּרֹבִים

הֶאֱבִיד נִצְחִי שְׁחוֹר מַחֲלָפוֹת

כִּי תְנִיפֵם אֶת לְבָבִי מְנִיפוֹת

שָׁחֲרוּ כִּי הֵם בְּשִׁמְשֵׁךְ שְׁזוּפוֹת

אָפְפוּ עַל הַשְּׁחָרִים עֲרָבִים לִקְרָב לְבָבוֹת קְרֵבִים

וַעֲלֵיהֶם שַׂמְתְּ חַיַּי תְּלֻאִים

כִּי לְמוֹתִי אוֹ חֲיוֹתִי בְּרֻאִים

בַּעֲדֹתֵךְ מֵעֲדִי חֵן חֲלָאִים

מִפְּנִינֵי פִטְדַת כּוּשׁ חֲצוּבִים אוֹ מִצְּבָא רוֹם גְּנוּבִים

דַּי לְלִבִּי מִנְּשׂוֹא אֶת נְדֹדֵךְ

דַּי לְחַרְבֵּךְ מֵנְּטוֹת עַל יְדִידֵךְ

רַחֲמִי נֶפֶשׁ פְּקוּדָה בְּיָדֵךְ

וַעֲדִי אֹתִי בְּמִלִּים עֲרֵבִים טוֹבִים וְלוּ מָכְזָבִים

הִנְנִי דּוֹדִי יְדִידֹת אֲעוֹרֵר

אַהֲבָתִי מִתְּנוּאוֹת אֲבָרֵר

בֶּאֱמוּנָה וֶאֱמֶת לָךְ אֲשׁוֹרֵר

בֹּא יְדִידִי בֹּא לְבֵית בַּת נְדִיבִים נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.

4. קול חתן

מאת

יהודה הלוי

[חתן תנה הודך עלי כלה]

מאת

יהודה הלוי

חָתָן תְּנָה הוֹדְךָ עֲלֵי כַלָּה

כָּלוּ לְךָ לִבָּהּ וְעֵינֶיהָ

וּרְאֵה עֲתֶרֶת תִּימְרוֹתֶיהָ

הַנֹּשְאוֹת רֵיחַ שְׁמָנֶיהָ

מָלְאוּ רְחֹבוֹת בַּאֲבַק רֹכֵל

וַיִּקְרְאוּ אַבְרֵךְ לְפָנֶיהָ

רַעְיַת הֲדַסָּה דָּמְתָה סַהַר

וַעְלֵי הֲדַּס נָתְנָה עֲנָנֶיהָ.

[שמח בחור בילדותך]

מאת

יהודה הלוי

שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ

וֶאֱרֵה פְּרִי שִׂמְחָתֶךָ

אַתָּה וְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ

הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ

יָקָר בִּרְכַּת אֵל מְיֻחָד

תָּבֹאתָה לְרֹאשְׁךָ יָחַד

וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם מִפָּחַד

וְכֹל מִתְקוֹמֵם בְּךָ נִכְחָד

וְאִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד

וְשָכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ

הֲדָרְךָ חֲתָנִי רְכַב וּצְלַח

וְתִפְאַרְתְּךָ הַעֲלֵה וְשַׁלַּח

וְלֵב אוֹיְבֶיךָ אֵל יְפַלַּח

וְחַטֹּאת נְעוּרֶיך יִסְלַח

וִיבָרֶכְךָ בְּכָל מִשְׁלַח

יָדְךָ וְכָל תְּבוּאָתֶךָ

וְּזכוֹר צוּרְךָ וּבוֹרְאֵךָ

בְּעֵת מְבוֹא הַטּוֹב יְבִיאֶךָ

כִּי בְנֵי יָמִים יְבוֹאוּךָ

וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךּ

בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ

וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ

דְּבָרְךָ בִּמְתֵי תֹם תִּקְנֶה

לְמַעַן תַּשׂכִּיל בְּכֹל תִפְנֶה

וּבֵיתְךָ יִכּוֹן וְיִבָּנֶה

וְשָׁלוֹם תִּקְרָא וְאֵל יַעֲנֶה

וְשָׁלוֹם נְוָתְךָ וְעִם אַבְנֵי

הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ

הוֹדְךּ יַעֲלֶה וְלֹא יְאַחַר

וְאוֹתְךָ יִקְרָא גַּם יִבְחַר

וְאוֹרְךָ בְּלֵילוֹת וָשַׁחַר

אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר

וּלְךָ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר

טַל יַלְדֻתֶךָ.

[צרי גלעד בפי שרף מעופף]

מאת

יהודה הלוי

צֳרִי גִלְעָד בְּפִי שָׂרָף מְעוֹפֵף

הֲיֵשׁ חֻפָּה עֲלֵי כָזֹאת תְּחוֹפֵף

חֲשׁוּקָה דָּמְתָה יוֹנַת רְחוֹקִים

אֲשֶׁר לָתוּר מְנוּחָה לָהּ תְּעוֹפֵף

דְּרוֹר קֵן מָצְאָה בֵּין הַהֲדַסִּים

וְרֵיח מָר-דְּרוֹר עָלָיו תְּנוֹפֵף

סְבִיבָהּ יַחֲנֶה דֶּגֶל יְהוּדָה

וְהִיא גַם הִיא סְבִיבוֹתָיו תְּרוֹפֵף.

[חתני מה מאוד יקרה מנתו]

מאת

יהודה הלוי

חֲתָנִי מַה מְּאֹד יָקְרָה מְנָתוּ

בְּיַעְלַת חֵן וְשָׁפְרָה נַחֲלָתוֹ

בְּנוֹת עַמִּי עֲנֶינָה שִּׁיר לְאֵל בַּ-

חֲתֻנָּתוֹ וְצֶאנָה לַחֲזוֹתוֹ.

וּמַה דּוֹדֵךְ יְפַת תֹּאַר אֲשֶׁר תָּר

בְּכָל לְבָב מְנוּחָה לַחֲנוֹתוֹ

חֲתָנִי צַח וְטוֹב תֹּאַר כְּסַהַר

בְּלֵיל תֻּמּוֹ וְכַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ.

בְּרִית עוֹלָם יְצַוֶּה לוֹ לְעֵילוֹם

אֲשֶׁר כָּרַת לְאַבְרָהָם בְּרִיתוֹ

וְעָלָיו יִהְיֶה חֹפֵף וּמִצּוֹק

זְמַנִּים יִהְיֶה נָקִי לְבֵיתוֹ.

[שור אם קרעה בת שחר שחרות שריוניה]

מאת

יהודה הלוי

שׁוּר אִם קָרְעָה בַּת שַׁחַר שַׁחְרוּת שִׁרְיוֹנֶיהָ

אֶל קוֹל שִׁירֵי הַנַּעֲרָה וּלְקוֹל שִׁיר יוֹנֶיהָ

מָה אַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק עָנָף דּוֹמֶה שֹׁרֶשׁ

עַל מֵצַח יָמִים הוּחַק כִּי הוּא מִשׂרָה יוֹרֵשׁ

יִדְרשׁ לַעְלוֹת אֶל שַׁחַק אִישׁ לִקְנוֹתָהּ דֹּרֵשׁ

יִיטַב לָהֶם אוֹ יִחַר אִמְרוּ אֶל קוֹנֶיהָ

שׁוּבוּ כִּי נַחְלַת מִשְׂרָה תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ

מֶרְקָחִים מִמֶּרְחַקִּים כַּנְפֵי רוּחַ רָכְבוּ

רֵיחַ בָּשְׂמֵי תַמְרוּקִים מִיַעֲלַת חֵן גָּנְבוּ

בַּעְבוּרָהּ סוֹד מַמְתִּיקִים עִתּוֹת דּוֹדִים קָרְבוּ

דּוֹדָהּ רֵד מַה תִּתְאַחַר לִרְעוֹת תּוֹךְ גַּנֶּיהָ

לַעֲרוּגַת אַהְבָה סוּרָה לִלְקֹט שׁוֹשַׁנֶּיהָ

דּוּדָאִים מִדַּדֶּיהָ…נָתְנוּ רֵיחַ

לָךְ תִּצְפּוֹן בִּרְבִידֶיהָ מֶגֶד אוֹר זֹרֵחַ

יַחֵל קָט לִמְגָדֶיהָ עַד יַשְׁלִים יָרֵחַ

כִּי סַהַר יִהְיֶה מָחָר חַד מִשַּׂהְרֹנֶיהָ

וּלְךָ תִּהְיֶה לִמְנוֹרָה תָּאִיר מִשְּׁכָּנֶיהָ

נָאוָה לָךְ עָפְרַת נָוֶה אוֹרָהּ שִׁבְעָתָיִם

תַּחְפִּירָה לוּלֵי מַסְוֵה כָּל-כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם

רִמֹּנֵי סָעִיף רָוֶה שָׁמְרָם מֵעֵינָיִם

כִּי תוֹצִיאֵם מֵאַחַר צָעִיף צִפְעוֹנֶיהָ

אַךְ אַתְּ מֵהֶם אַל תִּירָא אֵין רוֹשׁ בִּפְתָנֶיהָ

נֶפֶשׁ גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה אֶל הַר הַמּוֹר צָמְאָה

עַד אֵרְשָׂהּ לוֹ בֶּאְמוּנָה וּדְרוֹר קֵן לָהּ מָצְאָה

בָּרָה יָפָה כַלְּבָנָה כָּל מַהְלָל בָּה נִלְאָה

שַׁחַר פָּנֶיהָ שִׁחַר עַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ

וּמְנוֹרַת חַן הַאִירָה אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ.

[יזרח מאור עליון על ראשך חתן]

מאת

יהודה הלוי

יִזְרַח מְאוֹר עֶלְיוֹן עַל-רֹאשְׁךָ חָתָן

תִּרְאֶה שְׁנוֹת חַיִים בִּזְכוּת בְּרִית אֵיתָן

הוֹדְךָ צְלַח רְכַב וּשְׂמַח בְּבַת נָדִיב

קוּמָה כְּגִבּוֹר שִׂים מוֹשָׁבְךָ אֵיתָן

וּמְקוֹרְךָ בָרוּךְ וֶחְיֵה וְתוֹסִיף חֵן

תַּעְטֶה מְאוֹר כָּבוֹד תִּשְׁכֹּן בְּגַן בִּיתָן

דּוֹדִי בְּלֵב יַעְלַת חֵן אַהֲבָה עַזָּה

בָּךְ, לֹא יְכַבּוּהָ מֵימֵי נְהַר אֵיתָן

הָאֵל יְצַו חַסְדּוֹ לָכֶם וְיַשְׁמַע תּוֹךְ

עָרֵי יְהוּדָה קוֹל כַּלָּה וְקוֹל חָתָן.

[זרח חתן פרוש כנפי רננה]

מאת

יהודה הלוי

זְרַח חָתָן פְּרֹשׂ כַּנְפֵי רְנָנָה

כּאוֹר בֹּקֶר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ עֲנָנָה

וְהִתְעַנַּג בְּמַרְבַדֵּי אֲהָבִים

בְּחֻפַּת הוֹד וְעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה.

[תאב לחזות שמש צדק]

מאת

יהודה הלוי

תָּאֵב לַחְזוֹת שֶׁמֶשׁ צֶדֶק

אוֹרוֹ יָפִיץ לוֹ עֵת צֵאתוֹ

חוּשָׁה לִרְאוֹת הַדְרַת יוֹסֵף

חָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ.

[יגדל כבוד השוכני רום ערץ]

מאת

יהודה הלוי

יִגְדַּל כְּבוֹד הַשּׂכְנִי רוּם עָרֶץ

יִגְדַּל בְּפִי חַיוֹת וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ

שִׂמְחַת חֲנֻכָּה וַחֲנֻכַּת הַגְּבִיר

שִׂמְחָה עֲלֵי שִׂמְחָה וְשִׁירֵי מֶרֶץ

נָא גַּדְּלוּ לָאֵל וְאֶל דּוֹדִי עֲנוּ

חָתָן יְהִי בֵיתְךָ כְּמוֹ בֵית פָּרֶץ.

[יפרח חתן כשושן בקרב ידידים נעלסים]

מאת

יהודה הלוי

יִפְרַח חָתָן כַּשּׁוֹשָׁן בְּקֶרֶב יְדִידִים נֶעֱלָסִים

וִיהִי כְמֶלֶךְ בִּגְדוּדוֹ בְּחֻפַּת הָדָר מִתְכַּסִּים

חוֹפֵף עֲלֵיהֶם וְהֵם שָׂשִׂים וּבְצֵל סְעִפָּיו נִכְנָסִים.

כַּהֲדַסִּים עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא עוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים

הַיּוֹם כַּשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ יֵצֵא חָתָן מִנְּוָתוֹ

אוֹ כַלְּבָנָה סְבִיבָתוֹ צִבְאוֹת כּוֹכְבֵי חֲבוּרָתוֹ

וְלָתֵת כָּבוֹר לֵאלֹהָיו עוֹמֵד נֹכַח פְּנֵי דָתוֹ

וְיִשְׂמַח בְּאַהֲבַת רַעְיָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ עַל אֵל יַשִׂים

וְיַעֲלַת הַחֵן תְּעִירֵהוּ בְּאַהֲבָה וְתִתְרַפֵּק עָלָיו

הֲכִי הִיא דָמְתָה וְנִמְשָׁלָה צְבִיָּה בְּקֶרֶב אֹהָלָיו

כַּעֲרוּגַת בֹּשֶׂם בְּגַנּוֹ וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה בִּנְחָלָיו

מִשִּׂכְלָהּ לָבְשָׁה רְקָמוֹת וּמִיָּפְיָהּ עָשְׂתָה שְׁבִיסִים

דָּבָר יָצָא מֵיְיָ לְחַבֵּר סַהַר עִם חַמָּה

וְלַעֲשׂוֹת עֵזֶר לְעַבְדּוֹ כְּנֶגְדּוֹ כְּמוֹ יוֹנָה תַמָּה

וְיִצָּמְדוּ וְיִהְיוּ לַאֲחָדִים וַיָי יִהְיֶה שָׁמָּה

לְכוֹנֵן נֹעַם פְּעֻלָּתָם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים

הוֹדָם לָעַד לֹא יְשֻׁנֶּה וּבָם יִשְׂרָאֵל יִתְבָּרַךְ

וְיִוָּדַע כָּעֵת חַיָה כִּי כוֹכָב מֵהֶם דָּרַךְ

וְעַמִּי יְבֻשַּׂר בִּימֵיהֶם כִּי נֵר מְשִׁיחִי אֵל עָרַךְ

לִפְדּוֹת אֶת נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים.

[נבעלה שמש לסהר]

מאת

יהודה הלוי

נִבְעֲלָה שֶׁמֶשׁ לְסַהַר

כָּל יְקָר אֵין דַּי לְמֹהַר

נִפְלְאוּ בִּפְאֵר וְזֹהַר

אוֹת וְעֵדוּת בִּיהוֹסֵף

הוֹד תְּהִלַּת תוֹלְדוֹתָיו

וְיִתְרוֹן עֹז מַעֲלוֹתָיו

כִּיתְרוֹן שֵׁבֶט אֲבוֹתָיו

מִבְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף

מִבְּנוֹת מֶלֶךְ פְּנִימוֹת

לָךְ תְּבֹאֶינה רְקָמוֹת

יָקְרוּ מִפָּז וְרָאמוֹת

וַחֲלִי זָהָב וְכָסֶף

סַמְּכוּ בִּדְמֵי עֲנָבִים

לֵב לְחוֹלַת הָאֲהָבִים

חַדְּשׁוּ שָׁרִים עֲרֵבִים

שִׁיר, וְכֹה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף:

הֲלֹא עָלָה בֵּין שְׁנֵי הָאוֹרִים שְׁלִישִׁי

לְבָנָה אִסְפִי לְפָנָיו אוֹרֵךְ וּבוֹשִׁי

רְאוּ הַשֶּׁמֶשׁ אֲשֶׁר לֹא יָמֵשׁ מְאוֹרוֹ

אֲשֶׁר לֹא יִשְׁבֹּת בְּיוֹם וָלַיִל הֲדָרוֹ

בְּיוֹם יוֹפִיעַ וְיַשְׁקִיף מֵעַל לְזֵרוֹ

זְמָן יִקְרָא לוֹ בְּךִ מַעְטֵה אוֹר לְבוּשִׁי

בְּךָ לֹא אֶשְׁאַל עֲלוֹת אוֹר סַהְרִי וְשִׁמְשִׁי

בְּיוֹסֵף שָׁבָה צְפִירַת כָּבוֹד לְעֶדְנָה

מְנַת חֶלְקוֹ הִיא וְהוּא גַם הוּא לָהּ לְמָנָה

לְוִיָּה תֹאמַר וְתִגְאֶה בּוֹ עַל כְּהֻנָּה

יְקַנְאוּ עָלָיו בְּנֵי בֵית מַחְלִי וּמוּשִׁי

אֲנִי רֹאשׁ כֻּלָּם וְהוּא לִוְיַת חֵן לְרֹאשִׁי

לְבָנָה תַחְמֹד וְשֶׁמֶשׁ לָבֹא בְסוֹדָךְ

בְּאַיֶּלֶת חֵן אֱלֹהִים אִנָּה לְיָדָךְ

לְשׁוֹנָהּ תַּחְלִיק בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר לְצוּדָךְ

אֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ לְבוּשִׁי שָׁנִי וּמֶשִׁי

וְלִי עוֹד יִתְרוֹן בְּשָׂמִי יַעְרִי וְדִבְשִׁי

יְדִידִי צָמְחוּ בְגִנַּת עֶדְנִי עֲדָנִים

שְׁנֵי שָׁדַיִם נְתוּנִים הֵם לָךְ נְתֻנִים

וְהַיּוֹם לְמָנָה לְיָדְךָ הִנֵּה נְכוֹנִים

וְאִם תִּרְאֶה תּוֹךְ עֲרוּגַת לֶחְיִי נְחָשִׁי

גְּשָׁה אַל תִּירָא הֲלֹא שַׂמְתִּיו לָךְ לְהַשִּׁיא

תְּנָה בֵן יַקִּיר תְּנָה אֹזֶן אֶל אֲמָרִים

אֲשֶׁר תֶּהְגֶה בָּם צְבִיַּת חֵן מֵחֲדָרִים

בְּךָ תִתְרוֹנֵן כְּיוֹנָה מִבֵּין אֲמִירִים

לְמָתַי אוֹחִיל צְבי אֶפְדֵּהוּ בְנַפְשִׁי

וּמָתַי אֶרְאֶה שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.

[הוד והדר שים חבלו]

מאת

יהודה הלוי

הוֹד וְהָדָר שִׂים חֶבְלוֹ וְיִשָּׁמַע בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא

בָּרֵךְ אֲדֹנָי חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

לֵילוֹת וְיָמִים יַעֲבִיד

וְעֻלּוֹ עַל זְמָן יַכְבִּיד

וּמִשְׂרָה עַל גְרוֹנוֹ כִּרְבִיד

וְרִישׁ מִפְּנֵי הוֹן יַאֲבִיד

וְלִתְכוּנָה אֵין קֵצֶה וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

וְיִתְעַנֵּג כָּל יְמֵי עֵילוֹם

בְּרַעְיָה כְּגִזְרַת יַהֲלוֹם

וְכָל צָר יֻדַּד כַּחֲלוֹם

וְהוּא עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם

וְכָל הָעָם מִקָּצֶה וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

יִלְעַג עַל כָּל מְקַנֵּא

כִּי כָל רָעָה אֵלָיו לֹא תְאֻנֶּה

וּזְמַן חָרְפּוֹ לֹא יְשֻׁנֶּה

וּכְעֶבֶד עוֹלָם אוֹתוֹ יַעֲנֶה

מֵעִ מְּ ךָ לֹא אֵצֵא וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

חֲבֵרִים זֹאת הַמְּנוּחָה

זֶה הַיּוֹם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה

קָרְבוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה

וּתְנוּ צִיץ לַאֲנָחָה

כִּי נָצֹא תֵּצֵא וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה.

[יכונן חתני מנוחיו]

מאת

יהודה הלוי

יְכוֹנֵן חֲתָנִי מְנוּחָיו

בְּגַן בְּשָׂמָיו וּמֶרְקָחָיו

וּבִרְכַּת אֵיתָן ואֶזְרָחָיו

תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ חָתָן

וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו

הַיּוֹם רַבּוּ שְׂמָחוֹת

וְגִיל בְּאַרְבַּע הָרוּחוֹת

וְהַלְּשׁוֹנוֹת כִּשְׁפָחוֹת

מְמַהֲרוֹת לְדַבֵּר צָחוֹת

וְיָדַיִם עֲלֵי לוּחוֹת

חֹקְקוֹת שִׁיר בְּלִי לִמְחוֹת

וְהַלִּבּוֹת וְהַטֻּחוֹת

מַאֲמִינִים בִּשְׁבָחָיו

וּמַה נָעִים נְפֹל חֲבָלִים

לְבֶן נְשִׂיאִים בְּבַת אֲצִילִים

וּמַה טֹּבוּ אֹהָלִים

נִטָּיוּ כִּנְחָלִים

וַעֲרוּגוֹת הָאֲהָלִים

קְטֹרֶת מֹר לְאַף מַעֲלִים

וְתִימְרוֹת אַבְקַת רֹכְלִים

יְעִידוּן בּוֹ כִּרְכִילִים

וְהֶהָדָר וְאֵין מַעְלִים

בִּפְנֵיהֶם מִזְרָחָיו.

דְּרֹךְ עֹז כִּי לְךָ יֵאוֹת

וּגְאֵה כִּי לְךָ לִגְאוֹת

וְיַעֲלָתְךָ בַּנְּשִׂיאוֹת

הִיא בְצִבְאוֹתֵיהֶן אוֹת

וּמִבֵּין אֲלָפִים וּמֵאוֹת

נְדִיבוֹת בָּךְ נִקְרָאוֹת

וּלְשׁוֹנוֹת נִבָּאוֹת

בְּשִׁמְךָ חֵן חֵן תְּשׁוּאוֹת

לְפִגְעֵי הַזְּמָן קֹרְאוֹת

אַל-תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחָיו

הֲיוֹעֵץ בִּלְתְּךָ נְדִיבוֹת

וְהֵם לְךָ נַחֲלַת אָבוֹת

וְלַמִּשְׂרָה מַרְכָּבוֹת

רָצוֹת בָּכֶם וְשָׁבוֹת

וּמֵרָחוֹק לַלְּבָבוֹת

תְּמוּנוֹתֵיכֶם קְרֹבוֹת

וְאִישׁ יָשִׁיר אֲהָבוֹת

בְּשִׁמְכֶם יִמְצָא רְחֹבוֹת

וְיָשִׁיר שִׁירוֹת עֲרֵבוֹת

כְּנֹפֶת בֵּין מַלְקוֹחָיו.

[בואו וראו הוד חתן]

מאת

יהודה הלוי

בֹּאוּ וּרְאוּ הוֹד חָתָן

וְהוֹד שֻׁשְׁבִינָיו סְבִיבוֹ

וְשִׂמְחוּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ

יְגִילוּן אֲצִילֵי הֲמוֹנָי

הַיּוֹם בְּעָרְכִי רְנָנַי

בְּאָמְרִי לְשֹׁמְרֵי אֱמוּנָי

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה אֲדֹנָי

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ

וְיַעֲלַת חֵן תִּתְעוֹרֵר

וּבֵין עֲלָמוֹת תִּשְׂתָּרֵר

וְשִׁירֵי יְדִידוֹת תְּבָרֵר

וְלִקְרַאת דּוֹדָהּ תְּשׁוֹרֵר

לֵאמֹר אֵלַי תָּבֹא

דַּדֶּיה יְרַוּוּן דּוֹדָהּ

וְיִתְעַנֵּג בְּמַצְפּוּן רְבִידָהּ

בְּשִׁבְתָּהּ לְנֶגְדוֹ כְּשֵׁדָּה

וְהוּא מִתְרַפֵּק לְצִדָּה

כְּמוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ

הָיֹה יִהְיֶה לְעֵינָיִם

נֶחְמָד כְּאוֹר צָהֳרָיִם

וּבֵן יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם

כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם

עוֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ.

[בתולות על שירתן וכנור על נגינתו]

מאת

יהודה הלוי

בְּתוּלוֹת עַל שִׁירָתָן וְכִנּוֹר עַל נְגִינָתוֹ

לַעֲלֹז הַיּוֹם בְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ

הֵיכָל כָּבוֹד כֻּלּוֹ וְאֶבְרַת שַׁדַּי צִלּוֹ

צְאוּ וּרְאוּ קְהָלוֹ בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לוֹ

אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

יוֹרֵשׁ מִשְׂרַת יוֹלְדָיו אֹהֶל נֶאְמְנוּ יְתֵדָיו

וְגַם הוּא הוֹצִיא חֲסָדָיו וְכָבוֹד עָשָׂה עַמּוּדָיו

וּנְדִיבוֹת רְפִידָתוֹ

מְקָנְאָיו יֹאמְרוּ אַשְׁרָיו בְּשַׁלְּמוֹ לָאֵל נְדָרָיו

כִּי יְמַלֵּא מְקוֹם הוֹרָיו וּבְחִצִּים מִבְּנֵי נְעוּרָיו

יְמַלֵּא אֶת־אַשְׁפָּתוֹ

כָּזֹאת תִּהְיֶה מִשְׁאֶלֶת בַּיִת וָהוֹן וּמֶמְשֶׁלֶת

וְאֵשֶׁת נְעוּרִים מַשְׂכֶּלֶת וְיוֹתֵר מִזֹּאת לְתוֹחֶלֶת

יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ

זְמַנּוֹ לְמַלֹּאת תַּאֲוָה רֹאשׁוֹ מָשׂוֹשׂ וְחֶדְוָה

וְסוֹפוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְלִהְיוֹת סֻכַּת שַׁלְוָה

סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ.

5. וקול כלה

מאת

יהודה הלוי

[מה יפית יפת העין]

מאת

יהודה הלוי

"מַה יָפִית, יְפַת הָעָיִן

וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן!

הַיָּפָה, אָנָה תַזְלִי

וּלְאַט עֲלֵי לְבָבוֹת מִשְׁלִי!

הַעַל חַטֹּאתָם תִּכְלִי

שֶׁחָטְאוּ בְּמַרְאֵה עָיִן?

נָא הַרְאִי אֶת‑ מרְאַיִךְ!

מַה תַּחְשְׂכִי אֶת‑ פָּנַיִךְ

בַּל יֶחֱזוּ בָךְ חוֹזַיִךְ?

מִמֵּךְ לֹא תִּשְׂבַּע עָיִן!

הֵן לִבְנַת סַפִּיר לֶחְיֵךְ

וּמִתָּאֳרֵךְ עָדִית עֶדְיֵךְ,

אֵיךְ לֹא יְאַו לְהַבִּיט יָפְיֵךְ

הַגֶּבֶר שְׂתֻם הָעָיִן?"

"דּוֹדִי, אֲשֶׁר יָעִיר לְהָבִים,

לְכָה נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים

מִיֵּין חִכִּים, כִּי טוֹבִים

דּוֹדַיִךְ מיָּיִן!"

שְׁתוּ, דּוֹדִים, וְשִׁכְרוּ רֵעִים

בְּבֵית נָדִיב מַטַּע שׁוֹעִים

וִבְשִׂמְחַת בֶן שַׁעֲשׁוּעִים

הַשְׁקוּ הַנְּזִירִים יָיִן!

[מלונת הדסים וערש בשמים]

מאת

יהודה הלוי

מְלוּנַת הֲדַסִּים וְעֶרֶשׂ בְּשָׂמִים

לְתָאֳמֵי צְבִיָּה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים

לְנֵצֶר נְדִיבִים וְחֹטֶר נְצִיבִים

לְכָל לֵב אֲהוּבִים בְּכָל פֶּה נְעִימִים

חֲתֻלַּת רְקָמוֹת וְגָבִישׁ וְרָאמוֹת

וּמִבְחַר עֲלָמוֹת לְמִבְחַר עֲלָמִים

וְגַם הַנְּזָמִים עֲלֵיהֶם קְסָמִים

לְבִלְתִּי הֱיוֹתָם לְבִלְתּוֹ שְׁלֵמִים.

[חופה עלי נטעי יקר חופפת]

מאת

יהודה הלוי

חֻפָּה עֲלֵי נִטְעֵי יְקָר חֹפָפֶת

עַל שֹׁחֲרֶיהָ מָר-דְּרוֹר נֹטָפֶת

הִתְפָּאֲרָה יוֹם נִקְטְפָה כִּי אָמְרָה

שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ אֲנִי אֹסָפֶת

עָמְדָה כְמָסָךְ בֵּין בְּרַק שֶׁמֶשׁ וּבֵין

הָעָם לְבִלְתִּי תִּהְיֶה שׁׂזָפֶת

דּוֹדִים רְאוּ מַה טּוֹב שְׁתוֹ וּשְׁתוּ בְּצֵל

סֻכָּה וְחַמָּה בַּעֲדָהּ נִשְׁקָפֶת.

[מלאכי האהבה יתרפקו]

מאת

יהודה הלוי

מַלְאֲכֵי הָאַהְבָה יִתְרַפְּקוּ

הַנֶּאֱהָבִים אֵיךְ יִתְאַפְּקוּ

יַעֲלוּ רַעְיוֹנִים וַיֵרְדוּ

לִבְבוֹת נִפְרָדִים יִתְלַכְּדוּ

מַרְכְּבוֹת דּוֹדֵיהֶם יְרַקְדּוּ

בִּרְחוֹב לִבּוֹתָם יִשְׁתַּקְשְׁקוּ

דִּמְעוֹת הַחשֵׁק לֹא נִכְּרוֹת

מַצְּפוּנֵי לֵבָב מְסַפְּרוֹת

כָּל אֲשֶׁר אַשְׁבִּיחֵן מִתְגַּבְּרוֹת

כָּל-אֲשֶׁר אַכְזִיבֵן יִצְטַדְּקוּ:

שֹׁאֲלִים בִּגְלָלִי מַה תִּשְׁאֲלוּ

גַּלֵּי יָם אַהֲבָה בִּי יַעֲלוּ

מִיוֹם אֲשֶׁר רַגְלַי שָׁם נִטְבְּלוּ

אֶל הֶחָרָבָה לֹא נִתְּקוּ:

גִּנַּת הַיֹפִי חֵן לָךְ יְבוּל

אָחַזְתְּ לָךְ חֶלְקָה מֵאֵין גְּבוּל

אִם תַּחְפְּצִי לַעְדוֹת כּוֹכְבֵי זְבוּל

לִהְיוֹת לָךְ עֶדִי יִתְפָּרְקוּ

עֵץ תַּאֲוָה אֵיךְ תִּמְנְעֵי פְרִי

וּפְתָנִים מֵהֵם יֻקַּח צֳרִי

לָמָה עֵינַיִךְ מָלְאוּ חֳרִי

עָלַי יַרְעִימוּ וַיִבְרְקוּ:

שׁוֹבֲבֵי לֵב נֶחְלֶה וְנִהְיֶה

כִּי גַּם לִי וָלָךְ לֹא יִהְיֶה

עִם שְׁתֵּי עֵינַיִךְ אֵיך אֶחְיֶה

אֹתִי יִגְזֹרוּ וִיחַלְּקוּ

חִשְׁקְךָ אֵיך יִמְנַע צוּף נָעֳמוֹ

מִיַּיִן יִמְתַּק טוּב טַעֲמוֹ

מוֹרָשֵׁי לִבִּי קָרְאוּ שְׁמוֹ

עֵשֶׂק כִּי עִמּוֹ הִתְעַשְּׂקוּ

מַה נָּעֲמָה חֶבְרַת בְּנֵי יְקָר

שֹׁרֶשׁ עֲלֵי יוּבַל אֵיךְ נֶעֱקָר

יַחַד אַנְשֵׁי שֵׁם לֹא נֶחֱקָר

נָדִיב בְּבַת נָדִיב יְדֻבְּקוּ.

[בחדר עונג צץ מטה עוז]

מאת

יהודה הלוי

בַּחְדַר עֹנֶג צָץ מַטֵּה עֹז

אֶל צַד גֶּפֶן חֵן פּוֹרִיָּה

כַּיוֹצֵא בוֹ יוֹלִיד, גַּם הִיא

חֹבֶקֶת בֵּן כָּעֵת חַיָּה

[צורי זמם תומי זמן הפק]

מאת

יהודה הלוי

צוּרִי זְמַם תּוֹמֵי זְמָן הָפֵק

כִּי הֵם מְאוֹרִים עַל פְּנֵי אָרֶץ

נָכוֹן יְהִי זַרְעָם כְּאוֹר שָׁמֶשׁ

גַּם יִהְיֶה בֵיתָם כְּבֵית פָּרֶץ.

[עזוב לראות אשר יהיה והיה]

מאת

יהודה הלוי

עֲזוֹב לִרְאוֹת אֲשֶׁר יִהְיֶה וְהָיָה

וְקַח לָךְ מֵאֲשֶׁר תִּרְאֶה רְאִיָּה

צְבִי יָצוּד בְּעֵינָיו הָאֲרָיוֹת

תְּצוּדֶנּוּ בְעֵינֵיהָ צְבִיָּה

בְּעַיִן אִם תְּמִיתֶנּוּ וְיָמוּת

וְשָׂפָה אִם תְּחַיֵהוּ וְחָיָה

שְׁנֵי אַבְנֵי יְקָר הֵמָּה וְהָאֵל

אֲסָפָם לִהְיוֹת אֶבֶן שְׁתִיָּה

מְאוֹרֵי אוֹר בְּאֶרֶץ מַאֲפֵלְיָה

וְנַהֲרֵי נַחֲלֵי עֵדֶן בְּצִיָּה

יְקָר נִתְלָה בְּכָבוֹד מִין בְּמִינוֹ

כְּהִתָּלוֹת כְּהֻנָּה בַלְוִיָּה.

[שחקים נקרעו להיות מעילים]

מאת

יהודה הלוי

שְׁחָקִים נִקְרְעוּ לִהְיוֹת מְעִילִים

וְצָבָא קִצְּצוּ לָהֶם פְּתִילִים

יְאַו סַהַר הֱיוֹת שַׂהְרֹן וְכִימָה

תְאַוֶּה לִהְיוֹת גַּם הִיא עֲגִילִים

לְשֶׁמֶשׁ תִּהֲלַךְ עַל הָאֲדָמָה

אֲצוּלַת הוֹד יְלָדוּהָ אֲצִילִים

אֲשֶׁר תַּחְנֶה חֲנוֹת שֶׁמֶשׁ בְּהִלָּהּ

בְּאֹהָלִים אֲרָגוּם הָאֲהָלִים

תְּמַהּ אֵיךְ יַעֲשׂוּ סֻכָּה לְשֶׁמֶשׁ

הֲשֶׁמֶשׁ תַּחֲנֶה תַּחַת צְלָלִים

[כוכבי תבל כיום חברו]

מאת

יהודה הלוי

כּוֹכְבֵי תֵּבֵל כַּיּוֹם חָבְרוּ

בִּצְבָא רוֹם לֹא נִמְצָא כָהֶם

חָמְדָה כִימָה חֶבְרָתָם כִּי

רוּחַ לֹא יָבֹא בֵּינֵיהֶם

כּוֹכָב מִזְרָח בָּא לַמַּעֲרָב

מָצָא שֶׁמֶשׁ בִּבְנוֹתֵיהֶם

הֵקִים חֻפַּת עַנְפֵי עָבוֹת

לַשּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.

[מה לצבי חן דרך ציפה]

מאת

יהודה הלוי

מַה לִּצְבִי חֵן דֶּרֶךְ צִפָּה

לִיפַת תֹּאַר לוֹ מִתְיַפָּה

לִשְׁמֹעַ קוֹל כַּנְפֵי יוֹנָה

בַּחֵן לֹא בַכֶּסֶף נֶחְפָּה

לִסְעִיף תֹּמֶר חַיִּים פִּרְיוֹ

רָטֹב אַגְמוֹן רַעֲנָן כִּפָּה

אִם הִתְגַּנֵּב לִרְאוֹת אוֹרָהּ

סַפִּיר לֶחְיָהּ אֹדֶם צִפָּה

עֵדֶן חָשַׁק חֶבְרָתָם כִּי

בַּהְדַסָּיו אֶת עַרְשָׂם חִפָּה

חֻפָּה לִשְׁנֵי תֹמְכֵי כָבוֹד

כִּי כֵן עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.

[מן ההדס על הדסה נשבה]

מאת

יהודה הלוי

מִן הַהֲדַס עַל הֲדַסָּה נָשְׁבָה

רוּחַ אֲהָבִים רָפְאָה חֳלִי אַהֲבָה

בֵּינוֹת עֲרוּגוֹת בְּשָׂמִים עָבְרָה

וּפְנֵי צְבָאִים בְּמִנְחָה שִׁחֲרָה

וּלְאַט עֲלֵי לֵב שְׁנֵיהֶם דִּבְּרָה

יַד הַיְּדִידוּת אֲלֵיהֶם כָּתְבָה

הַנֶּאֱהָבִים עֵת לְחַבְּרָם קָרְבָה

הֵא לָךְ מְנוֹרָה כְּשַׁחַר נִבְקְעָה

תִּתֵּן לְךָ אוֹר וְהִיא לֹא נִגְרְעָה

גֶּפֶן בְּגַן הָאֱלֹהִים נִטְּעָה

אֶבֶן יְקָרָה וּמִיקָר חֻצְּבָה

מִמְקוֹר נְדִיבִים מַעְיְנֵי יְקָר שָׁאֲבָה

עוּרָה חֲתָנִי וְיָגֵל לִבְּךָ

יוֹנַת רְחוֹקִים רְאֵה בִּמְסִבְּךָ

דּוֹאָה לְנֶגְדָּךְ בְּשִׁיר תֶּהְגֶּה בְּךָ

שֵׁגָל אֲשֶׁר עַל יְמִינְךָ נִצְּבָה

לָהּ שַׁי מְשִׁיבִים רֹכְלֵי שְׁבָא וּסְבָא

לֵבָב וְעַיִן בְּיָפְיָה נִקְשְׁרוּ

וַיֶּחֱזוּ תָאֳרָהּ וַיְאַשְּׁרוּ

גַּם בַּחֲזוֹתָם נְוָתָהּ אָמְרוּ

עַיִשׁ מְקוֹמָהּ בְּמָרוֹם עָזְבָה

וּבְבֵית אֲהָבִים אָהֳלֵי הֲדַס יָשְׁבָה.

[ידידי אל אני אקרא אליכם]

מאת

יהודה הלוי

יְדִידֵי אֵל אֲנִי אֶקְרָא אֲלֵיכֶם

שְׁמָעוּנִי וְשִׂימוּ לִי לְבַבְכֶם

הֲלֹא לָכֶם לְהוֹדוֹת שֵׁם אֲדֹנָי

אֲשֶׁר גָּבַר מְאֹד חַסְדּוֹ עֲלֵיכֶם

וְגַם מָאַס בְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת

וּבָחַר בַּאֲבוֹתֵיכֶם וּבָכֶם

דְּבָרוֹ כִּי בְּחַרְתֶּם בּוֹ לְעָבְדוֹ

וְלוּ חֶרֶב תְּהִי עַל צַוְּארֵיכֶם

הֲלִיכַתְכֶם בְּתוֹרוֹתָיו וְחֻקָּיו

וְעַל יִחוּד שְׁמוֹ לִשְׁפֹּךְ דְּמֵיכֶם

וְלָאֵשׁ נַפְשְׁכֶם עָלָיו מְסַרְתֶּם

וְנִמְשַׁלְתֶּם לְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם

וְאָרְחוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו שְׁמַעְתֶּם

וְלִמַּדְתֶּם דְּרָכָיו אֶת בְּנֵיכֶם

וְאֹרַח הַצְּדָקָה בָּם אֲחַזְתֶּם

וּבַחֶסֶד תְּפַשְׂתֶּם כָּל יְמֵיכֶם

וְעַל אַהְבַת אֲבוֹתֵיכֶם עֲמַדְתֶּם

וּמִי יוּכַל לְכַבּוֹת אַהֲבַתְכֶם

וְזוֹ הִיא דַּרְכְּכֶם מֵאָז וְלָעַד

וְהִיא דֶּרֶךְ בְּנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם

וְאַשְׁרֵיכֶם בְּחֵלֶק שֶׁיְּרַשְׁתֶּם

וְטוֹב לָכֶם בִּיפִי נַחֲלַתְכֶם

וּמַה יָּפָה יְרֻשּׁתְכֶם וּמַה טוֹב

וּמַה נָעִים וּמַה עָצוּם שְׂכַרְכֶם

תְּנוּ תּוֹדָה לְיוֹצֶרְכֶם דְּעוּ כִּי

לְיִחוּדוֹ וְלִכְבוֹדוֹ יְצַרְכֶם

וְשִׂישׂוּ צַהֲלוּ רָנּוּ וְשִׂמְחוּ

בְּיוֹם שִׂמְחַת פְּלוֹנִי זֶה אֲחִיכֶם

צְאוּ וּרְאוּ חֲתֻנָּתוֹ וְשִׁירוּ

לְמַעְטִירוֹ וְהַרְבּוּ מַהֲלַלְכֶם

אֲנִי אֶשְׂמַח בְּשִׂמְחָתוֹ וְאַחְבִּיר

אֲמָרַי בּוֹ לְעֵינֵי כָּל קְהַלְכֶם

וְאַגִּיד אֶת שִׁבְחוֹ תּוֹךְ שְׁבַחְכֶם

וּמַהְלָלוֹ בְּקֶרֶב מַהֲלַלְכֶם

בְּיַעַן כִּי נְדִיב לֵב הוּא וְשׁוֹעַ

וּמַעְשֵׂהוּ לְיֹפִי מַעֲשֵׂיכֶם

יְחִי לָעַד וְיַאְרִיךְ אֵל שְׁנוֹתָיו

וּבִרְכָתוֹ יְצַוֶּה לוֹ וְלָכֶם

וְשִׂמְחָתוֹ יְשִׂימֶהָ תְחִלָּה

לְשִׂמְחַתְכֶם וְיָחִישׁ אֶת פְּדוּתְכֶם

וְיִגְאָלְכֶם בְּחֹדֶש זֶה כְּגָאַל

אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם

וְאָז יֹאמַר לְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיכֶם

כְּמוֹ קֶדֶם וְיֵיטִיב אַחֲרִיתְכֶם

כְּמוֹ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם חֲדָשִׁים

לְפָנָיו זַרְעָם יַעְמֹד וְשִׁמְכֶם.

[שאו שלום למבחר החתנים]

מאת

יהודה הלוי

שְׂאוּ שָׁלוֹם לְמִבְחַר הַחֲתָנִים

וְאֶל דּוֹדִים וְרֵעִים נֶאֱמָנִים

שְׁלוֹם דּוֹד יֶחֱזַק רָחוֹק בְּעֵינָיו

וְלִבִּי יֶחֱזֶה פָּנִים בְּפָנִים

בְּהִתְחַבֵּר שְׁנֵי יַלְדֵי נְדִיבִים

בְּנֵי שׁוֹעִים וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים

וְיָאִירוּ בְּעַד חֻפָּה פְּנֵיהֶם

כְּכוֹכָבִים בְּעַד עַב הָעֲנָנִים.

[אוהבי נוער הנה מה נעים ומה טוב]

מאת

יהודה הלוי

אֹהֲבֵי נֹעַר הִנֵּה מַה נָּעִים וּמַה טּוֹב

כָּל יְמוֹתָם שִׂמְחָה וְכָל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם כְּגַן רָטֹב

בְּהִתְקַשּׁר חֶבְלָם יָחַד וּבַל יִפְחֲדוּ מִקְּטֹב

רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב.

נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ הֲדָרְךָ וְהוֹדֶךָ

סֹב חֲתָנִי בִּמְסִבְּךָ וְיִשְׂמַח לֵב יְדִידֶיךָ

צְלַח וּרְכַב אֶת רִכְבָּךְ וְיָפִיחוּ מְגָדֶיךָ

נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ.

יֵין אַהֲבַת כְּלוּלוֹת מִלֵּא הַיּוֹם גְּדוֹתֶיךָ

וְשִׁיר יְדִידֹת בִּמְחֹלוֹת יִהְיֶה בִּלְבַד חֶדְוָתֶךָ

וְתַעֲבִיד יָמִים וְלֵילוֹת בְּחֵפֶץ לִבְּךָ וּבְחוּרוֹתֶיךָ

מֹר וְאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ.

לְשׁוֹרֵר יִדְבְּקוּ כָּל מַאֲוַיָּיו בְּבֵיתוֹ דֶבֶק שְׁלַבִּים

יַעְזְרוּ לְנִכְחוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וְעַל מִסְעַד אַהַב מְסֻבִּים

וְנִינָיו שִּלֵּשָיו כִּשְׁנִיָּיו כִּמְעֹתָם מְרֻבִּים

יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים.

הַרְבּוֹת לָהֶם זֶרַע כְּחוֹל יָם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד

כִּי מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וּמַה יָּקָר וּמַה נֶּחְמָד

יוֹם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר אֶל בֵּית עָשׁ נִצְמָד

וַיִּדֹּם הַשּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד.

וּבְהִתְחַבְּרוּת עֹפֶר אֶל עָפְרָה יְפֵה-פִיָּה

שֵׂכֶל תַּעְטֶה כְרִקְמָה וְיֹפִי תַעְדֶּה כְּחֶלְיָה

מַתָּן אִמְרֵי שֶׁפֶר וְלִבּוֹת תְּנַהֵג בַּשּׁבְיָה

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.

[קחה מן ההדס מנחת ענפיו]

מאת

יהודה הלוי

קְחָה מִן הַהֲדַס מִנְחַת עֲנָפָיו

אֲשֶׁר פָּרַשׂ עֲלֵי עַרְשָׂךְ כְּנָפָיו

אֲשֶׁר נָתַן רְפִידָתוֹ יְדִידוּת

וְרֶצֶף אַהֲבָה נָתַן רְצָפָיו

וְרוּחַ נֶאֱצַל מִבֵּית אֲצִילִים

נְשָׂאוֹ לַיְּדִיד רוּחַ נְשָׁפָיו

אֲמִיר בֹּשֶׂם יְנִיפוּהוּ נְשָׁמוֹת

וְיִזַּל מֹר וְנֹפֶת עַל מְנִיפָיו

סְעִיף תֹּמֶר וְצַמַּרְתּוֹ כְּלִיל חֵן

וְלִידִידוֹ תְּרוּפָה מִטְּרָפָיו

וְגַן נָעוּל שְׁמָרוּהוּ כְרוּבָיו

וּפַרְדֵּס חֵן סְבָבוּהוּ שְׂרָפָיו

קְרַב חָתָן וְאַל-תִּירָא, לְמַעַן

בְּיָדָךְ אוֹת לְהָפֵר אֶת-כְּשָׁפָיו.

[תומי צביה נתנו ליבות]

מאת

יהודה הלוי

תּוֹמֵי צְבִיָּה נָתְנוּ לִבּוֹת

לַעְזֹב מְקוֹם מוֹלָד וּבֵית אָבוֹת

כִּי מָצְאוּ בֵּית אַהֲבָה בָּנוּי

וִידוֹת יְדִידוּת בָּהּ מְשֻׁלָּבוֹת

וַיֹאמְרוּ לִרְעוֹת בְּגַן בֹּשֶׂם

וּנְטֹש נְאוֹת מִדְבָּר וְתַלְאוּבֹת

מָצְאוּ בְעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה גַּן

הִתְלוֹנְנוּ שָׁם בֵּין עֲצֵי עָבוֹת.

[עורה, ידידי, מתנומתך]

מאת

יהודה הלוי

עוּרָה, יְדִידִי, מִתְּנוּמָתֶךָ –

אֶשְׂבַּע בְּהָקִיץ אֶת תְּמוּנָתֶךָ.

אִם תֶּחֱזֶה נוֹשֵׁק שְׂפָתְךָ בַּחֲלוֹם,

אֶהְיֶה אֲנִי פּוֹתֵר חֲלוֹמוֹתֶךָ!

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות