יהודה הלוי
14. לרבי דוד (אלחסן) בן הדין
בתוך: ספר שלישי: שירי ידידות

מִי יִתְּנֵנִי כֹּפֶר לְעֹפֶר יַשְׁקֵנִי

צוּפִי וְיֵינִי מִבֵּין שְׁתֵּי שִׂפְתוֹת שָׁנִי

אֶת שַׁעֲשׁוּעִי אֶזְכֹּר וְטוּב יַרְחֵי קֶדֶם

עֵת בֵּין זְרוֹעִי הָיָה אֲחִי שֶׁמֶשׁ רֹדֵם

מִפִּיו גְּבִיעִי אֶמְצֶה בְדוֹלַח עִם אֹדֶם

בֵּינוֹ וּבֵינִי יַד אַהֲבָה תִּסְעָדֵנִי

וּתְחַבְּרֵנִי אֵלָיו וְלֹא תַחְטִיאֵנִי

עֹשֵׁק לְבָבִי עָלַי חֲמָסִי לֹא עָלָיו

עֵת רַב כְּאֵבִי יוֹם רָחֳקִי מֵאֹהָלָיו

וְיִּפְגְּעָה בִי אוּלַי יְשִׁיבֵנִי אֵלָיו

וַיִּמְשְׁכֵנִי חוּט מִזְּמָן זָר יוֹרֵנִי

כִּי יִשְׂטְמֵנִי דַּרְכֵי פְרִידָה יוֹרֵנִי

יַם סוּף יְדִידַי מוּל יָם דְּמָעַי כַּצִּיּוֹת

כִּי עַל כְּבֵדַי עֵינַי בְּלִי רַחְמָנִיּוֹת

מִיּוֹם צְעָדַי דָּרְכוּ אֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת

עוֹנִי בְעֵינִי יִתֵּן לְפָנַי יָם שֵׁנִי

פֶּן יִשְׁטְפֵנִי אֶפְחַד וְאֵין מִי יַמְשֵׁנִי

אֶשְׁכַּח בְּדָוִיד כָּל זֹאת וְאֶזְכֹּר טוֹבוֹתָי

לָתֵת כְּרָבִיד עַל מַהֲלָלָיו שִׁירוֹתָי

אֶגְעַר בְּמַכְבִּיד אֶבְלִי וְאַרְבֶּה צִבְאוֹתָי

אַשְׁכִּיר אֲזֵנִי מִדַּם זְמָן יַשְׁכִּירֵנִי

וּלְגָרְשֵׁנִי נִכָּר וְלֹא יַכִּירֵנִי

יוֹנָה תְקַנֵּן בֵּין הַהֲדָס בִּי תִּתְבּוֹנֵן

עֵת שִׁיר אֲשַׁנֵּן אוֹ עַל זְמַנִּי אֶתְאוֹנֵן

קוֹלָהּ תְּחַנֵּן אֵלַי כְּעַלְמָה תִּתְרוֹנֵן

באן סידי באני אלקרדש תנתבאן

דשת אלזמאן בן כלוד בן אלדיאן.

נִלְאָה לְרַפְּאוֹת כָּל צֳרִי חָלְיֵנוּ

לוּ מַתְנוּ וִיהִי שְׁאוֹל צָרְיֵנוּ

דַּי אָמְרָה נֶפֶשׁ תְּלָאוֹת נָשְׂאָה

לוּ הַתְּלָאוֹת אָמְרוּ דַּיֵּנוּ

דַּלּוּת עֲלֵי גָלוּת עֲלֵי חֶרְפָּה וּבוּז

מִכָּל חֳלִי רַע נֶאֱסַף חָלְיֵנוּ

נִקְלִים וְנִמְאָסִים וְנִבְזִים מִכְּלִי

נִמְאָס וְאֵיךְ לֹא נִמְאֲסָה חַיֵּינוּ

מַה נִּבְהֲלָה נֶפֶשׁ וְאֹזֶן צָלֲלָה

עֵת בֹּא שְׁמוּעָה כָּפְלָה עָנְיֵנוּ

שָׁלוֹם וְנִחוּמִים שְׂאוּ הָרִים לְרַב

דָּוִד יְחִידֵנוּ וּמַאְוַיֵּנוּ

הוּא הַגְּבִיר צִיצַת פְּאֵרֵנוּ וְהוּא

כֶּתֶם כְּתָרֵינוּ וּפַז עֶדְיֵנוּ

אִם מֵאֲדֹנָי נִגְזְרָה לֹא נִגְזְרָה

עָלָיו לְבַד כִּי עַל שְׁאָר גּוֹיֵנוּ

עֶבֶד אֲדֹנָי אַל יְבַהֶלְךָ זְמָן

פֶּן תִּתְּנָה מוּם בַּהֲדַר צִבְיֵנוּ

מָקוֹר יְדַעְנוּךָ לְכָל חָכְמָה שְׁמֹר

פֶּן יַעֲלֶה רֵק מִמְּךָ דָלְיֵנוּ

דַּע כִּי מְקוֹרֵי הַיְדִידוּת חָרְבוּ

אִם חָרְבָה דִמְעָה עֲלֵי לֶחְיֵנוּ

כַּאְשֶׁר אֲבָנִים לָמְדוּ מִכֹּחֲךָ

כֵּן הָעֲנָנִים לָמְדוּ בִּכְיֵנוּ

לֹא בַחֲטָאֶיךָ וְחָלִילָה לְּךָ

אַךְ בַּחֲטָאֵינוּ וְרֹב מִרְיֵנוּ

הָאֵל אֲשֶׁר גָּזַר לְנַסּוֹתְךָ בְזֹאת

יָשִׁיב אֲבֵדָתְךָ וְאֶת שִׁבְיֵנוּ.

מנחמו על מות בנו

שַׂלְמָה בְּהוֹד נֹתְנָהּ מְעֻלֶּפֶת

עָלַי כְּרָקִיעַ מְחֹפֶפֶת

דַּקָּה וְאִם רוּחַ תְּנִיפֶהָ

רוּחַ בְּשָׂמִים הִיא מְנֹפֶפֶת

אִם גָּזְלָה לִבְנַת מְאוֹר שֶׁמֶשׁ

אוֹ מֵעֲלֵי שׁוֹשָׁן מְאֻסֶּפֶת

כִּי פָרְשָׂה אַרְבַּע כְּנָפַיִם

עָלַי וְתֵרָאֶה מְרֹפֶפֶת

תַּגִּיד בְּלִי לָשׁוֹן יְקָר דָּוִד

דּוֹדָהּ וְטוּב זִכְרוֹ מְצַפְצֶפֶת.

כשנתן לו ר' דוד בגד ציצית

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!