יהודה הלוי
19. לרבי יוסף (אבו עמר) בן מאתקה
בתוך: ספר שלישי: שירי ידידות

וְיֵשׁ בַּת שִׁיר כְּבַת עַיִן חֲקֻקָה

וּבִיצֻקַּת סְגוֹר הַלֵּב יְצֻקָּה

מְגִלָּה הֶגְלְתָה נַפְשִׁי בְּעשֶׁק

אֲהָהּ נַפְשִׁי הֲלֹא אַתְּ הָעֲשׁוּקָה

חֲרוּזִים חִלְּקוּךְ כֻּלָּם כְּשָׁלָל

וְעַל כָּל אוֹת וְאוֹת אַתְּ נֶחֱלָקָה

גְּבֶרֶת חִנְּנָה קוֹלָהּ כְּשִׁפְחָה

וְאֶל עַבְדָּהּ אֲמָרִים הֶחֱלִיקָה

צְרוּפָה צֵרְפוּהָ רַעֲיוֹנִים

בְּמַצְרֵף לֵב וְגַם בַּעְלִיל זְקוּקָה

בְּעֻזָּהּ יוֹם קְרָב חֶרֶב מְרִיקָה

וְכֵן יוֹם תַּעֲנוּג נֹפֶת מְרִיקָה

אֲנִי לִמְשׁוֹךְ רְצוֹנָה אַחֲזִיק בָּהּ

וְהִיא לִמְשׁוֹךְ לְבָבִי מַחֲזִיקָה

וְלֵיל כַּיּוֹם לְאוֹרֶיהָ מְאִירָה

וְנֹפֶת צוּף לְיוֹנְקֶיהָ מְנִיקָה

וְכָל עַיִן תְּאַו מֶנָּה רְאִיָּה

וְכָל פֶּה יֶאֱהַב מֶנָּה נְשִׁיקָה

וְאָזְנִי עֵת פְּתַחְתִּיהָ מְקַנְאָה

בְּבַת עֵינִי וְיָדִי עֵת שְׁתִיקָה

בְּיַעַן חָלְקוּ כָבוֹד שְׁתֵּיהֶן

וְהִיא טֶרֶם קְרֹאת בּוּקָה מְבוּקָה

וְתִתְחַנֵּן לְפִי לֵאמֹר קְרָא נָא

עֲדֵי אֶשְׁמָע וְלָךְ תִּהְיֶה צְדָקָה

וְהֵן הַשִּׁיר כְּמַרְצֵעַ וְאָזְנִי

בְּדֶלֶת אַהֲבַת שֹׁלְחוֹ דְּבֵקָה

רְצָעַנִי בְּחַדּוּדֵי אֲמָרָיו

וְהָעְבַּדְתִּי בְעֹז וּבְיָד חֲזָקָה

וְלָכֵן הֵן אֲנִי עֶבֶד לְשִׁירָה

בְּדֹלַח לַעֲנָקִים הֶעֱנִיקָה

וְלָךְ הַשַּׂר יְהוֹסֵף כִּי שְׁלַחְתָּהּ

לְטוּשָׁה אַךְ לֶלָחֵם לֹא מְרוּקָה

אֲבָל בָּאָה כְּבָרָק אַחֲרָיו עָב

עֲלֵי חֶלְקַת אֲהָבִים הִיא יְצֻקָה

חֲיֵה וֶהְיֵה בְּפִי כָל חַי בְּרָכָה

תְּהִי בִּפְנֵי זְמָן תָּמִיד חֲקֻקָה.

לְךָ הַשַּׂר1 לְךָ חֵן חֵן תְּשֻׂאוֹת

לְךָ יֵאוֹת הֱיוֹתְךָ בַזְּמָן אוֹת

רְקִיע סִפְרְךָ נִגְלָה וְשָׁם נִקְ-

בְּצוּ כָּל בַּעֲלֵי כָנָף לְמֵאוֹת

כְּנַף לֵיל פָּרְשׂוּ עַל גַּב רְקִיעִים

וְלֹא נוֹדַע הֲנֹשְׂאוֹת אוֹ נְשֻׂאוֹת

וְסוֹד סָתוּם דְּעִי אָמְרוּ לְנַפְשִׁי

וְהִיא לֹא נִסְּתָה עוֹד בַּנְּבוּאוֹת

וְגַלֵּי יָם זְמָמַי סֹעֲרִים כִּי

עֲלֵיהֶם עָבְרָה רוּחַ קְנָאוֹת

הֲבֵאתִים בֵּין גְּדוּדֵי מִלְחֲמוֹת בִּין

וְרָצוּ כַצְּבָאוֹת בֵּין צְבָאוֹת

וְכִרְאוֹת כִּי רְדוּפַי צִפֳּרִים הֵם

רְחוֹקוֹת מִלְּהַשִּׂיג נַהֲלָאוֹת

הֲכִינוֹתִי מְצוּדֵי מַחְשְׁבוֹתַי

לְתִתָּם תּוֹךְ כְּלוּב הַבִּין כְּלֻאוֹת

וּפָרַשְׂתִּי לְפֶרֶס פַּח וְנִלְכָּד

וְהִשְׁלַכְתִּי עֲלֵי שָׁלָךְ תְּלָאוֹת

חֲסִידָה פָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה

אֲנִי דָלֶת וְלִי רֻבֵּי מְבוֹאוֹת

וְקוֹל בַּת יַעֲנָה יַעְנֶה אֲנִי יוּד

וְקוֹל עֹרֵב אֲנִי הֵא בַקְּרוּאוֹת

וְנָגַע תֹּר לְקוֹל הַתּוֹר וְנִשְׁמַע

וְצִפְצֵף כּוֹס כְּעַל כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת

קְרָאוּנִי תְּנָה לִבְּךָ וְתִשְׁמַע

אֲשֶׁר נִסְתַּם בְּאֵלֶּה הַפְּלִיאוֹת

בְּעוֹד אִישׁ יַהֲלֹךְ בִּרְצוֹן בְּנֵי אִישׁ

אֲזַי לֹא יִמְצְאוּ עָלָיו תְּנוּאוֹת

וְאִם יִרֶף כְּרֶגַע מֵרְצוֹנָם

יְעָטוּהוּ מְעִיל מוּם וַחֲטָאוֹת.


  1. במקור: הַשָּׂר – מ.נ  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!