יהודה הלוי

דבר המת מקברו


מֵרֵעַי וּשְׁכֵנַי / וְאַחַי נֶאֱמָנָי,

אֲהָהּ, כָּהוּ עֵינָי / וְהָגְלֵיתִי מִמִּשְׁכָּנָי

וְלֹא תוֹסִיפוּ רְאוֹת פָּנַי. / אַל, בְּנוֹתַי וּבָנָי,

שׁוּבוּ לְאַרְמוֹנַי! / מַה תִּבְכּוּ לְפָנָי?

כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד אֲדֹנָי.


אֲנוּשָׁה מַכָּתִי, / כִּי יוֹם אֲסִיפָתִי

עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, / נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי.

וַעֲדֵי עַד זֹאת נֶחָמָתִי / – – –

עָרְבָה שִׂמְחָתִי / וְנִגְזְרָה תַאֲוָתִי

וְחָסְרוּ חִשְּׁבוֹנָי –

כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד אֲדֹנָי.


בָּנִים גִּדַּלְתִּי / בָּם לֹא צָהַלְתִּי.

אַךְ לְרִיק עָמַלְתִּי / וְגַם יַרְחֵי שָׁוְא הָנְחַלְתִּי

וְתַחַת עֲפָרוֹת אָהַלְתִּי, / בְּשַׁחַת נִטְבַּלְתִּי

וְלִשְׁאוֹל הוּבַלְתִּי / יוֹם הִתְנַצַּלְתִּי

מֵעֲדִי עֲדָנָי –

כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד אֲדֹנָי.


סִפְדוּנִי, עַמִּי, / וּשְׂאוּ רַק שְׁלוֹמִי

לִצְעִירִי יְתוֹמִי / כִּי נִכְמַר לוֹ נִחוּמִי,

וְאֵין צֵאת וָבוֹא לִמְקוֹמִי. / שַׁבְתִּי אֶל חֵיק אִמִּי

ולְבֵית עוֹלָמִי / וְחָשַׁךְ אוֹר יוֹמִי,

כִּי גָבְרוּ עֲנָנָי –

כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם / כִּי יָצְאָה בִי יַד אֲדֹנָי.




ב. יכלו כליותי
ג. איככה פקדתי

על מות בת צעירה

הָהּ, בִּתִּי, הַשָׁכַחַתְּ מִשְׁכָּנֵךְ?

כִּי לִשְׁאוֹל נָסְעוּ נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנֵךְ

וְאֵין חֶלְקִי מִמֵּךְ, רַק זִכְרוֹנֵךְ,

וַאֲחוֹנֵן אֶת עַפְרוֹת צִיּוּנֵךְ

עֵת אָסוּר לִשְׁאֹל שְׁלוֹמֵךְ וְאֵינֵךְ –

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.


בַּת מוּצֵאת מֵחֶדֶר הוֹרָתָהּ –

אֵיךְ אֶחְיֶה וּמִנַּפְשִׁי גִזְרָתָה?

צוּר אֲבַקַּע עֵת אֶרְאֶה צוּרָתָהּ,

אֵיךְ תִשְׁנֶה לְבָנָה מֵהַדְרָתָהּ?

שָׁם בִּשְׁאוֹל אֶרְאֶה יוֹם חֲתֻנָּתָהּ –

אֵיךְ תָּשִׂים גּוּשׁ עֲפַר חֻפָּתָה?

וְאֵיךְ מָתְקוּ לָהּ רִגְבֵי קְבוּרָתָהּ?

מַר לִי מַר, בִּתִּי, עַל חֶסְרוֹנֵךְ–

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.


שׁוֹשַׁנָּה בְּלֹא עִתָּה נִקְטֶפֶת,

אֲשֶׁר צַלְמָהּ בֵּין עֵינַי טוֹטֶפֶת –

אֵיךְ דִּמְעָה כַּנָּהָר שׁוֹטֶפֶת?

אֵיךְ בַּת עָשׁ בְּחֵיק עָפָר נֶאֱסֶפֶת?

וְאֵיךְ חַמָּה בְּרִמָּה מִתְעַלֶּפֶת

וְחֶבְלֵי שְׁאוֹל עַל רֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת?

הָהּ, בִּתִּי, אֵין דָּן לְמָזוֹר דִּינֵךְ –

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.


קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי לְאֵם שְׁכוּלָה,

הַרְפֵּה לָהּ, כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ,

כִּי מָוֶת בְּחַלּוֹנֶיהָ עָלָה.

עִם גִזְרַת כְּבֵדָהּ כְּבוֹדָהּ גָּלָה

וַיַּהֲפֹךְ שִׂמְחָתָהּ לִילָלָה,

יוֹם נֶעֶקְרָה גֶפֶן בַּלֵּב שְׁתוּלָה.

״מָה אֶזְעַק, בִּתִּי, וְאָזְנֵךְ עֲרֵלָה

וְלַעֲנוֹתִי מִלָּה אֵין בִּלְשׁוֹנֵךְ? –

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.


הָהּ, בִּתִּי, הַכְרַע הִכְרַעְתִּינִי!״

״אוֹי, אִמִּי, אוֹי לִי כִּי יְלִדְתִּנִי –

אַךְ הַיּוֹם אֵיךְ מָאוֹס מְאַסְתִּנִי,

כִּי לִבְכוֹר מָוֶת גִּדַּלְתִּנִי.

בְּהַגִּיעַ תּוֹר לְנַפְשִׁי שִׁלַּחְתִּנִי

וּבַעֲטֶרֶת עָפָר עִטַּרְתִּנִי

וּבְחֻפַּת אֲבָדוֹן הוֹשַׁבְתִּנִי

בְּעַל כָּרְחֵךְ, אֱמֶת, כִּי לֹא בִרְצוֹנֵךְ –

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ״.


הַגּוֹזֵר וְאֵין מֵפֵר גְּזֵרוֹתָיו

אֶת חֶבְלֵךְ יַפִּיל בִּנְעִימוֹתָיו,

וְרַב מִהְיוֹת קִצְפּוֹ עַל צִבְאוֹתָיו.

יִנָּחֵם וְיַעְצֹר מַגֵּפוֹתָיו

וִינַחֵם לֵבָב מִקּוֹרוֹתָיו.

לְאֵץ יָמִין יְקִיצֵךְ בְּטַל אוֹרוֹתָיו,

גַּם יִתְמֹךְ בִּימִין צִדְקוֹ יְמִינֵךְ –

כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.


ה. שובה עבד עולם
ו. בת נדיב חגרת שק על בעלה
ז. איך בת עיני כל היום בוכיה
ח. אהה נבקע תהום רבה
ט. על מה זה רעי
י. ידידי מר לי מר

לְיַעֲלַת חֵן תַּמָּה / אֲשֶׁר סָפָה וְתַמָּה

בְּאָזְנַי קוֹל דְּמָמָה / מִתַּחַת הָאֲדָמָה

אֲשֶׁר הוֹרִידוּהָ שָׁמָה:


״אָבִי זְנָחַנִי / וְאַחַי שְׁכֵחוּנִי

וְכֻלָּם דָּחוּנִי / לְצִיָּה וּמְשַׁמָּה.

נְשָׁמָה נְשַׁמָּה –

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


פִּתְאֹם נִקְרֵאתִי / לָשׂוּם שְׁאוֹל בֵּיתִי

וְהָגְלֵה הָגְלֵיתִי / וְלִבְכוֹר מָוֶת נִשֵּׂאתִי.

אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי!

וְלָבַשְׁתִּי חֲרָדוֹת / מְקוֹם בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת

וְתַחַת שֵׁשׁ וְרִקְמָה –

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


יִקָּרְעוּ מְעִילַי / וְיִתְפָּרְקוּ עֲגִילָי,

וְקִשּׁוּרַי וְכֵלַי / הַמּוּסָרִים מֵעָלָי,

נָא יִבְכּוּ עַל בְּתוּלָי!

בְּכֶלֶא סֻגַּרְתִּי / וּבַמֵּתִים גַּרְתִּי

וְלֹא אֵדְעָה עַל מָה –

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


שִׁמְעוּ, מְיֻדָּעַי, / מֶה עָצְמוּ נְגָעָי,

חֲדָשִׁים לִרְגָעַי / יִגַּר מִדְּמָעָי

וְאֵשׁ תּוּקַד בֵּין צְלָעָי.

וְאוֹחִיל – וְאֵין מִסְעָד / וְצֹרִי אֵין בְּגִלְעָד

וְרוֹפֵא אֵין שָׁמָּה.

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


הֲלֹא הַכֹּל הֶבֶל! / כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל

רֶגַע כְּצִיץ נוֹבֵל, / מִבֵּית כִּנּוֹר וָנֵבֶל

לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.

וְשָׁבוּ הַשְּׂמָחוֹת / צְוָחוֹת וַאֲנָחוֹת

וְעֵצָה וּמְזִמָּה – / לְבוּשָׁה וּכְלִמָּה.

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


אִמְרוּ לְכָל שׁוֹאֵל: / הִיא בַת יְרֵא הָאֵל,

כְּבוּדָּהּ כִּבְנוֹת אֲרִיאֵל. / לְתַנּוֹת עִם כּוֹכְבֵי אֵל

תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל

בְּקוֹל מִסְפֵּד וְקִינָה, / כִּי שָׁכְנָה עֲנָנָה

וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה –

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


גַּחַל יִשְׂרְפֵנִי / וְנַחַל יִשְׁטְפֵנִי

וְשַׁחַל יִטְרְפֵנִי. / אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי –

וַאדֹנָי יַאַסְפֵנִי.

יְצוּרַי יָזוּעוּ / וְשׁוֹמְרַי יָנוּעוּ

וּגְוִיָּה תַמָּה נְשָׁמָה נְשַׁמָּה –

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


קוֹרֵא מִמְּעוֹנָיו / שָׁלוֹם לַהֲמוֹנָיו

יָאֵר אֶת פָּנָיו / וְתִהְיֶה לְפָנָיו

מוֹצֵאת שָׁלוֹם בְּעֵינָיו,

וְגַם לַאֲבֵלֶיהָ / וְשׁוֹמְמִים עָלֶיהָ

יְשַׁלֵּם נֶחָמָה.

לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחוֹתִי לָרִמָּה.


יב. גלמודה אשר פתאם סר צלה
יג. ילד נחטף מחיק יולד

הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת מִי שְׁפָכָם

וְיֵדְעוּ הַלְּבָבוֹת מִי הֲפָכָם

הֲפָכָם בּוֹא מְאוֹרָם תּוֹךְ רְגָבִים

וְלֹא יֵדְעוּ רְגָבִים מַה בְּתוֹכָם

בְּתוֹכָם שַׂר וְגָדוֹל תָּם וְיָשָׁר

יְרֵא הָאֵל וְאִיש נָבוֹן וְחָכָם.

טו. שמעו מלכים והאזינו נסיכים
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!