גְּבוּרַת חוּטֵי הַחַשְׁמַל

לְהַגִּיעַ לַמְרוֹת הַכֹּחוֹת הָאֲחֵרִים

לַבָּתִּים הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר,

גְּבוּרַת הָרִצְפָּה לְקַבֵּל אֶת הַמַּיִם

שֶׁפַּעַם הִטְבִּיעוּ אֶת הָעוֹלָם

וְעַכְשָׁו שׁוֹטְפִים אֵת הָאָבָק,

גְּבוּרַת הַמַּעֲלִית לַעְצוֹר בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה

וְלָשׁוּב לַמַּרְתֵּף בְּלֹא הֶחָלָל הַגָּדוֹל,

גְּבוּרַת הַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת

לִבְעֹט וְלִדְרֹךְ וְלִמְעֹךְ

בְּלִי לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָרֶגֶל,

אִישׁ וְאִשָּׁה גִּבּוֹרִים בַּבֹּקֶר

לָשִׂים יָד בְּיָד וְלָלֶכֶת לַחוֹף

כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כְּבָר הַלַּיְלָה,

גְּבוּרַת הַכִּנוּי לִקְרֹא בְּשֵׁמוֹת

לְכֹל הַמְבַקֵּשׁ לְעַצְמוֹ בֶּהָלָה.

אֲנִי מְבַקֵּש מִמְּךָ

לִבְחֹר אֶת הַפָּנִים

שֶׁמֵּהֶם תְּדַבֵּר עִמִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת,

שׁוּב אַפְּךָ אֵינוֹ יָצִּיב

הָעַיִן וְהַלֶּחִי טֶרֶם בָּחֲרוּ בַּצֶבַע.

מְבַקֵּשׁ מִמְךָ לִקְבֹּעַ

מַהִי הַלָּשׁוֹן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר,

שׁוּב יַלְדוּתְךָ מְדַבֶּרֶת

מַכָּה כָּל מִלָּה אֶת טִעוּנֶיךָ.

“אֵין חֹמֶר פָּסוּל בְּעֵינַי”

אַתָּה מֵשִׁיב לִי כְּצָיַּר,

אֵין דְּמוּת שֶׁאוֹתָהּ אוּכַל לִשְׁכֹּחַ"

אוֹמֵר לִי כְּזָקֵן,

אֲנִי מְבַקֵשׁ מִמְּךָ

צֵא מִזֶּה הַחֶדֶר

אֵינִי יָכוֹל לְאַבֵּד אוֹתְךָ שׁוּב.

הֲכָנַת דָּבָר מְפָרֶקֶת אוֹתוֹ

לִפְרוּסוֹת הַבֹּקֶר,

לִצְרִיחַת יַלְדָּה בְּמִלִּים זָרוֹת,

לְמַחֲלָה וָתִיקָה הַזּוֹכֶרֶת אֶת הַדָּבָר

כְּשֶׁעֲדַיִן הָלַךְ יָחֵף.

הֲכָנַת דָּבָר

הִיא פֵּרוּרִים שֶׁאָסַפְתִּי מֵחֻלְצָתִי,

הַכֶּתֶם שׂוֹנֵא אֶת הַחֹמֶר

וְהַנְּיָר נִדְבָּק בִּסְגֻלַּת הַמַּאֲכָל

שֶׁהָיָה בְּתוֹכוֹ.

הַדָּבָר עַצְמוֹ נִמְתָּח עַד מְאֹד

טוֹעֵם מִקְצוֹת הָעוּגָה

אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק.

הֲכָנַת הַדָּבָר מִתְפַּתַּחַת הֵיטֵב:

הוּא שָׁמוּר בְּתוֹכָהּ יַשְנוּנִי

מַחֲלָתוֹ נְעִימָה, שָׁקֵט סוֹפוֹ.

מִי שֶׁמַּמְצִיא אֶת עַצְמוֹ,

כְּלָל לֹא הָיָה כָּאן וּלְפֶתַע

רֹאשׁוֹ יוֹצֵא מֵהַחַלּוֹן

כְּמוֹ נוֹטֵף בַּיַּעַר אוֹ בַּיָּם הַגָּדוֹל –

הַמַּרְאוֹת דוֹחֲקִים אֶת אֵיבָרָיו לַסַּכָּנָה בַּחוּץ.

וּמֶה עָשִׂיתָ שֶׁהִמְצֵאתָ אֶת רֹאשְׁךָ

כְּמוֹ כָּל מְגַלֵּי עוֹלָם שֶׁטָּעֲנוּ לְגֶשֶׁם חָדָשׁ,

אוֹ אֵלֶּה הַמֻּזְמָנִים לְבַיִת זָר

לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

מַדּוּעַ לְסַלֵּק אֶת עַצְמְךָ

כּשֶׁאֶפְשָׁר בַּבַּיִת, אֲפִילוּ בַּמִּרְפֶּסֶת,

לִבְדֹּק מָה הַשָּׁעָה, וְכַמָּה שָׁוָה הַיּוֹם פְּרוּטָה,

מָה עֵרֶךְ הַזָּהָב וִירִידַת הַמִּשְׁקָעִים,

רוֹאִים אוֹתָם מֵהַחַלוֹן,

אֵין מָקוֹם לְהַמְצָאוֹת מְסֻכָּנוֹת

בִּשְׁבִיל לִקְבֹּעַ אִם הָעוּגָה עֲדַיִן מְתוּקָה.

הַשֻּׁלְחָן מֵת

זְמַן־מָה לְאַחַר מוֹת הַנַּגָּר,

שָׁנִים עָמַד עַל רִצְפַּת הַבַּיִת

וְאֶמֶשׁ פָּסַק מִמֶּנּוּ.

הַנִּגּוּן לֹא יָכוֹל

לְאַחַר שֶׁמַּלְחִינוֹ הִסְתַּלֵּק,

בְּעֵת הַהַשְׁמָעָה הַגְּדוֹלָה

עָבַר בּוֹ כֹּחַ הַבִּטּוּל.

עִיר מַסְתִּירָה אֶת לוּחוֹתֶיהָ

שֶׁמָּא יִמָּסְרוּ פְּרָטֵי הַקְּבוּרָה

שֶׁל שַׂרְטַט הַרְחוֹבוֹת,

כָּל עוֹד אֵינָה יוֹדַעַת אֶת שְׁמוֹתֵיהָ

הִיא מַתִּירָה חַיִּים לַבָּתִּים וְלַשְּׁתִיקוֹת.

רַק הַיֶּלֶד נִדְרָשׁ בְּלַחַשׁ

לִגְדֹּל דּוֹמֶה לְאָבִיו הַמֵּת.

"אֲנִי מֵטִיל מֵימַי רַק בַּמַּחְלָקָה הָאוּרוֹלוֹגִית

אֲנִי אוֹמֵר שָׁלוֹם בַּהֲלִיכָה

אֲנִי נוֹשֵׁם עָמוֹק רַק לְיַד הַלֵּב

אֲנִי צוֹעֵק רַק בְּקִרְבַת רֵאָה

אֲנִי נֶחְתָּך רַק בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַמְנַתֵּחַ

אֲנִי טוֹעֵה רַק בִּמְקוֹם חָכְמָה

אֲנִי דָּחוּי כְּמוֹ שִׁיר מִסֵּפֶר

לִמְצוֹא אֶת מְקוֹמִי עַל הַכְּרִיכָה.

אֲנִי פּוֹתֵחַ רֹאשִׁי רַק לְיַד הַכֹּבֶד

אֲנִי מֵנִיחַ לְעַצְמִי רַק בַּמִּיתָה

אֲנִי שׁוֹכֵחַ שְׁמוֹתַי לְּיַד הָאֶבֶן

אֲנִי מַרְשֶׁה לְזֵעָתִי לָצֵאת רַק בִּמְנוּחָה".

מִישֶׁהוּ וַדַּאי אָמַר

בְּלִי כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה

גַּם הַמִּלִּים אֵינָן יוֹרְדוֹת

אֲפִילוּ הַדְמָעוֹת לֹא זוֹלְגוֹת.

לֹא יָדַעְתִּי אִם הַמְשִׁיכָה קוֹבַעַת

אוֹ הַחֹק הַמְּנוּסָּח

מַנִּיחַ לָהֶן כָּךְ לָרֶדֶת.

הָיוּ אַנְשֵׁי דּוֹרוֹת

אֶת הַחֹק טֶרֶם יָדְעוּ,

שֶׁמָּא גַּם אָז הָיוּ דְמָעוֹת יוֹרְדוֹת.

אֶת פָּנַיִךְ אֲנִי מַכִּיר

וּמֵעוֹדֵךְ לֹא רָאִיתִי אֶת הַדִּמְעָה נוֹפֶלֶת,

אוּלַי כְּבָר מֵעוֹלָם יָדוּעַ

שֶׁהַדְּמָעוֹת פּוֹרְצוֹת מַעְלָה

בְּכֹחַ נְבִיעָה אַחֵר.

חֲפָצִים מַגִּיעִים אֵלַי

וְלִבָּם מַתְחִיל לָנוּעַ,

יַלְדוּתִי הַמְפַקְפֶּקֶת אִם הָיְתָה

מַזְכִּירָה לְכָל חֵפֶץ אֶת חַיָּיו.

כְּמוֹ אוֹת מְחוּקָה

שֶׁיֵּשׁ לְהַעְתִּיקָהּ בִּזְהִירוּת

שֶׁמָּא בְּאַחַד הַדּוֹרוֹת

תּוֹפִיעַ לְפֶתַע שְׁלֵמָה,

אוֹ נְגִיעָה אֵיתָנָה

שֶׁל אִישׁ זָקֵן בְּרֹאשׁוֹ

כְּמוֹ לֹא הִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו.

פִּיהָ נִפְתַּח בָּרְחוֹב,

עִיר שֶׁל רֵיחַ

יָצְאָה מִמֶּנּוּ אַמִּיצָה

וְהָיְתהָ לְעוֹנָה חֲדָשָׁה.

“הִנֵּה יַלְדוּתִי בָּאָה מִפִּיךְ”

רָצִיתִי לִלְחשׁ לָהּ,

אֲבָל הִסְתַּלַּקְתִּי מִמֶּנָּה

כְּמוֹ רֶחֶם לְאַחַר לֵדָה.

הוֹבַלְתִּי אֶת קוֹלִי מִשָּׁם

לְתָאֵר אֶת עִיר הָרֵיחַ:

לֹאָ הָיָה בָּהּ נִקּוּד אוֹ פִּסּוּק,

כְּמוֹ תּוֹרָה אוֹ גְּמָרָא

שֶׁהַפֶּה מְקַבְּלָן מֵחָדָשׁ.

יוֹתֵר אֵינִי מִסְתַּכֵּל בְּפָנִים אֲחֵרִים

לֹא אִשָּׁה וְלֹא גֶּבֶר

נִקְרָאִים לְהֵרָאוֹת לְפָנַי.

דַּי לִי בְּכוֹס נוֹזְלִים

הַיּוֹדַעַת לְהַתְחִיל אֶת הָאוֹר מִתּוֹכָהּ,

אוֹ בַּיָּם הַחוֹזֵר לִהְיוֹת קַדְמוֹן וְשָׁקוּף

לְהַרְאוֹת לְטְוֹבְלָיו אֶת הַקַּרְקַע.

לֹא לְהַבִּיט עוֹד בַּפָּנִים הָאֵלֶּה

קָשִׁים, רַבִּים, פְּתוּחִים, רוֹכְבֵי

עֵינַיִם, מְפַתֵּי גּוּפִי, עַקְשָׁנֵי יֹפִי גַּם בְּזִקְנָתָם.

אֲחַכֶּה לִתְפִלָּה שֶׁאֲחֵרִים מְבַטְּלִים

כְּדֵי לִלְחֹש אוֹתָהּ בְּתֹקֶף,

אֶבְחַר לִי עֹמֶק אוֹ אִשָּה

לְהַשְׁאִיר בָּהֶם אֶת מַבָּטִי הַשָּׁקוּעַ.

טֶרֶם פָּתַחְתְּ אֶת הַדֶּלֶת

וְהִיא כְּבָר הִשְׁמִיעָה קוֹל,

הַדְּבָרִים מְדַבְּרִים הֶרֶף לִפְנֵי הַנְּגִיעָה:

חָתוּל, אֲדָמָה וְצַלַּחַת

יוֹדְעִים אֶת מַה שֶׁיַּגִּיעַ.

מֵעַתָּה כָּל הַפּוֹרֵץ וְקוֹל הַקּוֹדֵחַ

מִמַּסְמֵר אָרוֹן וְעַד עֵץ נָבוֹן

מוֹדִיעִים לָרַבִּים אֶת הַצָּפוּי לְגוּפָם.

וְאוּלַי רַק הַקּוֹלוֹת הַמַּקְדִּימִים

הֵם הַנִּשְׁמָעִים בָּעוֹלָם

מִפִּיּוֹת כָּל הַחֲפָצִים.

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בְּשֶׁלֶט עַל פִּי תָּכְנוֹ,

בַּחֻלְצָה קְרוּעוֹת מִלּוֹת הַמֶּרֶד,

דִּבְרֵי אוֹהֵב נִבְדָּקִים עַל קִיר

עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ.

מִי יֹאחַז בִּגְרוֹן הָרוּחַ

יַכְרִיז: מִכָּאן אֵין עוֹד חַיִּים,

נָנוּחַ כְּשׁוֹמְרִים עַד שֶׁיִּתְפָּרֵשׁ

גּוֹרָל שֶׁלָּנוּ כְּבָר קָרָה.

בֵּן יָשֵׁן בְּמִטַּת אִמּוֹ

כַּלָּתוֹ נוֹשֶׁבֶת בֶּחָצֵר,

מָחָר הַחֲצוֹצְרָה תִּפְלֹט גַּרְעִין

שֶׁסָּתַם עַד כֹּה אֶת הוֹדָעוֹתֶיהָ.

שָׁלֹשׁ תְּנוּעוֹת כַּדּוּר הָאָרֶץ

הִתְהַפְּכוּ בִּי מֵרֹאשׁ:

אֶת הַהֶקֵּף הַשְּׁנָתִי הַגָּדוֹל

הָפַךְ גּוּפִי לְפַעַם אַחַת

שֶׁבָּהּ מָצָאתִי אֶת אָבִי

מְנַסֶּה מֵחָדָשׁ אֶת צֶבַע דָּמוֹ

בֵּין הָרִצְפָּה לְבֵין הַחֻלְצָה

כְּמוֹ כִּתְמֵי אֲרוּחָה יַלְדוּתִית.

אֶת הַסִּבּוּב הַיּוֹמִי הַקָּטָן

אֲנִי עוֹבֵר כְּמוֹ תִּינוֹק

שֶׁלְּעוֹלָם אֵינוֹ עוֹצֵר טֶרֶם הַקַּו

אֶלָּא חוֹצֶה הָלְאָה

כְּמֵגִיחַ לְתוֹךְ חַיֵּי מוֹלִידָיו.

וְאֶת הַנִּדְנוּד הַקָּרִיר שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ

אֲנִי מְלַטֵּף בִּזְהִירוּת

בְּפָנִים שֶׁל קִנְאָה מְבַיֶּשֶׁת.

יֵשׁ שֶׁגַּם מַכְשִׁיר

פּוֹעֵל אֶת עִקָּרוֹ לְאַחַר כִּבּוּי מָנוֹעַ,

רוֹקֵד עַל מִשְׁטַח הַחוֹל

לְהַטִּיף דָּם מִתּוֹךְ יִצְרוֹ.

אִשָּׁה מִתְנַעֶרֶת מִפֵּרוּר

וּמַשַּׁב שִׂמְלָתָהּ מְזַעֲזֵעַ

רַעַשׁ עַתִּיק בְּיַלְדוּת הָאֲדָמָה,

הַאִם יְחִידָה אַתְּ לָךְ

וּמִכָּאן זוּגִית לִי,

הַאִם אַגַּב יָדֵךְ

גַּם נְגָעַיִךְ יְלַטְּפוּנִי.

מֵאָז פְּעוּרִים רָאשִׁים כְּפִיּוֹת –

מַעְלָה מַטָּה וְקוֹלָם לֹא נִשְׁמָע.

מֵאָז גִּבְעוֹלִים מְצִיצִים כְּמוֹ מַבָּט

אֵשׁ, חַשְׁמַל וּתְנוּעָה לֹא יָצְאָה,

מֵאָז פַּרְפָּרִים פִּזְּרוּ עֵינֵיהֶם –

עוֹלָם, בִּטּוּלוֹ וְיָפְיָם בְּעוֹדוֹ,

מֵאָז נוֹלָדוֹת הָרוּחוֹת בַּשָּׂדֶה –

רֵאשִׁית, שֵׁנִית וְהָעֵשֶׂב אוֹתָן מְנַפֵּחַ,

מֵאָז הַמִּסְפָּר בֻּדַּד מִגּוּפוֹ

וְאֵין דָּבָר – רַק סִמּוּנוֹ,

לֵב וּמֹחַ בּוֹדְקִים אֶת דָּמָם

וְהַמַּרְאֶה מְפַקְפֵּק בְּכֹחוֹ.

אָנָּא בְּדֹק אֶצְלְךָ, הַגּוּף

קְצָת בָּרַח, לֹא בָּהוּל

אַךְ חָרִיף, שָׁלַח כֹּחוֹ בְּעַצְמוֹ,

נַסֵּה לְהָשִׁיב אוֹתוֹ

בְּטֶרֶם יִתְחַלֵּף לִתְנוּחָה חֲדָשָׁה:

מִי שֶׁיּוֹשֵׁב וּזְמַנּוֹ בָּאֲוִיר

אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ.

עֲשֵׂה מַאֲמָץ עִקָּרִי,

לֹא לְאַבֵּד תִּקְוָה, אַךְ

בְּכָל זֹאת גּוּף שֶׁבָּרַח מִסַּפְסָל

עָלוּל לִדְבֹּק בְּזָרִים

אוֹ לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ

בְּתוֹךְ עֵשֶׂב רַע.

לֹא נוּכַל לְתַרְגֵּל הֶמְשֵׁכִים

אִם גּוּפְךָ לֹא חוֹזֵר,

כָּעֵת תִּתְחַזֵּק, הַגּוּף רַק בָּרַח,

לֹא הִתְפַּתָּה לְבַטֵּל אֶת הָעֶצֶם.

הַבֵּט הֵיטֵב, אַל

תִּפְנֶה לִיצָרִים פְּרִיכִים

שֶׁמֵּהֶם הַגּוּף הִסְתַּלֵּק,

לֵךְ אַחֲרָיו כְּאִלּוּ עַצְמְךָ הוּא

אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁאִמְּךָ הִקִּיזָה.

אֶת פָּנֶיהָ הַקּוֹדְמִים בִּטְּלָה

וְהִנִּיחָה בִּמְקוֹמָם אֶת הַגִּיל הָעוֹמֵד,

מֵעַתָּה הַשָּׁנִים קְבוּעוֹת לְחַיֶּיהָ

כְּמוֹ עַיִן יְבֵשָׁה לְיַד אַף וַדָּאִי

שֶׁל פֶּה יוֹדֵעַ מְזִמּוֹת.

כְּבָר אֵין לָהּ פָּנִים, מִי יוּכַל

עַתָּה לְהַכִּיר וְלַחְמֹד,

לְהַנִּיחַ תְּמוּנָתָהּ עַל לִבּוֹ

וּלְחַלֵּק אֶת הַשְּׁנַיִם בֵּין אוֹהֲבָיו.

שֶׁמָּא יִתְבַּטְּלוּ גַּם פָּנַי

וּבִמְקוֹמָם רַק הַגִּיל הַקָּבוּעַ יְכַסֵּנִי,

לֹא זִקְנָה וְלֹא יַנְקוּת

יִסְפְּרוּ בַּעֲבוּרִי יָמִים,

וּבְעֶרֶב אֶחָד שָׂפָם חָדָשׁ יִפְרֹץ מֵעוֹרִי

כְּחָלָב שֶׁנִּטְרְפָה יַנְקוּתוֹ.

דְּבָרִים מְחַבְּבִים לִהְיוֹת עַל־יַד דּוֹמֵיהֶם

כְּדֵי שֶׁתָּמִיד אוּכַל לְמָצְאָם:

דִּבּוּר נִמְלָט לִידֵי מִלִּים מְיֻתָּרוֹת,

חֻלְצָה שֶׁנִּלְקְחָה מִמֶּנִּי לְבִתִּי

בָּאָה לָנוּחַ בְּצַד מִשְׂחָק אוֹבֵד,

לִכְלוּךְ שֶׁיַּגִּיעַ אַחַר־כָּךְ לְרִצְפָּתֵנוּ

מְאַבֵּד עַכְשָׁו נְשִׁימָתוֹ בָּאָצָן הַנָּח עַל הַקַּו,

בִּנְיָן מִתְפָּרֵק מִשִּׂרְטוּטֵי רֵאשִׁיתוֹ

הוֹרֵס גַּם לִשְׁכֵנָיו אֶת חַיֵּיהֶם,

וַאֲנִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ אוֹתָךְ לְמָצְאֵנִי

בַּאֲדָמוֹת הַדּוֹמוֹת לְעֵינַי.

וְאִם הַגּוּף לֹא מוּכָן עוֹד,

דַּעְתּוֹ אַחֶרֶת, עֶמְדָּתוֹ הִתְפָּרְקָה,

מֶרְכַּז הָעֲצַבִּים נִלְחָם לְבַדּוֹ,

חַדְרֵי הַלֵּב בּוֹנִים לְעַצְמָם בַּיִת,

קִפּוּלֵי הַגּוּף נִתְלִים בְּמִכְנְסֵי חֶבֶל,

הַנּוֹזְלִים מְמַלְאִים אֶת הַבְּרֵכָה

כְּדֵי שֶׁרַק מִשֶּׁלָּהֶם יִשְׂחוּ בָּהּ,

הַקּוֹל הַוָּתִיק עַל הַבָּמָה מְעַשֵּׁן,

שְׂעָרוֹת קְשׁוּרוֹת בְּרוּחַ דְּמוּמָה וְנוֹטֶשֶׁת

הָאֶצְבָּעוֹת חוֹלְמוֹת בִּמְצִיצַת פֶּה,

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֶפְשָׁר, לֹא יָדַעְתִּי,

אוֹמֵר מֹחַ אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ,

לְהַפְרִיד, לְהִפָּלֵט, וּלְהִשָּׁאֵר רַבִּים שֶׁל אֶחָד.

הֶחֳמָרִים הִתְרַכְּכוּ

כָּל אֶחָד בָּהֶם

שׁוֹמֵר עַל עַצְמוֹ מְדֻיָּק

גִּבּוֹר אוֹ פַּחְדָן

לְחוֹקְרֵי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים,

אָמְנָם הָאֲדָמָה עֲדַיִן קָשָׁה –

כַּאֲשֶׁר נוֹפְלִים הִיא פּוֹגַעַת,

הַקִּיר דּוֹמֶה מִמֶּנָּה עִקֵּשׁ

כְּאִלּוּ רַק הוּא מַחֲזִיק בִּנְיָנִים,

וּבְכָל זֹאת הַיָּדַיִם נִשְׁבָּרוֹת

פָּחוֹת מִמַּה שֶׁזָּכַרְנוּ,

הַקֹּר שֶׁיָּדַע אַךְ לָרֶדֶת

מִתְעַלֶּה לְקוֹמַת טֶבַע אַחֶרֶת,

הַחֹם אֵינוֹ בָּהוּל

לַמְרוֹת שֶׁיִּצְרוֹ שׁוּב בּוֹעֵר.

עֲדַיִן מִי שֶׁפּוֹרֵץ מִגּוּפוֹ

רוֹאֶה אֶת כֹּחוֹ

נִשְׁפָּךְ עַל הַדֶּרֶךְ,

וּמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים

רוּחוֹ בַּגּוּף הַמּוּזָר רוֹעֶדֶת.

הָאֹמֶץ לוֹמַר

מַהוּ הַיּוֹם שֶׁהַיּוֹם

כְּמוֹ שִׁיר מִזְמוֹר לַלְוִיִּים

שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים רַק בִּזְמַנּוֹ,

וְלֹא לָלֶכֶת לְאֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת

כְּמוֹ רַעַשׁ גָּדוֹל

שֶׁאֵין לוֹ דּוֹבֵר

אוֹ טִרְחָתָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים

לְמַעַן שְׁתִיקָה נוֹחָה שֶׁל אִישׁ אֶחָד.

אוֹ אֲפִלּוּ לֹא לִהְיוֹת בָּטוּחַ

בְּזִכְרָם שֶׁל הַיָּמִים,

אֶלָּא לוֹמַר הַיּוֹם יוֹם שֵׁנִי

אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה שֶׁלְּפָנָיו

וּמַתִּיר לְגוּפִי בָּזֹאת

וּלְנִשְׁמָתִי בְּטִרְחָתָהּ וּלְבִטְנִי הַמְּבִיאָה

אוֹתִי מִפַּחַד לְיִרְאָה,

אֶת הַיּוֹם הַזֶּה הַמְדֻיָּק

יָחִיד בִּסְפִירָה עַתִּיקָה

שֶׁיְּלָדִים כּוֹתְבִים אוֹתוֹ עַל הַלּוּחַ

וְשָׁרִים אוֹתוֹ הִמְנוֹן לְלֵדָתָם.

בִּתִּי שׁוּב מִתְעַקֶּשֶׁת

לְלַקֵּק אֶת הָרִבָּה מִיָּדִית הַכַּפִּית,

כָּמוֹהָ כַּף הָרֶגֶל

מוֹלִיכָה אֶת הַגּוּף

יוֹתֵר מֵהָרֹאשׁ הַמִּתְבּוֹנֵן.

הַצַּד הֶהָפוּךְ שֶׁל הַדְּבָרִים

מֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה

כְּמוֹ שַׁרְווּלִים הֲפוּכִים בְּכֻתֹּנֶת.

בָּעֶרֶב בִּתִּי בּוֹחֶרֶת

אֶת גַּבּוֹ שֶׁל הַתַּנּוּר,

יוֹדַעַת לְהִתְחַמֵּם בְּלִי שְׂרִיפָתוֹ.

עֲדַיִן מִתְעַקְּשׁוֹת לְהִתְנַשֵּׁק הַשְּׂפָתַיִם

אַךְ חֶמְדַּת הָעֹרֶף כְּבָר מַגִּיעָה,

אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן רַק לְפִי סִדְרָן

בּוֹגְדוֹת בַּחֲרִיפוּת הַמִּלָּה.

כַּפִּית הֲפוּכָה בּוֹדֶקֶת גָּרוֹן

וְהוּא שֶׁמִּשְׁתַּתֵּק מִכָּל לָשׁוֹן,

קְצֵה הַמִּכְחוֹל תָּקוּעַ בַּפֶּה

לְתַכְנֵן אֶת הַצִּיּוּר.

הַלֵּב הַיְמָנִי נִכְנָס לִפְעֻלָּה

לוֹקֵחַ לַחֲדָרָיו חֵלֶק מֵהָעֶלְבּוֹנוֹת

וְגַם אֶת אִיּוּם הַפְסָקַת הַקֶּצֶב,

"מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם גּוֹרָלִיִּים

לָאָדָם בּוֹ אָנוּ פּוֹעֲמִים".

צַיָּרִים וְנַגָּנִים

חַיִּים שָׁנִים רַבּוֹת יוֹתֵר

מִמִּי שֶׁכּוֹתֵב סִפּוּרִים,

אוּלַי מִפְּנֵי הַנֶּפֶשׁ

שֶׁהֵם מַרְבִּים אֶת לִבָּהּ

כְּמוֹ גֵּרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ אֵצֶל אַבְרָהָם וְגַם שָׂרָה.

וְאִם יִכָּתֵב סֵפֶר תּוֹלְדוֹת הָאוֹר

מֵאוֹתָהּ פַּעַם יְחִידָה וְעַד פִּתְחֵי הַמְּעָרוֹת,

בַּלַּיְלָה הָעִקֵּשׁ הַלֵּב כְּבָר לֹא יַחְשֹׁק

עַד שֶׁיַּחֲזֹר לִצְהֹל אֶת קוֹל נַעֲרוּתוֹ.

הַמֶּלַח כְּבָר לֹא רַק

מְלַוֶּה מְזוֹנוֹת וְיָם,

נִבְהָל מִטַּעְמָהּ שֶׁל הַלָּשׁוֹן

וּמוֹאֵס בַּגּוּף הַמַּזִּיעַ.

מֵעַכְשָׁו הַמֶּלַח מְפַזֵּר עַצְמוֹ

עַל אֵיבָרִים חַיִּים,

מְבַקֵּשׁ לְכַסּוֹת אֶת הַבֶּטֶן

וְאֶת שִׁטְחֵי הָאַהֲבָה,

לָאֵשׁ אוֹמֵר קְרוֹבָה אַתְּ

וּבְתַחְתִּית הַזִּכָּרוֹן בָּלוּעַ.

כְּבָר לֹא דַּי לוֹ בַּלֶּחֶם הַמְבֹרָךְ

אוֹ בְּטִפּוֹת הָרוּחַ,

הַמֶּלַח מְעֻנְיָן בֶּחֳמָרִים הַוָּתִיקִים

וּבְבַעֲלֵי חַיִּים רְחוּצִים בְּעֵשֶׂב,

הַפַּעַם הַמָּנוֹת שֶׁלּוֹ נְכוֹנוֹת

לִהְיוֹת גַּרְגִּירִים עִקָּרִיִּים.

גַּם הַסְּפָרִים בָּאִים אֵלָיו כְּקָרְבָּנוֹת

כְּדֵי שֶׁיְּכַסֶּה אֶת יִרְאָתָם,

וְדִבְרֵי הַיָּמִים נִסְפָּרִים כְּמַקְלוֹת מְלוּחִים.

כְּמַעֲבַר יֶלֶד בְּפֶתַח

תָּמִיד פַּעֲמַיִם עוֹבֵר שָׁם,

בָּרִאשׁוֹנָה בְּלֹא רִצְפָּה

בְּלֹא קִירוֹת, לֵב חַף

הִשְׁאִיר אֶת הַחֹמֶר בַּבַּיִת.

בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה צוֹעֵד בְּאֵין מָקוֹם

לַאֲחֵרִים, הוֹלֵךְ לְמַלֵּא אֶת הָאָרֶץ,

מִי הָאִישׁ שֶׁיָּעֵז לָבוֹא כָּעֵת בַּשַּׁעַר,

יֶלֶד יָם גָּדוֹל, דַּרְכּוֹ עַל כְּתֵפוֹ

מַפַּת הַמַּסָּעוֹת כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַפֶּתַח.

חֶלְקוֹ כְּבָר עָבַר, לֹא שָׁהָה שָׁם כְּלָל

עֻבָּר שֶׁהָיָה בַּבֶּטֶן וּמִיָּד לֹא,

מָטוֹס שֶׁאַבָּא הִסְבִּיר לוֹ

כֵּיצַד חוֹדְרִים לֶעָנָן.

חֶלְקוֹ עֲדַיִן נִתְקָל, מַה

פִּתְאֹם כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִגִּיעוּ

סוֹתְמִים לִי אֶת הַפֶּתַח.

“לֹא מַשְׁאִירִים לָנוּ חוֹל”, הוּא לָחַשׁ,

כְּשֶׁמַּשָּׂאִיּוֹת הִמְשִׁיכוּ

לָקַחַת לְתוֹכָן אֶת הָאֲדָמָה הַשְּׁכֵנָה

וְכֹחָם לֹא פָּסַק

בְּשׁוּם סוּפָה אוֹ עֹמֶק,

וְרַק הַבּוֹר שׁוּב נִצַּח בְּסַבְלָנוּתוֹ

לִבְלֹעַ אֶת מִי שֶׁחוֹדֵר אֵלָיו

וּלְפַזֵּר אֶת הָעוֹלָם בְּחוֹלוֹתָיו.

“הֵם לֹא עוֹצְרִים בְּשׁוּם סֶלַע”,

אָמַר, וְהַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ לְחַיֵּינוּ

הָלַךְ וְהִתְעַמֵּק בְּגוֹרָלוֹ, בְּעוֹד

הַחוֹל שֶׁהָיָה לַיָּקָר מִכָּל הֶחֳמָרִים

נִלְקַח לְכַסּוֹת שְׁטָחִים שֶׁהִצְטַנְּנוּ.

"לֹא הִשְׁאִירוּ חוֹל,

פָּשׁוּט נִגְמַר הָעִנְיָן הַזֶּה",

הוּא שָׁתַק, כְּמוֹ כָּל הַקּוֹלוֹת

שֶׁהוֹלְכִים לְבַסּוֹף אַחֲרֵי הַצִּפֳּרִים

כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹרָם.

בַּדִּיּוּן הַנַּפְשִׁי יִשְׁתַּתְּפוּ

אַף יְחַוּוּ דַּעְתָּם הַשְּׁפוּיָה,

נְצִיגֵי סְבִיבָה, נְצִיגֵי

הוֹרָאָה, נְצִיגֵי הוֹדָיָה,

נְצִיגֵי הַנִּכְשָׁל, נְצִיג מֶלַח,

נְצִיג עֻבָּרִים. בַּדִּיּוּן

יִשְׁהוּ, אַף יַצִּיגוּ לִבָּם הֶחָזָק לַעֲמֹד,

נְצִיגֵי מוֹשָׁבָה, נְצִיגֵי פִּסְגָּה,

נְצִיגֵי הַבְדָּלָה, נְצִיג הַלִּוְיָתָן הַגָּדוֹל

הַמַּדְהִים תָּמִיד אֶת הַתֹּהוּ.

אֶת הַדִּיּוּן יְסַכְּמוּ נְצִיגֵי הַשְּׁבָטִים,

קוֹרְאֵי הַקְּרִיאוֹת הַבָּאִים בּוֹדְדִים,

נְצִיגֵי אִכָּרִים, נְצִיגִים הוֹמִיִּים,

נְצִיגֵי הַבַּגְרוּת שֶׁהִגִּיעוּ עַד פָּנַיִךְ

אַךְ לְשָׁם לֹא יַעֲלוּ:

כִּי הַגַּלְגַּל הַטָּרִי, זֶה הָרִאשׁוֹן בַּחַמָּה,

זֶה הַזָּעִיר בַּשָּׁעָה, יְסוֹד הַמְּכוֹנָה הַפְּשׁוּטָה,

שֶׁאֵין מַכְשִׁיר עוֹלָמִי

שֶׁאֵינוֹ מְגַלְגֵּל עַצְמוֹ לְתוֹכוֹ

בְּטֶרֶם שֵׁנָה אוֹ כֹּחַ,

זֶה הַגַּלְגַּל הַקָּטָן מִתְעַכֵּב לוֹ.

לֹא נוֹתַר לַבָּאִים

אֶלָּא לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתוֹ:

וְאִם לֹא הָיוּ קוֹבְעִים הָאֲחֵרִים

אֶלָּא מַנִּיחִים לוֹ לְעַצְמוֹ

עַד שֶׁיָּמָיו הָיוּ קְרֵבִים

אֶחָד וְעוֹד אֶחָד

לָלֶכֶת מֵהָעוֹלָם בִּמְקוֹמוֹ.

וְדִבּוּרָיו הָיוּ נִקְצָפִים עַל שְׂפָתָיו

אֶחָד שֶׁהֵם שְׁנַיִם וְיוֹתֵר

זֶה מְבַטֵּל דִּבּוּר שֶׁקָּדַם לוֹ

וְזֶה אֶת הַמַּעֲשִׂים.

וַעֲדַיִן לֹא קוֹבְעִים אֶת מוֹתוֹ

כִּי מִי הֵם לִקְבֹּעַ אֲחֵרִים

בְּעוֹלָם שֶׁל יְחִידִים,

וְאֶת עֵינָיו אָז שׁוֹאֲלִים

בַּמֶּה תִּרְצֶינָה לְהַפְתִּיעַ,

וּמַזְעִיקִים מֻמְחֵי קְבִיעָה נוֹסָפִים

שֶׁמָּא הַיָּמִים שֶׁקָּרְבוּ לָמוּת

רְחוֹקִים מִכְּדֵי לְהַגִּיעַ.

בּוֹדְדִים יְכוֹלִים לוֹמַר

אִם נוֹלְדוּ רֵאשִׁית לְאִמָּם אוֹ לַאֲבִיהֶם,

בְּכָל־זֹאת יֶשְׁנוֹ מִי שֶׁמְּאַחֵר לַיֶּלֶד

לִתְפֹּס אֶת הַפַּחַד אוֹ הַדָּם

אוֹ לְהַרְחִיק מֵהַלֵּב אֶת הַחַשְׁמַל.

רַבִּים יְכוֹלִים לְהִשָּׁבַע

שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם

בִּדְבָרִים שֶׁטֶּרֶם בָּאוּ לָעוֹלָם:

בְּאֵלֶּה הַפֵּרוֹת שֶׁל הָעוֹנָה הַבָּאָה

אַתְּ תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה.

לְפֶתַע אִישׁ מִשָּׂפָה זָרָה

שׁוֹאֵל כֵּיצַד לְתַרְגֵּם אֶת דְּבָרַי:

"לְפָחוֹת אֱמֹר לִי אִישׁ זָהִיר

מַה קָּרוֹב יוֹתֵר לְלִבְּךָ

בַּשָּׂפָה שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ".

פִּתְקֵי הַבַּיִת אֵינָם רְגוּעִים

עָפִים כְּמוֹ אִסּוּף צִפָּרְנַיִם,

רַק נְיָרוֹת עִם תֹּכֶן אֵיתָן

מוּכָנִים לְהִשָּׁאֵר עַל שֻׁלְחָן.

גְּשִׁי, קַפְּלִינִי כְּדֶרֶךְ

הַבֶּגֶד הַמֻּכְנָס לָאָרוֹן

וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה יָדַי הַמּוֹשִׁיב

בִּלְבּוּל בַּשַּׁרְווּלִים הָרֵיקִים,

דַּוְקָא עֲיֵפוּתֵךְ הַמְדֻיֶּקֶת וְצֶחָה

מֵיטִיבָה לְסַדֵּר רָהִיטִים בַּחֲדָרִים

כְּמוֹ מִטּוֹת זְעִירוֹת בְּמִשְׂחָק.

אַחַר־כָּךְ תְּאַלְּפִי

אֶת חוֹלוֹת בֵּיתֵנוּ

הָעֲשׂוּיִים מֵאַרְיֵה רָדוּם

לִזְנֹחַ אֶת טִבְעָם.

יָדַי עַל חָזִי כְּסָדִין אוֹ טַלִּית

מִתְקַפְּלוֹת בַּעֲבוּרֵךְ בְּקַוִּים עַתִּיקִים,

נֶעֱרָמוֹת הֵיטֵב עַצְמוֹתַי

בַּמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל הַגּוּף,

הַצִּפָּרְנַיִם כְּמוֹ הָרֹק וּכְמוֹ הָעוֹר

מְגַדְּלוֹת אוֹתִי לְלֹא הֶרֶף:

גַּם כְּשֶׁהַמְּגֵרָה נִסְגֶּרֶת

וְדֶלֶת הָאָרוֹן עַל אֶצְבָּעִי

וּבְמִטָּתֵךְ דְּמוּתִי מְקֻפֶּלֶת.

אִשְׁתִּי וִילָדַי מְצוּיִים בְּדֶלֶת הַבַּיִת

וּמִתְפַּזְּרִים בְּשׁוּרוֹת בֶּחָצֵר,

וַאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם:

אִם הֻצְרַכְתִּי לָצֵאת אֵצֵא,

וְהֵם מְשִׁיבִים בְּלִי שֵׁם וּבְלֹא מַלְכוּת:

אִם אַתָּה זָז, כֻּלָּנוּ מִכָּאן,

שֶׁאֵין אֶחָד בָּעוֹלָם הַזָּז לְבַדּוֹ.

בְּעוֹד טַלִּיתִי מְכַסָּה כָּל חֶלְקוֹתַי

אוֹתִי בִּקַּשְׁתְּ לְהִתְחַלֵּף

בֵּין חֶפְצֵי הַבַּיִת לְבֵין מְקוֹמָם,

"כֹּה הֵיטֵב אַתָּה מִתְאַמֵּץ

כְּשֶׁטַּלִּית מְכַסָּה מַעֲשֶׂיךָ".

“אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר”

אַתְּ חוֹזֶרֶת וְדוֹרֶשֶׁת מִפְּסוּקֵי גּוּפִי,

לֹא תְּלוּיָה בְּיָפְיֵךְ הַמְגֹרָשׁ

לֹא תְּלוּיָה בְּעוֹרֵךְ הַמְגַדֵּל עֲצָמוֹת

לֹא תְּלוּיָה בְּלִטּוּפֵךְ הַנִּמְלָט

אַף לְשׁוֹנֵךְ פְּטוּרָה מִתְּלוּת שֶׁל בְּשָׂרִי.

"אֲנִי מְסִירָה מִמְּךָ אֶת פְּתָחַי

וְאַתָּה אוֹתִי אַהֲבָה עֲצוּמָה":

מֹחֵךְ מְבַקֵּשׁ לְלַמְּדֵךְ יִרְאַת נָשִׁים חֲדָשׁוֹת

הַמְבַטְּלוֹת בְּדַפֵּיהֶן אֶת יִצְרֵי אוֹהֲבָן.

“שְׁמַע לִי” אַתְּ דּוֹרֶשֶׁת,

"אֵין מִדָּה אַחַת לִפְתִיחַת נְקָבִים,

אֲנִי אֶת גּוּפִי מִמְּךָ מְסַלֶּקֶת

אַךְ אַתָּה מִגְדַּל אַהֲבָה נְטוּעָה".

“מָחָר וַדַּאי תִּצְדַּק”,

מְבַשֵּׂר לִי בְּנִי שֶׁהִפְסִיק תִּינוֹקוּתוֹ

בְּעֵת שֶׁהִנַּחְתִּי לְטַלִּיתִי עָלָיו לָנוּחַ.

הוּא הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בָּרְחוֹב,

אֵין לָדַעַת

אִם זוּג הֵם

אוֹ שְׁנַיִם הוֹלְכִים

זֶה אַחֲרֵי זֹאת,

אִם כֵּן ־ הֲרֵי שִׂמְלָתָהּ

וַאֲפִלּוּ בִּדְלֵי רֵאוֹתֶיהָ

הַבֹּקֶר הִרְהֲרוּ בְּגוּפוֹ.

 

מִי מֵהֶם הוֹלֵךְ מַהֵר, מִי

פּוֹנֶה פָּחוֹת, וּמִי הַמֵּצִיץ

מִפִּתְחֵי הַפָּנִים, בְּכָל הָאֲחֵרִים שֶׁבָּרְחוֹב.

 

וְשׁוּב אִם כֵּן ־ חֲשׁוּבָה שְׁאֵלַת הַבְּרִיאוּת

שֶׁל הַמֹּחַ הַמִּסְתַּתֵּר

מֵחֲלוֹמוֹת שֶׁהִטְרִידוּ בַּלַּיְלָה,

וְגַם הַסִּדּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים

לַמִּפְגָּשׁ הַמִּשְׁפַּחְתִּי הַקָּבוּעַ.

 

עֲדַיִן הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ, אֵין

לָדַעַת, אִם זוּג הֵם

אוֹ שְׁנַיִם שֶׁל דֶּרֶךְ,

אִם כֵּן ־ שׁוּב הַשִּׂמְלָה וְהַלֵּב

שֶׁדּוֹפְקִים כָּל הַיּוֹם בַּגּוּף.

אִם לֹא, בְּכָל זֹאת אִם לֹא,

צָרִיךְ לַדְּלָתוֹת לְהוֹדִיעַ

לְהִפָּתַח בְּנִפְרָד, פַּעַם

אַחַר פַּעַם,

שֶׁתִּגָּמֵר הַהֲלִיכָה הַזֹּאת.

אָמַרְתְּ אִם הַשְּׂרוֹךְ מַתְחִיל לְהִפָּתַח,

הַקֶּשֶׁר הַצָּף הַזֶּה נֶחֱלָשׁ, מִתְפָּרֵעַ כְּמוֹ שׁוּק,

כְּבָר אֵין עֲצִירָה, הַשְּׂרוֹכִים

פּוֹרְצִים מֵהַנַּעַל לְהִתְפַּזֵּר כְּמֶלַח,

רָצִים בְּנִפְרָד לְיָדָהּ

לְהַפִּיל אֶת הָרֶגֶל שֶׁעָלֶיהָ הֵגֵנּוּ

זֹאת שֶׁאוֹתָם רָעֲדָה.

 

אָמַרְתְּ, וְעַכְשָׁו גַּם בְּמִלּוֹתֶיךָ: שְׂרוֹכִים

לֹא נְעוּלִים הֵם סַכָּנָה, סְגוּרִים לָבֶטַח

הֵם חוּטֵי הַתִּקְוָה, אוֹ הָאֹמֶץ שֶׁל זוּג

לְהִתְקָרֵב בַּחוֹף יָד בְּיָד בַּבֹּקֶר

וְלֹא רַק בְּעֶרֶב הַפִּתּוּי.

 

הַשְּׂרוֹכִים הֵם מַנְעוּל הָאֵיבָרִים,

קֶשֶׁר שֶׁהַמֹּחַ דּוֹרֵשׁ

כְּדֵי שֶׁיְּדַוְּחוּ לוֹ, לֹא יָעֵזּוּ

לְסַלְּקוֹ מֵהַתַּפְקִיד הַחוֹשֵׁב,

אוֹתָם קוֹשְׁרִים מַרְדָנִים.

 

הַדֵּק, הַדֵּק הֵיטֵב אֶת שְׂרוֹכֶיךָ

שֶׁמָּא הַהַתָּרָה הָרָעָה לֹא תִּפְסַח

וְתָשׁוּב אֵלַי עָקֹם וּפָתוּחַ

רוּחַ פְּרָצִים עַל צַוָּארְךָ מְשׁוֹטֵט.

 

הֲטֶרֶם יָדַעְתָּ

עַד כַּמָּה אַתָּה מְסֻכָּן,

חָשׂוּף כְּמוֹ גַּמָּדֵי אַגָּדָה בַּחוֹל

מוּגָן בְּמַנְעוּלִים עַתִּיקִים שֶׁל עִיר פְּרָזוֹת.

אִשָּׁה שֶׁהָלְכָה בַּדֶּרֶךְ

בְּיָדָהּ עֵט אֶחָד,

מִכָּל חֶפְצֵי עוֹלָם

עֵינֶיהָ בָּחֲרוּ אֶת הָעֵט

לִהְיוֹת מַתְעֶה דֶּרֶךְ.

פָּנֶיהָ לֹא הָיוּ יָפִים

כְּמוֹ אֲבֵדָה שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר

הַמֻּתֶּרֶת לְכָל מִי שֶׁיִּמְצָאֶנָּה,

רַק הָעֵט כּוֹתֵב וּמַכְרִיז:

תְּנוּ סִימָנִים טוֹבִים

לִמְצֹא לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ.

מַה יִּהְיֶה סִימָן טוֹב לַאֲבֵדָתָהּ:

שֶׁמָּא אוֹתוֹ רִקּוּד

שֶׁנִּשְׁכַּח פַּעַם בְּגוּפָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה

וְעַכְשָׁו הוּא מְמַהֵר לִרְעֹד.

אִשָּׁה שֶׁעֲדַיִן בַּדֶּרֶךְ, מְסֻכָּנוֹת רַגְלֶיהָ,

כְּבָר שֵׁנוֹת רַבּוֹת

לֹא חָלְמָה חֲלוֹם,

הָעֵט כְּמַחַט בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ

סוֹרֵג לָהּ מְצִיאוֹת רַבּוֹת.

"הָאִישׁ בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה

הוּא שׁוֹפֵט בְּעִיר גְּדוֹלָה וְזָרָה",

הָלַכְתִּי לְמִצְחוֹ לְחַפֵּשׂ חוּטִים וְאָבָק

קֵרַבְתִּי אֶת זִכְרוֹנוֹתַי לְעֵינָיו

חִשַּׁבְתִּי אֶת יְשִׁיבָתוֹ –

שֶׁמָּא תַּבִּיט אֵלַי שְׁפִיטָתוֹ

וְיַנִּיחַ בִּרְצוֹנוֹ לְמַעֲשַׂי.

 

וּבֵינְתַיִם אֲנִי בְּשׁוּרָתִי הָאֶמְצָעִית:

בְּכָל פַּעַם שֶׁגּוּפִי נִכְשָׁל

וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאִשָּׁה זָרָה מְעוֹרֶרֶת כֹּחָהּ בַּעֲבוּרִי,

לֹא דְּיוֹקַן אָבִי הַחַי בָּא לְפָנַי

אֶלָּא מַרְאֵה בָּנַי הַמַּזְהִירִים אֶת מֹחִי

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָנִיחוּ לוֹ מִפְּסִיקָתָם.

 

בַּחֲלוֹמִי הִמְתִּינוּ לְיָדִי הַחֲפָצִים

וְאִמִּי דִּבְּרָה בְּקוֹל חָדָשׁ:

מַה יָּפֶה אַתָּה

כְּשֶׁהַכֵּלִים מֻנָּחִים לְיָדְךָ

וְכָל מַה שֶּׁתַּזְכִּיר לִי מֵחַיֶּיךָ

אֲמַהֵר לְהַצְבִּיעַ עָלָיו.

בַּחֲלוֹמִי הֵשַׁבְתִּי לְאִמִּי בְּסִימָן:

לִפְנֵי פְּעֻלַּת אָדָם בַּחוּץ

מִתְהַלֶּכֶת בְּתוֹכוֹ תְּנוּעָה זֵהָה,

כָּל כַּדּוּר בּוֹ נָגַחְתִּי

רָחַף בְּרֵאשִׁיתוֹ אֶצְלִי,

כָּל לִטּוּף אִשָּׁה

אִיֵּם בָּרִאשׁוֹנָה עַל לִבִּי.

הָאִישׁ שֶׁיָּבוֹא

יְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת,

יְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד,

יְבַטֵּל אֶת כַּעְסֵךְ

יַרְגִּיעַ בְּפִיו אֶת הָאָבָק.

 

אַחֲרָיו יָבוֹא אִישׁ אַחֵר

יְגַדֵּל אַף חָדָשׁ בְּעֵת זִקְנָתוֹ,

 

יְסַמֵּן לְאִשְׁתּוֹ הֵיכָן גָּרָה חֻלְשָׁתוֹ

וְיִשְׁלַח בָּהּ יָד.

 

הָאִישׁ הַבָּא

יַחֲלֹם הֶסְבֵּרִים חֲדָשִׁים

יְסַפֵּר מוּל הַחֶדֶר הַקָּטָן

הֵיכָן נוֹלַד אָבִיו.

 

הָאִישׁ שֶׁיָּבוֹא הוּא עַז וּבוֹרֵחַ

מַרְבֶּה מַחֲלוֹת בְּגוּפוֹ כְּדֵי לַהֲבִיסָן,

בְּיַלְדוּתוֹ קָרָא לָאוֹר וְלָעֵשֶׂב

לְסַדֵּר אֶת חַדְרוֹ.

 

לְבַסּוֹף תַּגִּיעַ הַבַּיְתָה

תְּנוּעַת הַפָּנִים לְבַדָּהּ,

הַדִּבּוּר בָּהּ נָבוֹן, הַגַּאֲוָה חוֹשֶׁשֶׁת,

הַזְּמַן רוֹעֵד בַּפֶּה וְנִשְׁאָר.

 

"אֲנִי חוֹפֵר גֻּמַּת מִשְׂחָק

בְּאַדְמַת כּוֹכַב הַצָּפוֹן",

הַדְּבָרִים יָצְאוּ הוּא נִכְנַס

לְחֶדֶר אַחֵר כְּבָר רָאִיתִי.

 

"הַחֻקִּים עַכְשָׁו קוֹרִים

מַמָּשׁ בָּרְחוֹב לְיָדֵנוּ: לְעוֹלָם

הָרִיצָה בְּמוֹרָד אֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת כֹּחַ

לָרַגְלַיִם הָעוֹלוֹת מִמֶּנָּה",

הוּא אָמַר בְּדִיּוּק אוֹתוֹ מַרְאֶה

שֶׁפַּעַם רַגְלַי תֵּדַעְנָה.

 

"אֲנִי חוֹזֵר בִּי מֵהַדְּבָרִים

שֶׁלּוֹחֲשׁוֹת לִי הַשְּׂפָתַיִם,

רַק עָלַי הִטִּילוּ לְטַפֵּל

בְּכָל אֵלֶּה הַשָּׁנִים בָּן נוֹלַדְתָּ".

 

הַמִּכְתָּב שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי עוֹמֵד

לִכְתֹּב יִלָּמֵד עַל יְדֵי

יְלָדַי, אוּלַי יַגִּיעוּ גַּם

חֲבֵרִים אֲחֵרִים, שֶׁמָּא

מֻמְחִים לְהַבְהָרַת כַּוָּנוֹת.

לֹא מִכְתָּב שֶׁל אִישׁ מַזִּיק

לֹא זֶה שֶׁרוּחוֹ נָחָה בַּצַּד

אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ שְׁעָרִים בַּחוֹמָה הַגְּדוֹלָה,

הַמִּכְתָּב הַמִּתְעַלֵּל כְּסִפּוּר בִּשְׁעוֹתַי

יָכוֹל לִפְנוֹת לַנַּעֲרָה שֶׁאָהֲבָה

אוֹתִי וְלֹא נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים

אֶלָּא בִּכְתַב יָד מְאֻחָר.

וּמָה אִם חָדְרוּ לַמִּכְתָּב גַּם חֲתִיכוֹת נַפְשִׁיּוֹת

מֵאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֲבָל שָׁמְרוּ בִּי

מַהֲלָכִים וּתְנוּעוֹת שֶׁהֵם יָלְדוּ

לְיַד הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי אוֹהֵב בְּפַחַד.

וּלְבַסּוֹף יְפָרְשׁוּהוּ כְּמַעֲשֶׂה הָפוּךְ

אוֹ יַעֲמִידוּהוּ מוּל הַמַּרְאָה

לְזַהוֹת אֶצְלִי שָׂפָה כְּמוּסָה,

וְתָמִיד יְבַקְשׁוּ לָדַעַת אִם

מִצְחִי נָח עָלָיו כְּחוֹתֶמֶת.

א

הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי בְּחוֹף יַלְדוּתִי מֵת,

רַעְמָתוֹ הַכְּבֵדָה מֵרֹאשׁוֹ

סִבְּכָה אֶת לִבּוֹ עִם טוֹבְעִים.

הַחוֹף כְּבָר בִּלְעָדָיו

אַךְ הַיָּם נִרְעָד וּפָגוּעַ:

בְּלִי שְׁרִיקַת הַמַּצִּיל אֵין יוֹדֵעַ

אִם בּוֹר וְאַרְמוֹן הֵם אֶחָד.

ב

הַמַּחֲלִיף הִנִּיחַ עַל גַּבּוֹ אֶת הַמַּשְׁרוֹקִית,

“אֵין הִיא תַּכְשִׁיט חָזֶה”, הוּא קוֹבֵעַ,

"רַק כְּלִי עֲבוֹדָה

אַחֲרֵי נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה".

מִתְלַבֵּט לֹא מְעַט

מֵאָז קוֹדְמוֹ מֵת,

רַגְלָיו הָפְכוּ אֵלֶּה

הַמְּכִינוֹת לְיָם חֻלְשָׁתוֹ.

"אֵינִי מַרְבֶּה לְטַפֵּס לְסֻכַּת הַמַּצִּיל,

עַל הַחוֹל לְהַלֵּךְ לַצָּפוֹן וְעוֹד צַד,

אֶת מֶרְחַקַּי יִבְלְעוּ הַמַּיִם

וְהַחוֹף יְצַיֵּר עִקְבוֹתַי".

ג

הָרוֹחֲצִים מֻדְאָגִים:

"מֵאָז הָרָאשִׁי מֵת, הַמַּצִּיל הֶחָדָשׁ מְמַעֵט,

אֵין הָרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה מוּכָנָה,

הַמַּחֲלִיף מִתְהַלֵּךְ, שֶׁמָּא יִסְתַּלֵּק

עוֹד טֶרֶם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ.

בְּשַׂר קוֹדְמוֹ הָיָה מוּצָק וְעָמֹק

רַעְיָתוֹ זָרָה וְחוֹשֶׁקֶת,

עַתָּה נוֹתָר לְהַצִּילֵנוּ זֶה הַפַּחְדָן

שֶׁאֵינוֹ מְטַפֵּס עַל סֻלָּם".

ד

הַמַּחֲלִיף מִתְעַקֵּשׁ,

מִצְּעָדָיו דּוֹרֵשׁ קִיּוּם קָבוּעַ,

“בַּחוֹף הַזֶּה רַק אַתֶּם נִשְׁאָרִים אַחֲרַי”.

לְיַד דַּיָּג מִתְיַשֵּׁב

מַעֲמִיד חַכָּתוֹ כְּעַמּוּד,

"אֲנִי אֶת דְּגֵי הַיָּם סִיַּמְתִּי

מֵעַתָּה חֶלְקִי רַק לְמַעְלָה".

ה

אִמָּהוֹת שֶׁבַּחוֹף מְדַוְּחוֹת:

"כָּל הַיְלָדִים עַתָּה נוֹלָדִים

רַעְמָה שְׁחֹרָה עַל רֹאשָׁם,

מֵי הַיָּם לְבַדָּם

יוּכְלוּ לְהַבְהִיר אֶת הַצֶּבַע".

הַמַּחֲלִיף מִתְאַמֵּץ

בֵּין מֶלַח הַיָּם לְקוֹלָן,

לְבָאֵי חוֹפוֹ מוֹכִיחַ

אֶת תְּבוּנַת גַּלָּיו.

ו

"מָה רַבִּים הַסִּימָנִים

שֶׁאָדָם מַשְׁאִיר עַל חוֹפוֹ",

הַמַּחֲלִיף לְמַחֲשַׁבְתּוֹ לוֹחֵשׁ,

"כָּאן לָדַעַת אֶפְשָׁר

נְשִׁיקָה וּמַכָּה שֶׁל הַגּוּף".

מֵעַתָּה הוּא צוֹעֵד גַּם בַּלֵּילוֹת

"אֶת שְׂרִידֵי הַמְבַקְּרִים אֶלְמַד

לִפְנֵי שֶׁבַּיָּם אֶמְצָא טוֹבְעִים חֲדָשִׁים".

ז

חוֹשֵׁשׁ הַמַּצִּיל הֶחָדָשׁ:

"כְּבָר כָּמוֹנִי מֵת כָּאן אֶחָד

אֲנִי אֳנִיַּת צִי עִקֶּשֶׁת

הַשָּׁטָה גַּם לְאַחַר אָבְדַן מְלוּכָה".

לֹא יַיִן, לֹא שָׁכֵן

לֹא יַלְדוּת, לֹא שְׂחוֹק

מַכְנִיס הוּא לִתְהוֹם גּוּפוֹ,

מְגַדֵּל בִּמְקוֹמָם קוֹלוֹת

כְּמַכְשִׁיר הַפּוֹעֵל רַק בְּקִרְבַת בְּעָלָיו.

"אָדָם מְעַכֵּב אֶת עַצְמוֹ –

אָדָם כֹּה מְעַכֵּב אֶת עַצְמוֹ"

בַּלַּיְלָה קוֹרְאוֹת עַצְמוֹתָיו,

הַשֶּׁמֶשׁ לְרֶגַע אֵינָהּ מַבִּיטָה

מַחֲלִיפָה לַיָּם חֳמָרָיו.

ח

“וּמָה עִם הָרוּחַ הַזֹּאת”

הוּא שׁוֹאֵל כְּשֶׁהָאוֹר מְרַחֵם מֵחָדָשׁ,

"אֲנִי רָץ וְהִיא שׁוּב נֶגְדִּי מִתְהַפֶּכֶת

מִמֶּנִּי לוֹקַחַת תְּנוּפָה.

אֻמְלַל הָאָדָם הָרָץ עַל חוֹפוֹ

וְאֵינוֹ טוֹבֵל בְּמֵימָיו,

כְּמוֹ זֶה הַמְבַקֵּשׁ מִגַּבּוֹ

לִהְיוֹת פְּנֵי חַיָּיו".

ט

לְבֵיתוֹ אֵינוֹ הוֹלֵךְ, הִרְדִּים אֶת חֲפָצָיו,

בָּנָיו לְסֻכָּתוֹ מְטַפְּסִים,

"שֶׁפֶךְ יָם בְּרֹאשִׁי

וְלָלֶכֶת מִכָּאן אִי אֶפְשָׁר,

לֹא יָם וְלֹא בַּיִת

רַק בַּחוֹל אֵדַע לְהַצִּיל אָדָם".

מְבַקֵּשׁ כָּל רוֹחֵץ בְּחוֹפוֹ

לִכְתֹּב זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתוֹ,

"לְיַד יָם הַחוֹזֵר מִיַּבֶּשֶׁת אַחֶרֶת

זוֹכֵר הָאָדָם רֵאשִׁיתוֹ".

י

אִשְׁתּוֹ מַגִּיעָה – אֵשׁ וּמִזְמוֹר בְּיָדֶיהָ –

הוּא מְכַבֶּה אוֹתָהּ בְּחוֹל רַךְ,

פִּתְאֹם הַקַּרְקַע מְסָרֶבֶת

לְהַסְתִּיר אֶת שֶׁבֶר אַרְצָהּ.

"בְּקָרוֹב סוֹף עוֹנָה

וְאוּלַי גַּם חֻפְשָׁה,

בְּקָרוֹב הַזַּעַם יִשְׁתֹּק בִּי",

אוֹחֵז הַמַּצִּיל בְּיִצְרוֹ

וְזוֹחֵל עַל הַחוֹף כְּמוֹ קָצֶה.

יא

כְּבָר מְעַטִּים בָּאִים לִרְחֹץ כָּאן:

שֶׁמָּא לַיְלָה אוֹ חֹרֶף

פּוֹקְדִים אֶת הַחוֹף בִּמְקוֹמָם,

סַפְקָנִית הַחַמָּה, הָעָבְרוּ עֳמָקִים

נִבְהֲלוּ מִכֹּחָם גַּם הַמַּיִם.

"מַה הִשְׁתַּנָּה בִּי מֵאָז מֵת קוֹדְמִי –

זֶה הַזְּמַן אוֹ הַגּוּף

אֶת הַתֹּכֶן סִלְקוּ הֵם מִמֶּנִּי,

אוּלַי אֶמְצָא עֵץ עַל הַחוֹף

מִסְּבִיבוֹ אֶבְנֶה אֶת הַבַּיִת".

בִּתְמוּנַת קוֹדְמוֹ מַבִּיט הַמַּחֲלִיף

וּמַצִּיל אֶת הַחוֹף מֵהַיָּם,

מֵאָז עָזַב אֶת בֵּיתוֹ

רַק זוֹ הַפַּעַם לוֹקַחַת נַפְשׁוֹ מְנוּחָה.

יב

הַמַּחֲלִיף בְּשֶׁלּוֹ

לְיַד דַּיֶּגֶת מִתְיַשֵּׁב

וְקוֹלוֹ מַשְׁמִיעַ זִמְרָה,

אֶת חַכָּתָהּ הוֹפֵךְ מֵהַיָּם

כְּדֵי שֶׁבַּחוֹל תְּפַתֶּה אֶת הַפֶּה,

"מַדּוּעַ דַּיָּגִים מִתְעַקְּשִׁים

לְבַקֵּשׁ אֶת שְׁלָלָם רַק בַּמַּיִם?"

יג

הַמַּחֲלִיף אֶת הַשֶּׁלֶט מַנִּיחַ:

בִּגְלַל מוֹת הַקּוֹדֵם

וְשֶׁטֶף הַיָּם שֶׁבַּמֹּחַ

אֲסוּרָה הַכְּנִיסָה אֶל הַמַּיִם,

רַחְצָה רַק בַּחוֹף וְהוּא הַמֻּתָּר

אֶת מֵימָיו נִפְתַּח לְכֻלָּנוּ

וְנָבִיא עֳמָקִים מִמֶּרְחָק.

חוֹף רַחְצַת חוֹל הוּא חוֹפֵנוּ

וְאִישׁ כְּבָר לֹא יִטְבַּע תַּחַת יָדֵינוּ,

בַּיָּם נִתְבּוֹנֵן וְנִצְעַד עַל חַיָּיו

וְנַמְתִּין שֶׁיֵּלֵךְ מֵאִתָּנוּ.

יד

הַמַּצִּיל הָרָאשִׁי בְּחוֹף יַלְדוּתִי מֵת

הַמַּחֲלִיף פִּתָּה אֶת הַחוֹף אַחֶרֶת,

הַיָּם טֶרֶם יוֹדֵעַ

אִם אָדָם יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ,

שֶׁמָּא יָם הַמֶּלַח

יַעֲבֹר לָגוּר בְּיַמֵּנוּ.

מְבֹהָלִים בְּנֵי בֵּיתִי,

אֶת יַלְדוּתִי מִי יִזְכֹּר

כְּשֶׁהָרָאשִׁי הִסְתַּלֵּק מִתּוֹכֵנוּ.

טו

דַּיָּג זָקֵן

עַל הַחוֹל חַכָּתוֹ מַשְׁכִּיב:

"נוּחִי כָּאן סוֹפָנִית

כְּבָר אֵין דָּג אוֹ עִנְיָן בַּעֲבוּרֵנוּ,

זֶה הַיָּם שֶׁהָיָה פֹּה

עַכְשָׁו לְנוֹזְלִים אֲחֵרִים נֶהְפָּךְ הוּא".

פָּנַי מִִזְדַּקְנוֹת בְּנִפְרָד,

לְכָל צַד גִּיל מִשֶּׁלּוֹ,

אִישׁ יְהוּדִי קָבוּעַ, חוֹטֵא בַּמִּצְווֹת,

טֶרֶם רָצוּי לְרֹב עַצְמוֹתַי.

הִנֵּה אִישׁ זָר בַּחֶדֶר

מְבַקֵּשׁ עַל גּוּפִי לְהַשְׁפִּיעַ,

קוֹרֵא לִי בְּקוֹל שֶׁל נְקָבִים

חָרִיף מִכָּל יְדִידַי,

מַבִּיט בְּרֹאשִׁי כְּמוֹצֵא שָׁלוֹם.

תְּחִילַּת מִלּוֹתַי בְּאֹנֶס וְסוֹפָן בְּשׁוֹגֵג,

כְּלוּחַ הַמַּקְרִין מִתּוֹךְ עַצְמוֹ

תְּמוּנַת כָּל דּוֹבֵר בַּחֶדֶר,

אֵלֵךְ לִי מִכָּאן לְהֲנָאָה אַחֶרֶת

כִּמְצִיאַת סִכָּה לְרֹאשׁ יְלָדַי.

וַעֲדַיִן לְחַפֵּשׂ בַּיּוֹמָן

דַּף שֶׁכֻּלּוֹ רֵיק, עַד

שֶׁלֹּא בָּרוּר אִם הָיָה הַיּוֹם הַזֶּה,

אוֹ כְּמוֹ הֶחֳדָשִׁים, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ

פֹּה זְמַן וְיִתָּכֵן שֶׁאֵינוֹ,

וְרַק הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַמְכֻנֶּה

בַּיּוֹמָן שַׁבָּת, בָּטוּחַ לְעַצְמוֹ

שֶׁהוּא כְּבָר שָׁנִים מְדֻיָּק,

וְלָכֵן אֵינִי כּוֹתֵב עָלָיו בְיוֹמָנִי

שֵׁמוֹת וּמוֹעֲדִים חֲדָשִׁים שֶׁרַק יַטְרִידוּ.

וְהֵיכָן קַל יוֹתֵר לִמְצֹא

דַּף רֵיק, בְּיָמִִים שֶׁכְּבָר הָיוּ

אוֹ בְּאֵלֶּה שֶׁעֲדַיִן,

מַמָּשׁ מְקוֹם יוֹם שֶׁלֹּא נִכְתַּב,

לֹא שְׁמוֹ שֶׁל אָדָם

שֶׁצָּרִיךְ לְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ בַּפַּעַם הַזֹּאת,

לֹא אוֹתִיּוֹת שֶׁל אָדָם

שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִלִּרְאוֹתוֹ

בְּכָל יוֹם הֶעָתִיד לְהַגִּיעַ.

וְגַם מִינֵי הֶעָרוֹת יוֹמָן

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁעוּרִין לַמְּקִלִּים

וּמִדּוֹת לַמַּחְמִירִים. שֶׁהֲרֵי מִפְּגִישָׁה אַחַת

עִם פָּנַיךְ, אוֹ עִם בֶּרֶךְ זָרָה

שֶׁהָלְמָה בַּבֶּטֶן כְּדֵי שֶׁנִּפֹּל,

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב מַסְקָנוֹת רַבּוֹת

וְאַזְהָרוֹת יוֹמִיּוֹת לָאֵיבָרִים

שֶׁיָּגֵנּוּ עַל עַצְמָם בַּפַּעַם הַבָּאָה

כְּשֶׁפּוֹגְשִׁים אֶת פְּנֵי יַלְדוּתֵךְ

אוֹ אֶת הַבֶּרֶךְ שֶׁמַּכָּה.

הוֹצֵאתִי עַצְמִי מֵחֲלוֹם הַלַּיְלָה

כְּדֵי לְהָגֵן עַל לִבִּי

לִסְפֹּר אֶת עֲלֵי דָּמוֹ

מַה יָּבֵשׁ מַה טָּרִי,

נָעִים לַלֵּב בְּיָדִי לְקַפֵּץ

כְּמֻקְצֶה שֶׁהָפַךְ לְנָגוּעַ,

בְּאֵין גּוּף אֵין לַלֵּב דְּאָגָה

וַחֲדָרָיו פְּטוּרִים מֵהַזֶּרֶם.

כְּמוֹ אָבִי הַחוֹלֶה וְאוֹמֵר לִי:

בּוֹא וְנַצַּח אוֹתִי,

תּוֹר חַיֶּיךָ הִגִּיעַ מִמְּךָ לְסַלְּקֵנִי.

הָאֹמֶץ לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר

יָד בְּיָד,

בְּלִי דַּעַת מַה לְּמַה

יִקְרַב בַּלַּיְלָה שֶׁיָּבוֹא,

וְלֹא כְּשָׂרִיד מִשְּׁכִיבַת הַלַּיִל הַקּוֹדֵם

שֶׁשּׁוּב הִתְבַּטַּלְנוּ מִמֶּנָּה.

הִנֵּה הַבֹּקֶר הַזֶּה

לַמְרוֹת הַחֲלוֹם שֶׁהִתְאַבֵּק בְּרֹאשִׁי

וּבְדַעְתֵּךְ הַצְּלוּלָה וְהָרוֹגֶזֶת קִמְעָה,

יְצוּרֵי עוֹלָם יְחִידִים

שֶׁלֹּא רַק חוֹדְרִים וְיוֹנְקִים אֶת חֶצְיָם הַחִיצוֹן

אֶלָּא מַפְקִידִים אֶת כַּפָּם אֶצְלוֹ,

מַבִּיטִים בְּיוֹמָם הָרִאשׁוֹן

בּוֹ חַיּוֹת וְעֵצִים שׁוּב יָפִים וְזָרִים

מִכְּדֵי לְהַחֲזִיק יָדַיִם.

וְיוֹדֵעַ אַפֵּךְ לִהְיוֹת גַּם לְבַדּוֹ

טוֹרֵף זָעִיר הַמִּתְבַּגֵּר בְּיֹפִי,

וּפִיךְ כְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת פְּעוּרִים בֶּחָלָל

הַמִּתְעַצְּלִים לְהַחֲזִיק חֹמֶר,

כַּמָּה אֶפְשָׁר לִבְלֹעַ

בְּלֹא שֶׁנִּתָּקַע בָּעֶצֶם?

וְאִם לְהַבִּיט בָּאתִי, כְּמִי

שֶׁמְּצַלֵּם תְּמוּנַת מִשְׁפַּחְתּוֹ הַצְּעִירָה

וּמַמְשִׁיךְ לְכַוֵּן

גַּם אַחֲרֵי שֶׁתַּמָּה הַתְּמוּנָה,

אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲלִיף מַבָּט.

וְאָז נִצְרָב דָּמִי הָאַחֵר

זֶה הַקָּטָן שֶׁנִּשְׁאַר בַּלֵּב

מִכָּל עֲבוֹדַת הַמַּשְׁאֵבוֹת וְעֶלְבּוֹנָן,

הַקָּבוּעַ הַקּוֹסְמִי שֶׁל הַגּוּף

מֻכְרָחִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל הַחִשּׁוּבִים.

כַּמָּה זְמַן עָבַר

מֵאָז הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁעוֹד רָחַץ אֶת פָּנָיו

וְכַמָּה מֵאָז קָם מִכִּסְאוֹ

וְרָאָה אֶת קְצוֹתָיו הַחַיִּים,

אֲנִי שׁוֹאֵל, מִישֶׁהוּ יָשִׁיב,

מַה מִּסְפַּר הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהִשְׁכִּיחוּ

אֶת הַפַּעַם שֶׁנִּשְׁמְעָה הַצְּרִיחָה הָרִאשׁוֹנָה

וּמִסְפַּר הַשָּׁעוֹת מֵאָז עָבְרוּ הַפָּנִים מִמֶּנּוּ.

כֵּן, הַנֶּפֶש שֶׁלִי נוֹגַעַת בַּדָּבָר

וְסָפֵק אִם מֻתָּר לָהּ לִסְפֹּר,

הַנּוֹשֵׂא עֲדַיִן מִתְעַקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר:

מָה הַזְּמַן הַמְּדֻיָּק

שֶׁעָבַר מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה וּמִפַּעַם אַחֲרוֹנָה

שֶׁהַגּוּף שֶׁלּוֹ נָשָׂא נְבֵלוֹת וּמַמְתַּקִּים

וְהָעוֹר עוֹד הָיָה מַבְדִּיל,

וְאִישׁ טֶרֶם נָגַע בּוֹ אִם הָיָה

זְמַן מְסֻיָּם שֶׁבּוֹ מֵת.

מֻנָּח בִּתְחוּם כַּעְסֵךְ

לְהֵאָסֵר עַל הָעוֹלָם הַזֶּה

וְלְִדרשׁ טוֹב עַל אֲחֵרִים,

אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנִי נִקְרָא אֲלֵיהֶם

אַתְּ מַטְלִיאָה כְּחוֹרִים בַּגֶּרֶב,

מִתְעַקֶּשֶׁת לְהִכָּבֵשׁ עַל יָדִי

רַק בְּעוֹלָמוֹת נְדִירִים.

אֲנִי שְׁרִיקָה עַזָּה

מִפִּיו שֶׁל גּוּף עָקֹם,

קֶרֶשׁ וָתִיק

שֶׁהֻנַּח עַל הַחוֹף

שֶׁיְּדַלְּגוּ מֵעָלָיו בִּזְהִירוּת

לְזֵכֶר קְפִיצוֹת הַיַּלְדוּת.

לְפֶתַע מוּבָן לִי אוֹתוֹ אָדָם

הַמְסָרֵב לִקְרֹא דְּבָרִים כְּתוּבִים ־

“דַּי לִי בְּמַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ”,

כְּבָר אֵינוֹ כּוֹעֵס עַל בְּנוֹ

הַמּוֹנֶה רַק אֶת מִי

שֶׁלְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ לֹא הִגִּיעַ.

אָדָם מֻפְתָּע מִקּוֹלוֹ הַקָּבוּעַ:

הֲרֵי גּוּף נָפוּחַ כְּשֶׁלִּי

הָיָה אָמוּר לִצְרֹחַ,

מֵאַיִן הַחֻלְשָׁה הַזֹּאת

שֶׁאֵין בָּהּ רַעַשׁ?

אָדָם בָּהוּל מִקּוֹלוֹ הַמִּשְׁתַּנֶּה:

טֶרֶם יֹאמַר דָּבָר בַּחֶדֶר

אֵין לָדַעַת מָה הַקּוֹל

שֶׁיֵּצֵא בְּזֹאת הַפַּעַם,

וְאִם נְאוּם הַהִסְתַּלְּקוּת

יְהֵא מַטְרִיף אוֹ אַךְ גּוֹנֵחַ.

אָדָם נָטוּשׁ מִקּוֹלוֹ

יוֹתֵר מִפַּחַד הַשִּׁכְחָה

וַאֲפִילּוּ מֵחֲרִיפוּת הַלֵּב,

מֵאָז צָעַק אֶת רֵאשִׁיתוֹ

אֵין קוֹלוֹ מָסוּר לוֹ.

מֻפְתָּע אָדָם מִקּוֹל שִׂיחָתוֹ

לָכֵן יַקְפִּיד רַק אֶל עַצְמוֹ

לִלְחֹש אוֹתִיוֹת שֶׁל מֹחַ,

לַאֲחֵרִים יִשְׁלַח תְּנּוּעוֹת רֹאשׁוֹ

כְּמוֹ קוֹל מֵצִיץ בְּמַרְאָתוֹ.

לְבַטֵּל אֶת הָעִגּוּל

לְחַפֵּשׂ בֵּין הַחֲפָצִים

וּלְהוֹצִיא אֶת הַצּוּרָה הַזֹּאת,

שֶׁיָּבוֹא קַו אַחֵר.

מִשָׁם לַכִּכָּרוֹת שֶׁהִתְרַגְּלוּ לְעִגּוּלָן,

לִבְנוֹת לָהֶן מוֹצָא יָשָׁר

וְאִם הֵן מִתְעַקְּשׁוֹת

אָזְ לְפַתּוֹת בְּכֹחַ אֶת גְּבוּלָן.

אֲפִילּוּ אֶת הַגַּלְגַּלִּים

שֶׁהִזְדַּקְּנוּ כְּמוֹ הַמְצָאָה קְדוּמָה,

יֵשׁ לְשַׁטֵּחַ וּלְפַזֵּר

וּלְהָמֵס אֶת גִּלְגּוּלָם.

וּמִיָּד אֶת הֶעָגֹל לִמְחֹק

מִכָּל צִיּוּר וְגַם תְּמוּנָה,

סוֹף לַמַרְאוֹת וְלַמַּפָּה

מַרְקִידֵי עוֹלָם בְּמַעְגָּל.

לִתְלֹש אֶת הַגָּלִיל וְאֶת הַתֹּף

וּלְפָרֵק מִתּוֹך הַיּוֹם אֶת סִבּוּבֵי הַזְּמַן,

הַכַּדּוּרִים שֶׁבַּגִּנָּה

וּפִנַּת הָאֹדֶם הַחַמָּה.

וְאָז יָנוּחַ כָּל תִּינוֹק

עַל סֵפֶר נִפְרָשׂ עֲנָק

כְּמוֹ דְּמֻיּוֹת וְגַם כְּתָמִים

תָּשׁוּב הָאָרֶץ לַמֶּרְחָב.

שִׁמְעוּ נָא אַתֶּם עִנְיָנַי,

כָּל נֶדֶר שֶׁבָּכֶם, כָּל אִסּוּר, כֶּשֶׁל

בְּשֶׁטַח הָעוֹר וּבִשְׁרִיר הַלֵּב

וַאֲפִילוּ פֵּרוּר חָדָשׁ שֶׁדָּבַק בָּכֶם לִהְיוֹת

חֶלְקוֹ בְּתוֹכֵנוּ,

בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁבַּפֶּה אוֹ מִשְׁפָּטִים נְכוֹנִים

וּבְכָל הַלְשׁוֹנוֹת הַצּוֹמְחוֹת כְּאֵיבָרִים נוֹסָפִים

כְּדֵי לְהָבִיא אֶת נִדְרָם,

וּשְׁאָר הַהַנְהָגוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלִמְּדַתְנִי אִשְׁתִּי

וּבָנַי הוֹרִישׁוּ לִי מֵהַפֶּלֶא.

שִׁמְעוּ נָא אַתֶּם עִנְיָנַי וּשְׁמַע כֻּלִּי

לְבַקֵש בָּזֹאת הַתָּרָה וְהַסְכָּמָה,

לֹא מִשּׁוּם כַּוָּנָה רָעָה

וְלֹא חֲרָטָה עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים

וְלֹא אֵימַת הַדִּין אוֹ חֻלְשָׁתִי הַכּוֹבֶשֶׁת,

אֶלָּא רַק הַתָּרָה קַלָּה וּסְפוּרָה בְּשָׁעוֹת

כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁזָּקְנוּ פָּנֶיהָ וְיָבְשׁוּ דָּמֶיהָ

וְרַק קוֹלָהּ נִשְׁאַר כְּפִי שֶׁהָיָה

עֲדַיִן מִתְעַקֵּשׁ לְהֵחָשֵׁב מְפַתֶּה

בְּעֵת בִּשּׁוּלֵי הֶחָג.

ראש השנה תשס"ה

בִּטּוּל הַסּוֹף בִּלְבֵּל אֶת הַדֶּלֶת:

עַד כֹּה הָיְתָה נִסְגֶּרֶת בְּהַסְכָּמַת הַקִּיר

מֵעַתָּה הִיא מַמְשִׁיכָה הָלְאָה וְאֵין לָדַעַת,

אֲפִילּוּ “סוֹף דָּבָר” שֶׁל קֹהֶלֶת

מֵבִיא בִּנְשִׁימָה חֲדָשָׁה פָּסוּק נוֹסָף,

וְאִישׁ שֶׁמֹּחוֹ כְּבָר הִתְבַּטֵּל

מַפְסִיק לְפֶתַע אֶת זִקְנָתוֹ

וּמוֹשֵׁךְ אֶת חַיַּי אֵלָיו בִּשְׁרִיר עַז.

סוֹף הַמִּשְׂחָק שֶׁל בְּנִי מִסְתַּלֵּק מִיָּדָיו

מְנַמְנֵם בַּצַּד יַחַד עִם דְחִיַּת הַקֵּץ,

סוֹף הַסֵּפֶר נִמְחָק בְּפַחַד מִתֹּם אַהֲבָתֵנוּ

וְהַיָּם שׂוֹחֶה כְּמוֹ קֶצֶף בְּכָל הַיַּבָּשׁוֹת.