לְאָן צוֹעֵד

הַיּוֹם עוֹדֵד?

מָה דַּעְתְּכֶם?

לַגַּן? חָא-חָא!

לַגַּן? סְלִיחָה!

מָה־זֶּה לָכֶם?

אֵינְכֶם יוֹדְעִים?

אֵינְכֶם רוֹאִים

אֶת הַיַּלְקוּט?

וּבַיַּלְקוּט

טָמוּן קַלְמָר,

וּבַיַּלְקוּט

מוֹחֵק וּנְיָר

וְעֶפְרוֹנוֹת,

וּמַחְבָּרוֹת

וָסֵפֶר.

לְאָן צוֹעֵד

הַיּוֹם עוֹדֵד?

לְבֵית־הַסֵּפֶר!

אַבָּא עַל קַטְנוֹעַ,

אִמָּא אַחֲרָיו.

וְהֵיכָן אֵילָתִי?

כָּאן הִיא, עַל בִּרְכָּיו.

עַל בִּרְכָּיו שֶׁל אַבָּא

הוֹפּ! – תִּרְכַּב הַבַּת.

עַל בִּרְכָּיו שֶׁל אַבָּא

תְּקַפֵּץ אֵילַת.

אַל נִדְאַג לְטַלִּי:

יֵשׁ לָהּ אוֹפַנַּיִם.

הִיא תָּטוּס כַּנֶשֶׁר,

נֶשֶׁר בַּשָּׁמַיִם!

– וְנַשְׁאִיר אֶת סַבְתָּא

פֹּה, בִּירוּשָׁלַיִם?

– לֹא נַשְׁאִיר אֶת סַבְתָּא:

יֵשׁ עוֹד גַּלְגַּלַּיִם!

הַגִּידִי לִי, סָבְתָּא, גַּם אַבָּא שֶׁלִּי

הָיָה פַּעַם יֶלֶד קָטָן?

בָּכָה לִפְעָמִים, לֹא רָצָה לֶאֱכֹל,

הָלַךְ בֹּקֶר־בֹּקֶר לַגַּן?

גַּם אַבָּא הָיָה מְשַׂחֵק עִם כְּלַבְלַב

וְרָץ אַחֲרֵי חֲתוּלוֹ?

גַּם אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יֶלֶד קָטָן,

וְאָז הָיִית אִמָּא שֶׁלּוֹ?

אֵילָתִי הֵרִימָה רֹאשָׁהּ הֶעָגֹל

אֶל מוּל מֵרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם.

אֵילָתִי אִיְּמָה בְּיָדָהּ הַקְּטַנָּה

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).

וּ“פוּיָה” קָרְאָה לְאַלְפֵי כּוֹכָבִים

צְנוּעִים שֶׁבִּצְבָא הַשָּׁמַיִם,

וּבְיָד מְבַטֶּלֶת דָּחֲתָה אֶת כֻּלָּם

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).

– יָרֵחַ! יָרֵחַ! – אֵילָתִי דָּרְשָׁה,

יָרֵחַ, יָחִיד בַּשָּׁמַיִם,

יָרֵחַ מַזְהִיר וְגָדוֹל, אֵין כְּמוֹתוֹ

(וְהִיא עוֹד אֵינָהּ בַּת שְׁנָתַיִם).

לְאֵילַת בֶּן־דּוֹד קָטָן.

הוּא תִּינוֹק, וּשְׁמוֹ עֵרָן.

רֹאשׁ עָגֹל לוֹ וְגָזוּז,

רֹאשׁ חָלָק, דֻּגְמַת תַּפּוּ"ז,

וּלְאֵילָתִי תַּלְתַּלִּים,

אֲרֻכִּים, מְסֻלְסָלִים.

בָּא הַקַּיִץ, בָּא הַחֹם.

יוֹם אֶחָד נָטְלָה פִּתְאֹם

אִמָּא זוּג הַמִּסְפָּרַיִם

וַתִּגְזֹז, אַחַת וּשְׁתַּיִם,

תַּלְתַּלֶּיהָ שֶׁל הַבַּת.

לָרְאִי נִגְּשָׁה אֵילַת.

בָּרְאִי צָץ רֹאשׁ גָּזוּז,

רֹאשׁ חָלָק, דֻּגְמַת תַּפּוּ"ז.

מִי זֶה? מִי שָׁם בַּמַּרְאָה?

– זֶה עֵרָן – אֵילַת גָּזְרָה.

אֵילָתִי בָּרְחָה מִן הַבַּיִת,

אֵילָתִי יָצְאָה לְטַיֵּל.

אִתָּהּ הַבֻּבָּה אֲבִיגַיִל,

אִתָּהּ הַדֻּבּוֹן נְתַנְאֵל.

צוֹעֶדֶת אֵילָתִי, כְּמוֹ אִמָּא,

דּוֹחֶפֶת עֶגְלַת הַבֻּבָּה.

קָדִימָה, חַבְרַיָּה! קָדִימָה,

אֵילָתִי, דֻּבּוֹן וּבֻבָּה!

שָׁלוֹם לָכֶם, אַבָּא, וְאִמָּא!

שָׁלוֹם, אֲבִיטַל וְעֵרָן!

אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְבַדֵּנוּ,

רָחוֹק, אֶל הַכְּבִישׁ, אֶל הַגַּן.

דּוֹדָה שֶׁבָּרְחוֹב מִסְתַּכֶּלֶת:

– לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? – לְשָׁם!

לְשָׁם! – מוֹשִׁיטָה אֶת הַזְּרוֹעַ

אֵילַת אֶל רַחֲבֵי הָעוֹלָם…

– אֵילָתִי! קְצִיצָה בַּיָּדַיִם?!

אֵילָתִי, זֶה לֹא יִתָּכֵן!

הִנֵּה הַמַּזְלֵג לְפָנַיִךְ.

אוֹכְלִים בַּמַּזְלֵג – כָּכָה, כֵּן! –

אֵילָתִי פִּתְאֹם מִתְעַקֶּשֶׁת:

– וְאַבָּא שֶׁלִּי, הוּא מַרְשֶׁה!

– לֹא אַבָּא שֶׁלָךְ, וְלֹא אִמָּא!

אֵין אִישׁ בָּעוֹלָם שֶׁיַּרְשֶׁה! –

אֵין אִישׁ בָּעוֹלָם… מִסְתַּכֶּלֶת

אֵילַת בְּעֵרָן הַקָּטָן,

זוֹחֵל עַל אַרְבַּע, וְצוֹהֶלֶת:

– מַרְשֶׁה לִי… מַרְשֶׁה לִי עֵרָן!

הָיֹה הָיְתָה פַּעַם יַלְדָּה שׁוֹבֵבָה

(שׁוֹמַעַת אֵילַת, אֲבִיטַל מַקְשִׁיבָה),

יָצְאָה מִן הַבַּיִת בְּלִי רְשׁוּת, לְבַדָּהּ.

בְּלִי אַבָּא, בְּלִי אִמָּא יָצְאָה הַיַּלְדָּה.

פָּגַשׁ אוֹתָהּ כֶּלֶב, אָמַר לָהּ: – הַב – הַב!

הַבַּיְתָה! הַבַּיְתָה! – נָבַח הַכְּלַבְלָב.

– מְיָא – מְיַאוּ! – יִלֵּל הֶחָתוּל בַּסִּמְטָה –

כֵּיצַד זֶה הוֹלֶכֶת יַלְדָּה לְבַדָּהּ?

(יַלְדָּה לֹא־טוֹבָה! – מְעִירָה אֲבִיטַל

כָּעַס וְרָקַע בְּרַגְלוֹ הַגָּמָל.

נָעַר הַחֲמוֹר: – לֹא יָפֶה! הוּ – הוּ – הוּ!

נָשְׂאָה אֶת דְּבָרָהּ גַּם אֵילַת: – נוּ־נוּ־נוּ!

אָמְרָה הַשִּׂמְלָה הַלְּבָנָה לַכְּחֻלָּה:

– הִנֵּה זֶה שָׁבוּעַ שֶׁרוּתִי חוֹלָה! –

אָמַר הַסַּנְדָּל הָאֶחָד לַשֵּנִי:

– שָׁבוּעַ־יָמִים לֹא טִיַּלְתִּי אֲנִי!

– נֵצֵא! – הִתְחַנֵּן הַמְּעִיל בָּאָרוֹן.

אָמְרָה הַכַּפִּית: – עוֹד אָדֹם הַגָּרוֹן.

– עוֹדָהּ מִשְׁתַּעֶלֶת, וְיֵשׁ עוֹד קְצָת חֹם –

קָרְאָה הָרְפוּאָה בַּבַּקְבּוּק הַכָּתֹם.

– עָלֶיהָ לָנוּחַ מְעַט בַּמִּטָּה –

מִתַּחַת לַכַּר לָחֲשָׁה מִמְחָטָה.

– אֲבָל עַד מָתַי כָּךְ תִּשְׁכַּב לָהּ הַבַּת? –

עָנָה הַמַּדְחֹם: – עוֹד מְעַט! עוֹד מְעַט!

אֵילָתִי עוֹרֶכֶת בִּקּוּר מְמֻשָּׁךְ,

בִּקּוּר בְּבֵית סַבְתָּא וְסַבָּא.

כִּי אֵין אִישׁ בַּבַּיִת, הָלְכָה אֲבִיטַל

וְאִמָּא הָלְכָה, וְגַּם אַבָּא.

פּוֹתַחַת לָהּ סַבְתָּא תֵּבַת־הַקְּסָמִים.

מָה אֵין בְּאוֹתָהּ הַתֵּבָה?

חָתוּל בְּלִי זָנָב, קֻבִּיּוֹת, מִשְׂחָקִים…

וּפֶתַע – רְאוּ! – עֲטִיפָה!

אַחַת מֵאוֹתָן עֲטִיפוֹת הַסְּפָרִים

שֶׁלֹּא לְמִשְׂחָק – סִפְרֵי אַבָּא.

נֶחְפֶּזֶת אֵילָתִי אֶל סַבְתָּא: – תִּקְחִי!

– תִּקְחִי! זֶה אָסוּר! זֶה שֶׁל סַבָּא!

מֵרָחוֹק הֵבִיאָה סַבְתָּא

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת.

בְּקֻפְסָה אַחַת שׁוֹכְבוֹת הֵן

וְאֵינָן מִתְקוֹטְטוֹת.

כְּחֻלַּת־עֵינַיִם רֹנִּי,

וְרֹאשָׁהּ כֻּלּוֹ זָהָב.

תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים לְרוּתִי,

וְכָל עַיִן כַּכּוֹכָב.

מִי יָפָה יוֹתֵר? הַגִּידוּ

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים!

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת הֵבִיאָה סַבְתָּא,

שְׁתֵּי בֻּבּוֹת מִמֶּרְחַקִּים.

אֶת מִי פָּגַּשְׁתִּי בְּשׁוּבִי?

כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן,

עַל סַף הַבַּיִת הַנָּעוּל

נִצָּב שְׁכֵנִי אַמְנוֹן.

בְּפִיו פְּרוּסָה, עַל סַנְטֵרוֹ

וְעַל אַפּוֹ – רִבָּה.

– הֲזֶה אַמְנוֹן? גָּדוֹל כָּל כָּךְ!

– אֲנִי כְּבָר בֶּן אַרְבַּע!

– מָתַי הָיְתָה הַחֲגִיגָה?

הִזְמַנְתָּ הַשְּׁכֵנִים?

– לִפְנֵי זְמַן רַב… – הֵשִׁיב אַמְנוֹן,–

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים!

יוֹסִי, יוֹסִי, הִזָּהֵר!

תֵּן לְאִמָּא יָד מַהֵר!

מִכָּל עֵבֶר, מִכָּל צַד –

אוֹטוֹ (תֵּן לְאִמָּא יָד!).

הוּא גּוֹלֵשׁ עַל־פְּנֵי עָפָר,

הוּא תּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר:

– לִי הָרְחוֹב, וְלִי הַכְּבִישׁ,

יִזָּהֵר כָּל אִישׁ וָאִישׁ!

– אוֹטוֹ, אוֹטוֹ, אַל־תָּרוּץ,

יְלָדִים קְטַנִּים בַּחוּץ! –

הוּא נוֹהֵם, זוֹעֵם, עוֹבֵר,

אַחֲרָיו צָץ, רָץ אַחֵר,

וְתוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר:

– לִי הָעִיר וְלִי הַכְּפָר! –

יוֹסִי, יוֹסִי, הִזָּהֵר!

תֵּן לְאִמָּא יָד מַהֵר!

חָלְתָה פִּתְאֹם אִמָּא, שָׁכְבָה בַּמִּטָּה,

וְאַבָּא אֵינֶנּוּ בָּעִיר,

וְסַבְתָּא נָסְעָה אֶל דּוֹדָה חֲמוּטַל,

וּמִי, מִי יַשְׁכִּיב אֶת יָאִיר?

– הֲלֹא אַתָּה יֶלֶד גָּדוֹל, חֲבִיבִי!

אוּלַי תְּנַסֶּה כֹּחֲךָ?

רְחַץ אֶת יָדֶיךָ, צַחְצַח אֶת שִׁנֶּיךָ,

סַדֵּר הַסְּדִינִים, הַשְּׂמִיכָה!

– הַכֹּל אֶעֱשֶׂה, אִמָּא, אַל תִּדְאֲגִי!

אֵינֶנִּי תִּינוֹק בֶּן־יוֹמוֹ!

אֶסְגֹּר אֶת הַבֶּרֶז, אֶתְלֶה הַמַּגֶּבֶת,

אָשִׂים הַסַּבּוֹן בִּמְקוֹמוֹ.

וְשֶׁמָּא חָסֵר בַּפִּיזָ’מָה כַּפְתּוֹר,

אֶקַּח – רַק הַפַּעַם! – סִכָּה.

דָּבָר רַק אֶחָד לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת –

לָתֵת לְעַצְמִי נְשִׁיקָה!

שׁוֹטֵף מֵאָז בֹּקֶר הַגֶּשֶׁם,

נוֹטֵף עַל־גַּבֵּי הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְתוֹךְ מִטָּתוֹ מֻטָּל דָּנִי

מִתַּחַת לְשֶׁבַע שְׂמִיכוֹת.

דּוֹלְפִים הַשָּׁמַיִם בְּלִי הֶרֶף,

בּוֹכִים הָעֵצִים, עֲרֻמִּים,

וְאִישׁ לֹא רָאָה פְּנֵי-הַשֶּׁמֶשׁ

אוּלַי זֶה שָׁבוּעַ יָמִים.

הַאִם גַּם הַשֶּׁמֶשׁ חוֹלָה הִיא?

הַאִם, עֲטוּפַת עֲנָנִים,

עַל קַיִץ חוֹלֶמֶת הַשֶּׁמֶשׁ

חוֹלֶמֶת לָהּ, נִים וְלֹא נִים?

— חֶמְאָה וּגְבִינָה וְרִבַּת תְּאֵנִים.

הַכֹּל תּוֹךְ הַסַּל לָךְ אָשִׂימָה.

אַךְ מִי זֶה שָׁלַח אוֹתָךְ הֵנָּה, בִּתִּי,

הַגִּידִי? — שָׁלְחָה אוֹתִי אִמָּא.

— עוֹזֶרֶת נָאָה לְאִמֵּךְ. בַּת־כַּמָּה?

— אַרְבַּע — וּמַה שְּׁמֵךְ? — שְׁמִי מַקְסִימָה.

— אִמְרִי לִי, הֵיכָן אַתְּ גָּרָה, יַלְדָּתִי? —

עָנְתָה הַקּוֹנָה: — אֵצֶל אִמָּא.

— חֶמְאָה וּגְבִינָה וְרִבַּת תְּאֵנִים.

הַכֹּל תּוֹךְ הַסַּל שַׂמְתִּי פְּנִימָה.

אַךְ טֶרֶם הֵבַנְתִּי, שֶׁל מִי אַתְּ, יַלְדָּה? —

תָּמְהָה וְהֵשִׁיבָה: — שֶׁל אִמָּא.

לַעֲנָת אָשִׁירָה שִׁיר

לֹא עַל נֶשֶׁר אוֹ זָמִיר,

רַק עַל קוֹף קָטָן בֶּן־קוֹף,

אֱגוֹזִים אָכַל לָרֹב

וְחָלָה לַמָּחֳרָת.

(מַה תֹּאמְרִי עַל כָּךְ, עֲנָת?)

רָץ מַהֵר אֶל הָרוֹפְאָה.

הָרוֹפְאָה אַף הִיא קוֹפָה.

מִשְׁקָפַים לָהּ וָתִיק.

בַּחֲלַל אַלּוֹן עַתִּיק

מְקַבֶּלֶת הִיא חוֹלִים.

זְבוּב וָצָב, דְּבוֹרָה, נְמָלִים

מְחַכִּים אֶצְלָהּ בַּתּוֹר.

גְּדִי וָסוּס, שָׁפָן, חֲמוֹר,

נִדְחָקִים סְבִיב הָאַלּוֹן,

וּבָאֶמְצַע — טֶלֶפוֹן:

—צִיל —צִיל —צִיל! כָּאן הַקִּפּוֹד.

יַלְדָּתִי חוֹלָה מְאֹד.

בּוֹאִי תֵכֶף, הָרוֹפְאָה!

בּוֹאִי תֵכֶף, חֲבִיבָה!

— הֵרָגַע־נָא, מַר קִפּוֹד!

עֲסוּקָה אֲנִי מְאֹד,

אַךְ בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה

אֲבַקֵּר אֶת הַחוֹלָה. —

רוֹעֲשִׁים תֻּכִּי, אַוָּז,

תַּרְנְגֹלֶת וְטַוָּס.

עַיִן…רֶגֶל…אַף…גָּרוֹן…

וְצִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן:

— בְּנִי חָלָה, בְּנִי, הַפִּילוֹן.

הוֹי, הַצִּילִי הַתִּינוֹק!

הוּא כָּל כָּךְ, כָּל כָּךְ מָתוֹק!

— הֵרָגְעִי־נָא, הַפִּילָה!

מַה־לָּךְ? מָה הַבֶּהָלָה?

אֲרַפֵּא אֶת הַפָּעוֹט.

סַבְלָנוּת רַק, סַבְלָנוּת!

וְאַתָּה, בֶּן־קוֹף קָטָן,

מַה־לְּךָ, יַנּוּקָא, כָּאן?

מָה? זָלַלְתָּ אֱגוֹזִים

יְרֻקִּים מִן הָעֵצִים?

וְחָלִיתָ, כַּמּוּבָן?

לֵךְ הַבַּיְתָה, לַקְּקָן!

לֵךְ וְאַל תֹּאכַל דָּבָר

לֹא הַיּוֹם וְלֹא מָחָר! —

לֹא הִסְפִּיק הַקּוֹף לָצֵאת,

מְבֻיָּשׁ — וּבְיֶתֶר שְׂאֵת,

תּוֹךְ הָרַעַשׁ, הַשָּׁאוֹן,

מְצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן:

— מְדַבֵּר כָּאן הָאֲרִי.

בְּנִי הַקָּט חָלָה, גּוּרִי.

בּוֹאִי תֵכֶף, בְּלִי שְׁהִיּוֹת!

אָנוּ מֻדְאָגִים מְאֹד.

מֵעָנָף לְעָנָף

תְּקַפֵּץ הַקּוֹפָה.

מֵעָנָף לְעָנָף

תְּמַהֵר הָרוֹפְאָה.

אֶל חֹרוֹ שֶׁל קִפּוֹד,

אֶל מִשְׁכַּן הַפִּילִים,

אֶל אַרְמוֹן הָאֲרִי —

לְעֶזְרַת הַחוֹלִים.

הִצְטוֹפְפוּ הַכּוֹכָבִים

סְבִיב סַבְתָּא — הַלְּבָנָה.

סֻכָּרִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים

קִבֵּל אִישׁ־אִישׁ מָנָה.

— אַךְ לֹא לִזְרֹק אֶת הַקְּלִפָּה

לְמַטָּה, נְכָדִים!

פֶּן שָׁם, עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה,

תִּפְגַּע בַּיְלָדִים.

— הַאִם גַּם שָׁם יֵשׁ יְלָדִים? —

תָּמְהוּ הַכּוֹכָבִים, —

הַאִם גַּם הֵם לוֹמְדִים תּוֹרָה?

הַאִם כֻּלָּם טוֹבִים?

— מוּזָר מִנְהַג הָאֲדָמָה,

מוּזָר הוּא, נְכָדִים:

עַל כָּל דָּבָר שׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת,

בּוֹכִים שָׁם יְלָדִים.

יֵשׁ מִתְיַפְּחִים: — "אֵינִי רוֹצֶה

לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל!"

וְיֵשׁ צְמֵאִים וּרְעֵבִים,

בּוֹכִים מֵחֹסֶר כֹּל.

יֵשׁ שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמֹד,

שֶׁמָּאֲסוּ בַּסֵּפֶר.

וְיֵשׁ חָשְׁקוּ בַּלִּמּוּדִים,

וְאֵין לָהֶם בֵּית־סֵפֶר.

יֵשׁ מַכְעִיסִים יוֹם־יוֹם אִמָּם

בְּתוֹךְ בָּתִּים שָׁם פְּנִימָה,

וְיֵשׁ בּוֹכִים בַּחוּץ: "אִלּוּ,

אִלּוּ הָיְתָה לִי אִמָּא!" —

כָּךְ מְסַפֶּרֶת הַלְּבָנָה

לֵילוֹת וַעֲרָבִים.

וְתוֹךְ תְּמִיהָה דּוּמָם קוֹרְצִים,

קוֹרְצִים הַכּוֹכָבִים.

בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְדְּמָה,

יְשֵׁנָה הָאֲדָמָה,

נָח כְּלַבְלָב, סוּס וַחֲמוֹר,

יֶלֶד, פֶּרַח וְצִפּוֹר, —

בָּרָקִיעַ שֶׁמֵּעָל

אַךְ מַתְחִיל תּוֹר הֶעָמָל.

חִישׁ־מַהֵר וְהַכְּרוּבִים

מַדְלִיקִים הַכּוֹכָבִים,

מוֹצִיאִים אִישׁ־אִישׁ קַלְמָר,

עִפָּרוֹן, מוֹחֵק וּנְיָר,

מַרְכִּיבִים הַמִּשְׁקָפַיִם

וְרוֹשְׁמִים אַחַת וּשְׁתַּיִם:

מָה עוֹשָׂה הָאֲדָמָה

הַטּוֹבָה? וּמַה שְּׁלוֹמָהּ?

מֶה הָיָה שָׁם? מַה קָּרָה?

מִי שָׁם טוֹב וּמִי שָׁם רָע?

מִי צָעַק וּמִי בָּכָה?

מִי יָשֵׁן לוֹ בִּמְנוּחָה?

מִי חָרוּץ וּמִי עָצֵל?

מִי עָבַד? מִי הִתְבַּטֵּל?

בְּקוֹל אִמָּא לֹא שָׁמַע

שָׁם, עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה?

כָּךּ, יוֹשְׁבִים כָּל הַכְּרוּבִים.

וְרוֹשְׁמִים הֵם וְכוֹתְבִים.

וּבִגְמָר הַעֲבוֹדָה

כָּל אֶחָד בַּמִּזְוָדָה

מְסַדֵּר אֶת הַנְּיָרוֹת,

מְכַבֶּה אֶת הָאוֹרוֹת.

נֶעֶלְמוּ הַכּוֹכָבִים,

נִרְדְּמוּ כָּל הַכְּרוּבִים.

נִשְׁלְמָה כָּל הַמְּלָאכָה —

לֵיל־מְנוּחָה!

— שִׁירֵךְ יָפֶה — אָמַר לִי גָּד

(שֶׁלֹּא לְצַעֲרֵנִי),

אֲבָל מוּטָב שֶׁתִּכְתְּבִי

אֱמֶת! — בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי.

— אֱמֶת? וּכְלוּם אֵין זֹאת אֱמֶת,

כִּי בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם

יֶשְׁנָם כְּרוּבִים יְפֵי־מַרְאֶה,

כְּרוּבִים צְחֹרֵי־כְּנָפַיִם?

—וַדַּאי, אֱמֶת! יֶשְׁנָם כְּרוּבִים,

זֹאת כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ.

אַךְ לֹא נָכוֹן שֶׁהֵם כּוֹתְבִים

הַכֹּל, שָׁם, בָּרָקִיעַ.

כִּי כֹּה גְּדוֹלָה הָאֲדָמָה,

אֵין סוֹף, אֵין גְּבוּל, אוּלַי, לָהּ!

כֵּיצַד יַסְפִּיק לָהֶם הַנְּיָר?

כֵּיצַד יַסְפִּיק הַלַּיְלָה?

הַאִם נָכוֹן, כִּי לַמְּרוֹמִים

עוֹלָה נִשְׁמַת כָּל מֵת?

וְשָׁם תִּהְיֶה מַלְאָךְ לָבָן?

נָכוֹן הוּא וֶאֱמֶת?

כָּזֹאת סִפְּרוּ לִי יְלָדִים,

כָּזֹאת סִפְּרָה לִי אִמָּא:

כָּל נְשָׁמָה — מַלְאָךְ טָהוֹר

שָׁר וְצוֹעֵד קָדִימָה.

מַלְאָךְ לָבָן…אַךְ הָרוֹצְחִים?

הֲגַם לָהֶם כְּנָפַיִם?

גַּם הֵם שָׁרִים וְצוֹהֲלִים

שָׁם, בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם?

גַּם הֵם פּוֹרְחִים בֵּין עֲנָנִים,

יָמִינָה, שְׂמֹאל, קָדִימָה? —

אֵינָם יוֹדְעִים הַיְּלָדִים.

אֵינָהּ יוֹדַעַת אִמָּא.

כֵּן, הֲבִינוֹתִי כָּל דָּבָר,

כָּל מַה שֶּׁסָח לִי סַבָּא:

עַל־דְּבַר משֶׁה וְאַהֲרֹן —

הַכֹּל הֵבַנְתִּי, אַבָּא.

וְעַל פַּרְעֹה בְּמֶרְכַּבְתּוֹ

וְעַל חֵילוֹת מִצְרַיִם,

רוֹדְפִים אַחֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל,

דּוֹחֲפִים אוֹתָם לַמַּיִם.

וְעַל משֶׁה, אֲשֶׁר הֵרִים

מַטֵּהוּ לַשָּׁמַיִם,

וְחִישׁ עָבְרוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל,

טָבַע פַּרְעֹה בַּמַּיִם.

הַכֹּל הֵבַנְתִּי. וְאַתָּה

גַּם כֵּן נִצַּלְתָּ, אַבָּא?

לֹא? לֹא אַתָּה? אֲבָל אוּלַי,

אוּלַי הָיָה שָׁם סַבָּא?

— הַחַיִּים, — אָמַר לִי דָּנִי, —

הַחַיִּים מְלֵאִים צָרוֹת.

אִישׁ אֵינֶנּוּ מְרֻצֶּה בִּי,

יוֹם תָּמִים — רַק הֶעָרוֹת.

כּוֹעֲסִים עָלַי בְּלִי הֶרֶף,

גּוֹעֲרִים בִּי וְנוֹזְפִים.

מְלֶאכֶת־קֶסֶם לוּ יָדַעְתִּי!

לוּ לָמַדְתִּי כְּשָׁפִים!

לוּ מָצָאתִי אִמְרֵי־לַחַשׁ

נֶגֶד כַּעַס בְּלִי יְסוֹד! —

— אִמְרֵי־לַחַשׁ? יֵשׁ כָּאֵלֶּה!

אֲגַלֶּה לְךָ הַסּוֹד:

אִם פָּגַעְתָּ בְּרֵעֶךָ,

הֲרִימוֹתָ קוֹל אוֹ יָד,

רַק מִלָּה אַחַת אֱמֹר לוֹ,

וְנִשְׁכַּח הַכֹּל מִיָּד.

אִם נָתַן לְךָ מְאוּמָה

מִישֶׁהוּ, קָרוֹב אוֹ זָר,

חִישׁ מִלָּה שְׁנִיָּה הַגִּידָה —

כֹּחַ לָהּ גָּדוֹל, נִסְתָּר.

אִם בִּקַּשְׁתָּ־מָה מֵאַבָּא,

מֵאָחִיךָ, מֵאִמְּךָ,

לְחַשׁ מִלָּה שְׁלִישִׁית — סְגֻלָּה הִיא

לְקַבֵּל מִשְׁאַלְתְּךָ.

וּפְשׁוּטִים דִּבְרֵי הַלַּחַשׁ,

אֵין בָּהֶם מִלָּה קָשָׁה!

כֹּה פְּשׁוּטִים! הֵן רַק “סְלִיחָה” הֵם,

רַק “תּוֹדָה” וּ“בְּבַקָּשָׁה”.

לֹא אֵדַע עַל־מָה וְלָמָּה

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם

בֵּין עָדָה וּבֵין אָחִיהָ

רִיב פָּרַץ אָיוֹם.

וּבְאִישׁוֹן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה

עַל שֻׁלְחַן־כְּתִיבָה

בֵּין סִפְרֵי עָדָה וְרָמִי

קָמָה מְרִיבָה.

אָמְרָה אַלְגֶּבְּרָה: — הֲרֵי זֶה,

רַבּוֹתַי, עֶלְבּוֹן!

עַד מָתַי יֵשֵׁב אִתָּנוּ

הַתִּינוֹק חֶשְׁבּוֹן? —

צִפְצְפָה “צִפּוֹר” שֶׁל בְּיַאלִיק:

— מַה־זֹּאת בֶּאֱמֶת?

מָה עוֹשֶׁה בִּמְחִצָּתֵנוּ

סֵפֶר אָלֶף־בֵּית? —

עָנָה אָלֶף־בֵּית שֶׁל רָמִי:

— מָה הַגַּאֲוָה?

מִי אַתֶּם בְּלִי עֶזְרָתֵנוּ,

כְּפוּיֵי־טוֹבָה? —

וְחֶשְׁבּוֹן רָעַד מִקֶּצֶף

וְחָרַק שִׁנַּיִם:

— חֲצוּפִים, הֲלֹא תֵבוֹשׁוּ,

תִּכָּלְמוּ, הַשְּׁנַיִם! —

וּפִתְאֹם שָׁכַךְ הָרַעַשׁ.

הִשְׁתַּלְּטָה דְּמָמָה,

וּבְכָל פִּנּוֹת הַבַּיִת

קוֹל אַדִּיר נִשְׁמַע:

— קֵץ לָרִיב! קוֹם לֹא יָקוּם עוֹד

אָח אוֹיֵב עַל אָח! —

כָּךְ דִּבֵּר בְּאִישׁוֹן הַלַּיִל

סֵפֶר הַתָּנָ"ךְ.

וּבְלִי אֹמֶר אָץ כָּל סֵפֶר,

אִישׁ אֶל יַלְקוּטוֹ,

עֵת חָלְמוּ בִּדְמִי הַחֶדֶר

רָם וַאֲחוֹתוֹ.

עַל חַיֵּי אַחֲוָה חָלְמוּ הֵם,

רָמִי וְעָדָה.

אִם קִיְּמוּ חֲלוֹם הַלַּיְלָה —

זֹאת…זֹאת לֹא אֵדַע.

הִשְׁתּוֹמֵם מְעִיל־הַגֶּשֶׁם:

— עֵת נִרְדַּמְתִּי אֶמֶשׁ,

בְּכִיסִי מִקְלָט מָצָא לוֹ

זוּג מִשְׁקְפֵי־שֶׁמֶשׁ.

הֶחָבֵר אֲנִי לַשֶּׁמֶשׁ

אוֹ לְמִשְׁקָפָיו?

הֵן עָבַר, חָלַף הַקַּיִץ,

וְהִתְחִיל הַסְּתָיו.

תִּתְחַבֵּא, תִּבְרַח הַשֶּׁמֶשׁ

מִפְּנֵי כְּפוֹר וָשֶׁלֶג,

יֵרָדֵם עַד סוֹף הַחֹרֶף

כָּל נָהָר וָפֶלֶג.

צָחֲקוּ הַמִּשְׁקָפַיִם:

— הוֹי, הַשְּׁלוּמִיאֵל!

הֵן שָׁכַחְתָּ כִּי אֲנַחְנוּ

בְּאֶרֶץ ־יִשְׂרָאֵל!

אַחֲרֵי סוּפָה וָגֶשֶׁם

שׁוּב תַּזְהִיר הַשֶּׁמֶשׁ.

מִפְּנֵי כָּךְ בְּתוֹךְ כִּיסֶךָ

הִסְתַּתַּרְנוּ אֶמֶשׁ!

הָאָרוֹן כַּמֶרְקָחָה:

בִּפְקֻדַּת הַגְּבֶרֶת,

מַטְרִידִים כָּל הַשְּׁכֵנִים

בִּגְלַל עוֹד דַּיֶּרֶת.

שִׂמְלַת־קַיִץ יְשָׁנָה

חֶרֶשׁ נֶאֱנַחַת:

— מַרְחִיקִים אֶת הַוְּתִיקִים

לְפִנָּה נִדַּחַת! —

שׁוֹאֲלִים אֶת הַמְּעִיל:

— אֵיזוֹ הִיא? — נֶהְדֶּרֶת!

רְאִיתִיהָ רַק אֶתְמוֹל

אֵצֶל הַתּוֹפֶרֶת.

הִיא דּוֹמָה לַעֲנָנָה

בְּתוֹךְ שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,

וְכֻלָּהּ ־כֻּלָּהּ שְׁזוּרָה

פִּרְחֵי חֲבַצֶּלֶת.

—חֹסֶר טַעַם! — אֲדֻמּוֹת

סָחוּ נַעֲלַיִם, —

לֹא נֵצֵא אִתָּה לִרְקֹד

אֲנַחְנוּ הַשְׁתַּיִם!

— רַק אִתָּנוּ תְּטַיֵּל

שִׂמְלָה־חֲבַצֶּלֶת, —

לָחֲשׁוּ אִישׁ אֶל אָחִיו

נַעֲלֵי הַתְּכֵלֶת.

— זְכוּרַתְנִי, גַּם אֲנִי…. —

חֶרֶשׁ נֶאֱנַחַת

שִׂמְלַת־קַיִץ יְשָׁנָה

בְּפִנָּה נִדַּחַת,

הָאָרוֹן כַּמֶרְקָחָה:

מְפַנִּים הַדֶּרֶךְ

לְדַיֶּרֶת חֲדָשָׁה,

שֶׁדָּמְתָה לְפֶרַח.

הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת

יוֹם תָּמִים מִתְרוֹצְצוֹת.

כֹּה רַבָּה הָעֲבוֹדָה!

מִי יָרוּץ אֶל הַדּוֹדָה

לְהָבִיא לָהּ הָעִתּוֹן,

לְקַבֵּל קֻפְסַת קַרְטוֹן?

מִי יִשְׁלַח אֶת הַמִּכְתָּב?

מִי יִתְפֹּס אֶת הַכְּלַבְלָב?

הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת

הָרַגְלַיִם הַזְּרִיזוֹת.

מִי לְאִמָּא יַעֲזֹר?

מִי יָעוּף כְּעוּף צִפּוֹר

לַחֲנוּת לִקְנוֹת בֵּיצִים?

(לֹא לִשְׁבֹּר רַק, זוּג לֵיצִים!)

הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת

הָרַגְלַיִם הַשְּׁזוּפוֹת.

מִי מְאֹד מְאֹד חָרוּץ?

בֹּקֶר־בֹּקֶר מִי יָרוּץ

לַכִּתָּה, אֶל הַמּוֹרָה,

לַכִּתָּה לִלְמֹד תּוֹרָה?

הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת,

הַזְּרִיזוֹת, הֶחָרוּצוֹת.

וּבַלַּיְלָה מִי נָדָם,

מִשְׁתַּטֵּחַ וְנִרְדָּם?

בֵּין שְׂמִיכָה וּבֵין כָּרִים,

מִי יָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים?

הָרַגְלַיִם הַקַּלּוֹת,

הַקְּטַנּוֹת, הָעֲיֵפוֹת.

שְׁתַּיִם־שְׁתַּיִם לָרֹב,

הֵן רוֹקְדוֹת וְקוֹפְצוֹת,

אַךְ נִדְמֶה לִי — בְּסוֹד! —

כִּי אֵינָן חָרוּצוֹת.

בַּכִּתָּה הַגְּדוֹלָה,

בֵּין כַּמָּה תַּלְמִידוֹת,

הֵן, רַק הֵן שֶׁאֵינָן

מְקַבְּלוֹת תְּעוּדוֹת.

בְּכָל בֹּקֶר, צְמוּדוֹת,

הֵן יוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל,

וְאֵינָן מְבַקְּשׁוֹת

שׁוּם דָּבָר לֶאֱכֹל.

יֵשׁ בָּהֶן נֶחְמָדוֹת:

שְׁחַרְחֹרוֹת וְחוּמוֹת,

וְזְהֻבּוֹת מִזָּהָב,

וּמֵאֵשׁ אֲדֻמּוֹת.

קַיִץ, חֹרֶף וּסְתָו —

הַדָּבָר הוּא מַדְהִים! —

קַיִץ, חֹרֶף וּסְתָו

לְבוּשָׁן — רַק סְרָטִים.

וְהוֹלְכִים לְאִבּוּד

הַסְּרָטִים לְמֵאוֹת.

צָחֲקָה מַרְגָּלִית:

— הֲרֵי אֵלּוּ — צַמּוֹת!

— בּוֹא, אָלֶק, בָּרֵךְ בְּשָׁלוֹם הַדּוֹדָה!

שְׁמָהּ דּוֹקְטוֹר מִיכַל אֶלְחָנָן. —

אַךְ אָלֶק לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ, וּפָנָיו

לְפֶתַע כֻּסּוּ בְּעָנָן.

— בּוּשָׁה, אֲלֶכְּסַנְדֶּר! בָּחוּר בֶּן־חָמֵשׁ!

מַהֵר תֵּן שָׁלוֹם לַדּוֹדָה! —

אַךְ אָלֶק הֶחֱרִישׁ, לֹא הֵשִׁיב לְאִמּוֹ,

שָׁמַט אֶת יָדוֹ מִיָּדָּהּ.

כִּי דּוֹקְטוֹר, יָדוּעַ מַה דּוֹקְטוֹר עוֹשֶׂה

לְכָל הַנּוֹפֵל בְּיָדָיו:

מַדְחֹם וְתַחְבּשֶׁת, זְרִיקָה וְטִפּוֹת

לָעַיִן, לָאֹזֶן, לָאַף.

— לֹא, אַל תְּפַחֵד! הִיא אֵינֶנָּה רוֹפְאָה,

הַגְּבֶרֶת מִיכַל אֶלְחָנָן.

הִיא דּוֹקְטוֹר אַחֵר. הִיא כּוֹתֶבֶת סְפָרִים,

סְפָרִים לְגָדוֹל וּלְקָטָן.

— הִיא דּוֹקְטוֹר לְגַמְרֵי אַחֵר. לִסְפָרִים? —

קָרְנוּ פִּתְאֹם, אוֹרוּ פְּנֵי אָלֶק. —

הֵבַנְתִּי, — הוֹשִׁיט לָאוֹרַחַת יָדוֹ:

— אַתְּ דּוֹקְטוֹר…אַתְּ דּוֹקְטוֹר כְּמוֹ בְּיַאלִיק!

לַיְלָה, גֶּשֶׁם, סְעָרָה…

וּבַחוּץ, עַל הַגְּזוּזְטְרָה,

רוֹעֲדִים מִקֹּר שָׁפָן

וּשְׁכֵנוֹ, דֹּב מְצֻנָּן.

נֶאֱנָח מָרָה הַדֹּב:

— כְּבָר כֻּלִּי־כֻּלִּי רָטֹב!

בְּוַדַּאי אֶתְפֹּס בְּרוֹנְכִיט.

מַה תֹּאמַר אָז מַרְגָּלִית?

— אַל תִּבְכֶּה! — אוֹמֵר שָׁפָן

לִשְׁכֵנוֹ הַמְצֻנָּן.

— טוֹב לְךָ, מֵשִׁיב הַדֹּב —

שֶׁאֵינְךָ כָּל כָּךְ רָטֹב.

הֵן אַתָּה עַל גַּלְגַּלִּים!

אַךְ אֲנִי, בְּסַנְדָּלִים,

בְּלִי סָפֵק אֶתְפֹּס בְּרוֹנְכִיט,

מַה תַּגִּיד אָז מַרְגָּלִית?

וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה.

וּבִפְנִים, בָּאֲפֵלָה,

לְבַדָּהּ, עַל כַּר לָבָן,

בְּלִי הַדֹּב, בְּלִי הַשָּׁפָן,

יְשֵׁנָה לָהּ מַרְגָּלִית.

מִיָּדָהּ גָּלְשָׁה מַפִּית,

הַמַּפִּית הָרְקוּמָה,

הַקְּטַנָּה, שֶׁנִּרְדְּמָה.

וּלְפֶתַע — שׁוּר! — נִצֶּבֶת

הַמַּפִּית וּמִתְרַחֶבֶת.

בַּיִת בָּהּ רָקוּם כָּחֹל.

מִסָּבִיב מַלְבִּין הַחוֹל.

גַּג אָדֹם, גְּזוּזְטְרָה וְרֻדָּה,

רְקוּמָה. וְעַל־יָדָהּ

צָץ פִּתְאֹם, מוֹרִיק אַלּוֹן.

אֶל הַבַּיִת, לַחַלּוֹן,

לְרִשְׁרוּשׁ עָלִים נוֹפְלִים,

מְטַפֵּס עַל גַּלְגַּלִּים,

מְטַפֵּס לוֹ הַשָּׁפָן

וְהַדֹּב הַמְצֻנָּן.

קְפֹץ! בַּבַּיִת הַקָּטָן

חַם וָטוֹב, הַס! יְשֵׁנִים,

זֶה מוּל זֶה, שְׁנֵי הַשְּׁכֵנִים.

נוּמָה, נוּמָה, הַשָּׁפָן,

נוּם, הַדֹּב הַמְצֻנָּן,

תּוֹךְ הַבַּיִת, בַּמַּפִּית

שֶׁרָקְמָה לָהּ מַרְגָּלִית.

לְגָד מִשְׁקָפַיִם גְּדוֹלִים עַל חָטְמוֹ,

וְחֹטֶם קָטָן לוֹ כְּזַיִת.

קוֹרְאִים לוֹ פְּרוֹפֶסּוֹר בָּרְחוֹב וּבַגַּן,

קוֹרְאִים לוֹ פְּרוֹפֶסּוֹר בַּבַּיִת.

וַיְהִי יוֹם אֶחָד, בָּא אוֹרֵחַ פִּתְאֹם,

אוֹרֵחַ, שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר.

הִצִּיג אוֹתוֹ אַבָּא לִפְנֵי הַחֶבְרָה:

– פְּרוֹפֶסּוֹר יוֹסֵף בֶּן־יַקִּיר –

נִגַּשׁ אֵלָיו גָּד, הִתְבּוֹנֵן, מְהַסֵּס,

רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי אִמָּא הֵרִים:

– נָכוֹן? גַּם הַדּוֹד הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר? – שָׁאַל,

– עַכְשָׁו נִהְיֶה שְׁנֵי חֲבֵרִים!

בְּשָׁעָה שֶׁאֵי־שָׁם אַבָּא

בַּשׁוּרָה צוֹעֵד,

מִי יִדְאַג יוֹם־יוֹם לְאִמָּא,

מִי, אִם לֹא עוֹדֵד?

עֵת מֵגֵן עַל הַמּוֹלֶדֶת

אַבָּא בִּגְבוּרָה,

מֵהֵיכָן יָקוּם לְאִמָּא

סַעַד וְעֶזְרָה?

בְּעַרְבֵי סַגְרִיר וָגֶשֶׁם,

עֵת הַלֵּב בּוֹדֵד,

מִי יִגַּשׁ וְיַרְגִּיעֶנָּה,

מִי, אִם לֹא עוֹדֵד?

מִי יַגִּיד בְּאֵין אִגֶּרֶת:

– אִמָּא, אֵין דָּבָר!

בּוֹא יָבוֹא מִכְתָּב מֵאַבָּא,

בּוֹא יָבוֹא מָחָר! –

בְּשָׁעָה שֶׁאֵי־שָׁם אַבָּא

בַּשּׁוּרָה צוֹעֵד,

מִי יֹאהַב אוֹתָהּ כִּפְלַיִם,

מִי, אִם לֹא עוֹדֵד?

זֶה נָכוֹן, הוּא קָצִין,

הוּא קָצִין בֶּאֱמֶת.

לוֹ מַדִּים וְרוֹבֶה,

לוֹ אֶקְדָּח וְאַבְנֵט.

כַּדּוּרִים לוֹ לָרֹב,

וְחַרְבּוֹ לְטוּשָׁה,

וּבְרֹאשׁ פְּלֻגָּתוֹ

הוּא יַשְׁמִיד הָרָשָׁע.

לוֹ כּוֹכָב מִכָּל צַד –

זֶה קָצִין דֵּי חָשׁוּב?

הוּא נוֹסֵעַ מָחָר.

שׁוּב מַהֵר, אַבָּא, שׁוּב!

אַךְ לִפְנֵי־כֵן חַלֵּץ

מִצָּרָה יְלָדִים,

הַבּוֹכִים מֵרָעָב

וּמִקֹּר רוֹעֲדִים.

סַע מַהֵר, אַבָּא, סַע!

סַע מַהֵר וְהַצֵּל

רִבְבוֹת יְלָדִים

הַמְצַפִּים לַגּוֹאֵל!

כְּשֶׁאַבָּא נָסַע, דָּן הָיָה בֶּן־חָדְשַׁיִם.

כְּשֶׁאַבָּא יַחְזֹר, דָּן יִהְיֶה בֶּן־שָׁלוֹשׁ.

דָּן יָרוּץ לִקְרָאתוֹ וַיִּקְרָא: – שָׁלוֹם, אַבָּא! –

אֲבָל אַבָּא יַבִּיט וְיָנִיעַ בָּרֹאשׁ.

יִתְבּוֹנֵן וְיַגִּיד: – וְאוּלַי אֵין זֶה דָּנִי?

דָּן שֶׁלִּי, עֲזַבְתִּיו כְּשֶׁהָיָה עוֹד תִּינוֹק.

לֹא יָדַע לְדַבֵּר, וְלָרוּץ לֹא יָדַע עוֹד,

רַק אָהַב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִצְעֹק. –

אָז יָבוֹאוּ שְׁכֵנִים, רוּת וְגָדִי וְרָמִי,

וְיַגִּידוּ לְאַבָּא: – נָכוֹן, זֶהוּ דָּן! –

אֲבָל אַבָּא יֹאמַר: – אֵיךְ אַכִּיר אִם זֶה דָּנִי?

הֵן הָיָה בְּנָסְעִי עוֹד לְגַמְרֵי קָטָן! –

וּפִתְאֹם תָּבוֹא אִמָּא, וְסַל בְּיָדֶיהָ,

וְתַגִּיד: – זֶהוּ דָּן, זֶהוּ דָּן, בֶּאֱמֶת!

אַךְ אֵינֶנּוּ קָטָן, וְאֵינֶנּוּ תִּינוֹק עוֹד.

הוּא גָּדוֹל וְחָכָם, דָּן שֶׁלָּנוּ, הַבֵּט! –

אָז יָרִים אוֹתוֹ אַבָּא גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ

(בְּדִיּוּק כְּאָבִיהָ שֶׁל רוּתִי אוֹ רָם)

יִלְחָצוֹ אֶל לִבּוֹ וְיֹאמַר: – זֶהוּ דָּנִי,

זֶהוּ דָּנִי שֶׁלִּי, הַגָּדוֹל, הֶחָכָם. –

וְיִתֵּן מַתָּנוֹת: אֲוִירוֹן, סוּס וְאוֹטוֹ,

וּבְפִיו סִפּוּרִים עַל יְמֵי־מִלְחָמָה,

עַל מִדְבָּר אֵין לוֹ סוֹף, אֵין בּוֹ פֶּרַח וּמַים,

עַל חוֹלוֹת לוֹהֲטִים בְּקַרְנֵי הַחַמָּה.

וּכְשֶׁדָּנִי יִגְדַּל, יְסַפֵּר לוֹ עוֹד אַבָּא

עַל הַצַּר הַמְטֹרָף, עַל קְרָבוֹת אֵשׁ וָדָם.

עַל טוֹבֵי חֲבֵרָיו יְסַפֵּר לוֹ אָז אַבָּא,

שֶׁהִגִּישׁוּ אֶת שַׁי חַיֵּיהֶם לְעַמָּם.

(מֵאַנְגְּלִית)

– מַה מָּצָאתִי בְּכִיסִי?

נַחֲשִׁי־נָא, רוּת! נַסִּי!

– לֹא אוּכַל! עֲזֹר לִי, דָּן!

מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר? לָבָן?

– אֵין לוֹ צֶבַע, רוּת, חַפְּשִׂי!

מַה מָּצָאתִי בְּכִיסִי?

– לֹא אֵדַע. כָּבֵד אוֹ קַל?

– אֵין לוֹ כְּלָל וּכְלָל מִשְׁקָל.

– אֵין מִשְׁקָל, אֵין צֶבַע לוֹ…

תַּעֲזֹר לִי? – לֹא וָלֹא!

נַחֲשִׁי עוֹד, רוּת! נַסִּי:

מַה מָּצָאתִי בְּכִיסִי?

– מַהוּ, טוֹב? מָתוֹק? אוֹ מַר?

– אֵין לוֹ טַעַם, לַדָּבָר.

– רַךְ? קָשֶׁה? גָּדוֹל הוּא, דָּן?

– הוּא, לְעֵת־עַתָּה, קָטָן.

– תֵּן לִי חֵצִי! – לֹא אוּכַל.

אֵין לוֹ חֵצִי כְּלָל וּכְלָל.

– לֹא קָשֶׁה, לֹא רַךְ, לֹא מַר.

אֵין לוֹ טַעַם, דָּן אָמַר…

לֹא לָבָן וְלֹא שָׁחוֹר…

מַה זֶה, דָּן? – זֶה… זֶה… זֶה חֹר!

(בְּעִקְּבוֹת שִׁיר צָרְפָתִי)

תּוֹךְ צַלַּחַת מְצֻיֶּרֶת

מְנַגֵּן רוֹעֶה קָטָן.

חֲלִילוֹ עָנוּד בְּסֶרֶט,

לְבוּשׁוֹ לְבוּשׁ חָתָן.

עֵת שֶׁקַּר לִי, עֵת שֶׁמַּר לִי,

אֲבַקֵּשׁ: – רוֹעֶה חָבִיב,

נָא נַגֵּן, לִי, שׁוּב נַגֵּן לִי

שִׁיר עַל שֶׁמֶשׁ וְאָבִיב!

(מֵרוּסִית עַל־פִּי ש. מַהַרְשַׁק)

לַכִּתָּה יָצָא עַצְלָן

בְּמֻקְדָּם.

וְהִגִּיעַ מִשּׁוּם־מָה –

אֶל הַיָּם.

יַלְקוּטוֹ, מָלֵא סְפָרִים,

עַל כְּתֵפָיו,

מִכְנְסֵי־רַחֲצָה שְׁחֹרִים

בְּיָדָיו.

וּפִתְאֹם רָאָה יוֹרֵד

מִן הַגַּג

לִקְרָאתוֹ חָתוּל אָפֹר

וּמֻדְאָג.

שְׁאֵלָהוּ הָעַצְלָן:

– מַה לְּךָ?

וּמַדּוּעַ כֹּה זוֹעֵם

מַבָּטְךָ? –

נֶאֱנַח מַר הֶחָתוּל:

– הוֹי, עָצֵל!

הִסְתַּכֵּל־נָא בִּי מְעַט

כָּאן, בַּצֵּל!

הֵן יָפֶה אֲנִי, עָצֵל,

וְחָכָם.

לִי עֵינַיִם יְרֻקּוֹת

וְשָׂפָם.

בֶּן־שָׁנָה אֲנִי, אֲבָל, –

הוֹי, לֹא טוֹב! –

לֹא אֵדַע מִלָּה לִקְרֹא

אוֹ לִכְתֹּב.

וְעַכְשָׁו בְּלִי קְרֹא וּכְתֹב

רַע מְאֹד

לֶחָתוּל וְלָאָדָם –

אֵין זֶה סוֹד.

אֵין לִמְצֹא בְּלִי קְרֹא וּכְתֹב

לֶחֶם צַר,

אֵין אַתָּה מַבְחִין בָּרְחוֹב

אַף מִסְפָּר.

– אַל תִּדְאַג! – סָח הֶעָצֵל,

– הוֹי, בָּחוּר!

הֵן אֲנִי, בֶּן־תֵּשַׁע כְּבָר,

בּוּר גָּמוּר.

מְלַמְּדִים אוֹתִי תּוֹרָה

כֹּל הַיוֹם,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוֹם

עַד הַיּוֹם.

מִתְעַצֵּל אֲנִי, חָתוּל,

עַד מְאֹד,

וְאוֹהֵב אֲנִי, חָתוּל,

רַק לִשְׂחוֹת. –

הִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֶחָתוּל:

– שְׁמַע, עַצְלָן!

זֶה שָׁנָה שֶׁאֲנִי חַי

פֹּה, בַּגָּן.

וּפָגַשְׁתִּי בַּטְלָנִים

עַד בְּלִי דָי,

אַךְ כָּמּוֹךָ אֵין לִפְגֹּשׁ,

בְּוַדַּאי!

(מִגֶּרְמָנִית)

– אֹחַ! אֹחַ! בִּלְבִּיל חוֹלֶה!

– מִדְדוּ לוֹ אֶת הַחֹם!

אַל יָעוּף לַגַּן הַיּוֹם!

– אֹחַ! אֹחַ! בִּלְבִּיל חוֹלֶה!

– תְּנוּ לוֹ כַּף שֶׁל שֶׁמֶן־קִיק!

גַּם תַּחְבֹּשֶׁת לֹא תַזִּיק.

– אֹחַ! אֹחַ! בִּלְבִּיל חוֹלֶה!

– יְגַרְגֵּר אֶת הַגָּרוֹן,

אַל יֵצֵא לַמִּסְדְּרוֹן!

– אֹחַ! אֹחַ! בִּלְבִּיל חוֹלֶה!

– עוֹד תְּרוּפָה אַחַת אֵדַע:

כָּל שָׁעָה כַּפִּית גְּלִידָה.

– אֹחַ! אֹחַ! בִּלְבִּיל הִבְרִיא!

(מִגֶּרְמָנִית)

הָאַוָּז בּוֹכֶה: קַר! קַר!

הָאַוָּז קוֹרֵא: – סַנְדְּלָר!

יֵשׁ לִי כֶּסֶף, שְׁנֵי שְׁקָלִים,

נָא עֲשֵׂה לִי סַנְדָּלִים! –

הַסַּנְדְּלָר עוֹנֶה: – יָקָר!

לֹא הַכֶּסֶף הָעִקָּר.

יֵשׁ לִי עוֹר אָדֹם וָחוּם,

אַךְ אֵיפֹה נִקַּח אִמּוּם?

– הָאִמּוּם, – סָח הַסַּנְדְּלָר,

– הָאִמּוּם הוּא הָעִקָּר.

מִי יוֹדֵעַ, אִם עוֹשִׂים

אִמּוּמִים לְאַוָּזִים? –

הָאַוָּז בּוֹכֶה: קַר! קַר!

הָאִמּוּם הוּא הָעִקָּר.

מִי יוֹדֵעַ, אִם עוֹשִׂים

אִמּוּמִים לְאַוָּזִים?

(“עוּפָה, עוּפָה, הָעוֹרֵב – אִמִּי לֹא תִמְכְּרֵנִי”. מִשִּׁיר צֶ’כִי)

סוּרָה, סוּר מִפֹּה, עוֹרֵב!

אֵין כָּאן יֶלֶד מִשְׁתּוֹבֵב.

אֵין אֶצְלֵנוּ צַעֲקָן,

סוּר מַהֵר, עוֹרֵב, מִכָּאן!

מָה אָמַרְתָּ, הַשָּׁחֹר?

אֶת יַלְדִּי לְךָ אֶמְכֹּר?

מַהוּ, שֶׂה קָטָן אוֹ גְּדִי,

כִּי אֶמְכֹּר לְךָ יַלְדִּי?

סוּר מַהֵר, עוֹרֵב רָשָׁע,

מִבֵּיתֵנוּ, בְּבַקָּשָׁה!

סוּרָה, סוּרָה, הָעוֹרֵב!

אִישׁ אֵינֶנּוּ מִשְׁתּוֹבֵב.

(מֵאַנְגְּלִית, עַל־פִּי מ. ג. לַרְיוֹ)

מַעֲשֶׂה בַּחֲבֵרִים:

חֲזִירוֹן בֶּן־חֲזִירִים

וּשְׁכֶנְתּוֹ הָאַוָּזָה –

הוּא שָׁמֵן וְהִיא רָזָה.

יוֹם אֶחָד סָר חֲזִירוֹן,

בְּלִי לִדְפֹּק, לַמִּסְדְּרוֹן

שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ הָאַוָּזָה

וְאָמַר: – אַתְּ כֹּה זְרִיזָה!

נָא בַּשְּׁלִי דְּבַר־מָה טָעִים!

מִי כָּמוֹךְ בַּמְבַשְּׁלִים!

וְהַזְמִינִי גַּם אוֹתִי,

אַתְּ הֲרֵי יְדִידָתִי! –

אַוָּזָה עָמְלָה, טָרְחָה

וְהֵכִינָה אֲרוּחָה:

חֲמִיצָה, לְבִיבוֹת, בָּשָׂר.

חֲזִירוֹן הַכֹּל גָּמַר

וּבִקֵּשׁ עוֹד שְׁתֵּי קְצִיצוֹת

וְתוֹסֶפֶת לְבִיבוֹת.

כַּנִּרְאֶה, הַחֲזִירוֹן

לֹא יֶחְסַר לוֹ תֵּאָבוֹן!

וּבִגְמַר הַסְּעֻדָּה

לֹא אָמַר מִלַּת תּוֹדָה,

רַק לִכְלֵךְ אֶת הַמַּפָּה,

שָׂם רַגְלָיו עַל הַסַּפָּה,

עוֹד חֲצִי־שָׁעָה נָחַר.

– נִתְרָאֶה – אָמַר – מָחָר!

וּבַבֹּקֶר הִזְדָּרְזָה,

הִתְלַבְּשָׁה הָאַוָּזָה,

נָעֲלָה הַכֹּל, סָגְרָה,

וְהָלְכָה אֶל חֲבֵרָהּ.

הוּא שְׁכֵנָהּ, הוּא יְדִידָהּ,

הוּא יָכִין לָהּ סְעֻדָּה!

אַךְ רָאָה הַחֲזִירוֹן

פְּנֵי אוֹרַחַת בַּחַלּוֹן

וְשָׁמַע דְּפִיקָה עַזָּה:

– זֹאת אֲנִי, הָאַוָּזָה –

חִישׁ קָפַץ אֶל מִטָּתוֹ,

הִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָתוֹ,

שָׂם תַּחְבֹּשֶׁת לְרֹאשׁוֹ

וּמַדְחֹם לְבֵית־שֶׁחְיוֹ

וּבָכָה וְנֶאֱנַח:

– הוֹי, חוֹלֶה אֲנִי כָּל כָּךְ!

לֹא נִכְנַסְתִּי לַמִּטְבָּח.

אַתְּ, וַדַּאי, כְּבָר רְעֵבָה?

תִּסְלְחִי, לִי, חֲבִיבָה!

וּלְמָחָר בַּמִּסְדְּרוֹן

שׁוּב נִרְאֶה הַחֲזִירוֹן:

– רַב שָׁלוֹם לָךָ וּבְרָכָה!

מוּכָנָה הָאֲרוּחָה?

– כֵּן, הַכֹּל מוּכָן: גְּלִידָה,

דָּג וָעוֹף וּפַשְׁטִידָה.

אַךְ אַתָּה הֲרֵי חוֹלֶה…

הִזָּהֵר פֶּן יַעֲלֶה,

חָלִילָה, הַחֹם יוֹתֵר!

רוּץ הַבַּיְתָה, שְׁכַב מַהֵר!

אַל תִּשְׁתֶּה וְאַל תֹּאכַל

עַד הָעֶרֶב כְּלָל וּכְלָל,

חוּץ מִשְּׁתֵּי טִפּוֹת חָלָב! –

וְהָלַךְ לוֹ, נֶעֱלָב.

חֲזִירוֹן, הָלַךְ־בָּכָה:

לֹא נָתְנָה לִי אֲרוּחָה! –

(מֵאַנְגְּלִית, עַל־פִּי ר. ל. סְטִיבֶנְסוֹן)

יִדְלֹף לוֹ הַגֶּשֶׁם, יַשְׁחִיר הֶעָנָן,

אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם עֲבוֹדָה וּבִנְיָן!

אַיֵּה קֻבִּיּוֹת? הַמַּרְבָד יִהְיֶה יָם,

נִבְנֶה לָנוּ עִיר, עִיר גְּדוֹלָה, רַבַּת־עָם!

נָקִים בֵּית־מִקְדָּשׁ, מִגְדַּל־אוֹר, חֲנֻיּוֹת,

נָמָל מְפֹאָר, בּוֹ עוֹגְנוֹת אֳנִיּוֹת.

בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת אֳנִיּוֹת בְּשׁוּרָה,

קְרִיאוֹת מַלָּחִים וּתְקִיעַת הַצְּפִירָה.

אַרְמוֹן רְחַב־יָדַיִם, אַרְמוֹן־מְלָכִים,

רוֹקְדוֹת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ בַּגַּן עִם אוֹרְחִים,

אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים מִמְּדִינָה רְחוֹקָה.

עוּגוֹת וְכָל טוּב מַגִּישָׁה הַמַּלְכָּה.

לָהּ כֶּתֶר זָהָב וְשִׂמְלַת אַרְגָּמָן.

צוֹעֵד עַל־יָדָהּ גּוּר־אַרְיֵה נֶאֱמָן.

מָה שֵׁם הַמֶּלֶךְ? שְׁלֹמֹה? רְחַבְעָם?

הֵיכָן הַיְּלָדִים שֶׁבָּעִיר רַבַּת־עָם?

פִּתְאֹם – תְּנוּעַת יָד: נֶהֶרְסָה כָּל הָעִיר!

אֵין גַּן, אֵין אַרְמוֹן, אֵין עוּגָה וְאֵין שִׁיר.

מַרְבָד… קֻבִּיּוֹת… וְאֵין עוֹד בֵּית־מִקְדָּשׁ!

אוּלַי נְנַסֶּה וְנִבְנֶה מֵחָדָשׁ?

נָשׁוּב וְנִבְנֶה כְּפָר וְעִיר וְנָמָל!

הִנֵּה קוֹל פַּטִּישׁ, קוֹל שִׁירָה וְעָמָל!

נָמָל זֶה יִהְיֶה כִּנְמַל תֵּל־אָבִיב.

נָשִׁיר וְנִבְנֶה אֶת אַרְצֵנוּ, חָבִיב!