סימן: א״ב כפול וחתימה: גרשם בר יהודה חזק

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק,

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

אָבַדְנוּ מֵאֶרֶץ טוֹבָה בְּחִפָּזוֹן / אָרְכוּ הַיָּמִים וּדְבַר כָּל חָזוֹן

בְּיִשְׂרָאֵל חָדְלוּ פְרָזוֹן, / בְּמִשְׁמַנָּיו שֻׁלַּח רָזוֹן,

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה / גָּלְתָה יְהוּדָה כֻלָּהּ,

דָּוָה כָּל הַיּוֹם וְכָלָה, / דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ אֵין לָהּ –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת / הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת,

וְכָל מַחֲמַדֶּיהָ טְבוּעוֹת וּגְנוּזוֹת / וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת –

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

זִקְנֵי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם – / זֵר גְּאוֹנָם נִרְמַס בָּרַגְלַיִם;

חָטְאוּ בְּכֶפֶל וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, / חָשַׂפְתָּ עַל פָּנֵימוֹ שׁוּלָיִם –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

טָשׂ כְּנֶשֶׁר מְבַקֵּשׁ נַפְשָׁם, / טְבֹחַ בַּחוּרֵיהֶם בְּבֵית מִקְדָּשָׁם;

יָסַפְתָּ לְיַסְּרָם וּלְעָנְשָׁם, / יְלָדִים עַל אֵם לְרַטְּשָׁם –

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

כֻּבַּשְׁנוּ לַעֲבָדִים וְנִתְיַגַּעְנוּ, / כְּנַסְנוּ מֵהָאֲרִי וְהַדֹּב פָּגָעְנוּ,

לָחַץ נָמֵר עַד כִּי יָגַעְנוּ / לָחַם בָּנוּ וְלֹא הִרְגָּעְנוּ –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

מִכָּל מְשַׁעְבְּדֵי אֹם שְׁלִישִׁיָּה / מָשְׁכָה מַלְכוּת רְבִיעִיָּה,

נָתְנָה עֹל בַּרְזֶל עַל עֲנִיָּה, / נִהְיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה –

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

שְׂרִידֵי עַם, עֹל מַלְכוּתְךָ קִבֵּל, / שׂוֹנֵא דֹחַק, מַשְׁחִית וּמְחַבֵּל,

עֻלְּךָ לִפְרֹק, הַנָּאֶה וּמִתְקַבֵּל, / עֶצֶב נִבְזֶה לֶאֱלוֹהַּ לְקַבֵּל –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה / פֻּצְּעָה עָלֶיךָ בַּת הָעִבְרִיָּה,

צַר לָהּ, מַר לָהּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, / צְדוּדָה כַצִּפּוֹר מֵאֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה –

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

קֹשְׁטְ עָשִׂיתָ כִּי הִרְשַׁעְנוּ, / קָצַפְתָּ עָלֵינוּ כִּי פָשַׁעְנוּ,

רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת הִרְהַרְנוּ וְחָשַׁבְנוּ, / רֶשַׁע נַעֲזֹב וְעָדֶיךָ שַׁבְנוּ –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, / שַׁכֵּךְ כַּעַסְךָ וְקִצְפֶּךָ,

תִּזְכֹּר רַחֵם בְּזַעְפֶּךָ, / תּוֹשִׁיעַ עַם חוֹסֶיךָ וּמְצַפֶּיךָ.

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

גּוֹאֵל חָזָק, לְמַעַנְךָ פְּדֵנוּ! / רְאֵה כִּי אָזְלַת יָדֵנוּ;

שׁוּר כִּי אָבְדוּ חֲסִידֵינוּ, / מַפְגִּיעַ אֵין בַּעֲדֵנוּ –

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

בְּרִית אָבוֹת וְאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים, / רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּרְבוֹת עִתִּים,

יָהּ, זְכֹר לְמֻכִּים וְנִמְרָטִים / וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נִשְׁחָטִים –

וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

דֹּרֵשׁ דָּמִים, דִּין דִּינֵנוּ, / הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיק-מְעַנֵּינוּ;

חִנָּם נִמְכַּרְנוּ וְלֹא בְּכֶסֶף פְּדֵנוּ, / זְקֹף בֵּית מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְעֵינֵינוּ,

וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ!

מקור: יונה דוד – השירה העברית בימי הבינים

נכתב ב-1019. סימן: גרשם, א״ב, גרשם ב״ר יהודה חזק ואמץ.

גְרוֹנִי נִחָר זוֹעֵק חָמָס

רְאוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס.

שִׁוַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה. וְיוֹם נָקָם נִכְמָס,

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

אָדוֹן, אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת

בְּתוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת

גְּאוֹן עֻזְּךָ כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת

דָּשׁוּ בּוֹ שֻׁעָלִים וְנֶחֱרַשׁ בְּמַחֲרֵשׁוֹת

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

הָעִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה

וּמָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה

זָעַמְתָּ בּוֹ יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנָה

חֲרוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

טַבּוּר הָאָרֶץ בָּקַקְתָּ בָּלַקְתָּ

יַעַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ.

כַּבִּירִים יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ

לְקוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ וּמָלַקְתָּ

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ

נוֹדְדִים בַּגּוֹיִם וּמִתְהַלֲלִים בִּשְׁמֶךָ

שׂוֹנְאִים בְּלַעְגָּם לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ.

עַם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ.

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

פָּתֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וְדִינְךָ נַצְדִּיק.

צוּר עַל-כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ אַתָּה צַדִּיק

קָדוֹשׁ הַדִּין עִמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק,

רוֹפֵשׁ בְּרֶגֶל, בְּשֵׁן אוֹכֵל וּמַדִּיק

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

שִׁחֲתוּ דַרְכָּם אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ

תַחַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ

גְּעָרָה מָלֵאנוּ נִגְעַלְנוּ וְנִמְאָסְנוּ

רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהִמָּצֵא נִקְנַסְנוּ

מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס.

שׁוּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ וְנִסְכַּמְנוּ

מְאֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ וְנִחָמְנוּ

בְּרַחֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תָמְנוּ

יְרִיבֵינוּ אַל יִשְׂמְחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ

וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.

הָשֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה

וְקַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה

דְּבָרְךָ יֵאָמֵן שְׁלוּחֲךָ נִבָּא,

הָקֵם סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת וַחֲרֵבָה

וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.

חֶסֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים

זְכוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים

קוֹמֲמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים

מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ סְוֵנִים

וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.

וְעַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים

אוֹמְרִים ׳חָטָאנוּ׳ ׳סְלַח לָנוּ׳ נוֹאֲמִים,

מִדַּת הַדִּין הֲפֹךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים

צִדְקָתֵנוּ הוֹצֵא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים

וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח.