וזאת תשובת רחל לשד“ל וראש דבריה מיוסד על דבר ספר הזהר פרשת בלק דף קצ”ב: ממה דאמרו: בני שעיר ובני פארן דלא בעאן לקבלה, מהאי אנהר להון לישראל והוסיף עלייהו נהורא וחביבו סגיא.

תּוֹרָה תּוֹפַע אוֹרָה מִנִּי כָל־רוּחַ,

אַךְ טוֹב סַחְרָהּ אֶל כָּל־תּוֹמֵךְ בַּשֵּׁבֶט;

אַךְ אִם הֵשַׁח רֹאשָׁהּ אֶל בּוֹרֵא רוּחַ,

וַיֹּסֶף זֹהַר לָהּ לִפְנֵי כָל־שֵׁבֶט.

מַה־זֶּה אֶעְשֶׂה אֵפוֹא (יָשִׁיב הָרוּחַ)

אִם לֹא־אַשְׁפִּיל עַצְמִי תַּחַת הַשֵּׁבֶט?

אֶל בַּת־שִׁירֵךְ אָשִׁיב מִקֹּצֶר רוּחַ;

אֵדַע כִּי לֹא־אֵבוֹשׁ, אֶשָּׂא הַשֵּׁבֶט.

מָצָאתִי הַפַּעַם נַעַר בֶּן־חָיִל,

לֹא יַחְפֹּץ בַּמֹּהַר, אוֹ אֶשְׁכֹּל כֹּפֶר,

בּוֹחֵר יַחַס כָּשֵׁר מֵהוֹן וָחָיִל.

אַךְ לֹא־רָצוּ הוֹרַי, לֹא־אָבוּ כֹפֶר

לָתֵת בַּקָּשָׁתוֹ; עִם כֹּחַ חַיִל

טָחוּ לִבָּם בַּטִּיחַ וּבְמוֹ־כֹפֶר.

לָזֹאת אָמוֹר אֹמַר (הַסְכֵּת מַה־שִּׂיחַ):

לֹא אֶנָּשֵׂא לָעַד, אַף עִם מָשִׁיחַ.

Rachel Morpurgo

[נולדה בטְרִיֶּסְטֵי בשנת 1790 ומתה שם בשנת 1871]

– – – –   – – – –   – –

– – – –   – – – –   – – –

אוֹי לִי, תֹּאמַר נַפְשִׁי, כִּי מַר לִי מָר

טָפַח רוּחִי עָלַי וָאֶתְיַמָּר

שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר "שִׁירֵךְ נִשְׁמָר

מִי כְמוֹתְךָ רָחֵל לוֹמֶדֶת שִׁיר".

רוּחִי יָשִׁיב אֵלַי: רֵיחִי נָמָר

גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה עוֹרִי סָמָר

טַעְמִי לֹא עָמַד בִּי כַּרְמִי זֻמָּר

מִכְּלִמּוֹת אֶפְחָד לֹא עוֹד אָשִׁיר.

אֶפְנֶה צָפוֹן דָּרוֹם קֵדְמָה וָיָמָּה.

דַּעַת נָשִׁים קַלָּה, לָזֹאת הוּרָמָה.

אַחַר כַּמָּה שָׁנִים הֵן עַתָּה לָמָּה

יִזְכֹּר מִכֶּלֶב מֵת כָּל־עִיר כָּל־פֶּלֶךְ?

הִנֵּה הָעֵד יָעִיד תּוֹשָׁב וָהֵלֶךְ:

אֵין חָכְמָה לָאִשָּׁה כִּי אִם בַּפֶּלֶךְ.

(1847)