[משירי פרוג]

…הָהּ, שִׁירִי לִי, שִׁירִי! אֵל צְלִילֵי הַקֶּסֶם

חֶזְיוֹנוֹת מִקֶּדֶם יָעִירוּ.

מֵחֶבְיוֹן לִבָּתִי הַדְּמָעוֹת הַנְּעִימוֹת,

הַנְּעִימֹות הַחַמּוֹת יַגִּירוּ.

תִּשְׁטֹפְנָה הַדְּמָעוֹת, לִבָּתִי כוֹאֶבֶת,

הַגַּלִּים הַחַמִּים יָחֵמּוּ.

וּתְנוּמָה יַפִּילוּ עַל נַפְשִׁי קוֹדֶרֶת

וַהֲמוֹן מַחֲזוֹת נֹעַם יֵרֹמּוּ.

הַרְעִישִׁי הַכִּנּוֹר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַצְלִילִים!

הַרְעִישִׁי הַכִּנּוֹר – אַךְ רֶגַע,

לוּ אוּכַל אֲיַשֵּׁן בִּנְעִימוֹת הַתְּנוּמָה,

אֲיַשֵּׁן הַמַּכְאוֹב, הַנֶּגַע.

הֲתִשְׁמְעִי? לֹא סַעַר בַּיַעַר יִתְחוֹלֵל,

יִתְחוֹלֵל וִיבַקַּע אֲדָמָה –

זֶה נַהַם הַזְּאֵבָה, הָרְעֵבָה, הַיְחֵפָה

תִּתְנַפֵּל עַל רָחֵל נֶאֱלָמָה.

הֲתִשְׁמְעִי – בַּהֲמוֹן קוֹל הַצְּוָחוֹת הַיְלָלוֹת

בִּתְשׁוּאוֹת גִּבּוֹרֵי הַשְּׁתִיָּה –

קוֹל צְחוֹק הַגְּאֵיוֹנִים הַמְאַשְּׁרִים הַמַּתְעִים

בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ רָעָה אַכְזְרִיָּה?

הֲתִשְׁמְעִי אֲנָחוֹת הַלְּבָבוֹת תִּקְרַעְנָה

הֵד יֵאוּשׁ מִלִּבּוֹת נִשְׁבָּרוּ?

הָהּ, שִׁירִי לִי אֵפוֹא, הַרְעִישִׁי כִנּוֹרֵךְ,

וַהֲמוֹן צְלִילֵי פֶלֶא יִסְעָרוּ!

אַךְ… רְאִי-נָא… שָׁם אַחַי יִדַּכְּאוּ, יָשֹׁחוּ,

יִתְרַפְּסו ּוִיבַקְשׁוּ חֲנִינָה.

הֲתֵדְעִי תָבִינִי מָה אָנוּשׁ הַפֶּצַע

בִּלְבָבָם וּבְנַפְשָׁם עֲדִינָה?

הַכֹּל, הַכֹּל אֶשִׁי, הַחַיִּים וּשְׁאוֹנָם

אַךְ זֹאת – לֹא, אַחַי, לֹא אוּכָלָה!

דְּמֵי עוֹרְקַי יִרְתָּחוּ… וּבְרַעַם וָרַעַשׁ

תִּתְפָּרֵץ מֵחֻבִּי הַקְּלָלָה!

תִּתְפָּרֵץ וּתְחַנֵּק הַנֶּפֶשׁ. הָהּ, אֵלִי!

מַה-תִּכְאַב, מַה-תִּדְוֶה לִבָּתִי!

אַךְ לִבְכּוֹת אֶחְפֹּצָה, אָמֵרָה בַבֶּכִי,

הָהּ, הַרְפִּי נָא, הַרְפִּי שִׁירָתִי!

הֲתִשְׁמְעִי – וּבְחֻבִּי נַאֲקוֹתַי, דִּמְעוֹתַי,

לוּ עֵינַי כַּנְּחָלִים תִּדְמַעְנָה!

וַהֲמוֹן כָּל תְּלָאוֹתַי, הַתְּלָאוֹת אֵין קֵצֶה,

בִּתְהוֹמוֹת דִּמְעוֹתַי תִּטְבַּעְנָה.

תרנ"ב

[משירי פרוג]

הַעַל כֵּן שְׁמֵי סַפִּיר יוֹפִיעוּ בָאָבִיב

כִּי יִרְאוּ מִמַּעַל הָאָרֶץ פּוֹרַחַת?

אוֹ אוּלַי תַּפְרִיח הָאָרֶץ מִסָּבִיב

מִיִּפְעַת הַתְּכֵלֶת מִלְמַעְלָה זוֹרָחַת?

הַעַל כִּי יָפְיָפִית אַף נֵחַנְתְּ, יוֹנָתִי,

תּוַּקד בִּי אֵלַיִךְ אֵשׁ אַהֲבָה נִצַּחַת?

אוֹ אוּלַי כֹּה תִיפִי, תִּפְרָחִי, יָפָתִי,

מֵאֵשׁ אַהֲבַת לִבִּי עָלַיִךְ זוֹרָחַת?

תרנ"ה

[בעקבות היינה]

וּמֵעֵינֵי הָרָקִיעַ

דִּמְעוֹת זָהָב שָׁם תִּפֹּלְנָה

בַּאֲפֶל-לַיִל, וּבַקֶּרֶב

לִבִּי יִרְחַב, יִרְחַב פְּנִימָה.

הוֹי, כּוֹכָבִים, עֵינֵי מַעַל!

בְּכוּ, הָרִיקוּ נַחֲלֵי דִמְעָה,

וּבֵין גַּלֵּי דִמְעוֹת נֹגַהּ

תִּצְלֹל תִּמַּק בִּי נִשְׁמָתִי.

תרנ"ג

[בעקבות היינה]

שָׁם בִּמְרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת

בֵּין כּוֹכָבִים מִי יִתְּנֵנִי,

וּבִנְשִׁיקוֹת אֵשׁ נִשְׁמָתִי

אֶשַּׁק אוֹתָם אַף אֶבְכָּיָה.

הַכּוֹכָבִים עֵינֵי מַעַל

מַשְׂאַת נַפְשִׁי שָׁם יֶחֱזָיוּ,

בִּרְכַּת שְׁלוֹמָהּ מִמֶּרְחַקִּים

עַפְעַפֵּיהֶם לִי תִרְמֹזְנָה.

שָׁם לִמְרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,

לַכּוֹכָבִים הָעֵינַיִם,

אֶשָׂא עַיִן מְלֵאַת דֶּמַע

אֶתְחַנֵּנָה, אֶתְפַּלֵּלָה:

עֵינֵי נֹעַם, אוֹרוֹת חֶסֶד,

הָהּ, רַחֵמְנָה נֶפֶשׁ נַעֲנָה,

קַחְנָה נַפְשִׁי, אַךְ הַרְאוּנִי

מַשְׂאַת נַפְשִׁי בַּמֶּרְחַקִּים.

תרנ"ג

[בַּחֲלוֹמִי…] / ש"ל גורדון

[בעקבות היינה]

בַּחֲלוֹמִי בָכִיתִי רַב בֶּכִי,

חָלַמְתִּי כִּי אֶרְאֵךְ גֹּוַעַת,

וָאִיקֵץ – וּרְטוּבָּה הַלֶּחִי,

וּרְטוּבָּה מִדִּמְעָה נוֹבַעַת.

בַּחֲלוֹמִי בָכִיתִי רַב בֶּכִי,

חָלַמְתִּי – אַתְּ אוֹתִי עוֹזָבֶת,

וָאִיקַץ – וּדְמָעוֹת עַל לֶחִי

נִגָּרוֹת בִּמְרִירוּת עַצָּבֶת.

בַּחֲלוֹמִי בָּכִיתִי – חָלַמְתִּי

כִּי תֶאֱהָבִינִי מֵישָׁרִים,

וָאִיקַץ – הָהּ, אֵל, מַה נִּפְעַמְתִּי –

וָאֵבְךְּ מַר, עוֹד דְּמָעַי נִגָּרִים.

תרנ"ג

שושנה בודדה / ש"ל גורדון

[משירי תומאס מור]

בִּכְלוֹת הַקַּיִץ חָזִיתִי

שׁוֹשַׁנָּה בְּגַנִּי פּוֹרָחַת,

עֵת כָּל רֵעוֹתֶיהָ שָׁמָּה

כְּבָר מֵתוּ בְאִבָּן לַשָּׁחַת.

תַּמּוּ שׁוֹשַׁנִּים, נִקְטָפוּ,

וּפְרָחִים סְבִיבָהּ כְּבָר אֵינָם,

לָשִׁית עַל הוֹדָהּ נוֹסָפוֹת,

אוֹ לָקֵל יְגוֹנָהּ בִּיגוֹנָם.

לֹא אֶתְּנֵךְ, שׁוֹשַׁנָה, הֱיוֹת

גַּלְמוּדָה, נוּגָה, שׁוֹמֵמָה,

אֶל אֲהוּבַיִךְ אֶשְׁלָחֵךְ

בִּמְקוֹם שָׁם יָנוּחוּ הֵמָּה.

לָכֵן עָלַיִךְ כֻּלָּמוֹ

סְבִיבֵךְ אֲפַזֵּר, אֲסָעֵר,

בִּמְקוֹם רֵעַיִךְ פָּרָחוּ,

נִקְטָפוּ, וַיִהְיוּ לְבָעֵר.

לוּ כֵן אֶגְוַע גַּם אָנִי, עֵת

רֵעַי מֵחֶלֶד יֶחְדָּלוּ,

וּמֵחוּג זֹהַר הָאַהֲבָה

סַפִּירִים בַּבֹּץ יוּטָלוּ.

עֵת לִבּוֹת אוֹהֲבִים נָדַמּוּ,

לִבּוֹת בָּאַהֲבָה בָּעָרוּ,

מִי יוּכַל בָּדָד אָז שֶׁבֶת

בְּאֶרֶץ שָׁמֶיהָ קָדָרוּ?

תרנ"ד

[בעקבות היינה]

וּבָדָד הַנּוֹדֵד יִתְהַלֵּךְ דֻּמִיָּה

וְּכֵסֶמל עַצֶּבֶת בֵּין רֻכְסֵי הֶהָרִים.

‘מֵאַיִן וּלְאָן?’ – בּוֹ נַפְשׁוֹ הוֹמִיָּה –

‘מִזְּרוֹעוֹת הוֹרָתִי לִמְעוֹנוֹת אַכְזָרִים!’

‘לִמְעוֹנוֹת אַכְזָרִים!’

יַעַן הֵד-הָרִים.

וָהָלְאָה בָּעֵמֶק הַנּוֹדֵד נוֹסֵעַ,

וַאֲנָחוֹת תִּפְרֹצְנָה תִּסְעַרְנָה בָרוּחַ.

הַאֻמְנָם בַּנֵּכָר גּוֹרָלִי לִגְווֹעַ?

‘אָמוּתָה, הָאֻמְלָל בַּקֶּבֶר יָנוּחַ!’

– ‘בַּקֶּבֶר יָנוּחַ!’

יִשָּמַע בָּרוּחַ.

מֵעֵינֵי הַנּוֹדֵד עַל לֶחִי נִטָיוּ

טִפּוֹת דִּמְעָה חַמָּה בִּמְרִירוּת עַצָּבֶת;

וִיצוּרַי בַּקֶּבֶר אִם אָמְנָם יִשְׁלָיוּ

מִהְיוֹת גֵּר בַּנֵּכָר לִי נָעִים הַמָּוֶת!

– ‘נַעִים הַמָּוֶת!’

קוֹל אָזְנוֹ קַשָּׁבֶת.

תרנ"ג

[משירי יהואש]

תָּלוּי עַל זַלְזֲל

אֵגֶל-טַל,

וְשֶׁמֶשׁ זָהָב בוֹ כִשְׁבוּיָה בַּכֶּלֶא –

וְרוֹעֵשׁ בַּהֲמוֹן זְמִירוֹת-פֶּלֶא

יַעַר-עַד

בִכְלוּב אֶחָד קָט.

תרפ"ז