חמוטל בר־יוסף
לולא היה עלי למהר
פרטי מהדורת מקור: ישראל: מילי [הוצאה עצמית]; 1971

וְאִם אוֹתִי תְּדַלֵּל –

כְּמוֹ אֶת סָבָתִי

אֶשְׁכֹּל עוֹלָלֶיהָ רָמַסְתָּ בְּגַת גּוֹיִים,

וְאִם אוֹתִי תְּעוֹלֵל –

כְּמוֹ אֶת אִמִּי

בָּסְרָהּ הִשְׁלַכְתָּ לָאָרֶץ,

אִם תְּשַׁכְּלֵנִי –

טְפוּ, רֵד מֵעָרְפִּי, סַרְטָן צוֹלֵעַ, אַל תְּלַקֵּק לִי שָׁם מֶלַח

אֲגָדוֹת עַל צֶמַח צַדִּיק, אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם הָרַע

אֵינֶנִּי מְסֻגֶּלֶת לַעֲמֹד כְּמוֹהֶן דּוֹם וּלְחַשֵּׁב אֲחוֹרַנִּית

שְׁאֵרִית וְעוֹד שְׁאֵרִית בְּלִי לְהִצָּבֵט.

פְּסַח עָלַי, חַיָּט חִגֵּר,

אַל תִּגְזְרֵנִי.




עֲטוּפָה פַּרְוָה חוּמָה הָעִיר שֶׁל הוֹרַי בַּגְּלוּיָה

מְחַכָּה לָרַכֶּבֶת בִּרְצִינוּת.

צָרִיךְ לִהְיוֹת רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן. הַאִם אֶפְשָׁר

שֶׁהוּא נָמוֹג מֵרֵיחַ נַפְתָּלִין שֶׁל מִמְחָטוֹת דַּקוֹת,

רֶשֶׁת זְהֻבָּה שֶׁל עַכָּבִישׁ?

בִּנְקִישָׁה נִטְרָק אַרְנָק קְרוֹקוֹדִיל, נֶחְלֶצֶת מְגוּפָה שֶׁל בִּירָה.

וּכְבָר זוֹרְמִים, מְרַפְרְפִים בַּכְּפוֹר רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִינְטִימִיִּים וְזָרִים

כְּמוֹ שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי מִלִּפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין

וּקְלַסְתֵּרִים דּוֹמְמֵי עַפְעַפַּיִם מִתְנַשְּׁקִים לְשָׁלוֹם.

כַּךְ־כַּךְ. שְׁלִישִׁיַּת אֲגָדוֹת מְשֻׁעֲמָמוֹת, שְׁכוּחוֹת, מַפְשִׁילוֹת פִּתְאֹם אֶת זְנָבָן

וּמְפַזְּרוֹת כֻּפְתְּאוֹת חַרְדָּל מַהְבִּיל. סוֹלֶדֶת

בְּבֶהָלָה תַּהֲלוּכָה סְמוּקַת לֶחִי שֶׁל אִידֵיאָלִים צְעִירִים מְנַפְנְפִים

בְּלוֹרִיּוֹת וּתְעוּדוֹת־גֶּמֶר וּמַפְשִׁילִים זוּגוֹת זוּגוֹת שֶׁל חֳטָמִים סְתוּמִים.

וְהִנֵּה הָרַכֶּבֶת.

אֲהָהּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן

הַאִם אִישׁ אֵינוֹ מֵרִיחַ רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן?


הִיא נָסְעָה לְאוֹדֶסָה, וַאֲנִי כְּבָר לֹא אַסְפִּיק

לִרְאוֹת אֶת הָאִשָּׁה הַזְּקוּפָה,

שֶׁוִּתְּרָה עַל נְדוּנְּיָה לְטוֹבַת שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ

טוֹמֶנֶת אֶת הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁלִּי

מֵאֲחוֹרֵי גָּדֵר צְבוּעָה בְּלָבָן

וְנִהְיֵת לְסַבּוֹן.

מְסַפְּרִים שֶׁהָיְתָה לָהּ פַּרְוָה חוּמָה

וְשֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת לִי סַבְתָּא.




מֵאֲחוֹרֵי מִשׁקָפַיִם עֲגוּלֵי זְכוּכִית הָעִיר שֶׁל הוֹרַי

אֵינָה גּוֹרַעַת עֵינַיִם מַאֲמִינוֹת מִן הַמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ

שָׁם הָיִיתִי צְרִיכָה לְקַבֵּל מִיָּדָהּ צִיּוּן לְשֶׁבַח. כַּמָּה שָׁנִים,

כַּמָּה שָׁנִים שֶׁהִיא מַכִּירָה אוֹתִי בְּעַל פֶּה

מֵהַשִּׁירִים שֶׁל יְהוּדָה הַלֵּוִי וּמֵאַהֲבַת צִיּוֹן

כְּמוֹ שֶׁאָב מַכִּיר אֶת בִּתּוֹ.

מַה הִיא לֹא עָשְׂתָה בִּשְׁבִילִי? מֵרָחוֹק,

מֵאֲחוֹרֵי שֻׁלְחָן חָלָק וַעֲנָקִי הִיא מוֹשִׁיטָה לִי יָד רַכָּה

וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הִיא רוֹשֶׁמֶת אוֹתִי בְּסֵפֶר הַזָּהָב שֶׁל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת.

לֹא לִנְשִׁיקוֹת נוֹצְרָה הַיָּד הַזֹּאת.

לוּ רַק הָיְתָה לִי קְצַת סַבְלָנוּת לְהִשָּׁאֵר בְּטֶקֶס הַסִּיּוּם הַזֶּה

הָיִיתִי שׁוֹמַעַת לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת

מַה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לְהַגִּיד לִי.

הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּחֵיקָהּ

וְרוֹאָה שֶׁעֵינֶיהָ אֲדֻמּוֹת.




לְכוּ, עוֹרְבִים, וְאִמְרוּ לְרִצְפָּה בַּת אַיָּה

כִּי בָּנֶיהָ אָרוּהָ אָרֹר.

הִנָּהּ מְנוֹפֶפֶת בַּשַּׂק הַקּוֹדֵר

עַל הָהָר. לְכוּ אַתֶּם אֵלֶיהָ. יָרֵאתִי.

וְאַל תְּסַפְּרוּ לִי כִּי לֹא בָא הַיּוֹרֶה

וְעַד שֶׁיָּבֹא תָּחוּג בַּת אַיָּה עִם שְׁאָר הַדַּיּוֹת

עַל מִזְבַּח הַבְּתָרִים הַמַּצְחִין וְעוֹלָה הִיא,

תְּמִימָה וְסוֹפֶקֶת כְּנָפַיִם. הִנֵּה הִיא חָגָה מֵעָלַי

כְּמוֹ שַׁבְּלוּל מִצְטַמֵּק וְהוֹלֵךְ עַל רֹאשִׁי

הַכּוֹאֵב לֹא נוֹתָר לִי מִמֶּנָּה

כִּי אִם קֶמֶט זָעִיר

כְּמוֹ י' וְעוֹד י'

בֵּין גַּבּוֹת בַּשָּׁמַיִם.




כַּפּוֹת יָדַי רוֹכְבוֹת עַל הָר דּוֹהֵר

וְנִשְׁאָר לְהַרְהֵר בָּאֲוִיר, קוֹפֵץ

וְשׁוֹכֵחַ לִפֹּל בְּמַשְׁפֵּךְ שֶׁל חוֹל

כְּמוֹ סוּסִים בְּמַעַרְבוֹן מְרַחֲפִים

בְּדֶרֶךְ נֵס.

וְאִם צָהֲלוּ בִּנְתִיבִי מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים פְּרָסוֹת קִדְמִיּוֹת

שֶׁל חָכְמָה אֱלֹהִית, בְּהוּלָה כְּפִרְדָה,

וּמִי עִקֶּשֶׁת רָקְעָה הִי –

עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה אֶת הָאָבָק הַכּוֹכָבִי

מֵצִיף אֶת הָרָקִיעַ בְּאָפִיק רָחָב רָחָב

וְעֵץ הַצַּפְצָפָה טוֹבֵל רִשְׁרוּשׁ אַחַר רִשְׁרוּשׁ

בִּשְׁבִיל הֶחָלָב. הִנֵּה,

אֲנִי שׁוֹמַעַת עַכְשָׁו. לֹא מַהֵר.

קֶצֶב הַחַי בְּבִטְנִי, נֶעֱזָב כְּשִׂיחַ אָרֶץ,

מָלֵא אֶת הֶחָצֵר.




שֻׁלְחַן מִטְבַּח זֶה לֹא שֻׁלְחָן

זֶה גֶּזַע שֶׁל עֵץ יוֹחֲסִין.

בּוֹחֶשֶׁת אֲנֹכִי בַּסִּיר וּמוֹצִיאָה מִשָּׁם תִּשְׁעָה קַבִּין

כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים. וְהֶבֶל רַב.

הֵן־הֵן. מִיָּד־מִיָּד אֲנִי נוֹתֶנֶת לֶחֶם

מִן הָאָרֶץ. תֵּדְעוּ שֶׁכָּאן

אֲנִי הִיא הַמּוֹצִיאָה אוֹתוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן

שָׁלֹשׁ בַּיּוֹם. וּמַה?

אֶת הַשְּׁיָרִים אֲנִי אוֹסֶפֶת.

נִשְׁפָּךְ אוּלַי רַק מֶלַח.

מַה עוֹד יָכֹל לְהִתְבַֹזְבֵֹּז1 עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

הִיא קַמְצָנִית וְעַקְשָׁנִית.

בְּכָל זֹאת מִדֵּי סְתָו נֶאֱסָפִים אֶל תּוֹךְ מֵעֶיהָ

הַזְּרָעִים. הִיא מְחַכָּה שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלֶיהָ,

רַק אֵלֶיהָ, הוֹ! אֵלֶיהָ הַזְּרָעִים נֶאֱסָפִים.




  1. כך במקור – הערת פרויקט בן־יהודה  ↩︎

כְּבָר צָהֳרַיִם בַּמִּטְבַּח מִיָּד

הַכֹּל עָרוּךְ פָּנִים אֶל פָּנִים

עַל הַשֻּׁלְחָן זֶה בְּצַד זֶה

הַמַּזְלֵג שֶׁלִּי נוֹגֵעַ בַּסַּכִּין שֶׁלְּךָ,

קְצוֹת שַׂעֲרוֹתַי סְמוּכוֹת לְעֹרֶק צַוָּארְךָ.

הַמַּזְלֵג שֶׁלִּי רוֹאֶה אֶת הַסַּכִּין שֶׁלְּךָ.

הַמְאַוְּרֵר מוֹצִיא וְמַכְנִיס לָרֹאשׁ שֶׁלִּי

אֲוִיר שָׁלוּק מִן הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ.

מִן הַנָּזִיד מִתְנַפְנֵף הֶבֶל כָּבֵד וְכָתֹם

וְכָל בָּבוּאוֹתָיו זוֹרְמוֹת

בָּרֶשֶׁת הַסְּמוּקָה עַל חֶלְבּוֹנֵי עֵינַי הַמִּתְאַדְּמוֹת

שָׁווֹת בָּבוּאוֹתָיו בְּאִישׁוֹנֵי פָּרִים עוֹזְבִים אֶת הַדִּירָה.

גַּם אֲנִי רוֹאָה אֶת הַסְּדָקִים

עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח, כָּבֵד,

יוֹתֵר יָשָׁן מֵאֲשֶׁר חָדָשׁ,

נָטוּעַ בְּכָל רַגְלָיו הֶעָבוֹת

לֹא כְּמוֹ גֶּזַע שֶׁל עֵץ יוֹחֲסִין.

קַח אֶת הַסַּכִּין, תִּפְרֹס לֶחֶם.




בַּבֹּקֶר אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת:

קָפֶה לְאִישִׁי

חֲבִיתָה בִּשְׁבִילִי

וּלְבִתִּי הַקְּטַנָּה דַּיְסַת סֹלֶת.

אֵין לִי זְמָן כְּלָל לִפְתִיתֵי הַטַּל

הֵם שְׁזוּרִים עַל קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ בֵּין הַקּוֹצִים

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עַל וָאדִי עֲרוּגוֹת.

לִקְרָאת הַצָּהֳרַיִם אֲנִי מוֹרֶטֶת תַּרְנְגֹלֶת.

חֳמָרִים נוֹסָפִים: תַּפּוּחֵי עֵץ וְיַיִן.

מְמַלְּאִים וְאוֹפִים שְׁעָתַיִם.

לוּלֵא הָיָה עָלַי לְמַהֵר הָיִיתִי מְרִיחָה מִגּוּפְךָ

אֶת הָרֵיחַ הֶעָמוּם שֶׁל בָּטְנִים קְלוּיִים

בַּחֹשֶׁךְ, בַּשּׁוּק הָרָטֹב שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה.




הַחֲזֵק אוֹתִי עוֹד

לֹא נָפַלְתִּי

מֵעוֹלָם

עָקֹם כְּמוֹ כִּפַּת

יָדְךָ.




בַּמְצוּלוֹת

פָּקַחְנוּ אֶצְבָּעוֹת צְלוּלוֹת

חָשַׁבְנוּ שֶׁנִּמְצָא פְּנִינִים וְנִַחֲזֹר

אֲבָל הַגּוּף נִצְנֵץ

יָדֶיךָ פִּרְכְּסוּ בְּרֶשֶׁת עַפְעַפֵּי –

עֵינַיִם צוֹלְלוֹת כַּאֲבָנִים שֶׁנִּתְקְלוּ בְּקִיר

מְעַרְבּוֹלוֹת סְתוּמוֹת מְצַלְצְלוֹת מִשְּׂמֹאל

בּוּעוֹת שְׂפָתַיִם נִבְהָלוֹת

עוֹלוֹת

עַד כְּלוֹת

כָּל הַתְּשׁוּקוֹת לְהִתְגַּלְגֵּל

בְּחוֹל רָטֹב בַּמֶּלַח

וּבַמַּיִם צְלוֹפַח נִלְכָּד בְּתוֹךְ

שְׁלָדִים שֶׁהֶעֱלוּ אֵזוֹב פִּרְפֵּר

עַד שֶׁנִּמְלַט פִּתְאֹם נִמְלָט

מִן הַצְּלָעוֹת צְדָפוֹת

פּוֹקְחוֹת סְדָקִים וּמִתְנַשְּׁפוֹת

וְלַהֲקַת פְּנִינִים צְלוּלוֹת

צָפוֹת

עַד כְּלוֹת

כָּל הַתְּפִלּוֹת לְהִתְגַּלְגֵּל

עִם הָאֲוִיר

עַל פְּנֵי הַמַּיִם.




לְךָ אֲנִי מְחַכָּה תָּמִיד תָּמִיד

בָּרְחוֹב מֵאֲחוֹרֵי הָאוֹר וּבֵין הַמּוֹדָעוֹת אַתָּה

אָסוּר לִי לְהַגִּיד אֲפִלּוּ לְעַצְמִי עַד מָה

אָסוּר לִי לַחֲשֹׁב הֲיִתָּכֵן שֶׁאַף עַתָּה


אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ תָּמִיד תָּמִיד

יוֹתֵר וְיוֹתֵר דַּק. לַמְרוֹת הַמֶּרְחָק וְאַף עַל פִּי

שֶׁעָבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים וְנִדְמֶה כִּי הִנֵּה דַּי,

וְהַיְּלָדִים – הֲרֵי לֹא שֶׁלְּךָ הֵם יְלָדַי!


וְתָמִיד כְּשֶׁאֲנִי בְּאַהֲבָה

מַגִּיעַ לְאָזְנַי קוֹלְךָ מֵעֵבֶר לַשְּׂבָכָה.

אַתָּה יוֹשֵׁב שָׁם וּבוֹכֶה. וְגַם אֲנִי בּוֹכָה.

בַּבֹּקֶר תֵּן לִי כֹּחַ לְכַחֵשׁ בְּלִי מְבוּכָה.




קוֹרֶה שֶׁאֲנִי שׂוֹרֶטֶת אֶת קְצֵה הַשָּׁטִיחַ

שֶׁהָיָה מַפְרִיד בֵּין עֵינֶיךָ לְגוּפִי בְּאוֹתוֹ עֶרֶב.

דַּרְכָּן שֶׁל חֲתוּלוֹת לִשְׁמֹר עַל מְקוֹמָן הַקָּבוּעַ

אֲבָל הַזְּמָן דַּרְכּוֹ לִטְווֹת רַק בְּחוּטֵי הָעֵרֶב.


הָאֲפֵלָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בֵּינֵינוּ כְּמוֹ אָז,

כַּדּוּר צֶמֶר גָּדֵל עִם כָּל מִלָּה נוֹסֶפֶת

וּבְצָהֳרֵי דֵּפִּים צְחוֹרִים ג’וֹן דוֹן פָּתוּחַ

מִלָּה עַל קוּר בָּרוּחַ מִתְעוֹפֶפֶת.


הָיִיתִי חֲתוּלָה רָעָה לַמְרוֹת שֶׁלֹּא צַדְתִּיךָ

וְדַרְכָּן שֶׁל חֲתוּלוֹת לִשְׁמֹר עַל מְקוֹמָן הַקָּבוּעַ.

אֲבָל קוֹרֶה שֶׁאֲנִי נִתְקֶלֶת שׁוּב בַּסֵּפֶר הַהוּא

וּמְרִיחָה מִקָּרוֹב אֶת בְּשָׂרְךָ הַפָּרוּעַ.




כַּדוּר גּוּמִי נִשְׁמָט כָּבֵד עַל רִצְפָּה אִלְּמָה.

בָּרְאִי הִסְתַּבֵּךְ עֲטָלֵף אָפֹר. אוֹ־ר! הַרְבֵּה אוֹר.

הַאִם כַּךְ אָמוּת בַּצְּרִיחָה הַדַּקָּה הַזֹּאת שֶׁל הַדְּמָמָה?

רִשְׁרוּשׁ אֶחָד. לֹא צְעָדֶיךָ.




סְלִיחָה, עוֹד כַּמָּה סִבּוּבִים?

רֹאשִׁי סְחַרְחָר. מָתְנַי עָבִים.

אֵינֶנִּי מִן הָרַקְדָּנִים הַמְשֻׁבָּחִים.

סַלֵּק יָדֶיךָ מִמָּתְנַי הַלַּחִים.

הַמָּוֶת מֻסְבָּר לִי יוֹתֵר מִן הַחַיִּים.


הַאִם אַתְּ עוֹמֶדֶת עַכְשָׁיו?

קוֹלֵךְ, כִּמְדוּמָנִי, רָחַק וְקָרַב

אִם תִּרְצִי וְאִם לָאו

אֲנִי מִסְתּוֹבֵב וְשׁוֹרֵק

וְנוֹשֵׁם וְנוֹשֵׁף וּבוֹרֵחַ וְשָׁב.

עַל חֵטְא שֶׁלִּי הִכִּיתִי בְּחָזְך הַיּוֹם.

אִמִּי תִּתְלֶה אוֹתִי מָחָר בְּצַוָּארְךָ

וְהָעוֹרְבִים יִשְּׂאוּ אוֹתִי בִּשְׂעָרִי

לְטֶרֶף טוֹב

עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי

אֶגְרוֹף תַּחַת אֶגְרוֹף

אַכֶּה עַל תּוֹף שָׁחֹם

שֶׁיַּעֲשֶׂה לִי בַּלֵּילוֹת תְּשׁוּבָה

עַל פִּתּוּיַי יוֹם יוֹם.


אִשָּׁה הוֹלֶכֶת עִם שְׁקִיעָה בִּרְחוֹב רוֹעֵשׁ

עוֹבֵר וָשָׁב שׂוֹרֵט אֶת כּוֹבָעָהּ בְּאִישׁוֹנָיו

שְׁנֵי עֲנָפִים שֶׁל עֵץ יָבֵשׁ מְשַׁפְשְׁפִים

גָּפְרִית עַל דֹּפֶן הַחַמָּה. הָרוּחַ

מְשַׂחֵק בָּאֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹנוֹת הַחֲרוּכִים

שְׁנֵי פִּרְחֲחִים עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

צוֹרְחִים לִרְאוֹת עַד

שֶׁהָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת גַּפְרוּרִים לְכָל אֶחָד

וְעַד

שֶׁהַגַּגּוֹת נוֹשְׁפִים עָשָׁן מֵאֲרֻבּוֹת נְחִירַיִם עֲיֵפוֹת

מִנְּשָׁפִים וְהַצּוֹפִים צוֹפִים כֵּיצַד הָרוּחַ מַחֲזִיר בָּאֲנָחָה

עֶשְׂרִים קִסְמִים שְׂרוּפִים לְכוֹבַע

מְטַיֵּל לוֹ מְרֻבַּע עַל קְצֵה הַמִּדְרָכָה

בִּרְחוֹבוֹת מִתְפַּחֲמִים לְאַט

וּמַכְסִיפִים בְּבַת אַחַת.


בָּרְגָעִים שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה בֵּאלֹהִים הַטּוֹב

אֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ מְרַפְרֵף בֵּין פִּרְחֵי הַרְדּוֹף

כְּמוֹ פַּרְפָּרִים שֶׁזֶּה עַתָּה יָצְאוּ מִגָּלְמֵיהֶם

וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם חֲתוּנָתָם וְגַם מוֹתָם.


אוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ כַּדּוּר סַבְיוֹן תָּפוּחַ

וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּדְרֵגוֹת הַחֲמִימוֹת וְרוּחַ

מַפְרִיחָה פִּתְאֹם אֶת זֵרְעוֹנָיו כְּמוֹ שֶׁלֶג רַךְ

וּבְחֵיקִי נָשַׁר זֵרְעוֹן אֶחָד וְשָׁם הוּא נָח.


כָּל יָמֶיהָ הָיְתָה נִתְקֶלֶת, מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה, מִתְאַמֶּצֶת

לְחַיֵּךְ, מַעֲנִיקָה מַתָּנוֹת עֲטוּפוֹת. וּכְשֶׁלֹּא מָצְאוּ חֵן –

זוֹעֶפֶת. מְגַמְגֶּמֶת. בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.

מוּל הַמַּרְאָה מָדְדָה עִכּוּס שֶׁל נְעָרוֹת יָפוֹת

וּכְשֶׁלֹּא מָצָא חֵן – הֵעֵזָה לְרַמּוֹת. אַחַר כַּךְ לְהִתְוַדּוֹת.

וְשׁוּב, מַה לַעֲשׂוֹת, לִבְכּוֹת.

בְּהֶרְיוֹנָהּ תָּפְחָה כְּמוֹ עַל שְׁמָרִים. שִׁמְרִי,

אָמְרוּ לָהּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת, שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ, מַבְכִּירָה:

בְּכוֹר לְיַעֲקֹב. יִכְבַּד זַרְעוֹ. בִּכְבוֹדוֹ תִּכָּבְדִי. כָּל כְּבוֹדֵךְ פְּנִימָה.

הִשְׁמִינָה, אָמְרוּ הַצְּעִירוֹת.

אֲבָל עַכְשָׁו הִיא מַמָּשׁ צוֹעֶקֶת. רַע לָהּ מְאֹד.

קוֹרַעַת אֶת הַמַּצָּעִים. שׁוֹאֶגֶת שְׂנוּאָה שְׂנוּאָה.

וּפִתְאֹם הִיא דּוֹחֶפֶת אֶת גַּלְגַּל הָרֵיחַיִם שֶׁל יְמֵי עַם כָּבֵד מִנְּשׂא

לְאַט בַּתְּחִלָּה, בָּאֲנָקוֹת, וַאֲחַר כַּךְ הֵם כְּבָר

מְרִיצִים אוֹתָהּ וְהִיא נִטְחֶנֶת בִּצְעָקָה אַחַת

נוֹקֶבֶת כְּמוֹ סִכָּה אֶת כָּל דַּפֵּי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק

לִדְקֹּר כַּף רֶגֶל יְשֵׁנָה.


כְּנַעֲרָה מְצַפָּה לְמַעֲשֵׂה אַהֲבִים נוֹרָא

עָרוּךְ חֶדְרִי לִכְנִיסַת תַּלְמִידַי.

נֵרוֹת הַשַּׁבָּת צוֹלְלִים בִּשְׁנֵי הַחַלּוֹנוֹת

עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי הָעֵרֹם.

הַאִם שָׁאַף פִּתְאֹם פִּסְלוֹ שֶׁל סוֹקְרָטֶס

מִתּוֹךְ הָאֲגַרְטָל אֶת שְׂרַף עַנְפֵי הָאֹרֶן?

אֶרוֹס, אֶרוֹס! הִשָּׁמֵר לְךָ

פֶּן תָּסִיר כְּסוּת,

כִּי בְיוֹם הִגָּלוֹתְךָ מוֹת תָּמוּת.


בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה מְרַתֵּך פַּעֲמוֹן בֵּית הַסֵּפֶר

אֶת מוֹטוֹת הַבַּרְזֶל הַחֲלוּלִים שֶׁל מַחְשְׁבוֹתַי

וַאֲנִי קְרֵבָה אֶל הַשַּׁעַר הָעַקְשָׁן, הַנָּמוּךְ.

תַּלְמִידִים בְּחָפְזָם, מְלַקְּקִים מַמְתָּק אָדֹם עַל מַקֵּל,

אֵינָם צְרִיכִים לְהָרִיחַ אֶת הַזֵּעָה הַקָּרָה

שֶׁהָיִיתָ מוֹשֵׂחַ יוֹם־יוֹם עַל צִירָיו שֶׁל הַשַּׁעַר הָעַקְשָׁן, הַנָּמוּךְ.

הֲיִטְעֲמוּ גַּם הֵם בְּעִתָּם אֶת טַעֲמָה שֶׁל הָצָּרֶבֶת?

פַּעֲמוֹן הַחַשְׁמָל מְצַלְצֵל בַּשָּׁעָה הַקְּבוּעָה

מְנַסֵּר אֶת בִּטְנִי מֵרֹאשִׁי כְּמוֹ צְרִיחָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל וָלָד.

מַחְשְׁבוֹתַי מִצְטַמְּקוֹת.

אֲנִי בָּאָה, אָבִי, הוֹלֶכֶת אֲנִי וּקְרֵבָה

לַמָּקוֹם הָעַקְשָׁן, הַנָּמוּךְ, שֶׁבּוֹ אַתָּה תָּמִיד נִמְצָא.


כְּסוּסִים בַּהֲרִיחָם קְרָב

נוֹקְשִׁים עֲקֵבַי בַּכְּנִיסָה לַכִּתָּה.

אֲהָהּ, בַּרְבָּרִים! עֵרֶב רָב!

בְּנֵי תִּשְׁחֹרֶת, אֲדֻמֵּי חֹטֶם, צְהֻבֵּי לָשׁוֹן,

מַה לָכֶם וּלְשׁוֹפָרִי הַשָּׁבוּר?

קַנְחוּהוּ בִּנְיַר מַחְבֶּרֶת מָעוּךְ בְּטֶרֶם יְחַרְחֵר.


הָאוֹתִיּוֹת מִסְתַּלְסְלוֹת, יָפוֹת כְּמוֹ קַרְנוֹת יַעַר,

וַאֲנֹכִי נֶאֱחֶזֶת בָּהֶן וְקוֹרֵאת.



בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים הָיְתָה נִשְׁמָתוֹ נִמְעֶכֶת בַּמִּטָּה

כְּמוֹ דַּף שֶׁנִּתְלַשׁ מִסֵּפֶר לִמּוּד קָשֶׁה

וּכְבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִתְפֹּס, וְלֹא לִנְגֹעַ

כִּי לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי, הִנֵּה נִשְׁמָתוֹ נִמְחֶקֶת.

מַה שֶׁאֲנִי רוֹאָה בָּרוּר – זוֹ כַּף יָדוֹ הָאֲפֹרָה

יוֹצֵאת פְּשׁוּטָה מִן הַסָּדִין וּמוֹכִיחָה וּמוֹכִיחָה בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ

כְּמוֹ שֶׁהָיָה נוֹהֵג בִּדְבָרִים שֶׁל עִקָּרוֹן צוֹדֵק.

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָהּ בַּחֲלוֹמוֹת וּבְהָקִיץ.

אֲבָל כַּף הַיָּד הָאֲחֶרֶת, הַמְכֻסָּה, זוֹ שֶׁהָיְתָה

דַּקַת עוֹר לְהַפְלִיא, מְגֻיֶּדֶת בָּעֲדִינוּת וּקְצַת רוֹעֶדֶת

עַל שַׂעֲרוֹתַי וְעַל גַּבִּי הַלֹּא מַסְכִּים –

הִיא הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד כָּל הַזְּמָן

וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָה, וְלֹא לִנְגֹעַ.


קוּם. אוֹר.

עָלֵינוּ הַיַּלְדָּה צוֹעֶקֶת

מֵאָחוֹר.

הַחֲזֵק הֵיטֵב בְּיָדָהּ.

אֲנִי בַּצַּד הַשֵּׁנִי.

בְּאֵיזֶה צַד אַתָּה?

הַאֲרֵךְ, הַאֲרֵךְ, כָּלָה רוּחֵנוּ

הֵיכָן הַיַּלְדָּה?

הִנֵּה הִיא מְרַחֶפֶת עַל פָּנֵינוּ.


קְטַנָּה, עֵינַיִם לָךְ סוּמוֹת,

וְהֵן זוֹכְרוֹת אֶת הָאָפֵל

אֶת הַצּוֹעֵק וְאֶת הַמִּתְפַּתֵּל.

יוֹתֵר מִכֹּל דּוֹמוֹת הֵן

לְעֵינָיו שֶׁל הַנָּכְרִי בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי.

הוּא הָרוֹדֵף. יָדוֹ קָשָׁה.

הִיא מְחַטֶּטֶת בְּרַחֲמִי הַמְרֻטָּשָׁה.

כָּל אֲהוּבַי הָרִאשׁוֹנִים יִקְּחוּ נָקָם

עַל שׁוֹד כֵּס מַלְכוּתָם וְעַל גְּזֵלַת בִּתָּם.


כָּל הַלַּיְלָה

נָח הַטַּל בֵּין מַחֲטֵי הָאֹרֶן.

עִם בֹּקֶר

נֵעוֹרָה רוּחַ

וְהַטִּפּוֹת נָשֱׁרוּ אַחַת אַחַת

עַל מַצֵּבַת קִבְרִי.


יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב וּמְעַשֵּׁן וְנוֹהֵם כְּמוֹ

אֲרֻבָּה שֶׁל אֳנִיַּת־מַשָּׂא

פּוֹלֶטֶת פִּיחַ יָמֶיךָ.

כְּשֶׁנַעַר הַסִּפּוּן גָּרַר מִן הַמַּרְתֵּף

בָּשָׂר קָפוּא וְגַם גָּנַב תַּפּוּחַ

עָבְרוּ בִּמְפֻלָּשׁ רוּחוֹת קָרִים עַל גַּלֶּיךָ וְעַל צִנּוֹרֶיךָ

לִתְקֹעַ בְּסִימְפוֹנוֹת מְפֻחֲמִים עִנּוּי אַחַר עִנּוּי

עַד שֶׁיִּפְלְטוּ אֶת הַנֶּהֲמָה הָעֲמֻקָּה

חֲלִילֵי מַפּוּחַ שֶׁל עוּגָב בִּלְתִּי יָדוּעַ.


מִפַּחַד לְאַחֵר יְלָדִים נוֹאֲשִׁים נוֹשְׁכִים

לְעַצְמָם אֶת הַלָּשׁוֹן אוֹ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת,

יְכוֹלִים לִקְרֹעַ אֶת הַצִּפִּית הָרְקוּמָה

צִיצִים תְּכֻלִּים. מַה עוֹד עֲלוּלִים כְּבָר

אֲנָשִׁים נוֹאֲשִׁים לַעֲשׂוֹת, כְּשֶׁמִי

שֶׁהוּא יוֹתֵר חָזָק סָגַר לְךָ אֶת הַמְעוֹרֵר

וְאַתָּה בְּחֵיקוֹ יָשֵׁן כְּמוֹ בְּחֵיק נָמֵר

מוּטַב נָם מֵאֲשֶׁר עֵר, וּבִמְטַחֲוֵי צֱעָקָה

הַזְמָן שֶׁלְּךָ עוֹבֵר, עוֹבֵר.


בָּאַשְׁמֹרֶת הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁכָּל תָּאֵי הָרִמּוֹן מְסֻדָּרִים

מָתוֹק עֲסִיסָם זוֹרֵם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים

מִנַּיִן צָצָה צְעָקָה מוֹצֶצֶת

אֶצְבָּעוֹת טֶרֶם נִגְזְרָה צִפָּרְנָם

מְחַטֶּטֶת לִי בְּתוֹכוֹ מְגֵרוֹת הַפְּרִי

לִסְחֹט אֶת הַנִּגָּר לָאָרֶץ, לִקְרֹעַ

וּלְהַשְׁלִיךְ אֶת הַקְּלִפּוֹת.



מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • שמרית חדד
  • דרור איל
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!