מרדכי גיאורגו לאנגר

לֹא אֱהִי שָׁכֵן רָע, עוֹלָם נֶאְדׇּרִי!

לֹא אֶלְחַם בְּלַחְמְךָ בְּזַעַף וּבָחֳרִי;

וְלַמְּסֻבִּים אִתִּי לֹא אֶמְסֹךְ יֵין מְרִי

אוֹ לַעֲנַת עַרְבִּי וּמֵי־רֹאשׁ בׇּקְרִי.

לֹא אֵפֶר אָשִׂים תַּחַת פְּאֵרִי

וְאַף לֹא קוֹצִים לְבֵין פִּרְחֵי זֵרִי.

נִצׇּנִים רַכִּים לֶקֶט נִירִי

וְעׇנֹג הַקּוֹל יִתֵּן כִּנּוֹרִי.

וְאִם יִצְהָרִי לַצָּרָה צֳרִי

וּלְמַר־נֶפֶשׁ מַרְפֵּא מַר־דְרוֹרִי –

הִנֵּה מָה־טוֹב! – הֲלֹא זֶה שְׂכָרִי!


מִשׇּׁלוֹם זֻנְּחָה נַפְשִׁי בְּלֵיל שֶׁל אֹפֶל, לֵיל שֶׁל קֹר;

וְזֶרֶם גַל חַיִּים אֵלַי נְשָׂאֲךָ – וַיַּעֲבֹר.

לָלֶכֶת עַל צִדִּי

דִּבַּרְתָּ אֶל לִבִּי וּשְׂפָתֶיךָ זָבוּ מֹר.

וַאֲנִי לְדַרְכִּי אֵלֵךְ־לִי יְחִידִי;

לְרָחוֹק, לְרָחוֹק.

כִּי אָמַרְתִּי לִי: אוּלַי בְּלֵב־חָשְׁכִּי גָּנוּז אוֹר.


לֵיל יֶרַח זִיו

מִקֶּסֶם פִּיו

הִשְׁקַנִּי –

בְּמִדְבַּר־הָר נָתַתִּי שְׁבִילִי,

עוֹלָם מָלֵא בְּתַרְמִילִי

וְכָל נַיׇּד, כָּל צוֹעֲנִי –

רֵעִי וְנֶאֱמׇנִי.


שִׁירֵי קַיִץ בְּפִי שׇׁרִים –

נַפְשִׁי נַפְשִׁי בֵּין הַמְּצָרִים;

אֵי מַעֲדַנִּי?!

אֶשׇּׂא מָרוֹם קוֹל שַׁוְעׇתִי

וְאֶת מְקוֹר דִמְעָתִי

– בְּאֵין כְּחוּט הַשׇּׁנִי –

אָשִׂים מַעְיָנִי.


חֶסֶד בְּדִין בָּלוּל

נֶחְפַּז וּבָא אֱלוּל

אֶל גַּנִּי;

וּמִבַּעַד לִסְבַךְ עֳפָאִים

דְּמוּת לֵיל שְׁחוֹר עַפְעַפַּיִם

לְפִי תֻמּוֹ הֶרְאַנִּי

צֵל אָרְנִי.


וּבְיֶרַח הָאֵיתָנִים

כַּלּוֹת וַחֲתָנִים

בְּסֻכּוֹת הָרֵיחָנִי;

וּבְסֻכַּת בֹּשֶׂם עֲנֻגׇּה

יוֹשֶׁבֶת דּוּמָם הַתּוּגָה

וַאֲנִי וַאֲנִי

וַאֲנִי.


שָׁלוֹם תַּחַת בְּרוֹשִׁי

וְהוּא נֵזֶר לְרֹאשִׁי

וּמָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי, נַפְשִׁי,

מָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי, נַפְשִׁי?


אֶשְׁאֲלָה אֶשְׁאֲלָה נְצוּרָה:

קוֹרָה, שֻׁלְחָן, מְנוֹרָה

וּמְלֹא כוֹסִי תִּירוֹשִׁי –

וּמָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי, נַפְשִׁי?


אֶשְׁאֲלָה אֶשְׁאֲלָה אַרְמוֹן

שֶׁעַל נְהַר אֲפַרְסְמוֹן;

וְשֵׁשׁ וְאַרְגׇמָן לִלְבוּשִׁי –

וּמָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי, נַפְשִׁי?


אֶשְׁאֲלָה אֶשְׁאֲלָה לִי רֹב!

יוֹם כֻּלּוֹ אָרֹךְ, כֻּלּוֹ טוֹב

וְיֶעֱרַב לִי כְּדִבְשִׁי –

וּמָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי, נַפְשִׁי?


אֶשְׁאֲלָה בְּסוֹד תַּרְשִׁישִׁים,

הַמְפָאֲרִים, מְשַׁבְּחִים וּמַקְדִּישִׁים

לַעֲרוֹךְ צָקוּן לַחֲשִׁי –

וּמָה עוֹד תִּשְׁאֲלִי נַפְשִׁי?


לֵהָנוֹת מִזִּיו כְּבוֹדָהּ

שֶׁל נֶפֶשׁ אַחַת, יְחִידָה

וְהִיא אוֹרִי וְשִׁמְשִׁי –

אוֹתָהּ אֶשְׁאֲלָה לְנַפְשִׁי!

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • רחל ויסברוד
  • ענת פלס בורץ
  • יוסי לבנון
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!