ע. הלל
ארץ הצהרים
בתוך: עד כה

אַתְּ שֶׁל כֻּלָּם

כַּלְּבָנָה!

וְכָמוֹהָ:

שֶׁלִּי, שֶׁלִּי!

אַתְּ

כְּאַיֶּלֶת־בַּר,

שֶׁבָּרוּחַ

דּוֹאָה בָּהָר

נְחִירֶיהָ חֲלִילִים,

יְחֵפַת־צַוָּאר,

יַלְדָּתִי,

אַתְּ פִּרְחֵי תַפּוּחַ!




כָּל בָּמֳתֵי שָׁמַיִם לָךְ!

וְכָל הַכַּרְכֻּמִּים פּוֹרְחִים אֶת שְׁמֵךְ:

יָעֵל!

מִי כַּלִּילָךְ יְצַחֲקֵךְ – צְהוּלַת יָחֵף!?

הֵי! הֵי!

לָאוֹר שֶׁאֶסָּחֵף

לְאֶשְׁכּוֹלֵי הַקַּיִץ,

לֹא אֶסָּחֵף כְּמוֹ אֶל שְׁמֵךְ

הַצִּלְצוּלִי וְהַנָּאֶה.


לֹא יְנַצְּחוּךְ כָּל פַּרְפְּרֵי הַקֶּשֶׁת,

וְכָל גָּבְהֵי שָׁמַיִם יָנוּסוּ מִיָּפְיֵךְ!

אֲבָל אַחַת תּוּכַל לָךְ

הוֹי בְּחַיַּי, יָעֵל,

זוֹ בַּת־גִּילַת־גּוּמַיִךְ שֶׁבִּרְאִי הַמָּיִם!

עַל כֵּן חִפְזִי, יָעֵל!

הִפָּזְזִי, יָעֵל!

רַגְלֵךְ לִרְאִי הַמַּיִם –

תְּנִי –

וִידֻלַּח!




בִּצְחוֹק וְצִפְצוּפִים

פָּרַץ אֶת מִכְלְאוֹת לֵילוֹ

עֵדֶר צַפְרִירִים

חוֹצְפִים,

מִצְטוֹפְפִים

וְעִמּוֹ נִיחוֹחַ, וְהוֹלֵל – שְׁלָלוֹ.


נִבְהַל וְרָץ הָעֵדֶר עִם בֹּשֶׂם הַצּוּפִים,

בְּעוֹדָם קְרִירִים לַחֵךְ וְחוּשׁ־הָרֵיחַ!

רָאִינוּ וְצָחַקְנוּ:

הָעֵדֶר חֲצוּפִי!

שׁוֹבָב,

וּמִתְפַּרְחֵחַ!


נִרְדֹּף!

נִרְדֹּף אוֹתוֹ!

נִרְדֹּף רוּחוֹת, אֶתְכֶן!

רַגְלַי! עֵינַי! כֻּלִּי! – הַפְרִיחוּ שְׁנָת!

הַצַּפְרִירִים רָצִים לִנְשֹׁק לָהּ לְאָסְנַת!


רוּחוֹת!

רוּחוֹת, רְאוּ הִזְהַרְתִּיכֶן:

הַכֹּל, הַכֹּל הִיא תְּסַפֵּר לִי אַחֲרֵי־כֵן!




וּבַחֲמִישִׁי לְחֹדֶשׁ אֲדָר פָּרַח עָלַי הָעוֹלָם בִּסְעָרָה,

וַאֲנִי זֹרַקְתִּי אֶל כֹּתַרְתּוֹ צָלוּף בַּבְּשָׂמִים הַשְּׂמֵחִים,

וְשָׁמַעְתִּי אֶת כָּל פִּרְחֵי־הָאוֹר וְאֶת צִלְצוּלֵי־הַמַּיִם קוֹרְאִים לִי בִּשְׁמִי:

הֵנָּה, הֵנָּה!


– אֵין סָפֵק שֶׁחֲשָׁבוּנִי פַּרְפָּר, אוֹ אֶפְשָׁר הִתְכַּוְּנוּ אֶל נִשְׁמָתִי בִּלְבַד,

מֵילָא, יְהֵא כָךְ.

וְהָעוֹלָם הָיָה צָלוּל כָּמוֹנִי, אֲבָל מַבְרִיק מִמֶּנִּי הַרְבֵּה,

כִּי אֶתְמוֹל נִרְטַב בַּגֶּשֶׁם עִם כָּל אַנְקוֹרֵי הַדְּרוֹר.

וְזֶה הָיָה בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, שָׁמָּה בְּסִבּוּב כְּפָר־סָבָא,

אוֹ אוּלַי בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁמְּצַלְצֵל אַחֶרֶת – – –


הַפַּרְדֵּסִים הַנּוֹסְעִים פָּרְחוּ הֲלָצוֹת־הֲלָצוֹת שֶׁל תַּפּוּזִים,

כִּי אָמְרוּ לְשַׁגְּעֵנִי מִצְּחוֹק.

אַךְ אֲנִי בָּרַחְתִּי לִי הַשָּׁמַיְמָה אֶל הַמְּחוֹלוֹת הַתְּכֻלִּים־

הַשְּׁקוּפִים־רְבָבָה!

אֶלָּא כָּל הַפְּרָחִים הוֹשִׁיטוּ לִי יָד – לָרֶדֶת.

– כַּנִּרְאֶה הָיִיתִי אִישׁ־חָשׁוּב! – הוֹ־הוֹ!

אֲבָל אֲפִלּוּ תַּרְנְגֹל טִפְּשִׁי הָיָה שָׁם מֶלֶךְ,

אֶלָּא שֶׁאֲנִי הָיִיתִי אֱלֹהִים! כִּי מְאֹד צָחַקְתִּי עָלָיו,

הוֹי חֲסַר־שַׁחַר צָחַקְתִּי!


וְגַם צָחַקְתִּי עַל חֲמוֹר אֶחָד שֶׁהָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה עִקְבִי.

שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עִקְבִי בְּיוֹם סְחַרְחַר שֶׁכָּזֶה?

“צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲמוֹר” – חִיְּכָה אֵלַי נַפְשִׁי מִבִּפְנִים.


וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי הַחוּצָה, דִּמִּיתִי פִּתְאֹם שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּה רָצָה לָהּ,

כְּפָרָה אֲבוּדַת־עֶשְׁתּוֹנוֹת.

אַךְ לַאֲמִתֹּו, אֲנִי הוּא שֶׁרַצְתִּי לִי עִם שְׁתֵּי פָּרוֹת לִכְפָר־הָרוֹאֶה

– אַחַת הוֹלַנְדִּית וּשְׁנִיָּה דַּמֶשְׂקָאִית,

אַךְ בְּסִבּוּב כְּפָר־סָבָא תָּקְפָה עָלֵינוּ פְּרִיחַת הָעוֹלָם,

וְהַפַּרְדֵּסִים בִּלְבְּלוּנוּ בְּרַעַם רֵיחוֹתָם

הַמְּתוּקִים־הַמְּתוּקִים־הַמְּתוּקִים –

גַּם לַהֲקַת סְנוּנִיּוֹת רָאִיתִי שָׁמָּה, שֶׁנִּטְרְפָה בְּעַנְנֵי הַבֹּשֶׂם

וּמְאֹד הִשְׁתּוֹלְלָה עַל כָּךְ.

מִיָּד הֵבַנְתִּי, שְׁהָיְתָה זוֹ לַהֲקַת רִגְשׁוֹתַי,

הוֹי, אֵיזוֹ לַהֲקָה סְחַרְחֶרֶת!


שְׁתֵּי הַפָּרוֹת שֶׁאֵרְחוּנִי לְחֶבְרָתָן, גָּעוּ מְאֹד לָעוֹלָם,

חֲסֵרוֹת כָּל נִמּוּס הָיוּ.

מַה קָּשֶׁה,

מַה קָּשֶׁה הָיָה לִי שֶׁלֹּא לַעֲנוֹת לְעֻמָּתָן בִּגְעִיָּה,

הוֹי־הוֹי, כַּמָּה רָצִיתִי לִגְעוֹת לָעוֹלָם שָׁמָּה, דַּוְקָא שָׁמָּה,

קְצָת אַחֲרֵי סִבּוּב כְּפַר־סָבָא,


כִּי שָׁמָּה בְּאֶחָד מֵאַגְמֵי הַגֶּשֶׁם, שָׁטָה בַּרְוָזָה גְאוֹנִית

וְהָיְתָה מְלַעֶגֶת לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנָּפְלָה לָאֲגָם,

כִּסְבוּרָה הָיְתָה שֶׁכְּבָר צָדָה אוֹתָהּ בְּכַפֶּיהָ!

כָּמוֹנִי כָּמוֹהָ, גַּם אֲנִי סָבוּר הָיִיתִי כָּכָה.

וְזֶה הָיָה נִפְלָא. לִהְיוֹת טִפְּשִׁי וְלָדַעַת זֹאת מְאֹד.

וְלָדַעַת אֵיזוֹ אִוֶּלֶת עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה הוּא הָעוֹלָם

בּוֹ מְקַפְּצִים אֲנַחְנוּ!


הִרְגַּשְׁתִּי מִבְּלִי־מֵשִׂים שֶׁמִּישֶׁהוּ מְחַיֵּךְ אֵלַי.

אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי אֲנִי זֶה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה זֶה הָעוֹלָם,

וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְעַרְבַּבְנוּ שְׁנֵינוּ.


אָז רָצִיתִי כָּל־כָּךְ לִנְשֹׁךְ אֶת הַכֹּל,

אֶת עֵינַי הָרוֹאוֹת, אֶת הָאוֹר הַנּוֹגֵן, אֶת הַבְּשָׂמִים הַקּוֹלְחִים,

אֶת הַקּוֹלוֹת, אֶת נִשְׁמָתִי!


הוֹי, כַּמָּה הָיָה הַכֹּל אֶפְשָׁרִי! כָּל־כָּךְ אֶפְשָׁרִי!

בֶּטַח נִרְאֵיתִי מְגֻחָךְ בְּעֵינֵי הַסְּפָרִים שֶׁבְּיַלְקוּטִי,

אֲבָל מַה יּוֹדְעִים הַסְּפָרִים עַל הָעוֹלָם בַּחוּץ, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר,

בְּסִבּוּב כְּפָר־סָבָא!

מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל תַּחֲרֻיּוֹת הָרִיצָה בֵּין הַסַּבְיוֹנִים הַצְּהֻבִּים

וְהַכַּלָּנִיּוֹת הָאַדֻמּוֹת,

בְּשׁוּלֵי מִגְרְשֵׁי־הַסְּפּוֹרְט הָרְטֻבִּים?!

מַה יּוֹדְעִים הֵם עַל מַסַּע הַחַשְׁמַל שֶׁפָּרַץ מֵחוּטָיו הַדַּקִּים הַחוּצָה,

כִּי חֲסַר־סַבְלָנוּת הָיָה!


הוֹי, כַּמָּה מְגֻחָךְ לִהְיוֹת סְפָרִים בְּיוֹם כָּזֶה,

בְּיוֹם כָּזֶה נִפְלָא לִהְיוֹת מַשֵּׁהוּ!

וְנִפְלָא לִהְיוֹת טֶרֶף לַפְּרִיחָה הַמִּסְתָּעֶרֶת,

לִנְשֹׁם בְּמֵאוֹת הַחוּשִׁים הַנִּבְהָלִים אֶת פִּתְאֹם־עֲנוֹת־הָךְ!

– כָּל מְצִלְתֵּי עוֹלָם!


הוֹי, בַּחֲמִישִׁי בַּאֲדָר, בְּסִבּוּב כְּפָר־סָבָא, נִפְלָא לִהְיוֹת!

וְכָכָה לִהְיוֹת,

לִהְיוֹת! וְלִהְיוֹת!




פְּלַקַּט בָּאָרֶץ:

כָּאן נִבְנֶה בַּיִת!

קַבְּלָנִים: רֶזְנִיק אֶת רוּבִּינְשְׁטֵין.

פְּלַקַּט:

בְּעִנְיְנֵי דִירָה – לִפְנוֹת בַּמָּקוֹם!


אֶזְרָחִים!

הַבִּיטוּ־נָא בַּשֶּׁלֶט!

הַנִּיחוּ־נָא לְרֶגַע מִסְחַרְכֶם וְתַכְלִיתְכֶם:

הִנֵּה פְּלַקַּט בָּאָרֶץ!

הוֹ, אַל תֹּאמְרוּ: “שְׁטֻיּוֹת!”

אִם לֹא חִקַּרְתֶּם צְפוּנוֹתָיו, לוּ הַמְעַט סַמְּנוּהוּ בְּפִנְקְסֵיכֶם,

וּלְעֵת־חַפֵּשׂ תָּפִיקוּ מְעַט תּוֹעֶלֶת, אַתֶּם, אוֹ יְדִידֵיכֶם;


אֲבָל אֲנִי חִקַּרְתִּי צְפוּנוֹתָיו!

הָבוּ־נָא לִי!

הִנֵּה רָאִיתִי נֶפֶשׁ פַּיְטָנִית בִּכְלוּב בַּרְבָּרִי!

שָׁמַעְתִּי צְלִיל־הַכִּנּוֹרוֹת הַזּוֹעֲקִים מִקִּיר!


כָּאן נִבְנֶה בַּיִת!

קַבְּלָנִים: רֶזְנִיק אֶת רוּבִּינְשְׁטֵין.

בְּעִנְיְנֵי דִירָה – נָא לִפְנוֹת בַּמָּקוֹם!


הָא! אֵיזוֹ לִירִיקָה עַזָּה וַחֲדִישָׁה!

בַּרְזֶל־בֶּטּוֹן!

כֵּן סְחַרְחָרָה נִשְׁמַת הָאֲנָכִים בְּמוֹ־תַרְשִׁים!

כֵּן סֹעֲרָה נִשְׁמַת הַהַנְדָּסָה בְּמוֹ־חֶשְׁבּוֹנוֹתֶיהָ!


הוֹ! אָנֹכִי אָשִׁירָה שִׁיר הַחֲרָפוֹת לִשְׂכַר פּוֹעֲלִים!

בּוֹנִים כָּאן בַּיִת!

בַּמִּגְרָשׁ הַזֶּה!


אֵין זֹאת כִּי נִשְׁבַּר וְנִשְׁתַּפֵּךְ לִבּוֹ הַמְסֻפְסָר לָשֵׂאת מַשָּׂא־שִׁירָה!

לִירֹק נַפְשׁוֹ מִשֶּׁפֶל אַשְׁפַּתּוֹת:

לָבוֹא־נְאוּם הַדַּרְדָּרִים! –


בּוֹנִים כָּאן בַּיִת!

הֵידָד לְוִירְטוּאוֹז הַגִּמְגּוּמִים!

הֵידָד לְעוֹג־עִלְגֵי־הָאָרֶץ!


הַבּוּז לְכָל מוֹשְׁחֵי־בִּדְבַשׁ אֶת לְשׁוֹנָם!

אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַמְּלִיצוֹת כְּשִׂנְאַת הַיַּעַר אֶת הַקַּיְטָנִים!


וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַבִּנְיָן הַקָּם, וְאֶת שְׁרִירָיו הַחֲזָקִים!

אֶת הַזֵּעָה הַחֲמוּצָה! אֶת לִירִיקַת בְּלוֹיֵי הַנַּעֲלַיִם!


אֶת שְׁנֵי הַקַּבְּלָנִים: רֶזְנִיק־רוּבִּינְשְׁטֵין.

– בּוֹנִים כָּאן בָּיִת!


הָא, נֶפֶשׁ מֻשְׁחָתָה!

רַק מְכוֹנַת־בֶּטּוֹן תִּשְׁפֹּךְ לָהּ רֵגְשׁוֹתֶיהָ:

תֻּפֵּי־חָצָץ!

וַחֲצוֹצְרוֹת־הַזִּיפְזִיף

סִימְפוֹנִיּוֹת הַקְּלָלָה!


הִיא לְבַדָּהּ,

בְּאֵשׁ־הִתְאַהֲבוּת!

עֲדֵי־מַפְּלֵי שַׁעֶלֶת,

לַעֲזָאזֵל!

בֵּיתִי –

בְּנִי הַגָּדוֹל!

חָזָק!


הוֹ, אֶזְרָחִים,

הִנֵּה פְּלַקַּט בָּאָרֶץ:

פְּנִינָה שֶׁל עַם־אֲרָצוּת, לִירִיזְם שֶׁל פְּלָדָה, בֹּשֶׂם שֶׁל אֲנַרְכִיָּה!


לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְקַלְמֶן. טַפְסָן סוּג א'.

שִׁנָּיו תּוֹתָבוֹת – הַלְלוּיָהּ!

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לִשְׁנַיְדֶּר. טַיָּח.

בָּחוּר טוֹב! – הַלְלוּיָהּ!


הוֹ, אֶזְרָחִים, בּוֹנִים כָּאן בַּיִת!

נַפְשׁוֹ יוֹצֵאת מִן הַפְּלַקַּט,

הוּא פְּרוֹזָאִי מִתַּחַת־כָּל־בִּקֹּרֶת!

אֲבָל אַתֶּם, הָבוּ־נָא לִי, הַנִּיחוּ מִסְחַרְכֶם וְתַכְלִיתְכֶם,

פִּקְחוּ־נָא לְבַבְכֶם אֶל לְבָבוֹ,

הָאִירוּ אוֹר־דִּמְכֶם בְּאוֹר־דָּמוֹ –

אוֹ־אָז תָּבוֹאוּ אֶל צְפוּנֵי שִׁירָיו!


אֶהֱבוּ אֶת מְכוֹנִיּוֹת־הַמַּשָּׂא הַמַּרְעִישׁוֹת בַּכְּבִישִׁים!

אֶהֱבוּ אֶת בְּלוֹרִיתְכֶם הַשְּׁחוֹרָה, אוֹ הַצְּהַבְהֶבֶת, הַצּוֹחֲקָה

בָּרוּח!

וְאֶת חֻלְצַתְכֶם הַלְּבָנָה, הַפְּתוּחָה וְתוֹפַחַת וּמְבַדֶּרֶת

דַּעְתָּהּ בָּרוּחַ!

וְאֶת חֲזוֹתֵיכֶם הַיְחֵפִים הַמִּשְׁתָּאִים לָרוּחַ!

אֶהֱבוּ אֶת עֵינֵיכֶם הַצּוֹחֲקוֹת מֵעָצְמַת הָעוֹלָם הַגּוֹאֶה וּבוֹלֵעַ

אֶתְכֶם!


הִנֵּה הָאָרֶץ יָפָה וְרַבָּה!

וְאָנוּ בָּנֶיהָ פְּתוּחִים וּרְחָבִים!

וְצוֹחֲקִים אֲנַחְנוּ לַכְּבִישׁ הַמִּסְתָּעֵר עָלֵינוּ וְנָס אֶל נַפְשׁוֹ!


וְהִנֵּה עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל, מֵתַח עֶלְיוֹן!

כַּמָּה פִּיּוּט וּבְדִיחוּת־דַּעַת בְּשׁוּרוֹתָם!

זֶהוּ לִבְלוּב אִילָנוֹת־הַבַּרְזֶל –

צְחוֹק־דָּמָהּ שֶׁל הַצִּיוִילִיזַצְיָה!


הַבִּיטוּ!

עֵז לְבָנָה קְשׁוּרָה לְמַמְטֵרָה, לוֹחֶכֶת הִיא אַסְפֶּסֶת:

אַל תִּרְאוּהָ שֶׁהִיא בַּת־מִשְׁקוֹ שֶׁל מוֹשַׁבְנִיק מֵאֶלְיָשִׁיב,

הִיא עֵז בָּעוֹלָם!


שָׁם תַּרְנְגֹלֶת נִבְהֲלָה, נֶחְפֶּזֶת לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ,

כָּל־עוֹד־נַפְשָׁהּ־בָּהּ!

מָה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה, מַלְכַּת הָרְכִילוּת!?


אַתֶּם!

הֱיוּ גוֹמְעִים מְלוֹא חֲזוֹתֵיכֶם אֶת הָעוֹלָם.

היוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּקוֹל! גּוֹעִים בִּצְחוֹק רוֹעֵם וּמִתְגַּלְגֵּל!

שֶׁהָאָרֶץ הַזֹּאת הַדּוֹהֶרֶת בַּכְּבִישׁ הִיא לֵב־הָעוֹלָם, –

עַל שֶׁהִיא כָּאן!

וְשִׂמְחַתְכֶם – לֵב־הָאָרֶץ! אֲשֶׁר הִיא בָּכֶם!

לֹא דָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקֵיכֶם, כִּי אֹשֶׁר וְחֶדְוַת הֵידָד!


אֶהֱבוּ אֶת הַבָּתִים הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים הַשָּׁטִים בְּאוֹקְיָנוֹס הָאָרֶץ,

וּבְאַגְמֵי הַפַּרְדֵּסִים וְגַנּוֹת הַיָּרָק!

נוֹפְפוּ שָׁלוֹם לְכָל הַטְּרֶמְפִּיסְטִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ:

סַבְלָנוּת! סַבְלָנוּת!


הִנֵּה שׁוֹטֵר סְפָרַדִּי, סַל בְּיָדוֹ, הוֹלֵךְ הוּא בַּדֶּרֶךְ, מַשְׁמַע:

הוּא יַגִּיעַ! שֶׁכֵּן סוֹמֵךְ הוּא עַל רַגְלָיו!

וְהִנֵּה נַעֲרָה, לְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת. הִיא רְצִינִית מְאֹד. וַדַּאי מְאֹהָבָה!

שֹׁמּוּ, שָׁמַיִם!


אִם הָעוֹלָם הוּא צֶדֶף1 – הֲלֹא הִיא פְּנִינָתוֹ!

אִם הָעוֹלָם פְּנִינָה – הֲלֹא הִיא נִיצוֹצָהּ!


סִיעַת יוֹנִים פָּרְחָה. מֵרַעַשְׁכֶם הַחֻצְפָּנִי נִבְהָלָה!

מֵילָא, אַל תְּבַקְשׁוּ סְלִיחָה! זֶה הָיָה בַּתָּכְנִית:

עַכְשָׁו הֵן טָסוֹת בַּשָּׁמַיִם – לִרְאוֹת וְלָמוּת!


חַי! חַי!

הִנֵּה נֶצַח־הַשָּׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֶה־עֶשְׂרִים־וַחֲמִשָּׁה!

חֵי הַכְּבִישׁ, זֶה הַסַּבָּל הַמֻּפְקָר, הָעוֹמֵס עַל כְּתֵפָיו

אֶת הַדּוֹדְג' שֶׁלָּכֶם, הַפֶּרֶא, הַסּוֹרֵר!

מֵילָא!

גַּם בְּיוּקִים וּפְלִימוּתִים, וּקְרַיסְלֵרִים מַבְרִיקֵי חַמּוּקַיִם

מֶפְלַרְטְטִים עִם הַסַּבָּל הַזֶּה:

וְהוּא אֵינוֹ מַסְמִיק,

חָלִילָה; הוּא נִשְׁאָר כְּבִישׁ – כְּשֶׁהָיָה!




  1. במקור: צֶרֶף. צ"ל: צֶדֶף – הערת פב"י.  ↩︎

אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יֵשׁ עַל לִבֵּנוּ לוֹמַר לְנַעֲרוֹתֵינוּ,

נֹאמַר בְּדוּמִיַּת לַחַשׁ.

כִּי הַדְּבָרִים גְּדוֹלִים מִכֹּחַ לִבֵּנוּ,

וְלִבֵּנוּ מְלַחֵשׁ צְעָקָה – צוֹעֲקֵי־אַהֲבָה אֲנַחְנוּ.

אֲנַחְנוּ הַחַיָּלִים הָאֲפוֹרִים, עוֹבְדֵי־הַדָּם.

צוֹעֲקִים־צוֹעֲקִים אֲנַחְנוּ, כִּי לֵב לָנוּ בְּחָזוֹתֵינוּ.


הַנְּעָרוֹת,

אוֹהֲבִים אָנוּ אֶת כָּל הַיָּפֶה שֶׁבָּכֶן.

כִּי עַל־כֵּן אוֹהֲבִים אָנוּ אֶת הַיָּפֶה:

כִּי עַל־כֵּן אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ.


אֲנַחְנוּ הַחַיָּלִים הָאֲפוֹרִים, שֶׁיָּדֵינוּ שְׁחוֹרוֹת־מִלְחָמָה,

שֶׁנְּחִירֵינוּ צְחוּנֵי־מָוֶת, שֶׁלְּשׁוֹנֵנוּ נִחֲרָה מִדֶּרֶךְ.

צוֹעֲקִים אָנוּ אַהֲבָה אֶל תּוֹכֵכֵי נַפְשׁוֹתֵיכֶן,

אֶל נַרְקִיסֵי צְחוֹקְכֶן,

אֶל תּוּגַת עֵינֵיכֶן הַכְּחֻלּוֹת,

אֶל מוֹר־אָהֳלוֹת גּוּפְכֶן,

הוֹי, אֶל הַשַּׁיִשׁ הֶחָי הַזֶּה!


כִּי יְפִיתֶן מִכֹּחַ לִבֵּנוּ,

וְאָנוּ קָשִׁים מִן הָאֵשׁ. כְּסַלְעֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת.

אַךְ כְּמוֹ סֶלַע יָקֵר מַעְיָן בְּהַכּוֹת בּוֹ מַטֶּה,

כֵּן נָקֵר אַהֲבָה בְּהַכּוֹתְכֶן בָּנוּ כִּסּוּפִים.

עַל כֵּן הַקְשֵׁבְנָה, הַנְּעָרוֹת, אֶל דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה,

אֶל הַמֶּרְחָבִים הַמִּתְלַחֲשִׁים.

הֲלֹא זֶה קוֹלֵנוּ הַבָּא וּמְסוֹבַבְכֶן אַהֲבָה,

הֲלֹא זֹאת פְּעִימַת לִבֵּנוּ הַנִּשְׁבָּר לִקְרַאתְכֶן.


הַנְּעָרוֹת

הַקְשֵׁבְנָה, לַלַּיְלָה.

בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה, מִן הַצָּפוֹן, מִמִּשְׁלְטֵי הַר־הָאֱלֹהִים,

מִמֶּרְחַקֵּי הַנֶּגֶב הַסּוֹהֵר,

אֲלֵיכֶן נַפְשׁוֹתֵינוּ נִיחוֹחוֹת־בֶּכִי.

אֲלֵיכֶן שִׁכּוֹרוֹת־שִׁכּוֹרוֹת פְּרָחִים.

הֵן סֶלַע לֹא הוֹבִישׁ מַעְיָן,

וְאֵיךְ נוֹבִישׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ?


הֵן לֹא קָהִינוּ מִמָּוֶת. רַק מַרְאֵינוּ הֶאֱפִיר.

כִּי עוֹבְדֵי־דָם הָיִינוּ לִלְחֹם אֶל מוֹלֶדֶת.


מוֹלֶדֶת,

זֶה שֵׁם קֹרָא לְאַהֲבַתְכֶן;

כִּי יֵשׁ מִפְתָּן, אֵלָיו נַגִּיעַ בְּאַחֲרִית כָּל דָּם.

בְּגוּפוֹתֵינוּ נַגִּיעַ, אוֹ בִּבְלִי הֱיוֹתָם.

כְּפַרְפָּרִים יַגִּיעוּ עַד שִׂפְתֵי שׁוֹשַׁנָּה,

אוֹ כַּנְּשָׁרִים עַד שִׂפְתֵי הַשְּׁקִיעָה,

נַגִּיעַ עַד שִׂפְתוֹתֵיכֶן הָאֲהוּבוֹת,

כַּשּׁוֹשַׁנִּים הָאֲהוּבוֹת וְכַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.


נַגִּיעַ! כִּי עַל כֵּן שָׁפַכְנוּ דָם הַרְבֵּה.

דַּם רֵעִים וְדַם אוֹיְבִים.

וּבְדָם כָּתַבְנוּ מִלְחָמָה – סֵפֶר אַכְזָרִי־יָמִים.


הַנְּעָרוֹת!

נַעֲרוֹתֵינוּ בַּכְּפָרִים וּבַקְּרָיוֹת, הַמְחַכּוֹת עַל מִפְתָּנִים רַבִּים.

אֱחַזְנָה לָנוּ כַּבְלֵי אַהֲבַתְכֶן – הֵן אֵלֶּה הֵם כַּבְלֵי הַכֹּחַ

הַנִּמְתָּח מִכֶּן אֶל יַרְכְּתֵי מוֹלֶדֶת.


הַנְּעָרוֹת!

נַעֲרוֹתֵינוּ הָאֲהוּבוֹת עַד־שְׁאוֹל־וֵאלֹהֵי הַלֵּב!

הַקְשֵׁבְנָה אֶל הַדּוּמִיָּה שֶׁבְּלִבֵּנוּ הַצּוֹעֵק!

כְּרֶינָה אָזְנֵיכֶן לִדְבַר הַחַיָּלִים הָאֲפוֹרִים

הוֹ, פְּתַחְנָה לָנוּ שַׁעֲרֵי־הָאַהֲבָה.

שְׁבֹרְנָה לָנוּ מַנְעוּלֵי כָּל הַגַּנִּים.



הוֹ, יֵין עוֹלָם,

הַתּוֹסֵס וְחוֹמֵר;

הַגַּם שֶׁעָטוּר הוּא דַרְדָּרִים וַחֲמוֹרִים,

וּפָרוֹת הַמַּפְרִיעוֹת אֶת הַתְּנוּעָה,

וְגִּדְרוֹת תַּיִל, וַעֲרֵמוֹת אַשְׁפָּה, וְכֶלֶב מֵת, וּמִשְׁפָּחָה עַרְבִית

מִפָרָדִיס,

וְעַמּוּדֵי תַּחֲנוֹת “אֶגֶד”


הִנֵּה נֵס גְּדֻלַּת הַחַיִּים: שֶׁהַדָּם הַמֵּזִין אֶת לִבָּם

נוֹשֵׂא אֶת כַּדּוּרִיּוֹתָיו – אַפְסִיּוֹת כָּל־כָּךְ!

אֲבָל דָּם אַחֵר אָיִן!


עַל־כֵּן אֶהֱבוּ אֶת הַקְּטַנּוֹת־הַגְּדוֹלוֹת,

אֶת הַמַּסָּע הַנִּפְלָא בַּכְּבִישִׁים וְאֶת מְכוֹנִיתְכֶם הַמַּרְעִישָׁה,

אֶת עֵינֵיכֶם הַצּוֹחֲקוֹת, כִּי יָפָה הָאָרֶץ!

וְאַתֶּם בָּנֶיהָ, פְּתוּחִים וּרְחָבִים!



מִי אִישׁ וְרוּחַ־חַיִּים בּוֹ

לֹא יָקוּם לְדַבֵּר אֶת הַמָּוֶת?!

אֹמְרָה־נָא דְבָרִי בַּשַּׁעַר,

אֲשֶׁר הָגִיתִי בַּמָּוֶת:

אֵין מָוֶת!


מֵתִים רָאִיתִי, אוּלָם לֹא מָוֶת רָאִיתִי בָּהֶם!

אֲשֶׁר לֹא מָוֶת הוּא שֶׁבַּמֵּתִים,

וְכָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הֲלֹא הוּא אֵין־הֱיוֹתָם!


אֲבָל רָאִיתִי דָבָר בַּחַיִּים וְהוּא מָוֶת!

זוֹ מַחֲשֶׁבֶת־הַפְּחָדִים מִפָּנָיו

וְהוּא נוֹרָא מִכָּל מָוֶת –

שֶׁהוּא חַי!

וְשֶׁדָּמוֹ עַז!


וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא יִפְחֲדוּ מִפָּנָיו –

הֵמָּה לֹא יָמוּתוּ!

אֲפִלּוּ יִפְּלוּ חָלָל –

הֵמָּה לֹא יָמוּתוּ!


כִּי חַיֵּיהֶם יְוַתְּרוּ אַף בִּלְעֲדֵי הֱיוֹתָם הֵם,

כִּי חַיֵּיהֶם יִשְׂחֲקוּ בַּנּוֹתָרִים אַחֲרֵיהֶם!

אֲפִלּוּ תִבְכֶּינָה הַנְּעָרוֹת שֶׁאָהֵבוּ,

הֲלֹא עַל גּוּפוֹתֵיהֶם תִּבְכֶּינָה

הֵן לֹא עַל חַיֵּיהֶם, תִּבְכֶּינָה

כִּי חַיֵּיהֶם לֹא נֶחְדָּלוּ;


וְהֵן תֵּשַׁבְנָה בְּצֶוֶת רַעְיוֹת

וְתִשְׂחַקְנָה.



הוֹ, שְׁמֵי הַכּוֹכָבִים!


הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ שֶׁבַּלַּיְלָה,

שֶׁנּוֹהֲרִים מִמְּצוּלוֹת הַגֹּבַהּ, מִמְּצוּלוֹת הַחשֶׁךְ הַצָּלוּל.

הַכּוֹכָבִים הַלָּלוּ שֶׁהַנֶּצַח מְלַקְלֵק קַרְסֻלֵּיהֶם בְּחִיּוּכֵי־חָנֵף,

וְאֵין יָדוֹ מַגַּעַת עָדֵיהֶם!

לָהֶם עָבְדוּ הַקַּדְמוֹנִים בַּאֲבוֹתַי, יָפְיְפֵי־הַפֶּרֶא,

הַנִּרְגָעִים בְּשִׁכְרוֹנָם,

עִמָּם דִּבְּרוּ־הִרְעִימוּ אֲבוֹתַי בְּנַהַם־קוֹל לֹא־קוֹל, בִּגְעִיַּת־שְׁוָרִים

וְחַיְתוֹ־יַעַר!


הִנֵּה הִנָּם, אוֹתָם הַכּוֹכָבִים עַצְמָם!


אוֹתָם הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר טָרְפוּ אֶת דַּעְתָּם שֶׁל פַּיְטָנֵי דוֹר־דּוֹר!

וּלְבָבָם שֶׁל נַעֲרֵי כָּל הַזְּמַנִּים וְנַעֲרוֹתֵיהֶם הָאֲבִיבוֹת!

הִנֵּה־הִנָּם זְרוּיִים בִּשְׁמֵי הַלָּיִל!


הוֹ, נִשָּׂאִים הַרְחֵק, אַלְפֵי־שְׁנוֹת־אוֹר מֵעַל־מֵעַל עֲתַר־עֲנַן

מְלִיצוֹתַי,

שֶׁכֹּה אַצְרִיחַ לִכְבוֹדָם מִתּוֹךְ כִּרְכֵי הַמִּלּוֹנִים שֶׁלִּי, עֲבֵי־הַכֶּרֶס!

אֲבָל אֲנִי עוֹמֵד מוּלָם תָּמִים וּפְקוּחַ־נֶפֶשׁ

כּוֹרֵעַ וְנוֹפֵל אַפַּיִם לְנֶגֶד עָצְמָתָם הַפִּיּוּטִית!


הוֹ, שְׁמֵי־הַכּוֹכָבִים!

קָצָר הַנֶּצַח מֵהָזִין בָּכֶם אֶת הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת,

וְכֹה בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה הַזֹּאת נִדְמֶה כִּי נִשְׁבָּרִים כָּל הַסְּיָגִים אֲשֶׁר

גּוֹדְרִים לָעֲצָמִים

וְהֵמָּה נִהְיִים לַהֲוָיָה אַחַת.


וְכָל גִּדְרֵי אֱנוֹשׁ רְעוּת־הָרוּחַ הֵם,

וּמָה אִכְפַּת אִם אָנֹכִי בֶּן־כְּפָר מִמַּרְגְּלוֹת אֶפְרַיִם,

אוֹ נַעַר־סַפָּנִים בְּמִפְרְצֵי־נוֹרְוֵיג.


הוֹ, מוּל קִרְיַת־הָעֶלְיוֹנִים, קִרְיַת־הַלֶּשֶׁם הַלָּזֹאת אֲנִי חוֹרֵג

מִכָּל תְּחוּמַי

וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא אֲנִי – אֲנִי – אֲנִי. –

אֶחָד צְרָצַר בַּהֲוָיָה.



לחיים בן־דוֹר ז"ל


חַיִּים,

הִנֵּה שַׁבְתָּ אֶל אִמְּךָ,

אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת שֶׁאָהַבְתָּ.

וַאֲנַחְנוּ רֵעֶיךָ עוֹמְדִים וְתוֹהִים: הִנֵּה חַיִּים הָלַךְ.

וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ אֵינֶנּוּ בּוֹכֶה. אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בּוֹכִים.

– אוּלַי עֵינַי רְטֻבּוֹת מְעַט, מֵילָא, אֲנִי הָרַגְשָׁן שֶׁבַּחֲבוּרָה.


חַיִּים,

אַתָּה שַׁבְתָּ אֶל אִמְּךָ,

וְאַתָּה נִכְנָס לְמַעְגַּל פְּרִיחוֹתֶיהָ וּתְנוּבוֹתֶיהָ, מַעְגַּל־הַנֵּצַח.

אֲבָל אִתָּנוּ לֹא תִהְיֶה.

לֹא תָסֵב בִּמְסִבּוֹתֵינוּ,

לֹא תִשְׂמַח עוֹד, לֹא תִצְחַק, וְלֹא תְּעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת.


וַאֲנַחְנוּ נָשׁוּב וְנִשְׂמַח עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת;

וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִזְכֹּר אוֹתְךָ תָּמִיד!


אֵל אֱלֹהִים!

אֶפְשָׁר שֶׁנִּשְׁכַּח אוֹתְךָ!


כֵּן, אַתָּה לֹא תִצְחַק עוֹד. וְאָנוּ לֹא נִצְחַק לַהֲלָצוֹתֶיךָ;

הֲלֹא שַׁבְתָּ אֶל אִמְּךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.

וּכְבָר לֹא נֹאמַר לְךָ: בְּשַׁבָּת בְּעֶשֶׂר נִפְגָּשִׁים, וְרַק שֶׁלֹּא יֵרֵד גֶּשֶׁם!

וְאַתָּה כְּבָר לֹא תֹאמַר: שַׁבָּת זֶה שַׁבָּת!


חַיִּים,

אֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אוֹתְךָ,

בְּשִׁיר לֹא כּוֹתְבִים שֶׁהָיִיתָ אָהוּב,

אֲבָל הָיִיתָ אָהוּב!


לֹא בָּכִינוּ עָלֶיךָ,

אֲבָל נַפְשׁוֹתֵינוּ הָיוּ בּוֹכוֹת.

נַפְשׁוֹתֵינוּ אֵינָן אַנְשֵׁי־צָבָא, וְהֵן בּוֹכוֹת בְּמוֹת אֲחוֹתָן.

הֲלֹא תִסְלַח לָהֶן.


הוֹ, נַפְשׁוֹתֵינוּ אֵינָן אַנְשֵׁי־צָבָא, וְאֵינָן לִמּוּדוֹת־מִלְחָמָה:

הֵן בּוֹכוֹת בַּצַּר לָהֶן,

הֵן יְלָדוֹת קְטַנּוֹת.


חַיִּים

אַתָּה הָיִיתָ יֶלֶד.

הָיִיתָ פָּשׁוּט: אָדָם,

אָהַבְתָּ!

וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָאִיתָ אֶת עֲנַן־הָאַהֲבָה שֶׁהָלַךְ לְפָנֶיךָ;

אֲנַחְנוּ רָאִינוּ!

חֲבָל שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ לְךָ זֹאת קֹדֶם.

וְאוּלַי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לוֹמַר.

אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וּמְקַמְּצִים בְּמַחֲמָאוֹת.


עָנָן שֶׁל אַהֲבָה!

אֵינוֹ מַחֲסֵה־מָגֵן מִפְּנֵי־אֵשׁ!

הַיּוֹם אֵין מְנַצְּחִים בְּאַהֲבָה. אֶפְשָׁר שֶׁמָּחָר־מָחֳרָתַיִם.


מִי יִתֵּן!



פִּתְאֹם

הִתְפּוֹצֵץ אֶל עֵינַי אֱלֹהִים.

אֵין־מַחֲשָׁבָה,

אֲדִישׁ הוֹד־חֲלוֹמוֹת, נִשְׁבַּר לְפָנַי – הַרְרֵי־צוּקִים

בּוֹאֲכָה עֵמֶק הָעֲרָבָה.


פֶּרֶא־מֶרְחָבִים,

אֵין־קֵץ הָאֶבֶן־הַצֹּוחֶקֶת־זְוָעוֹת, אַגָּדַת שַׁחַת.

הִתְפּוֹצֵץ אֵל־אֱלֹהֵי הַמִּדְבָּר:

רוֹעֵשׁ גֹּבַהּ הַרְרֵי אֱדוֹם, אֵל־אֶרֶץ־זָרָה,

נוֹף לֹא יְשֹׁעַר

צִיַּת הַמַּתֶּכֶת הַחוֹלֶמֶת.

לֹא רוּחַ – כִּי אֶתֶר נוֹשֶׁבֶת,

לֹא שֶׁמֶשׁ – כִּי חַשְׁמַל רְבָבָה.


מָסַךְ הַדִּמְעָה הֱלִיטַנִי מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים

כְּמִפְּנֵי הָרוּחַ הַכְּבֵדָה,

אוֹ כְּמִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרוֹעֶמֶת


לֹא חָשַׁבְתִּי מְאוּמָה. רַק נָשַׁמְתִּי עוֹפֶרֶת מֻתָּכָה.

וְשָׁמַעְתִּי הָאֲנָשִׁים הַחַיָּלִים שֶׁעִמָּדִי גוֹעִים בְּלֹא־קוֹל,

נֶאֶלְמֵי־הֶלֶם.

וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל הַפְּלָדָה הַקָּרָה

אֲשֶׁר יְצָקוּהָ יְדֵי אָדָם,

וַאֲנִי אָחַזְתִּי הַפְּלָדָה הַקָּרָה

אֲשֶׁר יְצָקוּהָ יְדֵי אָדָם לְמַעַן הָרוֹג בּוֹ בְּעַצְמוֹ

לִבְלִי בוֹא בְּסוֹד נִשְׂגְּבוֹת־עוֹלָם.


זָנוּחַ,

כְּבַד־נִפְלָאוֹת, פְּרוּץ־שִׁגְעוֹן־גַּדְלוּת

הָיָה אֱלֹהִים לְפָנַי, כְּמוֹת שֶׁהוּא. נֶהְדַּר־כֹּעַר כִּרְצוֹנוֹ

נִצְחִי, –

לֹא יוֹדֵעַ רוֹאִים!

חָפְשִׁי לִפְרֹץ שִׁפְעוֹת תִּפְאַרְתּוֹ, מִבְּלִי יָמוּתוּ הָאֲנָשִׁים

אֵין־כֹּחַ לָשֵׂאת הַמַּשָּׂא הַזֶּה,

אַף לִבְלִי יִסָּכְלוּ לִזְבֹּחַ לוֹ בַּקְּטַנּוֹת וּבַתְּפִלּוֹת.

הוּא לְבַדּוֹ וַהֲרָרָיו,

מִדְבַּר הַמַּתֶּכֶת הַנּוֹהֶרֶת.


בְּמַעֲלֵה־הָעַקְרַבִּים הִנִּיחַ בָּרָק וְכִשְׁפּוֹ לִהְיוֹת מְסִלָּה.

בְּמַעֲלֵה־הָעַקְרַבִּים הִתְפּוֹצֵץ אֶל עֵינַי,

וַאֲנִי אָחַזְתִּי הַפְּלָדָה הַקָּרָה.

וְאֶפְשָׁר לֹא הָיִיתִי אֲנִי, כִּי צָרִי, יִשְׁמָעֵאל אוֹ מִצְרַיִם.

אֲבָל אָדָם הָיִיתִי בָּעוֹלָם, וְיָדִי אָחֲזָה מָוֶת

וּמַתֶּכֶת קָרָה,

וַאֲנִי נִדָּח, וְשׁוֹאֵף קְטַנּוֹת.

וּלְפָנַי מִסְתָּעֵר נֶצַח!

דְּמָעוֹת עָטְפוּ אֶת עֵינַי, כִּי נִדָּח הָיִיתִי,

וְעֵינַי קְטַנּוֹת מִשֵּׂאת אֶרֶץ הָעַקְרַבִּים,

וַאֲנִי בָּכִיתִי לְאֵין־תַּנְחוּמוֹת;


אֵל־אֱלֹהִים,

מַדּוּעַ יְצַרְתַּנִי אָדָם, וְלִבִּי מֵת לִהְיוֹת מִדְבָּר, אוֹ לִהְיוֹת הָרִים.

אוֹ רוּחַ!

וְעֵינַי – לִהְיוֹת שָׁמַיִם, אוֹ שֶׁמֶשׁ!


וְאַתָּה נָתַתָּ בְּיָדִי הַמַּתֶּכֶת הַקָּרָה לַהֲרֹג בְּרוּאֶיךָ הַקְּטַנִּים.

וַאֲנִי, מִסְפַּר אַמּוֹת קוֹמָתִי, קָם לַהֲרֹג חֲגָבִים כָּמוֹנִי,

מִסְפַּר אַמּוֹת קוֹמָתָם,

בְּעוֹד נַפְשִׁי מִתְנַפֶּצֶת לִהְיוֹת נֶצַח!

בְּמַעֲלֵה הָעַקְרַבִּים, בּוֹאֲכָה עֵמֶק הָעֲרָבָה, נֶגֶד אֱדֹם,

רָאִיתִי אַפְסוּתִי, עַד כַּלּוֹתִי בֶּכִי.

יָהּ־אֵלִי.

הוֹרֵד עַל נַפְשִׁי דוּמִיָּה,

סְגֹר לִבִּי מִלְּפָנֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי אֶבֶן אוֹ תֹּפֶת,

הָסֵר עוֹלָמְךָ מֵעֵינַי, שִׂים לַיְלָה עַל הָאָרֶץ;

יָהּ־אֵלִי, יָהּ־אֵלִי, שִׂים לַיְלָה!




הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים אֶת הָאֲדָמָה,

הֵם לְבַדָּם יוֹדְעִים אֶת הַשַּׁלְוָה, וְהַבִּטְחָה, וְהָאַחְוָה הָאֲמִתִּית,

הַחוֹרֶגֶת מֵחֶֶבֶל חֶבְרַת־הָאָדָם.


הָאֲדָמָה הַכְּבֵדָה, הָרְחָבָה, הַדְּשֵׁנָה אוֹ הַזִּבּוּרִית,

אַדְמַת הַתְּנוּבוֹת וְהַמַּעֲקַשִּׁים,

הַשֶּׁפַע וְהַצּוֹם,

הָאֲדָמָה הַגְּדוֹלָה, בִּנְשִׁימַת נֵצַח עוֹנוֹתֶיהָ –

סְתָו וָחֹרֶף, אָבִיב וָקַיִץ – תָּמִיד,

הִיא הַמַּנְחָה אֶת רוּחַ פּוֹלְחֶיהָ,

זֶה שֹׁרֶשׁ כָּל פֻּלְחָן.


יַד הַגּוֹרָל הַצּוֹפֶנֶת אֶת סוֹד הַבַּצֹּרֶת, הַשֶּׁפַע וְהַתְּנוּבוֹת,

שָׁנָה־שָׁנָה לְעוֹלָמִים;


הִיא הַיָּד הַזּוֹרַעַת בְּלֶב אִישׁ־הָאֲדָמָה

אֶת זֶרַע הָאַלּוֹן הַכַּבִּיר רַב־הַשָּׁנִים שֶׁל בִּטְחָה בְּתַגְמוּל וָפֶרִי.


בְּהָרִיחַ הָאִכָּר אֶת אַדְמָתוֹ הַנֶּחְרֶשֶׁת,

הוּא מֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הָאֱמוּנָה,

וּבְחָפְנוֹ מְלוֹא קֹמֶץ עָפָר,

חוֹפֵן הוּא בְּכַפּוֹ אֶת הַבִּטְחָה הַכְּבֵדָה, הַשּׂוֹחֶקֶת,


וְאִם פְּנֵי אִישׁ־הָאֲדָמָה קְמוּטִים וַחֲרוּשִׁים,

הֲלֹא אֵין זֹאת אֶלָּא בָּבוּאַת שָׂדֵהוּ הֶחָרוּשׁ!

וְאִם בְְּשַׂעֲרוֹתָיו זָרְקָה הַשֵּׂיבָה,

אֵין זֹאת אֶלָּא בָּבוּאַת הָעֲנָנִים הַנִּשָּׂאִים מֵעָל

וְנוֹשְׂאִים אֶת גּוֹרָלוֹ שָׁנָה־שָׁנָה.


וְאִם בְּעֵינָיו מְהַבְהֶבֶת הָאֵשׁ העֲמֻקָּה

אֵין זֹאת כִּי אִם בָּבוּאַת דַּעַת הַזְּמַנִּים וּתְמוּרָתָם,

מִזֶּרַע לְבִיטָה, מִצְּמִיחָה לְהֶרְיוֹן וָפֶרִי

עַד לְקָצִיר וָמָוֶת.

זֶה מַעְגַּל יְסוֹדוֹת עוֹלָם.


גַּם בִּשְׁכֹב אִישׁ־הָאֲדָמָה אֶת אִשְׁתּוֹ

לִזְרֹעַ אֶל הַנּוֹלָד,

לֹא לְאִשְׁתּוֹ לְבַדָּהּ יִשְׁכַּב,

כַּאֲשֶׁר לֹא לְבַעֲלָהּ לְבַדּוֹ תִּשְׁכַּב הָאִשָּׁה, בְּשָׁכְבָּהּ,

כִּי הֵמָּה יִשְׁכְּבוּ לְמַעְגַּל יְסוֹדוֹת עוֹלָם.


וְכַאֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אִישׁ־הָאֲדָמָה בִּיצָרָיו לֶאֱהֹב וְלִפְרוֹת,

כָּכָה לֹא יִירָא אֶת הַמָּוֶת הַגָּלוּי.

שֶׁמִּן הַמָּוֶת יִרְקַב הַמַּק, הוּא מֶלַח הָאָרֶץ.

וּמִמֶּלַח הָאָרֶץ יִתְסְסוּ יְצָרֶיהָ הַחֲדָשִׁים לָלַת.


עַל כֵּן בַּהֲלֹךְ אִישׁ־הָאֲדָמָה בַּטּוּחוֹת בְּשָׂדֵהוּ,

לֹא יֶחְדַּל בְּהִקָּצְרוֹ לַמָּוֶת,

וְרֵעָיו לֹא יָחֹגּוּ אֶבְלָם בְּקִינוֹת וָנָהִי,

כִּי בִּדְמָמָה יַגִּישׁוּ גוּפָתוֹ אֱלֵי־נֵצַח.

שֶׁרֵיחַ־נֶצַח עוֹלֶה מִן הַדְּמָמָה.


וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַחֲכָמִים שֶׁכָּרְתוּ בְּרִיתָם אֶת הָאֲדָמָה

לָבוֹא בְּסוֹד מַעְגְּלוֹת עוֹלָם.



כָּל הַלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי בַּחשֶׁךְ וְעֵינַי הָיוּ מֵתוֹת.

לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת נַפְשִׁי לְעִצְּבוֹנָהּ, כִּי יְדַעְתִּיהָ

וְלֹא רָצִיתִי לְצַעֲרָהּ.

עַל כֵּן בָּכִיתִי אֲנִי מְאֹד, שֶׁיָּדַעְתִּי שַׁחַר עִצְּבוֹנִי.

וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין לוֹ מַרְפֵּא.

וְהִנַּחְתִּי אֶצְבְּעוֹתַי עַל פָּנַי, וְהִנֵּה גַּם הֵן נֶעֶצְבוּ וַתִּבְכֶּינָה,

וּבַחוּץ הָיָה עוֹד בֶּכִי, גָּדוֹל מִמֶּנִּי מְאֹד,

וְאֶת הַלְּבָנָה כִּסּוּ עֲנָנִים.


אָז הִתְחַלְתִּי לִמְנוֹת אֶת שְׁנוֹתַי, וְהִנֵּה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.

וַאֲנִי זָקַנְתִּי מְאֹד.

לֹא יָדַעְתִּי מָתַי, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁקָּפְצָה עָלַי הַזִּקְנָה.

וּבְשָׂרִי לוֹהֵט עֲלוּמִים

עֲדֶן.


וּמִשַּׁשְׁתִּי עַצְמוֹת גֻּלְגָּלְתִּי, וְחָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבָה רְחוֹקָה וְחוֹתֶכֶת,

וּבָאַנִי פַּחַד.

אֲבָל הַפַּחַד דִּבֵּר אֵלַי בְּשַׁלְוָה, כִּי חָכָם הָיָה.

וַאֲנִי בָּכִיתִי בֶּכִי מַר מְאֹד עַל פַּחְדִּי שֶׁחָכַם.

וְעַל אָבְדַן כְּסִילוּתִי מִמֶּנִּי:

וְאָמַרְתִּי לִטְרֹף דַּעְתִּי בְּדִמְעוֹת עִצָּבוֹן.

אַךְ דַּעְתִּי צָפָה כָּאֱמֶת.

וְנִבְעַתִּי מְאֹד לָדַעַת כִּי יוֹתֵר לֹא אוֹסִיף כְּסִילוּת,

רַק אוֹסִיף עוֹד חָכְמָה וָמָוֶת.


אָז זָכַרְתִּי כָּל הַנְּעָרוֹת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי,

וְקָשַׁבְתִּי לִשְׁמֹעַ מֵיתְרֵי נַפְשִׁי עוֹנִים לְעֻמָּתָן,

וְלֹא עָנוּ עוֹד הַמֵּיתָרִים,

כִּי זָקֵן הָיִיתִי, וְנִקְרְעוּ הַמֵּיתָרִים.


וּבַחוּץ שָׁמַעְתִּי הָרוּחַ הַקּוֹרַעַת בַּגְּשָׁמִים הַיּוֹרְדִים לְמַטָּה־לְמַטָּה,

וְאֵלַי לֹא יַגִּיעוּ כִּי אֲנִי לְמַטָּה מֵהֶם.

הִסְתַּכַּלְתִּי אֶל מְצוּלוֹת הַחשֶׁךְ וְלִבִּי נִכְסַף לִפְחֹד

מִדִּמְיוֹנוֹת פִּרְחֵי הַזְּוָעָה

וּמִמִּפְלְצוֹת־הַשַּׁחַת

הַצּוֹחֲקוֹת.

אֲבָל הַחשֶׁךְ נוֹתַר רֵיקָן וְלֹא נִגֵּן.

וְאֶצְבְּעוֹתַי חָשׁוּ בְּרֶדֶת זָוִיּוֹת פִּי בַּמְּרוֹרוֹת וּבַיְגוֹנוֹת

אֶפֶס קְפוּאוֹת הָיוּ לְאֵין תַּנְחוּמוֹת,

וַאֲנִי לֹא בִּקַּשְׁתִּי תַּנְחוּמוֹת.

כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי הֶבֶל הַנֶּחָמוֹת, כְּהֶבֶל הָאֲשָׁמוֹת אוֹ הַחֲרָטוֹת,

וְהֶבֶל הַכִּסּוּפִים אֶל אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא.

כִּי זָקֵן הָיִיתִי

מְאֹד.


יָדַעְתִּי כִּי לֹא יָבוֹא בִּי בֹּקֶר.

וְהַבְּקָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם יִהְיוּ בִּלְעָדַי,

הַבְּקָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם, יִהְיוּ רַק בַּיְלָדִים הַנּוֹלָדִים מֵחָדָשׁ,

וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהוּא בֹּקֶר,

עַל כֵּן הוּא בֹּקֶר לָהֶם!


וַאֲנִי שָׁכַבְתִּי בַּחשֶׁךְ, וְיָדַעְתִּי שֶׁנַּפְשִׁי לֹא תִּצְחַק עוֹד

אֲפִלּוּ אֲצַעֵק צְחוֹקִי מְלוֹא גָרוֹן.


כָּל הַלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי בַּחשֶׁךְ. מֵת עֵינַיִם.

וּבַחוּץ יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים לְמַטָּה־לְמַטָּה, וְהָיְתָה רוּחַ.

וַאֲנִי לֹא חִכִּיתִי לַבֹּקֶר.




אַתֶּם הַיּוֹדְעִים כִּי בְּהִשְׁתַּלַּח הַקַּיִץ אֶל בְּשַׂרְכֶם

הֲלֹא לְנַפֶּצְכֶם יָבוֹא, נֶגֶד אֵשׁ־פְּקֻדָּת הַפִּרְאִית:

"עֲלוּ וִחְיִיתֶם מֵחָדָשׁ אֶת חֶדְוַת־צָהֳרֵי־יִצְרֵיכֶם,

וּצְחַקְתֶּם פֶּרַע:

"אַשְׁרֵי שֶׁדָּמוֹ הָפַךְ זֶפֶת מִתְאַדָּה!


אָז תֵּצְאוּ עֲרֻמִּים וַעֲרֻמּוֹת אֶל שְׂדוֹת־הַגָּפְרִית הַבּוֹעֲרִים

וְחוֹלַלְתֶּם אֶל הַזְּאֵבָה הַגְּדוֹלָה:

תַּאֲוַת־הַפִּרְיוֹן הַבּוֹרֵאת.

וְנָגְעוּ בְּשָׂרִים אֶל בְּשָׂרִים

וְנִלְפְּתוּ עֲדֵי אֶחָד,

וְקָמוּ הַיְצָרִים הַכְּבֵדִים לֶאֱחֹז בִּירִיעַת־הַשָּׁמַיִם,

וְהִפְשִׁילוּהָ פֶּתַע:

אוֹ־אָז נִגְלֵיתֶם לְעֵין גָּבֹהַּ־מִכָּל־גָּבֹהַּ.

וַעֲלִיתֶם זֶבַח הַבְּשָׂרִים לַבְּשָׂרִים

עַד הֱיוֹתְכֶם מַאֲכֹלֶת־אֵשׁ לַשִּׂמְחָה הַמֻּתָּכָה.


וְכַאֲשֶׁר תַּבִּיטוּ אֶל עַרְפִלִּיּוֹת הַכּוֹכָבִים עֲצוּמוֹת־

עֲצוּמוֹת הַמֶּרְחָבִים

וְתָרִיחוּ אֶת פִּרְחֵי־הַצְּלִילִים הָעֲמֻקִּים מִכָּל־עֶצֶב,

אוֹ תָּחוּשׁוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים הַלּוֹכְדִים אֶת חוּשֵׁיכֶם –

הֲלֹא תְּהַרְהֲרוּ אֶל נַפְשְׁכֶם לָדַעַת:

מַה דְּבַר הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּחֲזִיקָה אֶת כָּל אֵלֶּה?


וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵין בָּהֶם כָּל מַחֲשָׁבָה

זוּלָתִי מַחֲשֶׁבֶת הֱיוֹתָם־הֵם.

אֵין־זֹאת כִּי הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַיְחִידָה הַמַּחֲזֶקֶת

בִּבְשַׂרְכֶם־אַתֶּם:

מַחֲשֶׁבֶת הֱיוֹתוֹ בָּשָׂר.


אֶפֶס רְחָבָה הִיא מִמַּחֲשֶׁבֶת הַיְקוּם כֻּלּוֹ עַד־אֵין־חֵקֶר עַרְפִלִּיּוֹתָיו,

וַעֲמֻקָּה מִכָּל־פִּרְחֵי־הַמַּנְגִּינוֹת, וְהַזְּמִירוֹת אֲשֶׁר אֵין־פֵּשֶׁר לָהֶן,


כִּי מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר הִיא לְבַדָּהּ בְּתוֹךְ הַיְקוּם

הִיא לְבַדָּה מוֹלִידָה וּבוֹרֵאת מִתּוֹךְ עַצְמָהּ.


שִׁירוּ שִׁבְחֵי הַפִּרְיוֹן!

שִׁירוּ כִּי זֶבַח הַבְּשָׂרִים לַבְּשָׂרִים,

עַד הֱיוֹתְכֶם מַאֲכֹלֶת־אֵשׁ לַשִּׂמְחָה הַמֻּתָּכָה,

מִן הַמְּצָחִים הַלּוֹהֲטִים, עַד חַמּוּקֵי־הַמֹּתֶן וְעַד כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.


אַתֶּם הַיּוֹדְעִים אֶת הַקַּיִץ,

אֶהֱבוּ אֶת הַנָּשִׁים הַיָּפוֹת, הַחַמּוֹת, גְּמִישׁוֹת־הַגֵּו,

בְּשֶׁל יָפְיָן וְכִנּוֹר־גֵּוָן.

וְאַתֶּן, הַנָּשִׁים,

אַתֶּן, נְשׁוֹת־הַצָּהֳרַיִם־הַיָּפוֹת,

אֱהַבְנָה אֶת הַגְּבָרִים הָאַמִּיצִים וְהַחֲסֻנִּים,

בְּשֶׁל שְׁרִירֵיהֶם וְתָקְפָּם.

כִּי הֶחָזָק בְּחָזָק יִדְבַּק, וְיֶאֱהַב הַיָּפֶה אֶת הַיָּפֶה.


שֶׁבַח לַשִּׂמְחָה הַיּוֹצֶרֶת,

שֶׁבַח לַנָּשִׁים יְפוֹת־הַהֵרָיוֹן, הַנּוֹשְׂאוֹת תַּחַת לִבָּן לֵב חָדָשׁ!

שֶׁבַח לַנָּשִׁים הַבּוֹרְאוֹת אֶת הֶחָדָשׁ!

שֶׁכָּל הַנִּבְרָא – לְיֹפִי נִבְרָא.

וְכָל שֶׁחָדָשׁ – לַנֶּאְדָּרִי!


זֶה סוֹד יְפִי הַנָּשִׁים בְּהֶרְיוֹנָן,

וְזֶה סוֹד שִׂמְחָתָן הַפּוֹרֶצֶת מֵעֵינֵיהֶן פְּנִימָה – אֶל עֲתִידָן!


שִׁירוּ,

כִּי זֶבַח הַבְּשָׂרִים לַבְּשָׂרִים.

עַד הֱיוֹתְכֶם מַאֲכֹלֶת־אֵשׁ לַשִּׂמְחָה הַמֻּתָּכָה,

עוּרוּ, כִּי בָא קַיִץ!


הִנֵּה יָרִיעוּ הַצָּהֳרַיִם פְּקֻדָּתָם לַלַּיְלָה,

עֲלוּ־נָא אַתֶּם, הַבּוֹעֲרִים בְּעֵירֻמְכֶם, מִנְחָה אֶל שְׂדוֹת־הַלַּיְלָה

הַמַּכְחִילִים בְּשַׁלִהֲבוֹת־הַגָּפְרִית.


וְחוֹלַלְתֶּם אֶל זְאֵבַת־הַפֶּרֶא,

אֶל הַתַּאֲוָה הַפְּשׁוּטָה הַנִּפְלָאָה,

זֹאת הָאֵשׁ הַצּוֹחֶקֶת!

אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִסְכוּ, מִסְכוּ עָלֶיהָ

מִסְכוּ כַּזֶּפֶת הַמַּפְעֶמֶת!

כָּכָה, כָּכָה תְּבַהֲלוּהָ!

וְלֹא תוֹתִירוּ מִבְּשַׂרְכֶם בָּרוֹת לָאֲפֵלָה וְלַקָּרָה,

כִּי לֹא יֻתַּן הָאוֹר אֶלָּא בִּשְׁלֵמִים.


שֶׁבַח לַבְּשָׂרִים הַשְּׂמֵחִים,

וּלְכָל הַנּוֹשְׂאִים אֶת זַרְעָם בִּסְעָרָה,

מִן הָעַרְפִלִּיּוֹת הָרְחוֹקוֹת הַסּוֹעֲרוֹת בְּתוֹלָדַת־הַכּוֹכָבִים,

עַד הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת וְנוֹשֵׂאת אֶת אֲבַק־הַפְּרָחִים,

וְעַד גֶּזַע־הָאָדָם,

הַסּוֹעֵר יְצָרָיו הָעַזִּים, לִבְרֹא, לִבְרֹא אֶת עֲתִידוֹתָיו.

וְזֹאת הַסְּעָרָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַכְּבֵדָה, הַחַמָּה וְהַשִּׁכּוֹרָה

מִכָּל־סַעֲרוֹת־עוֹלָם.


כִּי בָּנוּ הִיא!

וְאוֹתָהּ נִסְעַר עַד אֵין־כַּנּוֹת,

אֲנַחְנוּ גֶּזַע־אָדָם: עֶבֶד וּמֶלֶךְ בַּבּוֹרְאִים.



הַס, לֵיל־מְנוּחוֹת.

צָלוּל־צָלוּל הַבַּיִת בַּלַּיְלָה.

גְזֻזְטְרַת הָעַמּוּדִים מוּאֶרֶת יָרֵחַ מָלֵא.

אוֹר־שַׁיִשׁ לַיָּרֵחַ הַמָּלֵא.

שְׁקוּפִים וּלְבָנִים גַּם וִילָאוֹת הַמֶּשִׁי.

רוּחַ־חֲשָׁאִים קוֹסֶמֶת מְהַבְהֶבֶת בָּהֶם.

רִצְפַּת הַבַּיִת לְבָנָה, צוֹנֶנֶת

בְּאַגְּנוֹת גָּבִישׁ זוֹרְחִים פֵּרוֹת הַגֶּפֶן,

אוֹר־חֲלוֹמוֹת עַל פְּנֵי רַעְיָתִי.

בְּשׂוּמָה רַעְיָתִי בַּתַּרְדֵּמוֹת.


דּוּמָם יָשַׁבְתִּי בַּכֻּרְסָה וְהָיִיתִי עָשִׁיר,

דְּרָכַי צָלְחוּ לְפָנַי וְלֹא חָסַרְתִּי מְאוּמָה.

צָעִיר הָיִיתִי לְיָמִים, רַק בֶּן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה.

וַאֲנִי רָאִיתִי בִּקְצֵה דֶרֶךְ הָעוֹלָם יְשִׁישָׁה נָחָה עַל אֶבֶן.

וְיָדַעְתִּי כִּי הִיא נַפְשִׁי.

כִּי נַפְשִׁי רָאֲתָה עוֹלָם, גַּם חִקְּרָה צְפוּנוּתֶיהָ־הִיא.

וְרָאִיתִי עוֹד: הַיְשִׁישָׁה עֲצוּמַת־עֵינַיִם.

וּמַבִּיטָה אֶל הַזְּמָן.


הַשְּׁעוֹנִים הִכּוּ פַּעֲמַיִם.

אָז הֵחֵלָה נַפְשִׁי זוֹנָה אֶל חִידָתָהּ:

אַשְׁמֹרֶת שְׁנִיָּה! – צוֹעֲקִים שְׁעוֹנִים – וְלַנֵּצַח יִהְיֶה זְמָן.

וַאֲנַחְנוּ נוּעַף בַּאֲרוֹנוֹ הַשָּׁקוּף־תָּמִיד.

וְהַכֹּל יוּעַף הָלְאָה… הָלְאָה… הָלְאָה…

וּמַה שֶּׁהָיָה לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָמִים.

אִישׁ לֹא יָשׁוּב אֶל מַחְצַבְתּוֹ, וּפְרִי אֶל שָׁרָשָׁיו לֹא יַגִּיעַ.

רַק הַנֶּפֶשׁ תִּזְנֶה אֶל שָׁרָשֶׁיהָ.


פִּתְאֹם יֵעוֹרוּ תַּרְנְגֹלִים וְיִקְרְאוּ זֶה לָזֶה בַּלַּיְלָה.

גַּם יַשִּׁיקוּ כָּנָף נִבְהֶלֶת,

וּכְלָבִים שְׂבֵעִים שֶׁבַּחֲצֵרוֹת יִסְמְרוּ נִפְעָמִים,

יִתְּנוּ קוֹלָם בִּילָלָה אֶל אֱלֹהִים.

אָז יָקִיץ תִּינוֹק רְוֵה־אֵם וְיִבְכֶּה מִפַּחַד־עוֹלָם –

אוֹ מִשִּׂמְחָתוֹ.


אֵין הַס הַלַּיְלָה, וְאֵין מְנוּחוֹת.

לֹא לָרִיק תִּזְנֶה הַנֶּפֶשׁ אֶל חִידָתָהּ.


יֵשׁ תַּפּוּחִים בַּגָּן – וְכָל יָד הָרוֹצָה תִּקְטְפֵם.

יֵשׁ כּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם וְכָל עַיִן הָרוֹאָה – תַּגִּיעֵם.

רַק הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ תִּכְסֹף־תִּכְסֹף אֶל הַנִּסְתָּר וְלֹא נִגְלָה,

כִּי הִיא תִּכְסֹף לִהְיוֹת כּוֹאֶבֶת־כִּסּוּפִים.

הֵן יֵשׁ דְּבַר־סוֹד מֵעֵבֶר לַדְּבָרִים הַמֻּשָּׂגִים

וְהַנֶּפֶשׁ חוֹתֶרֶת – חוֹצֶבֶת אֶל מֻשָּׂגֶיהָ,

וְאֵין־כַּלּוֹת לְקַרְדֻּמּוֹתֶיהָ.


קַל וְגָדוֹל הַקַּיִץ בַּלַּיְלָה.

כְּבֵדִים וְרַכִּים מִסְתּוֹרָיו,

עֲצוּמָה־עֲצוּמָה שִׁפְעַת הַכֶּסֶף הַתָּכֹל.

רַעְיָתִי מוּאֶרֶת חֲלוֹם.


כִּי יַחֲלֹף צֵל־עוֹף־לֵילִי עַל פָּנֶיהָ –

שַׁלְוָתָהּ לֹא יַעְכֹּר,

רַק שִׂפְתוֹתַי תִּרְעַדְנָה בְּלִי־פֵּשֶׁר.

הוֹ, נֶפֶשׁ זוֹנַת חִידוֹת.


בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה

שָׁכַבְתִּי פָּקוּחַ לַחשֶׁךְ מֵעָלַי.

שָׁם עָמַד תַּרְנְגֹלוֹ שֶׁל שַׁאגַאל וְדִבֵּר אַשּׁוּרִית.

אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ אַךְ הוּא דִבֵּר אַשּׁוּרִית.

אַחַר כָּךְ גִּחֵךְ. הוֹצִיא מַפּוּחִית־פֶּה וְנִגֵּן פּוֹלְקָה עֲצוּבָה.

עַל שְׁרַפְרַף לְיַד מִטָּתִי בּוֹכֶה יָשַׁב אֱלֹהִים

וֵאלֹהִים מְסֻתָּת אֶבֶן:

לִנְגִינַת הַתַּרְנְגֹל עָטְפָה נַפְשׁוֹ.


נָפְלָה שְׂרֵפָה.

וּשְׁלשׁ אַלְמְנוֹתַי סָרְטוּ וּמָרְטוּ זוֹ אֶת זוֹ בְּשֶׁל מוֹתִי;

אַךְ הֲרֵי לֹא מַתִּי!

הֵן צוֹעֵק אֲנִי – – אַךְ קוֹלִי לֹא יִשָּׁמַע;

אַךְ הֲרֵי לֹא מַתִּי!

הֵן זֶה עַתָּה רָאִיתִי אֶת שַׁאגַאל! פִּיו עָקֹם,

וְתַלְתַּלָּיו פְּרוּעִים כִּלְאַחַר פּוֹגְרוֹם!

מַדּוּעַ פִּיו עָקֹם וְתַלְתַּלָּיו פְּרוּעִים?

אֵינִי יוֹדֵעַ, אַךְ כִּמְדֻמֶּה בְּשֶׁל דָּבָר!


עֵז לִחֲכָה כַּפּוֹת רַגְלַי הַיְחֵפוֹת

אֶפֶס לִבִּי לֹא נִמְשַׁךְ לִשְׂחוֹק וּלְמִשְׂחָק,

עֵז לִחֲכָה גַם צָבְטָה כַּפּוֹת רַגְלַי הַיְחֵפוֹת,

אַךְ לִבִּי נִקְרַשׁ מִשְּׂחֹק וּמִמִּשְׂחָק.

חֶרֶף זֹאת – –


צָעַקְתִּי!

צָעַקְתִּי מִיִּסּוּרִים וּמִפְּחָדִים נוֹרָאִים

כִּי חשֶׁךְ הָיָה מִכָּל הָעֲבָרִים

וְהוּא כָּחֹל!


וְאִמִּי הֱנִחַתְנִי לְבַדִּי בַּחשֶׁךְ

וַאֲנִי תִּינוֹק טֶרֶם נִגְמַלְתִּי

וְהַתַּרְנְגֹל –


אַלְלַי, אַלְלַי, מְרַדְּפֵנִי בַּחשֶׁךְ

וּמַפּוּחִית הַפֶּה מֵאַחֲרַי! מֵאַחֲרָי!

וְהָעֶצֶב מְהַפֵּךְ רַגְלַי תַּחְתַּי כְּהַפֵּךְ שָׂק!


בַּחוּץ צִלְצְלוּ כְּנֵסִיּוֹת וִיטֶבְּסְק שֶׁלֹּא רְאִיתִין מִיָּמָי.

אַךְ אֲנִי גָּבַרְתִּי וְהֶחֱרַשְׁתִּין בַּעֲנוֹת צְרִיחוֹתַי.


סוֹף הֶחֱרַשְׁתִּי.


וּמִבַּעַד לְדִמְעוֹתַי הַשּׁוֹטְפוֹת הִתְבּוֹנַנְתִּי בֵּאלֹהַי הַמְסֻתָּת אֶבֶן.

אָז עִם אֱלֹהַי יַחְדָּו רָאִינוּ מֵעָלֵינוּ, מֵעַל לַכֹּל,

וּמִמַּעַל לִשְׂרֵפוֹת וְלַחֲתֻנּוֹת שֶׁל זְקֵנַי וְשֶׁלִּי וְשֶׁל נְכָדָי,

וּמִמַּעַל לָעִזִּים וְלַכִּנּוֹרוֹת וְלַפְּצָעִים,

וּמִמַּעַל כְּנֵסִיּוֹת וִיטֶבְּסְק הַשְּׁקוּפוֹת –


רַם וְעָלָה כּוֹכַב הַכֶּסֶף,

כּוֹכַב הַכֶּסֶף רַם וְעָלָה.

עוֹד גָּנְחָה נַפְשִׁי וְנֶאֱנָקָה,

עוֹד רִחֲפָה כְּדַלְתֵי חֲלוֹם,

עַד הִשָּׁקְטָהּ בְּאוֹר הַכֶּסֶף

עַד רָוְתָה אוֹר.


מִמּוּל עָמַד שַׁאגַאל וּבְיָדוֹ לוּחוֹ וּמִכְחוֹלוֹ,

וְהוּא שׂוֹחַח עִם עֲשָׂבִים.


כַאֲשֶׁר תִּשְׁכְּבִי אֶל יְצוּעֵךְ,

צוּר אֱהִי לִמְרַאֲשׁוֹתַיִךְ, לִכְאֹב לָךְ.


כִּי תֵּרְדִי מִיצוּעֵךְ אֶל רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ,

מִשַּׁיִשׁ אָסֵב נְחָשִׁים לָךְ,


כַּאֲשֶׁר מִפָּנַי תִקְפְּצִי,

לְפָנַיִךְ אֶקְפֹּץ כָּהָר.


וְאִם מִפָּנַי תִּסּוֹגִי,

תְּהוֹם אֶרְבַּץ לְרַגְלַיִךְ.


כַּאֲשֶׁר מִפַּחְדִּי תָּנוּסִי גֹב־יַעַר,

עָלַיִךְ אֶכְרַע בָּאַלּוֹנִים,


וּבְעָרְקֵךְ אֶל אֶרֶץ־צִיָּה

עַצְמוֹתַי תַּחֲבֹקְנָה בִּרְכַּיִךְ.


אִם תֵּרְדִי בָּאֳנִי לָלֶכֶת יַמִּים,

דַּג־הַחֶרֶב אֱהִי לְצִיֵּךְ,


וְכִי תִּמָּלְטִי אֶל רֹאשׁ־תֹּרֶן,

עַיִט אֶפֹּל עָלַיִךְ, אַשְׁמִיט קַרְסֻלֵּךְ בַּחֲמַת־כָּנָף.


וְכַאֲשֶׁר מִבַּלָּהָה עוֹד תַּגְבִּיהִי עוּף,

אֲרַדְּפֵךְ, אַכֵּךְ בָּרָק,

וְאִם אֲאַחְרֵךְ בַּבָּרָק,

אַשִּׂיגֵךְ בִסְמַרְמֹרֶת־חשֶׁךְ,

וְאִם אֲאַחְרֵךְ בַּחשֶׁךְ,

אַצְמִיתֵךְ בְּקָרַת מַחֲשַׁבְתִּי.


יַעַן שָׂחַקְתְּ לְעֵין הַשֶּׁמֶשׁ

וּלְכָל רוּחַ סוֹבֶבֶת שָׂחַקְתְּ,

וַאֲנִי מֵעֵבֶר לַשֶּׁמֶשׁ אָרַבְתִּי וְרָאִיתִי,

וַאֲנִי בָּרוּחַ טָרַפְתִּי נַפְשִׁי לְרַדְּפֵךְ עַד נֶפֶשׁ.


אַט־אַט, בַּחֲלוֹם הַצָּרַעַת עַד פָּנַיִךְ אֶגַּשׁ

וְאַתְּ נִקְסָמָה, נִרְדְּמַת־אוֹר.

עֲוִית הַזִּקְנָה עַל פָּנַיִךְ אֶצַּק,

אִם לֹא עֲלוּמַיִךְ – תְּהִי לִי זִקְנָתֵךְ!


אָז תִּפְּלִי שִׁקְטַת־מָוֶת אֶל צִפָּרְנַי

תִּהְיֶיןָ עֵינַי מִדְבַּר־קְנָאוֹת לָךְ.


פֶּתַע תִּפֹּלְנָה יָדַי מֵעִמִּי, מִתְעַלְּפוֹת־עֶצֶב.

תִּצְעַקְנָה עֵינַי לִהְיוֹת יָם,

אֶצְבְּעוֹת־יָם תָּנַחְנָה עַל גְּרוֹנִי.

הָא, דִּמְעוֹתַיִךְ, אוֹרוֹת כַּלַּיְלָה,

בְּנֹגַהּ־שִׁקְטָן מָחֲצוּ לִבִּי לַמָּוֶת.



הָבָה אָשִׁיר עַל עֲשָׂרָה רֵעִים,

עַל כִּתַּת־נְעָרִים לֹא־נֻצָּחָה!


גְּבוֹהִים הָרֵי הַלַּיְלָה,

וַעֲצוּמִים מְאֹד הַכּוֹכָבִים.

לֹא רוּחַ שָׁט, לֹא שִׁיר הַצְּרָצָרִים;

בַּוָּדִי, בְּהֶסְתֵּר כִּתַּת הַנְּעָרִים פּוֹסַעַת, חֲמֻשָׁה,

יָדָהּ עַל קַת.


עֲשֶׂרֶת נְעָרִים,

כְּמוֹתָם, כַּמְּכוֹרָה: קְשִׁיחִים, עִלְּגֵי־נִמּוּס, פְּשׁוּטֵי־הִלּוּךְ, מְאֹהָבִים,

יֵשׁ חֲכָמִים, וְיֵשׁ לֵצִים, וְיֵשׁ כִּבְדֵי־יַשְׁרוּת, מְסֻקָּסִים!

אַךְ לֵב כֻּלָּם צוֹחֵק!

כִּי חַי!


לֹא גִבּוֹרֵי־קְרָבוֹת,

לֹא שְׂרָד וְלֹא הָדָר,

כָּךְ, בַּמְּעִיל הַגַּס, בַּנַּעַל הַסְּמוּרָה,

בַּגֶּרֶב הַפַּלְמָחִי הַזָּקוּר!

פּוֹסְעִים עֲשֶׂרֶת יְדִידַי, כִּתָּה,

כִּתָּה בָּאָרֶץ!

מַסַּע מְאֹהָבִים, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, בָּאֲדָמָה הַזֹּאת,

בְּזֶה הַוָּדִי!

בְּזֶה הָהָר סוֹמֵר־הַטֶּרֶשׁ.


עֲשֶׂרֶת נְעָרִים, לֹא תַּחְמָשְׁתָּם אַחַת,

וְלֹא אַחַת הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר קָסְמָה נַפְשָׁם.

אִישׁ־אִישׁ וְנִיב צְחוֹקוֹ,

אִישׁ־אִישׁ וְכִבְשׁוֹנוֹ, בְּסֵפֶר אוֹ בַּכֶּרֶם בַּצְּלִיל אוֹ בְּוִכּוּחַ,

עֲשֶׂרֶת נְעָרִים, אַךְ לְבָבָם אֶחָד –

וְהוּא יָצוּק מֵאֲדָמָה!


עַל כֵּן לֹא בּוֹז יָבוּזוּ לָהּ בְּרִפְשׁוֹנָהּ בַּנַּעַל וּבַבֶּגֶד;

לֹא בּוּז וְלֹא הַלֵּל.

שֶׁהִיא עִמָּם עַד קֵץ,

שֶׁהִיא אִמָּם עַד תֹּם,

אַחַת כְּמוֹ הַלֵּיל.


לֹא הֶבֶל הַמַּדִּים לָהֶם.

לֹא עִקָּרָם בַּדָּם וּבְהֵידָד,

כִּי עִקָּרָם בַּהֲלָצָה, שֶׁנִּתְלַחֲשָׁה בַּקֶצֶב הָאָפֵל,

וּבַחִיּוּךְ הָעַרְמוּמִי וְהַתָּמִים!


גְּבוֹהִים הָרֵי הַלַּיְלָה

וַעֲצוּמִים מְאֹד הַכּוֹכָבִים.

לֹא רוּחַ שָׁט, לֹא שִׁיר הַצְּרָצָרִים,

בַּוָּדִי, בְּהֶסְתֵּר כִּתַּת הַנְּעָרִים פּוֹסַעַת –

חֲמֻשָׁה –

מַסַּע הָאוֹהֲבִים!


עוּרוּ, עוּרוּ, עֲשֶׂרֶת רֵעַי!

תְּנוּ צְחוֹקְכֶם בַּעוֹפֶרֶת, רֵעַי!

תְּנוּ מִזְמוֹרְכֶם בָּאֵשׁ!

כָּךְ, בַּמְּעִיל הַגַּס, בַּנַּעַל הַסְּמוּרָה,

בַּגֶּרֶב הַפַּלְמָחִי הַזָּקוּר!

עוּרִי, הַכִּתָּה הַלֹּא־נֻצָּחָה!


לֹא צְבָא גָּלְיַת אַדִּיר הָרַהַב,

בְּשִׁרְיוֹן, בְּקַשְׂקַשִּׂים!

כִּי לֹא!

כִּי בְּנֵי אֻמָּה־רוֹעָה, נוֹטְשֵׁי הַצֹּאן בַּמִּכְלָאוֹת,

זֶה צְבָא דָוִד!

וְהוּא יְפֵה־עֵינַיִם!

אַךְ לוֹ,

אַךְ לוֹ תַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת:

הִכָּה, הִכָּה בְּרִבְבוֹתָיו


וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד נְעִים־זְמִירוֹת־יִשְׂרָאֵל!



אֶלֶף שָׁנָה חָלִיתִי חשֶׁךְ

וְעוֹרְקַי לָחֲשׁוּ חשֶׁךְ תַּחַת דָּם.

וְהַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה וּבָאָה – וַאֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ.

כִּי חָלִיתִי חשֶׁךְ מְאֹד,

לַיְלָה סָגַר עָלַי שְׁעָרִים.

אָז הָיִיתִי כְּמִתְהַלֵּךְ עַל עֲנָנִים, וְהִנֵּה לֹא עֲנָנִים,

כִּי מַחֲשָׁבוֹת –

אָז שַׁחוֹתִי צָלוּף – לִצְעֹק בָּרָק, אוֹ לִבְכּוֹת סוּפוֹת הַגְּשָׁמִים.

וְרוּחַ לֹא בָּאָה אֵלַי,

רַק הַמָּוֶת כִּרְסֵם גְּרוֹנִי,

וְהִנֵּה לִבִּי שָׁתוּק וְעָקַר לֹא יוֹלִיד לִי חַיִּים וָדָם.


וְהַבַּלָּהָה אֲחָזַתְנִי לִבְרֹחַ מִפָּנַי,

וָאָנוּס מִיַּרְכְּתֵי תֵּבֵל עַד יַרְכְּתֶיהָ,

וְרַגְלַי צוֹעֲקוֹת מֶרְחַקִּים־מֶרְחַקִּים,

בַּאֲשֶׁר נִפְתּוֹת הָיוּ לְהַאֲמִין כִּי בַּמֶּרְחַקִּים קֵץ כָּל חשֶׁךְ,

שֶׁכָּל אֲשֶׁר שָׁם – הוּא הַמֵּאִיר!

וְהִנֵּה סָבִיב נוֹצְצוֹת עָלַי סַכִּינֵי הַחשֶׁךְ,

וְשַׁעֲרֵי הַלַּיְלָה גְבוֹהִים.


וְרַגְלַי נָפְלוּ מִמֶּנִּי, אֲיֻמּוֹת־אֲיֻמּוֹת־כִּשָּׁלוֹן.

עָצְבָה נַפְשִׁי לָדַעַת כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בַּחוּץ בּוֹכָה אֶל בְּשָׂרִי,

כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בַּחוּץ בּוֹכָה אֶל עֵינַי – בְּכִי־נוֹרָא־אוֹר.

כִּי מַה לָּהּ בִּלְעֲדֵי בְּשַׂר־הֱיוֹתִי

וּתְרוּעַת עֵינַי לִרְאוֹתָהּ?!


וּבַחשֶׁךְ דִּבְּרוּ לִי הַמַּדָּעִים כִּי שֶׁמֶשׁ הָעוֹלָם עֲגֻלָּה,

הוֹלֶכֶת־סוֹבֶבֶת בִּמְסִלָּתָהּ.

וּבַחשֶׁךְ נִפְתֵּיתִי לְהַאֲמִין אֶל הִגִּידוּ הַמַּדָּעִים.

וּבַחשֶׁךְ נוֹאַשְׁתִּי מִן הַבֹּקֶר וְאָמַרְתִּי כִּי לֹא יָבוֹא.


אַךְ פִּתְאֹם צָעַקְתִּי:

שֶׁמֶשׁ!

אֲנִי אֱהִי לָךְ בֹּקֶר!

וּלְפֶתַע נִשְׁבַּרְתִּי כֻּלִּי וּפָקַע בִּי שׁוֹשַׁן הַנֶּפֶשׁ מִבִּפְנִים.

אוֹ נָגְעָה בְּנַפְשִׁי יַד־אִשָּׁה,

אוֹ צִפּוֹר שׁוֹרְרָה עַל מֵיתָרֶיהָ.


דּוֹמְמִים נָפְלוּ שַׁעֲרֵי הַלַּיְלָה סָבִיב,

וְהִנֵּה תַּחַת חשֶׁךְ סָעַרְתִּי סוּפַת הָאוֹר

וּבְשָׂרִי הַלָּבָן מֵחשֶׁךְ הָיָה לֹא־בָּשָׂר – כִּי שֶׁמֶשׁ!


שֶׁמֶשׁ!

אָמַרְתִּי, אָשִׁירָה בְּקוֹלִי וְהִנֵּה דִבַּרְתִּי אוֹר!

וְכִי דָרַכְתִּי עַנְנֵי־מַחְשְׁבוֹתַי, קַלֹּתִי פֶּתַע כָּרוּחַ,

וְגוּפִי חֲסַר מַחֲשָׁבוֹת –

מַכֶּה גַלֵּי־אוֹר יַמִּים־יַמִּים.


דּוּמָם צָחַקְתִּי נִפְלָא־אשֶׁר,

דּוּמָם נִגַּנְתִּי בִּי מִקְהֲלוֹת הָאוֹר,

וּבְעוֹד נִזְכְּרָה נַפְשִׁי עֹמֶק יִסּוּרֵי הַחשֶׁךְ,

לֹא חָלַמְתִּי עֲלוֹת כָּל גָּבְהֵי הָאוֹר,

כִּי גָבְהוּ מִבִּינַת נַפְשִׁי שָׁמַיִם עַל שָׁמַיִם.


אָז צָחַקְתִּי אִוֶּלֶת הַמַּדָּעִים, הִגִּידוּ עֲגֻלָּה הַשֶּׁמֶשׁ,


הוֹלֶכֶת־סוֹבֶבֶת בִּמְסִלָּתָהּ.


הֲלֹא אֵין צוּרָה לָהּ, וָדֶרֶךְ

כִּי הֲוָיַת רַעַם־עוֹלָם!


אוֹר!

אוֹר צָחֲקָה נַפְשִׁי

וּבְשָׂרִי דִבֵּר שֶׁמֶשׁ תַּחַת דָּם –

כִּי לֹא חִכִּיתִי לַבֹּקֶר – יָבוֹא אֵלַי מִבַּחוּץ –

כִּי צָעַקְתִּי אֱהִי שֶׁמֶשׁ!


וּפָקַע בִּי שׁוֹשַׁן הַנֶּפֶשׁ מִבִּפְנִים.

אוֹ נָגְעָה בְּנַפְשִׁי יַד אִשָּׁה,

אוֹ צִפּוֹר שׁוֹרְרָה עַל מֵיתָרֶיהָ,

וָאִיקַץ וָאֵאוֹר פִּתְאֹם־עוֹלָמִים,

וְזָרַחְתִּי הַבֹּקֶר מִבְּשָׂרִי!




מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • גלי סנדיק
  • שמרית חדד
  • צחה וקנין-כרמל
  • אסתר ברזילי
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!