9.א.

הַאִם בַּלַּיְלָה הַשָּׁקֵט שֶגָּז

אֶל תּוֹךְ בָּקְרוֹ הָאַוְרִירִי וְהַכּוֹבֵשׁ

רָאִיתִי אֶת פָּנַיִךְ כְּמוֹ בָּאֵשׁ –

לָכֵן אֲנִי־עַצְמִי בּוֹעֵר מֵאָז?

הַאִם בַּבֹּקֶר הַיּוֹרֵשׁ שֶׁבָּא

לִמְחֹק אֶת לֵילוֹתַי אֶחָד־אֶחָד

יָדַעְתִּי שֶתִּהְיִי תָּמִיד אַחַת –

אוֹ שֶׁהַכֹּל קָרָה לְלֹא סִבָּה?

אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת

לְאֹרֶךְ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת,

וְרַק בְּסֵדֶק צַר שֶׁבֵּינֵיהֶם

אֲנִי נָמֵר פָּצוּעַ שֶׁנּוֹהֵם

מִשְּׁאֵרִית גְּרוֹנוֹ הַמְשֻׁסָּע

בְּחֶרֶב־צַיָּדִים, בְּיָד גַּסָּה.

9.ב.

הַאִם בָּאוֹר הָאַכְזָרִי וְהַנָּמוֹג,

בַּצֶּבַע הַשָּׁקֵט וְהַמַּמְתִּין,

רָאִיתִי אֶת מִצְחֵךְ כְּמוֹ אַלְמוֹג

וְאֶת יָדִי הָרַחוּמָה כְּמוֹ סַכִּין

שֶל צוֹלְלָן נוֹעָז שֶׁלֹּא טָבַע,

אֲבָל גַּם לֹא יָצוּף לְעוֹלָמִים.

כָּל מַכְשִׁירָיו וַאֲֿבָרָיו שְׁלֵמִים

בְּמַיִם בְּלִי אֵיבָה וְאַהֲבָה,

שֶׁהַכְּרִישִׁים סוֹרְקִים אוֹתָם מַהֵר,

עוֹבְרִים מִיָּם אֶחָד לְיָם אַחֵר,

וְרַק בַּדֶּרֶךְ, לְשָׁעָה קַלָּה,

נוֹגְסִים מַזְכֶּרֶת־נֶצַח אֻמְלָלָה

מִגּוּף שֶׁנָּע לְמַטָּה לְדַקּוֹת

וְלֹא חָזַר אֶל הַסִּירוֹת הַמְחַכּוֹת.

9.ג.

וּלְבַסּוֹף הַאִם אֲנִי הוּא זֶה,

אַשֶׁר שָׁאַל אוֹתָךְ לְלֹא סִבָּה

אֶת מִי שָׂנֵאת, לְמִי רָחַשְׁתְּ חִבָּה,

וּלְבַסּוֹף נָגַע לָךְ בֶּחָזֶה

כְּמוֹ נָע קָדִימָה לִתְקוּפָה אַחֶרֶת,

בַּחֲרִיזָה נִקְבִּית וְלֹא זְכָרִית,

וְאַתְּ שָׁכַבְתְּ אִתִּי וְאַתְּ הָרִית,

וְאַתְּ הָיִית פַנְטַזְיָה מְעֻבֶּרֶת,

שֶׁאֱלֹהִים לִטֵּשׁ בְּיָד קַלָּה,

בְּאֵין רוֹאֶה, בַּחֲשֵׁכָה, בְּצֵל אֵלָה,

כְּשֶׁהַשַּׁבָּת כִּמְעַט נִצְּבָה בַּפֶּתַח,

וְאָז הִסְפִּיק לִתְפּוֹר לִי אֶת הַחֵתֶךְ,

שֶׁמִתּוֹכוֹ שָׁלַף אוֹתָךְ שְׁמֵימִית

וַאֲדָמָה וַאֲדֻמָּה וַאֲיֻמִּית.