לֵךְ!

לֵךְ!

לֶךְ־לְךָ

מֵאַרְצְךָ־מוֹלַדְתְּךָ, בֵּית־אָבִיךָ,

אוּלַי אֲבִיאֲךָ אֶל נְבוֹ, וְאַרְאֶךָּ

אֶרֶץ־אוּלַי־בָּהּ־תָּבוֹא

וְאוּלַי לֹא. נִרְאֶה.

לֵךְ!

מֵאֶרֶץ דְּבַשׁ וְחָלָב

אֶל אֶרֶץ־אוּלַי שֶׁאַרְאֶךָּ

אוּלַי אֶתֵּן אוֹתָהּ לָךְ, לְלֹא קְרָב,

אוּלַי לָאו; כַּנִּרְאֶה לָאו.

לֵךְ!

לְכָה אַחֲרַי

מֵאֶרֶץ וַדַּאי

אֶל אֶרֶץ אוּלַי;

אִם אֵינֶנִּי בַּדַּאי

אִם אֵינֶנִּי כִּילַי

אֶתְּנָה לְךָ אֶרֶץ לֹא לִי

נֹכַח נְבוֹ, מִמּוּלִי,

אֶרֶץ קֵרַחַת

מֻבְטַחַת לָעַד

אוֹ אוּלַי – עַד…

הַכְּדַאי?

הָלוֹךְ הָלַכְנוּ, הַחֶבְרַיָּא,

מֵאַרְצוֹת הֻלֶּדֶת

לַמּוֹלֶדֶת.

אֶרֶץ־אַהֲבַת.

אַחַת.

נַחֲלַת. אָבוֹת.

"עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחְרִימָה.

אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה

לֹא כְלוּם אֶתְמוֹל, מָחָר הַכֹּל,

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי.

הֵי!"

שְׁרִירִים.

עַל כָּתֵף – סַלִּים

רָאשֵׁינוּ – עֲטוּרִים.

אָנוּ עוֹלִים

וְשָׁרִים.

הַךְ!

הַךְ הַךְ –

טְרָשִׁים.

הָאֲנָשִׁים –

קָשִׁים.

כָּל רַךְ –

יִדְעַךְ.

רַק כָּךְ.

מַכּוֹשׁ טוּרִיָּה וְקִלְּשׁוֹן

וּלְשׁוֹן תָּנָ"ךְ.

הָבוּ הָבוּ –

לְבֵנִים.

נָקִים בַּיִת –

לַבָּנִים.

אָנוּ דּוֹר –

בַּרְזֶל,

שְׂעִיר־

הָעֲזָאזֵל,

מַכִּים – מֻכִּים.

הֵם –

יוּכְלוּ לִהְיוֹת

רַכִּים…

………………………

הַיָּמִים חוֹלְפִים, שָׁנָה עוֹבֶרֶת,

הַיָּמִים חוֹלְפִים, שָׁנָה עוֹבֶרֶת,

אֲבָל הַמַּנְגִּינָה, אֲבָל הַמַּנְגִּינָה –

כָּל־כָּךְ אַחֶרֶת….

……………………..

הַבֹּהַק מְסַמֵּא. חֹד תַּעַר.

שָׁחֹר לָבָן, שָׁחֹר לָבָן.

אַכְזָר מִכֹּל הָאוֹר בִּכְנַעַן.

הַרְחֵק הַרְחֵק

הָיֹה הָיוּ אֵי־פַּעַם עַרְפִלִּים

גְּוָנִים צוֹבְטִים. שִׁירֵי עַם זָר.

שְׁקִיעוֹת נָהָר.

דּוֹמֶה זָקֵן לְיֶלֶד וּמְדַמֶּה:

אוּלַי יָשׁוּב אוֹר הַיַּלְדוּת.

הוּא לֹא יָשׁוּב.

בְּהַאֲהִיל

צוֹפֶה דּוֹר הַמְיַסְּדִים נוֹף קִבְרוֹתָיו

וְהוּא – לֹא נוֹף יַלְדוּת.

הוּא מַעֲשֵׂה אָדָם

יְצִיר־יָדָם.

הַמְיַסְּדִים עָלוּ בּוֹ מַעֲלוֹת קְדֻשָּׁה,

אֶרֶץ חֲדָשָׁה, קָשָׁה,

מַכָּה בְּכָל מַכֶּה בָּהּ חֹרֶשׁ –

אַךְ הֵם הִכּוּ בָּהּ שִׁבְעָתַיִם שֹׁרֶשׁ

אֲבָל עַתָּה

זִכְרוֹן שְׁדֵמָה רַכָּה, אֵינְסוֹף הַמַּיִם,

לִבְנֶה כָּסוּף מוֹשֵׁךְ כִּסּוּף אֶל

בְּרֵאשִׁיתָם, לִפְנֵי יָמִים יָמִימָה,

בִּמְתִיקוּת תִּינוֹק, בָּאוֹר הָרַךְ

גּוֹוֵעַ אַט אֶל שְׁקִיעַת־חֵיק־אִמָּא.

דּוֹמֶה זָקֵן לְיֶלֶד וּמְדַמֶּה… –

חַמָּה עִוְרִית, בְּפֶתַע נוֹף־קְדוּמִים

שָׁטְפָה בְּפַעַם־דָּם –

וַתֵּרָצַח. הָאוֹר –

סֻמַּא אֶל חֹשֶׁךְ

בְּאַחַת.

יִלֵּל הַתַּן. הָאוֹתִיּוֹת –

פָּרְחוּ מִמַּצֵּבוֹת אֲשֶׁר נָפְלוּ

לְמַעַן.

עַזָּה כַּמָּוֶת, וּכְמוֹתוֹ נִשְׁכַּחַת –

שְׁקִיעָה בִּכְנַעַן.

עוֹלָם חָדָשׁ נִבָּט נָבוֹךְ

בִּקְבֹר עוֹלָם יָשָׁן מֵתוֹ.

בְּדוּמִיַּת־שְׁבִיתַת־הַנֶּשֶׁק

צִרְחוֹת עֵיטִים, שִׁקְשׁוּק אִתִּים

מִלְמוּל עֵטִים מְתָעֲדִים

אִי־הַנּוֹחוּת.

הַחוּט הַדַּק בֵּין עוֹלָמוֹת

נִמְתָּח עַל מוֹת

אָדָם־חִידָה;

עָמֹק עָמֹק, בָּאִילָנוֹת,

בִּיסוֹד עוֹלָם וְסוֹד עָלְמִין

נוֹטְלִים מִתּוֹךְ אֲרוֹן־הַבְּרִית

גּוּפַת הָעֶלֶם, נְטָעָם

עֲלֵי חָרְבוֹת עוֹלָם עַתִּיק

בְּעֵת הֵקִים עוֹלָם צָעִיר

שֶׁהִתְיַשֵּׁן עִמּוֹ

וָמֵת.

קָהָל נוֹשָׁן,

חֶצְיוֹ רוּחוֹת חֶצְיוֹ יָשֵׁן

חוֹלֵם שִׁיר הִמְנוֹנֵי־הַקֵּץ

בְּסֻלָּמוֹת שְׁבוּרֵי־לֵבָב

וְתַחְבִּירִים שֶׁלֹּא מִכָּאן;

שִׁירוֹת־עָבָר מַכּוֹת בַּחֹרֶשׁ

הַקָּשִׁישׁ שֶׁתַּשׁ מִפְּרִי,

אַחֲרוֹן הַמְהַדְהֲדִים אוֹתָן עַל־פֶּה

מִבְּלִי עַלְעֵל בְּתִרְגּוּמָן.

עָלָיו אַט־אַט מָטִים, מֵתִים

וְנִסְפָּגִים בַּיְשֵׁנִים

אֵימֵי צְלִילֵי הַחֲדָשִׁים

מְנָעֲרִים

אֶת הַנּוֹשְׁרִים אֶל הַקְּבָרִים.

עוֹלָם הוֹלֵךְ וְנֶעְלָם

הוֹלֵךְ וְנֶאֱלָם…

עַל בָּמוֹתָם עוֹלֶה בָּאוֹב

נְקְרָע בֵּין שְׁלֹשׁ אַחְדּוּיוֹתָיו

מַחֲזֵה בְּרֵאשִׁית: פְּלֻגָּה מִשְּׂמֹאל

וּמִיָּמִין

שְׁאֵרִית־פְּלֵטַת־עָבַר־זְמַנָּם –

קְפוּאִים בַּזְּמַן, בְּאֶרֶץ הָ

אוּלַי־וַדַּאי,

בְּטֶקֶס קְבוּרַת־עַצְמָם.

עוֹלָם־חָדָשׁ נִבָּט בְּקֹצֶר־רוּחַ

בִּשְׁעוֹנוֹ,

יָדוֹ, רַכָּה מִכְּדֵי טוּרִיָּה,

אַךְ מְיֻמֶּנֶת הֶדֶק – תּוֹפֶפֶת בּוֹ

מִקְצַב כָּאן־וְעַכְשָׁו.

שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק שְׁבִירָה;

הַרְבֵּה גְּסִיסָה הָיְתָה נֶחְסֶכֶת

מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת לוּ… אֲבָל –

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בָּאִילָנוֹת הַיְשָׁנִים,

בַּהִמְנוֹנוֹת הַנּוֹשָׁנִים

וּבַמֵּתִים הַיְּשֵׁנִים, שֶׁ…

נְחַכֶּה…

מוּגָן מִפְּנֵי עַצְמוֹ

הַשְּׁכוֹל תּוֹעֶה בְּמִדְבָּרִיּוֹת

הַמְנַחֲמִים. דְּבָרִים

שֶׁאֵין בָּהֶם דָּבָר מִבּוֹר הָרִיק

מְמַלְאִים הַבּוֹר בְּחֻלְיוֹת

שֶׁל מַה בְּכָךְ, שֶׁל עֵת עַתָּה.

הַהֲמֻלָּה, דְּמוּיַת חַיִּים,

בְּאַשְׁלָיַת גֵּרוּשׁ הַחֹשֶׁךְ

מְמַלְמֶלֶת אֶת עַצְמָהּ

לְדַעַת. יוֹשְׁבִים

הַמַּשְׁכִּיחִים אֶת הַשּׁוֹכְבִים.

דּוֹבְרִים

הַמְהַסִּים אֶת הָאִלְּמִים.

וְתַרְדֵּמָה, לְעוּסַת תִּקְרֹבֶת,

חוֹלֶמֶת זִכְרוֹנוֹת לֹא שַׁיָּכִים,

שׁוֹרָה עַל הַזּוֹכְרִים

שֶׁזִּכְרוֹנָם מֻשְׁעֶה.

מֻשְׁעֶה הַזְּמַן, מֻשְׁעֶה הַלֵּב,

מֻשְׁעֵית הַצְּעָקָה.

חָכְמָה רַבָּה וֶאֱנוֹשִׁית

כֹּה בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁית

בּוֹרֵאת מְצִיאוּת כֹּה

בִּלְתִי מְצִיאוּתִית.

שִׁבְעָה.

נִתְקַפְתִּי אֵימַת

יַלְדָּתִי הָאוֹבֶדֶת בַּיָּם

כְּאִלֵּם הַצּוֹעֵק בַּחֲלוֹם.

בְּגוּשׁ הַבָּשָׂר הַצָּפוּף

כֶּתֶם עִוֵּר מִתְפַּשֵּׁט

מֵלִיט פְּנֵי בִּתִּי מִפָּנַי.

אֵיךְ אֶזְעַק אֶת אֵין־יַלְדָּתִי

בִּפְנֵי כָּל הֲמוֹן אִישׁ וָיֵשׁ?

רָאשִׁים לְאֵין סְפוֹר צָפִים

עֲרוּפֵי יָם־כְּתֵפַיִם־וּמַיִם

מָה רַבִּים בָּם כִּמְעַט כְּמוֹתָהּ

מַסֵּכוֹת בִּתִּי לְמוֹתָהּ.

אֵימַת־יַלְדָּתִי־הָאוֹבֶדֶת

כְּפוּתַת נִסָּיוֹן וְנִימוּס

מְהַלֶּכֶת מָתוּן עַל הַחוֹף

מְעוֹפֶפֶת פְּרָאוֹת עַל הַמַּיִם,

אֵימָה בַּיְשָׁנִית, מִתְנַצֶּלֶת

“בִּתִּי, סִלְחוּ לִי, אַיֶּהָ?”

מְצַוַּחַת שָׁמַיִם וָאֵל

בְּאָלוֹת וּנְדָרִים מְשֻׁנִּים,

אֵימַת אָבְדַן יַלְדָּתִי

שֶׁמָּצְאָה יַלְדּוֹתֶיהָ בְּכָל פַּעַם

וְאֵין בָּהּ דָּבָר לְנַחֵם

אֶת אֵימַת הַפַּעַם הַזּוֹ.

נָבוֹן, יַדְעָן,

הָאָב רוֹשֵׁם כָּל הָרוֹחֵשׁ

בִּבְשַׂר־בִּתּוֹ וּבְנִסְתַּר־רוּחָהּ

וְלֹא מֵבִין דָּבָר

בַּגּוּף הַמִּתְרַחֵק, הַזָּר,

נוֹשֵׂא עֲלֵי צַוַּאר בַּרְבּוּר

קֻפְסַת מֹחָהּ, נוֹעֶלֶת

בִּשְׁתֵּי עֵינֵי כּוֹכָב לֹא מְאִירוֹת

נַפְשָׁהּ הַמְבֹהֶלֶת.

כְּשֶׁתְָּמִי

הָיְתָה בַּת שְׁנָתַיִם

נִנְעֲצוּ

בָּהּ שְׁתַּיִם עֵינַיִם

גְּדוֹלוֹת

עֲגֻלּוֹת

חֲכָמוֹת

וְאַף

חַד־חַד־חַד

כְּצִפָּרְנַיִם

וְצַוָּאר – עֲלֵי צִיר

כְּמַפְצִיר:

“הֲלָעוּף?”

וְתָמִי חָזְרָה אַחֲרֵינוּ:

“יַשְׁנוּף”…

מֵאָז –

קְרָב נוֹאָשׁ

בַּגַּנֶּנֶת,

קַנָּאִית לָעִבְרִית

שֶׁלֹּא תִּגְזֹל מֵאִתָּנוּ

כִּבְשַׂת־רַשׁ־הַיַּשְׁנוּף

וְלֹא לֶקֶט־שִׁכְחַת־פְּאַת־הַמַּסְתוּפּ

לְנִגּוּב

כְּשֶׁתָּמִי

הָיְתָה בַּת שְׁלֹשִים וּשְׁתַּיִם

נִנְעֲצוּ בְּלִבָּהּ

צִפָּרְנַיִם.

וְתָמִי

לֹא הָיְתָה.

וְנוֹתְרוּ בָּעוֹלָם

יַנְשׁוּפִים וּסְמַרְטוּטִים לְמַכְבִּיר

וְלֹא יַשְׁנוּף וּמַסְתוּפּ

לִרְפוּאָה.

הָאִישׁ

אֲשֶׁר צָלַח אֶת הַלָּמַאנְשׁ,

הַגֶּבֶר הָאַדִּיר

אֲשֶׁר צָלַח בְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה,

וּמִכָּל אֲשֶׁר עָשָׂה

אִישׁ זֶה לְבֵיתוֹ

קִדֵּשׁ אִישׁ זֶה מַעֲשֵׂר

לְכָל חֲסַר־בֵּיתוֹ –

אִישׁ זֶה

נִצַּב בְּפֶתַח סַלְסִלַּת

כַּדּוּר פּוֹרֵחַ

וְחִיּוּכוֹ פּוֹרֵחַ אֱלֵי

חַסְרֵי־בָּתִּים

הַנִּבָּטִים בּוֹ מִשְׁתָּאִים:

"עַל מָה אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ

כָּל שֶׁלָּנוּ אֵין

צוֹלֵחַ טַיְפוּנֵי־צוּנָמִי

לְהַקִּיף עוֹלָם אֲשֶׁר רֻבּוֹ שֶׁלּוֹ

כְּשֶׁאֵין הֶכְרַח?"…

וְהָאִישׁ, בְּחִיּוּכוֹ

אֲשֶׁר שָׁבַר לִבְבוֹת רִבְבוֹת

נָשִׁים כָּךְ שָׂח:

“כִּי אֵין הֶכְרַח…”

נוֹסֵק אֱלֵי הַשֶּׁמֶשׁ

וְהַכַּדּוּר קָטֵן, קָטֵן,

וּדְמוּתוֹ גְּדֵלָה, גְּדֵלָה,

מְלֹא עוֹלָם,

כְּשֶׁנֶּעְלָם…

יוֹם־יוֹם אֲנִי

צוֹלֵחַ אֶת יוֹמִי,

אֶת אֵין־אוֹנִי,

אֶת רִיק בֵּיתִי,

אֶת אֵין בִּתִּי,

כִּי יֵשׁ הֶכְרַח, אַכְזָר

וּבִלְעָדָיו

אֵין עוֹד דָּבָר.

שִׁירֵי מוֹת־יְלָדִים הֵם

שִׁירַת חַיֵּי הוֹרֵיהֶם.

הַזִּכָּרוֹן

מֵצִיף כְּהֶרוֹאִין בְּאַשְׁלָיַת־חַיִּים

וְדוֹעֵךְ לְמַמָּשׁוּת –

חַיִּים שֶׁתָּמוּ.

בָּאֵינוּת יֵשׁ נוֹכְחוּת

כֹּה עַזָּה, חֲמַקְמַקָּה;

הוֹרִים נִתְלִים בָּהּ

בְּצִפָּרְנֵי־נָמֵר שְׁבִירוֹת

אוּלַי תָּשִׁיב מִן הַבָּשָׂר הַמֵּת

לִיטְרַת חַיִּים קְטַנָּה.

לַשָּׁוְא.

שִׁירֵי מוֹת־יְלָדִים הֵם

שִׁירַת מוֹתָם, אַט־אַט, שֶׁל

הוֹרֵיהֶם.