(מַחֲזוֹר שִׁירִים לַתְּאוֹמִים נָתָן וְלִיחַי)

I

אַבָּא זֶה אוּלַי גַּבְנוּן נוֹשֵׁם גָּבֹהַּ

עִם תִּינוֹק עַל הֶחָזֶה

עֵין־הָאֱלֹהִים יוֹדַעַת

שֶׁכָּל הַדִּמּוּיִים בְּטֵלִים

כְּנֶגֶד הַדִּיּוּק שֶׁיָּד הִיא יָד, אַף הוּא אַף

וְטַעַם הֶחָלָב עַל הַלָּשׁוֹן

אֲנִי שׁוֹמֵעַ חֶסֶד מֵזִין עַכְשָׁו

מַדְרֵגָה נוֹסֶפֶת בַּתִּינוֹק

II

רַק מִכֹּחַ מִי שֶׁנָּתַן לִי

שֵׁמוֹת וּמִלִּים

אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר

רָאִיתִי גַּם עוֹרֵב לָבָן

לֹא יִפִּיתִי

וְזֶה הַסַּךְ: אֲגַמִּים מִסְתּוֹבְבִים מָלְאוּ יוֹם, מָלְאוּ לַיְלָה

מָלְאוּ כֹּבֶד שְׁמִי

כְּיָד טוֹבָה בַּשֶּׁקֶט הַסָּמוּי שֶׁבַּבָּשָׂר

הַאֲזָנַת יְקוּם קְרוֹבָה

קוֹלֶטֶת נְשִׁימוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל מִי שֶׁמִּתְהַוִּים

III

מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם –

הַתַּפּוּחַ לֹא נוֹפֵל רָחוֹק מִן הָעֵץ

הוּא נוֹקֵשׁ טוֹבָה

בָּאֲדָמָה

מִקָּרוֹב רוֹאֶה הָעֵץ

בִּפְנִימוּתוֹ

וְזֶה הַתֹּאַם הוּא לֹא גּוּף

אוֹ דְּמוּת הַגּוּף

מִדֶּרֶךְ הָאֲנִי –

שָׁר אֲנִי וְשָׂשׂ חִיּוּךְ

הַמְחַדֵּשׁ עָלַי עוֹלָם

שֶׁל לִיחַיְצִ’יק הַקְּטַנָּה

אֶת תָּו הַחֵן שֶׁלָּהּ

נִצַּן הַקֶּסֶם הַנָּשִׁי לִשְׁנוֹת שָׁנִי

אֶת טַעְמוֹ כְּמוֹ חֲלֵב־יוֹנִים שֶׁל נָתָן־נֶטַע

אֶת הֶחָכָם שֶׁבַּיַּלְדּוֹן

שָׁר אֲנִי

אֶת הַמְצָאַת הַדָּאדָא בְּפִיהֶם

מִי שֶׁלֹּא רָאָה

תִּינוֹק נוֹשֵׁם שָׁקֵט בַּחֹשֶׁךְ

לֹא רָאָה שָׁלוֹם