(מַחֲזוֹר שִׁירֵי אָבִיב)

I

זֶה הָיָה שָׁמוּר לְהַפְתָּעוֹת

עַד שֶׁנִּסְדְּרוּ שָׁמַיִם

וּבָהֶם, בְּקוֹמָה גְּבוֹהָה

גֶּפֶן־אוֹר כְּמוּסִיקַת מִשְׁעִי

יוֹם בְּחַרְצִיּוֹת

בִּמְתִיקוּת חוּשִׁים בְּצִיצִיּוֹת אַפִּי

חָגְלָה הוֹלִיכָה אֶפְרוֹחֶיהָ

בְּשֶׁקֶט רִאשׁוֹנִי

II

הַחֹרֶשׁ שֶׁמִּמּוּל

דָּמָה עַכְשָׁו

לְזִכָּרוֹן רָחוֹק שֶׁנִּתְלַבְלֵב

עַל עֵצִים מְקוֹמִיִּים

עוֹרְבָן מָלַךְ עַל דְּרוֹר, שַׁחְרוּר וְחוֹחִיּוֹת

בְּצֵאתִי נָגַע בִּי צְלִיל עִלִּי

כְּמוֹ נוֹלַד מֵאֹשֶׁר לֹא מִגּוּף

III

אָז בָּאוּ מְהִירֻיּוֹת

מְמַּשָּׁבִים שֶׁל אוֹר

מֵחַלּוֹנוֹת שֶׁלֹּא מִכָּאן

מִסִּחְרוּר מִתַּחַת לְכַנְפֵי צִפּוֹר

נִצָּנִים הָפְכוּ לִפְנִימִיִּים

שְׁקִיקַת הַמִּין צָבְטָה

הֵרִיחָה דְּבַשׁ נָדִיר

וּבָאוּ דַּקֻּיּוֹת עַכּוּבוֹת מִפֵּשֶׁר וּרְגִיעָה

IV

הַשָּׁרָב הוּא אָח קָרוֹב

שֶׁל הָאַרְבֶּה

פּוֹלֵשׁ בִּמְחֻדָּדִים שְׁרוּקִים

נוֹשְׁכֵי שְׂפָתַיִם

מְתַעְתֵּעַ וּמֻפְקָר

נוֹשֵׁף לְלֹא חֶשְׁבּוֹן

בְּעֹרֶף נְסִיכוֹת רֵיחָנִיּוֹת

יְסוֹד הַבִּזְבּוּזִים יַעֲבֹר

בַּאֲדָמוֹת שֶׁיָּקִיצוּ בְּסוּתָן הַצַּח כְּמוֹ מִתּוֹךְ תְּבוּנָה

V

אֲבָל הָיָה שָׁם עוֹד יוֹתֵר גָּבוֹהַּ

שֶׁזָּרַם בַּצַּפְצָפוֹת

שֶׁהוֹשִׁיטוּ לִי סֻלָּם

צֵא וּרְאֵה אִיִּים שֶׁבָּאֲוִיר

תְּלוּיִים חָפְשִׁי בְּיָרֹק מוּאָץ

הַיֹּפִי מְדַמֶּה, קוֹל מֻשְׁחָז לְזִוּוּגִים

עוֹשֶׂה כָּל אֵלֶּה –

אֲנִי הִבַּטְתִּי בְּלֵב־הַשֶּׁמֶשׁ

בְּפִרְפּוּר חָרֵד