גִּבְעָתֵנוּ    🔗

לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב חָגַג הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת יוֹבֵל שְׁנַת הָעֶשְׂרִים לִגְאֻלַּת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

הַנּוֹסֵעַ כַּיּוֹם הַזֶּה בִּכְבִישׁ הָעֵמֶק וְרוֹאֶה אֶת כָּל הַיִּשּׁוּבִים הָעִבְרִים הַפּוֹרְחִים בּוֹ “מִבֵּית־ אַלְפָא וְעַד נַהֲלָֹל” וְגַם הָלְאָה מִזֶּה, לֹא יַאֲמִין כִּי יְמֵי דּוֹר אֶחָד טֶרֶם חָלְפוּ מֵאָז הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה קָרַחַת וּשְׁמָמָה. רַבּוֹת סֻפַּר עַל הָעֵמֶק, רַבּוֹת עוֹד יְסֻפָּר.

מֶה הָיָה לָנוּ הָעֵמֶק

לוּלֵא –

“הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת” אֲשֶׁר גָּאֲלָה אֶת אַדְמָתוֹ וַתִּתְּנֵהוּ לְנַחֲלָה לְבָנִים שָׁבִים לִגְבוּלָם.

לוּלֵא –

“קֶרֶן הַיְסוֹד” אֲשֶׁר עָמְדָה לִימִינָם בַּהֲנִיחָם מַסָּד, גַּם בַּהֲקִימָם אֶת־הַטְּפָחוֹת עַד אֲשֶׁר קָמוּ וְיִהְיוּ עֲשָׂרוֹת יִשּׁוּבִים – מוֹשָׁבִים, קִבּוּצִים וּקְבוּצוֹת, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל?

אַחַד הַיִּשּׁוּבִים הָאֵלֶּה הוּא קִבּוּץ שָׂרִיד, עַל גִּבְעָה אַחַת בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נַהֲלָל־עֲפוּלֶה וַאֲשֶׁר חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלְאוּ עַתָּה לְקִיּוּמוֹ.

רִאשׁוֹנֵי הַקִּבּוּץ אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַמָּקוֹם בִּהְיוֹתוֹ תֵּל עָזוּב וְשׁוֹמֵם, מְסַפְּרִים לְיַלְדֵיהֶם, הַדּוֹר הַשֵּׁנִי לַבּוֹנִים, מְעַט מִן הַמְעַט מִתּוֹלְדוֹת מִפְעָלָם זֶה, מִסִּפּוּרֵי בְּרֵאשִׁית, הֲלֹא הֵם הַסִּפּוּרִים הַשְּׁגוּרִים בְּפִי כָּל וָתִיק בָּעֵמֶק, בִּשְׁעוֹת רָצוֹן, בְּלֵילוֹת שְׁמִירָה אֲרֻכִּים אוֹ בִּימֵי חַג וּמוֹעֵד.

הִנֵּה הֲבֵאנוּם לְכָל יֶלֶד עִבְרִי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם לְמַעַן יֵדַע אֵיךְ הוּקַם כְּפָר עִבְרִי בַּמּוֹלֶדֶת.

 

איך נבנתה שריד?    🔗

מִי שֶׁמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי שָׂרִיד רַק בַּת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הִיא, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה! עַיְּנוּ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ פֶּרֶק י"ט, פָּסוּק י' וְתִמְצְאוּ: " וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵי זְבוּלוּן לְמִשְׁפְּחוֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד".

וְאָמְנָם לֹא הַרְחֵק מִשָּׂרִיד שֶׁל הַיּוֹם נִמְצָא תֵל הַנִּקְרָא בְּפִי הָעַרְבִים “תֵּל־שָׂדוּד” וְהַחוֹקְרִים יַחְשְׁבוּהוּ לִמְקוֹם שָׂרִיד הָעַתִּיקָה. אַף “נַחַל קְדוּמִים”, נַחַל קִישׁוֹן, הָעוֹבֵר בִּגְבוּל שְׂדוֹת שָׂרִיד, גְּבוּל נַחֲלָתָם עַד שָׂרִיד הַר הַכַּרְמֶל מִזֶּה, הַר הַתָּבוֹר מִזֶּה וְהַגִּלְבֹּעַ אֲשֶׁר מִמּוּל – כֻּלָּם מַעֲלִים אֶת זֵכֶר גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן, אֲשֶׁר עִקְּבוֹתֵיהֶם לֹא נִמְחוּ מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

מִצַּד יָמִין שֶׁל הַתֵּל, הֲלֹא הוּא “תֵּל־שָׂדוּד” הַנִּזְכָּר לְעֵיל, נִמְצֵאת בְּאֵר עַתִּיקָה. בְּנֵי קֶדֶם בָּנוֹ תָמִיד אֶת־יִשּׁוּבֵיהֶם בְּקִרְבַת מְקוֹר מָיִם. מִן הַבְּאֵר הַזֹּאת שׁוֹאֲבוֹת נָשִׁים עַרְבִיּוֹת מַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָן לְיַד הַבְּאֵר כְּשֶׁהֵן נוֹשְׂאוֹת כַּדֵי חֶרֶס גְּדוֹלִים עַל רָאשֵׁיהֶן. לֹא כַּד אֶחָד נִשְׁבַּר כַּאן, וְעַל כֵּן תִּמְצְאוּ בְּתֵל שָׂדוּד שִׁבְרֵי חֶרֶס מִכָּל הַזְּמַנִּים וְהַתְּקוּפוֹת. לְפִי חֲרָסִים אֵלֶּה לוֹמְדִים הַחוֹקְרִים אֶת־תּוֹלְדוֹת הַמָּקוֹם. כֵּן תִּמְצְאוּ בְּשָׂרִיד שֹׁקֶת עֲשׂוּיָה אֶבֶן חֲלוּלָה, שֶׁבָּהּ הָיוּ רוֹעֵי צֹאן מַשְּׁקִים אֶת עֶדְרֵיהֶם בְּימֵי קֶדֶם. בִּסְבִיבוֹת שָׂרִיד מָצָאנוּ כְּמוֹ כֵן שְׂרִידִים אֲחֵרִים מִיָּמִים קְדוּמִים, כְּמוֹ מַטְבְּעוֹת, כֵּלִים וְכַדּוֹמֶה. כָּל אֵלֶּה מְעִידִים, כִּי לֹא פָסַק כַּאן הַיִּשּׁוּב בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים.

הַחוֹרְשִׁים בַּטְּרַקְטוֹר בִּשְׂדוֹת שָׂרִיד מוֹצְאִים מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם אֲבָנִים מִשְּׂרִידֵי כְּבִישׁ שֶׁסָּלְלוּ הָרוֹמָאִים בְּדֶרֶךְ מְגִ’ידוֹ־נָצְרַת, בֵּינֵיהֶן אַבְנֵי בַזֶּלֶת וַעֲלֵיהֶן כְּתוֹבוֹת הֲמֻּקְדָּשׁוֹת לְקֵיסְרִי רוֹמִי.

מֵאוֹת שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז נֶחֶרְבָה שָׂרִיד עַל יְדֵי הַכּוֹבֵשׁ הָאַכְזָרִי. הַשָּׂדוֹת הָיוּ לִשְׁמָמָה וּמְקוֹרוֹת הַמַּיִם הָפְכוּ בִּצּוֹת שׁוֹרְצוֹת קַדָּחַת.

עַד….

עַד שֶׁבָּאוּ חַבְרֵי הַקִּבּוּץ וּבָנוּהָ מֵחָדָשׁ. יִשּׁוּב עַרְבִי קָטָן וָדַל מָצְאוּ כַּאן עַל הַגִּבְעָה, שֶׁנִּקְרָא בְשֵׁ‏‏‏ם “כְּנֵיפֶשׁ” – הַיְנוּ חִפּוּשִׁית קְטַנָּה (אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָטָן כְּמוֹ חִפּוּשִׁית). הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּתְּמוּנָה וְתִרְאוּ מֶה עָלוּב הָיָה מַרְאֵהוּ!….

הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁגָּאֲלָה אֶת עֵמֶק־יִזְרְעֶאל, מָסְרָה אֶת אַדְמַת “כְּנֵיפֶשׁ” לִקְבוּצַת “אַחֲוָה”, שֶׁיָּשְׁבָה בְּגִנֵּיגַר הַסְּמוּכָה, וְקֶרֶן הַיְּסוֹד עָזְרָה לָהֶם לְעַבְּדָהּ וּלְהָקִים בָּהּ יִשּׁוּב עִבְרִי. אָז נִתְחַדֵּשׁ הַשֵּׁם שָׂרִיד, וְזֶה שֵׁם יִשּׁוּבֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַמִּתְנוֹסֵס עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶט שֶׁבַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי. הִתְחִילוּ חַבְרֵי קְבוּצַת “אַחֲוָה”, בִּמְלֶאכֶת הַבִּנְיָן, אַךְ עַד מְהֵרָה לֹא הִסְפִּיקוּ כּוֹחוֹתֵיהֶם וְנִצְטָרְפָה לָהֶם קְבוּצָה שְׁנִיָּה שֶׁנִּקְרְאָה “בִּי־בְּרָכָה”, וְכַעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים, נִצְטָרְפָה לָהֶם עוֹד קְבוּצָה וְעוֹד קְבוּצָה, עַד אֲשֶׁר הָיוּ כֻּלָּם לְקִּבּוּץ אֶחָד גָּדוֹל. בִּשְׁתֵּי הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ, תִּרְאוּ אֶת־שָׂרִיד כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְּרֵאשִׁיתָהּ וּכְפִי שֶׁהִיא כַּיּוֹם אַחֲרֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ. בָּרִאשׁוֹנָה – הָיוּ אַרְבָּעָה צְרִיפִים דַּלִּים שֶׁנִּקְנוּ מִן הַצָּבָא, מַחְסַן־תְּבוּאוֹת עָשׂוּי חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֻרְוָה שֶׁל עֵץ – וְזֶה הַכֹּל.

הַיּוֹם – תִּמְצְאוּ בָהּ עֲשָׂרוֹת בִּנְיָנֵי דִירָה וָמֶשֶׁק, בָּתֵּי יְלָדִים וְעַל כֻּלָּם – חֲדַר־הָאֹכֶל הַמְּפֹאָר שֶׁבִּנְיָנוֹ נִגְמַר לְחַג יוֹבֵל שְׁנַת הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר….

בַּצִּיּוּר הֶחְסַרְתִּי כַּמָּה וְכַמָּה בִּנְיָנִים, כִּי לוּ רָצִיתִי לְצַיֵּר הַכֹּל, לֹא הָיָה הַנְיָר מַסְפִּיק לִי.

וְאֶפְשָׁר שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַסְפִּיק לְצַיֵּר אֶת דְּמוּת הֶחָצֵר בִּשְׁלֵמוּתָהּ כִּי מִיּוֹם לְיוֹם הָיָה הַקִּבּוּץ הוֹלֵךְ וְגָדֵל וְהֶחָצֵר הוֹלֶכֶת וּמִתְרַחֶבֶת. אֵין סָפֵק, שֶׁגַּם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ לִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ יוֹסִיפוּ אַף הֵם מַשֶּׁהוּ – מוּטָב אֵיפֹא כִּי נַשְׁאִיר לִילָדֵינוּ שֶׁיְּצַיְּרוּ אֶת תְּמוּנַת הֶחָצֵר בִּשְׁלֵמוּתָהּ…

 

שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת    🔗

שֶׁהוּא “צַבָּר”, יוֹדֵעַ שָׁאוּלִי הַקָּטָן זֶה־כְּבָר. אֶלָּא שֶׁהוּא בָּטוּחַ כִּי כָל יֶתֶר חַבְרֵי הַקִּבּוּץ “צַבָּרִים” הֵמָּה. וְאַבָּא שֶׁלּוֹ – בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי! הֲרֵי הוּא הָיָה בְשָׂרִיד עוֹד בְּטֶרֶם נוֹלַד שָׁאוּלִי, וְעוֹד לִפְנֵי הֱיוֹת אַף יֶלֶד בַּקִּבּוּץ.

וְעַל כַּךְ הוּא מִתְגָּאֶה מְאֹד וּמַרְבֶּה לְלַגְלֵג עַל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת שֶׁבָּאוּ הֵנָּה לִפְנֵי זְמָן קָצָר שֶׁמְּדַבְּרִים גֶּרְמָנִית בְּלִי הֶרֶף וּבְקֹשִׁי יוֹדְעִים לוֹמַר בְּעִבְרִית:

– יֵשׁ צִלְצוּל! צָרִיךְ הוֹלֵךְ חֲדַר־אֹכֶל!…

הַלָּלוּ, אֵינָם צַבָּרִים! מִחוּץ־לָאָרֶץ בָּאוּ, שָׁם “הִרְבִּיץ” לָהֶם הִיטְלֶר הָרָשָׁע, וְהִפְרִיעַ אוֹתָם מִלְּדַבֵּר עִבְרִית….

אֲבָל יוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ לַקִּבּוּץ סַבָא וְסָבְתָא שֶׁל שָׁאוּלִי, וְאַבָּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם בְּמִין שָׂפָה מְשֻׁנָּה, שֶׁשָּׁאוּלִי לֹא שְׁמָעָהּ מֵעוֹלָם….

– בְּשָׂפָה זֹאת הָיִינוּ מְדַבְּרִים כֻּלָּנוּ כְּשֶׁהָיִינוּ בְּחוּץ־לָאָרֶץ, לִפְנֵי שֶׁעָלִינוּ אַרְצָה!

– הֵשִׁיב לוֹ אַבָּא עַל שְׁאֵלָתוֹ.

הוֹי, מַה גְּדוֹלָה הָאַכְזָבָה! גַּם אַבָּא אֵינוֹ “צַבָּר”. גַּם אַבָּא בָּא מֵחוּץ־לָאָרֶץ….

וְשָׁאוּלִי חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ וְהִנֵּה מָה שֶׁנּוֹדַע לוֹ:

– לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה וְיוֹתֵר מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַקּוֹדֶמֶת, הִגִּיעָה לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה הַבְּשׂוֹרָה, שֶׁהַיְּהוּדִים רְשָּׁאִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. בַּיָּמִים הָהֵם נִתְלַכְּדוּ בְכָל מָקוֹם קְבוּצוֹת צְעִירִים וּצְעִירוֹת לַעֲלוֹת לָאָרֶץ חֲלוּצִים בְּרֹאשׁ הָעָם. עֵל כֵּן קָרְאוּ לָהֶם “חֲלוּצִים”. בְּאַחַת הַקְּבוּצוֹת הַלָּלוּ שֶׁבָּאָה מֵאֶרֶץ לִיטָא הָרְחוֹקָה, הָיָה גַּם אַבָּא שֶׁל שָׁאוּלִי. אַחַר שָׁנָה אַחַת שֶׁל נְדוּדִים וְטִלְטוּלִים עַל פְּנֵי כֹּל אַרְצוֹת אֵירֹפָה הִגִּיעוּ סוֹף סוֹף אַרְצָהּ. כַּאן עָבְדוּ זְמָן רַב בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בִּיהוּדָה וּבַגָּלִיל, עַד שֶׁהִצִּיעָה לִפְנֵיהֶם קֶרֶן הַיְסוֹד לְהִתְיַשֵּׁב עַל אַדְמַת “כְנֵיפֶשׂ” לְעָבְדָהּ וְלִבְנוֹתָהּ. וְשֵׁם הַקְּבוּצָה “אַחֲוָה”.

בְּאוֹתוֹ זְמָן יָצְאָה גַּם קְבוּצָה אַחֶרֶת שֶׁל חֲלוּצִים מֵאֶרֶץ צֶ’כִיָּה. רֻבָּם בְּנֵי עֲשִׁירִים שֶׁעָזְבוּ אֶת-הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת וְלַמְרוֹת רְצוֹן הוֹרֵיהֶם דָּבְקָה נַפְשָׁם בַּעֲבוֹדָה. תְּחִלָּה הִכְשִׁירוּ עַצְמָם לַעֲבוֹדַת אֲדָמָה אֵצֶל אִכָּרִים בְּחוּ"ל וְאַחַר כַּךְ עָלוּ אַרְצָה וְעָבְדוּ גַּם הֵם בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים. בֵּינָתַיִם לֹא הִסְפִּיקוּ כּוֹחוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי “אַחֲוָה”, שֶׁמְּעַטִּים הָיוּ, לִבְנוֹת אֶת יִשּׁוּבָם, וּקְבוּצָהּ זוֹ בָאָה לְשָׂרִיד לְעֶזְרָתָם. נִתְאַחֲדוּ שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת וְהָיוּ לְקִבּוּץ אֶחָד.

אַךְ הַמֶּשֶׁק הָלַךְ וְנִתְרַחֵב. הַשָּׂדֶה נָתַן אֶת־יְבוּלוֹ וְהָיָה צָרִיךְ לְקָצְרוֹ, הַפָּרוֹת הֵנִיבוּ חָלָב וְהָיָה צָרִיךְ לְחָלְבָן. וְשׁוּב לֹא הִסְפִּיקוּ אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ לַעֲשׂוֹת אֶת־כָּל הָעֲבוֹדָה הָרַבָּה.

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי מְאֹרְעוֹת תַּרְפַּ"ט כַּאֲשֶׁר זָמְמוּ שׂוֹנְאֵינוּ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. כִּתְשׁוּבָה עַל מְזִמָּתָם בָּאוּ לָאָרֶץ מַחֲנוֹת חֲדָשִׁים שֶׁל חֲלוּצִים, מִתְּנוּעַת “הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר” וּמִתְּנוּעוֹת אֲחֵרוֹת, וְלַעֲלִיָּה זוֹ קָרְאוּ “הָעֲלִיָּה הַחֲמִישִׁית”. קְבוּצוֹת קְטַנּוֹת מֵעֲלִיָּה זוֹ בָּאוּ גַם לְשָׂרִיד, מִיּוֹצְאֵי פּוֹלִין, גַּלִיצְיָה, רוֹמַנְיָה וַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. לֹא כֻּלָּם בָּאוּ לְשָׂרִיד עַל מְנָת לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. רַבִּים בָּאוּ לְהִתְאַמֵּן כַּאן בָּעֲבוֹדָה וּלְהִתְרַגֵּל לְחַיֵּי הָאָרֶץ. יָצְרוּ כַאן “גַּרְעִינִים” לְקִבּוּצִים חֲדָשִׁים וְעַד מְהֵרָה יָצְאוּ לְהָקִים יִשּׁוּבִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

… “וְצַבָּרִים אֵין בִּכְלַל בֵּין חַבְרֵי הַקִּבּוּץ?” שָׁאַל שָׁאוּלִי כִּי זֶה עִנְיֵן אוֹתוֹ בַּמְּיֻחָד….

– עַכְשָׁו כְּבָר יֶשְׁנָם אֲחָדִים. לִפְנֵי שָׁנָה קִבַּלְנוּ “הַשְׁלָמָה” חֲדָשָׁה שֶׁל חֲבֵרִים שֶׁנִּתְחַנְּכוּ בִּתְנוּעַת “הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר” הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית, וּבְתוֹכָם שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹלְדוּ בָּאָרֶץ… אֲבָל עוֹד מְעַט נְקַבֵּל “הַשְׁלָמָה” שֶׁכֻּלָּה “צַבָּרִים” וְלֹא “צַבָּרִים” סְתָם אֶלָּא “צַבָּרִים” שֶׁהוֹרָתָם וְלֵידָתָם בְּשַׂרִיד, הֲלֹא הֵם הַיְּלָדִים הַבּוֹגְרִים הַגּוֹמְרִים אֶת־לִמּוּדֵיהֶם וְעוֹמְדִים לְהִצְטָרֵף לַקִּבּוּץ…

– וּבְכֵן… כְּשֶׁאֶגְמֹר אֲנִי אֶת־בֵּית־הַסֵּפֶר, אֶהְיֶה גַם אֲנִי חָבֵר בַּקִּבּוּץ?"…

– מוּבָן… אָז נִהְיֶה קִבּוּץ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, בּוֹ חֲבֵרִים בְּנֵי כָּל הַגִּילִים: סָבִים וְסָבְתּוֹת, אָבוֹת וּבָנִים, קְטַנִּים וּגְדוֹלִים…. שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל דּוֹרוֹת….

 

מַיִם מִן הַסֶּלַע    🔗

הַדָּבָר הָיָה לִפְנֵי שָׁנָה, בְּעֵת שֶׁחָפַרְנוּ תְּעָלָה כְּדֵי לְהַעֲבִיר קַו מַיִם לְשָׂרִיד מִמֵּי “מְקוֹרוֹת”. הָיָה בֹּקֶר מְעֻנָּן וְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת, הִתְחִיל גֶּשֶׁם יוֹרֵד שֶׁהִפְרִיעַ אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ. נִכְנַסְנוּ בְּתוֹךְ סֻכָּהּ אַחַת שֶׁהָיְתָה סְמוּכָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וִישַׁעְיָהוּ סִפֵּר לָנוּ אֵיךְ מָצְאוּ לְפָנִים מַיִם בְּשַׂרִיד:

בַּיָּמִים הַהֵם, וְהַמַּעְיָן מֵימָיו מְפַכִּים בְּמַעֲבֵה־הָאֲדָמָה וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מְבִיאִים מֵימֵיהֶם מִשְּׁתֵּי הַבְּאֵרוֹת הָעַרְבִיּוֹת אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה (הָאַחַת בֵּין שָׂרִיד וּבֵין גְּבַת וְהָאַחֶרֶת עַל־יַד תֵּל־שָׂדוּד שֶׁהִזְכַּרְנוּהָ לְעֵיל, זוֹ הַבְּאֵר מִמֶּנָּה יַשְׁקוּ הָעַרְבִים אֶת עֶדְרֵיהֶם). מְסַפְּרִים שֶׁהָעַרְבִים הָיוּ מַסְבִּירִים פָּנִים לְשׁוֹאֲבֵי מַיִם מִשֶּׁלָּנוּ וְהָיוּ עוֹזְרִים לָהֶם לְמַלֵּא חָבִיּוֹתֵיהֶם.

שְׁאִיבַת מַיִם כֵּיצַד? מַעֲלִים עַל עֲגָלָה שָׁלֹשׁ חָבִיּוֹת, וְיוֹצְאִים אֶל הַבְּאֵר. כַּאן עוֹמֵד חָבֵר אֶחָד וְשׁוֹאֵב בַּפַּח מִן הַבְּאֵר וְחָבֵר אַחֵר שׁוֹפֵךְ אֶת־הַמַּיִם לְתוֹךְ הֶחָבִיּוֹת. נִמְלְאוּ הֶחָבִיּוֹת, מְכַסִּים אוֹתָן בְּשַׂקִּים, מְהַדְּקִים אוֹתָן בְּחִשּׁוּקִים וְיוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ. הַדֶּרֶךְ מְלֵאַת טְרָשִׁים, הָעֲגָלָה מִטַּלְטֶלֶת אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ וְהַמַּיִם נִשְׁפָּכִים לָרֹב.

שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל הָעֲגָלָה מְלֻכְלָכִים וּשְׁחֹרִים. אֲבַק הַדֶּרֶךְ נִדְבַּק בְּבִגְדֵיהֶם הָרְטֻבִּים עַד שֶׁהָיוּ כְּעֵין הַבּוֹץ. הִגִּיעוּ אֶל הֶחָצֵר, הַכֹּל מְרִיעִים לִקְרָאתָם בְּשִׂמְחָה:

“מַיִם, מַיִם!” הַמַּיִם עֲכוּרִים מְלֵאִים אָבָק וָקַשׁ, אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים אוֹתָם הָאֲנָשִׁים בְּצָמָא כִּי הַשָּׁרָב גָּדוֹל וְהָאָדָם צָמֵא לַמַּיִם.

אַחַר זְמַן מָה, הִתְקִינוּ צִנּוֹרוֹת מֵהַבְּאֵר הַזֹּאת עַד הֶחָצֵר וּמוֹטוֹר קָטָן הָיָה שׁוֹאֵב כְּדֵי שְׁנֵי מֶטְרִים מְעֻקָּבִים לְיוֹם.

הַמִּקְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה.    🔗

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ הַחֲבֵרִים מִתְרַחֲצִים בְּסֵפֶל מַיִם; אַחַר כַּךְ הוּקְמָה הַמִּקְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה; הָיְתָה זוֹ מִין סֻכָּה, שֶׁקִּירוֹתֶיהָ עֲשׂוּיִים – שַׂקִּים יְשָׁנִים וּבְתוֹכָהּ תָּלוּי פַח נָקוּב, הַמִּתְרַחֵץ הָיָה מֵבִיא אִתּוֹ אֶת־מְנַת מֵימָיו, יוֹצֵק אוֹתָם לְתוֹךְ הַפַּח וְהִנֵּה מִקְלַחַת… הָיוּ יָמִים שֶׁחֲבֵרִים הָיוּ חוֹזְרִים מֵהַשָּׂדֶה עֲיָפֵים וִיגֵעִים וַאֲפִילוּ טִפַּת מַיִם לֹא מָצְאוּ בֶּחָצֵר.

אַרְבַּע קְדִיחוֹת וּמַיִם אָיִן.    🔗

וַדַּאי קְרָאתֶם עַל אוֹדוֹת אוֹרְחוֹת הַמְּשָׂרְכוֹת דַּרְכָּן בַּיְשִׁימוֹן לְלֹא טִפַּת מָיִם. לְאוֹרְחַת נוֹדְדִים דָּמִינוּ גַּם אֲנַחְנוּ. כִּבְנֵי מִדְבָּר הָיִינוּ. אֲבָל לֹא נִתְיָאַשְׁנוּ וְהִתְחַלְנוּ מְחַפְּשִׂים מְקוֹר מַיִם בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה. בָּרִאשׁוֹנָה קָדְחוּ בַּבְּאֵר אֲשֶׁר בְּקִרְבַת תֵּל שָׂדוּד, הָעַרְבִים מִחוּ בְּיָדֵנוּ, כִּי יָרְאוּ שֶׁמָּא נִגְזֹל אֶת־מֵימֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כִּי הֶעֱלֵינוּ חֶרֶס נָחָה דַּעְתָּם. אַחַר כַּךְ קָדְחוּ בַּבְּאֵר שֶׁעַל־יַד גְּבַת וְגַם שָׁם לְלֹא הַצְלָחָה. נַעֲשׂוּ עוֹד שְׁתֵּי קְדִיחוֹת וְאַף הֵם עָלוּ בַּתֹּהוּ.

וְאֵיךְ קָדְחוּ? מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָה הָעִבְרִית שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם בָּא גֵיאוֹלוֹג אֶחָד, ד"ר פִּיקַרְד שְׁמוֹ, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט בַּסְּבִיבָה וּמַכֶּה בַּפַּטִּישׁ שֶׁבְּיָדוֹ עַל הָאֲבָנִים הַפְּזוּרוֹת עַל גַּבֵּי הַקַּרְקָע; לְפִי תְּכוּנָתָן שֶׁל הָאֲבָנִים הָיָה קוֹבֵעַ אֶת־הַמָּקוֹם לִקְדִיחָה.

וּמְאַחַר שד"ר פִּיקַרְד לֹא הִצְלִיחַ לִמְצֹא לָנוּ מַיִם, פָּנִינוּ לַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת וּבִקַּשְׁנוּ עֶזְרָה מִמֶּנָּה.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְשָׂרִיד אַוּטוֹ קָטָן וּבְתוֹכוֹ אִישׁ חָבוּשׁ מִגְבַּעַת קְטַנָּה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ “מַאלַאנוֹ”, כְּלוֹמַר – אֲבַטִּיחַ. שְׁמִי – מִיסְטֶר בְּלאֶקס – אָמַר – מְהַנְדֵּס אָנִי, וַאֲנִי אֶמְצָא לָכֶם מַיִם. עָלוּ כַמָּה חֲבֵרִים לִמְכוֹנִיָּתוֹ שֶׁל מִיסְטֶר בְּלאֶקס וְנָסְעוּ עִמּוֹ לַשָּׂדֶה. הַלָּה כְּאִלּוּ נִתְנַמְנֵם לוֹ בַדֶּרֶךְ: פִּתְאוֹם הֵקִיץ וּפָקַד לַעֲמֹד. בְיָדוֹ מִין שָׁעוֹן הָיָה – מַדְגֹּבַהּ – נִסְתַּכֵּל מִיסְטֶר בְּלאֶקס בַּשָּׁעוֹן, יָרַק וְאָמַר: כָּאן תִּמְצְאוּ מַיִם. מִיַּד תָּקַעְנוּ יָתֵד בַּמָּקוֹם וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְחַלְנוּ חוֹפְרִים. בְּיָדַיִם חָפַרְנוּ כִּי מְכוֹנוֹת לֹא הָיוּ לָנוּ. חָפַרְנוּ וְחָפַרְנוּ וּמִשֶּׁהִגַּעְנוּ לְעֹמֶק שֶׁל 60 מֶטֶר, נִתְגַּלּוּ הַמָּיִם. יְכוֹלִים אַתֶּם לְתָאֵר בְּנַפְשְׁכֶם מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעָה לַמַּחֲנֶה הָעֲגָלָה הָרְתוּמָה לִטְרַקְטוֹר וּבָהּ חָבִיּוֹת מְלֵאוֹת מַיִם מֵהַבְּאֵר שֶׁלָּנוּ. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת תַּרְצַ"ב…

כָּךְ סִיֵּם יְשַׁעְיָהוּ אֶת־סִפּוּרוֹ. בֵּינְתַיִם פָּסַק הַגֶּשֶׁם וְיָכֹלְנוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ.

מֵאָז גָּדַל הַקִּבּוּץ וְהַבְּאֵר הָרִאשׁוֹנָה דָּלְלוּ מֵימֶיהָ. רָאוּ הַמּוֹסָדוֹת הַלְּאמִּיִּים כִּי יָבְשׁוּ מְקוֹרוֹת הַמַּיִם בְּיִשּׁוּבֵי הָעֵמֶק הַמַּעֲרָבִי, וּכְשָׂרִיד, כֵּן גַּם גְּבַת, רָמַת־דָּוִד, וּכְפַר יְהוֹשֻׁעַ סוֹבְלוֹת מֵחֹסֶר מַיִם, הֶחְלִיטוּ לְהָבִיא מַיִם לָעֵמֶק הַמַּעֲרָבִי מִבֶּאֱרוֹת כְּפַר חֲסִידִים, שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בְמַיִם רַבִּים. וְשָׁם קָרְאוּ לְמִפְעָל זֶה “מְקוֹרוֹת”. בְּחֹרֶף שְׁנַת תש"א בָּא תּוֹרָה שֶׁל שָׂרִיד לְקַבֵּל מַיִם מִ"מְּקוֹרוֹת". יָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי הַקִּבּוּץ מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, לַחֲפִירַת תְּעָלוֹת וּלְהַנָּחַת צִנּוֹרוֹת. וּבְאֶחָד מִיּמֵי הָאָבִיב נִפְתַּח לָרִאשׁוֹנָה בֶּרֶז, וְזֶרֶם מַיִם אַדִּירִים פָּרַץ מִתּוֹכוֹ, וַתֵּשְׁתְּ שָׂרִיד מַיִם לָרְוָיָה.

 

בדרכים    🔗

זֶהוּ אֶמְצַעִי הַתַּחְבּוּרָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לָנוּ בְשַׂרִיד. הוּא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ לָנוּ בְּאוֹתָה מִדָּה, שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ לָנוּ הַטֶּקְסִי הַיּוֹם. אֵיךְ נוֹהֲגִים בַּחֲמוֹר? יוֹשְׁבִים עָלָיו לֹא בְּאֶמְצַע גַּבּוֹ כְּעַל סוּס אֶלָּא בְּקָצֵהוּ הָאֲחוֹרִי, סָמוּךְ לַזָּנָב. בְּמַקֵּל שֶׁבַּיָּד מַמְרִיצִים אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ, רוֹצֶה הוּא לָלֶכֶת מוּטָב – וְאִם לַאו אֵין לְךָ בְּרֵירָה אֶלָּא לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּרְצֶה. כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא בְּדַרְכּוֹ עֵשֶׂב עֲסִיסִי עוֹמֵד וְטוֹעֵם מִמֶּנּוּ, מוֹצֵא סִימָן שֶׁל חֲמוֹר אַחֵר, עוֹמֵד וּמֵרִיחַ בּוֹ. צוֹפָר אֵין לוֹ, אֲבָל נוֹעֵר הוּא, וְכָל נְעִירָה וּנְעִירָה שֶׁלּוֹ כִּצְפִירַת אַזְעָקָה. לְהוֹבָלַת מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּעֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִפְרָדוֹת. כְּבִישׁ טֶרֶם הָיָה בָּעֵמֶק. רַק שְׁבִילִים מְלֵאֵי אָבָק בַּקַּיִץ וּבֹץ בַּחֹרֶף. אֶת־הֶחָלָב צָרִיךְ הָיָה לְהוֹבִיל לְנַהֲלָל וּמִשָּׁם בְּאַוּטוֹ לְחֵיפָה. בַּחֲצוֹת לַיְלָה הָיוּ רוֹתְמִים זוּג פְּרָדוֹת לָעֲגָלָה. מֵעַל הָעֲגָלָה הָיָה פָּרוּשׂ מִין גַּג עָשׂוּי בָּד שֶׁל אֹהֶל, וּבִקְצֵה הַיָּצוּל מִתְנַדְנֵד לוֹ פָּנָס דּוֹלֵק. הָעֶגְלוֹן הָיָה מִתְנַמְנֵם בִּשְׁעַת נְסִיעָה וְהַפְּרָדוֹת הוֹלְכוֹת מֵעַצְמָן. פְּעָמִים שָׁקְעוּ בַּבֹּץ וְהָיָה צָרִיךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה עַד שֶׁהוֹצִיאוּן. וְכֵיצַד הוֹצִיאוּן? מַכְנִיסִים קֶרֶשׁ שֶׁל עֵץ לַתַּחַת בִּטְנָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה וְסוֹחֲבִים אוֹתָהּ עַד שֶׁיּוֹצֵאת מִן הַבִּצָּה.

אֶת־הַחוֹלִים הוֹבִילוּ לְבֵית הַחוֹלִים שֶׁבְּעֵין־חָרוֹד בָּרַכֶּבֶת. הָרַכֶּבֶת הָיְתָה מְבִיאָה לָנוּ גַם חָמְרֵי בִנְיָן, אַךְ מִיִּשּׁוּבֵנוּ וְעַד תַּחֲנַת כְּפַר־בָּרוּךְ הַסְּמוּכָה, מַהֲלַךְ כַּמָּה מִילִים. הִצְלִיחָה הָעֲגָלָה לְהַגִּיעַ עַד הַתַּחֲנָה, שׁוּב לֹא יָכְלָה לַחֲזֹר.

בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הָיִינוּ לִפְעָמִים מַשְׁאִירִים אֶת־הָעֲגָלָה שְׁקוּעָה בַּבֹּץ עַד הָאָבִיב. הָעֶגְלוֹנִים חָזְרוּ הַבַּיְתָה בִּרְכִיבָה, וְאִזְמָעִין, מֵהַכְּפָר הָעַרְבִי הַסָּמוּךְ, הֵבִיא לָנוּ אֶת־הַמִּטְעָן עַל גְמַלָּיו. אַחַר רָכַשְׁנוּ לָנוּ אַוּטוֹ. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הִשְׁאַרְנוּהוּ בַּמּוּסָךְ שֶׁבָּנִינוּ לוֹ בַּכְּפָר הָעַרְבִי הַסָּמוּךְ, שֶׁאֵלָיו הוֹלִיךְ כְּבִישׁ. מִן שָׂרִיד וְעַד לָאַוּטוֹ שֶׁבַּכְּפַר הַהוּא הוֹבַלְנוּ אֶת־הַתּוֹצֶרֶת בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לִטְרַקְטוֹר, שֶׁהָיְתָה מִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת בְּמַעֲלֵה הָהָר. פְּעָמִים נִתְּקָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַמְּחַבֶּרֶת אֶת הָעֲגָלָה לַטְּרַקְטוֹר וְהַטְּרַקְטוֹר מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ הָלְאָה וְהָעֲגָלָה חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה מֵעַצְמָהּ…

בַּתְּחִלָּה הָיָה לָנוּ אַוּטוֹ מְעֹרָב; כְּלוֹמַר – אוֹטוֹ מַשָּׂא סָגוּר וּבוֹ סַפְסָל לַחֲמִשָּׁה נוֹסְעִים. מִי שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד מָחָר. הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁל שֵׁרוּת הָעֵמֶק הָיָה עַל יַד יִשּׁוּבֵנוּ רַק פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם וְרַק בִּימוֹת הַקַּיִץ.

בִּשְׁנַת תַּרצַ"ז – אַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים לְקִיּוּם הַמֶּשֶׁק, נִסְלַל הַכְּבִישׁ עַל יַד מִשְׁקֵנוּ. עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הָיְתָה זוֹ. הָיָה צָרִיךְ לַחְצֹב מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ בְּתוֹךְ הָהָר. לַמַּעֲבָר הַזֶּה קָרָאנוּ “דַּרְדָּנֶלִּים” עַל שֵׁם הַמֵּצַר הַמְּחַבֵּר אֶת יַם־הַשַּׁיִשׁ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן.

מֵאָז הָיְתָה הַרְוָחָה. אַוּטוֹבּוֹסִים וּמְכוֹנוֹת עוֹבְרִים עַל יָדֵינוּ כָּל יוֹם. אַף אָנוּ הֶחְלַפְנוּ לָנוּ אֶת־הָאַוּטוֹ הַיָּשָׁן שֶׁלָּנוּ בְּחָדָשׁ וְגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְגַם אַוּטוֹ שֵׁנִי קָנִינוּ, וּכְשֶׁיּוֹשְׁבִים לִפְעָמִים עַל הַסַּפְסָל הַיָּשָׁן שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵיטָה מֵהָאַוּטוֹ הָרִאשׁוֹן נִזְכָּרִים בְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל שֶׁלֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ יִכָּנְסוּ וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם מְכוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת? וּמִי זוֹכֵר עוֹד אֶת־פִּגְעֵי הַדְּרָכִים? רַק עֶגְלוֹנִים וָתִיקִים עוֹדָם זוֹכְרִים. אוּלַי גַּם הַפְּרָדוֹת שֶׁלָּנוּ, אִם לַפִּרְדָּה זִכָּרוֹן…

 

הרפת שלנו    🔗

וכַךְ מְסַפֵּר מְנַחֵם הָרִפְתָּן הַוָּתִיק: יוֹם אֶחָד בָּא עֲרָבִי לַמַּחֲנֶה: פָּרָה יֵשׁ לוֹ, אַחַת מִשֶּׁבַע הַפָּרוֹת אֲשֶׁר רָאָה פַרְעֹה בַּחֲלוֹמוֹ, וְדַוְקָא מִן הַפָּרוֹת טוֹבוֹת הַמַּרְאֶה וּבְרִיאוֹת הַבָּשָׂר, אֵין כָּמוֹהָ בְּכָל הָאָרֶץ, עַל כֵּן לֹא יִפָּרֵד מִמֶּנָּה לְעוֹלָם… אֶלָּא אִם כֵּן יִשְׁקְלוּ בְּיָדוֹ שְׁמוֹנֶה לִירוֹת… וּמָה לֹא יַעֲשׂוּ חֲלוּצִים כְּדֵי לִרְכּשׁ פָּרָה שֶׁאֵין עַל עָפָר מְשָׁלָהּ? וִיהִי כֵן: הָעֲרָבִי קִבֵּל אֶת הַלִּירוֹת וְהַחֲבֵרִים – אֶת־הַפָּרָה…

הוּבְאָה הַפָּרָה אֶל הַמֶּשֶׁק, נִסְתַּכְּלוּ בָהּ הַחֲבֵרִים, נִסְתַּכְּלוּ וְנִסְתַּכְּלוּ – לֹא יָדְעוּ אִם פָּרָה הִיא וְאִם גְּדִיָּה. עַל כֵּן קָרְאוּ לָהּ “גַּדְיָהּ”.

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת גָּדְיָהּ כְּבוֹאָה לַמֶּשֶׁק: בַּעֲטָנִית וְנַגְּחָנִית הָיָתָה. כָּל עַצְמוֹתֶיהָ תֹּאמַרְנָה שִׁירָה, אַךְ מְקוֹר חֲלָבָהּ – כְּנַחַל קִישׁוֹן בְּעֶצֶם תַּמּוּז.

לֹא הֶאֱרִיכָה יָמִים גַּדְיָה אֶצְלֵנוּ, כִּי מְכַרְנוּהָ בַּחֲצִי הַמְּחִיר. לְיָמִים, שָׁלַחְנוּ חָבֵר לְשׁוּקֵי יָפוֹ וָלוֹד, אוּלַי יִמְצָא פָרָה מִפָּרוֹת הַבָּשָׁן וְהָיָה לָנוּ שִׁלּוּמִים עַל גַּדְיָה שֶׁאֵינֶנָּה. צִחְצַח הֶחָבֵר אֶת־מַגָּפָיו, יָצָא לְיָפוֹ וְחָזַר מִשָּׁם עִם שְׁתֵּי פָרוֹת. עָמְדוּ לַחֲלֹב אֶת־הָאַחַת וְרָאוּ שֶׁחֲסֵרָה הִיא פְּטָמוֹת; עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שְׁמָהּ “חֶסְרוֹנִית”. וְאֶת הַשְּׁנִיָּה קָרְאוּ “צִידוֹנִית”, כִּי מִצִּידוֹן בָּאָה. גַּם שְׁתֵּיהֶן לֹא הֵנִיבוּ חָלָב וּמָכַרְנוּ גַּם אוֹתָן. רָאוּ הַחֲבֵרִים שֶׁבְּעַצְמָם לֹא יַצְלִיחוּ לְהָקִים אֶת־הָרֶפֶת. מֶה עָשׂוּ? קָרְאוּ מוֹעֵצָה שֶׁל אַנְשֵׁי הַמְּשָׁקִים שֶׁבַּסְּבִיבָה וְהֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ אִישׁ מְיֻחָד לְדַמֶּשֶׂק לְהָבִיא מִשָּׁם פָּרוֹת, נָסַע הָאִישׁ לְדַמֶּשֶׂק וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים הֵבִיא מִשָּׁם אֶת־אַרְבַּע פָּרוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנוֹת: אֶת־זְכִיָּה, אֶת־אֲבִישַׁג, אֶת־תַּמָּה וְאֶת־רֻחָמָה. אַחַר כָּךְ הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶן מִפָּרוֹת הָאָרֶץ, אֶת־חֶמְדָּה וְאֶת־כּוּשִׁית. אֵלֶּה הָאִמָּהוֹת שֶׁל רִפְתֵּנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אִם תִּרְאוּ פָּרָה שְׁחֹרָה אוֹ שְׁחֹרָה־לְבָנָה בְּרִפְתֵּנוּ דְּעוּ כִּי מִצֶּאֱצָאֵי פָּרָה דַמַּשְׂקָאִית וּפָר הוֹלַנְדִּי הִיא וְאִם תִּרְאוּ פָּרָה חוּמָה וּגְבֹהָהּ דַּקַּת רַגְלַיִם וּבַעֲלַת שֵׂעָר מַבְרִיק תֵּדְעוּ כִּי דַמַּשְׂקָאִית טְהֹרָה הִיא, וּמִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת־הַפָּר שֶׁלָּנוּ “בֹּעַז”?

כָּל הָרוֹצֶה לָדַעַת אֶת־תּוֹלְדוֹת שָׂרִיד וּמְאֹרְעוֹתֶיהָ, וַאֲשֶׁר אִרַע בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים – יֵלֵךְ לָרֶפֶת שֶׁלָּנוּ; כָּבַשׁ מוּסוֹלִינִי אֶת־חַבָּשׁ – קָרָאנוּ שֵׁם פָּרָה “חַבָּשָׁה”; הִכְנִיסוּ חַשְׁמַל לַמֶּשֶׁק – יֵשׁ פָּרָה “חַשְׁמַלִּית”; “לַהַק” – לִכְבוֹד בִּקּוּרָהּ שֶׁל לַהֲקַת “הַמַּטְאֲטֵא” בְשָׂרִיד וְעוֹד וְעוֹד. הָרֶפֶת שֶׁלָּנוּ נֶחְשֶׁבֶת לְאַחַת הַטּוֹבוֹת בָּאָרֶץ, יֵשׁ בָּהּ כְּמֵאָה פָּרוֹת וְ־40 עֲגָלוֹת וְאֶלֶף לִטֶר חָלָב נִשְׁלַח מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ לַ"תְּנוּבָה". כֵּן יִרְבּוּ…..

 

מְכונות מספרות    🔗

קָרָה זֶה בַּלָּיְלָה. עָמַדְתִּי עַל הַמִּשְׁמָר בֶּחָצֵר. לַיְלָה קַר הָיָה – לַיְלָה שֶׁלִּפְנֵי גֶּשֶׁם. עָשִׂיתִי אֶת הַסִּבּוּב הָרָגִיל שֶׁעוֹשֶׂה כָּל שׁוֹמֵר בְּעֵת הַשְּׁמִירָה. בְּכָל פִּנּוֹת הֶחָצֵר עָמְדוּ פְּזוּרוֹת מְכוֹנוֹת הַפַּלְחָה, כִּי טֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְהַכְנִיסָן לַסְּכָכוֹת לִקְרַאת הַחֹרֶף. הִרְהַרְתִּי בְלִבִּי לוּ נִתָּן פֶּה לַמְּכוֹנוֹת כִּי עַתָּה וַדַּאי הָיוּ מִתְאוֹנְנוֹת, שֶׁקַּר לָהֶן. וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי פִּתְאוֹם קוֹל צִלְצוּל, הָיָה זֶה פַּעֲמוֹן הַמַּכְבֵּשׁ שֶׁצִּלְצֵל, וּמִיַּד אַחֲרָיו טִרְטֵר הַטְּרַקְטוֹר “קֵז” שֶׁעָמַד אַף הוּא בֶּחָצֵר.

– “קַר, חֲבֵרִים! לָמָּה שָׁכְחוּ לְהַכְנִיס אוֹתָנוּ לַסְּכָכָה?”

“פָּחֲדוּ – כְּפִי הַנִּרְאֶה – שֶׁמָּא יַפְצִיצוּ אוֹתָנוּ, לָכֵן פִּזְּרוֹ אוֹתָנוּ בְּכָל הֶחָצֵר!”

– “לוּ עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד, לֹא הָיָה מְשַׁעֲמֵם כָּל כַּךְ”.

וּרְאֵה זֶה – פֶּלֶא, הַמְּכוֹנוֹת הִתְחִילוּ זָזוֹת מִמְּקוֹמָן וּמִתְכַּנְּסוֹת כֻּלָּן יַחַד לַמִּגְרָשׁ שֶׁעַל יַד הַבְּרֵכָה: אַרְבַּעַת הַטְּרַקְטוֹרִים, שְׁנֵי הַקּוֹמְבַיְנִים, הַמַּחֲרֵשׁוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּאַלְּמוֹת, הַמַּגֻבִּים, הַדִּסְקוֹסִים, הַ"בּוֹקְרִים" וְכָל יֶתֶר הַמְּכוֹנוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת לְמִינֵיהֶן עַד כִּי מָלְאָה כָּל הַכִּכָּר.

– וְעַכְשָׁיו הָבָה וּנְסַפֵּר סִפּוּרִים! – הִצִּיעַ הַטְּרַקְטוֹר “קַטֶרְפִּילֶר”.

– טוֹב! טוֹב! הִסְכִּימוּ כֻלָּן.

–…אֶצְלֵנוּ בַאֲמֵרִיקָה…פָּתַח הַדִּיזֶל…

– מִי צָרִיךְ אֶת־סִפּוּרֶיךָ מֵאֲמֵרִיקָה? מַכִּירִים בְּךָ שֶׁחָדָשׁ אַתָּהּ בָּאָרֶץ – אָמְרָה הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית – מוּטָב שֶׁיְּסַפֵּר הַקּוֹמְבַּיְן הַיָּשָׁן מִסִּפּוּרֵי שָׂרִיד…

מִיַּד פָּתַח הַקּוֹמְבַּיְן וְאָמַר:

– “כְּשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לֹא יָדְעוּ עֲדַיִן בָּאָרֶץ מָה זֶּה קוֹמְבַּיְן. אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן. קֹדֶם לָכֵן הָיוּ דָּשִׁים אֶת־הַתְּבוּאָה בִּמְכוֹנוֹת דַּיִשׁ. קְצָרוּהָ וְאִלְּמוּהָ בַּשָּׂדֶה וְאֶת־הָאֲלֻמּוֹת הֵבִיאוּ הַבַּיְתָה לַדָּיִשׁ. עֲבוֹדָה קָשָׁה הָיְתָה זוֹ וְכִמְעַט כָּל הַחֲבֵרִים הָיוּ עֲסוּקִים בָּהּ. הַיּוֹם אֲנִי קוֹצֵר, אֲנִי דָּשׁ וּמוֹצִיא שַׂקֵּי חִטִּים קְשׁוּרִים וּמְתֻקָנִים”…

– וַאֲנִי עוֹדֶנִּי זוֹכֵר – אָמַר גַּלְגַּל שֶׁנִּשְׁאַר לִפְלֵיטָה מֵהַטְּרַקְטוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ “אַבְנֵס” – שֶׁהָיִיתִי מֵנִיעַ אֶת־מְכוֹנַת הַדַּיִשׁ, אֲבָל קֹדֶם לָכֵן הָיוּ דָּשִׁים אֶת הַתְּבוּאָה בְּמוֹרָג. אֵיךְ דָּשִׁים בְּמוֹרָג? מְעָרְמִים אֶת־הַתְּבוּאָה לַעֲרֵמָה, רוֹתְמִים זוּג בְּהֵמוֹת לְקֶרֶשׁ שֶׁאֲבָנִים חַדּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ מִתַּחְתָּיו וְאִישׁ עוֹמֵד עַל הַקֶּרֶשׁ וּמִסְתּוֹבְבִים כָּל הַיּוֹם עַל הָעֲרֵמָה עַד אֲשֶׁר נִדוֹשָׁהּ כָּל הַתְּבוּאָה.

– "וְעַד שֶׁבָּאתִי אֲנִי – אָמַר הַמַּכְבֵּשׁ – הָיוּ כּוֹבְשִׁים אֶת־הֶחָצִיר בְּמַכְבֵּשׁ יָד וְלֹא הָיוּ מַסְפִּיקִים אֶלָּא חֲמִשִּׁים חֲבִילוֹת לְיוֹם, וַאֲנִי כוֹבֵשׁ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּבְפָחוֹת זְמַן – "…

– “וַאֲנִי זוֹכֵר – אָמַר “בִּיסוֹק”, זָקֵן וְרָצוּץ, אֶת־חֲרִישָׁתִי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁחָרַשְׁתִּי. קֹדֶם לָכֵן הָיוּ הָעַרְבִים חוֹרְשִׁים בַּמַחֲרֶשֶׁת־עֵץ רְתוּמָה לְצֶמֶד שְׁוָרִים. הַשָּׂדוֹת הָיוּ מְכֻסִּים קוֹצִים וּבַרְקָנִים וְהַרְבֵּה אֲדָמָה נִשְׁאֲרָה לֹא חֲרוּשָׁה”.

– “וְאֵיךְ זָרְעוּ?” שָׁאַל הַקָּרְנְלִיסְטֶר (מְכוֹנַת הַזְּרִיעָה).

– “פָּשׁוּט, בְּיָדַיִם! בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יָדְעוּ עַל קִיּוּמָם שֶׁל מְיֻחָסִים כָּמוֹךְ…”

– “וַאֲנִי זוֹכֵר” – אָמַר מִישֶׁהוּ – “אֵיךְ שֶׁהָיוּ הַחֲבֵרִים קָמִים בְּשָׁלֹשׁ בַּלַּיְלָה וְיוֹצְאִים לִתְלֹשׁ עֲדָשִׁים…”

– “אֶת־הָעַכְבָּרִים שֶׁפָּשְׁטוּ בַּשָּׂדוֹת וְהִשְׁמִידוּ אֶת־הַיְּבוּל…”

– “וְאֶת־הָאַרְבֶּה…”

– וְאֶת… וְאֶת… וְאֶת… קִשְׁקְשׁוּ הַמְּכוֹנוֹת וְהֶעֱלוּ זִכְרוֹנוֹת מִימֵי קֶדֶם… הַמְּכוֹנוֹת הַחֲדָשׁוֹת לֹא נִתְעָרְבוּ כְלָל בַּשִּׂיחָה. לֹא הֵבִינוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר הָיָה לְעַבֵּד שָׂדוֹת בְּלִי לַחֲרֹשׁ בְּמַחֲרֵשׁוֹת עֲנָק, מִבְּלִי לִזְרֹעַ בִּמְכוֹנוֹת זְרִיעָה וּמִבְּלִי לִקְצֹר וְלָדוּשׁ בְּקוֹמְבַּיְנִים…

בֵּינָתַיִם נִזְכַּרְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹת אֶת הַבְּהֵמוֹת. נִכְנַסְתִּי לָאֻרְוָה וְשָׁמַעְתִּי אֶת־הַפֶּרֶד “אַמִּיץ” אוֹמֵר לְ"עֲדִינָה" זוּגָתוֹ:

– “שִׁכְחוּ כִּי הָיוּ זְמַנִּים שֶׁלֹּא הָיוּ מְכוֹנוֹת מְצוּיוֹת כְּלָל בְּשָׂרִיד וְעִבְּדוּ אֶת הַשָּׂדוֹת בָּנוּ…”

– “וְעוֹד הַיּוֹם, מִי מוֹבִיל הַבַּיְתָה אֶת־הַיְבוּל וּמִי חֹרֵשׁ בַּכְּרָמִים וּבְגַנֵּי הַיֶרֶק… זְמַן רַב יַעֲבֹר עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בִּלְעָדֵינוּ!”

כְּשֶׁיָּצָאתִי הַחוּצָה הִתְחִיל יוֹרֵד גֶּשֶׁם, הַיּוֹרֶה. וְעַכְשָׁיו עָמְדוּ הַמְּכוֹנוֹת כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ וְנִדְמֶה לִי כִּי כָל מַה שֶּׁרָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי, בַּחֲלוֹם רָאִיתִי, בַּחֲלוֹם שָׁמַעְתִּי. אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁסִּפַּרְתִּי אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הֵם…..

 

יוֹם הוּלֶּדֶת לַקִּבּוּץ    🔗

בֶּחָצֵר תְּכוּנָה רַבָּה: כָּל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק מִתְכּוֹנְנִים לְתַהֲלוּכָה לְהָבִיא לָעוֹבְדִים מִבִּכּוּרֵי תְּנוּבָתָם.

וּפְרָס קָבְעוּ לָעֲנָף אֲשֶׁר הִשִּׂיג אֶת־שִׂיא הַשִּׁכְלוּל וַאֲשֶׁר מַתַּתּוֹ יָפָה מִמַּתְּנוֹת כֻּלָּם. וְגַם שׁוֹפְטִים מִנּוּ: אֶת־"אַמִּיץ" הַפֶּרֶד וְאֶת־"עֲדִינָה" הַפִּרְדָּה, כִּי מִוָּתִיקֵי הַמֶּשֶׁק הֵמָּה וּשְׁלִישִׁית לָהֶם הַיּוֹנָה בַּת הַשּׁוֹבָךְ – כִּי אֲהוּבָה וְנֶאֱמָנָה הִיא עַל כָּל דָּרֵי הֶחָצֵר.

וְאֶת־הַתַּרְנְגוֹל בָּחֲרוּ לִמְפַקֵּד עַל הַתַּהֲלוּכָה. וְלָמָּה דַּוְקָא אוֹתוֹ וְלֹא אַחֵר – כִּי פִּרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וּבַעַל קוֹרֵא הוּא, וּבַעַל תּוֹקֵעַ הוּא, לְבֶן־נוֹצָה וַאֲדֹם־כַּרְבֹּלֶת וְעַל בְּנֵי הָאַצִּילִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִתְחַשֵּׁב כִּי עַל כֵּן חֹטֶר מִגֶּזַע “לוֹרְדְּ” הוּא.

קָפַץ הַתַּרְנְגוֹל עַל הַבְּרֵכָה. מָחָא כָנָף פַּעַם, פַּעֲמַיִם, קָרָא קְרִיאָה גְּדוֹלָה – וְהַתַּהֲלוּכָה זָזָה. מְכוֹנוֹת הַפַּלְחָה הָלְכוּ בְּרֹאשׁ: הַטְּרַקְטוֹרִים שִׁקְשְׁקוּ בְּשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם, הַקּוֹמְבַּיְנִים הֵנִיעוּ כַנְפֵיהֶם הַגְּדוֹלוֹת. הַמַּקְצֵרוֹת, הַמְּאַלְּמוֹת, הַמַּגֻבִּים חָרְקוּ שָׁרְקוּ, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם הִתְנַהֲלוּ עֲגָלוֹת עֲמוּסוֹת

    חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, קַשׁ וְחָצִיר,

    תִּירָס וָפוֹל – שַׂקִּים לְמַכְבִּיר

    מַשָּׂא לַעֲיֵפָה מִתְּנוּבַת שָׂדַי

    פְּרִי עָמָל וְשִׁכְלוּל – לַקִּבּוּץ שַׁי.

– “אָכֵן זֶה שִׁכְלוּל” – אָמְרוּ הַשּׁוֹפְטִים – "וְגַם הַמַּתָּנוֹת יָפוֹת מְאֹד – אַךְ נְחַכֶּה בְּמִשְׁפָּטֵנוּ עַד שֶׁנִּרְאֶה מַה יָבִיאוּ יֶתֶר הָעֲנָפִים – ".

הִגִּיעַ תּוֹרָה שֶׁל הָרֶפֶת. הַפָּרוֹת הַדַּמַּשׁׂקָאוֹת הַחוּמוֹת הָלְכוּ בְּרֹאשׁ, אַחֲרֵיהֶן הַשְּׁחֹרוֹת־לְבָנוֹת, אַחֲרֵיהֶן הָעֲגָלוֹת, רַק הַפָּרִים נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת כִּי חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא לֹא יוּכְלוּ לִמְשֹׁל בְּרוּחָם, יִשְׁתּוֹלְלוּ וְיַפְרִיעוּ אֶת־הַחֲגִיגָה. הֵבִיאוּ אֶת מַתְּנָתָם:

    חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת, חָלָב מָלֵא כַּדִּים

    לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים, הוֹרִים וִילָדִים.

הֵנִיעוּ הַשּׁוֹפְטִים רָאשֵׁיהֶם, כִּי מַה יָבִין פֶּרֶד בְּטַעַם חָלָב אוֹ שַׁמֶּנֶת. אֶחָד מֵהֶם אָמַר:

–"שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ רְפָתוֹת, בָּהֶן חוֹלְבִים אֶת־הַפָּרוֹת חֲלִיבָה חַשְׁמַלִּית – כָּל זְמַן שֶׁאֵין מְכוֹנָה כְּזֹאת בְּרִפְתֵּנוּ – לֹא נַגִּיעַ לְשִׂיא הַשִּׁכְלוּל!"…

– “אִם כֵּן” – קָרָא הַתַּרְנְגוֹל – הָבוּ גֹּדֶל

    שִׁכְלוּל, שִׁכְלוּל

    יֵשׁ רַק בַּלּוּל

    רַק לוֹ הַפְּרָס

    רַק לוֹ תַּגְמוּל!…

בַּעֲלֵי כָּנָף הוֹפִיעוּ בִּפְנֵי עַצְמָם: תַּרְנְגוֹלִים וְתַרְנְגוֹלוֹת, פְּרָגִיּוֹת וְאֶפְרֹחִים בְּנֵי יוֹמָם, כֻּלָּם מְקַרְקְרִים וּמַרְעִישִׁים עוֹלָמוֹת. הִגִּישׁוּ אֶת־מַתְּנָתָם: אַרְגְּזֵי בֵּיצִים.

– אוֹתָנוּ – צִיְּצוֹ הָאֶפְרֹחִים – דָּגְרָה מַדְגֵּרָה חַשְׁמַלִּית, בְּבָתֵּי אֵמוּן גָּדַלְנוּ וּמְנוֹרוֹת שֶׁל נֵפְטְ חִמְּמוּנוּ – הָאֵין זֶה שִׂיא הַשִּׁכְלוּל? –

נִמְלְכוּ הַשּׁוֹפְטִים בְּדַעְתָּם, נִמְלְכוּ וְכִמְעַט גָּמְרוּ אֹמֶר לָתֵת אֶת־הַפְּרָס לַלּוּל, אַךְ בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעוּ הַדְּבוֹרִים:

– זְָזְזְזְזְ… אֵין זֶה שִׁכְלוּל – הַרְאִיתֶם כֵּיצַד אֲנַחְנוּ אוֹגְרוֹת אֶת־צוּף הַפְּרָחִים, בּוֹנוֹת תָּאֵי שַׁעֲוָה וְרוֹקְחוֹת בָּהֶם אֶת־הַדְּבַשׁ הַטּוֹב?

    וְגַם עַכְשָׁו לְכָל בַּרְנַשׁ

    הֵבֵאנוּ שַׁי: צִנְצֶנֶת דְּבַשׁ!

מָצָא הַדְּבַשׁ חֵן בְּעֵינֵי הַשּׁוֹפְטִים, רָצוּ לָתֵת אֶת־הַפְּרָס לַדְּבוֹרִים, אַךְ הִנֵּה הוֹפִיעַ עֵדֶר הַצֹּאן וְהָאַיִל הַזָּקֵן בְּרֹאשׁוֹ.

– אִם לִשְׁפֹט לְפִי הַמַּתָּנוֹת – אָמַר הָאַיִל – רַבּוּ מַתְּנוֹת הַצֹּאן מִמַּתְנוֹת כֻּלָם. וְאָנוּ בְּעַצְמֵנוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט: לֹא סִדּוּרִים מְיֻחָדִים וְלֹא שִׁכְלוּלִים – רַק מְעַט יֶרֶק וּפְסֹלֶת גַּרְעִינִים וַהֲרֵי:

    אֶת־מַתְּנוֹתֵינוּ מִי מָנָה?

    הִנֵּה שַׁמֶּנֶת וּגְבִינָה

    גַּם צֶמֶר לִסְרִיגָה הֵבֵאנוּ

    לִסְרֹג גַּרְבַּיִם מִצַּמְרֵנוּ

    וְזֶבֶל טוֹב הֵבֵאנוּ כַאן

    שַׁי לַשָּׂדֶה וְגַם לַגָּן,

    וְגַם פְּרָווֹת שֶׁל “קָרַקּוּל”

    שְׁחֹרוֹת, נָאוֹת רַבּוֹת סִלְסוּל –

    וּלְמִי הַפְּרָס? וּלְמִי הַתַּגְמוּל?

עָמְדוּ הַשּׁוֹפְטִים לָתֵת אֶת הַפְּרָס לַצֹּאן, אַךְ הִנֵּה נִזְכְּרָה הַיּוֹנָה שֶׁלְּרַגְלָהּ קְשׁוּרָה אִגֶּרֶת מֵאֵת הַצּוֹמֵחַ אֲשֶׁר בַּמֶּשֶׁק: הַמַּטָּעִים, הַמִּסְפּוֹא וְגַן הַיָּרָק. הַלָּלוּ אֵינָם יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמָם וּלְהִשְׁתַּתֵּף בַּתַּהֲלוּכָה, עַל כֵּן הִזְמִינוּ אֶת־קְהַל הַחוֹגְגִים לָרֶדֶת אֲלֵיהֶם וּלְקַבֵּל אֶת־מַתְּנוֹתֵיהֶם. יָרְדָה הַתַּהֲלוּכָה לַמַּטָּעִים. קִדְּמוּם הַלָּלוּ בְּשִּׁיר:

    בְּרֵאשִׁית הָיָה הַתֵּל

    רַק טְרָשִׁים וָסִיד –

    וַיְהִי הַיּוֹם וּבָא גּוֹאֵל

    נוֹטֵעַ בַּשָּׂרִיד –

    הֵנֵץ סְמָדַר בִּמְקוֹם דַּרְדַּר

    גַּם חֹרֶשׁ יְפֵה־נוֹף

    וְאִילָנוֹת הֵנִיבוּ פְּרִי

    פְּרִי יָפֶה וָטוֹב.

וְאָמְנָם סֻכַּת הָאֲרִיזָה הָיְתָה מְלֵאָה פְּרִי אָרוּז בְּאַרְגָּזִים: תַּפּוּחִים וּשְׁזִיפִים, אַגָּסִים וּמִשְׁמְשִׁים וְגַם מִפְּרִי הָדָר, וְהַכֶּרֶם שָׁלַח אַרְגְּזֵי עֲנָבִים מִכָּל הַזָּנִים. הָלְכוּ עוֹד הָלְאָה וְהִגִּיעוּ לְשִׁטְחֵי הַמִּסְפּוֹא. כָּאן עָמְדָה עֲגָלָה עֲמוּסָה יֶרֶק – צְעִיר הָעֲנָף וְלֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לְהָכִין הַרְבֵּה. אַךְ הַשּׁוֹפְטִים טָעֲמוּ מְעַט מִן הַמְּעַט, וְרִירָם יָרַד מֵרֹב תַּעֲנוּג – אָכֵן טוֹב לָהֶם הַיֶּרֶק מֵאַרְגָּזִים מְלֵאֵי פְרִי.

לְעֻמַּת זֶה רַבָּה הַבְּרָכָה בְּגַן הַיְרָקוֹת: חֲצִילִים, מֶלָפְפוֹנִים, קִשּׁוּאִים, עַגְבָּנִיּוֹת, גֶּזֶר, תֶּרֶד, חַסָּה, כְּרוּב וּכְרוּבִית, כְּרוּב־הַקֶּלַח וְסֶלֶק אָדוֹם וְשַׂקִּים מְלֵאֵי תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה.

הִשְׁתָּאוּ הַשּׁוֹפְטִים לַסִּדוּרִים וְלַשִּׁכְלוּלִים הָרַבִּים: צִנוֹרוֹת, מַמְטֵרוֹת הַמַּמְטִירוֹת גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי בִּתְּקוּפַת תַּמּוּז, תְּעָלוֹת הַהַשְׁקָאָה – וְכו' וְכו'.

חָזְרָה הַתַּהֲלוּכָה לַמֶּשֶׁק וְעִמָּהּ מִכָּל טוּב. חָזְרוּ הַשּׁוֹפְטִים וַעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ מִי הוּא הֶעָנָף הָרָאוּי לִפְרָס, כִּי הִצְטַיְּנוּ כֻּלָּם בְּרֹב מַתְּנוֹתֵיהֶם וּבְטִיב שִׁכְלוּלֵיהֶם… הֶחְלִיטוּ לָתֵת פְרָס לְכָל עָנָף וְעָנָף – כִּפְרִי עֲמָלוֹ.

מְכוֹנוֹת הַפַּלְחָה קִבְּלוּ: דֶּלֶק, שַׁמְנֵי סִיכָה וּזְרָעִים לָעוֹנָה הַחֲדָשָׁה. הָרֶפֶת – עֲגָלוֹת, קַשׁ וּמִסְפּוֹא. הַצֹּאן – פְּסֹלֶת גַּרְעִינִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחַר הַדַּיִשׁ וְהַמִּיּוּן, הַלּוּל – דֹּחַן, הַמִּכוֶרֶָת – סֻכָּר, הַמַּטָּעִים וְגַן הַיָּרָק – זֶבֶל הַרְבֵּה וּמַיִם בְּשֶׁפַע. וְאֶת־הַשַּׁי שֶׁהֵבִיאוּ הָעֲנָפִים פָּדוּ הָעוֹבְדִים וּמְסָרוּהוּ תְּרוּמָה לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת. הָיוּ כֻּלָּם מְרֻצִּים וּשְׂמֵחִים.

הֶחְלִיטוּ לְהוֹדוֹת גַּם לַשּׁוֹפְטִים עַל עֲבוֹדָתָם הַמְּסוּרָה, וְהִגִּישׁוּ אֲלֵיהֶם אֵבוּס מָלֵא שְׂעוֹרִים. צָהֲלוּ אַמִּיץ וַעֲדִינָה מֵרֹב שִׂמְחָה וְתָקְעוּ רָאשֵׁיהֶם בָּאֵבוּס. עָמְדָה הַיּוֹנָה עַל גַּבֵּיהֶם וְלִקְטָה מִשְּׁיָרֵי הָאֲרוּחָה – גַּרְעִין פֹּה, גַּרְעִין שָׁם… עַד אֲשֶׁר גָּמָרוּ…..

 

מִכְתָב מֵרָם לְיוֹרָם    🔗

שָׁלוֹם יוֹרָם!

בַּחַיַי, כִּמְעַט שֶׁשָּׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִכְתֹּב לְךָ, אֲבָל בֶּאֱמֶת הָיִיתִי עָסוּק נוֹרָא וּפָשׁוּט לֹא הָיָה לִי זְמָן, חָשַׁבְתִּי שֶׁהַחֹפֶשׁ הוּא דֵּי אָרֹךְ וְעוֹד אַסְפִּיק לִכְתֹּב אַחַר כָּךְ. אֲבָל אֶתְמוֹל קָרָה לִי “פַנְצֶ’ר”. נָקְעָה רַגְלִי וְהַיּוֹם אֲנִי יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא־נוֹחַ וְאֵינֶנִּי עוֹשֶׂה כְּלוּם, לָכֵן נִזְכַּרְתִּי בְּךָ שֶׁאֲנִי חַיָּב לְךָ מִכְתָּב. אֲבָל פֹּה בֶּאֱמֶת, כָּל כַּךְ מְעַנְיֵן שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת־הַכֹּל מַה שֶׁבָּעִיר. תָּאֵר לְעַצְמְךָ, כְּשֶׁרַק יָרַדְתִּי מֵהָאַוּטוֹ, כְּבָר חִכּוּ לִי יָאִיר וְטַלִּילָה וְלָקְחוּ אוֹתִי יָשָׁר לַכִּתָּה שֶׁלָּהֶם וּבַדֶּרֶךְ הִסְפִּיקוּ לְסַפֵּר לִי שֶׁאֶצְלָם אֵין בִּכְלַל בְּחִינוֹת וְלֹא צִיּוּנִים וְכָל הַיּלָדִים (אֲבָל בֶּאֱמֶת כֻּלָּם) עוֹבְרִים מִכִּתָּה לְכִתָּה בְּלִי שׁוּם עִכּוּב, וְאֶצְלָם לֹא קוֹרְאִים כִּתָּה א', כִּתָּה ב', כִּי אִם קְבוּצָה: קְבוּצַת “רִמּוֹן” וּקְבוּצַת “עֹמֶר”. וְהַחֲבֵרִים שֶׁלִּי הֵם דַּוְקָא מִקְּבוּצַת “עֹמֶר” וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁלוּ אֲנִי הָיִיתִי בְּבֵית־סֵפֶר בַּקִּבּוּץ לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לִלְמֹד כְּלָל. אֲבָל הֵם אָמְרוּ לִי שֶׁאֶצְלָם דַּוְקָא כֻּלָּם רוֹצִים לִלְמֹד מִפְּנֵי שֶׁהַלִּמּוּדִים מְעַנְיְנִים אוֹתָם. וְהֵם לוֹמְדִים לְפִי שִׁטַּת הַנּוֹשְׂאִים זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁהֵם בְּכָל פַּעַם לוֹמְדִים עַל נוֹשֵׂא אַחֵר, אֲבָל אֶת־הַכֹּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר לָדַעַת עַל הַנּוֹשֵׂא הַזֶּה. הַפַּעַם הֵם לוֹמְדִים אֶת־"הַיַּעַר" וְהֵם עוֹרְכִים טִיּוּלִים לְחוֹרְשׁוֹת וּמִסְתַּכְּלִים בְּכָל הַצְּמָחִים וְהָאִילָנוֹת וּבְכָל בַּעֲלֵי הֶחָיִּים שָׁם, וְרוֹשְׁמִים בַּמַּחְבָּרוֹת מַה שֶׁהֵם רוֹאִים וְקוֹרְאִים כָּל מִינֵי סִפּוּרִים וְשִׁירִים עַל הַיַּעַר וַאֲפִילּוּ כּוֹתְבִים בְּעַצְמָם שִׁירִים. וּבֶאֱמֶת בַּכִּתָּה שֶׁלָּהֶם רָאִיתִי תַעֲרוּכָה שֶׁהַיְּלָדִים סִדְּרוּ עַל נוֹשֵׂא “הַיַּעַר” – יֹפִי שֶׁבְּיֹפִי! אַרְגָּזִים מְמֻלָּאִים אֲדָמָה וּבְתוֹכָם צָמְחוּ רַקָּפוֹת וְכַלָּנִיּוֹת וּפִטְרִיּוֹת וְכָל מִינֵי שְׁתִילִים וְעַל הַקִּירוֹת – כָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת בָּעֵץ וְדִיאַגְרַמוֹת. בְּצוּרָה כָּזֹאת הָיִיתִי גַּם אֲנִי מַסְכִּים לִלְמֹד בְּחֵפֶץ לֵב. וְגַדִּי אָמַר לִי שֶׁהֵם גַּם יוֹדְעִים לַעֲבֹד בְּכָל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק, וְגִנַּת יֶרֶק מִשֶּׁלָּהֶם יֵשׁ לָהֶם, וְאַחַד הַיּלָדִים, עַמִּי שְׁמוֹ, הוּא הַטּוֹב שֶׁבְּעֶגְלוֹנֵי שָׂרִיד וְהוּא לָקַח אוֹתִי לְאֻרְוָה וּכְבָר רָצָה לִרְתֹּם זוּג פְּרָדוֹת לַכִרְכָּרָה וּלְהַסִּיעַ אוֹתִי קְצָת, אֲבָל בֵּינָתַיִם בָּאָה הַמְּטַפֶּלֶת וְקָרְאָה לַיְּלָדִים לָלֶכֶת לִישֹׁן, וְאֶת זֶה לֹא עָשׂוּ כָּל כַּךְ בְּרָצוֹן, כִּי הַמְּטַפֶּלֶת הִיא בְּדִיּוּק כְּמוֹ אִמָּא: כְּשֶׁהַמִּשְׂחָק הוּא הֲכִי מְעַנְיֵן, הִיא בָאָה וּמַפְסִיקָה, אֲבָל כַּמּוּבָן שֶׁאֵין זֶה תָּמִיד כָּכָה – יֵשׁ שָׁעוֹת קְבוּעוֹת לְלִמּוּדִים, לַעֲבוֹדָה וְלִמְנוּחָה וְעַל הַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִשְׁמֹר, וְאִם אַחַד הַיְלָדִים יַעֲשֶׂה דְּבַר־מַה “שֶׁלֹּא בּסֵדֶר”, אָז מְסַדְּרִים שִׂיחָה שֶׁל כָּל הַיְּלָדִים. אֲנִי הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּשִׂיחָה כָּזֹאת וָשָׁם הָיָה יֶלֶד שֶׁהִפְרִיעַ וְהִשְׁתּוֹבֵב בְּשַׁעַת הַלִּמּוּדִים וְכָל הַיְּלָדִים דִּבְּרוּ כַּמָּה שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה וְלֹא טוֹב שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט הָיִיתִי קוֹבֵר אֶת־עַצְמִי מִבּוּשָׁה.

הַיְּלָדִים מִקְּבוּצַת “עֹמֶר” סִפְּרוּ לִי שֶׁהֵם כְּבָר בְּ"הַשּׁוֹמֵר־הַצָּעִיר" וְיֵשׁ לָהֶם חֻלְצוֹת כְּחֻלּוֹת עִם עֲנִיבוֹת יְרֻקּוֹת וּבְכָל שַׁבָּת יֵשׁ לָהֶם “פְּעֻלָּה” וְהֵם יוֹצְאִים לְטִיּוּלִים וְגַם הֵקִימוּ לָהֶם קֵן בְּעַצְמָם בַּחֹרְשָׁה. לִפְנוֹת עֶרֶב, כְּשֶׁהוֹרֵיהֶם חוֹזְרִים מֵהָעֲבוֹדָה הוֹלְכִים הַיְּלָדִים אֲלֵיהֶם וְשָׁם הֵם מְבַלִּים כְּשָׁעָה שְׁעָתַיִם וְאֵלֶּה הֵן הַשָּׁעוֹת הֲכִי נֶחְמָדוֹת וְאַחֲרֵי כֵן מְלַוִּים אוֹתָם הַהוֹרִים לִישֹׁן בְּבֵית הַיְּלָדִים. יֵשׁ בַּקִּבּוּץ שְׁלֹשָׁה בָּתִּים מְיֻחָדִים רַק בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים וְהַבַּיִת שֶׁבּוֹ גָּרִים הַתִּינוֹקוֹת הוּא הֲכִי יָפֶה. בִּכְלַל מְטַפְּלִים בַּתִּינוֹקוֹת בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, וְכָל הַיּוֹם רוֹאִים אוֹתָם בַּלּוּלִים אוֹ בְּאַרְגְּזֵי חוֹל עֲרֻמִּים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּזְּפוּ מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה יֵשׁ פָּעוטוֹת וְיַלְדֵי הַגַּנּוֹן וְיַלְדֵי הַגַּן אֲבָל אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת־כֻּלָּם. יָאִיר סִפֵּר לִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַח יוֹתֵר גָּדוֹל וְהוּא לוֹמֵד יַחַד עִם הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים בַּמּוֹסָד הַחִנּוּכִי בְּמִשְׁמַר־הָעֵמֶק, וְעוֹד מְעַט יַחְזֹר לַקִבּוּץ וְיִהְיֶה בּוֹ חָבֵר כְּמוֹ כָל הַחֲבֵרִים וַיַעֲבֹד יוֹם שָׁלֵם, וְהַיְּלָדִים מִקְּבוּצַת “עֹמֶר” מְקַנְּאִים בּוֹ וַאֲנִי מְקַנֵּא בָהֶם וְהָיִיתִי מוּכָן לְהִשָּׁאֵר פֹּה וְלִלְמֹד אִתָּם וְהֵם בֶּאֱמֶת כְּבָר חֲבֵרִים טוֹבִים שֶׁלִּי. עַמִּי כְּבָר הִסִּיעַ אוֹתִי הַיּוֹם בַּכִּרְכָּרָה אֲבָל אֲנִי לֹא הָיִיתִי זָהִיר וְנָפַלְתִּי וְנָקְעָה לִי רֶגֶל אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַבְרִיא בְּקָרוֹב כִּי זֶה מְאֹד לֹא נָעִים לִשְׁכַּב בְּכִסֵּא־נוֹחַ בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם מִתְרוֹצְצִים.

    הֱיֵה שָׁלוֹם

        חֲבֵרְךָ

            רָם

ע. ש. רַק דָּבָר אֶחָד חָסֵר לִי פֹּה וְזֶה הַיָּם. כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְרַחֵץ בַּיָּם מֻכְרָחִים לִנְסֹעַ בְּאֹפֶן מְיֻחָד לְחֵיפָה וְזֶה לֹא נוֹחַ.