כְּדַפְדֵּף פִּנְקָס נִשְכָּח, כֵן אֲדַפְדֵּף

בִּיצִירוֹת שָׁנִים עָבְרוּ; – זֶה יוֹמָנִי

מִסְתָּעֵר בַּחֲרוּזִים עַל שֻׁלְחָנִי,

וּשְׂחוֹק עַל־פְּנֵי כָל סַעֲרוֹ יְרַפְרֵף.

וְהַפֶּלֶא טֶרֶם הֵחֵל, נַחַת אָיִן,

הַנֶּפֶשׁ – עוֹד לֹא רָגְעוּ שְׁמָרֵי כוֹסָהּ;

הַתְּמוּנוֹת צוֹבְאוֹת אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ

וּבְלֶב מַעְגָּלָן יְחוֹלֵל הַחִזָּיוֹן.

הוּא פּוֹשֵׁט, לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הַצִּבְעוֹנִים,

וּלְרַגְלָיו הַחֲרוּז אִי־נִרְאֶה יְנַצֵּחַ

עַל מַקְהֵלַת נוֹהֵם, מְצַפְצֵף וְנוֹבֵחַ,

עַל אֵבֶל צְפַרְדְּעִים וְהֶגֶה יוֹנִים.

הַצְּלִילִים הוֹמִים רֹךְ, עֲמֻקּוֹת, פְּרֻצּוֹת…

לְקוֹלָם מְחוֹל־חֶזְיוֹנִי יָרְתָּח, יֵרָגַעַ;

הַמַּרְאוֹת מוֹחֲאוֹת־כַּף: “חֵן־חֵן” וְנַעֲנֵעַ

צְעִיפֵי תְכֵלֶת־הוֹד וּלְהָבֵי קְוֻצּוֹת.

עֲמֹד, מְחוֹלֵל, בִּשְׂעָרָך זָרְקָה שֵׂיבָה!

עֲמֹד־נָא, מֻקְיוֹן יָהִיר, יְדַעְתִּיךְ!

תּוֹךְ גִּילְךָ תּוּגָה פָנִים מַאֲרִיכָה

וְאַהֲבָה־רַבָּה לְךָ בִקְלִפַּת אֵיבָה.

עֲמֹד!… הַקַבְּרָן מַשְׁחִיז מַעְדֵּרוֹ,

הַשָּׁעוֹן פּוֹעֵם… הַנַּגָּר צָר הָאָרוֹן;

הַיָּם עַל בְּדִידוּת־עַד וְאֶפֶס יָרֹן,

הַמְנַגֵּן מַחֲבִיא לַעֲגוֹ בַאֲפֵרוֹ…

וּבְעוֹדִי נִדְחָק אֵלָיו – צַעֲדַי גּוֹדְרִים,

הסֵּפֶר תָּם… רַק פְּלִיטֵי צְלִילִים עוֹלִים;

בְּלִי יַד הוּצֵאתִי מֵאוּלַמִּים גְּדוֹלִים,

וּמוּטָל לְבָד עַל סַף שְׁעָרִים קוֹדְרִים.

ברלין, ניסן, תרפ"ג

תרע"ב

בַּחוֹרְשָׁה, עַל אַמַּת־הַמַּיִם שָׁם פָּרְחוּ

מַרְגָּנִיּוֹת צְנוּעוֹת לְבָד,

כִּשְׁמָשׁוֹת קַטְנוּנוֹת – קַרְנֵיהֶן צְחַרְחָרוֹת,

צְחַרְחָרוֹת הֵן; טְרַה־לַה, לָה־לָה.

אַט־אָט טִיְּלָה חַוָּה הַקְּטַנָּה חוֹלֶמֶת

וּפְזוּרוֹת לָהּ קְוֻצּוֹת־הַפָּז;

צַוָּארָה מְגֻלֶּה וּלְנַפְשָׁהּ תְּשׁוֹרֵר

שִׁיר־זִמְזוּם זֶה: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

אָז יָבֹא לִקְרָאתָהּ אִישׁ־צָעִיר, גְבַהּ־קוֹמָה

וּקְוֻצּוֹת לוֹ שְׁחוֹרוֹת מִשְּׁחוֹר;

מֶבָּטוֹ יַז רֶשֶׁף וְעַלִּיז לָהּ יַעַן,

וְכֹה יַעַן לָהּ: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

– מַה תְּחַפְּשִׂי, הַיַּלְדָּה? מָה אָבַד לָךְ, נָאוָה,

כִּי אַרְצָה עֵינַיִךְ הוֹרַדְתְּ?

“מַרְגָּנִית אֲחַפֵּשׂ…” מַאֲדִימִים פְּנֵי חַוָּה,

מַאֲדִימִים הֵם: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

עוֹד חַפֵּשׂ תְּחַפְּשִׂי וַאֲנִי כְבָר מָצָאתִי

הַיָּפָה בְמַרְגָּנִיּוֹת־בָּר;

מַרְגָּנִית – לָהּ צַמּוֹת וְעֵינַיִם־סַפִּירִים,

וְעֵינַיִם לָהּ: טְרַה־לָה לָה־לָה.

"גַּם לַי מַרְגָּנִיּוֹת; אָנֹכִי שְׁכָחְתִּי…

אֲבַקֵּשׁ… פֹּה מַעְיָן יֵשׁ חָי…"

הַמַּעְיָן הֵן חָתוּם, בִּלְעָדַי תִּצְמָאִי

עַל מַעְיָן זֶה: טְרָה־לָה, לָה-לָה.

"לֹא שָׁתֹה חָפָצְתִּי, צֵל־אִילָן אָתוּרָה,

הַחַמָּה פֹה תִלְהַט כָּאֵשׁ…"

– תַּלְתַּלַי מַה קְרִירִים, מִצְּלָלִים שָׁחָרוּ

בְּיַעֲרֵךְ: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

מַה צָמְאָה יַלְדָּתִי, קְטַנָּתִי מֶה עָיְפָה,

הֲמֻתָּר כַּף־יָדָה אֱחֹז?

הֲמֻתָּר לְגַפְּפָהּ וְאִם מֻתָּר לְנַשֵּׁק?

הֲמֻתָּר לִי?… טְרַה־לָה, לָה־לָה.

"הַרְפֵּנִי־נָא, אָסוּר; הָאֵם אוֹמְרָה! אָסוּר…

וְהִיא זְקֵנָה, נוֹזֶפֶת יוֹם־יוֹם."

– אֵי אִמֵּךְ, מָה אִמֵּךְ? רקַ שִׂיחִים פֹּה סָבִיב,

רַק שִׂיחִים פֹּה: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

“מַבִּיטים!” – אֵין מַבִּיט, “מַאֲזִינִים!” – אֵין מַאֲזִין,

אַף עִוֵּר הַחֹרֶשׁ הָעָב.

חַבְּקִינִי, חֲמוּדָה, הֵן תִּרְאִי – לֹא אַרְהִיב,

רַק אֶשַּׁק לָךְ!…. טְרַה־לָה, לָה־לָה.

– הֲתאֹהֲבִי? “אֹהַב.” – אַתְּ בּוֹשָׁה?… “אֵבֹשָׁה.”

– אֶהֱבִינִי וָבֹשִׁי וְהָס!

וּרְאִי אֵיךְ מִתְעָרְבִים תַּלְתַּלֵי־הָעוֹרֵב

עִם זְהָבֵךְ זֶה: טְרַה־לָה, לָה־לָה.

*

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקָעָה. הָעֶלֶם אֵינֶנּוּ,

וְעוֹד חַוָּה יוֹשֶׁבֶת עַד בֹּש;

הִיא צוֹפָה לַמֶּרְחָק וּלְנַפְשָׁהּ תְּזַמְזַם

שִׁיר־מִזְמוֹר רַךְ: טרַה־לָה, לָה-לָה.

תרע"ג

עִם צִלְלֵי הָעֶרֶב הַמְיַשְּׁנִים

מִתְעוֹרֵר הַפַּרְדֵּס הַמְלַבְלֵב;

וְכָל פִּנָּה יְרוֹקָה וּצְנוּעָה

סוד־אַהֲבָה חַם בָּהּ מְהַבְהֵב.

וּבָאוּ סְטוּדֶנְטִים עַלּיזִים

עִם מִצְנְפוֹת־כְּחוֹל עַל קָדְקֳדָּם;

וַעֲלָמוֹת עֲדוּיוֹת, קַלִּילוֹת

כְפַרְפְּרֵי־קַיִץ לְיָדָם.

עִם צִלְלֵי הָעֶרֶב בַּשְּׁדֵרוֹת

מִתְגַּנְּבִים, לִשְׁבִילִים עֲזוּבִים,

נְעָרִים יְחֵפִים וּרְעֵבִים

וּבְיָדָם נִצָּנִים רְטוּבִים.

וְקָנוּ הָעוֹגְבִים צְרוֹרֵיהֶם

וּנְתָנוּם מַתָּנָה לַנָּאווֹת;

וּנְעָרוֹת אֲהוּבוֹת תָּרַחְנָה

וְהָמוּ לְרֵיחָם הַלְּבָבוֹת,

וְנֶהֶפְּכוּ הַפְּרָחִים הַתְּמִימִים.

לְלֶחֶם לִנְעָרִים יְחֵפִים

וּלְאַהֲבָה לִנְעָרוֹת מֵאֲמִינוֹת,

בְּלַחֲשֵׁי־הַגָּן הַחֲנֵפִים.

וְשָׁתוּ וּמָצוּ בַּפִּנּוֹת

אֶת סוֹדוֹת־הַנֶּשֶׁף הַמְּתוּקִים;

וְרוֹאֶה הַפַּרְדֵּס וּמַאֲפִיל

וּמְגַחֵךְ וַעֲנָפָיו חֲבוּקִים.

וְלָעוּ הֶעָסִיס עַד תֻּמּוֹ

שְׂפָתַיִם וּפִיּוֹת צְעִירִים;

וְהָשְׁלְכָה הַכּוֹס הַמּוּרָקָה

לְמִכְשֹׁל עַל שְׁבִילֵי עֲרִירִים.

וְתָעָה הַגַּלְמוּד בַּפַּרְדֵּס

וְנִתְקָל בַּכּוֹס בַּחֲשֵׁכָה;

וְנִתְקַע צִלְצוּלָהּ הַשּׁוֹמֵם

כְּמַחַט בְּלֵב הַחֵלֵכָה…

פריז

I

יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים. הֲתַקְשִׁיב, הֲתָחוּשׁ, אִישׁ־נֶפֶשׁ,

אֶת רַחַשׁ הָאָבָק הַזּוֹחֵל, אֶת רֵיחַ־הַגָּפְרִית הָרָחוֹק? –

וְאוֹתָהּ מוּעָקָה נַעֲלָמָה בְּאַוִּיר, בַּלֵּב וּבָאָרֶץ,

כְּמוֹ בִשְׁעַת לִקּוּי־הַחַמָּה; עֵת בָּתִּים מַאֲפִירִים וְרוֹפְפִים,

וְעֵיִן שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת – עוֹפֶרֶת, וְגוֹעוֹת הַפָּרוֹת מִפַּחַד,

וּדְשָׁאִים וְעֵצִים מַכְסִיפִים כַּיֶּרֶק שֶׁעָלָה בַמַּרְתֵּף,

וּקְפוּאִים פְּנֵי־אָדָם וְזָרִים כְּמַסְוֹות הַדֹּנַג? –

זֶה שָׁב הָעֲרָפֶל הַקָּדוּם מִנְּשִׁיַּת יְמֵי־הַבֵּינַיִם,

כְּשׁוּב כָּל הַנְּחָלִים לַיָּם וְהַשֶּׁמֶשׁ לְעַנְנֵי־מַעֲרָב.

חוֹזֵר הַגַּלְגַּל הָעַתִּיק בַּחֲרִיקַת חֲלוּדָה יְשָׁנָה,

שֶׁטֶף הַדָּם זִעַזְעָהוּ, כְּפֶרֶץ־יְאוֹר הַמַּפְתִּיעַ

אֶת גַּלְגַּל הַטַּחֲנָה שָׁמֵמָה – מִשְׁכָּן לְעוֹרְבִים וּלְשֵׁדִים;

אַךְ צִירוֹ לֹא רֻטַּב עוֹד דַּיּוֹ וְהוּא חוֹרֵק וּמְקַלֵּל מֵחֹרֶב

וַאֲבַק קָרְבְּנוֹתָיו הַקְּדוּמִים מִתַּמֵּר מִשִּׁנָּיו הַסְּדוּקוֹת.

עוֹלָה אֲפֵלַת־הַגּוֹתִּים בְּאֵשׁ וּבְמוֹרָאוֹת בָּאֹפֶק;

כֹּה הָיָה מֵעוֹלָם, כֹּה חָזַר הַגּוֹרָל אֵלֵינוּ,

אַחֲרֵי כָל בְּשֹׂרָה אֲבִיבִית שֶׁבַע סְעָרוֹת וָשֶׁלֶג.

יָרְשׁוּ הָעַמִּים הַמְנַצְּחִים אֶת סְגֻלּוֹת אַדְמָתָם וְשִׁמְשָׁם:

יוֹם וַחֲשֵׁכָה וְקַיִץ וָחֹרֶף וְחוֹזֵר וְחוֹזֵר חָלִילָה;

אַהֲבָה, מַשְׂטְמָה, תֹּם־לֵב וְעַרְמוּמִית… וְכָכָה עַד עוֹלָם;

עַז הוּא הַחֹרֶף הַקָּרֵב, כִּי אָרַךְ הַקָּיִץ בָּאָרֶץ, –

יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים!

II

… הֲשָׁמַע לְבַבְכֶם בַּלַּיְלָה

הֵד־מַתְמִיד וְרָחוֹק וָרָע, צִפָּרְנַיִם מְגָרְדוֹת בַּמַּחְשָׁךְ? –

זֶה תַּנִּין יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְהַפֵּךְ לְנַשֵּׁל קְלִפָּתוֹ.

עִם בּא תּוֹר־הַתְּחִיָּה הִתְחַלְחַל, הִתְקַפֵּל וַיִּישָׁן שְׁנַת־מָוֶת,

אָז צַר לוֹ בְעוֹרוֹ הַבָּלֶה וַיִּישָׁן לְמַעַן הַחֲלִיפוֹ;

נֶאֱלַם בְּשָׁבָץ מְדֻמֶּה, כְּגֹלֶם־הָרֶמֶשׂ בַּחַמָּה,

עָלוּ שְׂדוֹת תְּנוּבָה בִלְחָיָיו וּגְפַנִּים הִשְׂתָּרְגּוּ עַל עָרְפּוֹ,

צִנּוֹרֵי הַבְּדִיל וְהַנְּחֹשֶׁת וּמְסִלּוֹת־הַבַּרְזֶל כְּפָתוּהוּ

וּלְאֻמִּים נִדְכָּאִים הֶעְפִּילוּ וַיְיַסְּדוּ מִקְדָּשָׁם עַל גַּבּוֹ;

וַיֵּצְאוּ עֲבָדִים לְחוֹגֵג נִצְחוֹנָם עַל גָּלְמוֹ הַנִּרְדָּם

בִּדְגָלִים וּבְשִׁירֵי־הַשִּׁירִים וְעָתָק וּגְבֹהָה דִבֵּרוּ,

אָמְרוּ: רְאוּ, הִנּוֹ מֵת וְלֹא יָשׁוּב לִתְחִיָּה; לֹא יָדְעוּ

כִּי כֹחוֹ הָאָפֵל בּוֹ שָׁמוּר, תַּעְתּוּעֵי יְמֵי־הַבֵּינָיִם.

יוֹם אֶחָד – לְגֹלֶם־הָרֶמֶשׁ, וַעֲשֶׂרֶת יוֹבְלֵי־תַרְדֵּמָה –

לְזֶה שַׁחַץ גָּדוֹל וְאָרֹךְ כְּתוֹלְדוֹת הָעַמִּים.

אַךְ עַתָּה כְבָר גָּמֵל דַּיֵּהוּ בְעוֹרוֹ הַיָּשָׁן, הִכּוֹנוּ!

עוֹד מְעַט וִיפוֹצֵץ הַקְּלִפָּה שֶׁעָלוּ בָהּ גַּנִּים וּכְרַכִּים,

וְנַתֵּק אֲסוּרֵי־הַתַּרְבּוּת וְהָיוּ כִנְעֹרֶת חֲרוּכָה;

וּמְגִלּוֹת־הָאַהֲבָה לָאָדָם וְדִגְלֵי־הַדְּרוֹר הַמִּנַּפְנְפִים

יִתְפַּזְּרוּ לְכָל הָעֲבָרִים כְּצַעֲצוּעִי־יְלָדִים בַּסְּעָרָה.

וְיָצָא מִבֵּין הָחֳרָבוֹת עֲנַק־הַבֵּינַיִם הַזָּעוּם,

וְהוּא גָדוֹל וְעַז מִשֶּׁהָיָה: אֵשׁ־חַשְׁמַל בִּתְהוֹמוֹת עַפְעַפָּיו

וְעוֹרוֹ מִסֻמַּר כִּידוֹנִים וְקִיטוֹר מְפַעְפֵּעַ בִּגְרוֹנוֹ,

וּבָתֵּי־חֲרֹשֶׁת עֲשֵׁנִים מִנְּחִירָיו הַנְּפוּחוֹת בְּרֶצַח,

וּנְשִׁימָה לוֹ קְטוּעָה וְרֵיחָהּ כְּרֵיחַ־הַנֵּפְט הַמִּתְלַקַּח.

וְאֵיפֹה תִבָּקַע בֵּיצָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּכַדּוּר הָאָרֶץ –

לֹא נֵדַע לֹא נַחְקֹר…

מַה בֶּצַע כִּי יֵדַע עַם פָּזוּר בְּרַחֲבֵי זוֹ אֶרֶץ?

גַם פֹּה וְגַם שָׁם יִדְבְּקֶנּוּ הָאָסוֹן רִאשׁוֹנָה…

יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים!

III

– וְאוּלַי כְּבָר קָרְבוּ הַיָּמִים…

בִּימֵי הָעֲרָפֶל שֶׁעָבְרוּ הִתְהוֹלְלָה הַכְּהֻנָּה הַשְׁחוֹרָה,

הִקְדִּירָה בִמְעִילָהּ הַמְקֻטָּר לְבוֹנָה אֶת עֵין־הַשָּׁמַיִם

וַתְּחַנֵּק כָּל רֶגֶשׁ מִתְפָּרֵץ לְאַהֲבַת אָדָם וָאָרֶץ;

וְעַתָּה מוֹלֶדֶת שֵׁם כְּבוֹדָהּ… הִשְׁלִיכָה אַדֶּרֶת־הַכֹּהֲנִים

וְהִתְעַטְפָה בְדִגְלֵי־צִבְעוֹנִים. צְחוֹק רַע לָהּ וּפוּךְ בְּעֵינֶיהָ,

וְתִסְרָקְתָּהּ הַשְּׁאוּלָה עֲשׂוּיָה – פְּנֵי זוֹנַת־הָרְחוֹב לִפְנוֹת עָרֶב;

וְתַחַת גְּלִימָתָהּ הָרְקוּמָה נְשָׁרִים וְשַׁרְבִיטֵי־מְלָכִים –

אֶגְרוֹפֵי־הָרֶשַׁע מִתְקַמְּצִים וּפִיּוֹת כְּלֵי־מַשְׁחִית פְּעוּרִים.

כֹּה הָלוֹךְ וְטָפוֹף תִּתְהַלֵּךְ אַף תִּשְׁפֹּךְ תַּזְנוּתָהּ בָּאָרֶץ

וּקְהַל־מַעֲרִיצֶיהָ מִסָּבִיב מִתְרַפֵּס, מְבַקֵּשׁ קִרְבָתָהּ.

עַל גּוֹיִים לֹא אָבוּ דוֹדֶיהָ הִיא פוֹרְשָׂה אַהֲבָתָהּ בְּחָזְקָה

וְתַכְנִיס יְצוּעָהּ בִּגְבוּלָם וְסוּסֶיהָ – בְּבָתֵּי תְפִלָּתָם;

וּבְזָקְנָם מִהְיוֹת לָהּ לִמְאַהֲבִים וְהָיוּ בִן־לַיְלָה לִפְרָאִים…

עַל אֵלֶּה הִיא חוֹלְשָׁה בְרַחֲמִים וּתְחַלֵּק אֶת בְּשָׂרָם לָעוֹגְבִים,

נֶתַח לַנָּמֵר כְּגָדְלוֹ וְעֶצֶם לַכֶּלֶב כְּקָטְנוֹ,

וְאַשְׁרֵי הַחוֹפֵז אֶת זְנָבוֹ – הוּא זָכָה בְחֶלְקוֹ רִאשׁוֹנָה.

הָיוּ כָעֵת לְפָרָשִׁים, מַכְנִיעֵי אֱלִילִים וּלְאֻמִּים, –

חִדְלֵי־הָאִישִׁים הַטְּמֵאִים וַעֲצֵלִים כְּאַוְּזֵי־הָרֶפֶת,

אֲשֶׁר רָפָה אֶזְרוֹעָם מֵחֵלֶב וַיִּמָּס לְבָבָם בַּיַּיִן

מֵהַחֲזִיק בַּשֶּׁלַח וְלִירוֹת אֶל לֵב אוֹיֵב אַמִּיץ מִתְפָּרֵץ;

אֲשֶׁר לֹא יִצְלְחוּ כֻלָּם בִּלְתִּי־אִם לַעֲשׂוֹת מֵחֶלְבָּם

אוּרִים וְנֵרוֹת עַל קְבָרִים, עַל קִבְרֵי גִבּוֹרִים חָלָפוּ.

הַלָּלוּ הִתְנַשְּׂאוּ לְיוֹרְשֵׁי הוֹד יוּלִיוּס־קֵיסָר וְחַרְבּוֹ

וּצְבָאוֹת נִלְחָמִים עַל כְּבוֹדָם, וּלְנִפְנוּף כַּף־יָדָם הַבָּלָה

כְּלֵי־מַשְׁחִית יְצוּקֵי־נְחֹשֶׁת מְכִינִים מַטְבֵּחַ לָעַמִּים;

כְּלֵי־מַשְׁחִית בְּלִי לֵב וּבְלִי עַין – פְּרִי עָרְמָה וּפַחַד הַמָּוֶת…

וְיַבֶּלֶת אַף אַחַת לֹא תַעַל עַל אֶצְבַּע מְרַצְּחֵי־הַסֵּתֶר,

וְצַלֶּקֶת אַף קַלָּה לֹא תָעִיב פְּנֵיהֶם הַשְּׁמֵנִים.

רַק כּוֹכְבֵי־נִצָּחוֹן חֲדָשִׁים וְקָרִים נִצָּתִים

עַל תְּכֵלֶת חֲזֵיהֶם הָרֵיקִים: שְׁחִין־זָהָב פּוֹרֵחַ וּמַמְאִיר.

נִשְׁאַר לִפְלֵיטָה אֵל זָקֵן וָדַךְ – וַיְכַסּוּהוּ בִּבְגָדִים, –

אַרְגְּוַן כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת וְתָגוֹת שֶׁל חָכְמָה וּמוּסָר,

לְחַמֵּם אֶת דָּמוֹ הַקּוֹפֵא וּלְכַבְּדוֹ עַל רוֹאָיו מֵרָחוֹק;

קָשְׁרוּ כָל סִמְלֵי הַקֹּדֶשׁ לְשַׁרְוֻלָּיו הָרֵיקִים וּנְפוּחִים

וְכָכָה הֱרִימוּהוּ עַל נֵס לְמִפְלֶצֶת הָעוֹף וְהַבְּהֵמָה,

לְבַל יֵרְדוּ הַכְּסִילִים הָרְעֵבִים עַל גִּנּוֹת־הַבִּיתָן שֶׁל אֵלּוּ

וְלֹא יִגְּשׁוּ אֶל כֵּרַת־הַזּוֹלְלִים שֶׁשָּׂבְעָה כַּשְּׁאוֹל לֹא יֵדָעוּ.

צְחוֹק נִתְעָב עַל שִׂפְתֵי הָרוֹזְנִים וְהַכֹּהֲנִים יַחְדָּו מִתְעַוֵּת:

הַיּוֹם נֹאכַל וְנִסְבָּא וְנִשְׁכַּב וּמָחָר… לֹא נָמוּת,

וְגַם לֹא מָחֳרָתָיִם; וְאַחֲרֵי מוֹתֵנוּ – הַמַּבּוּל!

מוֹשֵׁל לֹא יֵבוֹשׁ אֶת מוֹשֵׁל, בְּמַעֲרוּמֵי הַשֵּׁנִי אֵין חֶרְפָּה, –

מִי יֵבוֹשׁ אֶת עֶרְוַת חֲבֵרוֹ בָּרַחֲצָה, בְּאֵד וּבַהָבֶל?

– “כֻּלָּנוּ עֲרֻמִּים!” – עַם קוֹרֵץ לִשְׁכֵנוֹ: "הַבִּיטָה,

מַה־לִּיְהוּדִי הַלָּבוּשׁ בֵּינֵינוּ! רַק עָטוּף יִתְהַלֵּךְ וּבָדָד…

מִי יָחוּשׁ, מִי יַגִּיד מַה יַסְתִּיר מִתַּחַת לִמְעִילוֹ הַנִּצְחִי, –

תּוֹרָה וֶאֱמֶת חֲדָשׁוֹת, אוֹ מֶרֶד וָבוּז לְכֻלָּנוּ?

אֵלֶּה וְאֵלֶּה עוֹכְרֵינוּ, הָבָה נִתְחַכְּמָה, חֲבֵרִים! – – "

יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים…

IV

… כְּעֵין עָנָן מִתְאַבֵּךְ בַּמֶּרְחָק. פְּקַח עַיִן וָאֹזֶן, עַם עַתִּיק!

הַגַּלְגָּל הוּא… גַּלְגַּל הַחוֹזֵר; וְרוּחַ פָּרוּעַ לְפָנָיו

מְכַרְכֵּר כִּרְכּוּרִים נִתְעָבִים בָּאָבָק הָרוֹבֵץ

בִּנְתִיבוֹת הָעוֹלָם הַיְּשָׁנִים…

אַל־עָמוֹד בְּדַרְכּוֹ הַנְּלוֹזָה וְאַל אִתּוֹ יַחַד תָּרוּצוּ,

הֱיוּ אַתֶּם הַצִּיר וְאַתֶּם הֱיוּ גַם הַגַּלְגָּל!

וִהְיִיתֶם לְיֹשֶׁר הָעוֹלָם וּלְבֹשֶׁת נִשְׁכָּחָה לָעַמִּים

וּתְפַרְתֶּם עֲלֵי תְאֵנִים לַחֲגוֹרוֹת וּנְדַבְתֶּם לְכַסּוֹת עֶרְוָתָם;

וְאִם יָבוּזוּ לָכֶם וּלְמִנְחַתְכֶם וַעֲזַבְתֶּם אֶת כֻּלָּם, אֶת כֻּלָּם,

וְיֹאכַל שָׁם שֶׁרֶץ אֶת שֶׁרֶץ וְנָחָשׁ יִבְלַע אֶת נָחָשׁ,

עַד יִהְיוּ לְגוּשׁ אֶחָד מִתְפַּתֵּל מִלְּמַעְלָה וּמַרְקִיב מִתָּחַת;

עַד יֵרְדוּ הָעוֹרְבִים וְקָבְרוּ בְזִפְקָם הַשָּׁחוֹר

אֶת כָּל אֲשֶׁר נִבְאַשׁ וּמוּטָל בְּדֶרֶךְ הֶעָתִיד.

“אַתֶּם מֶלַח הָעוֹלָם…” אַל תִּמְלְחוּ אֵלֶּה הַנְּבֵלוֹת

וְהָיָה לְהַמְתִּיק חַיֵּיכֶם הַתְּפֵלִים עַד עָתָּה.

אַתֶּם זֹהַר הָעוֹלָם, צְאוּ מִתּוֹךְ מַרְתְּפִי עַמִּים!

אֱלֹהִים הֵן נְתַתֶּם בְּשָׁמֵיהֶם וְיָאִיר אִם כֹּחוֹ עוֹד אִתּוֹ.

אַל מְכוֹר בְּכוֹרַתְכֶם לְעֵשָׂו בְּעַד נְזִיד הָעֲדָשִׁים – נְזִידְכֶם,

וְיַחַשְׂכֶם בְּעַד אֹהֶל רָעוּעַ לְצֵלַע הַר־פְּרָצִים בְּרָגְזוֹ!

אַל תִּתְּנוּ לְגוֹי לֹא־יְדָעֲכֶם כִּי יִפְתֹּר חִידַתְכֶם הַקְּדוּמָה!…

קָצְרָה רוּחַ הַזָּרִים מֵחַכּוֹת וִידֵיהֶם הַגַסּוֹת נִמְשָׁכוֹת

לְפָרֵךְ אֱגוֹזְכֶם הַקָּשֶׁה, בְּעוֹד רַךְ וְתָפוּחַ גַּרְעִינוֹ,

וּלְבַדֵּר אֶת פֶּטֶר־שׁוֹשַׁנְכֶם בְּטֶרֶם אוֹר־בֹּקֶר וּלְרַנֵּן:

“רְאוּ, אֱגוֹז נָבוּב, צִיץ קָמֵל… אִישׁ אִישׁ לְאָהֳלֵיכֶם, הָעַמִּים!”

עוֹד לֹא נִמְלָא תַפְקִידְךָ, עַם־עוֹלָם, הַמַּחֲזֶה לֹא בָא עוֹד אֶל קִצּוֹ,

הַמָּסָךְ הַכָּבֵד לֹא הוּרַד, עוֹד רִבְבוֹת עַיִן נְשׂוּאוֹת

אֵלֶיךָ וְאֶל גָּב־הַחִזָּיוֹן, עֵינֵי אוֹיְבִים וְאוֹהֲבִים יָחַד.

וְאִם יִשְׁרְקוּ עַמִּים וּמְקַנְּאִים אַל יִפֹּל רוּחֲךָ,

וְיָדַעְתָּ – לְבָבָם הֶעָרֵל אַךְ הוּא עוֹד יְצַפֶּה בַּסֵּתֶר

לְסוֹף הַחִזָּיוֹן הַנַּעֲלֶה, הַנִּמְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם שְׁנוֹת־אָלֶף.

עָלֶיךָ עוֹד לָצֵאת, עוֹד תֵּצֵא, עַל בָּמַת הָעוֹלָם תּוֹפִיעַ

וְקוֹלְךְ הַחַם וְהָאַדִּיר יְבַקַּע אֶת שְׁרִיקוֹת הַגּוֹיִים, –

עַד יֵאָלְמוּ נִדְהָמִים וְחִוְּרִים לְמַרְאֵה הָעֹז הַבּוֹקֵעַ

וְלַהַט־רוּחֲךָ, כַּהֲתַמְךָ אֶת מַחֲזֶה תּוֹלְדוֹת־הָעַמִּים;

עַד יַסְתִּירוּ אֶת פְּנֵיהֶם הַנְּבוֹכִים בְּיָדַיִם חֲרֵדוֹת

וְכָרְעוּ וְגָעוּ בִּבְכִיָּה, בְּכִי דוֹרוֹת מִתְוַדִּים עַל חֶטְאָם…

אָז תְּצַוֶּה לְהוֹרִיד הַמָּסָךְ, לְהַרְגִּיעַ רוּחֲךָ הַנִּסְעָר

וּלְהִשָּׁאֵר לְבָד עִם נִצְחוֹנְךָ, בְּטֶרֶם עֲבֹר כָּל הָעוֹלָם

לִתְקוּפַת הַאַחֲוָה הַגְּדוֹלָה וְלֵאלֹהִים לֹא שְׁעָרוּם הַנְּבִיאִים

וּלְחַיִּים לֹא חֲלָמוּם מְשׁוֹרְרִים… הִכּוֹנָה לַמַּחֲזֶה הָאַדִּיר, –

יְמֵי־מַעֲבָר חֲדָשִׁים מִתְקָרְבִים!

V

אַךְ אִם נִגְזְרָה כְּלָיָה עַל הַכֹּל,

וְלֹא יָאִיר הָאוֹר אַחֲרֵי שָׁקְעוֹ וּגְרָפְכֶם הַגַּלְגַּל הָאַכְזָר

לִטְחָנְכֶם בְּשִׁנָּיו לָנֶצַח וּלְהַשְׁמִין אֶת צִירוֹ מִדִּמְכֶם, –

וְכָרְתוּ בְרִית־רֶצַח הָעַמִּים לִסְחָבְכֶם אֶל פִּרְאֵי־דַרְכֵיהֶם,

לְלֹא תֵת לָכֶם לֶכֶת לְבַדְכֶם וּלְכַלּוֹת חֶזְיוֹנְכֶם בָּאָרֶץ, –

אָז מַה־לָּכֶם כֻּלְּכֶם וּלְשָׁלוֹם? הָחִישׁוּ אֶת שְׁקִיעַת הָעוֹלָם!

הֵאָחְזוּ בַגַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּשֵׁן וּבְצִפֹּרֶן בּוֹ דְבָקוּ,

כַּנָּמֵר הַדָּבֵק בָּרְאֵם הַמִּתְרוֹצֵץ לְדָקְרוֹ בְּקַרְנָיו;

וִהְיִיתֶם כַּחֹמֶץ הַנּוֹרָא הַמַּשְׁחִית כָּל בַּרְזֶל וּמוּצָק,

וּנְקַמְתֶּם מִגַּלְגַּל הָאֹפֶל חֶרְפַּתְכֶם וְחֶרְפַּת הָאָבוֹת.

חִדְרוּהוּ, אִכְלוּהוּ עַד כָּלָה וְיִתְפּוֹצְצוּ אַדִּירֵי־חֻלְיוֹתָיו,

וְנָשְׁרוּ כָל שִׁנָּיו הַבָּלוֹת בַּחֲרִיקָה וּשְׁרִיקָה רוֹגֶזֶת,

עַד יִוָּתֵר רַק צִירוֹ הַמְעֻקָּל וְסוֹבֵב גַּם אַחֲרֵי חֻרְבָּנוֹ,

בֵּין תִּלֵּי חֲרָבוֹת, אֱלִילִים וּגְדָרִים וּכְתָרִים נְפוֹצִים.

וּרְקַדְתֶּם סְבִיבוֹ בַמַּעְגָּל מְחוֹל־חֹפֶשׁ אַכְזָרִי וְאַחֲרוֹן,

בְּנֵי־אָדָם אַחֲרוֹנִים וּטְהוֹרִים סְבִיב צִיר־הַתּוֹעֵבָה הַגַּלְמוּד…

רַב לָכֶם לָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים וַעֲזֹב הָעוֹלָם לִטְמֵאִים!

וּמַתֶּם כְּמוֹת כָּל הַיּוֹצְרִים הַמְכַלִּים וְכָלִים בָּאָרֶץ

לְמַעַן הֶחָדָשׁ הָעוֹלֶה וְתֹם וְסוֹד־בְּרֵאשִׁית בְּעֵינָיו!

חִדְלוּ לָכֶם מִן הַקְּדוֹשִׁים, לִמְדוּ הֱיוֹת לְגִבּוֹרִים –

יְמֵי־הַבֵּינַיִם מִתְקָרְבִים!

אוסטנדה

תרע’ה

עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד עֵץ,

עוֹמֵד הוּא קְדֹרַנִּית; –

הוֹלֵךְ יְהוּדִי בְמַקֵּל וְתַרְמִיל

וּמֵצִיץ אֲחֹרַנִּית.

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!… צֹאן־קֳדָשִׁים,

הָבָה נִתְפַּלֵּל מִנְחָה!

בַּעֲלוֹת יְהוּדִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

גְּדוֹלָה תְהִי הַשִּׂמְחָה.

– מֵאַיִן, זְקֵנִי, וְלָמָּה זֶה

פָּנֶיךָ כֹּה עֲצוּבִים? –

"עָזַבְתִּי בֵיתִי, קֶבֶר אִשְׁתִּי

וּנְכָדַי הָאֲהוּבִים."

– וְלָמָּה תִטֹּשׁ אוֹתָם, סָב?

"רַב לִי בְאֶרֶץ נָכְרִיָּה!

לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לְעִיר הַקֹּדֶשׁ

נַפְשִׁי בִי הוֹמִיָּה."

– וּמַה זֶּה תַּעֲשֶׂה בְּבוֹאֲךָ שָׁם?

"עַל כֹּתֶל־הַמַּעֲרָבִי,

עַל קִבְרֵי אָבוֹת וְרָחֵל אִמֵּנוּ

אֶשְׁפֹּךְ מַר־לְבָבִי…"

רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!… צֹאן־קֳדָשִׁים,

הָבָה נִתְפַּלֵּל מִנְחָה!

בַּעֲלוֹת יְהוּדִים לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

שָׂשׂוֹן יִהְיֶה וְשִׂמְחָה.

ברלין

תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְ"שַׁבָּת" שְׁמוֹ…

סְעֻדַּת שַׁבָּת. אָב וּבֵיתוֹ

יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן סָבִיב;

אוֹכְלִים, שׁוֹתִים. פִּתְאֹם יִשְׁאַל

קְטֹן הַבָּנִים אֶת פִּי אָבִיו:

– אַבָּא, אַבָּא, הָאֲרוּחָה…

מַה־זֶּה הָיָה לָהּ? הַגִּידָה.

רַק הַיּוֹם כֹּה יֶעֱרַב טַעֲמָהּ,

וְרֵיחַ נִפְלָא לַפַּשְׁטִידָא.

אַבָּא גָחַךְ אֶל תּוֹךְ זְקָנוֹ,

מָחָה שְׂפָמוֹ בַמִּטְפַּחַת.

– שְׁאֵלָה נָאָה… שִׁמְעוּ, בָנַי! –

וְכָכָה שָׂח לָהֶם בְּנַחַת:

תַּבְלִין יֵשׁ, לוֹ קוֹרְאִים “שַׁבָּת”,

בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא צוֹמֵחַ; –

גַּם לְמַאֲכָל דַּל וְתָפֵל

יוֹסִיף טַעַם טוֹב וָרֵיחַ.

אֲבוֹתֵינוּ נָתְנוּ אוֹתוֹ

אֶל תַּבְשִׁילָם יוֹם בְּיוֹמוֹ

אַךְ מֵאָז הָלַכְנוּ גוֹלָה

לֹא יָדַעְנוּ עוֹד מְקוֹמוֹ.

מָרָה, מָרָה גָלוּתֵנוּ,

עָכוּר יֵינָהּ, תָּפֵל פִּתָּהּ…

וְרַק הַשַּׁבָּת, שַׁבַּת־קֹדֶשׁ,

אֶת הַתַּבְלִין תָּבִיא אִתָּהּ.

אֶת הַמַּלְכָּה שַׁבַּת־קֹדֶשׁ,

נַעֲרַת־פֶּלִאי מְשָׁרֶתֶת;

לִפְנֵי בֹא הַגְּבֶרֶת תָּבֹא,

לְבֵית־הַמְּבַשְּׁלוֹת הִיא נִכְנֶסֶת.

סִינָר לָבָן לָהּ וּמַזְהִיר,

צַעֲדָהּ זָרִיז וַחֲרִישִׁי,

עֵינָהּ טוֹבָה, קוֹלָהּ עָלֵז

כָּאֵשׁ בְּתַנּוּר־יוֹם־הַשִּׁשִּׁי.

כֻּלָּהּ שְׁחוֹרָה הִיא וְנָאוָה

כַּשּׁוּלַמִּית בְּשִׁיר־הַשִּׁירִים; –

הִיא הַמְחַלְּקָה אֶת הַתַּבְלִין

לָעֲנִיִּים וְלָעֲשִׁירִים.

אֶת כָּל בֵּית יְהוּדִי תִפְקֹד

זאת הַקְּטַנָּה חִישׁ מְהֵרָה,

חֹפֶן “שַׁבָּת” מִן הַסִּינָר –

וְזוֹרֶקֶת אֶל הַקְּדֵרָה:

"יֶעֱרַב, יְבֻשָּׂם לָכֶם, יְהוּדַי!

שַׁבָּת טוֹבָה!" מִתְעוֹפֶפֶת.

וְרֵיחַ עָרֵב וְחָדָשׁ עוֹלֶה

מִן הַדָּגִים וְהַלֶּפֶת.

לָכֵן נָרַח בַּמַּטְעַמִּים

לִכְבוֹד שַׁבָּת רֵיחַ עָרֵב,

וְנִטְעַם טַעַם אֲשֶׁר נִגְנַז

מִיּוֹם שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב.

נָכְרִי יֹאכַל – הוּא לֹא יִטְעַם

אוֹתוֹ תַבְלִין וְלֹא יָרִיחַ;

רַק לְשׁוֹמְרֵי־שַׁבָּת יוֹעִיל

וּלְכָל הַמְצַפִּים לְמָשִׁיחַ. –

ברלין

מָה רַב הָעָם! קַפּוֹטוֹת־שְׁחוֹר,

דַּרְדָּסִים, פּוּזְמְקָאוֹת; –

הַצַּדִּיק הוֹלֵךְ, הַצַּדִּיק בָּא,

הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה־פְלָאוֹת!

חֲסִידֵי־עִיר וְחֲסִידֵי־כְפָר

**נֶאֱסְפוּ פֹה לְרְבָבָה; **

הַצַּדִּיק נוֹסֵעַ, הַצַּדִּיק בָּא,

וְעוֹבֵר בַּמֶּרְכָּבָה.

בְּאַטְלָס צְחוֹר מְלֻבָּשׁ הוּא

וּבְכוֹבַע רָם עִם זְנָבוֹת;

פֵּאוֹתָיו, זְקָנוֹ – רַעֲמַת־פָּז,

אַךְ עֵינָיו מַה נִלְבָּבוֹת!

“הֱיוּ לִי בְּרוּכִים, חֲסִידֵי־אֵל!”

וּכְכֹהֵן יָדָיו יִשָּׂא…

וְנָהֲרוּ פְנֵי כָל אִיש וּפְנֵי

חֲסִידָה תַּחַת שְׁבִיסָהּ.

“יְחִי רַבֵּנוּ!” יַעֲנוּ הֵם

כַּהֲמוֹת הַיָּם מִסְּבִיבוֹ,

וְהַכֹּל נִדְחָק, הַכֹּל טָס

כְּפַרְפָּרֵי לֵיל אֶל זִיווֹ…

מִי הִתִּיר רֶסֶן?… נִסְחַף סוּס

בֵּין גַּלֵּי־עָם נִרְעָשִׁים;

“הוֺי, תְּנָה וְאֶמְשֹׁךְ! תְּנָה גַּם לִי!”

“הוֹי, פַּנִּי דֶרֶךְ, נָשִׁים!”

בְּעֶגְלַת־קָדְשׁוֹ נִרְתְּמוּ

יַקִּירֵי־עָם לִכְבוֹדוֹ;

וְכָל חָסִיד נִלְהָב דּוֹחֵף בָּהּ

בְּכָל נַפְשׁוֹ, בְּכָל מְאֹדוֹ.

וּבַאֲשֶׁר יַעַבְרוּ – רָן כָּל פֶּה

וּמְנַקְּשׁוֹת הָאֶצְבָּעוֹת:

הַצַּדִּיק הוֹלֵךְ, הַצַּדִּיק בָּא,

הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה־פְלָאוֹת!

ברלין