במהדורה המודפסת משולבים איורים מאת צבי לבני שאינם מותרים כאן בפרסום.

פַּעַם אַחַת יָצָא אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ לְטַיֵּל. בָּא לְחֹרְשַׁת שִׁקְמִים. עָמַד שָׁם וְחִטֵּט בָּאֲדָמָה, חִפֵּשׂ גַּרְגְּרִים, וְהִנֵּה נָפְלָה מִלְּמַעְלָה שִׁקְמָה אַחַת וּפָגְעָה בְּרֹאשׁוֹ הַקַּטְנוֹן.

– אֱלֹהִים, הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים! – קָרָא אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ – אֵלְכָה־נָא מַהֵר וְאוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ!

הָלַךְ אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ. פָּגְשָׁה אוֹתוֹ תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

– לְאָן? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

– הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים – הֵשִׁיב אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ – וַאֲנִי הוֹלֵךְ לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

– מִי אָמַר לְךָ זֹאת? – שָׁאֲלָה תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

– קִבַּלְתִּי מַכָּה בְּרֹאשִׁי, – עָנָה אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ.

– אֵלְכָה־נָא גַם אֲנִי אִתְּךָ! – אָמְרָה תַּרְנְגֹלֶת אַדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

הָלְכוּ אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ וְתַרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

פָּגַשׁ אוֹתָם בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

– לְאָן? – שָׁאַל בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

– הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים, – הֵשִׁיבָה תַּרְנְגֹלֶת אַדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת – וְאָנוּ הוֹלְכִים לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

– מִי אָמַר לָךְ זֹאת? – שָׁאַל בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

– אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ.

– וּמִי אָמַר לְאֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ?

• הוּא קִבֵּל מַכָּה בְּרֹאשׁוֹ.

– אֵלְכָה־נָא גַם אֲנִי אִתְּכֶם! – אָמַר בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

הָלְכוּ אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ וְתַרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת וּבַרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

פָּגַשׁ אוֹתָם אַרְנָב קְצוּץ־זָנָב.

– לְאָן? – שָׁאַל אַרְנָב קְצוּץ־זָנָב.

– הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים. – הֵשִׁיב בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן – וְאָנוּ הוֹלְכִים לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

– מִי אָמַר לְךָ זֹאת? – שָׁאַל אַרְנָב קְצוּץ זָנָב.

– תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

– מִי אָמַר לְתַרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

– אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ.

– וּמִי אָמַר לְאֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ?

– הוּא קִבֵּל מַכָּה בְּרֹאשׁוֹ.

– אֵלְכָה־נָא גַם אֲנִי אִתְּכֶם! – אָמַר אַרְנָב קְצוּץ־זָנָב.

הָלְכוּ אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ, תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת, בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן וְאַרְנָב קְצוּץ־זָנָב לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

פָּגַשׁ אוֹתָם שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן.

– לְאָן? – שָׁאַל שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן.

– הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים וְאָנוּ הוֹלְכִים לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ.

– הַאֻמְנָם? – קָרָא שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן. – אֵלְכָה־נָא גַם אֲנִי אִתְּכֶם וְאַרְאֶה לָכֶם אֶת הַדֶּרֶךְ!

הָלַךְ שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן עִם אַרְנָב קְצוּץ־זָנָב.

טָרַף שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן אֶת אַרְנָב קְצוּץ־זָנָב.

הָלַךְ שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן עִם בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

טָרַף שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן אֶת בַּרְוָזוֹן שְׁמַן־בִּטְנוֹן.

הָלַךְ שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן עַם תַּרְנְגֹלֶת אַדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

טָרַף שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן אֶת תַּרְנְגֹלֶת אֲדֻמַּת־כַּרְבֹּלֶת.

הָלַךְ שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן עִם אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ.

טָרַף שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן אֶת אֶפְרוֹחַ בַּר־מֹחַ.

וְלֹא נִשְׁאַר אַף אֶחָד שֶׁיֵּלֵךְ לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ, מִלְבַד שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן.

אַךְ שׁוּעָלוֹן בֶּן־טַרְפוֹן – בִּטְנוֹ הָיְתָה מְלֵאָה וּכְבֵדָה. לֹא יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ.

וְעַל כֵּן לֹא נוֹדַע לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים.

הָיֹה הָיוּ חֲמִשָּׁה כְּלַבְלָבִים קְטַנִּים. חָפְרוּ בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר וְיָצְאוּ לָשׁוּט בָּעוֹלָם הָרָחָב.

הָלְכוּ בְּאָחוּ, חָצוּ כְּבִישׁ, עָבְרוּ גֶּשֶׁר, יָרְדוּ בִּקְעָה, עָלוּ גִבְעָה – אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְרֹאשׁ הַגִּבְעָה, עָמְדוּ וְסָפְרוּ אֶת עַצְמָם: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה…

וְאֶחָד, הַקָּטָן מִכֻּלָם, נַבְחָן לַקְקָן, אֵינֶנּוּ.

הֵיכָן הוּא נַבְחָן לַקְקָן? – שָׁאֲלוּ וְהִתְפַּלְּאוּ.

חִפְּשׂוּ בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק דֶּשֶׁא לְמַטָּה וְשָׁמַיִם מִמַּעַל.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּיָּמִין – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק זַחַל גָּדוֹל וְחוּם זוֹחֵל לוֹ לְאִטּוֹ.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּשְּׂמֹאל – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק לְטָאָה קְטַנָּה וִירֻקָּה רָצָה חִישׁ־מַהֵר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה וְחִפְּשׂוּ בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַ, מְצָאוּהוּ. הוּא עָמַד לוֹ בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁאַפּוֹ צָמוּד לָאֲדָמָה וּמְרַחְרֵחַ.

– מָה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם? – שָׁאֲלוּ אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים זֶה אֶת זֶה. נִגְּשׁוּ אֵלָיו בִּזְהִירוּת וּשְׁאֵלוּהוּ:

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, נַבְחָן לַקְקָן?

– אֲנִי מְרַחְרֵחַ! – עָנָה נַבְחָן לַקְקָן.

הִתְחִילוּ גַּם אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים לְרַחְרֵחַ וְקָרְאוּ:

– הֲרֵי זֶה רֵיחַ שֶׁל פּוּדִינְגְּ מָתוֹק!

קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְרָצוּ הַבַּיְתָה. רָצוּ מַהֵר־מַהֵר. עָלוּ גִּבְעָה, יָרְדוּ בִּקְעָה, עָבְרוּ גֶּשֶׁר, חָצוּ כְּבִישׁ, הָלְכוּ בְּאָחוּ, נִכְנְסוּ דֶּרֶךְ הַבּוֹר שֶׁמִּתַּחַת לַגָּדֵר.

וְהִנֵּה מְחַכָּה אֲרוּחַת־עֶרֶב טְעִימָה וּפּוּדִינְגְּ מָתוֹק.

אַךְ אִמָּא כָּעֲסָה עֲלֵיהֶם מְאֹד.

– חָפוֹר חֲפַרְתֶּם בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר, – אָמְרָה – וְעַתָּה לֹא תְּקַבְּלוּ אֶת הַפּוּדִינְגְּ הַמָּתוֹק.

וְהִיא שָׁלְחָה אוֹתָם מִיָּד לִישׁוֹן.

הָיוּ הַכְּלַבְלָבִים עֲצוּבִים מְאֹד. שָׁכְבוּ וְנִרְדְּמוּ.

וּכְשֶׁיָּשְׁנוּ כְּבָר, בָּא הַבַּיְתָה נַבְחָן לַקְקָן. רָאָה אֶת הַפּוּדִינְגְּ הַמָּתוֹק, זָלַל אוֹתוֹ וְשָׁכַב לִישׁוֹן שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאוּ הַכְּלַבְלָבִים אֶת הַבּוֹר סָתוּם וְשֶׁלֶט בִּמְקוֹמוֹ:

אַל תַּחְפְּרוּ בּוֹרוֹת מִתַּחַת לַגָּדֵר!

אוּלָם –

חֲמֵשֶׁת הַכְּלַבְלָבִים לֹא שָׂמוּ לֵב לַשֶּׁלֶט. חָפְרוּ בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר וְיָצְאוּ לָשׁוּט בָּעוֹלָם הָרָחָב.

הָלְכוּ בְּאָחוּ, חָצוּ כְּבִישׁ, עָבְרוּ גֶּשֶׁר יָרְדוּ בִּקְעָה, עָלוּ גִּבְעָה – אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְרֹאשׁ הַגִּבְעָה, עָמְדוּ וְסָפְרוּ אֶת עַצְמָם: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה…

וְאֶחָד, הַקָּטָן מִכֻּלָם, נַבְחָן לַקְקָן, אֵינֶנּוּ.

– הֵיכָן הוּא נַבְחָן לַקְקָן? שָׁאֲלוּ וְהִתְפַּלְּאוּ.

חִפְּשׂוּ בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק דֶּשֶׁא לְמַטָּה וְשָׁמַיִם מִמַּעַל.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּיָּמִין – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק עַכָּבִישׁ גָּדוֹל וְאָפֹר מִתְנַדְנֵד עַל רַגְלָיו הָאֲרֻכּוֹת.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּשְּׂמֹאל – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק צְפַרְדֵּעַ יְרֻקָּה וּבַעֲלַת שְׁתֵּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת מְקַפֶּצֶת קְפִיצוֹת מְרֻשָּׁלוֹת.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה וְחִפְּשׂוּ בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַ, מְצָאוּהוּ.

הוּא עָמַד לוֹ בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁאָזְנָיו נְטוּיוֹת לְמַעְלָה וּמַקְשִׁיב וּמַקְשִׁיב.

– מָה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם? – שָׁאֲלוּ אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים זֶה אֶת זֶה. נִגְשׁוּ אֵלָיו בִּזְהִירוּת וּשְׁאֵלוּהוּ:

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, נַבְחָן לַקְקָן?

אֲנִי מַקְשִׁיב! – עָנָה נַבְחָן לַקְקָן.

הִתְחִילוּ גַּם אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים לְהַקְשִׁיב וְקָרְאוּ:

– הֲרֵי זֶה מְרַק־פֵּרוֹת! מִישֶהוּ מְמַלֵּא אֶת צַלָּחוֹתֵינוּ מְרַק־פֵּרוֹת.

קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְרָצוּ הַבַּיְתָה. רָצוּ מַהֵר־מַהֵר. עָלוּ גִּבְעָה, יָרְדוּ בִּקְעָה, עָבְרוּ גֶּשֶׁר, חָצוּ כְּבִישׁ, הָלְכוּ בְּאָחוּ, נִכְנְסוּ דֶּרֶךְ הַבּוֹר שֶׁמִּתַּחַת לַגָּדֵר. וְהִנֵּה מְחַכָּה אֲרוּחַת עֶרֶב טְעִימָה וּמְרַק־פֵּרוֹת מְצֻיָּן.

אַךְ אִמָּא כָּעֲסָה עֲלֵיהֶם מְאֹד.

– חָפוֹר חֲפַרְתֶּם בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר, – אָמְרָה – וְעַתָּה לֹא תְּקַבְּלוּ אֶת מְרַק־הַפֵּרוֹת הַמְצֻיָּן.

וְהִיא שָׁלְחָה אוֹתָם מִיָּד לִישׁוֹן.

הָיוּ הַכְּלַבְלָבִים עֲצוּבִים מְאֹד. שָׁכְבוּ וְנִרְדְּמוּ.

וּכְשֶׁיָּשְׁנוּ כְּבָר, בָּא הַבַּיְתָה נַבְחָן לַקְקָן, רָאָה אֶת מְרַק־הַפֵּרוֹת הַמְצֻיָּן, זָלַל אוֹתוֹ וְשָׁכַב לִישׁוֹן שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאוּ הַכְּלַבְלָבִים אֶת הַבּוֹר סָתוּם וְשֶׁלֶט בִּמְקוֹמוֹ:

אַל תַּחְפְּרוּ אַף פַּעַם בּוֹרוֹת מִתַּחַת לַגָּדֵר!!

אוּלָם –

חֲמֵשֶׁת הַכְּלַבְלָבִים לֹא שָׂמוּ לֵב לַשֶּׁלֶט. חָפְרוּ בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר וְיָצְאוּ לָשׁוּט בָּעוֹלָם הָרָחָב.

הָלְכוּ בְּאָחוּ, חָצוּ כְּבִישׁ, עָבְרוּ גֶּשֶׁר, יָרְדוּ בִּקְעָה, עָלוּ גִּבְעָה – אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְרֹאשׁ הַגִּבְעָה, עָמְדוּ וְסָפְרוּ אֶת עַצְמָם: אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה, אַרְבָּעָה…

וְאֶחָד, הַקָּטָן מִכֻּלָּם, נַבְחָן לַקְקָן, אֵינֶנּוּ.

– הֵיכָן הוּא נַבְחָן לַקְקָן? – שָׁאֲלוּ וְהִתְפַּלְאוּ.

חִפְּשׂוּ בְּרֹאשׁ הַגִּבְעָה – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק דֶּשֶׁא לְמַטָּה וְשָׁמַיִם מִמַּעַל.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּיָּמִין – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק תּוֹלַעַת אַרֻכָּה וְדַקָּה מִתְפַּתֶּלֶת.

חִפְּשׂוּ בַּמּוֹרָד שֶׁמִּשְׂמֹאל – אֵינֶנּוּ. כָּאן רַק גְּמַל־שְׁלֹמֹה דַּק־רַגְלַיִם מִתְאַמֵּן בִּקְפִיצוֹת לְגֹבַהּ.

אַךְ כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ לְמַטָּה וְחִפְּשׂוּ בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ, מְצָאוּהוּ. הוּא עָמַד לוֹ בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁעֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וּמַבִּיט וּמַבִּיט.

– מָה הוּא עוֹשֶׂה שָׁם? – שָׁאֲלוּ אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים זֶה אֶת זֶה. נִגְשׁוּ אֵלָיו בִּזְהִירוּת וּשְׁאֵלוּהוּ:

– מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, נַבְחָן לַקְקָן?

– אֲנִי מַבִּיט! – עָנָה נַבְחָן לַקְקָן.

התְחִילוּ גַּם אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים לְהַבִּיט וְקָרְאוּ:

– הִנֵּה תּוּת אָדֹם! בְּוַדַּאי עֻגַּת־תּוּת בַּבַּיִת!

קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְרָצוּ הַבַּיְתָה. רָצוּ מַהֵר־מַהֵר. עָלוּ גִּבְעָה, יָרְדוּ בִּקְעָה, עָבְרוּ גֶּשֶׁר, חָצוּ כְּבִישׁ, הָלְכוּ בְּאָחוּ, נִכְנְסוּ דֶּרֶךְ הַבּוֹר שֶׁמִּתַּחַת לַגָּדֵר.

וְהִנֵּה מְחַכָּה אֲרוּחַת־עֶרֶב טְעִימָה וְעֻגַּת תּוּת.

אַךְ אִמָּא כָּעֲסָה עֲלֵיהֶם מְאֹד.

– חָפוֹר חֲפַרְתֶּם בּוֹר מִתַּחַת לַגָּדֵר – אָמְרָה – וְעַתָּה לֹא תְּקַבְּלוּ אֶת עֻגַּת־הַתּוּת.

וְהִיא שָׁלְחָה אוֹתָם מִיָּד לִישׁוֹן.

שָׁכְבוּ הַכְּלַבְלָבִים וְלֹא נִרְדְּמוּ. הֵם חִכּוּ עַד שֶׁתֵּרָדֵם אִמָּם. וּכְשֶׁנִּדְמָה לָהֶם, כִּי אִמָּם כְּבָר יְשֵׁנָה, רָצוּ וְסָתְמוּ אֶת הַבּוֹר שֶׁמִּתַּחַת לַגָּדֵר.

רָאֲתָה זֹאת אִמָּא וְאָמְרָה:

– עַתָּה כְּלַבְלָבִים טוֹבִים אַתֶּם, אִכְלוּ אֶת עֻגַּת־הַתּוּת וְשִׁכְבוּ לִישׁוֹן.

זָלְלוּ אַרְבַּעַת הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים אֶת עֻגַּת־הַתּוּת וְשָׁכְבוּ לִישׁוֹן שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים.

וּכְשֶׁיָּשְׁנוּ כְּבָר, בָּא הַבַּיְתָה נַבְחָן לַקְקָן. לֹא מָצָא אַף פֵּרוּר מֵעֻגַּת־הַתּוּת.

– הִנֵּה זֶה עָנְשְׁךָ, לַקְקָן! – אָמְרָה אִמָּא. וְהִיא שָׁלְחָה אוֹתוֹ מִיָּד לִישׁוֹן.

שָׁכַב נַבְחָן לִישׁוֹן עָצוּב־עָצוּב, מְאֹד־מְאֹד עָצוּב.

וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאוּ הַכְּלַבְלָבִים שֶׁלֶט בִּמְקוֹם הַבּוֹר הַפָּתוּח:

אַל תַּחְפְּרוּ אַף פַּעַם אַף פַּעַם בּוֹרוֹת מִתַּחַת לַגָּדֵר!!!

הַתַּרְנְגֹלֶת הַקְּטַנָּה הִתְעוֹרְרָה בַּלַּיְלָה מִתּוֹךְ פַּחַד.

הִיא עָמְדָה וְהִקְשִׁיבָה.

– אֵל שָׁמַיִם! – אָמְרָה – מַהוּ אוֹתוֹ רַחַשׁ מוּזָר שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת? כְּלוּם רִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל עַכְבָּר הוּא זֶה? אָעִיר אֶת הַתַּרְנְגֹל. הוּא חָזָק מִמֶּנִּי וְהוּא יֵלֵךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר…

הָלְכָה הַתַּרְנְגֹלֶת וְהֵעִירָה אֶת הַתַּרְנְגֹל.

– קוּמָה, הִתְעוֹרֵרָה… – לָחֲשָׁה – רַחַשׁ מוּזָר מְאֹד אֲנִי שׁוֹמַעַת, בְּוַדַּאי עַכְבְּרוֹשׁ הוּא הַמְרַשְׁרֵשׁ כָּכָה…

– אִם עַכְבְּרוֹשׁ הוּא זֶה, – עָנָה הַתַּרְנְגֹל – מוּטָב כִּי נָעִיר אֶת הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי, הוּא חָזָק מִמֶּנִּי וְהוּא יֵלֵךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר…

הָלְכוּ הַתַּרְנְגֹלֶת וְהַתַּרְנְגֹל לְהָעִיר אֶת הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי.

– קוּמָה, הִתְעוֹרֵרָה! – קָרָא אֵלָיו הַתַּרְנְגֹל – מִישֶׁהוּ מִתְהַלֵּךְ עַל יַד הַלּוּל וּמַשְׁמִיעַ קוֹל מוּזָר. בְּוַדַּאי תַּן הוּא זֶה…

– אִם תַּן הוּא, – עָנָה הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי – מוּטָב כִּי נָעִיר אֶת הַשָּׁפָן. הוּא זָרִיז מִמֶּנִּי וְהוּא יֵלֵךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר…

הָלְכוּ הַתַּרְנְגֹלֶת, הַתַּרְנְגֹל וְהַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי וְהֵעִירוּ אֶת הַשָּׁפָן.

– קוּמָה, הִתְעוֹרֵרָה! – פָּנָה הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי אֶל הַשָּׁפָן – אֵיזוֹ חַיָּה חֲשׁוּדָה מִתְגַּנֶּבֶת לְלוּל הָעוֹפוֹת. יִתָּכֵן, כִּי שׁוּעָל הוּא זֶה… שׁוּעָל גָּדוֹל וְאָדֹם…

– אִם שׁוּעָל הוּא הַמִּתְגַּנֵּב לַלּוּל, – הֵשִׁיב הַשָּׁפָן – מוּטָב כִּי נָעִיר אֶת הַכֶּלֶב. הוּא חָזָק וְזָרִיז מִמֶּנִּי וְהוּא יֵלֵךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר…

הָלְכוּ הַתַּרְנְגֹלֶת, הַתַּרְנְגֹל, הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי וְהַשָּׁפָן לְהָעִיר אֶת הַכֶּלֶב.

– קוּמָה, כֶּלֶב! הִתְעוֹרֵרָה! צָעַק הַשָּׁפָן – מַחֲנֶה שֶׁל זְאֵבִים טוֹרְפִים הִקִּיף אֶת לוּל הָעוֹפוֹת, הֵם רָצִים מִסָּבִיב וְנוֹהֲמִים בְּקוֹל…

– אִם זְאֵבִים הִקִּיפוּ אֶת הַלּוּל, – עָנָה הַכֶּלֶב – טוֹב נַעֲשֶׂה, אִם נָעִיר מִיָּד אֶת אֲדוֹנֵנוּ הָאִכָּר. הוא חָכָם מִמֶּנִּי וְהוּא יֵלֵךְ לַחֲקֹר אֶת הַדָּבָר…

הָלְכוּ הַתַּרְנְגֹלֶת, הַתַּרְנְגֹל, הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי, הַשָּׁפָן וְהַכֶּלֶב לְהָעִיר אֶת הָאכָּר.

– קוּמָה נָא מַהֵר, אֲדוֹנֵנוּ הָאִכָּר!.. – קָרְאוּ אֵלָיו כֻּלָּם בְּקוֹל גָּדוֹל – סַכָּנָה רַבָּה נִשְׁקֶפֶת לָנוּ. דֹּב גָדוֹל וְשָׁחוֹר בָּא לְלוּל הָעוֹפוֹת… עוֹד רֶגַע וְיִטְרֹף אֶת כֻּלָּם…

שָׁמַע הָאִכָּר עַל הַסַכָּנָה, קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ, לָקַח בְּיָדָיו אֶת הָרוֹבֶה וְהָלַךְ. הָלְכוּ אַחֲרָיו אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ, רָץ אַחֲרָיו הַכֶּלֶב, וְלִוּוּ אוֹתוֹ בְּדַרְכּוֹ גַם הַתַּרְנְגֹלֶת, הַתַּרְנְגֹל, הַתַּרְנְגל הַהֹדִּי וְהַשָׁפָן.

– מִיָּד אֶחֱקֹר אֶת הַדָּבָר – אָמַר הָאִכָּר בְּלֶכְתּוֹ.

– הוּא יַחֲקֹר מִיָּד אֶת הַדָּבָר… חָזְרָה עַל עַל דְּבָרָיו הַתַּרְנְגֹלֶת.

– הוּא יַחֲקֹר מִיָּד… – לָחַשׁ הַתַּרְנְגֹל.

– הוּא יַחֲקֹר… – אָמַר גַּם הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי.

– הַכֹּל יַחֲקֹר… – צָהַל הַשָּׁפָן.

– כֵּן, הוּא יַחֲקֹר… – חָזַר בִּנְבִיחָה אַף הַכֶּלֶב.

בָּאוּ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם נִשְׁמַע הָרִשְׁרוּשׁ, הָאִכָּר שָׂם אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל הֶדֶק הָרוֹבֶה, מוּכָן לִירוֹת, וְהִתְחִיל לָתוּר אֶת הַסְּבִיבָה, אַךְ לֹא מָצָא שָׁם לֹא עַכְבָּר, לֹא תָן, לֹא שׁוּעָל, לֹא זְאֵב וְלֹא דֹּב, רַק חֲפַרְפֶרֶת קְטַנָּה הוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹךְ גַּבְשׁוּשִׁית עָפָר וְשָׁאֲלָה:

– מָה רְצוֹנְכֶם, רַבּוֹתַי?… לָמָּה זֶה תַּפְרִיעוּנִי בִּשְׁנָתִי?…

פָּרַץ הָאִכָּר בִּצְחוֹק גָּדוֹל וְחָזַר הַבַּיְתָה. חָזְרוּ אַחֲרָיו אִשְׁתּוֹ, בְּנוֹ, הַכֶּלֶב, הַשָּׁפָן, הַתַּרְנְגֹל הַהֹדִּי, הַתַּרְנְגֹל וְהַתַּרְנְגֹלֶת.

אָמְרָה הַתַּרְנְגֹלֶת:

– אֵיזֶה לַיְלָה נוֹרָא הָיָה לָנוּ… טוֹב שֶׁהַכֹּל עָבַר בְּשָׁלוֹם… וְעַתָּה לַיְלָה טוֹב! – – לַיל מְנוּחָה!.. – עָנָה לָהּ הַתַּרְנְגֹל – מְקַוֶּה אֲנִי, כִּי מֵעַתָּה לֹא תִּשְׁמְעִי עוֹד קוֹלוֹת מוּזָרִים…