לגלילה

בתודה

הַיְדְן הַהוֹלֵךְ וּמַזְקִין.

מַה יָּדַע כַּאֲשֶׁר כָּתַב אֶת הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי

שֶׁל רְבִיעִיַּת הַמֵּיתָרִים, אוֹפּוּס 77, מס' 1?

הַאִם חָשַׁשׁ מִפְּנֵי מַה שֶּׁחָשׁ?

הַאִם חָשׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ עָתִיד לִקְרוֹת?

מַשֶּׁהוּ אָפֵל, מַשֶּׁהוּ נוֹרָא שֶׁאֵין לְהַבִּיעַ

לֹא בְּמִלִּים וְלֹא בִּצְלִילִים?

מִמָּה הָיָה לוֹ לַחֲשׁשׁ? בָּטוּחַ בְּבֵיתוֹ בְּשֶׁנְבְּרוּן,

“בְּרִיאַת הָעוֹלָם” מֻשְׁלֶמֶת, וְהוּא חֲבִיב הַקֵּיסָר.

מִפְּלִישַׁת הַבַּרְבָּרִים לְוִינָה שֶׁלּוֹ, לְבּוּרְגֶנְלַנְד,

שִׁלְטוֹן הַבַּרְבָּרִים בְּכָל מָקוֹם?

תְּבוּנָה תְּלוּיַת תּוֹעֵבָה?

לֹא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ בְּדִמְיוֹנוֹת,

לְהַמְצִיא אֶפְשָׁרֻיּוֹת דִּמְיוֹנִיּוֹת

בְּיַחַס לָאָמָּנִים וּלְאָמָּנוּת.

אֲנָשִׁים כָּמוֹנִי, פַּרְטִיטוּרוֹת לָהֶם שֶׁטַח מְכֻסֶּה לִכְלוּךְ זְבוּבִים.

לָכֵן אֲנִי שָׂם תַּקְלִיטוֹר וּמַקְשִׁיב.

אֲוִיר הַבֹּקֶר עוֹדוֹ קָרִיר.

שׁוּם זִכְרוֹנוֹת.

הַפְּרֶסְטוֹ סוֹחֵף.

הָעוֹרְבָן מְנַסֶּה לְחַקּוֹת אוֹתוֹ עַל פִּי דַּרְכּוֹ

וְהָעֶפְרוֹנִי עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ.

הָעוֹלָם מַחֲזִיק, אֵינוֹ מִתְפּוֹרֵר

וּבוֹ, בַּסּוֹבֵב הַזָּקֵן הַזֶּה, עַל צִירוֹ הֶהָזוּי שְׁוֵה־נֶפֶשׁ

עִם שׁוֹחֲטָיו וְלֵצָנָיו, עִם חֲכָמָיו וּרְשָׁעָיו,

עִם שׁוֹדְדֵי עֲנִיָּיו, וְעִם תַּמָּיו

הִמְצִיא הַיְדְן אֶת רְבִיעִיַּת הַמֵּיתָרִים.

דְּבָרִים פִּלְאִיִּים קוֹרִים. תַּעֲנוּג לִחְיוֹת.

לֹא רַק בּוֹר־בְּלִי־תַחְתִּית,

יֵשׁ גַּם מִינֵי תַּעֲנוּגוֹת קְטַנִּים שֶׁאֵין לְזַלְזֵל בָּהֶם

כְּגוֹן לַחֲזוֹת בְּצַבֵּי גָּלַפָּגוֹס הָעֲנָקִיִּים שֶׁמַּשְׁתִּיקִים

אֶת הַפַּטְפֶּטֶת הַיּוֹמְיוֹמִית בַּעֲרוּץ הַטֶּלֶוִיזְיָה, אוֹ לַחֲזֹר וְלִצְפּוֹת

בַּדִּיוִידִי שֶׁל הָרוֹיָאל בַּלֶּט הָרוֹקֵד אֶת אֶלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת,

וְגַם חֲזֵה־עוֹף אָפוּי בִּגְבִינַת פֶטָה מְרוֹמֵם אֶת הָרוּחַ,

וּכְלוּם אֵין זֶה תַּעֲנוּג לְזָקֵן כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אֶת עוֹר זְקֶנְתּוֹ

וּמוֹצֵא שֶׁהוּא חָלָק לְמִשְׁעִי, כִּי לִקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת כַּיָּדוּעַ

חֲלוֹמוֹת עֲנֻגִּים?

וְגַם כְּתִיבַת שִׁיר עֲשׂוּיָה לְעַנֵּג אִם אֵינֶנָּה גּוֹזֶלֶת אֶת שְׁנָתְךָ.

וְגַם עֵינַיִם שְׁלוּחוֹת אֶל צְעִירָה יָפָה כְּתִרְצָה.

הֲרֵי אֵין לְהַאֲשִׁים עֵינַיִם.

וְלַיְלָה שָׁלֵם בְּלִי חֲלוֹמוֹת בִּעוּתִים.

וְרוּחַ יָם בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ קוֹדַחַת.

אוֹ אוֹרֵחַ בִּלְתִּי צָפוּי שֶׁפּוֹדֶה אוֹתְךָ מֵהִרְהוּרִים מְיֻתָּרִים.

הַרְבֵּה רְסִיסֵי אשֶׁר חֲבוּיִים בֵּין קִפְלֵי הַהֲוָיָה, כְּגוֹן

הַסִּחְרוּר שֶׁבַּבְּגִידָה, דִּבְרֵי תּוֹבָנָה בְּפֶתֶק מְקֻמָּט

שֶׁמָּצָאתָ בְּאַחַד הַכִּיסִים, צְחוֹק שֶׁל נִין בַּסְּקַיְפּ,

אוֹ זִמְרַת סִבְּכִי פִּתְאוֹמִית, וְגַם הָעִנּוּג שֶׁלַּחֲרָטָה.

הַאִם הִזְכַּרְתִּי אֶת זֵכֶר יְמֵי הַנְּעוּרִים? הָפוּךְ? הָפוּךְ עַל הָפוּךְ?

אֲבָל הַגָּדוֹל בַּתַּעֲנוּגוֹת הוּא הַמִּשְׂחָק.

אֵין כְּמוֹ לְשַׂחֵק: “מְסִירוֹת שִׁגָּעוֹן!” “שַׁעַר שֶׁלֹּא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה!”

לְשַׂחֵק בִּפְנִינֵי זְכוּכִית, בְּכַדֹּרֶת, בְּחַיָּלֵי עוֹפֶרֶת, בַּאֲנִי־אוֹהֵב־לֹא־אוֹהֵב,

בְּמַחֲבוֹאִים, בְּתוֹפֶסֶת, בְּנִצּוֹד־וְצָד, בִּקְלָס, בַּמֶּה לֹא.

אַתָּה מְשַׂחֵק חַיִּים – וּבְחַיַּי, אֵין עוֹד מִשְׂחָק כְּמוֹתוֹ.

לבתי, למרים

שִׁפְעַת פְּרָחִים.

פִּרְחֵי הַנֶּפֶשׁ בְּכָל הַגְּוָנִים,

כָּל־כָּךְ

הַרְבֵּה

חַיִּים.

אֵיךְ הִיא הֵעֵזָּה

הַנֶּפֶשׁ, אֵיךְ הֵעֵזָּה

כָּכָה לִפְרֹחַ?

כָּל דִּבּוּר כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ לְעֻמַּת הַיֹּפִי הַזֶּה.

שׁוּם לָשׁוֹן לֹא תַּשִּׂיג טַעַם צֶבַע.

כָּל הַמִּלִּים רַק תּוֹתָבוֹת.

דֹּם וּשְׁכַח

אֵיךְ תִּעְתְּעוּ בְּךָ עֵינֶיךָ

לִרְאוֹת בְּמִקְבָּצִים קְטַנִּים שֶׁל אֲדַמְדַּם,

כָּתֹם, אַרְגָּמָן, כָּחֹל, צָהֹב, יָרֹק, סָגֹל, לָבָן

בְּהִירִים וּמְעֻרְפָּלִים, זוֹהֲרִים וְכֵהִים

אֶת חַיֵּי נַפְשְׁךָ כְּשִׁפְעַת פְּרָחִים.

שִׁפְעַת פְּרָחִים, שִׁפְעַת פְּרָחִים.

עַל רֶקַע חוּם־סְגַלְגַּל סְבַךְ קוֹצִים לְבָנִים כְּמוֹ עֵינֵי מַלְאָכִים מֵתוֹת.

גַּם לֹא הֶבֶל קַל שֶׁל יָרֹק.

לֹא נִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם. אַל תִּתְעוּ. לַמַּבָּט יֵשׁ מֶרְחָב.

עֲדַיִן לֹא אוֹתוֹ רָחָב־עַד־אֵין־גְּבוּל, אַחֲרוֹן, אֲבָל

מַבָּט קוֹלֵט מְשִׁיחוֹת יְבֵשׁוֹת שֶׁל צָהֹב, צָהֹב עָכוּר,

אוּלַי חַשְׁרוֹת סוּף יָבֵשׁ, אוּלַי מַשֶּׁהוּ אַחֵר.

לֹא נְשַׂחֵק שָׁם מַחֲבוֹאִים.

הִתְבַּגַּרְנוּ מִזֶּה. אוּלַי אַף הִזְדַּקַּנּוּ. נִשָּׂא עֵינֵינוּ מַעְלָה

כִּי שָׁם, מֵעַל מִשְׁטָח אָפֹר

וְאוּלַי כְּבָר בּוֹ – הַסּוֹד, הַסּוֹד הָאֲמִתִּי.

סוֹד אָפֹר־תְּכַלְכַל כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁרַק תְּמִימִים מְקִיצִים מִמֶּנּוּ.

בַּמְכֻסֶּה, בַּסָּמוּי מִן הָעַיִן

שָׁם נִשְׁהֶה.

    זביגנייב הרברט על פִּיֶירוֹ דֶּלָה פְרַנְצֶ’סְקָה¹

מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁקִיט אֶת עֵינָיו מֵהַקַּרְנָבָל שֶׁל יָמֵינוּ

יִסַּע לְאַרֶצּוֹ, עִיר לֹא גְּדוֹלָה, קְרוֹבָה לְפִירֶנְצֶה,

(בֶּנִינִי צִלֵּם בָּהּ “La vita è bella” – ''הַחַיִּים יָפִים'')

יֵלֵךְ לַבָּזִילִיקָה עַל שֵׁם פְרַנְצִיסְקוּס הַקָּדוֹשׁ

וְיַעֲמֹד אֶל מוּל נֵס מִתְרַחֵשׁ בְּפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה מְדֻיֶּקֶת:

פְרֶסְקִי, שֶׁצִּיֵּר פִּייֶרוֹ דֶּלָה פְרַנְצֶ’סְקָה –

וְעֵינָיו יִמְצְאוּ מָנוֹחַ.

אִם תְּרֻגַּשְׁנָה עַד דְּמָעוֹת מִיֹּפִי זֶה,

בַּדְּמֻיּוֹת שֶׁבַּקִּיר לֹא יִמְצָא דְּמָעוֹת.

הֵן חֲתוּמוֹת כְּמוֹ תַּבְלִין יָקָר,

אֵינָן רוֹאוֹת אוֹתְךָ, הֵן מַבִּיטוֹת

לְאֵיזֶה שָׁם

וּכְפוֹר דַּק־מִן־הַדַּק כְּמוֹ מְכַסֶּה אוֹתָן.

פִּייֶרוֹ, לוּ יָדַע לִרְקֹחַ צֶבַע שֶׁמֶן כְּוַאן אַיְק

(אַף אִיטַלְקִי אָז לֹא יָדַע), הָיִינוּ פְּטוּרִים מִצַּעַר הַחֲלוֹף,

מִכִּתְמֵי טִיחַ חוּם־אָפֹר בְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל גּוּף, בְּתוֹךְ הַנּוֹף.

אֲבָל הָאוֹר, הַבְּהִירוּת הַזֹּאת, הָאוֹר שֶׁאֵינוֹ בָּא מִשּׁוּם מָקוֹם,

מֵטִיל צֵל חֲרִישִׁי.

וְהַשַּׁלְוָה שֶׁבְּפָנָיו שֶׁל הַנָּבִיא, אַף שֶׁהוּא מְנַבֵּא

וְגַם עַל פְּנֵי הַמְעַנֶּה אֲשֶׁר מוֹרִיד אֶת קָרְבָּנוֹ (הַיְּהוּדִי, אֲנִי קוֹרֵא)

בְּחֶבֶל לִבְאֵר, שׁוֹלֶה אוֹתוֹ בְּכֹחַ בְּעֶזְרַת פִּגּוּם־עֲנָק

(שׁוּב וְשׁוּב, יֵשׁ לְשַׁעֵר).

שָׁלֵו חוֹלֵם, עֵינָיו פְּקוּחוֹת, נַעַר הַקֵּיסָר הַנָּם

לָבוּשׁ לָבָן עֲלֵי כִּסּוּי מִטָּה אָדֹם בִּתְמוּנַת לַיְלָה

רִאשׁוֹנָה שֶׁל חֹשֶׁךְ־אוֹר, רוֹמֶזֶת לַבָּאוֹת

לְקָרָוָג’וֹ, לְלָה־טוּר.

שָׁלֵו תּוֹקֵעַ אֶת חַרְבּוֹ אִישׁ שֶׁזְּקָנוֹ כְּבָר הֶאֱפִיר

וּפֶצַע לֹא תִּרְאֶה.

וּבְצִיּוּר שֶׁל קְרָב

שְׁלשָׁה חוּטִים שֶׁל דָּם מִצַּוָּארוֹ שֶׁל סָסָנִיד

וְהַדּוֹקֵר עַל פִּגְיוֹנוֹ פָּנָיו מְפֻכָּחוֹת כְּשֶׁל פּוֹתֵר חֶשְׁבּוֹן,

רָגוּעַ, רְצִינִי כְּמוֹ עָנָן בְּלִי נֶשֶׁב רוּחַ.

נַפְשָׁן שֶׁל הַדְּמֻיּוֹת טְמוּנָה בְּצוּרָתָן.

"הַגֵּיאוֹמֶטְרִיָּה מַבְלִיעָה אֶת הַתְּשׁוּקָה''.

אֵין דְּמוּת דּוֹמָה לַאֲחוֹתָהּ, אַךְ בְּכֻלָּן

טָבוּעַ תַּו בְּדִידוּת

כְּמוֹ בִּיצִירָה חַדְפַּעֲמִית שֶׁל אַדְרִיכָל.

Le storie della Croce – כְּמוֹ לִוּוּי שֶׁל קְלָוִיכּוֹרְד בִּלְתִּי נִשְׁמָע

כְּמוֹ תָּוֵי מוֹטֶט מִשֶּׁל ז’וּסְקֶן דֶה־פְּרֶה שֶׁבּוֹ תִּשְׁמַע כָּל קוֹל.

זְמַנּוֹ הָרֵיק שֶׁל אִישׁ זָקֵן מִתְמַלֵּא אשֶׁר וְתוּגָה קַלָּה

כְּשֶׁנִּשְׁבַּר לוֹ סֵפֶל שֶׁהֵבִיא מִשָּׁם וְהַשָּׁנִים מְצַמְצְמוֹת עַצְמָן

וּמְפַנּוֹת מָקוֹם לְזִכְרוֹנוֹת.

וְסֵפֶר אָמָּנוּת, וְגַם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת – סִיּוּעַ לְעֵינָיו הַגּוֹשְׁשׁוֹת.

נוֹפֵי חַיִּים עָטְפוּ אָפֹר.

עוֹף הָאֹפֶק קָפַל כְּנָפָיו, צָלַל.

לֹא־כְלוּם נִמְזַג בְּלֹא־כְלוּם.

צִפּוֹר לא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח,

הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזַע.

שְׂמֹאלִי נֶאֱחֶזֶת בָּאֲוִיר, מֵאַיִן לְאָן?

יְמִינִי בַּסֶּדֶק הַתָּכֹל:

הוֹ נְאוֹת דֶּשֶׁא כְּחֻלִּים שֶׁלַּשָּׁמַיִם,

הָאָרֶץ הַיָּפָה שֶׁחַמּוּקֶיהָ חֶמְדָּה

וַעֲצֵי הַשָּׁקֵד פּוֹרְחִים בָּהּ –

אֲנִי מַנִּיחַ אֶת עֶפְרוֹנִי,

מְשַׁלֵּב יְמִינִי בִּשְׂמֹאלִי, שְׂמֹאלִי בִּימִינִי

יוֹשֵׁב וּבוֹהֶה אֲנִי אֲנִי?

חָלַמְתִּי עַל דָּוִד.

אֲבָל דָּוִד הָיָה שָׁאוּל.

שָׁאוּל נִגֵּן לִפְנֵי דָּוִד עֲלֵי נֵבֶל.

הַנֵּבֶל הָיָה גָּדוֹל כְּזֶה שֶׁל סִיוָן

בּוֹ נִגֵּן אֶת הַפַנְטַזְיָה הַכְּרוֹמָטִית שֶׁל בַּאךְ.

כָּל זְמַן שֶׁנִּגֵּן – דָּוִד לֹא הֵעֵז.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הֵטִיל אֶת הַחֲנִית.

אֲבָל לָמָּה יָטִיל דָּוִד חֲנִית בְּשָׁאוּל?

אֵיזֶה הָפוּךְ־עַל־הָפוּךְ עוֹשָׂה הַמּוּזִיקָה?

מִי עוֹד יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה הֶגְיוֹנִית בְּשָׁמְעוֹ

אֶת הַפַנְטַזְיָה הַכְּרוֹמָטִית אוֹ נַנִּיחַ

אֶת הַטּוֹקָטָה וְהֲפוּגָה?

וּבַּאךְ הֲרֵי עָבַד בְּהִגָּיוֹן מָתֶמָטִי.

רַק הַמּוּזִיקָה? כָּל הַיָּפֶה מְעַרְבֵּל אוֹתְךָ בִּמְעַרְבֹּלֶת

שֶׁתַּעֲלֶה מִמֶּנָּה צָלוּל מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ. מוּזָר.

הַאִם הִתְפַּכַּח חֲלוֹמִי וְשָׁאוּל הָיָה שָׁאוּל

וְדָוִד דָּוִד? אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. עוֹדֶנִּי מַקְשִׁיב.

טַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹתֶיךָ

בְּלָבָן לְלֹא גְּבוּל

טַשְׁטֵשׁ עִקְּבוֹתֶיךָ

אַל תַּעְצֹר עַל יַד הָאֶבֶן

רֵד אֶל הָאֲפֵלָה וַעֲלֵה

בָּעַלְוָה, הֱיֵה בָּהּ

כְּמוֹ הָרוּחַ.

שְׁכַח אֶת שִׁמְךָ

אֶת יָדֶיךָ

זְכֹר אֶת הַמַּיִם

נִרְגָּשִׁים סְבִיב הָאֶבֶן שֶׁהִשְׁלַכְתָּ

גַּלִּים, גַּלִּים, אַחַר־כָּךְ

רְגוּעִים

כְּבַתְּחִלָּה.

אֵלֶּה הָרִשּׁוּמִים מַרְאִים

אֶת תַּהֲלִיךְ הַיְצִירָה:

בְּרֵאשִׁית הַכֹּל

אַחַר־כָּךְ הָאֲחִיזָה

בְּצֵל כָּאן, בְּצֵל שָׁם

אַחַר־כָּךְ הַוִּתּוּר עַל זֶה וְעַל זֶה

תָּמִיד פָּחוֹת

תָּמִיד רֵיק יוֹתֵר

כִּמְעַט מֻפְשָׁט.

כְּתִיבַת שִׁירִים בְּגִיל תִּשְׁעִים – עָמָל.

הַגּוּף מַכְבִּיד וְהָעֵינַיִם טְרוּטוֹת,

כֹּחַ הַהַמְצָאָה מִצָּה אֶת עַצְמוֹ,

הַמַּחֲשָׁבוֹת לְאַט־לְאַט־לְאַט, הָרֶגֶשׁ

רָדוּם מְעַט.

אַךְ מִי אָמַר לִי: כְּתֹב!

אֲנִי? הַלֹּא? הָאִי־אֶפְשָׁר־שֶׁלֹּא,

כִּי בַּמִּלִּים אֲנִי נוֹלָד?

כְּתַרְגִּילֵי פְּסַנְתְּרָן יוֹם יוֹם

אֲנִי מַשְׁחִיר אֶת לֹבֶן הַנְּיָר בְּסִימָנִים,

בְּבוֹא הַיּוֹם אוּלַי יָעִידוּ כִּי הָיִיתִי וּבַשִּׁיר

עוֹדֶנִּי כָּאן כְּמִי אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ

לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת עַל הַקַּיָּם,

עַל הַטַּנְדּוּ שֶׁבּוֹ

שֶׁל הַשְּׁלִילָה וְהַחִיּוּב, שֶׁל הַטָּמִיר וְהַגָּלוּי,

שֶׁל הַנִּתָּן וְהַנִּמְנָע

וְעַל הַלֹּא־קַיָּם שֶׁרַק תַּזְכִּיר אוֹתוֹ

וּכְבָר הֶחְטֵאתָ,

מִלָּה אַחַת –

תְּנוּעַת אֲוִיר חָלְפָה.

רַק מֵם. מֵם וְשִׁין, חֵית, קוּף.

מֵם סְגוּרָה בְּעַצְמָהּ וְעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ,

מְחַיָּה נְפָשׁוֹת, מְגַלָּה, מְכַסָּה,

מְעוֹרֶרֶת מַשַּׁב רוּחַ קַל, מְפַשְׁפֶּשֶׁת בָּעַלְוָה,

מְמַזֶּגֶת, מַפְרִידָה, מְמַזֶּגֶת,

מְלַחֶשֶׁת מַלְקוֹשׁ לְכַלָּנִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת,

מְגַמְגֶּמֶת מִלּוֹת אשֶׁר, מוּזִיקָה,

כֵּן, מוּזִיקָה, אֲפִלּוּ מִזְמוֹר,

מִזְמוֹר לַמְאֹהָב־וְאוֹהֵב, לַמְחֻבָּק, לַמְחַבֵּק –

אֵיזֶה מִשְׂחָק! הַמִּשְׂחָק הַזֶּה עַל מַהְפָּכָיו,

הַמִּלְכּוּד הַזֶּה וּמִרְמוֹתָיו, מִרְמוֹתָיו וּמִפְלְאוֹתָיו.

הַמִּשְׂחָק הַזֶּה. אַתָּה שָׁבוּי בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה

מְשַׂחֵק, מִשְׁתּוֹקֵק

הָאוֹר נִפְרָד בְּמֶחֱוַת חֶסֶד, אֵינוֹ נוֹתֵן לְהוֹדוֹת לוֹ עַל כָּךְ, כְּבָר אֵינֶנּוּ.

בָּא רֶמֶז קְרִירוּת שֶׁלַּחֲשֵׁכָה, מֻפְלָאָה לְגוּפִי שֶׁנֶּאֱפָה בְּכִבְשַׁן הַיּוֹם

וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּחַלְּצוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי הַכֹּל הָלְכוּ שְׁחוֹחִים

וְכֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ רָפוּ.

הַמִּלִּים אֵינָן אוֹהֲבוֹת אֶת הַלֵּאוּת.

הָעֵינַיִם מִתְעוֹרְרוֹת מְעַט, עוֹקְבוֹת אַחַר הַכַּדּוּר

הַמִּתְגַּלְגֵּל בֵּין רַגְלַיִם יְקָרוֹת מְאֹד־מְאֹד, פַּעַם אֲדֻמּוֹת

וּפַעַם צְהֻבּוֹת, חוֹזוֹת בְּבַחוּרוֹת יְפֵהפִיּוֹת

שֶׁפְּנֵיהֶן לְפֶתַע מִתְעַוְּתוֹת וּמִתְכַּעֲרוֹת

בֵּין נַחְשׁוֹלִים אֲדֻמִּים, צְהֻבִּים שֶׁל יָם תָּלוּל,

הָאָזְנַיִם, שֶׁעוֹד שָׁמְעוּ שֵׁמוֹת כְּמוֹ מוּזִיקָה, נֶאֶטְמוּ מִדְּכִי הַגַּלִּים,

אֵיזֶה מַזָּל, אֵינָן קוֹלְטוֹת אֶת צִוְחַת “מֶאוֹס דֶאוֹס”.

הַבּוֹעֵט שֶׁהֶחֱטִיא, רֹאשׁוֹ בְּיָדָיו כְּמִי שֶׁכּוֹאֵב אֶת מִרְמַת הָעוֹלָם.

הַשְּׁמוּרוֹת צוֹנְחוֹת לְאִטָּן וְהַכֹּל נֶחֱזֶה כַּחֲלוֹם.

רַגְלֵי יָשִׁישׁ מוֹלִיכוֹת אֶת הַגּוּף הַכָּבֵד

לַשֵּׁנָה הַפּוֹתַחַת עַצְמָהּ לַנְּשָׁמָה

לִנְשֹׁם בָּהּ.

בַּבֹּקֶר חוֹזְרוֹת הַמִּלִּים: בְּרָזִיל־מֶקְסִיקוֹ אֶפֶס אֶפֶס.

בָּעִרְבּוּבְיָה הַזֹּאת שֶׁל קֹר וְחֹם

שֶׁהַחַזָּאִים קוֹרְאִים לוֹ אָבִיב,

הָאוֹר מַתְחִיל לְהִתְקַשּׁוֹת,

הַצֵּל נַעֲשֶׂה פָּחוֹת שָׁקוּף,

הַצִּפֳּרִים נְדִירוֹת יוֹתֵר,

נְדִירָה יוֹתֵר שִׁירָתָן,

צִרְצוּר שֶׁל מַסּוֹר נִשְׁמָע

וְקוֹל אַזְעָקָה בַּכְּבִישׁ, מִתְרַחֵק,

לַבְנִינֵי־הַכְּרוּב כְּמוֹ נִצָּנִים

בָּאוּ גַּלִּים גַּלִּים רוֹקְדִים עַל הַדֶּשֶׁא,

חוֹלְפִים עִם הָרוּחַ

וּלְמַעֵט פֹּה אֶחָד וְשָׁם אֶחָד,

נֶעֱלָמִים

כְּמוֹ בַּזִּקְנָה זֶה אַחַר זֶה:

דְּבָרִים שֶׁהָיוּ נוֹכְחִים,

פָּנִים שֶׁהָיוּ נוֹכְחוֹת,

אֲהָבוֹת שֶׁהָיוּ,

מַרְאוֹת, רֵיחוֹת, קוֹלוֹת.

וְהָעֵינַיִם מִתְכַּסּוֹת דֹּק שֶׁל עֲרָפֶל.

לבני, לעידן

הַדֶּרֶךְ

הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

מִכָּאן

עַד

שָׁם

רַק הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

צַעַד

צַעַד

הַבָּתִּים נָשְׁרוּ

הָעֵצִים נִשְׂאוּ בָּרוּחַ

לֹא שֶׁמֶשׁ

לֹא צֵל

רַק הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

צַעַד

צַעַד

הַדֶּרֶךְ

רַק הַדֶּרֶךְ

רַק הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת

בֵּין קוֹל לְקוֹל

פִּתְאֹם הִיא

אַיָּלָה שְׁלוּחָה, חֲרִישִׁית

צֵל עוֹבֵר

עַל עֵינַי

הָעֵרוֹת

דְּמוּת קַלָּה מֵאֵשׁ

שְׂחוֹק עוֹשָׂה לִי

בְּמִשְׂחָקֶיהָ

"אָבִי טַל

אִמִּי כֶּתֶר כּוֹכָב"

עוֹד אֲנִי וְהִיא

אֵינֶנָּה.

מַה נִּשְׁאַר עוֹד לְבַד מִגּוּף בָּלוּי

עִם גּוּף מִתְבַּלֶּה בְּזִכְרוֹן אַהֲבָה

שֶׁהָיְתָה כִּמְעַרְבֹּלֶת, מוֹשֶׁכֶת לָעֹמֶק

פּוֹלֶטֶת אֶל עַל.

מַה נִּשְׁאַר עוֹד לְבַד מֵהַקּשִׁי לְכוֹפֵף אֶת הָרֶגֶל

וּלְהַכְנִיסָהּ לַמִּכְנָס הַנָּכוֹן, מֵעֵינַיִם מְעֻרְפָּלוֹת

וּשְׁמִיעָה לְקוּיָה וְלָמָּה

לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת שֶׁאֵין לָהֶן טַעַם

כְּשֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם

וּמָה הַתַּאֲרִיךְ, וּבְקשִׁי אֵיזֶה חֹדֶשׁ.

וַהֲרֵי אֵין יוֹם שֶׁחוֹזֵר עַל עַצְמוֹ, אֵין יוֹם

שֶׁצִּבְעוֹ כְּצֶבַע קוֹדְמוֹ וְרֵיחוֹ אוֹתוֹ רֵיחַ.

אֵין לַיְלָה שֶׁבּוֹ לֹא חָל שִׁנּוּי בַּיָּרֵחַ הַיָּשִׁישׁ.

הַבְּגִידָה אוֹמֶרֶת: נִשְׁכַּחְתִּי, הַשְּׁקָרִים

נַעֲשׂוּ זְעִירֵי זְעִירִים, וְאֵיזֶה סִפּוּר

נָקִי מֵהֶם? אָז לָמָּה סִפּוּר חַיֶּיךָ

שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר לְעֵת דִּמְדּוּמִים

וּבְעֵת נְדוּדֵי הַשֵּׁנָה מִפִּיךָ לְאָזְנֶיךָ

יִהְיֶה שׁוֹנֶה?

וְכִי מָה הַחַיִּים אִם לֹא סִפּוּר

וְיֵשׁ מִי שֶׁיְּסַפֵּר אוֹתוֹ לְדִיּוּקוֹ?

כִּמְעַט כָּל יוֹם כָּעֵת בְּתִשְׁעִים מְטִילָה הַשִּׁירָה

בֵּיצָה בְּקִנִּי, לֹא תָּמִיד בֵּיצַת זָהָב.

אַךְ רַק חָכָם־בִּפְרוּטָה יַחְשֹׁב זָהָב לְסַם־חַיִּים.

גַּם סֵבֶל מְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת־הַדִּבּוּר, גַּם זַעַם, אַכְזָבָה,

חֲרָטָה, מֶחְדָּל.

פָּנִים רַבּוֹת לַחַיִּים, הֲפֹךְ בָּן וַהֲפֹךְ בָּן –

כֻּלָּן יָפוֹת לַשִּׁירָה. גַּם הַמְּרִירוּת שֶׁל כִּשָּׁלוֹן –

רוֹצִים לִטְעֹם?

כַּמָּה מִלִּים גַּם לָכֶן, חֲתוּלוֹתַיִם שֶׁאוֹתָנוּ אִמַּצְתֶּן

לִדְאֹג לְלֶחֶם יוֹמְכֶן וּבַחֹרֶף לְמִשְׁכָּן מְחֻמָּם.

צַרְכָנִיּוֹת לִטּוּפִים, הַחְלָקוֹת עַל לֶחִי – אַתְּ בִּמְיֻחָד,

לִימָה, כְּתֻמָּה־אֲפֹרָה־לְבָנָה, שֶׁאוֹהֶבֶת לְדַלֵּג אֶל אֶדֶן־חַלּוֹן,

לַעֲקֹב אַחַר מְעוֹף צִפֳּרִים אוֹ גַּלֵּי הֶעָלִים בָּרוּחַ, אַךְ לֹא

כְּמוֹ קוֹדְמוֹתַיִךְ, אֲצִילוֹת מִמְּךְ,

סִיאָמִיּוֹת גֶּזַע טָהוֹר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִפִּילוּ דָּבָר,

שֶׁיָּדְעוּ לְהִתְפַּתֵּל בֵּין דְּבָרִים בִּזְרִיזוּת שֶׁל לוּלְיָן אוֹ סַהֲרוּרִי –

אַתְּ מַפִּילָה בְּלֹא שֶׁמֶץ בּוּשָׁה וְרַק קוֹל חַד וְנִמְרָץ הַקּוֹרֵא “מַטָּה!”

גּוֹרֵם לְהוֹד מַעֲלָתֵךְ לִנְטשׁ אֶת כֵּס הַכָּבוֹד וְלָשֵׂאת עֵינַיִם תְּמֵהוֹת:

מַה־זֶּה־מַפְרִיעַ־לוֹ־בֶּאֱמֶת־מָה?

וְאִלּוּ הַפְּרוֹלֶטָרִית מִמֵּךְ, גַּמְלִי (שֶׁבְּבוֹאָהּ אַחֲרַיִךְ אֵלֵינוּ,

מְפֻחֶדֶת, תָּמִיד הָיְתָה רָצָה מִצַּלַּחְתָּהּ לַצַּלַּחַת שֶׁמִּמֶּנָּה אָכַלְתְּ,

כְּטוֹעֶנֶת “גַּם לִי מַגִּיעַ”), זוֹ הָאֲפֹרָה־לְבָנָה, לְבָנָה בְּמִצְחָהּ

וּבְחָזָהּ וְגַם בְּמַחֲצִית רַגְלֶיהָ עִם נְקֻדַּת־חֵן לְבָנָה בִּקְצֵה הַזָּנָב,

הִיא מֵעוֹלָם לֹא בִּקְּשָׁה מוֹשָׁב בַּיָּצִיעַ.

וְהִיא שֶׁיּוֹדַעַת לְהִשְׁתּוֹלֵל לְהִתְגַּלְגֵּל בַּדֶּשֶׁא, לְבַצֵּעַ קְפִיצוֹת בָּאֲוִיר

וְכָל זֹאת בְּעֵינַיִם רְצִינִיּוֹת עַד־מְאֹד עִם דֹּק מֶלַנְכּוֹלְיָה,

רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת אֵינֶנָּה חוֹשֶׁשֶׁת מִיָּד מְלַטֶּפֶת

וְאֵינָהּ נִמְלֶטֶת כָּל עוֹד נַפְשָׁהּ בָּהּ, וְעִם זֹאת

גַּם בָּאָה לְהַקְבִּיל פְּנֵי מִתְקָרְבִים־עַל־גַּב־קַלְנוֹעִית,

כְּיוֹדַעַת שֶׁחַיִּים פֵּרוּשָׁם סְתִירוֹת,

וְיֵשׁ שֶׁגַּם הִיא מְדַלֶּגֶת אֶל חֵיק הַיּוֹשֵׁב בַּכֻּרְסָה אַחֲרֵי שֶׁתְּחִלָּה

עָמְדָה זְקוּפָה, שְׁתֵּי כַּפּוֹתֶיהָ עַל קְצֵה הַכֻּרְסָה כְּשׁוֹאֶלֶת:

מֻתָּר? אוֹ אֲפִלּוּ רָצוּי?

וְלָאַחֲרוֹנָה רוֹבֶצֶת מְכֻרְבֶּלֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ מִתַּחַת לְמַפַּת הַשֻּׁלְחָן, חֲבוּיָה.

הַאִם הִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת סוֹד הַיְקוּם אוֹ רַק הוֹגָה

שֶׁמִּן הָרָאוּי לִהְיוֹת מְקֹרֶבֶת וְלִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק גַּם יַחַד,

נֶאֱמָנָה וַאֲדוֹנִית שֶׁל עַצְמָהּ,

לְהַנִּיחַ כַּפּוֹת רַכּוֹת וְלִשְׁלֹף טְפָרִים – הַכֹּל בְּעִתּוֹ –

בַּת דְּמָמָה זוֹ שֶׁמַּרְטִיטָה קְצֵה אֹזֶן בְּרֶמֶז־שֶׁל־רַחַשׁ, הִיא

וְלִימָה יוֹדְעוֹת כָּל שֶׁעֲלֵיהֶן לָדַעַת, לַחֲלוּטִין שְׁווֹת־נֶפֶשׁ

לַהֲמֻלָּה חַסְרַת־הַטַּעַם סָבִיב,

יוֹדְעוֹת אֶת אֲמִתָּן כֻּלָּהּ.

יִמְיוּם קָטָן. גַּם לֹא מִלָּה אַחַת.

מַעֲרִיב. לַעֲבֹר

נֶפֶשׁ־צִפּוֹר

אֶל שַׁלְוַת הָרוּחַ

שֶׁל הָאוֹר הַפּוֹנֶה

לְאָחוֹר.

מַה לָּהּ לַדָּנוּבָּה לִדְמוֹת לַנִּיאַגָרָה

וּבְהֶרֶף עַיִן לִהְיוֹת בַּיָּם הַשָּׁחֹר?

הֲרֵי בְּדַרְכָּה הָיְתָה אוֹסֶפֶת תַּכְשִׁיטֵי עָרִים:

בְּרֵגֶנְסְבּוּרְג גֶּשֶׁר בֶּן אֶלֶף וּמָאתַיִם, בְּאוּלְם

אֶת הַמִּינְסְטֶר הַגָּבוֹהַּ בָּעוֹלָם, בְּוִינָה עוֹנֶדֶת

בָּארוֹק מְפֹאָר, בִּפְּרֶשְׂבּוּרְג אֵת עֵינַי הַחוֹלְמוֹת,

בְּבּוּדַפֶּסְט אֹדֶם דָּם יְהוּדִי שֶאֵינוֹ נִשְׁטָף

לֹא בָּה וְלֹא בְּנוֹבִי סָד,

בֶּאוֹגְרַד, בְּרַילָה, גַּלָטִי –

מַה מְּצַפֶּה לָהּ, לַדָּנוּבָּה, בַּיָּם הַשָּׁחֹר?

אֵיפֹה הַדָּנוּבָּה בַּיָּם הַשָּׁחֹר?

אֵיפֹה?

אֵיפֹה עִם עֵינַי הַחוֹלְמוֹת, הַכָּלוֹת?

הַמַּרְתֵּף מִתַּחַת לְבֵית הַמַּרְזֵחַ בְּשַׁשְׁטִין,

הָעֹמֶק הָאָפֵל הַזֶּה, אֵיךְ פִּתְאֹם רֵיחוֹ הַקָּרִיר בְּאַפִּי?

תְּלוּיִים בּוֹ מַקְלוֹת סָלָמִי, יַיִן שָׁמוּר בְּחָבִיּוֹת עֵץ,

גַּם בִּירָה, יָארוֹשׁוֹבְסְקָה, אִם זִכְרוֹנִי זִכָּרוֹן.

כַּמָּה חַיִּים רָאָה הַמַּרְתֵּף הָאָפֵל הַזֶּה?

הַבַּיִת מֵהַמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה

אוֹ הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה. הַאִם שִׁמֵּשׁ כְּבוֹר כֶּלֶא?

הַאִם רָעֲבוּ בּוֹ עַד מָוֶת, בְּעוֹד שֶׁלְּמַעְלָה רָקְדוּ?

מִי דָּר בַּבַּיִת הַזֶּה לִפְנֵי שֶׁסָּבִי רְכָשׁוֹ בְּיַחַד עִם

אָחִיו הַחוֹרֵג, בַּעַל הַפֻּנְדָּק?

הַאִם רְכָשׁוּהוּ מִיּוֹרְשֵׁי בְּעָלָיו, אִישׁ מִפָּמַלְיַת

מָרִיָה תֶּרֶזָה, כְּסִפּוּרֵי הַמְסַפְּרִים?

הָיָה לָהּ, לַמַּטְרוֹנִית, אַרְמוֹן צַיִד בְּשַׁשְׁטִין,

אוֹתוֹ יִשּׁוּב חֲצִי־כְּפָר־חֲצִי־עֲיָרָה,

יָרִיד גָּדוֹל אַרְבַּע פְּעָמִים בַּשָּׁנָה,

וְגַם קָתֶדְרָלָה עִם אִמָּא קַדִּישָׁא בַּעֲלַת נֵס.

וַהֲרֵי כִּמְעַט נֵס הוּא שֶׁהַיּוֹם, בְּגִיל תִּשְׁעִים

פִּתְאֹם עוֹלֶה בְּאַפִּי רֵיחֹו שֶׁל אוֹתוֹ מַרְתֵּף

שֶׁאוּלַי פַּעֲמַיִם־שָׁלֹשׁ יָרַדְתִּי בּוֹ בִּימֵי יַלְדוּתִי.

הַאִם מִתְקַצֵּר מִתְאָרֵךְ הַזְּמַן כָּעוֹלֶה עַל רוּחוֹ?

וְלָמָּה לֹא נֵס נוֹסָף וַאֲנִי חַי לִפְנֵי עֲבָרִי,

נֵעוֹר בְּלֵב שָׂמֵחַ?

מִי יְקַבֵּל אוֹתִי? יֵשׁ מִי שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתִי?

הֲלֹא כְלוּם?

אֵיךְ הוּא נִרְאֶה אוֹתוֹ לֹא כְלוּם?

מְעוֹרֵר אֵמוּן? נַכְלוּלִי? הַאִם שׁוּב אֶמְצָא שָׁם

אֶת הַמִּתְקוֹטְטִים הָאֵינְסוֹפִיִּים אוֹ שֶׁמָּא

אַנְשֵׁי רָצוֹן טוֹב? אֶת הַמַּעֲמִיד פְּנֵי חָבֵר,

אוֹ אוֹתוֹ הַמְדַקְלֵם בְּלִי הֶפְסֵק אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים?

הַאִם הֲלֹא כְלוּם כְּבִיש מְטֻנָּף שַׂקִּיּוֹת פְּלַסְטִיק

הַמּוֹבִיל לְאָנְשֶׁהוּ, אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן?

וְאוּלַי מָקוֹם מֻגְבָּהּ בְּמִקְצָת, גִבְעֹנֶת וּמִמֶנָּה

מַבָּט לַמֶּרְחָבִים,

מֶרְחֲבֵי מֶרְחָבִים כְּמוֹ בְּ־Skálholt שֶׁבְּאִיסְלַנְד:

כָּאן כִּבְשָׂה, שָׁם שָׁלֹשׁ –

הַאִם יִהְיוּ בּוֹ הַכִּבְיָכוֹל־שָׁמַיִם הַמְפַזְּרִים

כִּבְיָכוֹל־בְּהִירוּת שֶׁאֵינָהּ מְטִילָה צֵל?

וְאוּלַי הַכֹּל צְלָלִים?

וְאֵיךְ אֲנִי?

מוּרָם עַל יָדַיִם אוֹ שָׁקוּעַ בְּתוֹכִי

נֶחְבָּא בְּפִנָּה שֶׁל מְכוֹנִית? שָׁקֵט? נֶאֱנָח?

בְּקוֹל חָנוּק?

וּמַה מֶּזֶג הָאֲוִיר בַּלֹּא כְלוּם? כְּמוֹ כָּאן

עִם הָרוּחוֹת הַמִּזְרָחִיּוֹת הָאֲיֻמּוֹת? יוֹרֵד בּוֹ גֶּשֶׁם?

עָלַי אוֹ רַק עַל־יָדִי? הַאִם יֵרָמֵז אוֹר כּוֹכָבִים

וְ/אוֹ גַּם אוֹר יָרֵחַ? יָרֵחַ מָלֵא?

אֲבָל הַלֹּא כְלוּם הֲרֵיהוּ

לֹא כְלוּם.

וְאֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ?

תָּמִיד מְסִבָּה אֶת עֵינֶיה מִמֶּנִּי,

מַרְאָה לִי אֶת עָרְפָּה הַקָּשֶׁה.

חָלִילָה מִלְּהַזְכִּיר לָהּ אֶת כִּשְׁלוֹנוֹתַי,

מִכְתָּבִים מְטֹרָפִים, אֵיזֶה בִּזּוּי!

אֶת הַהֶסְפֵּד הַהוּא הַמְגֻמְגָּם, שִׁעוּרִים

שֶׁלֹּא הֵכַנְתִּי כָּרָאוּי, שְׁקָרִים קְטַנִּים, הִתְחַמְּקֻיּוֹת –

וְהִיא יוֹדַעַת כִּי אֵלּוּ רַק זוּטוֹת.

גַּם אֶת הָאֲחֵרוֹת הִיא מַכִּירָה יָפֶה, אֲבָל אָזְנֶיהָ אֲטוּמוֹת.

כְּשֶׁעַכְבְּרוֹשֵׁי הַזִּכָּרוֹן הָרְעֵבִים נוֹבְרִים בְּתוֹךְ חֲלוֹמוֹתַי

הִיא אֲדִישָׁה כְּבוּל עֵץ.

אֲנִי כּוֹתֵב לָהּ שִׁירִים וְעוֹד שִׁירִים לְרַכֵּךְ אֶת לִבָּהּ.

לַשָּׁוְא.

אֲהוּבָתִי, שִׁכְחָה, שׁוּם אַהֲבָה מִצִּדֵּךְ? אַהֲבָה חַדְצְדָדִית,

לַחֲלוּטִין חַדְצְדָדִית?

אֲנִי זָקֵן, לִבִּי תָּלוּי עַל בְּלִימָה,

הַזִּכָּרוֹן כְּמוֹ אֶגְרוֹף בְּרֹאשִׁי, מְסוֹבֵב אֶת עֵינַי

פְּנִימָה. אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת לָהֶן מַרְאָה.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִרְאוֹת שׁוּב וָשׁוּב אֶת זֶה.

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לֵילוֹת שְׁקֵטִים, בְּלִי הַזָּעוֹת,

יָמִים זוֹרְמִים בְּנַחַת. לִרְאוֹת אֶת פְּרִיחָתוֹ הַקְּטַנָּה

שֶׁל הָרִמּוֹן הַנַּנָּסִי, אֶת הָאֹדֶם הֶעָמֹק שֶׁל הַחָטְמִית

עִם הָעֱלִי הַצָּהֹב, הֶעָבֶה כְּמוֹ לִינְגָם.

רַק זֹאת.

בָּאת עִם הָרְבִיעִיָּה הַפִילְהַרְמוֹנִית

לְנַגֵּן אֶת הַחֲמִישִׁיָּה בְּפָה מִינוֹר שֶׁל בְּרַהְמְס.

לֹא אָהַבְתִּי אָז אֶת בְּרַהְמְס, הָיָה “שָׁמֵן” מִדַּי בִּשְׁבִילִי.

אֲבָל הַפַּעַם הָיָה יָפֶה לְהַפְלִיא.

*

אֵיזוֹ דְּמוּת תְּמִירָה הָיִית!

עוֹד הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת.

הָיִית כְּמוֹ נִצָּן טֶרֶם פְּרִיחָתוֹ.

בְּלִבִּי פָּרַחְתְּ. הִמְשַׁכְתְּ לִפְרֹחַ, עַד מִלּוּאֵךְ.

*

הָיִיתִי זָקוּק לְאֵם לְבִתִּי בַּת הַשָּׁלֹש.

אֵיךְ קִבַּלְתְּ עַל עַצְמֵךְ? צְעִירָה בַּת 20.

בָּאת בְּשִׂמְלָה בְּצֶבַע דְּגָנִיּוֹת.

תָּמִיד אָהַבְתִּי צֶבַע דְּגָנִיּוֹת.

*

הָיָה בָּךְ מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ בְּאַדְמַת הַמִּרְעֶה בָּאָבִיב,

עֵשֶׂב וּפְרָחִים גְּבוֹהִים מִמֶּנִּי.

הַאִם אָמַרְתִּי: “אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ”?

אֵינִי זוֹכֵר. לֹא הָיִיתִי רָגִיל לְהַבִּיעַ רְגָשׁוֹת.

*

אֲבָל כַּמָּה, קָרוֹב לְתִשְׁעִים, עוֹד כּוֹתְבִים

שִׁיר אַהֲבָה?

אַתְּ כַּנִּרְאֶה הָעַרְמוּמִית

שֶׁבַּמּוּזוֹת.

*

בַּחֲתֻנָּה שָׁתִיתִי 24 כּוֹסִיּוֹת מִכֹּל־בַּכֹּל.

פָּחַדְתְּ שֶׁאֶשְׁתַּכֵּר.

לֹא הִשְׁתַּכַּרְתִּי,

הָיִיתִי נִדְהָם.

*

מֵאָז אֲנִי כְּעֵץ הַשָּׂדֶה.

מֵאָז אֲנִי יוֹדֵע לִשְׂמֹחַ.

מֵאָז אֲנִי צָעִיר וְזָקֵן,

זָקֵן וְצָעִיר.

*

עַד הַשֶּׁבֶר הַגֵּאוֹלוֹגִי.

מִי שֶׁשּׁוֹכֵל בֵּן עַד סוֹף יָמָיו שׁוֹכְלוֹ.

הַאִם אֲנִי מַשְׁלֶה אֶת עַצְמִי שֶׁאַתְּ מֵיטִיבָה מִמֶּנִּי

לְגַשֵּׁר עַל פִּי הַתְּהוֹם? גַּם פָּנַיִךְ פִּתְאֹם דְּמָעוֹת.

*

עַכְשָׁו אַתְּ קָמָה בַּבֹּקֶר וְאֵינֶנִּי מַרְגִּישׁ.

אַתְּ מְדַבֶּרֶת אֵלַי וְאֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ.

עֵינַי מִטַּשְׁטְשׁוֹת וְהוֹלְכוֹת. הֵיכָן אַתְּ, בָּבַת עֵינִי?

בּוֹאִי, תְּנִי יָד שֶׁאָקוּם מִן הַמֵּתִים.

עֵינַיִם נִשָּׂאוֹת אֶל עֵינַיִם.

פֶּה שָׁקוּע בְּפֶה

גּוּף בְּגוּף.

אַחֲרֵי הַקַּיִץ בָּעֵמֶק

טִפּוּס מִוַּנֵזֶה אֶל הַגָּן הָאַלְפִּינִי

בְּמוֹנְטֶה בּוֹנְדוֹנֶה

אָחוּ תָּלוּל מָלֵא פְּרָחִים.

צְעָדִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל בַּת, שֶׁל בֵּן.

הֶוֶּסְפְּרוֹ שֶׁל מוֹנְטֶוֶרְדִי.

צִבְעֵי פָּאוּל קְלֵיי

הַיֹּפִי עַל סַף בִּינָתֵנוּ.

מַשֶּׁהוּ חוֹבֵק עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.

שִׁכְחַת הָאֲנִי. –

כָּל אֵלֶּה הָיוּ רִגְעֵי אשֶׁר.

פֶּלֶא פְּלָאִים.

הַמֻּשְׁלָם לֹא נָפַל בְּחֶלְקֵנוּ,

אָז לָמָּה לְהַעֲמִיד פָּנִים?

בְּעֵינֵי נְמָלָה

אֵזוֹב הַקִּיר גָּבוֹהַּ כְּאֶרֶז הַלְּבָנוֹן.

יֵשׁ נָמוּךְ שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ

וְגָבוֹהַּ שֶׁהוּא נָמוּךְ.

הַכֹּל תָּלוּי בָּעֵינַיִם הָרוֹאוֹת.

הַרְבֵּה דְּבָרִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וְלִשְׂמֹחַ

כְּגוֹן עַנְנֵי אָבִיב שֶׁעוֹד לֹא נִבְלְעוּ

בַּכְּחוֹל הַחוֹמֵד־כֹּל,

מִשְׁפָּט בְּסֵפֶר שֶׁל חָבֵר קָרוֹב לְלִבְּךָ

לֵאמֹר: “אֵין דָּבָר עָצוּב מִלִּהְיוֹת צוֹדֵק”,¹

בֵּן שֶׁבָּא מֵרָחוֹק וּפָנָיו מְאִירוֹת,

מִכְתָּב מִמִּי שֶׁחָשַׁבְתָּ אוֹתוֹ לְמֵת,

וּכְגוֹן הַפָּנִים שֶׁאַתָּה גּוֹחֵן עֲלֵיהֶן

וּמַטְבִּיעַ אֶת שְׂפָתֶיךָ בְּשִׂפְתֵיהֶן,

כְּבָר לֹא אַתָּה.

מִלִּים גְּבוֹהוֹת עַל צַעַר וּכְאֵב שֶׁמְּבַקְשׁוֹת לַחְדֹּר

לַלֵּבָב פְּנִימָה

מִתְעוֹפְפוֹת בָּרוּחַ הַלֵּילִית כְּמוֹ פִּסּוֹת נְיָר שָׂרוּף.

הָאֲוִיר מֻרְעַד מְלִיצוֹת.

בְּתֵאַטְרוֹן־הַיָּגוֹן שֶׁל עֶרֶב זִכָּרוֹן

דְּמָעוֹת סְחוּטוֹת בְּהֶבֶל־פֶּה רֶטוֹרִי הֵן דִּמְעוֹת אֱמֶת

כִּי שְׁכוֹל הוּא שְׁכוֹל הוּא שְׁכוֹל הוּא שְׁכוֹל.

אָז לְשֵׁם מָה: “אַל תַּנִּיחוּ לַשֶּׁקֶט לְהַטְעוֹת אֶתְכֶם”?

וּלְשֵׁם מָה שׁוּב הַפְּצָצָה? הַאִם הָפַךְ הַמָּוֶת לְבֶן בַּיִת?

צֵל בַּפְּרוֹזְדוֹר, מַשָּׁב בַּסָּלוֹן,

שׁוֹכֵב מִתַּחַת לַמִּטָּה וְיוֹצֵא בַּחֲלוֹמוֹת?

מֵכִין אֶת אֲרוּחַת־הַבֹּקֶר הָאַחֲרוֹנָה? מְנַשֵּׁק לַיַּלְדָּה,

לְחִיצַת יָד עַזָּה לַבֵּן?

הָרוּחַ נַעֲשֵׂית קָרָה. הַדְּגָלִים מְנַסִּים לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדָם.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים מְזַרְזֵף עַל רָאשִׁים כְּפוּפִים,

לָרֹב לְבָנִים כַּלְּבָנָה עִם כֶּתֶם שָׁחֹר בָּאֶמְצַע.

אַף בָּעֲרָפֶל הָאָרֶץ יָפָה.

כָּל יוֹם הֲרוּגִים, כָּל שֵׁנִי נִרְצָחִים.

וְהָאָרֶץ יָפָה יָפָה יָפָה.

מוֹשְׁלִים בָּנוּ הַשּׁוֹדְדִים? אָז מָה? וְאֵיפֹה לֹא?

יֵשׁ לָךְ לוֹמַר דְּבַר־מָה עַל מַרִי אַנְטוּאַנֶט שֶׁלָּנוּ?

שְׁמָהּ לֹא מַרִי? אָז אֵיךְ?

אוֹ עַל הַסּוֹחֲטִים אוֹתָנוּ עַד אֵין טִפָּה?

הַאִם אֵינֶנּוּ קַיָּמִים אֶלָּא כְּשָׁרָתֵי הַשִּׁלְטוֹן?

שִׁלְטוֹן וְהוֹן – אֵיזֶה חָרוּז עִם אוֹן! עוֹלָם מֻשְׁלָם וְגַם

אִיּוּם שֶׁל הֶרֶס נוֹף תִּמְנַע

שֶׁלֹּא שֻׁנָּה מֵאָז קַדְמַת דְּנָא, שָׁמַעְתָּ?

קַוֵּי הַרְרֵי הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בַּעֲרָפֶל נָמוֹג קַלּוֹת

הָיוּ כְּחוֹלְמִים.

וְאוֹתוֹ, מַה שְּׁמוֹ?

זֶה שֶׁאוֹהֵב יוֹתֵר אֲבָנִים מִבְּנֵי אָדָם וְלָכֵן

מְכַסֶּה אוֹתָן בְּבֶּטוֹן. נוֹפֵי קְדוּמִים, לֹא יִרְחַק הַיּוֹם,

יִהְיוּ כֻּלָּם מְבֻטָּנִים. אֶרֶץ אָבוֹת, אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,

מַה יָּפֶה צְהֹב הָאֲדָמָה עִם הָאָפֹר שֶׁמֵּעָלֶיהָ.

אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ נְבִיאֵינוּ, וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם

גֵּר וְעָנִי אַל תַּעֲשֹׁקוּ, אֶרֶץ, אֶרֶץ,

כְּלָל לֹא שֶׁלָּנוּ, רַק שְׁאוּלָה מֵהַיּוֹשֵב בַּמְּרוֹמִים.

מַה הוּא מַחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ בָּאֹבֶךְ הַסָּמִיךְ הַזֶּה, הַבִּלְתִּי חָדִיר, הַתָּמִים?

כָּל הַצַּעַר הַזֶּה

אֵיךְ אֶפְשָׁר

עִם כָּל הַצַּעַר הַזֶּה. אֵיךְ אֶפְשָׁר

עִם הַסֵּבֶל, עִם הַיָּגוֹן הַזֶּה

אֵיךְ אֶפְשָׁר?

חַיִּים.

כֻּלָּנוּ כָּךְ.

מַסְטוּלִים וְלֹא, מִתְיַסְּרִים, שׁוֹלְחִים אֶגְרוֹף

צוֹחֲקִים, שׁוֹמְעִים

מוּזִיקָה, אוֹהֲבִים, בּוֹגְדִים, מְרַמִּים

עוֹשִׂים אַהֲבָה, אֵיזֶה עֹנֶג, בּוֹכִים

מֵאשֶׁר אוֹ מֵאָבְדָן

שְׁכוֹל וְשִׁכְרוּת, הַכֹּל.

אַתָּה מְסַמֵּם־עַד־מָוֶת וְשָׂמֵחַ כַּמָּה הִרְוַחְתָּ.

אַתָּה מְשַׁסֵּף גָּרוֹן וְאֵינְךָ מִתְחָרֵט.

הַכְּאֵב קוֹרֵעַ אוֹתְךָ

וּבְקֶרֶן זָוִית שֶׁל לִבְּךָ

אַתָּה אוֹהֵב אֶת זֶה

אֶת הַכְּאֵב הַזֶּה

לִחְיוֹת לִחְיוֹת

עִם כָּל הַצַּעַר

וְעִם כָּל הַשְּׂמָחוֹת.

הַנּוֹרָא הוּא

שֶׁהַנּוֹרָא

לֹא נוֹרָא

אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּאוֹר מְפַיֵּס מֵתִים

נָסַעְנוּ לַהֲדַסָּה, לִירוּשָׁלַיִם.

כְּחוֹל הַשָּׁמַיִם הָיָה כָּחֹל, עוֹד לֹא תָּשׁוּשׁ,

שְׁטָחִים שֶׁל אוֹר, שְׁטָחִים שֶׁל צֵל,

שְׁקֵדִיּוֹת רִחֲפוּ בְּלָבָן וּבְוָרֹד,

כַּלָּנִיּוֹת בְּשׁוּלֵי הַכְּבִישׁ, הַכְּבִישׁ עוֹלֶה לְאַט, הֵחֵלּוּ יְעָרוֹת,

יָרֹק שָׂבֵעַ הִשְׂתָּרַע בְּעֵינֵינוּ,

נִשְׁכַּח חֳלִי הַלֵּב, נִשְׁכַּח רֹעַ הַלֵּב, הַנְּבָלוֹת וְהָעַוְלוֹת,

הָיְתָה שַׁלְוַת־הַשְׁקֵט, “הַיֹּפִי מֵת אַךְ מָוֶת מְדֻמֶּה”,

אֲנִי נִזְכָּר בְּאַרְיֵה לוּדְוִיג שְׁטְרָאוּס, וּבֶאֱמֶת

כַּמָּה יָפָה, יָפָה, יָפָה, הָאָרֶץ בְּרֶגַע שֶׁל אָבִיב.

“עָצְמָה, אִם לֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ לְרָעָה, הִיא מְאַבֶּדֶת אֶת קִסְמָהּ”

אָמַר מִי שֶׁאָמַר.¹

זָדוֹן אֵינוֹ זָדוֹן, נַוְלוּת אֵינָה נַוְלוּת

אוֹמְרִים נוֹטְרֵי קִסְמָהּ.

עַד מָתַי לִבִּי?

הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים הַמְזֹהָמִים,

הַיָּם הָאַחֲרוֹן הַמְזֹהָם,

הַיָּם שֶׁלָּנוּ, מִי זִהֵם אֶת הַיָּם שֶׁלָּנוּ

שֶׁהַדָּגִים לֹא יוּכְלוּ לִדְגֹּר וְהַצְּמָחִים

הַתַּתְמֵימִיִּים נֶחְנָקִים, מִי? מִי?

מִי זִהֵם אֶת הַשָּׂדוֹת, אֶת הַשְּׁטָחִים הַיְרֻקִּים שֶׁהָיוּ,

מִי אֶת הָאשֶׁר, אֶת הַשִּׂמְחָה, אֶת הַצְּחוֹק וְהַהֲבָלִים הַקְּטַנִּים,

אֶת רְעוּת הָרוּחַ? מִי אֶת הַתְּבוּנָה, מִי אֶת שִׁקּוּל הַדַּעַת,

אֶת הָרֶגֶשׁ, אֶת הַיָּדַיִם הַמּוּשָׁטוֹת לַעְזֹר, מִי אֶת הַיָּדַיִם

בְּדַם יֶלֶד קָטָן? מִי זִהֵם אֶת הַבָּתִּים בִּשְׁחִין הָעָצְמָה, מִי אֶת

הַנְּעָרִים הַנּוֹשְׂאִים מָוֶת עַל גּוּפָם?

מִי? מִי?

מִי אֶת מַרְאֵה הָעֵינַיִם, אֶת כָּל הַיֹּפִי הַזֶּה,

אֶת הַחֶמְלָה?

מִי אֶת הָאָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ אֶת הַזְּעָקָה?

זִהוּם הָאֲוִיר שֶׁאָנוּ נוֹשְׁמִים.

זִהוּם הָאֵמוּן שֶׁנָּתַנּוּ.

זִהוּם הַלֵּב הַכָּמֵהּ.

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

גַּם הַשּׂוֹרְדִים מֵתִים שְׁכוּחִים

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

גַּם יְלָדִים עַכְשָׁו רוֹצְחִים

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

אֲנִי עָנִי, חָשׁוּב כַּמֵּת

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

לֵב הַמָּמוֹן שָׁקֵט שָׁקֵט

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

בּוּשָׁה, בּוּשָׁה, בּוּשָׁה, בּוּשָׁה

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

מִי יֵדַע מַה זֹּאת בּוּשָׁה

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

כִּי בְּגִידָה רוֹדֶפֶת מִרְמָה

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

כִּי לְנוֹפֵל אֵין תְּקוּמָה

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

הָרֹע מוֹשֵׁל וְזוֹהֵר

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

נִמְנָעוֹ תּוֹעֶה כְּעִוֵּר

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

הָאֲדָמָה נוֹשֶׁמֶת דָּם

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

אָדָם שׁוּב אֵינֶנּוּ אָדָם

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

לְאָן? לְאָן? אֵין כָּאן אֵין שָׁם

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

כֻּלָּנוּ הָפַכְנוּ אָשָׁם

אֲנִי אוֹמֵר אַל תֹּאמַר

אֲהוּבָה, כְּנוּעָה, הֲמוּמָה

הָאָרֶץ תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה.

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִהְיוֹת

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִהְיוֹת חַיַּת טֶרֶף

וְלָלֶכֶת עַל שְׁתַּיִם

אָנָּא, אָנָּא

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִהְיוֹת נִטְרָף

אָנָּא, אָנָּא

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה כֶּסֶף כֶּסֶף תִּרְדֹּף

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה פֶּה שֶׁל שִׂנְאָה

אָנָּא, אָנָּא

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לוֹמַר אָחִי, וּלְשַׁסֵּף גְּרוֹנוֹ

אָנָּא אָנָּא הַצִּלֵינוּ

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִרְחֹץ בְּנִקָּיוֹן כַּפַּיִם

אָנָּא, אָנָּא

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִקְטֹל

וּלְהַרְגִּישׁ סִפּוּק כְּמוֹ בָּאַהֲבָה

אָנָּא אָנָּא הַצִּלֵינוּ

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לְהִתְהַלֵּךְ מֵת חַי

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לָדַעַת, וְאֵין אוֹנִים

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁפֶּשַׁע הוּא חַפּוּת

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לִהְיוֹת צוֹדֵק

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל קֹצֶר יָד

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל זְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל אָנָּא אָנָּא הַצִּילֵנוּ

הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה שֶׁל עֹנֶג יֵאוּשׁ

וְהַשִּׂמְחָה הַחֲבוּיָה: לִחְיוֹת.

אַל תְּאַפְשֵׁר

מַה שֶּׁעָלֵינוּ לְאַפְשֵׁר

אַל תִּרְדֹּף אֶת אוֹיְבֵנוּ

עָלֵינוּ עַצְמֵנוּ לִרְדֹּף אֶת אוֹיְבֵנוּ בְּלִבֵּנוּ

אַל תַּקְהֶה אֶת שִׁנֵּינוּ הַטּוֹרְפוֹת

עָלֵינוּ עַצְמֵנוּ לְהַקְהוֹת אֶת שִׁנֵּינוּ

אַל תַּרְגִּיעַ אֶת פְּצָעֵינוּ

מֵעַצְמֵנוּ עָלֵינוּ לְהַרְגִּיעַ אֶת פְּצָעֵינוּ

אַל תְּסַלֵּק אֶת טֻמְאָתֵנוּ

שֶׁבְּעַצְמֵנוּ לְסַלְּקָהּ

אַל תְּשִׁיבֵנוּ אֶל עוֹלָמֵנוּ

כִּי עָלֵינוּ עַצְמֵנוּ לָשׁוּב אֶל עוֹלָמֵנוּ

אַל תְּנַחֲמֵנוּ

כִּי עָלֵינוּ לִחְיוֹת עִם כְּאֵבֵנוּ

אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמּוּאָר שֶׁבְּתוֹכֵנוּ

עָלֵינוּ עַצְמֵנוּ לַחְפֹּר אֶת הַפִּיר לַמּוּאָר שֶׁבְּתוֹכֵנוּ.

לֹא כָּחָל וְלֹא סָרָק

  אֶפְשָׁר?

קָשֶׁה לָדַעַת

  וּמַה נִּשְׁאָר?

צָרִיךְ לְנַסּוֹת.

  גַּם עַל גָּחוֹן?

גַּם עַל גָּחוֹן.

  נִשְׁאֶרֶת דְּמוּת? נִשְׁאֶרֶת

  אֵיזוֹ דְּמוּת?

אֵיזוֹ תְּנוּעָה.

  בָּאוֹר? בַּחשֶׁךְ? בָּאוֹר?

קָשֶׁה לָדַעַת.

  אֲבָל כָּל עוֹד

מַה?

  כָּל עוֹד אֶפְשָׁר

מַה?

  כָּל עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר

מַה?

  שֶׁיָּשׁוּב

מִי?

  שֶׁיָּשׁוּב וְיִהְיֶה

מִי?

  שֶׁיָּשׁוּב וְיִהְיֶה וְנֵדַע

מַה?

  לָמָּה הַכֹּל –

כֵּן.

מִלִּים מוּקָעוֹת אֶל הַשְּׁתִי וָעֵרֶב נֶחְנָקוֹת לְאַט שׁוֹקְעוֹת אֶל תּוֹךְ עַצְמָן גּוֹוְעוֹת בָּרַעַשׁ

וְ וְ

אַף

עַל

וְ אַף עַל פִּי

כֵן

מִ מִ

פַּעַם

מִפַּעַם לְ

פַעַם

לֵב

עִ

קֵּשׁ

עָמֹ

עָמֹק

בַּ

בִּצָּה

עִקֵשׁ בְּבִצָּה

שֶׁל

יֵאוּשׁ

צָף

מַ מַעְלָה

פֶּ פֶּ

אוֹי הַגִּמְגּוּם הַזֶּה

פֶּרַח

חוֹלֵם לָבָן

לָבָן כֻּלּוֹ לָבָן

לֹא

לֹא יֵאָמֵן

אַתָּה כּוֹתֵב?

לֹא. אֲנִי לֹא.

אָז מִי כּוֹתֵב?

מִנַּיִן לִי?

אָז מִי אִם לֹא אַתָּה?

לָמָּה אֲנִי?

יֵשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בַּחֶדֶר?

אֵינֶנִּי רוֹאֶה.

מָתַי כֵּן?

כֵּן, מָתַי.

בִּזְמַן שֶׁעוֹד הָיְתָה שִׁירָה בָּאֲוִיר?

אוּלַי.

וּמַה יֵּשׁ עַכְשָׁיו?

מָוֶת.

אַחַר כָּל הָ

אַתָּה רוֹצֶה מָה?

שִׂמְחָה, לִגְרֹם שִׂמְחָה.

הוֹ, כֵּן, שִׂמְחָה.

שֶׁיִּשְׂמְחוּ קְצָת.

עַל מָה?

עַל מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב.

אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ?

מָה?

אֶת הַהִתְאַלְּמוּת.

שׁוֹמְעִים הִתְאַלְּמוּת?

מִי שֶׁמַּקְשִׁיב, שׁוֹמֵעַ.

אֵיזוֹ הִתְאַלְּמוּת?

שֶׁל הַמִּלִּים. הַמִּלִּים הַדּוֹמְמוֹת.

מִי יָכוֹל הָיָה לָדַעַת

כֵּן.

מַה מִּלִּים יְכוֹלוֹת לְחוֹלֵל.

כֵּן.

הַקַּיִץ הוֹלֵךְ וְכָלֶה.

בָּרוּך הַשֵּׁם.

אַתָּה עוֹד בַּלֹּא שֶׁלְּךָ?

לֹא.

מְאֻחָר. צָרִיך לוֹמַר שָׁלוֹם.

מִסְתַּבֵּר.

אֲבָל חשֶׁךְ.

יֵשׁ בְּרֵרָה?

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם

נִזְכָּר, מָאֳשָׁם, בָּזוּי, מְהֻלָּל.

שֶׁמֶשׁ סוּמָא עוֹטֶה שַׂק עֲרָפֶל,

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

לְחִיצַת יָד, נִפְנוּף, חִבּוּק אַחֲרוֹן

וּמִבְּלִי דַּעַת לְהַמְשִׁיךְ בַּשִּׂיחָה,

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

עָלִים בְּרִחוּף אִטִּי, מְהֻרְהָר

לָרֶדֶת שְׁאוֹלָה, כָּעַלְוָה לַעֲלוֹת.

שִׁגְיוֹן מְשׁוֹרֵר לִהְיוֹת עַל עָלָיו

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

הוֹרָדָה, דְּכִי הַחוֹל הַנִּשְׁפָּךְ, פְּרָחִים, פְּרָחִים,

בִּלְתִּי נִרְאֶה לְעִשְּׂבֵי הַשְּׁבִילִים

עוֹד בְּנִמְצָא וְעִם זֹאת נֶעְלָם.

עֵינַיִם תְּלוּיוֹת בְּשׁוּרַת עֲגוּרִים,

רְאֵה־נָא, רְאֵה: נֶעֶלְמוּ, נֶעֶלְמוּ.

רַק צְרִיחַת עֲגוּרִים: בְּנִמְצָא־נִמְצָא

הַרְחֵק בָּאֲוִיר בֵּין עַרְבַּיִם שֶׁל סְתָו.