I

אָנֹכִי מְשׁוֹרֵר לָעִבְרִים וְחַדְרִי בַחֹרֶף לֹא מֻסָּק:

בְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא בָטוּחַ, כִּי חַם לִי מֵרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.

וּבַעֲלַת־דִּירָתִי מַאֲמִינָה, כִּי אֵין לִי כָל מֻשָּׂג

מֵקֹּר וּמֵ"רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ".

– בָּרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ – הַגְּבִירָה הַכְּבוּדָה הִזְהִירָה –

יֵשׁ מִנְהָג בָּעוֹלָם לְשַׁלֵּם שְׂכַר־דִּירָה,

וְאוּלָם אִם יָבוּז לַמִּנְהָג הַמְשֻׁבָּח אֲדוֹנִי,

יִתְכַּבֵּד וְיַעֲזֹב מְעוֹנִי…

כָּךְ אָמְרָה לִי פָנִים אֶל פָּנִים בְּחִבָּה וּנְעִימוּת,

אֲנִי לָהּ אֶת רֹאשִׁי הִרְכַּנְתִּי וָאֶקֹּד בְּנִמּוּס.

אָנֹכִי מְשׁוֹרֵר לָעִבְרִים וְגָדוֹל בִּטְחוֹנִי בְשַׁדַּי,

בְּנִצָּחוֹן הַטּוֹב וְהַצֶּדֶק וּבְכוֹכַב מַזָּלִי:

מְאוּרָהּ עֲזוּבָה שֶׁל כֶּלֶב הַבּוֹרֵא יְמַן לִי בְּוַדַּאי,

עֵת אָשְׁלַךְ הַחוּצָה מַאָהֳלִי.

הַגְּבִירָה אַךְ יָצְאָה וָאֵשֵׁב לַחַלּוֹן הַקָּפוּא

לְעַיֵּן בַּפְּרָחִים עַל קֶרַח הַשְּׁמָשׁוֹת;

יוֹם דָּעַךְ וְנָמוֹג וְחָוְרוּ נְגֹהוֹת וְרָפוּ,

כְּבָר קָשׁוּר הָעֶרֶב לְזַנְבוֹת הַצְּלָלִים הַגָּחִים.

בַּשָּׁעָה הַזֹּאת, כְּיָדוּעַ,

נוֹלָדִים חֲלוֹמוֹת, הַרְגָּשׁוֹת,

שֶׁאֵין לָהֶם נִיב וַאֲרֶשֶׁת…

גַּם עַבְדְּכֶם נִלְכַּד בָּרֶשֶׁת:

שָׁכַחְתִּי אֶת תּוֹרַת־הַצְּמָחִים

וָאֶשְׁקַע בְּנִמְנוּם קָטוּעַ…

II

מִי זֶה הַדּוֹפֶק? מִי זֶה הַבָּא?

הוּא עָמַד לְפָנַי, לֹא נָע וְלֹא זָע,

הוּא עָמַד וְהִזְהִיר מֵרֶגֶל עַד קָדְקֹד

בְּסַפִּיר וְיַהֲלֹם, בָּרֶקֶת וְכַדְכֹּד,

הוּא עָמַד וְהִבִּיט וְהִזְהִיר בְּלִי־קוֹל,

הֲנַחַת מִסַּהַר אוֹ עָלָה מִשְּׁאוֹל?

– הוֹ מִי אַתָּה, פֶּלִאי, וְאֵי לְךָ זְבוּל? –

וּפִתְאֹם וַיְזוֹרֵר וַיֵּצֵא לָחוּל,

כָּל־אֶבֶן יְקָרָה מִכְּנָפוֹ נִנְעֶרֶת

וְלֹבֶן מְעַוֵּר וּתְכֵלֶת מַזְהֶרֶת;

כָּל־תְּנוּעָה וָנִיד חֲזִיז תְּכֵלֶת וּצְחוֹר,

אָנֹכִי כִּמְכֻשָּׁף וְרוֹעֵד מֵקֹּר.

וּפִתְאֹם וַיִּשְׂחַק… וַיְרַטֵּט הַצְּחוֹק,

הִתְגַּלְגֵּל וְגֶשֶׁת וְהִמּוֹג וּרְחֹק,

בּוֹ דִיצַת־כִּלָּיוֹן וְיָגוֹן בּוֹ צָפוּן,

בּוֹ דַּהֲרוֹת הַסּוּפָה עַל קַרְחֵי הַצָּפוֹן,

בּוֹ אֶנְקַת שְׁכוּר־אוֹנִים וְצַהֲלַת הַדְּרוֹר…

– "אֲנִי שַׂר־הַחֹרֶף וְשַׁלִּיט־הַקֹּר!

לֹא־פַעַם הִקְדַּשְׁתָּ לִי תִּשְׁבְּחוֹת־הוֹד,

אֹהַבְךָ, הַמְשׁוֹרֵר, אֶרְחָמְךָ מְאֹד!

כֹּה עָרַג הֵן לִבְּךָ, כֹּה הִמְרִיא מִכִּלְאוֹ

לִצְפוּנוֹת הַחֹרֶף, לְאֶבְלוֹ וְגִילוֹ,

וָאֶשְׁמַע הֲמִיתוֹ מְלֵאַת עֱנוּת,

וָאָבוֹא לְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה וּפְדוּת!

עַל אֶבָרוֹת־יַהֲלוֹמִי עֲלֵה־נָא, עֲלֵה,

שָׁם גֵּהָה לִלְבָבְךָ הַקּוֹדֵר וָגֵא!

נְגַמֵּא מְלֹא־תֵבֵל מִגְּבוּלָהּ עַד גְּבוּלָהּ,

בְּמִנְהֲרוֹת־שֶׁלֶג נְכוֹנַן הִלּוּלָה,

בְּהֵיכְלֵי־הַבְּדֹלַח עַל קַרְחֵי־הַצִּיר,

שָׁם בְּנוֹתַי־סוּפוֹתַי תַּנְעֵמְנָה לָךְ שִׁיר".

– "הֶאָח, מַלְכִּי־אָחִי, נִגְלֵיתָ! הֶאָח…

קָחֵנִי, מָשְׁכֵנִי, אָנֹכִי שֶׁלָּךְ!

עַל כְּפוֹר יָם־הַקֶּרַח נַחֲלִיקָה אֵיתָנִים

וְנַעֲרֹךְ שָׁם צַיִד עַל דֻּבִּים לְבָנִים,

וּלְיַעֲרוֹת־בְּרֵאשִׁית נַבְקִיעַ בִּיעָף,

הַקְּבוּרִים בַּשֶּׁלֶג וְלוּטִים בָּעָב".

לֹא הִסְפִּיק לִקְפֹּא הֶבֶל־פִּי, עוֹדוֹ חָם –

הַתִּקְרָה נִפְתַּחַת… בַּשַּׁחַק הָרָם

בֵּין גְּדוּדֵי כוֹכָבִים אֲנַחְנוּ כְבָר עָפִים.

אֵיךְ יִזְעֲפוּ מָחָר פְּנֵי גְבִרְתִּי הַיָּפִים…

זוֹ תִהְיֶה יְלָלָה: “הוֹי שָׁכֵן, הוֹי חוֹב!”

רִדְפִינִי, תִּפְשִׂינִי בְּרַחֲבֵי אֵין־סוֹף!…

III

בָּאֹפֶל הִלְבִּין יַעַר

בְּכוֹר־בְּרִיאָה, רֵאשִׁית אוֹנָהּ,

בּוֹקֵעַ שַׁחַק אָפֵל

בִּגְאוֹן צַמָּרוֹת צְחוֹרוֹת;

צַמָּרוֹת חֻבְּרוּ יַחַד

וְכַבְלֵי־קֶרַח רִתְּקוּן:

רִבֹּאוֹת עַנְקֵי־לֹבֶן

וְאֶחָד רֹאשׁ לְכֻלָּם.

עַל צְחוֹר כָּל־אִילָן נִתְּלוּ

רִבֹּאוֹת פְּתִילֵי־קֶרַח

כִּבְדֹלַח כָּחֹל־חִוֵּר

מְהַבְהֵב בְּאֵשׁ־תְּכֵלֶת,

וְעִם כָּל טִיסַת רוּחַ

יִזְדַּעְזְעוּ הַפְּתִילִים,

יְצַלְצְלוּ וְרַנּוּ

בְּצִלְצַל זוּגֵי־כֶסֶף.

רִבֹּאוֹת זוּגֵי־כֶסֶף

מְצַלְצְלִים בִּדְמָמָה.

רִבֹּאוֹת נֵרוֹת־בְּדֹלַח

מִשְׁתַּלְהֲבִים בָּאֹפֶל;

וְעַל יְצוּעֵי־שֶׁלֶג

מִסְתּוֹבְבוֹת בִּמְחוֹלוֹת

קְהַל שֵׁדוֹת קַלּוֹת, זַכּוֹת

וְחֶרֶשׁ חֶרֶשׁ שָׁרוֹת…

״אֶת־מִי זֶה תְּיַשֵּׁנָה?

לְמִי תָשֵׁרְנָה, שֵׁדוֹת?"

וְשַׂר־הַחֹרֶף גּוֹחֵן

וּבְאָזְנַי לוֹאֵט חֶרֶשׁ:

– "מְיַשְׁנוֹת הֵנָּה עַתָּה

אֶת נִמְרֹד גִּבּוֹר־צַיִד,

הוּא הוֹלֵךְ לִישׁוֹן שְׁנָתוֹ

בְּסֵתֶר מְעָרַת־קַרְחוֹ.

רַק רֶגַע יִישַׁן נִמְרֹד

וְאַחַר יָקוּם שֵׁנִית

לִרְדֹּף אַחֲרֵי מוּמִיתוֹת

וְשֶׁנְהַבֵּי־בְרֵאשִׁית…

בֹּא, נָטוּס וְאַרְאֶךָ

אֶת סֵתֶר מְעָרַת־קַרְחוֹ,

וּגְדוֹלוֹת עוֹד מֵאֵלֶּה

אָז תֶּחֱזֶה וְתָבִינָה…"

וְשַׂר־הַחֹרֶף מַאֲבִיר

אֶת כַּנְפֵי־הַיַּהֲלוֹמִים.

מֵעַל לְצַמְרוֹת־יַעַר

אֲנַחְנוּ חִישׁ נִשָּׂאִים.

וּמַטָּה חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ

בֵּין סִבְכֵי־יַעַר קְדוּמִים

הַשֵּׁדוֹת חֶרֶשׁ שָׁרוֹת

בְּיִרְאַת־כָּבוֹד כְּמוּסָה:

"אַל, אִילָנוֹת, תִּרְעֲשׁוּ,

הִדּוֹם, כָּל הֶחָי!

נִמְרֹד גִּבּוֹר־צַיִד הוּא

לִפְנֵי אֲדֹנָי!

מִי בְעֻזּוֹ יִשְׁוֶה לוֹ,

מִי בֵין כָּל הַיְצוּר?

שֵׁן־מוּמִיתָה כִּידוֹן לוֹ

וְקַרְדֻּמּוֹ – צוּר!

שֶׁנְהָב פּוֹנֶה עֹרֶף לוֹ

וְהַקַּרְנַף נָס!

עַתָּה הוֹלֵךְ לִישׁוֹן הוּא – –

הָס!…"

IV

הוֹמִיָּה, בּוֹכִיָּה, שׂוֹחֶקֶת, סוֹפֶדֶת

עֲרָבָה לְבָנָה, עֲרָבָה שׁוֹמֵמָה;

לְמִי סוֹפֵד לֹבֶן בְּהֶמְיָה עֲצוּבָה?

לְמִי לוֹעֵג אֹפֶל בְּאַף וּמַשְׂטֵמָה?

מְכִתּוֹת־כּוֹכָבִים נְפוֹצוֹת בַּחֹשֶׁךְ,

נִקְבָּרוֹת בַּשֶּׁלֶג, מִסְתַּבְּכוֹת בִּשְׂעָרִי.

– הֲזֹאת אֶרֶץ שִׁנְעָר, נוֹף חַמָּה וְחֶמְדָּה?

עֲנֵנִי, עֲנֵנִי, מַנְהִיגֵי וְשָׂרִי!

מְחַיֵּךְ מְלַוִּי: – "לֹא שִׁנְעָר, לֹא בָבֶל!

לֹא רָתוּק לִמְקוֹמוֹ הוּא גִּבּוֹר כְּנִמְרֹד!

מָה אֵם וּמוֹלֶדֶת לַצַּיָּד הַנַּעֲרָץ,

עֵת נַפְשׁוֹ בוֹ תִגְעַשׁ וְרוּחוֹ בוֹ יִמְרֹד?

לֹא שִׁנְעָר, לֹא בָבֶל! זוֹ אֶרֶץ בְּנֵי־חוֹרִין,

פֹּה מִפְלָט לַחוֹזֶה וּמִקְלָט לַחוֹלֵם!

כָּל־מִי אֲשֶׁר אִשּׁוֹ בְּיֶתֶר־עֹז יוֹקְדָה,

כָּל־מִי אֲשֶׁר לִבּוֹ בְּיֶתֶר־עֹז הוֹלֵם!

כָּל־מִי אֲשֶׁר שָׂרַד בְּנַפְשׁוֹ הֵד־פֶּלִאי

מִשַּׁחֲרִית הַיּוֹצֵר, מִיָּמִים גְּאֵיוֹנִים;

כָּל־מִי אֲשֶׁר צָמֵא לְשִׁירַת־בְּרֵאשִׁית

אַדִּירַת־הַהַפְקֵר וּפְרִיצַת־הָאוֹנִים!

נָעוּפָה, נָטוּסָה, נַמְרִיאָה! נַבְקִיעַ

לִמְעָרַת־הַסֵּתֶר, שָׁם יִשְׁכֹּן הַשַּׂגִּיא,

שָׁם אֵצֵא בִמְחוֹלוֹת בֵּין כָּתְלֵי הַבְּדֹלַח,

שָׁם אָשִׁיר אֶת שִׁירִי וְאָחֹג אֶת חַגִּי!

וְטָס שַׂר־הַחֹרֶף… דֹּק־שְׁחָקִים מִתְלַבֵּט

כְּמִפְרַשׂ אֳנִיָּה לִפְנֵי סוּפַת נֶגֶב,

וְחוֹרְגִים כּוֹכָבִים מִמִּסְגְּרוֹת־תְּכֶלְתָּם

עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת לְטִיסַת־הַשֶּׂגֶב.

וְהַרְרֵי־שֶׁלֶג נֶעֱקָרִים מִמְּקוֹמָם,

נֶעֱקָרִים, נִתָּרִים, מִתְפּוֹרְרִים, עָפִים…

כֹּה קַר לִי… כֹּה חַם לִי… הַשְּׁלָגִים מַקְפִּיאִים

וְצוֹרְבִים כּוֹכָבִים בְּאַלְפֵי רְשָׁפִים.

וּפִתְאֹם לְמַטָּה אֲנַחְנוּ מִתְנַפְּלִים

בְּאֶנְקַת־נִצָּחוֹן, בְּדִיצַת־סְעָרָה:

אֵשׁ־תְּכֵלֶת חִוֶּרֶת מַבְרִיקָה בָאֹפֶל:

הַמְּעָרָה!

V

הֻסְּעָה דֶלֶת־קֶרַח,

חוֹדְרִים אָנוּ פְנִימָה,

גּוֹחֲנִים וְשַׁחִים.

חֶשְׁכַּת־תְּכֵלֶת חִוְּרָה,

רֵיחַ דָּם וָחֵלֶב,

רֵיחַ עוֹרוֹת לַחִים.

חֹשֶׁךְ בַּחֲדָרִים.

הַפְּרוֹזְדוֹרִים צָרִים,

קֵצֶה אֵין לַתָּאִים,

וְהַחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ

הָלֹךְ וְהִתְעַבּוֹת…

אֵי אָנוּ נִמְצָאִים?

וּמִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ

עוֹלִים צְלִילִים רָפִים,

בּוֹדְדִים, נִפְרָדִים;

רוֹטְטִים, מְחַפְּשִׂים,

תּוֹעִים וּמִתְנַגְּשִׁים,

חַד לְחַד נִצְמָדִים.

חַד לְחַד נִצְמָדִים,

חַד עִם חַד נִמְזָגִים

לְמַנְגִּינָה אַחַת;

עִם כָּל רֶגַע תֶּעֱצַם,

הִנֵּה הִיא גוֹעֶשֶׁת,

הִנֵּה הִיא רוֹתַחַת…

רוֹתְחָה הַמַּנְגִּינָה,

סוֹבְבָה בַמַּעְגָּל,

דּוֹהֲרָהּ בַמָּחוֹל,

וְהַחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ

הָלֹךְ אַט וְחָוֹר,

הָלֹךְ אַט וְתָכֹל.

הָלֻךְ אַט וְתָכֹל,

הָלֹךְ אַט וְיָרֹק

בַּחֲלִיפוֹת גְּוָנִים…

מַה־זֶּה? טְרַקְלִין־בְּדֹלַח!

וּבַכְּתָלִים חוֹבְטִים

זַנְבוֹת לִוְיְתָנִים.

וּמִבַּעַד לַכְּתָלִים

נוֹצְצוֹת, מִתְלַקְּחוֹת

רִבְבוֹת עֵינַיִם,

עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן

וְשֶׁל סוּס־אוֹקְיָנוֹס

וְכָל דָּרֵי־מַיִם.

תְּהוֹם תִּזְדַּעְזַע רֶגַע,

תִּשְׁטֹף, תָּדַח רֶגַע

עֵינֵי־הַשַּׁלְהָבָה;

תְּהוֹם תִּזְדַּעְזַע שֵׁנִית

וְהַכְּנוּפְיָה כֻלָּהּ

אֶל מְקוֹמָהּ שָׁבָה.

חוֹבְטִים הֵם בַּכְּתָלִים

בַּהֲמֻלַּת־אֵימִים,

נוֹהֲמִים, מְרַקְּדִים,

וְהַכְּתָלִים קוֹרְנִים:

פְּנִינִים וּבָרָקוֹת,

שְׁהָמִים וּזְמָרַגְדִּים.

נֹגַהּ חִוֵּר, עָמוּם

רוֹעֵף מֵהַתִּקְרָה,

רוֹעֵד דֹּם בַּטְּרַקְלִין:

עֵרֶב־אוֹרִים כְּמוּסִים…

שְׁנֵינוּ עוֹמְדִים שׁוֹתְקִים,

שׁוֹמְעִים וּמִסְתַּכְּלִים.

“מַה־זֶּה” – אֶרְעַד, אֶלְחַשׁ.

– "זֶהוּ יָם־הַקֶּרַח, –

בֶּן־לִוְיָתִי עוֹנֶה:

בַּעֲבִי אִי־קֶרַח

זֹאת הַמְּעָרָה כְרוּיָה,

תּוֹכָהּ נִמְרֹד חוֹנֶה.

פִּטְפּוּט הַמִּשְׁבָּרִים

מַנְעִים לַקַּדְמוֹנִי

רִגְעֵי הַחֲלוֹמוֹת;

אוֹהֵב הוּא לִשְׁמֹעַ

מַעֲשִׂיּוֹת לִוְיָתָן,

שִׂיחַת דָּרֵי־תְּהוֹמוֹת."

"אוּלָם אֵיפֹה נִמְרֹד? –

אֶלְחַשׁ בְּתִמָּהוֹן –

לָמָּה לֹא אֶרְאֶנּוּ?"

– "שָׁם הוּא, שָׁם בַּפִּנָּה!

שׁוּר: שָׁם אֵד מִתַּמֵּר,

עוֹלֶה הוּא מִמֶנּוּ…"

אַבִּיט אֶל הַפִּנָּה:

רוֹבֵץ גֵּו מוּמִיתָה

גָּדוֹל, אָיֹם, שָׁחוֹר;

בֶּטֶן קְרוּעָה, שְׁסוּעָה,

וּמִבֵּין הַקְּרָעִים

רוֹטֵט זָקָן צָחוֹר.

– "אָמְנָם חָכָם נִמְרֹד –

צוֹחֵק בֶּן־לִוְיָתִי: –

צָד אֶת הַמּוּמִיתָה,

הוֹצִיא אֶת קְרָבֶיהָ

וּבְתוֹךְ חַדְרֵי בִטְנָהּ

הֵכִין לוֹ עֲרִיסָה…"

אַךְ עוֹדֶנּוּ צוֹחֵק,

פִּתְאֹם וּמֵאַחֲרֵי

גְוִיַּת הַמּוּמִיתָה

נִגְלָה, צָץ דֹּב לָבָן,

וְהוּא מֵרִים רַגְלָיו,

וְהוּא עוֹשֶׂה קְפִיצָה.

VI

רַגְלָיו קְדוּמוֹת כְּבָר תְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר,

כְּבָר עַל כְּתֵפַי נְכוֹנוֹת לָרֶדֶת,

כָּל־גְּוִיָּתוֹ מְתוּחָה וּדְרוּכָה,

מִמַּשְׂטֵמָה וְחָרוֹן רוֹעֶדֶת.

שִׂנְאַת־תֹּפֶת מֵעֵינָיו דּוֹלֶפֶת

– שָׂטָן שָׁבוּי שֶׁפָּרַץ מִסּוּגַר,

כֻּלּוֹ נָטוּי כְּקַו בַּאֲלַכְסוֹן,

עוֹד־מְעַט תַּחַת כָּבְדּוֹ אֲמֻגָּר…

אֲנִי נִדְהָם מִתִּמְהוֹן־בִּעוּתִים,

אֶל מְקוֹמִי מְרֻתָּק בְּלִי־נוֹעַ.

אֱלֵי קִירוֹת־הַבְּדֹלַח מִתְלַבְּטִים

לִוְיְתָנִים פְּעוּרֵי־הַלּוֹעַ.

מַכְאֹב, נָקָם וּבוּז וְתִמָּהוֹן,

עֵרֶב־אִשִּׁים בְּעֵינָיו מְהַבְהֵב…

עֵרֶב־אִשִּׁים בַּטְּרַקְלִין מִתְלַהֵב:

כְּחֹל וּתְכֵלֶת, יְרַקְרַק וּצְהַבְהַב.

אַךְ לְפִתְאֹם וַיִּסּוֹג לְאָחוֹר,

הוֹרִיד רַגְלָיו כְּכוֹבֵשׁ חֲרוֹנוֹ,

חָשַׁב רֶגַע… וַיִּרְעַד הַטְּרַקְלִין,

נַהַם־רַעַם הִתְגַּלְגֵּל מִגְּרוֹנוֹ:

"אֵיךְ הִרְהַבְתָּ לִרְמֹס אֶת חֲצֵרָי,

אֵיךְ הִרְהַבְתָּ, בֶּן־אָדָם תּוֹלֵעָה?

מַה־יַּמְרִיצְךָ לְחָרֵף נַפְשֶׁךָ,

לְהַפְרִיעַ שַׁלְוָתִי הַגֵּאָה?

מָה הַתְּשׁוּקָה אֶת לִבְּךָ מְשַּׁכְּרָהּ,

אֶל צִפָּרְנַי אֶת נַפְשְׁךָ מוֹשְׁכָה?

אַךְ אִם תִּקְוָה אֱוִילִית טִפַּחְתָּ

לְצוּדֵנִי – אָז דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ!"

שַׂר־הַחֹרֶף לוֹ מֵשִׁיב אֲמָרִים:

"אַל בְּאַפְּךָ וְאַל בַּחֲמָתְךָ!

לֹא לְצוּדְךָ הִתְאַמֵּר הַלָּזֶה;

חַי בּוֹ נִיצוֹץ מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתְךָ!

מוֹשֵׁךְ נַפְשׁוֹ הֵד צְלִילֵי־בְּרֵאשִׁית,

שִׁיר הַיְצִירָה בְּטֹהַר שַׁחֲרִיתָהּ…

הֵן גַּם אַתָּה עֻנֵּיתָ כָּמוֹהוּ;

הֵן גַּם־אַתָּה בֶן־אָדָם הָיִיתָ!"

זָע הַדֹּב. לַהַט צַעַר, גַּעְגּוּעִים,

הִתְלַקֵּחַ בְּעֵינָיו לָרֶגַע.

נִגַּשׁ דּוּמָם אֵלַי, מִשְׁשַׁנִי,

הָמָה חֶרֶשׁ: "אַל־תִּירָא. הֵרָגַע…

גַּם אָנֹכִי הָיִיתִי בֶן־אָדָם,

כַּבִּיר־שָׁלְטָן בְּאַרְצִי מָלַכְתִּי,

שְׁבִי גִּבּוֹרִים עֲצוּמִים חִלַּקְתִּי

וּמַלְקֹחַ עָרִיצִים לָקַחְתִּי.

רוּחִי טִאטֵא וַיַּשְׁמֵד כָּל־מִכְשׁוֹל,

מִפְּנֵי מִפְגָּע וּמוֹקֵשׁ לֹא נֶעֱצַר!

מִי לֹא חָרֵד מִפְּנֵי מַטֵּה־זַעְמִי?

מִי לֹא יָרֵא אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר?

אַךְ כַּנְלוֹתִי אֶת קְרַב־הַנִּצָּחוֹן,

כַּהֲתִמִּי לִרְדּוֹת תַּחְתַּי תֵבֵל –

נְשָׁכַנִי נְחַשׁ־הַשִּׁמָּמוֹן

וַיִּתְגַּנֵּב אֶל נַפְשִׁי צֵל־אֵבֶל.

עוֹדִי לוֹהֵט מִצִּמְאוֹן נְצוּרוֹת,

עוֹד מִתְגָּעֵשׁ וְשׁוֹקֵק בִּי סַעֲרִי,

אַךְ אֵי גִּבּוֹר, כִּי עִמּוֹ אֶתְמוֹדֵד?

אַךְ אֵי נַעֲרָץ לֹא יֵשַׁם לְמַרְאִי?

הַר־הַמַּשְׁחִית הָיִיתִי לַגּוֹיִים.

כָּל־הָאָרֶץ נִפַּצְתִּי, הִשְׁחַתִּי,

אַךְ לַשָּׁוְא בָּהּ בְּלִי־הֶרֶף חִפַּשְׂתִּי

מַטֵּה־זַעַם, שֶׁיֶּעֱרַךְ לְמַטִּי;

אַךְ לַשָּׁוְא בָּהּ חִפַּשְׂתִּי עֲנָקִים

סַעֲרָם כְּסַעֲרִי וְכֹחָם כְּכֹחִי…

מֶה־עָרַגְתִּי, כִּי אֶחְדַּל מִנַצַּח,

כִּי־אֲנֻצַּח אָנֹכִי, אָנֹכִי!

אַךְ לֹא נִמְצָא עֲנָק מְנַצֵּחַ,

הָהּ, לֹא נִמְצָא בְּכָל־מְלֹא־תֵבֵל…

וַיִּשְׁכוּנִי תַנִּינֵי הַבְּדִידוּת

וַיִּתְקַדֵּר הַלֵּב עָבֵי־אֵבֶל.

וּבַצַּר לִי פָּנִיתִי לַכְּשָׁפִים

וּבַקְּסָמִים שִׂכַּלְתִּי אֶת יָדַי:

בְּלֵיל־אֹפֶל עָזַבְתִּי אַרְמוֹנִי

וָאִמָּלֵט לְמֶרְחֲבֵי־שָׂדַי.

שָׁם פָּשַׁטְתִּי צוּרַת־הָאָדָם,

שָׁם לְדֹב עִם הַדֻּבִּים נֶהְפַּכְתִּי;

מִנִּי צִיָּה לְצִיָּה עָרַקְתִּי

וּמִיַּעַר לְיַעַר הָלַכְתִּי.

וַיִּכָּנַע אַט אַט לַהַב־לִבִּי

מִפְּנֵי רוֹמְמוּת טֶבַע נֶאְדָּרִי,

וְשִׁעְבּוּדִי עִלְּצַנִי רַב יוֹתֵר

מִכָּל־יִפְעַת נִצְחוֹנוֹת עֲבָרִי!

יַעֲרוֹת־קְדוּמִים וְהַרְרֵי־גָעַשׁ.

שֶׁקֶט יַמִּים וְסוּפַת־גְּאוֹנָם –

הִנֵּה הִנָּם וָתִיקִים־חֲסֻנִּים,

מִנִּי־אוֹנִי לֹא נוֹפֵל גַּם אוֹנָם!

אָז לִי גֻנְּבָה הַשִּׁירָה רַבָּתִי,

שָׁר הַיּוֹצֵר בְּזָהֳרֵי שַׁחֲרִיתוֹ;

בְּתַלְאוּבוֹת הַשְּׁמָמָה בְּחַנְתִּיהָ

וּבְדִמְמַת יָם וַהֲמִיתוֹ,

וּבִבְרַק נָגְהֵי־צָפוֹן מְפַכִּים

עַל מֶרְחָבִים אֲפֵלִים וְקוֹפְאִים,

וּבְהוֹלֵלוּת סוּפוֹת מְרַצְּדוֹת

בְּמִדְבָּרוֹת שֶׁל שְׁלָגִים אִי־סוֹפִים.

תָּמִיד תָּמִיד צְלִילֶיהָ לִוּוּנִי,

תָּמִיד שֶׁמֶץ מִסַּעֲרָם לָקַחְתִּי

וָאֵדָעָה, כִּי הֵם לִי הַקּוֹרְאִים,

עֵת לָנֶצַח עָזַבְתִּי מַמְלַכְתִּי.

וְעֵת נִקְלַט עֹז סַעֲרָם בְּנַפְשִׁי,

עִם קוֹל־דָּמִי הִתְמַזֵּג הֵד־קוֹלָם,

אָז זָכִיתִי לְגִלּוּי עוֹלָמוֹת.

שָׁם לֹא תַחְדֹּר עֵין־אָדָם לָעוֹלָם…

מַה־כָּל מֶמְשְׁלוֹת מַמְלְכוֹת־אֶרֶץ,

כָּל נִצְחוֹנוֹת, כָּל תּוֹעֲפוֹת אִבִּי

מוּל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, הֶחָדָשׁ,

אֲשֶׁר נִתַּן בְּלִבִּי, בְּלִבִּי?

אָז לִי נִגְלָה הַצַּיָּד הַגָּדוֹל,

קַדְמוֹן־בְּרִיאָה וְאָח לְאֶרְאֶלִּים…

אִתּוֹ יַחַד יָצָאתִי לַצַּיִד

בָּעוֹלָמוֹת הַכְּמוּסִים, הַפֶּלְאִים…

הַס! הוּא יָשֵׁן כָּעֵת שְׁנַת־עֲיֵּפִים…

אֵלְכָהּ־לִי גַם אֲנִי לְהִנָּפֵשׁ.

עַתָּה לֶךְ־לְךָ, לֵךְ, בֶּן־הָאָדָם!

אַךְ אִם קִרְבְּךָ תֶּהֱמֶה הַנֶּפֶשׁ,

אַךְ אִם צָמָא לְשִׁירַת־בְּרֵאשִׁית

צוֹרֵב לִבְּךָ הֶעָיֵף, הַדָּוֶה,

שׁוּבָה שֵׁנִית לִמְעָרַת־הַקֶּרַח,

אֵלֵינוּ הִלָּוֵה…

VII

וַיֹּאחַז מְלַוִּי בְּצִיצִיּוֹת רֹאשִׁי…

עַל כְּפוֹר יָם־הַקֶּרַח אֲנַחְנוּ מַחֲלִיקִים.

לִבְרַק לֵיל־הַצָּפוֹן רֹאשׁ תֹּרֶן עֲרִירִי

מִתְרוֹמֵם וּמַשְׁחִיר בֵּין קְרָחִים מַבְרִיקִים.

– רֹאשׁ תֹּרֶן! שְׂרִיד־חַיִּים בְּשָׁלְטַן קִפָּאוֹן!

מַה־שְּׁמוּעוֹת שָׁמַעְתָּ? מָה רָאוֹת רָאִיתָ?

– "הַסְּפִינָה עִם חֵילָהּ בַּמְּצוּלוֹת נִטְרָפָה,

נִשְׁאַרְתִּי לְבָדָד, הַנִּשָּׂא, הַנִּשָּׂא…"

– רֹאשׁ תֹּרֶן! מִסְּבִיבְךָ הוֹד־נֵצַח, עֹז־נֶצַח,

בָּם תִּחְיֶה, בָּם תִּזּוֹן וְלֵילְךָ לֹא יֶאֱרַךְ…

– "הָהּ חָבוּר, הָהּ רָתוּק אֲנִי עוֹד לַסְּפִינָה,

כֹּה אֶכְמַהּ לָהּ, אֶכְמַהּ מַשִּׂיא הָרֵי־קֶרַח…"

– רֹאשׁ תֹּרֶן! מִסְּבִיבְךָ הוֹד־נֵצַח, עֹז־נֶצַח.

וְאַתָּה לַסְּפִינָה, צֵל־אֶרֶץ, תִּתְגַּעְגָּע?

– "כִּי תִּרְחַק הָאָרֶץ, אָז תִּיקַר פִּי־שִׁבְעָה,

אָז יִיפוּ פִי־שִׁבְעָה גַם אֶבְלָהּ, גַּם חַגָּהּ!"

– רֹאשׁ תֹּרֶן! הֵן תָּמִיד נִשְׁקַפְתָּ לַשַּׁחַק,

הִמְרֵאתָ לַמָּרוֹם בְּלַעַג לַשָּׁפֶל!

– "זֶה דֶרֶךְ הַתְּרָנִים הִתְלַבֵּט, הִתְגַּעְגַּע

מֵאֵד לְאוֹר־שֶׁמֶשׁ, מֵאוֹר לָעֲרָפֶל…

זֶה דֶרֶךְ הַתְּרָנִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם,

עֲרִירֵי־הַגֹּבַהּ וּרְחוֹקֵי־הָרוֹאִי…

רִאשׁוֹנִים לַשֶּׁמֶשׁ, רִאשׁוֹנִים לַסּוּפוֹת

לָנֶצַח בַּל יֵדְעוּ מַרְגֹּעַ…"

וְאֵלֶם־יְגוֹנִים, שְׁחוֹר־צִלּוֹ בְּלִי־נוֹעַ,

לִמְאוּם לֹא יְחַכֶּה. מַה־לִבִּי כֹה מַכֶּה?

בְּרַק נָגְהֵי־הַצָּפוֹן, בְּרַק מָוֶת־אַלְמָוֶת

מְפַכֶּה, מְפַכֶּה…

שַׂר־חָרְפִּי לִי לוֹעֵג: "שַׁלָּמָה נִדְמֵיתָ,

שַׁלָּמָה שַׁחֹתָ, בֶּן־אָדָם אֱוִילִי?

– מַנְהִיגִי! הַתֹּרֶן לִי גִלָּה אֶת סוֹדוֹ,

סוֹד צִלִּי!…

– בֶּן־אָדָם אֱוִילִי! הַתֹּרֶן הוּא אִלֵּם,

הוּא קָפָא לָנֶצַח וְצִלּוֹ כְּבָר קָפָא…

זֶה קוֹל הָאֲדָמָה הַצּוֹעֵק בִּלְבָבְךָ,

אַךְ מַהֵר וְשָׁב לוֹ וְרָפָא…

בֹּא, נָטוּס עוֹד טִיסָה עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה

וְתֹאמֶר לָהּ שָׁלוֹם בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה,

תִּפָּרֵד לָנֶצַח מֵרְסִיסֵי צַהֲלָתָהּ,

פֵּרוּרֵי יְגוֹנָהּ…

תִּפָּרֵד לָנֶצַח מִנִּקְלֶה וּמִצְעָר,

וּכְאֵב גַּעְגּוּעֶיךָ לָהּ יֵלֵךְ וְחָדֹל…

הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ לְךָ כְּבָר מְחַכֶּה,

מְחַכֶּה הַצַּיָּד הַגָּדוֹל…"

VIII

תְּפוּסַת־שֵׁנָה טָסָה הָאֲדָמָה,

עַרְבוֹת־צְחוֹר וְיַעֲרוֹת־עַד חִישׁ עָפוּ;

שַׁחַק שָׁחוֹר, סַהַר מֵת מִלְמַעְלָה,

וּמִתַּחַת לֹבֶן שׁוֹתֵק, קָפוּא.

בְּמַחְשׂפֵי יְעָרוֹת־צָפוֹן סְבוּכִים

תָּעוּ צְבָאִים, נָעוּ כְסַהֲרוּרִים;

עָבֹת, כָּמוּס נָפַל צֵל קַרְנֵיהֶם

עַל הַשֶּׁלֶג מוּצַף־הַזַּהֲרוּרִים.

חָלְפוּ, נוֹצְצוּ נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים.

שְׁחוֹרוֹת נִשְׁקְפוּ אֳנִיּוֹת, שְׁבוּיוֹת כְּפוֹרָם;

הַכְבָר נִקְפְּאוּ וְנִקְפְּאָה תּוֹחַלְתָּם?

אוֹ רַק נִרְדְּמוּ וְחָלְמוּ חֲלוֹם־דְּרוֹרָם?

דּוֹאִים כְּפָרִים, כְּמַצֵּבוֹת שְׁחֹרוֹת

קְבוּרֵי שֶׁלֶג, בְּלִי חֲלוֹם וָשֵׂבֶר.

דַּלְתוֹת גְּרָנִים בּוֹדְדוֹת, גַּלְמוּדוֹת

טֻלְטְלוּ, הִתְלַבְּטוּ לְכָל־עֵבֶר.

שְׁמָמָה, שְׁמָמָה צְחוֹרָה בְּלִי־מְצָרִים

יָשֵׁן, קוֹפֵא סָבִיב כָּל־הָעוֹלָם;

גְּבָעוֹת וְגֵיאָיוֹת וּמִישׁוֹרִים…

לָמָּה לִבִּי רוֹעֵד כֹּה וְהוֹלֵם?

נִרְאֵית טַחֲנָה, צִפּוֹר צְחוֹרָה, חוֹלָה

פָּרְשָׂה כָנָף לְהִתְעוֹפֵף מַעְלָה

וְלֹא יָכְלָה – וַתִּשָּׁאֵר בָּדָד

פְּרוּשַׂת־אֵבֶר בַּחֲלַל־הַלַּיְלָה…

כְּנוּפְיוֹת צְלָלִים, כְּנוּפְיוֹת עוֹרְבֵי־טֶרֶף

סָבִיב לָהּ תֶּאֱרֵבְנָה וְתָגַחְנָה.

– שַׂר־הַחֹרֶף! נֵרֵד־נָא לְרֶגַע:

הִנֵּה כְּבָר הִכַּרְתִּי אֶת הַטַּחֲנָה…

הָיְתָה בַת לַטּוֹחֵן, יַלְדָּה חִוְּרָה,

צִפּוֹר צְחוֹרָה, חוֹלָה וַחֲרֵדָה.

לָמָּה כָמְהָה, כָּמְהָה כֹה לֶעָבִים?

כְּלוּם לִי לֹא הִגִּידָה הַבּוֹדֵדָה…

מָתַי, מָתַי עוֹפְפָה בֶעָבִים?

וּמַה־שָּׁמָּה חָזְתָה עֵת עָפָה?

כְּלוּם לִי לֹא הִגִּידָה הָעֲיֵפָה.

עוֹפְפָה וְנִשְׁבְּרָה לָהּ כְּנָפָה…

בָּכְתָה וְלֹא נִרְאֲתָה דִמְעָתָהּ,

קִוְּתָה וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת שִׂבְרָהּ,

אָהֲבָה וּמְאוּמָה לֹא הִגִּידָה…

נֵרֵד… הִנֵּה שָׁמָּה מַלְבִּין קִבְרָהּ…

"מַה־לְּךָ, בֶּן־סַעַר, וְלַקֶּבֶר?

– חֶרֶשׁ שַׂר־הַחֹרֶף לִי הִבִּיעַ –

מַה־לְּךָ וּלְפִרְחֵי הָאֲדָמָה?

צָצִים הֵם וְנוֹבְלִים עַד־אַרְגִּיעָה.

חִוְּרוֹת הֵן וְרָפוֹת בְּנוֹת־הָאָרֶץ,

מַה־לָּהֶן וּלְסוּפוֹת־לִבְּךָ גְּדוֹלוֹת?

אִשְּׁךָ מַה־כַּבִּירָה וַעֲצוּמָה,

אוּלָם הֵן לְקַבֵּל לֹא יְכוֹלוֹת;

זִיקִים, זִיקִים בּוֹדְדִים תִּקַּחְנָה,

אוּלָם נֵטֶל אִשְּׁךָ לֹא תָקַלְנָה;

נִיצוֹץ אֶחָד עֹדֵף כִּי יַצִּיתֵן,

שֵׂאת עוֹד לֹא תוּכַלְנָה: תְּאֻכַּלְנָה…

בּוֹדֵד תִּהְיֶה תָּמִיד בֵּין הַבָּנוֹת,

אָבֵל תִּהְיֶה תָּמִיד בֵּין הַכַּלּוֹת:

נֶצַח לְשַׁלְהַבְתְּךָ לֹא תִמְצָא

שֻׁתָּף בֵּין הַחִוְּרוֹת וְהַדַּלּוֹת.

עָשִׁיר אַתָּה, נָדִיב וּבְחִיר־אֵלִים,

נָכוֹן לָרִאשׁוֹנָה הַנִּפְגָּשָׁה

לַפְקִיר אֶת כָּל דָּמְךָ, אֶת כָּל דָּמְךָ,

תַּת לָהּ אֶת כָּל אִשְּׁךָ לְמוֹרָשָׁה;

אוּלָם בְּנוֹת־הָאָרֶץ כָּכָה רָפוֹת,

דָּמְךָ כָּכָה שׁוֹקֵק, כָּכָה רַעֲנָן…

דַּי לָהֶן בִּבְרַק תּוֹלַעַת־נֹגַהּ,

שֶׁמֶשׁ – לֹא לְמַעֲנָן, לֹא לְמַעֲנָן!

שְׁכַח אוֹתָן! נָטוּסָהּ אֶל הֶעָרִים,

בָּלְעוּ זִיו־יַלְדוּתְךָ, רֵאשִׁית־אוֹנְךָ,

הוּעַם שָׁמָּה לֹבֶן־נְעוּרֶיךָ,

גָּמְלוּ שָׁמָּה סַעֲרוֹת חֲרוֹנְךָ;

תָּאֹר שָׁם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

רִקְבוֹן־גִּילָן וְאֶת תַּרְמִית־זְהָבָן…

כְּבָר מְחַכֶּה נִמְרֹד גִּבּוֹר־צַיִד

עִם הַדֹּב הַלָּבָן…"

IX

…בַּקִּרְיָה דָּלְקוּ אַלְפֵי אִשִּׁים.

בַּקִּרְיָה טָסוּ אַלְפֵי אִשִּׁים

וְסוּפוֹת־אוֹן מְרַצְּדוֹת, הוֹמוֹת…

מִי יִשְׁמַע אוֹתָן בֵּין הַחוֹמוֹת?

מְכוֹנוֹת הָמוּ, חָרְקוּ, שָׁרְקוּ,

אֲלֻמּוֹת־אֵשׁ אֲרֻבּוֹת יָרְקוּ,

וּמִסְפֵּד שִׁעְמוּם, מִסְפֵּד יָשָׁן,

הִתְאַבֵּךְ דֹּם עִם תִּימְרוֹת־עָשָׁן.

שְׁאוֹן כִּרְכָּרוֹת, מַשַּׁק צַבִּים,

וְרֹן־שִׁכָּרוֹן, צְחוֹק־עֲצַבִּים,

וְשֶׁלֶג נוֹפֵל, שֶׁלֶג צָחוֹר,

יֵרָמֵס חִישׁ וְהָפַךְ שָׁחוֹר.

וְחוּטֵי טֶלֶגְרַף מְנַסְּרִים,

לִשְׁחוֹר־הַלֵּיל בְּלִי־דֹם מְבַשְּׂרִים:

"בִּשְׁאוֹן־הָעִיר וְהֶמְיַת־כְרָכִים

חֲלוֹמוֹת נוֹבְלִים, גֹּוְעִים פְּרָחִים".

וְכוֹכְבֵי־עַד כֹּה יָפֶה זִיוָם,

מְעוֹדֵד זָהֳרָם, מַחְכִּים נִיבָם,

אַךְ מִי־זֶה יִשְׁמַע וּמִי יָבִין

בִּתְשׁוּאוֹת־עִיר, בִּכְלוּבֵי־אָבֶן?

הוֹ תְּשׁוּאוֹת־עִיר! אֵי רֹאשָׁן, סוֹפָן?

הֲזֶה שִׁיר־הַפְקֵר? רַעַשׁ אוֹפָן?

אוֹ אוּלַי בְּכִי שֶׁל חַיֵּי־חֶנֶק

וְשֶׁלֶג נִטְמָא, כִּי יֵאָנֵק?

וְנֹגַהּ צָהֹב, נֹגַהּ חָצוּף,

עַל אַבְנֵי הַמִּפְסָעוֹת יָצוּף

מֵהַחַלּוֹנוֹת הַמְלֻטָּשִׁים:

שָׁם פְּנִימָה צוֹהֲלִים וְשָׂשִׂים.

וַנִּפְתַּח דֶּלֶת בֵּית־מַרְזֵחַ

וּבְשַׂר הַזּוֹנוֹת נָתַן רֵיחַ,

בְּכוֹסוֹת־גָּבִישׁ לָהַט יַיִן

וְאֵשׁ־קִפָּאוֹן בְּכָל עַיִן.

אֵשׁ קָרָה, זָרָה בָעֵינַיִם,

וְרָפוֹת, רוֹעֲדוֹת יָדַיִם,

הַקַּנְקַן נוֹפֵל וּמִתְפּוֹצֵץ

וְנִשְׁפָּךְ יֵינוֹ הַמִּתְנוֹצֵץ.

צְחוֹק עַלִּיז לֹא יְעַוֵּת שָׂפָה,

כְּשַׁיִשׁ אִלֵּם פְּנֵי הַיָּפָה,

וּנְשִׁיקוֹת וְחִבּוּקֵי־אַהֲבָה

בְּלִי לַהַב־חֵשֶׁק וּבְלִי תַאֲוָה.

הַמְּנַגְּנִים פּוֹרְטִים שִׁירֵי־מָחוֹל,

מִזְמוֹרֵי־תַאֲוָה, כְּבַיָּכוֹל,

אַךְ כָּכָה קָרִים, כָּכָה קָרִים

הַמְּחוֹלוֹת יַחַד עִם הַזְּמָרִים.

וַתִּקְרַב אֵלַי אִשָּׁה זוֹנָה

וַתִּשֹּׁם עָלַי בְּרִקְבוֹנָהּ…

– הוֹ שַׂר־הַחֹרֶף! מַהֲרָה, מַהֲרָה,

לְעַרְבוֹת־שְׁמָמָה אוֹ הַיַּעֲרָה,

לְאֹפֶל־שַׁחַק אוֹ הַתְּהוֹמָה,

אַךְ לֹא בִסְחִי הָעִּיר הַהוֹמָה…

פֹּה לִבִּי חָנוּק, לִבִּי רָטוּשׁ…

נָטוּשׁ, נָטוּשׁ!

X

רוּחַ חָזָק וְקַר עוֹדְדַנִי,

שַׂר־הַחֹרֶף בִּכְנָפָיו חִבְּקַנִי.

הֲלִיטֹתִי אֶת פָּנַי בִּכְנָפָיו,

גָּז הַכְּרָךְ עִם תְּשׁוּאוֹתָיו וּרְשָׁפָיו.

דֹּם נֶאֱנַקְתִּי בְּכַנְפֵי מַלְאָכִי:

– אָרוּר, אָרוּר לָעַד תִּהְיֶה, כְּרָכִי!

בְּצַחֲנָתְךָ חִנַּקְתָּ נִצָּנַי…

דֹּם נֶאֱנַקְתִּי וָאָלֶט אֶת פָּנַי.

וְהַצִּיָּה הַלְּבָנָה רוֹקֶדֶת,

מִתְהוֹלֶלֶת, שׂוֹחֶקֶת, סוֹפֶדֶת,

כַּחֲפֵצָה לְהַחֲרִישׁ בִּשְׁאוֹנָהּ

פַּחְדָּהּ סָתוּם וּבְדִידוּת יְגוֹנָהּ.

וְאֵין כּוֹכָב, אֵין אֶרֶץ, אֵין שְׁחָקִים…

רוּחוֹת־אֵבֶל מִתְיַפְּחִים, נֶאֱנָקִים;

אַבִּיט רוֹמָה וְאֶפְנֶה לְמָטָּה:

מִי־זֶה בּוֹכֶה בְּתוֹךְ הָעֲלָטָה?

שַׂר־הַחֹרֶף בִּדְמָמָה לִי עָנָה:

"זֹאת מִתְאַבְּלָהּ הַתֵּבֵל הַיְשָׁנָה;

הוֹלֵךְ יוֹמָהּ הָלֹךְ וְעָרֹב,

הוֹלֵךְ קִצָּהּ הָלֹךְ וְקָרֹב.

אַלְפֵי יוֹבְלִים הַנְּקָמָה נִצְבָּרָה,

אַלְפֵי יוֹבְלִים הִתְקַבְּצָה הַסְּעָרָה,

עַתָּה קָם הָעֲנָק הַמִּתְעַבֵּר

וְאֶת צִמְאוֹן נִקְמָתוֹ יְשַׁבֵּר…"

XI

"הָהּ, רִבְבוֹת דּוֹרוֹת הִתְנַכֵּל הָאָדָם לַטֶּבַע,

לְנֶפֶשׁ־הַחַיִּים הַקְּדוֹשָׁה;

הִתְאַמֵּר לְמַגֵּר אֶת רוֹמְמוּת־עֻזָּהּ,

מִבְּלִי אֲשֶׁר יֵדַע אֵי סוֹפָהּ, אֵי רֹאשָׁהּ…

וְרִבְבוֹת דּוֹרוֹת דֹּם נָשָׂא וְסָבַל הַנַּעֲרָץ

תַּעֲלוּלֵי אֲנָשִׁים:

הֵם דָּרְסוּ בְרֶגֶל־גַּאֲוָתָם מַצְפּוּנֵי־מַצְפּוּנוֹת

וְקָדְשֵׁי־קֳדָשִׁים.

וְשִׁירֵי הוֹדָיָה, הִמְנוֹנֵי תִּשְׁבָּחוֹת וְכָבוֹד

הֵמִירוּ בִתְרוּעוֹת חֲצוּפוֹת:

חִישׁ־מַהֵר וְהָיָה הַשַּׁלִּיט לְעַבְדָּם וּשְׁלִיחָם

וְכָל תַּעֲלוּמוֹתָיו חֲשׂוּפוֹת.

חִישׁ־מַהֵר וְשֵׁרְתָם הַבָּרָק בְּלַהֲבוֹ הַגָּנוּז

וְהָיָה לְחַמֵּם תַּבְשִׁילָם;

וּרְעָמִים יָסֵבּוּ גַּלְגַּלִּים בְּבָתֵּי־חֲרָשְׁתָּם

בְּתוֹעֲפוֹת צְלִילָם.

חִישׁ־מַהֵר… הֵם תָּפְשׂוּ הֵד מִצְעָר מִשִּׁירַת־עֱזוּזוֹ

וַיִּצְהֲלוּ: נַפְשׁוֹ בְיָדָם!

הֵם רָאוּ רַק שׁוּלֵי הַתָּגָא וְקָרְאוּ: "הוּא שָׁבוּי!״

מַה־סָּכָל הָאָדָם…

וַיָּבָז הָאָדָם לָנַּעֲרָץ, הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ לְעָרָיו

וְסָגַר בַּעֲדוֹ וְנָעַל;

וַיָּשַׁע אֶת עֵינָיו הַגֵּאוֹת מִפִּלְאֵי הָאָרֶץ מִתַּחַת

וְסוֹדוֹת שָׁמַיִם מִמַּעַל;

אַךְ שָׁמַר הַנַּעֲרָץ עֶבְרָתוֹ וְחִבֵּל נְקָמָה אֲיֻמָּה

לָאָדָם הֵגֵּא וְלֹא מָחַל:

מַס קָטָן, מַס נִקְלֶה לוֹ שִׁלֵּם הָאָדָם בְּלִי־יוֹדְעִים

בְּעַד כָּל־נִצָּחוֹן שֶׁנָּחַל…

מַס קָטָן: רַק נֵטֶף מֵאוֹתוֹ הַלֵּחַ הַכָּמוּס,

לֵחַ־הַחַיִּים…

מַס קָטָן: רַק נִיצוֹץ מֵאוֹתָהּ לֶהָבָה הַגְּנוּזָה,

הֲרַת כָּל־מַאֲוַיִּים…

רַק נֵטֶף, רַק נִיצוֹץ… אַךְ כַּבִּיר הָאָדָם וְעָצוּם,

אֵי גְּבוּל לִגְבוּרוֹתָיו?

וּמִסְפָּר כְּבָר אַיִן לַנְּטָפִים, וּמִסְפָּר כְּבָר אַיִן לָרְשָׁפִים,

שֶׁשִּׁלֵּם בְּעַד נִצְחוֹנוֹתָיו.

וְהוֹלֵךְ מַעְיָנוֹ הַכָּמוּס עִם לַהֲבוֹ הַגָּנוּז

הָלֹךְ וְחָרֹב…

הָהּ כַּבִּיר וְעָצוּם הָאָדָם… אֵי גְּבוּל לִגְבוּרוֹתָיו?

נִצְחוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן קָרוֹב…

אָז יָנִיף הָאָדָם גַּרְזִנּוֹ עַל שְׂרִידֵי מַכְמַנֵּי הַבְּרִיאָה,

יַשְׁמִידֵם, יְכַלֵּם…

אָז יִנְחַל הָאָדָם הַגֵּאֶה נִצְחוֹנוֹ הָאַחֲרוֹן

וּמִסּוֹ הָאַחֲרוֹן יְשַׁלֵּם…

וִישַׁלְּמוּ בַנִּיצוֹץ הָאַחֲרוֹן, בַּנֵּטֶף הָאַחֲרוֹן –

וְקִנְצִי לַהֶרֶס!

יִתְנַעֵר הַשָּׁבוּי וְקָרַע אֲזִקָּיו

וְשָׂחַק שְׂחוֹק אָיֹם, שְׂחוֹק אֶרֶס:

"הוֹי עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן וְצָפֹה הַצָּפִית וְאָכֹל וְשָׁתֹה!

קוּם, הֵיטֵב אֶת לִבְּךָ, קוּם חֹג אֶת נִצְחוֹנְךָ, הַגֵּא הַמְנַצֵּחַ!"

אַךְ יֵשֵׁב בְּלִי־נוֹעַ הַגֵּא הַמְנַצֵּחַ, חֲסַר רוּחַ־חַיִּים;

כְּבָר כָּבָה בִלְבָבוֹ הַנִּיצוֹץ הָאַחֲרוֹן וְאָפַס הַלֵּחַ…

"מַה־יָּפֶה הַכֶּתֶר, טָווּהוּ גַלְגַּלִּים מוּסַבִּים מִשְּׁאוֹן רַעַם שָׁבוּי.

הַגִּבּוֹר עֶנְדֶנּוּ!

מֶה־עָרֵב הַצָּלִי, צָלוּהוּ בַבָּרָק, בַּבָּרָק עַבְדֶּךָ!

הַגִּבּוֹר, אָכְלֶנּוּ!"

"הַגִּבּוֹר! הַגִּבּוֹר! הַבִּירָה נִלְכָּדָה, הַבִּזָּה מָה־רַבָּה.

קוּם רֵשׁ!

הַגִּבּוֹר! אֵי לַעַג גְּאוֹנְךָ?

וְאַיֵּה הָאֵשׁ?

* * *

וְאַיֵּה הָאֵשׁ, אֵשׁ־הַחַיִּים? הָהּ, קָרוֹב רֶגַע הַנָּקָם,

עֵת יִכְבֶּה הַנִּיצוֹץ הָאַחֲרוֹן וְאָפֵס כָּל־לֵחַ…

הָהּ, נוֹרָא הַצְּחוֹק, צְחוֹק הַנָּקָם… וְשֶׁמֶץ מִמֶּנּוּ לָקַחְתָּ

בַּקִּרְיָה הַהוֹמָה, בְּבֵית־הַמַּרְזֵחַ…"

XII

– הֲקֵץ, מַנְהִיגִי־אָחִי, הֲקֵץ לְדִבְרֵי־רַעַל

עַל אֶרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, עַל קִצָּם, קֵץ־עֲנוּת?

עַל גִּילָם וְעַל פִּידָם זֶה־כְּבָר הִשְׁלַכְתִּי נַעַל,

לֹא צַר לִי בְצָרָתָם, לֹא לִי בִפְדוּתָם פְּדוּת.

הַשּׁוּק אֶת כֻּלָּם בָּלַע, שְׁאוֹן־הָרִיק הֲמָמָם,

וְגֵא נְאוּמָם נָאוֶה, אַךְ נַפְשָׁם כִּבְדַת־עֹל.

דִּמְיוֹנָם קָצוּץ־כְּנָפַיִם וְקַר וְאִלֵּם דָּמָם,

וַיִּשְׁכְּחוּ מַה חַגִּים בְּבִצַּת חַיֵּי־חֹל.

יוֹם־חֹל, יוֹם שִׁעְמוּם אָרֹךְ חַיֵּיהֶם כֻּלָּם, כֻּלָּם,

גַּם רִגְעֵי מִלְחֲמוֹתָם רַק פְּרִי הִגָּיוֹן קָר!

לִי אֵין בְּקִרְבָּם חֵלֶק וְחֵלֶק אֵין בְּעֻלָּם,

אֲנִי מֵעוֹלָם אַחֵר, מֵעוֹלָם נִפְלָא, זָר.

אֲנִי מִמְּקוֹר הַחַגִּים וַתִּקַּח נַפְשִׁי שֶׁמֶץ

מֵרֶטֶט יוֹצֵר־עוֹלָם בְּבָרְאוֹ אֶת הַיְקוּם;

חָשַׂפְתִּי זִיקֵי קְדֻשָּׁה מִתַּחַת גַּלֵּי רֶמֶץ

וָאֵדַע גִּיל הַיְצִירָה לָעֹמֶק וְלָרוּם.

וְשֶׁמֶשׁ הוֹלְכָה לָמוּת וְשַׁחַר דָּץ בְּהִלּוֹ,

יְגוֹן מַבּוּעַ־צִיָּה וּתְלוּנַת הֶחָרוּל,

חֲרִיקַת־מַשּׂוֹר קֵהָה וְכוֹכָב רָץ בִּשְׁבִילוֹ –

הַכֹּל לִי גִלָּה סוֹדוֹת, תַּעֲלוּמוֹת לִבְלִי גְּבוּל.

חַג גָּדוֹל, נִפְלָא, קָדוֹשׁ לִי הָיוּ כָל־הַחַיִּים

בִּיגוֹנָם וּבִמְשׂוֹשָׂם, בָּעֹנֶג וּבַכְּאֵב,

בְּצַעַר אַהֲבָה כוֹזְבָה, בְּלַהַט אֵשׁ־מַאֲוַיִּים,

בְּקִפְאוֹן־עַד לַסֶּלַע וּבְהַלְמוּת לֵב.

בִּמְצוּקוֹת אֵמוּן גּוֹסֵס, בְּסֶפֶק אֵין־לוֹ דֳּמִי,

בְּשַׁלְוָה חִדְלַת־תְּפוּגָה, בַּבִּטְחָה וּבַחִיל,

וְעִם כָּל־רֶגַע חָדָשׁ הִתְחַדֵּשׁ גַּם עוֹלָמִי,

וְחָדָשׁ גַּם הָעֶצֶב וְחָדָשׁ גַּם הַגִּיל!

אֲנִי מִמְּקוֹר הַיְצִירָה, מִמְּקוֹר הַחַג הַנִּצְחִי,

וּסְבִיבִי רֶפֶשׁ־שְׁוָקִים, חֲלוּדַת חַיֵּי־חֹל.

וַיְהִי כְּאִלּוּ הוּשַׂם אוֹת־קַיִן עֲלֵי־מִצְחִי,

אֶת חַיֵּי הַכֹּל אֶחְיֶה וְזָר אֲנִי לַכֹּל.

אַךְ הִנֵּה אַתָּה, אָחִי, נִגְלֵיתָ לִי בַמֵּצַר

וַתָּחֶשׁ פְּדוּת לִלְבָבִי הַלּוֹהֵט וְהֶחָי!

עִם נִמְרֹד עַתָּה יַחַד וְעִם נְבוּכַדְנֶצַּר

אֶהְיֶה גִּבּוֹר־צַיִד לִפְנֵי אֲדֹנָי…

XIII

הִרְגַּשְׁתִּי פִּתְאֹם, כִּי קַל לִי, קַל לִי…

מַנְהִיגִי נֶעְלַם… מִי לִי? מַה־לִּי?

מֶרְחָבִים צְחוֹרִים בָּעֲרוּ,

מֶרְחָבִים צְחוֹרִים סָעֲרוּ…

בַּמַּעֲרָב הָיְתָה הִלּוּלָה גְדוֹלָה…

אֶת מִי מְבִיאִים שָׁם לְעוֹלָה?

מִזְבְּחוֹת יוֹקְדִים, לוֹהֲטִים…

כֹּחוֹתַי פּוֹחֲתִים, מוֹעֲטִים…

עַל הַמִּזְבְּחוֹת עֲשַׁן־קָרְבָּנוֹת,

בֵּין תִּימְרוֹת־עָשָׁן שֵׁדוֹת רַנּוֹת,

בְּנוֹת־אֱלֹהַ הוֹלְלוֹת

מִסְתּוֹבְבוֹת וּמְחוֹלְלוֹת…

וְנִמְרֹד אוֹחֵז רֹאשׁ מוּמִיתָה,

אֶל הַמִּזְבֵּחַ הוּא מַגִּישָׁהּ,

וְשִׁלְגֵי זְקָנוֹ רוֹטְטִים

בֵּין נִשְׁרֵי־אֵשׁ מְשׁוֹטְטִים.

מֵעַל לְרֹאשׁוֹ נִשְׁרֵי־לַהַב,

בְּעֵינָיו כְּפוֹר, בְּעֵינָיו רַהַב…

שֵׁדוֹת רַנּוֹת, נוֹצְצוֹת,

מִסָּבִיב לוֹ מִתְרוֹצְצוֹת.

וַתֻּצַּת יַחַד כָּל הַצִּיָּה

בִּלְהֹט בַּמַּעֲרָב לַהֲבוֹת שְׁקִיעָה,

וַיִּתְגַּל כָּל מִתְחַבֵּא בָהּ,

הַכֹּל, הַכֹּל הִתְלַבָּה בָהּ.

וְהָרֵי־קֶרַח, עִיֵּי־בְדֹלַח,

לָבְשׁוּ פָז וְאַרְגָּמָן־מֶלֶךְ,

וְלִנְצוּרוֹת קִוָּה כֹל,

וְנִפְלְאוֹת אִוָּה כֹל…

פִּתְאֹם יָרְדָה כָל הַכְּבֻדָּה

אֶל הַצִּיָּה הַגַּלְמוּדָה:

נִשְׁרֵי־אֵשׁ מְשׁוֹטְטִים

עֲלֵי קְרָחִים רוֹטְטִים…

נִמְרֹד דּוּמָם אֵלַי קָרַב,

בִּנְשִׁימָתוֹ גֵּוִי שָׁרַף,

לָאַט: "בָּא תוֹר חֻפְשְׁךָ,

בָּא תוֹר־דְּרוֹר לְנַפְשְׁךָ…"

וְכַסּוּפָה פִּתְאֹם שָׁרַק,

דַּם מוּמִיתָה עָלַי זָרַק,

לֵאמֹר: "לְאָח נִמְשַׁחְתָּ לִי,

כִּי עַל כֵּן שָׂמַחְתָּ לִי…"

אַךְ הִנֵּה כְּבָר הַלְּהָבִים כָּבִים,

הַנְּשָׁרִים עָפוּ, חָוְרוּ עָבִים,

הַמִּזְבְּחוֹת חָשְׁכוּ, שָׁמְמוּ,

וְשִׁירוֹת שֵׁדוֹת דָּמְמוּ…

וְרוּחַ בָּא חֲרִישִׁי, אִטִּי…

טָס אֲנִי וְנִמְרֹד אִתִּי

עַל מֶרְחָבִים שׁוֹמְמִים.

צְחַרְחֲרִים וְדוֹמְמִים…

אַלְפֵי מִילִים אַחַת טִיסָה…

גַּם הַדֹּב הַלָּבָן נִשָּׂא

אֶל עוֹלָמוֹת בּוֹעֲרִים.

אֶל עוֹלָמוֹת סוֹעֲרִים…

XIV

שָׁאוֹן וַחֲרִיקָה… פִּתְאֹם אֲנִי נוֹפֵל…

מִי־זֶה הוֹמֶה? סְבִיבִי יַחַד אוֹר וָאֹפֶל…

צַר לִי… אוֹיָה: חַדְרִי! פְּתוּחָה הִיא הַדֶּלֶת,

נֶגְדִּי בַעֲלַת־בֵּיתִי עוֹמְדָה וּמְקַלֶּלֶת:

– צֵא־לְךָ מֵחַדְרִי, פּוֹחֵז, גּוֹזֵל־שְׂכָרִי!

יוֹם וָיוֹם אֲדַבֵּר, וְהוּא בָּז לִדְבָרִי!

אִם לֹא הִזְהַרְתִּיךָ? וְהוּא נָם בִּמְנוּחָה!"

– לָמָּה, גְּבִירָה נָאָה, כֹּה לְשׁוֹנֵךְ סְרוּחָה?

וְהַגְּבִירָה יוֹצְאָה, פִּיהָ מָלֵא אָלָה.

עַתָּה כֹל מְבִינָה נַפְשִׁי הַנִּבְהָלָהּ;

אֵין זֹאת: לַיְלָה תָּמִים נַמְתִּי עַל מְקוֹמִי,

עַד שֶׁהָאֲרוּרָה נִתְּקָה אֶת חֲלוֹמִי.

שֶׁלֶג נוֹפֵל עָיֵף: דֹּם יֵאָנֵק רוּחַ.

בֹּקֶר חִוֵּר, כֵּהֶה. לִבִּי קַר, דָּלוּחַ.

כָּתְלֵי־אֶבֶן קוֹדְרִים. בַּזָּוִיּוֹת טַחַב.

מַה לְבִצַּת־רָקָב וּלְכַנְפֵי־שַׁחַף?

דֹּם יֵאָנֵק רוּחַ. לִבִּי, אַל נְאָקָה!…

מֵהֶחָצֵר עוֹלָה שִׁירָה מְרֻסְּקָה,

שִׁירַת תֵּבַת־זִמְרָה. בַּת־רְחוֹב רְעֵבָה

עוֹנָה בְקוֹל צָרוּד לַהֲמִית הַתֵּבָה.

בְּכִי לוֹ, בְּכִי לַשַּׁחַף, בַּת־רְחוֹב רְעֵבָה!

אָדָם לוֹ לֹא יִסְפֹּד, סִפְדִי אַתְּ לוֹ, תֵּבָה:

"שַׁחַף חוֹלֶה נֶחֱנָק דֹּם בִּרְקַב־אֲגַמִּים,

גֵּאוּת־סוּפָה אָהַב וּמֶרְחֲבֵי־יַמִּים…"

מַה לְבִצַּת־רָקָב וּלְכַנְפֵי־שַׁחַף?…

כָּתְלֵי־אֶבֶן קוֹדְרִים. בַּזָּוִיּוֹת טַחַב.

סַפְסַל־עֵץ צוֹלֵעַ. תִּקְרָה שְׁחוֹרָה, שְׁחוֹחָה,

שֶׁלֶג נוֹפֵל עָיֵף… וְהַתֵּבָה בוֹכָה…

שרלוטנבורג, תרע"א

מחזה קדומים

הנפשות:

תֶּרַח.

הָרָן.

נָחוֹר.

מִלְכָּה.

יִסְכָּה.

שָׂרַי.

עֶלֶם זָר.

גְּבָרִים, נָשִׁים וִילָדִים.

מקום המחזה:

בִּקְעָה בְּאוּר־כַּשְׂדִּים.

(הבקעה מוצפה באור־התכלת של הלבנה. חרולים וקוצים מכסיפים בקרני־זויות, ובתָוֶך מלבינים גלי אבני־גיר מנופצות. עצמות חרוּכות ושברי־אלילים מלוכלכים בקמח־סלת. אצל המזבח ההרוס, סביב למדורה, מסובים הגברים. נחוֹר, אבי תרח, יושב על אבן רחבה מוצעת ביריעת־עזים. ראשו כפוף וידיו הגרומות והחשופות מורדות לצדיה של אבן־מושבו. לסתותיו בולטות וקרחות, והן שוקעות ועולות, ויחד עמהן מתנועע גם זקנו הארוך והחד, שהלובן שלו כבר הפך צהוב־כהה מזקנה ומראהו כפשתה חרוכה. תרח יושב על האדמה ומטפּל בשברי האלילים. בפתחי האהלים הפזורים בבקעה יושבים נשים וילדים ובוכים ומתאנחים בחשאי. על חוף־הנחל, העובר לא הרחק ממקום המזבח, רועים גמלים, חמורים, צאן ובקר. מעבר הנחל מזה נראה יער של ברושים וארזים. מגיעה נבחת־כלב. מצד האהלים הולך ומתקרב למקום המזבח עלם צעיר חגוּר אזור ומטה־שקמים בידו. פניו דלים ועיפים ובידו טלה.)

העלם

(נופל על פניו לפני המזבח ומניח את הטלה על האדמה:)

בְּרוּכִים הַיּוֹשְׁבִים!

כְּבָר עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאַחַת

לִי נִגְלְתָה כִימָה וְשָׁקְעָה

מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתִּי בֵית־אָבִי.

כִּי נָפוֹץ הַדֶּבֶר בַּמִּקְנֶה

וָאֶחְבֹּשׁ אֶת גְּמַלִּי וָאֵלֵךְ

לְעֵבֶר־הַנָּהָר, אֶל תֶּרַח,

לִקְנוֹת לִי אֱלִילִים חֲדָשִׁים.

לְמַעַן יֵעָצֵר הַנֶּגֶף,

וְהִנֵּה גַּם גְּמַלִּי מֵת תַּחְתַּי…

וָאֵבְךְּ עַל נִבְלָתוֹ יוֹמַיִם,

עַד אֲשֶׁר נִרְדַּמְתִּי.

כְּבָר עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאַחַת

אָנֹכִי עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים

מִתְפַּלֵּל לַכְּסִיל וְלַכִּימָה, –

וַתַּעֵל הַלַּיְלָה תְּפִלָּתִי!

כִּי רָאֹה רָאִיתִי: עֲנַן־עָשָׁן עוֹלֶה וּמְתַמֵּר –

וָאֵדַע: כָּאן אָהֳלֵי־תֶרַח נְטוּיִים…

הוֹי, רַחֵם־נָא, תֶּרַח, הוֹי חוּס־נָא

וּבְחַר־נָא בְּטוּבְךָ לִי פֶסֶל

מִמֵּיטַב פְּסָלֶיךָ…

תרח

(נגש אל העלם ומסתכל בו בעינים בוחנות, כשהוא צוחק צחוק ארסי:)

בְּרוּכִים הַיּוֹשְׁבִים? בְּרוּכִים הַבָּאִים!

לִבְחוֹר לְךָ פֶּסֶל, הָעֶלֶם הַנָּעִים?

לִבְחוֹר לְךָ פֶּסֶל מִטּוּבֵי־הַפְּסָלִים?

הָאֻמְנָם עוֹד תִּשְׁגֶּה, הַבֵּן, בַּהֲבָלִים?

הַאֻמְנָם עוֹד תַּאֲמִין, כִּי הַמְשֵׁל לָהֵמָּה?

וְכֹחַ וְעָצְמָה, וְרַחֲמִים וְחֵמָה?

הָאֻמְנָם לֹא תֵדַע, בֵּן תָּם וֶאֱוִילִי,

כִּי שֶׁקֶר הוּא פִסְלִי וְהֶבֶל אֱלִילִי?!

הֵן כֹּה דְבַר בְּנִי אַבְרָם וְכָכָה נְאוּמוֹ,

עֵת הֵנִיף קַרְדֻּמּוֹ…

(משתתק פתאום ומהדק את שפתיו כמכאב פתאומי. אחר־כך הוא פורש את ידיו כמחכה לתשובה וממלמל חרש לעצמו, בתמיהה:)

מִי מִלֵּל?

מִי פִּלֵּל?!

עוֹד קָטָן הַנַּעַר וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת

לִשְׁמֵי־הַשָּׁמַיִם,

וּזְרִיחוֹת וּשְׁקִיעוֹת נִפְלָאוֹת חֲבוּיוֹת

בִּתְהוֹם־הָעֵינַיִם…

וַיְהִי זֶה חֲלוֹמִי:

הוּא יֵדַע רְמָזִים וּלְחָשִׁים,

הוּא יִירַשׁ מְקוֹמִי,

הוּא יִהְיֶה אֲמַן־הֶחָרָשִׁים;

וַיְהִי זֶה גְאוֹנִי:

הוּא יַרְגִּישׁ, הוּא יָבִין כָּמוֹנִי,

כִּי פְסָלַי לֹא עֵץ הֵם… כִּי אֶרֶץ בָּהֶם וְשָׁמָיִם,

רְמָזִים נִסְתָּרִים, נִפְלָאִים,

כַּוָּנוֹת עֲמֻקּוֹת וְנִסִּים…

וּפִתְאֹם – הוּא נִפְּצָם לִרְסִיסִים!

מִי פִּלֵּל?

מִי מִלֵּל!?

כָּל מֵיטַב תִּקְווֹתַי, כָּל יָמַי וְשָׁנַי,

הֵן שַׂמְתִּי בְעֵצַי, הִשְׁקַעְתִּי בַאֲבָנַי,

רְאִיתִים כְּאַחִים, רְאִיתִים כְּרֵעִים

וָאֶמְסֹר לָהֶם חֲלוֹמוֹתַי הַגֵּאִים.

וַיְגַלּוּ גַם הֵם לִי בְּסִתְרֵי־נְאוּמָם

אֶת צְפוּנוֹת־חַיֵּיהֶם וּפִלְאֵי קִיּוּמָם.

שׁוֹרַרְתִּי שִׁיר נַפְשִׁי לְרֶגֶב הַחֹמֶר,

וַיַּעַן הָרֶגֶב, הִבִּיעַ לִי אֹמֶר

מִנַּפְשׁוֹ הַחַיָּה, אוֹן כָּמוּס רְוָיָה,

מֶרֶטֶט הַחַיִּים בִּמְלֹא הַהֲוָיָה.

הַכֹּל, אֵלָיו שָׁעֲתָה נַפְשִׁי הַצְּמֵאָה:

הַשְּׁדֵמָה הַפּוֹרְחָהּ, הַצִּיָּה הַלֵּאָה,

הַשּׁוֹשָׁן הַצָּץ וְהַצִּיץ אֲשֶׁר קָמָל,

הַנֶּשֶׁר הַטָּס, שֶׁלֶד יָבֵשׁ שֶׁל גָּמָל,

מְשׂוּכַת־חֲרוּלִים מִסָּבִיב לְכֶרֶם,

וּבְלִיטַת הַסֶּלַע וְקֶצֶף הַזֶּרֶם,

וּמִסְתְּרֵי נַפְשִׁי עִם חִילָהּ וּגְאוֹנָהּ

עִם סַעֲרָהּ הֶעָנֹג וְאֶנְקַת צִמְאוֹנָהּ, –

הַכֹּל חֻבַּר יַחַד, הַכֹּל שׁוֹרֵר יַחַד,

אַךְ בָּחֹן בָּחַנְתִּי אֶת שִׁירַת כָּל אֶחָד.

בִּגְוָנִים מַאֲלִיפִים הַכֹּל רָתַח, זִנֵּק,

אַךְ גַּוָּן אֶת גַּוָּן לֹא בָלַע, לֹא חִנֵּק,

וְצָמוּד וְחָבוּר הַזֶּמֶר אִם הָמָה –

בּוֹ הַקְשֵׁב הִקְשַׁבְתִּי אֶת שִׁיר כָּל נְשָׁמָה…

וַיְהִי זֶה חֲלוֹמִי: יָבוֹאוּ עוֹד יָמִים

וְשָׁמַע כָּל אִישׁ שְׂפַת הָרְמָזִים הָרָמִים,

וְנִגְלָה לַכֹּל אָז הַסֵּפֶר הֶחָתוּם,

וּפָרַץ עַל גְּדוֹתָיו הַמַּעְיָּן הַסָּתוּם…

בִּמְקוֹם פִּזְמוֹן אֶחָד בְּלִי סוֹף וַחֲלִיפוֹת

אָז יִשְׁמַע הָאָדָם מַנְגִּינוֹת מַאֲלִיפוֹת:

שִׁיר נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ, נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה

שֶׁל צְבָא־הַשָּׁמַיִם וּצְבָא־הָאֲדָמָה…

זֶה הָיָה חֲלוֹמִי וַתִּהְיֶה תִקְוָתִי:

בְּכִשְׁפֵי־מַעֲצָדִי וְרָז־מְחוּגָתִי

אֲדוֹבֵב אֲבָנִים, עַד חֵרְשִׁים יִשְׁמָעוּ…

אֲנוֹפֵף גַּרְזִנִּי וְאַךְ בּוֹ וְאַךְ בּוֹ,

אֲבַלַּע הַלּוֹט מֵעַל נִשְׁמַת אִילָנוֹת…

וּנְשָׁמוֹת, שֶׁהָיוּ חֲבוּיוֹת בַּמַּחְבּוֹא,

תִּפְרֹצְנָה עַלִּיזוֹת, מַבְרִיקוֹת וְרַנּוֹת,

עַד עֵינֵי הָעִוְּרִים יִפָּקְחוּ וְרָאוּ…

וּפִתְאֹם, – הָהּ, אַבְרָם… הוּא בָז לַחֲלוֹמִי,

לֹא הֵבִין תִּקְווֹתַי, לֹא הִרְגִּישׁ הֲדָרָן…

וּמִי עַתָּה יָבוֹא לָרֶשֶׁת מְקוֹמִי?

הָאֻמְנָם בְּנִי נָחוֹר, אוֹ אוּלַי בְּנִי הָרָן?

(צוחק ביאוש.)

הרן

(שומע שמו יוצא מפי אביו ונגש אליו בחפזון משׂפת־הנחל, ששם ישב על־יד העדרים.)

הִנְנִי, כִּי קָרֹא קָרָאתָ לִי, אַבָּא!

בַּמָּה אוּכַל אָקֵל עֱנוּתְךָ הָרַבָּה?

הַאֵלֵךְ לַיַּעַר וְאֶחְטֹב אֳרָנִים?

אוֹ אַעֲלֶה הֶרָה וְאַסַּע אֲבָנִים?

אוֹ אוּלַי רְגָבִים וּרְסִיסִים נִפְזָרִים

פֹּה אֶאֱסֹף וְאֶעֱזֹר לְרַפְּאוֹת הַשְּׁבָרִים?

תרח

(מבלי להביט אל הרן. קולו מלא ארס ובטול:)

הֶאָח! סָר יֵאוּשִׁי… הֶאָח שָׁב לִי גִילִי!

הֵן עֶזְרִי כֹה קָרוֹב וְהָרָן מַצִּילִי!

הִגִּידָה לִי, הָרָן: הַאֻמְנָם לֹא אַתָּה

הַקַּרְדֹּם בְּיָדוֹ שֶׁל אַבְרָם נָתַתָּ?

אַךְ אַל־נָא תִּכָּלֵם, אַל תֵּבוֹשׁ הַיָּקָר!

לֹא תְמוֹל הֵן אֵדָעֲךָ, כִּי אוֹתְךָ אוֹכִיחַ:

אֶת יָדְךָ מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא תַנִּיחַ…

לִמְקוֹם שָׁם הָרוּחַ פָנֶיךָ מוּעָדִים,

כִּי קַל אַתָּה, קַלִּיל כְּרוּחַ הַקָּדִים…

לֵךְ שׁוּב אֶל הַגְּמַלִּים, לַצֹּאן וְלַבָּקָר…

(הרן הולך בבושת־פנים.)

אַךְ מַה־זֶּה לְאַבְרָם? לֹא אוּכַל אֵדָעָה?

הָאֻמְנָם רִמַּתְנִי אֵשׁ־עֵינָיו נִפְלָאָה?

וּמַה־תָּמִיד הִבִּיט לַשְּׁחָקִים הַגְּבוֹהִים?

וּמַה בָּמוֹ חִפְּשׂוּ מַבָּטָיו הַתּוֹעִים?

מָה רָאָה בִתְכֶלְתָּם? מֶה חָזֶה בֶעָבִים?

אֵין זֹאת, כִּי הוּא הֵבִין אֶת שְׂפַת־הַכּוֹכָבִים –

וְלָמָּה עֲבוֹדַת־כּוֹכָבִים יְחַלֵּל?

לֹא אָבִין, לֹא אָבִין… הָהּ, דַּעְתִּי נִטְרֶפֶת!

המסובים

(סופקים כף:)

סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת! סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת…

תרח

(מוסיף לדבר לנפשו:)

וּמִי הוּא אֵל אֶחָד, שֶׁכָּכָה יְהַלֵּל?

הוֹי, אַבְרָם, אֵי עֵינְךָ? חוּשֶׁיךָ, הוֹי, אַיָּם?

הַאֻמְנָם בַּכֹּל, שֶׁמִּתְרַקֵּם וְקַיָּם,

שֶׁמַּפְרִיא וּמַצְמִית וּמֵשִׁיב לִתְחִיָּה,

שֶׁמּוֹלִיד בִּי גִּילָה, שֶׁמֵּעִיר בִּי פַחַד,

בִּנְגֹהוֹת־הַצְּפִירָה וְחֶשְׁכַּת־שְׁאִיָּה,

בְּרוּחַ־צַח־שְׁפָיִים, בַּסַּעַר הַדְּרוֹמִי,

בְּלַהַט־חֲרוֹנִי וּבְעֶדְנַת־חֲלוֹמִי,

תֶּחֱזָיָה, תִּשְׁמָעָה רַק אֶחָד, רַק אֶחָד?

הָאֻמְנָם לֹא תַקְשִׁיב הֵד תְּרוּעוֹת־מִלְחָמָה –

מִלְחָמָה נַעֲרָצָה בֵּין אֵלִים לְאֵלִים –

בִּזְרֹחַ שַׁלְהָבוֹת עִם שְׁקִיעוֹת וּזְרִיחוֹת,

בִּשְׁרֹק סוּפוֹת־מִדְבָּר, מִסִּתְרָן מְגִיחוֹת,

בִּנְבוֹל פִּרְחֵי־חַיִּים, בִּפְרֹחַ בּוּל־קְבָרִים,

בְּנוּעַ בְּךָ לִבְּךָ – וְסָבִיב לְךָ דְּמָמָה –

מִתְּעוּפַת חֶזְיוֹנוֹת מַבְרִיקִים־אֲפֵלִים,

מִשֶּׁטֶף רְגָשׁוֹת כֹּה קְרוֹבִים כֹּה זָרִים?

הָאֵלִים נִלְחָמִים, נֶאֱבָקִים, מַשְׁלִימִים,

מֵרַעַשׁ־מַפַּלְתָּם רְעָמִים מַרְעִימִים,

מִבְּרַק נִצְחוֹנוֹתָם חֲזִיזִים מוּצָתִים,

חֲסֻנִּים מִתְחַזְּקִים, חַלָּשִׁים נִצְמָתִים –

וְלוֹהֵט קְרָב נִצְחִי… מִתְחַדְּשָׁהּ וְשָׂשָׂה

לְסַעֲרוֹ תֵבֵל… וְשׁוֹאֲנָה הַלְמוּת־

לְבָבָהּ כְּשִׁירָה לָנֶצַח חֲדָשָׁה,

זוֹ שִׁירָה בַת־אַלְמוּת…

(תרח משתתק לרגע, רועד כולו מהתרגשות עצומה. הגניחות העצורות, שנשמעו מפתחי־האהלים, מתגברות. הנשים והילדים מתקרבים אל המדורה.)

העלם

(מביט, משתומם, לכל עבריו. מבטו נתקל ברגליו הפצועות ובטלה השוכב על האדמה, וכזוכר דבר־מה הוא נופל שנית על פניו ואומר:)

כְּבָר עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאַחַת

לִי נִגְלְתָה כִימָה וְשָׁקְעָה

מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתִּי בֵית־אָבִי.

בְּאַבְנֵי־הֶהָרִים הַחַדּוֹת

וְקוֹצֵי־עֲמָקִים הָעוֹקְצִים

כַּתּוֹתִי אֶת רַגְלַי…

הוֹי, חוּסָה־נָא, תֶּרַח, הוֹי, רַחֵם!

כְּבָר זָקֵן הוּא יוֹלְדִי וְחַלָּשׁ

וְאִם גַם בְּיָדוֹ הָרָפָה

עוֹד יַחֲזִיק אֶת מַטֵּה־הָרוֹעִים,

אַךְ מִרְעֶה לַמִּקְנֶה לֹא יָתוּר,

כִּי כָּהֲתָה עֵינוֹ מִזֹּקֶן,

וְרֵיחַ מַעְיָנוֹת לֹא יָרַח

בֵּין סְלָעִים שְׁזוּפֵי־הַשֶּׁמֶשׁ

לְנַהֵל עֲלֵיהֶם מַרְעִיתוֹ…

וְנָפוֹץ, הָהּ, צֹאנִי וְנִדַּח

בֵּין סְלָעִים, עַל גְּבָעוֹת, בִּבְקָעוֹת;

וְהָאוֹבֶדֶת מִי יָשִׁיב?

וְלַנִּשְׁבֶּרֶת מִי יַחֲבֹשׁ?

וְהָיְתָה כָל פְּלֵטַת־עֲדָרַי

לְאָכְלָה לְחַיַּת־הַשָּׂדֶה

וּבִזָּה לָרוֹעִים מִסָּבִיב…

הוֹי, חוּסָה־נָא, תֶּרַח, הוֹי, רַחֵם

וְתֵן לִי אֱלִיל כַּבִּיר־כֹּחַ,

שֶׁיַּעֲצֹר הַנֶּגֶף…

וְאֶשָּׂא אֶת רַגְלַי וְאֵלֵךְ

בְּטֶרֶם עוֹד אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה:

רְחוֹקָה הִיא דַּרְכִּי, רְחוֹקָה…

תרח

(מחטט בגל־השברים, מוציא משם שברי אבן ועץ וזורקם בפני העלם כשהוא צוחק בכעס אכזרי:)

הֲרֵי לְךָ פְּסָלִים מֻבְחָרִים

מִכָּל מִינֵי מִינִים:

רַחֲמָנִים, אַכְזָרִים,

קַפְּדָנִים,

סַלְחָנִים…

קַח כֻּלָּם, אֶת כֻּלָּם קַח חִנָּם!

(הוא מוסיף לזרוק רגבים וכפיסים בפני העלם. הלז קם מעל הארץ, מביט רגע כנדהם – ומתחיל לרוץ בצעקת־פחדים. תרח רועד תחתיו לקול הצעקה, כאילו פג שכרון־עברתו פתאום. קולו הולך הולך ורפה, הלוך ועמוק:)

הוֹי נִכְזְבָה, הוֹי, נִכְזְבָה תוֹחַלְתִּי!

וּסְלַח לִי, עֶלֶם אֻמְלָל, כִּי נוֹאַלְתִּי

לִנְקֹם בְּךָ אֶת נִקְמַת בְּנִי הַנִּדָּח,

אֶת נִקְמַת בְּרַק חֲלוֹמִי, אֲשֶׁר נִדְעַךְ…

וְסִלְחוּ, שִׁבְרֵי־אֶבֶן, סִלְחוּ, כְּפִיסִים…

הָהּ, יוֹתֵר לֹא יִתְרַחֲשׁוּ עוֹד נִסִּים…

הֵן מָחָר־מָחֳרָתַיִם יָבוֹא נַעֲרִי

וְגִדַּע אֶת כָּל יַעֲרִי…

(הוא יושב לארץ כפוף־ראש ומביט בעינים חודרות אל היער הנשקף מעבר לנחל. אד־תכלת דק עולה מן הנחל, מתמתח על האדמה ונתלה בסבכי העצים. הלבנה צוללת בערפלים שוקפים ועולה מתוכם לרגעים, והככר הרחבה אחוזה כולה ברשתות אפלוליות־סהרוריות. הנשים והילדים רועדים מפחד כמוס.)

אשה אחת

(נושאת עיניה אל כימה:)

כִּימָה, כִּימָה!

אָנֹכִי רִמָּה,

אָנֹכִי רֶמֶשׂ

וְאַתָּה חָסוֹן:

אַל תָּבִיא אָסוֹן!

אַל טוּבְךָ תָּמֶשׁ,

כִּימָה חָסוֹן!…

אשה שניה

(נושאת עיניה אל כסיל:)

בִּמְסִלָּתְךָ

רוּצָה, כְּסִיל!

בִּמְרוּצָתְךָ

הָבֵא גִיל…

בְּרַק נֶחָמָה

שַׁלַּח חִישׁ

לָאֲדָמָה

וְלָאִישׁ…

אשה שלישית

(נושאת עיניה אל עש:)

עָשׁ, עָשׁ!

רוּחִי דָךְ…

חַדֵּשׁ לִי

לֵבַב זָךְ,

רוּחַ שָׂשׂ

תֵּן לִי, עָשׁ!

רוּחַ שָׂשׂ,

לֵבַב זָךְ…

מָחָר טָלֶה

אַקְרִיב לָךְ!…

הילדים

(אוחזים איש ביד אחיו ומסתובבים במעגל:)

כּוֹכָבִים בַּמַּעְגָּל,

יָרֵחַ כַּמַּגָּל…

וְאֵד וַעֲרָפֶל

בָּרֹם וּבַשָּׁפֶל…

עַד יָנֵץ הַיּוֹם

נִסְתּוֹבְבָה דֹם…

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים!

לִבּוֹתֵינוּ דָּוִים…

מַזָּלוֹת, מַזָּלוֹת!

עֵינֵינוּ כָלוֹת…

הַעֲבִירוּ מְהֵרָה

אֶת רֹע־הַגְּזֵרָה…

כּוֹכָבִים בַּמַּעְגָּל,

יָרֵחַ כַּמַּגָּל…

וְאֵד וַעֲרָפֶל

בָּרֹם וּבַשָּׁפֶל…

עַד יָנֵץ הַיּוֹם

נִסְתּוֹבְבָה דֹם…

תרח

(עיניו רתוקות כקודם ליער המשחיר מעבר לנחל. הן מפיקות התרכזות עצומה של כחות־הנפש וסערה פנימית, חזקה וכבושה:)

וְאֵיפֹה פֵּשֶׁר־דָּבָר? אֵי הַשֹּׁרֶשׁ?

מְאוּמָה לֹא יְגַלֶּה לִי הַחֹרֶשׁ…

הֵן יַחַד שָׁם סַבּוֹנוּ בֵין עֲנָפִים,

בִּנְפוֹל בֵּינוֹתָם כּוֹכְבֵי־אֵשׁ בַּנְּשָׁפִים,

וְחֶרֶשׁ לוֹ דִבַּרְתִּי בִדְמִי־לַיְלָה,

עַל סוֹדוֹת וְתַעֲצוּמוֹת כּוֹכְבֵי מַעְלָה,

עַל פִּלְאֵי עֲצֵי־יַעַר, צִמְחֵי שָׂדַי,

עַל חֹסֶן הָאֱלִילִים מַעֲשֵׂי־יָדַי…

סִפַּרְתִּי לוֹ עַל כֹּחוֹת־רָז, הַצְּפוּנִים

בַּפְּסִלִּים הָעֲנֻגִּים, הַחֲסֻנִּים;

עַל זִרְמַת אוֹנִים כְּמוּסִים וְכַבִּירִים

בִּבְלִיטוֹת וּמִשְׁקָעִים שֶׁל הַשְּׁרִירִים,

בְּמַבַּט עֵינֵי־עֵץ וְעֵינֵי־אָבֶן…

גִּלִּיתִי לוֹ, מַדּוּעַ רַב שִׁלְטוֹנָם

עַל רִגְשׁוֹת בְּנֵי־הָאָדָם וְרַעְיוֹנָם,

וְנִדְמָה לִי: הוּא יַרְגִּישׁ וְהוּא יָבֶן.

הֵן תָּמִיד הָיְתָה אָזְנוֹ כֹה קַשָּׁבֶת,

בְּעֵינָיו יָקְדָה תָּמִיד הַשַּׁלְהָבֶת –

וּפִתְאֹם אָבַד הַכֹּל… כֹּה מְהֵרָה…

אַף מִי בְעֵינָיו הִצִּית הַתַּבְעֵרָה?

לְמִי. לְמִי זֶה הִקְשִׁיב תָּמִיד קֶשֶׁב

בִּשְׁאוֹן הַיּוֹם, בְּדִמְמַת־הַנֶּשֶׁף?

הָאָמְנָם גַּם בַּדְּמָמָה, גַּם בַּסְּעָרָה

הָ"אֶחָד" אֵלָיו קָרָא?

(קולו נעשה פתאם נמוך וקטוע, והוא רועד לרגעים מתוך תמהון וחרדה:)

"אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד –

"וְאֵין עוֹד מִבַּלְעָדָיו;

"הַכֹּל עַל פִּיהוּ נִבְרָא,

"הַכֹּל הוּא מַעֲשֵׂה־יָדָיו;

"הַכֹּל בְּיָדוֹ חֹמֶר,

"בְּלִי רוּחַ וּבְלִי נֶפֶשׁ,

"הוּא יוֹצֵר וְהוּא מַחֲרִיב

"וּבִלְתּוֹ הַכֹּל אָפֶס…

"אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד –

“וּפָנָיו הֵם חֲבוּיִים”…

וְאֵין עוֹד קְרָב נֶאְדָּרִי

בֵּין אֵלִים חַיִּים, גְּלוּיִים…

וְאֵין עוֹד שִׁפְעַת קוֹלוֹת

וּשְׂחוֹק מְשׁוּבַת־גְּוָנִים…

הָאֶחָד הִדְבִּיר תַּחְתָּיו

הַשּׂוֹחֲקִים, הָרָנִים…

אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד…

וְשָׁמְעוּ זֹאת נְשָׁמוֹת,

שֶׁצָּרוֹת הֵן מֵהָכִיל

בְּלִי קֵץ וּגְבוּל עוֹלָמוֹת,

שֶׁמַּהֵר הֵן מִתְיַגְּעוֹת

מִשִּׁפְעַת קוֹלוֹת, צְבָעִים,

וְקָרְאוּ: “אֶחָד, אֶחָד!” –

זוּ קְרִיאָה לַנִּכְנָעִים…

אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד…

זוֹ קְרִיאַת־הַשִּׁמָּמוֹן,

אַךְ לָהּ עַם בַּעַר יַאֲזִין,

אַחֲרֶיהָ יֵלֵךְ הָמוֹן…

וְסַעֲרוֹת־אוֹן יִדֹּמּוּ

וְרֻתַּק דְּרוֹר־אֲפִיקִים,

אֲפִיקֵי שָׂשׂוֹן קַדְמוֹן

מִתְגּוֹשְׁשִׁים, מַבְרִיקִים…

(משתתק. מבטו, מבט של אובד עצות, תועה לכל עבר, לשמים ולארץ. אימת ימים באים מקפיאה את גלי־מחשבותיו.)

המסובים

(כורעים על ברכיהם:)

הוֹי, בָּאִים יָמִים רָעִים, יָמִים מָרִים…

תרח

(לוחש חרש, מלה במלה, כשחוא מקשיב רב־קשב:)

וְסַעֲרוֹת־אוֹן יִדֹּמּוּ,

וְרֻתַּק דְּרוֹר־אֲפִיקִים…

כְּבָר אֶשְׁמַע מִמַּעֲמַקִּים

הֵד צִלְצַל־הָאֲזִיקִים…

המסובים

(מרימים את ראשיהם אל הכוכבים:)

הוֹי, חוּסוּ, אֵלִים גְּדוֹלִים וְנֶאְדָּרִים!…

תרח

(מתעורר ומביט אל המתפללים. לעג מר נראה על שפתיו:)

לֹא יִפְרֶה עֵץ, אִם כֻּרְסְמוּ שָׁרָשָׁיו…

הַקֵּץ בָּא לָאֱלִילִים הַנֶּאְדָּרִים!

(פונה אל החורש):

עֲרִירִי עַתָּה תֶאֱבַל, הַחֹרֶשׁ!

קוֹץ יַעַל בְּמִשְׁעוֹלְךָ, שְׁבִילְךָ יֵשַׁם.

עוֹד יַשְׁקֶה אוֹתְךָ טָל, יְגַדֵּל גֶּשֶׁם,

אַךְ לֹא עוֹד אֶכְרוֹת לִי מִמְּךָ אַלּוֹנִים

לִפְעוֹל מֵהֶם אֶת פְּסִילַי הַגְּאֵיוֹנִים!

לֹא אֵתַע עוֹד בַּפִּנּוֹת הַחֲבוּיוֹת

לְחַפֵּשׂ עִנְקֵי תְרָזוֹת וְתִדְהָרִים…

הַקֵּץ בָּא לָאֱלִילִים הַנֶּאְדָּרִים!

לֹא אַעַשׂ עוֹד בִּמְחוּגָה וּמַקְצוּעוֹת

אַשְׁלִיכָהּ אַחֲרֵי גֵוִי אֶת הַשֶּׂרֶד,

אֲשַׁבֵּר וַאֲפוֹצֵץ אֶת הַחֶרֶט!

לֹא חָרָשׁ וְלֹא אָמָן עוֹד אָנֹכִי…

מָה־אוֹנִי, כִּי אִלָּחֵם, וּמַה־כֹּחִי?

מִי יִהְיֶה לִי לְעֵזֶר בַּמִּלְחָמָה?

הֵן בּוֹדֵד אָנִי, בּוֹדֵד עַל אֲדָמָה…

עוֹד אָבִי אָמְנָם חַי, זֶה רַב־אֳמָנִים,

שֶׁהֵבִין חַיֵּי עֵצִים וַאֲבָנִים,

שֶׁנָּתַן לִי אֶת אִשּׁוֹ לְמוֹרָשָׁה;

אַךְ זָקֵן הוּא וְאִשּׁוֹ כְבָר חַלָּשָׁה…

רַק שָׂרְדוּ הַהֲמוֹנִים הַנִּבְעָרִים

וְנִשְׁאֲרוּ הַכֹּהֲנִים, הַכְּמָרִים:

אֱוִילִים אוֹ מִתְחַסְּדִים…

(פניו מתעוים רגע כאילו נשכוֹ נחש ובידו הוא עושה תנועה נמרצה באויר, תנועת־החלטה:)

לֹא חֵלֶק לִי וְנַחֲלָה בְאוּר־כַּשְׂדִּים!

עוֹד מָחָר אָשִׂים מַטֵּה־נוֹד בְּכַפִּי

וְאֶקְחָה לִי אֶת נָשַׁי וְאֶת טַפִּי,

אֶת גְּמַלַּי וְאֶת צֹאנִי וְאֶת בְּקָרִי,

אֲקַפֵּל אֶת יְרִיעוֹת־הָאֳהָלִים

וְאֶבְרַח מֵעֲבָרִי…

לֹא אַעַר נַפְשִׁי עוֹד בְּקַו וָשֶׂרֶט

וְאֶשְׁכַּח, כִּי הָיִיתִי חוֹטֵב־פְּסָלִים…

הַמַּלְמָד עַתָּה יִהְיֶה לִי לְחֶרֶט

וְאַחֲרִישׁ אֶת סְעִפַּי הַנִּסְעָרִים

בִּשְׁרִיקַת הָעֲדָרִים…

(הוא קם מעל הארץ ופנה אל נשיו:)

הַאֲזֵנָה, נְשֵׁי־תֶּרַח, קוֹלִי שְׁמַעַן:

עוֹד מָחָר אָנוּ יוֹצְאִים אַרְצָה כְנַעַן.

לְפִתְחִי חַטָּאת רוֹבֵץ… לִבִּי רוֹעֵד…

נוֹרָאִים הָאֱלִילִים וְנִקְמָתָם…

נָחוּשָׁה לָנוּ מִפְלָט בְּעוֹד מוֹעֵד,

עַד לֹא עוֹד אֲכָלַתְנוּ אֵשׁ חֲמָתָם…

הִפָּרֵדְנָה מִמּוֹלַדְתְּכֶן כֻּלְּכֶן,

כִּי לֹא תָשֹׁבְנָה עוֹד לִגְבוּלְכֶן…

מלכה

(בשערות ראשה קלועות שושני־עמקים. בידיה שבלי־דגן ופרחי־שדה. בצמחים שעל ראשה ובידיה מבריקים אגלי־טל:)

עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר

עָזַבְתִּי אֶת אָהֳלִי

וּפְרֻעַת שְׂעָרוֹת

רְטֻבּוֹת מִטָּל,

מִהַרְתִּי לַנַּחַל

הִתְפַּלֵּל לַשֶּׁמֶשׁ

הַמֵּאִיר נִצָּנַי

וּמַאְדִּים הַגָּל.

עִם שַׁחַר, עִם שַׁחַר

טָבַלְתִּי בַגַּלִּים,

וְזַכָּה וּטְהוֹרָה

כְּפֶרַח הַגָּיְא,

גָּלַשְׁתִּי לָעֵמֶק

וָאֶקְלְעָה זֵרִים

לְשִׁמְשִׁי הַצּוֹחֵק,

לְאֵלִי הֶחָי.

בַּזֵרִים הָרְטֻבִּים

עָדִיתִי אֱלִילִי,

הַמְחַכֶּה לִי מַזְהִיר

בְּשַׁדְמַת־הָאוֹר,

וְרְטֻבָּה, רַעֲנַנָּה,

לְפָנָיו חוֹלַלְתִּי,

הִסְתּוֹבֵב וְשׁוֹרֵר,

הִתְרוֹנֵן וּדְהוֹר…

אֱלִילִי עוֹד חַי הוּא,

אֱלִילִי לֹא שֻׁבַּר…

הֵן כָּכָה אֲהַבְתִּיו,

לֹא יַעֲשֶׂה לִי רָע…

עוֹד אוֹסִיף עֲבוֹד לוֹ

בִּשְׁבָחִים וּפְרָחִים

עַד יוֹמִי לֹא פָנָה,

עַד שִׁמְשִׁי לֹא בָא.

אִם בָּדָד תַּעַזְבוּנִי,

לֹא בָדָד אִשָּׁאֵר:

לִי אָחוֹת כָּל בִּקְעָה

וְאָח לִי כָּל הָר,

צִפֳּרִים וּרְמָשִׂים.

שִׁבֳּלֵי־הַזָּהָב,

שׁוֹשַׁנֵּי־עֲמָקִים

וּפִרְחֵי־הַבָּר!

אֱלִילִי עוֹד חַי הוּא,

לֹא שֻׁבַּר, לֹא חֻלַּל:

אֱלִילִי מִפְּרָחִים,

אֱלִילִי מֵעֵץ!

כָּל עוֹד יַפְרִיא אִילָן,

כָּל עוֹד יָנֵץ פֶּרַח –

עַל חַיֵּי אֱלִילִי

לֹא יָקִיץ הַקֵּץ.

יסכה

(על ראשה זר של חבצלות־מים. בידיה ענפים של אילני־סרק. על צוארה מחרוזת של אבנים קטנות, אבני־צבעונים, המצויות בנחלים חרבים ובגאיות):

בְּלֵילוֹת־זֹהַר שׁוֹתְקִים, מְעֻרְפָּלִים,

תָּעִיתִי לִי לְבָדָד בַּגֵּאָיוֹת,

בַּיְּעָרִים, בָּם לֹא עָבְרָה רֶגֶל אָדָם,

עַל גְּדוֹת נְחָלִים קְדוּמִים וַחֲרֵבִים…

מָצָאתִי שָׁמָּה עִקְבוֹת הָאֱלִילִים,

שֶׁנִּשְׁכְּחוּ בְּמַעֲבֵה יַעַר אָפֵל,

שֶׁנֶּעֶזְבוּ בֵין אַבְנֵי בִקְעָה כְמוּסָה

וְאָבְלוּ עַל יַתְמוּתָם וְעֶלְבּוֹנָם…

וּנְגֹהוֹת סַהַר חִוֵּר דֻּמָּם נָפְלוּ

עַל עֵינֵי הָאֱלִילִים הָעֲזוּבִים

וְנִמְשְׁכוּ עַל פְּנֵיהֶם אֲשֶׁר חֲרָשׁוּם

הַבְּרָקִים וְהַסְּעָרוֹת וְהַגְּשָׁמִים,

וְנִדְמֶה: חֶרֶשׁ בָּכוּ הָאֱלִילִים,

וְנָפְלוּ דִמְעוֹת־זֹהַר בַּדּוּמִיָּה

עַל עַנְפֵי הָאִילָנוֹת הָעֲבֻתִּים,

עַל שָׁרְשֵׁי הַחֲרוּלִים הַנִּחָרִים,

עַל צַלְעֵי הָאֲבָנִים הַמְּנֻפָּצוֹת,

עַל כַּנְפֵי עֲטַלֵּפִים נָמִים, הוֹזִים,

מִתַּחַת לַאֲצִילוֹת־זְרוֹעוֹתֵיהֶם…

וְנִמְשַׁךְ חֶרֶשׁ אָז בְּכִי עָצוּר, מַזְהִיר,

בְּדִמְמַת הַלֵּילוֹת הַסַּהֲרוּרִים,

הַלֵּילוֹת הַמְּעֻרְפָּלִים וְהַכְּמוּסִים…

כֹּה הָמָה אָז לְבָבִי, כָּכָה הָמָה…

וָאֵתַע לַאֲפִיקִים בּוֹכִים־רָנִים

וָאֶקְטֹף חֲבַצָּלוֹת חִוְּרוֹת־סַהַר

לְכַסּוֹת בָּם מַעֲרוּמֵי הָאֱלִילִים…

וָאֶצְבֹּר שִׁבְרֵי־אֶבֶן לַמִּזְבֵּחַ

וָאַקְטִיר דֹּם עֲלֵיהֶם לָאֱלִילִים

עֲשָׂבִים וְנִצָּנִים נוֹתְנֵי־רֵיחַ…

וָאֵצֵא גַם בִּמְחוֹלוֹת וָאֲשׁוֹרֵר,

וְהָיוּ מְחוֹלוֹתַי כָּכָה נוּגִים

וּצְלִילֵי־מַנְגִּינוֹתַי כֹּה עֲצוּבִים

בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה הַקַּשָּׁבֶת

לִנְגֹהוֹת סַהַר שׁוֹתֵק, צוֹפֶה הַכֹּל…

אַךְ שָׁמְעוּ הָאֱלִילִים וְהֶאֱזִינוּ,

וְרָעַד אוֹר־תַּנְחוּמוֹת בְּעֵינֵיהֶם,

וְאַהֲבָה לִי הִבְטִיחוּ עַד הָעוֹלָם…

וְאִם גַּם תַּעַזְבוּנִי פֹה לְבָדָד

לֹא אֶשְׁכַּח וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת אֱלִילַי…

שרי

(כורעת על ברכיה ופורשת כפיה:)

הוֹי נַפְשִׁי כֹּה אֲבֵלָה, כֹּה חֲרֵדָה…

מוֹלַדְתִּי, הַאֻמְנָם נִפָּרֵדָה?

הַאֻמְנָם עַל הָרַיִךְ עוֹד לֹא אַעַל

בְּלֵילוֹת טְבוּלֵי־תְכֵלֶת, שְׁטוּפֵי־צְלָלִים,

לְעוֹנֵן עַל פִּי מֵרוּץ עָבֵי־מַעַל,

לְנַחֵשׁ עַל־פִּי זֹהַר אֶגְלֵי־טְלָלִים?

הַאֻמְנָם לֹא אוֹסִיפָהּ עוֹד בַּלֵּילוֹת.

עֵת נַפְשִׁי חֶצְיָהּ נָמָה, חֶצְיָהּ עֵרָה,

לְקוֹנֵן אֶת קִינוֹתַי הָאֲבֵלוֹת,

לְהִתְפַּלֵּשׁ בֵּינוֹת שָׁרְשֵׁי הָאֲשֵׁרָה,

לְהַקְרִיב לָהּ מִשַּׁמְנִי וּמִלַּחְמִי –

כִּי תִשְׁמַע לִי וְתִפְתַּח גַּם אֶת רַחְמִי?…

הָהּ, אוֹיָה לִי, לָאִשָּׁה הָעֲקָרָה!

מַה אַעַשׂ שָׁם, בְּאֶרֶץ זָרָה, זָרָה?

מִי יִהְיֶה בִּבְדִידוּתִי לִי מְנַחֵם?

מִי יַחְמֹל עָלַי שָׁמָּה, מִי יְרַחֵם?

לֹא אֵדַע אֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְאֶת טִיבָם,

לֹא אֵדַע אֱלֹהֶיהָ, אָרְחָם, רִבְעָם,

וּמָה הֵמָּה: אַכְזָרִים אוֹ רַחֲמָנִים…

הֲיֶשְׁנָם שָׁם אֲשֵׁרוֹת וְחַמָּנִים?

הָהּ, תִּגְדַּל צוּקַת־נַפְשִׁי שָׁם פִּי שִׁבְעָה…

וּפֹה כָּל גַּיְא לִי מוֹדָע וְכָל גִּבְעָה,

כָּל אִלָּן לִי כְּאָח, כָּל צִיץ – כְּיֶלֶד,

וָאֶשְׁמַע שְׂפַת־עֲמָקַי, רִמְזֵי הָרַי…

לֹא הָיְתָה נַפְשִׁי בוֹדְדָה בֶחָלֶד!

הוֹי, אַבְרָם, מַה־פָּעַלְתָּ לִי, לְשָׂרַי?

(שרי בוכה וכל העדה עונה אחריה בבכי.)

הילדים

(מסתובבים במעגל ושרים:)

כּוֹכָבִים בַּמַּעְגָּל,

יָרֵחַ כַּמַּגָּל…

וְאֵד וַעֲרָפֶל

בָּרֹם וּבַשָּׁפֶל…

עַד יָנֵץ הַיּוֹם

נִסְתּוֹבְבָה דֹם…

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים!

לִבּוֹתֵינוּ דָּוִים…

מַזָּלוֹת, מַזָּלוֹת!

עֵינֵינוּ כָלוֹת…

הַעֲבִירוּ מְהֵרָה

אֶת רֹע־הַגְּזֵרָה…

כּוֹכָבִים בַּמַּעְגָּל,

יָרֵחַ כַּמַּגָּל…

וְאֵד וַעֲרָפֶל

בָּרֹם וּבַשָּׁפֶל…

נִסְתּוֹבְבָה דֹם…

עַד יָנֵץ הַיּוֹם

(הילדים משתתקים ומוסיפים להסתובב במעגל. פתאם עובר רעד במחנה: נחוֹר הוקן, אבי תרח, שישב עד אז על הסלע עצוּם־עינים, מתעורר פתאם וקם. שני זקנים תומכים בו.)

נחור

לִי הֻגַּד חָזוּת קָשָׁה, חָזוּת קָשָׁה…

רַק יָצְאוּ כּוֹכְבֵי־לַיְלָה הָרִאשׁוֹנִים –

וָאֶשָּׂא מָרוֹם עֵינַי וָאֶתְפַּלֵּל.

אַךְ זָקֵן אֲנִי, זָקֵן וְאֵין אוֹנִים,

וַתִּפֹּל עָלַי שֵׁנָה תוֹךְ הַתְּפִלָּה

וָאַרְא, וְהִנֵּה… אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה…

עוֹד עַתָּה אֲנִי רוֹעֵד כְּמִסַּעַר…

הוֹי, הִבְרִיק קַרְדֹּם חַד בְּיַד הַנַּעַר…

מַה שְּׁמוֹ שָׁכַחְתִּי… כֵּן. זֶה הָיָה אַבְרָם…

תָּמַהְתִּי וְהֶחְשֵׁיתִי… וָאַרְא דֹּם

וְהִנֵּה הוּא מְנוֹפֵף אֶת הַקַּרְדֹּם

עַל פִּסְלֵי הָאֱלִילִים וּמְשַׁבְּרָם,

מְגַדְּמָם וּמְקַטְּעָם וּמְעַוְּרָם…

וָאֶרְעַד מִבַּלָּהוֹת – וְנִתַּרְתִּי…

עוֹד עַתָּה קִרְבִּי נַפְשִׁי כֹה נִרְעָשָׁה…

(הוא מסתכל מסביב בעינים פקוחות לרוחה ופורש את ידיו בחלל־האויר, כאילו הוא רוצה לתפוש איזה דבר המשתמט ממנו. מבטו נתקל במזבח ההרוס ובשברי־הפסילים. הוא רועד בכל גופו וסופק את כפיו:)

הוֹי, אוֹיָה לִי! נִזְכַּרְתִּי, נִזְכַּרְתִּי…

לֹא הָיָה זֶה חֲלוֹם, לֹא חָזוּת קָשָׁה…

בְּהָקִיץ נָפַל דָּבָר, נָפַל דָּבָר…

בְּהָקִיץ אֶת הַפְּסִילִים נָתַץ, שֶׁבֶר…

כְּבָר זָקֵן אֲנִי, יוֹמִי עוֹד לֹא יֶאֱרַךְ,

סְעִפַּי נִתְּקוּ, אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי,

וְזֶה אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ חֲלוֹמוֹתַי

לֹא אוּכַל עוֹד לְהַבְדִּיל מִן הַמַּעֲשִׂים

אֲשֶׁר בְּהָקִיץ הֵמָּה נַעֲשִׂים…

לֹא אֵדַע, אִם בְּהָקִיץ אוֹ בִשְׁנָתִי

בְּאָזְנַי צָלְלָה הַחְלָטַת תֶּרַח

לָנוּד מֵאַרְצִי, מִמְּכוֹרָתִי…

אַךְ אַחַת לִי: בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹמִי –

אָנֹכִי לֹא עוֹד אֶעֱזֹב אֶת מְקוֹמִי,

וּבוֹדֵד, דֹּם, כָּל יֶתֶר יָמַי סְפוּרִים

אֲבַכֶּה אֶת אֱלִילַי, אֶת הַשְּׁבוּרִים.

כִּי רוֹאֶה אֲנִי: בָּאִים יָמִים רָעִים…

הַנֵּצֶר אֲשֶׁר פָּרָה מִשָּׁרָשַׁי,

לֹא יַחְמוֹל, לֹא יְרַחֵם עַל קָדָשַׁי,

לֹא יָחוּס עַל אֱלִילַי הַנִּפְלָאִים…

(הוא עוצם את עיניו וקולו מנסר מתוך הערפל קרוב־רחוק כבא מעולם אחר.)

(שמחת־נקם וכאב־חמלה מעורבים בו:)

אַךְ עָנְשׁוֹ בַעֲוֹנוֹ יִהְיֶה כָּרוּךְ…

וְנִקְמַת הָאֱלִילִים לֹא תְאַחֵר:

הוּא יִחְיֶה עַל פְּנֵי אֶרֶץ, הוּא וּבָנָיו,

וִישׁוֹרֵר לוֹ הָעוֹלָם מַזְהִיר, בָּרוּךְ,

אֶת שִׁירַת אִילָנוֹתָיו וַאֲבָנָיו,

וְגִלְּתָה לוֹ רָזֶיהָ הָאֲדָמָה

הַגְּדוֹלָה וְהַחַיָּה וְהַיָּפָה

בְּצִלְלֵי־עֶרֶב וּבִנְגֹהוֹת־שַׁחַר,

בְּשִׁפְעַת־זֹהַר, בַּעֲבִי־חֲשֵׁכָה,

בְּרֵיחוֹת־פֶּרַח וּבְנִדְנוּד־קָמָה, –

אַךְ זָרָה לוֹ תְצַלְצֵל זוֹ הַשָּׂפָה

הַחַיָּה, הָרַעֲנָנָה וְהָרָמָה –

וְנַפְשׁוֹ לֹא תְחַיֶּה, לֹא תְרוֹמֵם…

לֹא יָבִין סוֹד צוֹמֵחַ, רָזֵי־דוֹמֵם,

לֹא יַרְגִּישׁ פִּלְאֵי פֶסֶל וּמַסֵּכָה

וְעִוֵּר־חֵרֵשׁ יִחְיֶה עַל אֲדָמָה;

לַשְּׁחָקִים תִּהְיֶה עֵינוֹ נְטוּיָה –

וְלֹא בָהֶם יְשׁוּעָה…

(הוא משתמט פתאם בלי כח מזרועות הזקנים התומכים בו ושוקע על האבן אשר מתחתיו. הנשים והילדים נופלים אפים ארצה ובוכים בחשאי, בפחד כמוּס. הגברים. שהשתחחו לארץ להרים את שברי האלילים, נשארים במצב זה כקפואים. תרח מביט לחורשה בעינים פקוחות לרוחה, מביט ואינו רואה כלום, כהלוּם־רעם. הערפל הולך ומתעבּה, הולך ומכסה אנשים ואלילים.)

פואימה לירית

I

לָמָּה אֶעֱזֹב דַּרְגָּשִׁי?

תּוֹר הַחַיִּים מַה-קָּצֵר…

גְּבוּלוֹת אֵין לַחֲלוֹמוֹת?

הַמָּוֶת אוֹתָם יָצֵר…

אֶשְׁכַּב דֹּם וַאֲיַחֵל:

תּוֹר-הַחַיִּים מַה-קָּצֵר…

אַךְ מְעוֹדְדָהּ הָיְתָה

קְרִיאַת הַשֶּׂכְוִי בֶחָצֵר.

לְשִׂמְחָה מַה-זֹה עוֹשָׂה,

שֶׂכְוִי, שֶׂכְוִי עִקֵּשׁ?

אַךְ הוּא הִמְשִׁיךְ קְרִיאָתוֹ

וְחִשְּׁבוֹנוֹת לֹא בִקֵּשׁ.

נִפְתַּח בַּחוֹמָה מִנֶּגֶד

חַלּוֹן חָלוּד וְחָרַק:

שָׂחֲקָה עַלְמָה מִלְמַעְלָה,

בָּחוּר מִתַּחַת שָׁרַק.

נִכְנְסָה אֵלַי הָאַלְמָנָה,

בְּיָדָהּ דְּלִי וּמַטְאֲטֵא,

הֶעֱמִידָה כֵלֶיהָ בַּפֶּתַח,

שָׂחֲקָה אֵלַי וַתִּתְחַטֵּא:

"אוּלַי יֵלֵךְ לְטַיֵּל?

הָאַוִּיר פִּלְאֵי-פְלָאִים!

רָצִיתִי לְשַׁפְשֵׁף הַחֶדֶר

לִכְבוֹד הַחַגִּים הַבָּאִים.

וְלָמָה אֲדוֹנִי מִשְׁתַּעְמֵם?

וְלָמָה פָנָיו נוּגוֹת?

הַגַּנִּים שׁוֹקְקִים מֵאָדָם,

מְטַיְּלִים זוּגוֹת זוּגוֹת…

לֹא טוֹב הֱיוֹת לְבַדּוֹ…

וּבַעֲלִי זִכְרוֹ לִבְרָכָה…"

הָאַלְמָנָה לֹא סִיְּמָה,

הָאַלְמָנָה נֶאֶנְחָה:

הָאַלְמָנָה אֵלַי הִבִּיטָה,

הַשֶּׂכְוִי בֶחָצֵר קָרָא…

לָקַחְתִּי אֶת מַקְלִי וָאֵצֵא,

קִדְּמוּנִי שָׁאוֹן וּנְהָרָה.

II

צָדְקָה בַעֲלַת-בֵּיתִי:

הָאָבִיב, הָאָבִיב הִגִּיעַ!

בְּנַעֲרוּתִי הָיִיתִי כוֹתֵב:

“בַּהֲדַר-גְּאוֹנוֹ הוֹפִיעַ…”

הוֹי, כַּמָּה חֲרוּזִים יָפִים

לִי הָיוּ אָז לְ"הוֹפִיעַ"!

“תְּכֵלֶת לָבַשׁ רָקִיעַ”,

וְ"אוֹר-יְקָרוֹת יַגִּיהַּ"…

וְאִם-גַּם לֹא יָדַעְתִּי פֵרוּשָׁן

שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה מִלִּים,

אַךְ לֹא נִמְנֵיתִי מֵעוֹדִי

בֵּין קַפְּדָנִים אֱוִילִים.

צִלְצוּל הַחֲרוּזִים

הֵבִיא לִי תַנְחוּמוֹת,

וּמָה אִם הַמְּלִיצָה קָשָׁה,

וְאִם הַמִּלִּים סְתוּמוֹת?

הֵן כַּמָּה קֻשְׁיוֹת וּבְעָיוֹת

זֶה-כְבָר מְחַכּוֹת לַתִּשְׁבִּי!

אָז הָיִיתִי נַעַר

וּלְבָבִי הָלַם חִישׁ בִּי –

וּמַה-שֶּׁהֶחֱסִיר חֲרוּזִי

מִלְּאָה הַלְמוּת- לְבָבִי,

וְעַל תֵּרוּצֵי הַתִּשְׁבִּי

הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי…

III

…חָדְרוּ גַּם לִכְלוּבֵי-אֶבֶן

רוּחוֹת-הָאָבִיב עִם גִּילָם,

אִילָנוֹת שְׁבוּיֵי-בַרְזֶל

הוֹרִיקוּ בְרִשְׁתוֹת-בַּרְזִלָּם.

וּמַנְגִּינַּת הָעִוֵּר הַזָּקֵן

גַּם הִיא צְעִירָה, רַעֲנַנָּה,

וְקִשּׁוּר-תְּכֵלֶת חָדָשׁ

בְּצַמַּת נֶכְדָּתוֹ הַקְּטַנָּה…

נַגֵּן, עִוֵּר, נַגֵּן!

וְאִם-גַּם יְשָׁנוֹת הַנְּגִינוֹת…

יְחַדְּשׁוּן אַף יְעַדְּנוּן

רוּחוֹת-הָאָבִיב עֲדִינוֹת.

מִתְנַדְנֵד זְקָנוֹ הַלָּבָן

וְעֵינָיו לִרְוָחָה פְקוּחוֹת,

וְקַרְנַיִם מְרַצְּדוֹת עַלִּיזוֹת

וְרַעֲנַנּוֹת מְרַפְרְפוֹת רוּחוֹת.

וְנָשִׁים קַלּוּ כָרוּחוֹת,

תְּרַחֵפְנָה בְזָהֳרֵי הַדְּרָכִים,

שְׁדֵיהֶן כְּגִבְעוֹת-הַבְּשָׂמִים,

עֲלֵיהֶן יְרַטְּטוּ פְרָחִים.

חֵי נַפְשִׁי, כִּי הֻצַּת אוֹר חָדָשׁ

בְּעֵינֵי פִרְחָחִים נִרְהָבִים,

נִשְׁקָפִים בְּגַאֲוָה מִשְּׁלָטִים,

שִׁלְטֵי חֲנֻיּוֹת גַּלָּבִים!

חֵי נַפְשִׁי, כִּי הָיְתָה גַם עֶדְנָה

לְשָׁלֹשׁ הַבְּתוּלוֹת הַבָּלוֹת,

הָעוֹמְדוֹת זֶה יָמִים וִירָחִים

בְּחַלּוֹן בֵּית-מִסְחָר-הַשְּׂמָלוֹת!

בְּלִי-נוֹעַ, בְּלִי-נוֹד תַּעֲמֹדְנָה

בַּחַלּוֹן זֶה יָמִים וִירָחִים…

אַךְ הִנֵּה כָעֵת מִן הַשְּׁלָטִים

קוֹרְצִים לָהֶן הַפִּרְחָחִים…

וְהֶמְיָה וּמְרוּצָה וְאוֹרָה,

הַקִּרְיָה נוֹהֶרֶת, רוֹעֶשֶׁת;

הַזָּקֵן עַל מֵיתְרֵי-כִנּוֹרוֹ

מַעֲבִיר וּמוֹבִיל הַקֶּשֶׁת,

הָרֹאשׁ הַכָּפוּף מֶה-עָגוּם

וְקַלִּים וּשְׂמֵחִים הַצְּלִילִים,

הַזָּקָן הַלָּבָן מִתְנַפְנֵף

לְרוּחוֹת אֲבִיבִים, קַלִּילִים…

מִי צִפְצֵף בָּאֲוִיר הַמַּזְהִיר?

הָאֻמְנָם זֶה צִפְצוּף לַחוּגָה?

שַׁלָּמָה חָרֵד כֹּה לִבִּי?

שַׁלָּמָה נַפְשִׁי כֹה נוּגָה?

סִלְחוּ לִי שֶׂכְוִים שָׁרִים

וְתַרְנְגֹלוֹת דּוֹגְרוֹת,

רַוָּקִים מְקֻשָּׁטִים

וַעֲלָמוֹת בּוֹגְרוֹת,

אִם רֶגַע אֶת גִּיל-אֲבִיבְכֶם

עָכַרְתִּי בְקַדְרוּת פָּנַי –

הִנֵּה כְבָר הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי,

הִנֵּה עָבְרוּ עֲנָנַי…

בָּעֶרֶב, הַכֹּתֶל הַקּוֹדֵר

כִּי יֶאְדֵּם מוּל חַלּוֹנִי,

עַל פִּרְחֵי-אָבִיב זַכִּים

אִיצַק דַּם יְגוֹנִי…

IV

צִפְצְפָה שֵׁנִית צִפּוֹר

בַּתְּכֵלֶת הַמַּבְרִיקָה,

אַבִּיט: נֶכְדַּת הָעִוֵּר

בְּיָדָהּ כְּלוּב מַחֲזִיקָה.

בַּכְּלוּב צִפּוֹר צְהַבְהַבָּה

מְדַדָּה הֵנָּה וָהֵנָּה;

הַיַּלְדָּה אֵלַי שָׂחָה:

"פְּרוּטָה אַחַת תֵּנָה –

וְתוֹצִיא לָךְ צִפּוֹרִי

פִּתְקַת הַתַּעֲלֻמוֹת;

כָּל נְצוּרוֹת גּוֹרָלְךָ

צְרוּרוֹת בָּהּ וַחֲתוּמוֹת…"

– הֶאָח, צִפּוֹר-פְּלָאִים!

פְּרוּטָתִי קְחִי-נָא, קְחִי-נָא,

וְגַלִּי לִי חִישׁ-מַהֵר,

מַה-לִּי עֲתִידִי מִנָּה!

רָקְעָה צִפּוֹרִי בְרַגְלָהּ,

נִקְּשָׁה בְחַרְטוּמָהּ

וּפִתְקָה לִי הוֹשִׁיטָה

וְהִנֵּה זֶה נְאוּמָהּ:

"כָּל יְצוּר וְגוֹרָלוֹ,

כָּל-יָלוּד וְכוֹכָבוֹ!

יַמִּים רַבִּים תַּעֲבֹר,

אַךְ בְּשָׁלוֹם תָּבוֹא!

וּלְבָבְךָ אַל-נָא יִפֹּל

מִתְּלָאוֹת דֶּרֶךְ אָרֹךְ;

חֶלְדְּךָ עוֹד יִשְׁפַּר

וְשִׁמְךָ יִהְיֶה בָּרוּךְ…"

– בְּרוּכָה הֱיִי צִפּוֹרִי!

הֲמִן אֲדֹנָי יִבָּצֵר?

וְאוּלָם לֹא אָרֹךְ דַּרְכִּי

וְאֹרַח חַיַּי קָצָר…

נְבוּאָתֵךְ כְּבָר נִתְקַיְּמָה,

מְרִירוּתָהּ וְגַם מִתְקָהּ…

נָדַדְתִּי וְגַם נַחְתִּי

כַּכָּתוּב בְּזֹאת הַפִּתְקָה…

אֵין זֹאת כִּי בְּסֵדֶר-הַזְּמַנִּים

טָעִית קְצָת, הָעֲדִינָה,

וְאוּלָם אַל תִּצְטַעֲרִי

וְאֵין לִי עָלַיִךְ טִינָה…

הֵן שְׁאֵלַת הַזְּמַן חֲמוּרָה!

מַה “מֻקְדָּם וּמְאֻחָר” מִי יֵדָע?

וְעָבַר וְעָתִיד נִצְמְדוּ

לֹא-פַעַם בְּדַרְכִּי כְבֵדָה…

וּפִלְסוֹפִים רַבִּים הִתְפַּלְסְפוּ

חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים,

אַךְ שְׁאֵלַת הַזְּמַן חֲמוּרָה…

וְשָׁלוֹם, כְּנַף-רְנָנִים!

V

חֵי נַפְשִׁי, כִּי יָפְתָה הָאָרֶץ,

תְּחִי לָעַד וּבַל תָּמוּט!

חֵי נַפְשִׁי, כִּי הָיְתָה עֶדְנָה

גַּם לְמִצְחִי הַקָּמוּט.

עַל יַד חֲנוּת-מַרְאוֹת עָבַרְתִּי

וָאֶרְאֶה אֶת-פָּנַי בַּמַּרְאָה,

נַעֲרָה עָבְרָה עַל-פָּנַי

וְהֵיטִיבָה אֶת-שַׂעֲרָהּ.

רַק אֶצְבְּעוֹתֶיהָ רָאִיתִי

דַּקּוֹת וּצְחוֹרוֹת וּשְׁקוּפוֹת;

הִסְתַּבְּכוּ עֲדִינוֹת וְקַלּוֹת

בִּקְוֻצּוֹתֶיהָ הַפְּרוּפוֹת.

אֵלְכָה, הַנָּאוָה, אַחֲרַיִךְ,

אַחֲרַיִךְ, חֲמוּדָה, אֲרוּצָה,

אֶרְאֶה בְּרַטֵּט צְחוֹר-יָדֵךְ

עַל מַאְפֵּלְיַת הַקְּוֻצָּה…

אוּלַי אַתְּ הַמְזֻמֶּנֶת?

אוּלַי אַתְּ לִי מְחַכָּה?

הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה אֶת-דַּרְכִּי

וְרוּחַ רַעֲנָנָה מְפַכָּה.

הִנֵּה הֵיטַבְתִּי צַוְּרוֹנִי,

הִדַּקְתִּי אֶת פְּתִיל-הָעֲנִיבָה;

הָרוּחַ מְנַשְּׁבָהּ רַעֲנַנָּה,

הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹחֶקֶת נְדִיבָה.

הָפִיחוּ בִי לֵחַ-אֲבִיבְכֶם,

הָפִיחוּ בִי, פְּרָחִים וְעֵצִים!

חָרְכָה אֶת-נַפְשִׁי שַׁלְהֶבֶת

הַרְבֵּה חֳרָפִים וְקֵיצִים.

אֲנִי עוֹדִי זוֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת,

נֶעֶלְמָה בֵינְתַיִם הָרִיבָה.

הָרוּחַ מְנַשְּׁבָהּ רַעֲנַנָּה,

הַשֶּׁמֶשׁ שׂוֹחֶקֶת נְדִיבָה.

VI

שַׂחֲקִי לִי, שֶׁמֶשׁ, שַׂחֲקִי!

רוּחַ שׁוֹבָב, לְעַג-לִי!

מֵעֵבֶר לָעִיר הַהוֹמָה

כְּבָר צוֹעֶדֶת רַגְלִי.

הַיַּעַר כֻּלּוֹ קְטֹרֶת,

עֲשֵׁנִים אֵדִים חֲמִימִים;

חֲבוּיִים בְּקִרְעֵי-עֲרָפֶל

בְּנֵי-כָּנָף זְמִירוֹת מַנְעִימִים.

הָעֵצִים שְׁחוֹרִים וּרְטֻבִּים,

שְׁחוֹרָה וּדְשֵׁנָה אֲדָמָה,

רְסִיסֵי-שֶׁמֶשׁ חַמִּים

יִפְּלוּ פֹּה וְשָׁמָּה.

רַק עָמֹק בְּמַעֲבֵה-סְבָכִים

בְּסֵתֶר צְלָלִים קָרִים

יְדַדֶּה עוֹרֵב לְבָדָד

עַל רִגְבֵי-שֶׁלֶג נִשְׁאָרִים…

יְתוֹמִים כַּאן הַשְּׁלָגִים,

גַּם הָעוֹרֵב עֲרִירִי…

אַל-נָא תֵעָצֵב, לִבִּי,

וְעָלֵז צַלְצֵל, שִׁירִי!

וְרֵיחַ-טַחַב יַעֲלֶה,

רֵיחַ עָלִים נִרְקָבִים…

לָמָּה לִבִּי נִלְחָץ?

לָמָּה פְּצָעַי זָבִים?

יִרְקְבוּ עָלִים כְּמוּשִׁים,

לֹא אָבַד לָנֶצַח שִׂבְרָם!

דּוֹר צָעִיר וְעַלִּיז

יַעֲלֶה מַהֵר מִקִּבְרָם…

מִי סָפַג שֶׁמֶשׁ בְּאִבּוֹ

יָאִיר גַּם אַחֲרֵי בְלוֹתוֹ,

מִי רָוָה טַלְלֵי-שַׁחֲרִית

יַרְוֶה גַּם אַחֲרֵי מוֹתוֹ…

מִי לִבְלַב בְּעוֹדוֹ רָטֹב

יְצַּו לַבָּאִים הַלֵּחַ…

כְּמוּסִים דַּרְכֵי הַיְצִירָה,

וּמִי הַלּוֹט יְפַעְנֵחַ?

כָּכָה הָלַכְתִּי בַיַּעַר

הָלֹךְ וְהַרְגִּיעַ אֶת-לִבִּי,

אַךְ יָדַעְתִּי מָרַת-נַפְשִׁי:

לֹא סָפַגְתִּי שֶׁמֶשׁ בְּאִבִּי,

לֹא רָוִיתִי טַל בְּשַׁחֲרִי

וּמֵעוֹדִי לֹא לִבְלַבְתִּי,

וְאִם יָקְדָה בִי שַׁלְהֶבֶת,

אֲפֵלָה הָיְתָה שַׁלְהַבְתִּי;

וְאִם מֵאֵלָיו צָץ בִּי נִצָּן,

חִישׁ-מַהֵר בֶּחָרוּץ הוּדָשׁ…

אַךְ זֶה הֵן יָשָׁן-נוֹשָׁן

וְהָאָבִיב חָדָשׁ-מְחֻדָּשׁ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ הוֹלְכָה וְחַמָּה

וְהָאֵדִים הוֹלְכִים מִתְפַּזְּרִים,

וּפְלָגִים קַלִּים יֶהֱמוּ,

מִשְׁתַּפְּכִים יַחַד, מִשְׁתַּזְּרִים.

בִּמְשׁוּבַת-חֶדְוָה יִתְחַבְּקוּ,

בְּזִרְמַת-נֹעַר יָרוּצוּ,

וּרְסִיסֵי-שֶׁמֶשׁ חַמִּים

עַל אָרְחוֹתָם יָפוּצוּ.

יִתְגַּלְגְּלוּ פְלָגִים, יְצַלְצְלוּ,

וְעַלִּיז וְכָמוּס שִׂיגָם…

וְגוּפוֹת צִפֳּרִים קְפוּאִים,

שֶׁשָּׁרוּ עַד חֹרֶף הִשִּׂיגָם.

פַּלְגֵי-אָבִיב צְעִירִים

יִשְּׂאוּ בְשֶׁטֶף מְרוּצָתָם,

לְקַבְּרָם בִּכְבוֹד-תַּעֲלֻמוֹת

וְלֹא יֵדַע חַי אֶת-קְבוּרָתָם.

וְעָלִים נִרְקָבוֹת וְשׂוֹכוֹת

אֲשֶׁר פָּרְחוּ כָּל-עוֹד בָּם לֵחַ,

אֲשֶׁר עַד רִגְעָם אַחֲרוֹן

לֹא חָדְלוּ תְּנוּבָה וָרֵיחַ.

פַּלְגֵי-אָבִיב צְעִירִים

יִשְּׂאוּ בְּשֶׁטֶף מְרוּצָתָם,

לְקַבְּרָם בִּכְבוֹד-תַּעֲלֻמוֹת

וְלֹא יֵדַע חַי אֶת-קְבוּרָתָם…

עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים אֵלֵךְ

וְנַפְשִׁי תַּקְשִׁיב קֶשֶׁב;

יֶהֱמוּ פְלָגִים לִלְבָבִי,

יָשִׁירוּ בְצִלְצְלֵי-כֶסֶף…

VII

"בְּצִלְצְלֵי-גִילָה נְצַלְצֵל קַלִּילִים,

נִתְגַּלְגֵּל בַּשֵּׁפֶל וְנִגְלֹשׁ מִתִּלִּים,

נִתְעַלֵּם, נִתְגַּלֶּה, נִתְפַּתֵּל, נִתְעַלֶּה,

חֲלוֹמוֹת עַלִּיזִים נְצַלְצֵל, נְגַלֶּה…"

וּשְׂמֵחִים וְקֹוִים יֶהֱמוּ הַפְּלָגִים:

"בַּחֹרֶף יָשַׁנּוּ מִתַּחַת לַשְּׁלָגִים,

יָשַׁנּוּ, חָלַמְנוּ וַנְּהִי מַחֲרִישִׁים

לְנַהֲמַת הָרוּחוֹת בֵּין עֵצִים יְשִׁישִׁים…

אַךְ הָיָה עִם-עֶרֶב, כִּי יָקְדוּ עֲנָנִים,

כִּי לָהַט אַרְגָּמָן עַל עֵצִים לְבָנִים,

עֵת חַכְלִיל הַשֶּׁלֶג וּשְׁקוּפִים הַצְּלָלִים,

הֶחֱלִיקָה הַנַּעֲרָה עַל קֶרַח-הַנְּחָלִים…

מִסְּבָכִים תִּגָּלֶה, בֵּין סְבָכִים תֵּעָלֶם…

הֶחֱלִיקָה הַנַּעֲרָה וְאִתָּה הָעֶלֶם,

בִּלְהֹט קַצְווֹת-מַעֲרָב עַל קַרְחָן וּזְהָבָן,

וַיִּצְחֲקוּ שְׁנֵיהֶם בַּיַּעַר הַלָּבָן…

שָׁמַעְנוּ אֶת-צְחוֹקָם וַנַּחֲלֹם בִּדְמָמָה:

נְצוּרוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת בְּנִבְכֵי-אֲדָמָה,

וְהוֹמִים עֲסִיסִים, הַזּוֹלְפִים לְאִטָּם,

לְאִטָּם, לְאִטָּם, עַד-בּוֹא תָבוֹא עִתָּם…

וְעוֹד אָנוּ חוֹלְמִים וְהִנֵּה קוֹל-הֶרֶס,

הַקֶּרַח הִתְבַּקַּע וּמַבְרִיק הַחֶרֶס,

וְרוּחוֹת מְנַשְּׁבִים חֲמִימִים וּפְזִיזִים –

בְּצִלְצְלֵי-גִּילָה נְצַלְצֵל עַלִּיזִים…

שַׁל נַעַל וּטְבֹל בְּגַלֵּינוּ הַדְּלוּחִים,

וְאַף כִּי הֵם דְּלוּחִים, הֵם חַיִּים וּבְרוּכִים,

נִגְרָשִׁים מִשִּׁפְעַת לְשַׁד וַחֲלוֹמוֹת…

יַחְלִימְךָ לֵחֵנוּ הַמְּפַכֶּה מִתְּהוֹמוֹת…"

וּשְׂמֵחִים וְקֹוִים יֶהֱמוּ נְחָלִים

בְּצִלְצְלֵי-גִילָה, בְּגִילַת-נִגְאָלִים,

מְרַצְּדוֹת קַרְנַיִם וּפְקָעִים נִפְתָּחִים,

מְדַלְּגִים אַנְקוֹרִים מִסְּבָכִים לִסְבָכִים…

VIII

הָלַכְתִּי עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים

וְהַיַּעַר הוֹלֵךְ וְעָמֹק,

שָׁמַעְתִּי לְשִׁיר הַנְּחָלִים

עַד-הָפַךְ הַמַּעֲרָב סָמֹק;

וָאֵרֶא מִבֵּין הַסְּבָכִים

גָּדֵר שְׁחוֹרָה וָשַׁעַר,

וְעַל הַשַּׁעַר שֶׁלֶט-תְּכֵלֶת.

וָאַכִּיר אֶת בֵּית-הַיַּעַר:

זֶה בֵּית-מַרְזֵחַ קָטֹן

מֻקָּף כֻּלּוֹ אֳרָנִים,

וּבַקַּיִץ בּוֹ יְרֹעָע

מִקַּיְטָנִיּוֹת וְקַיְטָנִים.

כִּי תֵרֵד שֶׁמֶשׁ-קַיִץ

וָאֳרָנִים יִתְּנוּ רֵיחַ,

יִתְקַבְּצוּ בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת,

יִתְקַבְּצוּ בְּבֵית-הַמַּרְזֵחַ;

בְּתָם-לֵבָב יְרַקְּדוּ

הַבַּחוּרִים עִם הַבְּתוּלוֹת,

וּמְנַגְּנִים מְנֻסִּים וּזְרִיזִים

יְנַגְּנוּ מַנְגִּינוֹת מְעֻלּוֹת,

וְשֵׁכָר צוֹנֵן תַּגִּישׁ

הַמֶּלְצָרִית הַצְּהֻבָּה;

כָּעֵת מִסָּבִיב דְּמָמָה,

דְּמָמָה וַעֲזוּבָה.

לַפֶּתַח רוֹבֵץ כֶּלֶב,

עַל הַמַּשְׁקוֹף אַנְקוֹר מְרַקֵּד

וְעַל שְׁחוֹר-הַגָּדֵר מְרַפְרֵף

קֶרַע מוֹדָעַת אֶשְׁתַּקֵּד.

וָאֶקְרַב אַל הַבַּיִת,

וָאֵרֶא: הַחַלּוֹן פָּתוּחַ;

הַזְּכוּכִית מַבְרִיקָה-מַשְׁחִירָה

מִדֵּי יְנִיעֶנָּה הָרוּחַ;

בְּתוֹכָהּ זַהֲרוּר יִלְהַט

וּמִסָּבִיב הַקְּצָווֹת אַפְלוּלִים,

כְּלַפִּיד עוֹמֵם טוֹבֵעַ

בִּשְׁחוֹר נְהָרוֹת צְלוּלִים.

יָנוּד, יָנוּעַ הַחַלּוֹן,

יַשְׁחִיר אַף יַבְרִיק חֲלִיפוֹת,

יַדְלִיק חֲלוֹמוֹת וְיַחֲשֹׂף

חֲדָשׁוֹת וּנְצוּרוֹת מֵאֲלִיפוֹת…

…פֹּה תָנוּם כַּלָּתִי הַמֵּתָה

הַמְחַכָּה לְבוֹא חֲתָנָהּ,

כִּי צַמְרוֹת הַלִּבְנִים יוּפַזּוּ,

יִמָּלֵא הַיַּעַר רְנָנָה.

צִפֳּרֵי-פְּלָאִים יָרֹנוּ

אֶת בּוֹא הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה

וְתָנַע כַּלָּתִי בִשְׁנָתָהּ

אֶת צַמָּתָהּ הַזְּהוּבָה;

וְעָנוּ נְחָלִים וּפְלָגִים,

לְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יִבְרָקוּ;

יְצַלְצֵל שִׁיר שַׁחַר וָעֶרֶב

וּזְרִיחָה וּשְׁקִיעָה יִשָּׁקוּ…

…פֹּה יִנְוֶה קוֹסֵם קַדְמוֹן,

הַרְבֵּה רָאָה וְשָׁמָע,

עַל מַצַּע עָלִים יִישַׁן

וּמִסָּבִיב לוֹ דְמָמָה.

כְּאֶבֶן יִדֹּם מִזִּקְנָה

וְרֹאשׁוֹ פַעַם לֹא יֶפֶן;

אָזְנָיו תַּדְשֵׁאנָה דֶשֶׁא

וּמִנְּחִירָיו צוֹמְחָה גֶפֶן.

אַךְ עִם בֵּין-עַרְבַּיִם

קֶרֶן-זָהָב תַּתִּיק

אֶת אַשְׁמוּרוֹת-עֵינָיו,

וְהֵקִיץ אָז הָעַתִּיק.

יֵחַז בְּנוּד הַחַלּוֹן

בַּחֲלִיפוֹת דִּמְדּוּמִים –

חֲלִיפוֹת חַיִּים יֵחַז

וְכָל סוֹדוֹתָם סְתוּמִים.

יְגַמֵּא מֶרְחַקֵּי-הֲוָיָה

וְרָאָה הַרְבֵּה וְשָׁמָע…

וְשֵׁנִית יִישַׁן, יִישַׁן

וּמִסָּבִיב לוֹ דְמָמָה…

…וְאוּלַי בָאוּלָם הֶעָזוּב

בְּדַהֲרוֹת-אַבִּירִים יְחוֹלֵל

עִם כַּלּוֹת-הַיַּעַר הַטְּלוּלוֹת

הַבָּחוּר הַשָּׂעִיר, הַהוֹלֵל?…

בַּהֲרוֹת-פָּז עַל הַכְּתָלִים…

זָמִיר טוֹבֵעַ בִּצְלִילָיו…

מְרַקֵּד עִם כַּלּוֹת-הַנְּחָלִים

הַבָּחוּר הַשָּׂעִיר, הַנִּלְהָב.

עִם כַּלּוֹת-הַנְּחָלִים הַיְּרֻקּוֹת,

עִם כַּלּוֹת-הַשְּׁדֵמוֹת הַזְּהֻבּוֹת,

כֻּלָּן חֲמִימוֹת מִשֶּׁמֶשׁ,

כֻּלָּן מִטְּלָלִים רְטֻבּוֹת.

רַגְלָיו הַקַּלּוֹת שְׂעִירוֹת

כִּכְרוּכוֹת בִּבְלוֹיֵי-צֶמֶר,

צְחוֹק-מַדּוּחִים עַל שְׂפָתָיו

וּבְעֵינָיו לַהַט-חֶמֶר.

וְרֵיחַ מִמֶּנּוּ נוֹדֵף –

הִתְבַּשֵּׂם לִכְבוֹד הַיְפֵהפִיּוֹת –

רֵיחַ אֲדָמָה וּבִצָּה,

רֵיחַ כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת.

מְצַלְצְלִים שְׁדֵי הַיְפֵהפִיּוֹת

מִסַּעֲרוֹת מַאֲוַיִּים רַעֲנַנִּים,

בְּדִשְׁאִי יְעָרִים עֲדוּיוֹת,

בְּפִרְחֵי יְאוֹרִים וְגַנִּים…

עֵינֵיהֶן כִּיעָרוֹת עֲמֻקּוֹת,

כִּנְחָלִים כְּמוּסוֹת וּבְהִירוֹת;

מִסְתַּבְּכָה עֶדְנַת פַּעֲמֵיהֶן

עִם רַגְלֵי פַּן הַשְּׂעִירוֹת…

רֵיחוֹת-תְּנוּבָה מְשַׁכְּרִים…

רֵיחַ-אֳרָנִים חָרִיף…

בְּמַעֲמַקֵּי הַיַּעַר

פֶּלֶג עִם פֶּלֶג יָרִיב.

בַּהֲרוֹת-פָּז עַל הַכְּתָלִים…

זָמִיר טוֹבֵעַ בִּצְלִילָיו…

עִם כַּלּוֹתָיו הַטְּלוּלוֹת

יְרַקֵּד הַשָּׂעִיר הַנִּלְהָב.

יָנוּד, יָנוּעַ הַחַלּוֹן,

יַשְׁחִיר אַף יַבְרִיק חֲלִיפוֹת,

יַדְלִיק חֲלוֹמוֹת וְיַחֲשֹׂף

חֲדָשׁוֹת וּנְצוּרוֹת מַאֲלִיפוֹת…

XI

רָתוּק לַחַלּוֹן מַבָּטִי

וְנַפְשִׁי תֶהֱמֶה עֲצוּבָה,

אֲפַלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה

אֶל פַּן, אֱלֹהֵי הַתְּנוּבָה.

וְהַיַּעַר מַקְטִיר קְטֹרֶת

רֵיחוֹת-אָבִיב פִּלְאִים:

"פַּן, פַּן הַגָּדוֹל!

שֹׁכְנִי יְעָרִים וַאֲגַמִּים!

הִתְעוּנִי מִשִּׁכְרוֹן צְחוֹקְךָ

אֹרְחוֹת חַיַּי הַנְּשַׁמִּים…

אֵלֶיךָ מִתְּהוֹמוֹת שַׁחֲרִי,

אֵלֶיךָ, הַטָּלוּל, קָרָאתִי,

אַךְ קִירוֹת בַּרְזֶל וָאֶבֶן

שַׂכּוּ בְּעַד תְּפִלָּתִי…

אֵלֶיךָ, הַשּׂוֹחֵק וּמַפְרִיא,

אֵלֶיךָ פָּרַשְׂתִּי יָדַי…

אַךְ דֶּרֶךְ לִזְבוּלְךָ שָׁכַחְתִּי,

דֶּרֶךְ לְיַעַר וְשָׂדַי…

שֹׁכְנִי שָׂדוֹת וְאַחִים!

נָבַלְתִּי בְלִי אוֹרְךָ וְטַלְךָ…

בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי

קֶרֶן-גִּיל לִי שַׁלְּחָה…

אִתְּךָ אֶאֱרַח בְּלִי אֹרַח,

אִתְּךָ דְּרָכַי אֲשָׂרְכָה…"

בְּמַעֲמַקֵּי-הַיַּעַר

צִפּוֹר-עֶרֶב צָרְחָה.

"אִתְּךָ אֶדַּדֶּה בַאֲגַמִּים

הַלֵּיל בָּעֲרָפֶל כִּי עָטוּף,

נְנָעֵר שֵׁדוֹת-הַנְּחָלִים

מִמִּשְׁכָּבָן הָרָטֹב…

אִתְּךָ בִּשְׁבִילֵי-תַּעֲלֻמוֹת

אֶצְבֹּר עֲשָׂבִים רֵיחָנִים

לְשַׁכֵּר בָּם בְּתוּלוֹת-הַיְּעָרוֹת

לְמָשְׁכָן לְנִקְרוֹת אִילָנִים…

יַחַד נְדַלֵּג בַּלֵּילוֹת

עַל אֵזוֹב מָכְסָף וְטָלוּל,

נִשְׂחַק שְׂחוֹקֵנוּ הַמַּתְעֶה

מִנִּקְרַת אִילָן חָלוּל…

הַסְכֵּת: צִפֳּרֵי-עֶרֶב

צוֹרְחוֹת הַרְחֵק בְּלִי-הֶרֶף…

אֲהָהּ, גַּם בִּתְהוֹמוֹת-נַפְשִׁי

צוֹרְחוֹת צִפֳּרֵי-עֶרֶב…

שׁוּר: עַל מַעֲבֵה-סְבָכִים

עֶרֶב אֵדוֹ תוֹלֶה…

גַּם מִתְּהוֹמוֹת-נַפְשִׁי

אֵד-דִּמְדּוּמִים עוֹלֶה…

פָּז אַחֲרוֹן עַל נִבְלֵי-פְלָגִים…

כְּשׁוֹקְעָהּ תֶהֱמֶה הָרְנָנָה…

פַּן, פַּן הַגָּדוֹל!

עוֹד-מְעַט וְיוֹמִי פָנָה…"

X

עוֹד תֶּהֱמֶה נַפְשִׁי עֲצוּבָה,

כַּהֲמוֹת נַחַל-עֲרָבָה

בָּאָבִיב, כִּי שֶׁמֶשׁ גֹּוְעָה

תְּחֻנֵּהוּ בְאַחֲרוֹן-זְהָבָה;

עוֹד שְׂפָתַי בִּדְמָמָה נָעוֹת

מִיָּגוֹן וּמִשִּׁכָּרוֹן,

וָאַקְשִׁיב פִּתְאֹם קֶשֶׁב:

קוֹל בַּחַלּוֹן יָרֹן.

וְהַחַלּוֹן נָע, מְרַטֵּט

בְּזַהֲרוּרִים קַלִּים, מְעֻנָּנִים,

וַתְּהִי בַיַּעַר דְּמָמָה

וְסוֹד שִׂיחַ-פְּלָגִים.

וְהַקּוֹל צוֹדֵד וּמָתוֹק,

יִזַּל, יִרְעַף כֶּעָסִיס:

"עַל שַׁדְמוֹת-חֹרֶף קוֹפְאוֹת

כִּי שֶׁמֶשׁ-אָבִיב יָשִׂישׂ,

תַּחֲשֹׂפְנָה כָּתְנוֹת-שַׁלְגָּן

לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ-נִיסָן

וְהִרְוָן וְהִשְׁקָן זָהֳרוֹ

וְצָבוּ מֵרֹב עֲסִיסָן.

וּנְעָרוֹת תַּמּוֹת תָּרַחְנָה

רֵיחַ שַׁדְמוֹת-נִיסָן

וּלְבָבָן לֹא עוֹד יִרְגַּע

וְנַפְשָׁן לֹא עוֹד תִּישָׁן…

אָז יִצְחָק עֶלֶם עַלִּיז

שִׁכּוֹר מִשֶּׁמֶשׁ-נִיסָן,

וְהִרְוָן וְהִשְׁקָן זָהֳרוֹ

וְצָבוּ מֵרֹב עֲסִיסָן…"

בִּצְחוֹק-מְשׁוּבָה טוֹבְעִים

צִלְצְלֵי הַשִּׁירָה…

וָאֶגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן

וָאַבִּיט וָאַכִּירָהּ:

הַמֶּלְצָרִית הַצְּהֻבָּה

אֶת הָאוּלָם מְנַקָּה –

בַּחֲלַל-הַחֶדֶר

שׁוֹרָה אַפְלוּלִית זַכָּה –

שׁוֹקֶיהָ הַצְּחוֹרוֹת גְּלוּיוֹת

וְעַל רֹאשָׁהּ צָנִיף לָבָן,

וּשְׂעָרוֹת מִבַּעֲדוֹ מִתְגַּנְּבוֹת,

תִּלְהַטְנָה דֹם בִּזְהָבָן.

מִסְתּוֹבֵב סִיס עֲרִירִי,

מִתְלַבֵּט אֶל הַתִּקְרָה;

הַנַּעֲרָה הִכִּירַתְנִי.

סָפְקָה כַף וַתִּקְרָא:

"מִי פִלֵּל וּמִי מִלֵּל?

כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי…

אַךְ עוֹד כְּלוּם לֹא מוּכָן,

כְּלוּם עוֹד לֹא סִדַּרְתִּי;

הָעֲבוֹדָה מְרֻבָּה

וְהַטְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת.

רַק בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם

יַתְחִילוּ כָּאן הַמְּחוֹלוֹת.

וְאוּלָם הַשַּׁתָּא תִהְיֶה

הַשִּׂמְחָה בְמִלּוּאָהּ.

תִּזְמֹרֶת גְּדוּד-הָרוֹכְבִים

תְּנַגֵּן פֹּה הַיְדוּעָה!"

– בְּשׂוֹרָתֵךְ כִּצְרִי לִלְבָבִי,

תַּחֲלִימוֹ אַף תְּחַיּוֹ,

וְאוּלָם לִי הַגִּידִי:

הָאָדוֹן פַּן אַיּוֹ? –

אָמַרְתִּי כֹה לַנַּעֲרָה.

הִבִּיטָה בִי בִתְמִיהָה.

קִמְּטָה קְצַת אֶת מִצְחָהּ,

אֶת קָטְנָהּ שָׂמָה בְּפִיהָ,

וַתִּנְעַם שִׁבְעָתַיִם

וּמִסָּבִיב חֲצִי-אֲפֵלָה…

– הָאֻמְנָם מַר מִתְכַּוֵּן

לִמְנַהֵל-הַמַּקְהֵלָה.

שֶׁנִּגֵּן כָּאן אֶשְׁתַּקַּד

וּכְדֶרֶךְ הָאֳמָנִים

הֶעְלִים שְׁמוֹ הַנָּכוֹן

וְהָיָה גַם עַז-פָּנִים,

וְהִרְבָּה לִשְׁתּוֹת שֵׁכָר,

וְאָמְנָם הָגָה לִי חִבָּה…

אַךְ בַּל יַאֲמִין אֲדוֹנִי

לְדִבְרֵי מוֹצִיאֵי-דִבָּה…

– צָדַקְתְּ, לָזֶה כִּוַּנְתִּי –

עָנִיתִי לַנַּעֲרָה לְאִטִּי –

זֶה הָיָה מְנַגֵּן גָּדוֹל,

וּפַן שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי

וְאָמְנָם בָּךְ הִתְגָּרָה

וְהָיָה גַם עַז-פָּנִים.

אַךְ מִי לוֹ בַמְנַגְּנִים יִשְׁוֶה,

וּמִי יִדְמֶה לוֹ בָאֳמָנִים?

וְאוּלָם אֵי הוּא עַתָּה

הָעַלִּיז וְהֶחָסוֹן? –

הַנַּעֲרָה עָנְתָה בְעֶצֶב:

"הֵן לוֹ קָרָה אָסוֹן –

שָׁתָה לְשָׁכְרָה כְּדַרְכּוֹ

וְעָבַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת…

וּמֵאָז הוּא יוֹשֵׁב כָּלוּא

וְלֹא יֵצֵא עוֹד לַחֵרוּת…"

הַנַּעֲרָה זָכְרָה נִשְׁכָּחוֹת,

דִּמְעָה נָזְלָה מֵעֵינָהּ…

הַסִּיס הִתְחַבֵּא בַּחֶדֶר,

הִסְתּוֹבֵב הֵנָּה וָהֵנָּה.

פַּן בַּמֶּרְחָק צָחַק,

פְּלָגִים בָּכוּ בִרְנָנָה…

עַל דַּרְכִּי, עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים,

אַחֲרוֹנָה יָקְדָה עֲנָנָה…

XI

עֶרֶב נִיסָן שָׁקוּף

יָרַד לְבֵין הַחוֹמוֹת,

מִכַּנְפֵי-תְּכֶלְתּוֹ זַכּוֹת

טִפְטֵף רֹךְ-חֲלוֹמוֹת.

הִבְרִיק אַוְרִירִי וְנֶעְלָם

אוֹר פַּנָּסִים חַשְׁמַלִּים,

הַדְּרָכִים בַּתְּכֵלֶת הַחִוְּרָה

נִדְמוּ כְמוּסִים וְקַלִּים.

כְּהוֹלְכִים אֶל חַגֵּי-פֶלִאי

נִדְמוּ הוֹלְכֵי-דְרָכִים,

בְּהֶמְיָה קַלָּה וּשְׁקוּפָה

סָבַב גַּלְגַּל-הַנְּצָחִים…

יָשַׁבְתִּי עַל-יַד הַמִּזְרָקוֹת,

הִקְשַׁבְתִּי לְהֶמְיַת הָעַיִן;

מִימִינִי פֶּסֶל-הַפָּרָשׁ

הֶחָגוּר כֻּלּוֹ כְלֵי-זַיִן.

הוּא הָיָה גִּבּוֹר נַעֲרָץ

וְרָעָה גּוֹיִם בַּחֶרֶב;

מִמּוּלִי טִירָתוֹ קְדוּמָה

נוֹצֶצֶת בִּנְגֹהוֹת-עֶרֶב.

פְּתוּחִים חַלּוֹנוֹת הַטִּירָה

וּזְרוּעָה כֻלָּהּ אוֹרוֹת,

תֻּפִּים מַרְעִימִים בְּדִיצָה,

בִּרְעָדָה מִשְׁתַּפְּכִים כִּנּוֹרוֹת;

חוֹגְגִים נִינֵי הַפָּרָשׁ,

יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת-מַחֲנָיִם,

הַפָּרָשׁ עוֹמֵד לִימִינִי

רָטֹב מֵרְסִיסֵי-מָיִם.

לְעֵבֶר הַטִּירָה יַבִּיט,

יִזְכֹּר אֶת נִשְׁפֵי-חִשְׁקוֹ…

מִזְרָקוֹת מְקַלְּחוֹת וְהוֹמוֹת

מַרְטִיבוֹת מַדָּיו וְנִשְׁקוֹ.

זוֹעֲפִים פְּנֵי הַפָּרָשׁ,

נְעָרוֹת בִּצְחוֹק חוֹלְפוֹת…

תִּימְרוֹת פְּנִינִים מִתְאַבְּכוֹת,

עַל פָּנַי נְפוֹצוֹת וְזוֹלְפוֹת;

יָשַׁבְתִּי עַל-יַד הַמִּזְרָקוֹת,

בֶּרֶךְ שׂוּמָה עַל בֶּרֶךְ:

לָמָּה אֵלֵךְ וְאָנָה?

אֵיזוֹ אָבֹר לִי דֶרֶךְ?

כְּבָר הַרְבֵּה דְּרָכִים עָבַרְתִּי,

צָמֵא לְשֶׁמֶשׁ-נְצָחִים,

עַתָּה דַּי לִי בְּקַוִּים,

הַנּוֹפְלִים עַל צִדֵּי דְרָכִים…

עַתָּה טוֹב לִי, כִּי אֶשְׁלַו:

קָרוֹב, הֵן קָרוֹב גְּבוּלִי…

אֶרְאֶה בְסֹב הַגַּלְגַּל

נִפְלָא וְטָמִיר מִמּוּלִי…

אָמְנָם לַפִּתְרוֹן לֹא אוֹחִיל,

אוּלָם עוֹד צוֹדָה הַחִידָה…

אֶל תֵּעָצֵב, הַפָּרָשׁ!

נִסּוֹג קְצַת הַצִּדָּה,

וּמִן הַצַּד נִסְתַּכֵּל

בְּגַלְגַּל הָעוֹלָמִים,

וּמִן הַצַּד נַקְשִׁיבָה

לְהֶמְיַת לֵילוֹת וְיָמִים…

…וּתְכֵלֶת הַלַּיְלָה הַזַּכָּה

הוֹלְכָה הָלֹךְ וְכָחֹל;

בַּטִּירָה הוּגְפוּ חַלּוֹנוֹת,

בַּטִּירָה נָדַם הַמָּחוֹל,

גָּוַע צִלְצַל כִּנּוֹרוֹת,

נָמוֹג צְחוֹק הַיְפֵהפִיּוֹת

וְרוּחוֹת-חֲצוֹת בָּאוֹת

מֵעִמְקֵי יְעָרִים וְצִיּוֹת.

מֵעִמְקֵי עוֹלָמוֹת כְּמוּסִים

הוֹמִים כִּנּוֹרוֹת נְצָחִים;

הָבָה, פָּרָשׁ, וְנֵלְכָה

לָשׁוּט בְּדִמְמַת דְּרָכִים…

אָמְנָם בִּדְמֵי עַמִּי

מַדֵּי-בַרְזִלְּךָ טְבוּלִים,

אַךְ עַתָּה אֵלַי נִדְמֵיתָ:

שְׁנֵינוּ מֵעֵבֶר לַגְּבוּלִים…

מֵעֵבֶר לִקְרָב וְנִצָּחוֹן,

מֵעֵבֶר אֲרָצוֹת וְעַמִּים,

נָשׁוּט בְּדִמְמַת דְּרָכִים

בְּאֵדֵי הָאָבִיב הַחַמִּים…

מִסֵּפֶר-הַחַיִּים נִמְחַקְנוּ,

נִדַּחְנוּ מִמִּשְׁתֵּה-הַפְּלָאִים,

הָבָה וְנָשׁוּט וְנַקְשִׁיב,

מַה-נַּעֲשֶׂה מֵעֵבֶר לַקְּלָעִים…

עִם רוּחוֹת נֵתַע וְנֶאֱרֹב

מַה-יִּלְאֲטוּ אֵדֵי-נִיסָן,

עַל שַׁדְמוֹת-אָבִיב נְשׁוֹטֵט,

נַאֲזִין וְנִסְפֹּג הֲמִיתָן

צִלְלֵי-חַיִּים נָצוּדָה,

נִתְפְּשָׂה הֵדִים נִשְׁכָּחִים…

הָבָה, הַפָּרָשׁ, וְנֵלְכָה

לָשׁוּט בְּדִמְמַת דְּרָכִים…

צִלְצְלוּ מַדֵּי-הַבַּרְזֶל

חֶרֶשׁ בְּדִמְמַת דְּרָכִים,

חֲבוּקֵי-זְרוֹעַ הָלַכְנוּ

בִּשְׁבִילִים רְחוֹקִים, נִשְׁכָּחִים.

רוּחוֹת חֲדָשׁוֹת וְקַלּוֹת

טָפְפוּ הֵנָּה וָהֵנָּה,

יִבְּשׁוּ רֶפֶשׁ-הָרְחוֹבוֹת

בַּעֲיָרָתִי הַיְשֵׁנָה.

גַּגּוֹת-הַתֶּבֶן הֶחֱוִירוּ

לְאוֹר לְבָנָה בְהִלָּהּ,

הִבְהֵב נֵר-נְשָׁמָה

בְּחַלּוֹן בֵּית-הַתְּפִלָּה.

רִשְׁרְשׁוּ סְבָכִים בַּיַּעַר,

דֹּב מִמְּאוּרָתוֹ הֵגִיחַ,

מוּל אוֹר-כּוֹכָבִים הַטָּלוּל

סָקַר מִשְׁתָּאֶה, הֵרִיחַ.

יָשְׁנוּ רְחוֹבוֹת וּדְרָכִים,

דָּמְמוּ כוֹכָב וּלְבָנָה,

תַּרְנְגֹל קָרָא הַרְחֵק,

תַּרְנְגֹל הַרְחֵק עָנָה.

בָּכוּ לִבְנִים חֲשׂוּפִים

בְּמֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת שְׁחוֹרוֹת,

נָפְלוּ עַל רֹאשִׁי הֶעָיֵף

דִּמְעוֹתָם הַקַּלּוֹת, הַטְּהוֹרוֹת…

XII

הֵקַצְתִּי עַל-יַד הַמִּזְרָקוֹת.

קַרְנַיִם עַל פָּנַי הִצְלִיפוּ,

בְּהֶמְיָה חֲמִימָה וּבְהִירָה

מִזְרָקוֹת מֵימֵיהֶן הִרְעִיפוּ.

הִתְנוֹצְצָה דִּמְעָה בְהִירָה

בְּעֵין הַפָּרָשׁ הַזְּעוּמָה,

עָלוּ אוֹרִים חַכְלִילִים

בְּחַלּוֹנוֹת הַטִּירָה הַקְּדוּמָה;

וַיָּפֹזּוּ הַדְּרָכִים בַּמֶּרְחָק

לִנְגֹהוֹת-שַׁחַר חַמִּים.

עֲדַיִן הֵם רֵיקִים מֵאָדָם,

עֲדַיִן הֵם טְהוֹרִים וּנְשַׁמִּים…

הִרְכַּנְתִּי אֶת רֹאשִׁי מִתַּחַת

קִלּוּחֵי הַמִּזְרָקוֹת,

אֶת עֵינַי אֲחוּזוֹת-שֵׁנָה

שִׁפְשַׁפְתִּי בַאֲבַק-בָּרָקוֹת.

וָאַאֲזִין: רוּחוֹת-בֹּקֶר

שֶׁפִי יִתְּנוּ קוֹלָם;

וָאֵרֶא: פְּתוּחוֹת לְפָנַי

אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם;

וְאָרַח חֹם שָׁמַיִם

וְחֹם אֲדָמָה וּפְרָחִים,

וָאֵלֵךְ עִם רוּחוֹת-בֹּקֶר

לִתְעוֹת בְּזָהֳרֵי דְרָכִים…

שרלוטנבורג, תרע"ג

פואימה

I

לֹא אוּכַל לִרְאוֹת עוֹד פָּנָיו,

לֹא אוּכַל לִשְׁמוֹעַ תְּלוּנוֹתָיו:

לֹא צָעַק בְּשַׁכְּלוֹ אֶת בָּנָיו,

לֹא קִלֵּל בְּשַׁכְּלוֹ אֶת בְּנוֹתָיו.

אַךְ כִּסָּה הַשְּׁחִין אֶת בְּשָׂרוֹ

וְהִנֵּה מַה־נָּמוֹג לְבָבוֹ!

מַה יְקַלֵּל אֶת יוֹם הִבָּרְאוֹ:

בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבוֹא…

II

לְבָדָד אֵשֵׁב עֲנִיָּה

בְּאָהֳלִי, אֹהֶל הַנָּשִׁים,

אַךְ בָּאָה מִבַּעַד לַיְרִיעָה

אֵלַי לְחִישַׁת הַנְּחָשִׁים.

הוֹי נוּחִי, נַפְשִׁי נוּחִי…

אַךְ אַרְסָם צוֹרֵב לִבָּתִי:

הַתֵּימָנִי וְהַשּׁוּחִי

וְאִתָּם הַנַּעֲמָתִי.

הֵן מָה אֲהֵבוּהוּ לְפָנִים,

אַף הוּא אוֹתָם מֶה אָהָב,

וְעַתָּה רֵעִים נֶאֱמָנִים

רַק יִזְרוּ מֶלַח עַל פְּצָעָיו.

לְפָנִים נְאוּמָם מַה נָעַם:

“הַיָּשָׁר! הַתָּם בַּתְּמִימִים!”

וְעַתָּה עָלָיו כֻּלָּהַם,

וְעַתָּה הֵם אוֹתוֹ מַאֲשִׁימִים…

III

אַךְ מַה לִּי וּלְרֵעִים מְרַמִּים…

הָהּ, אֵין בְּעֵינַי דִמְעָה…

הֵן גַּם הוּא, הַתָּם בַּתַּמִּים,

הֵן גַּם אִיּוֹב רִמָּה…

הָהּ אִיּוֹב, אִיּוֹב! הֲתֵדַע

מָה עוֹלַלְתָּ לִי, מָה עוֹלַלְתָּ?!

לֹא תָשׁוּב עוֹד הָאֲבֵדָה,

לֹא יִטְהַר מַה שֶּׁחִלַּלְתָּ…

אֲדֹנָי הָרַג יְלָדַי,

אֲדֹנָי הֶחְרִיב אֶת נָוִי,

אַךְ גַּם בְּסָפְקִי אֶת יָדַי,

אַךְ גַּם עֵת קָפָא לְבָבִי,

אַךְ גַּם בְּשָׁכְבִי נִדְהֶמֶת,

אִלֶּמֶת לֵילוֹת וְיָמִים,

שָׁמַעְתִּי בַת־קוֹל מְנַחֶמֶת:

עוֹד אִיּוֹב חַי הַתָּמִים!

הַתָּמִים! הֲתֵדַע, אִיּוֹב,

מֶה הָיָה תֻמְּךָ הָאֵיתָן?

בֵין חָרְבוֹת לִבִּי וְעִיָּיו

עוֹד בָּנוּ תִקְווֹת בֵּיתָן…

אָהַבְתִּי מִבָּנוֹת, מִבָּנִים,

מִכָּל אֲשֶׁר לִי נָתַתָּ,

אֶת תֻּמָּתְךָ, תֻּמַּת הָאֵיתָנִים,

אֲשֶׁר מִפְּנֵי כֹל לֹא חַתָּה.

לֹא יִרְאָתְךָ, יִרְאַת אֱלוֹהַּ,

לֹא צִדְקַת פִּזְרוֹנְךָ הַגְּדוּשָׁה,

לֹא טוּבְךָ וְסוּרְךָ מֵרֹעַ

בִּי עוֹרְרוּ רוֹמְמוּת קְדֻשָּׁה,

כִּי אִם תֻּמָּתְךָ וַאֲמִתְּךָ,

זוֹ תֻמָּה נִשְׂגָּבָה וְקָשָׁה:

לֹא נָשָׂאתָ פְנֵי בִנְךָ וּבִתְּךָ,

לֹא הָדַרְתָּ פְנֵי צַדִּיק וָרָשָׁע.

וּבְתֻמָּתְךָ זֹאת הָאַדִּירָה

חָסִיתִי כִבְצֵל חַלָּמִישׁ,

אֲשֶׁר מִמַּבּוּל לֹא יִירָא

וּמִסַּעַר לֹא יָמִישׁ.

IV

אֲהָהּ, הַחַלָּמִישׁ נָמַס…

וְלָמָּה תִשְׁאַג כְּשַׁחַל,

לָמָּה תִצְעַק חָמָס

עַל אַחִים, בָּגְדוּ כְמוֹ נַחַל?

הַאַתָּה לֹא בָגַדְתָּ בְּיוֹם נֹהַּ?

הַאַתָּה תֻמָּתְךָ לֹא חִלַּלְתָּ?

מַדּוּעַ נָשָׂאת פְנֵי אֱלוֹהַּ?

מַדּוּעַ אוֹתוֹ לֹא קִלַּלְתָּ?

אִם אָדָם יַעֲשֶׂה סֶלֶף

הַאִם לֹא עַל פָּנָיו תְּבָרְכוֹ?

וֵאלֹהִים עִוָּה פִּי אֶלֶף,

וֵאלֹהִים הִשְׁחִית אֶת אָרְחוֹ,

כַּאֲשֶׁר לֹא הִשְׁחִית כָּל אָדָם –

גָּזַל וְהֶחְרִיב וְטָרַף,

וּמַדּוּעַ פִּיךָ נָדַם?

וּמַדּוּעַ לֹא שָׁטְפוּ אֲמָרָיו,

אִמְרוֹת זַעַם רוֹתֵחַ

כְּשֶׁטֶף אֵשׁ אוֹכֶלֶת?

נָשָׂאתָ פְנֵי הָרוֹצֵחַ!

נָשַׁקְתָּ הַמַּאֲכֶלֶת!

וְעַל הַמִּזְבֵּחַ, עָלָיו

לוֹהֵט דַּם בָּנַי וּבְנוֹתַי,

מִתְפַּלֵּשׁ גַּם תֻּמְּךָ שֶׁחָלַף,

גַּם אַחֲרוֹנַת תִּקְווֹתַי.

V

כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן עַל מַכָּה,

כְּסַעַר עַל סֻכָּה רְעוּעָה

נָפְלָה עַל נַפְשִׁי הַנְּמַקָּה

מִלָּתוֹ הַצּוֹרְבָה, הַפְּרוּעָה.

לוּ דָשׁ בְּשׁוֹט רֶשֶׁף אֶת בְּשָׂרִי

לוּ שָׁפַךְ עַל רֹאשִׁי יָם קְלָלוֹת –

אַךְ לֹא דְבַר‏־הַבּוּז הָאַכְזָרִי:

“תְּדַבְּרִי כְאַחַת הַנְּבָלוֹת…”

הַאִם דִּבְרָתִי הַמָּרָה

כָּאֵשׁ אֶת חֲמָתוֹ הִדְלִיקָה?

בְּלַעֲגִי, מִיֵּאוּשׁ נִסְעָרָה:

“הַעוֹד בְּתֻּמָּתְךָ תַחֲזִיקָה?”

הָהּ, אִיּוֹב עָלוּב, עֲרִירִי…

הוּא יָדַע, כִּי בָגַד בַּתֻּמָּה…

כֵּן, לַעֲגִי הָיָה מְרִירִי

כִּמְרִירוּת הַוָּתִי אֲיֻמָּה.

וְאוּלָם לֹא יָדַע, לֹא יָדַע,

אֵיךְ פִּרְכְּסָה נַפְשִׁי הַדְּרוּסָה,

בְּמַלְמֵל לְשׁוֹנִי בִרְעָדָה:

“בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמוּתָה”.

לֹא יָדַע, מַה נּוֹרָא קָרְבָּנִי,

בְּדָרְשִׁי לוֹ אֶת הַמָּוֶת;

אֵיךְ נָשְׁכוּ אֶת לִבִּי הֶעָנִי

אַלְפֵי נַחֲשֵׁי שַׁלְהֶבֶת.

הֵן מַה כָּל חַיַּי בִּלְעָדָיו,

בְּלִי אִיּוֹב הַטָּהוֹר־הַמְּצֹרָע?…

כָּל בַּלְהוֹת בּוֹר וּפְחָדָיו

לְעֻמָּתָם חַג גִּיל וָאוֹרָה…

VI

לָמָּה, זִכְרוֹנוֹת, תְּפַכּוּ,

תָּבוֹאוּ לְלֹא תִקָּרְאוּ?

לָמָּה עַל עֵינַי תַכּוּ,

זָהֳרֵי יָמִים עָבָרוּ?

אַל תָּעִירוּ עֵינִי עָשָׁשָׁה –

תֶּחְשַׁךְ לָנֶצַח וְכָבְתָה!

הַרְפּוּ מִנַּפְשִׁי נוֹאָשָׁה –

תִּדֹּם וְיָשְׁנָה הַמָּוְתָה.

הֲבִלְתְּכֶם קָטָן מוּסָרִי,

כִּי בָאתֶם לִסְפּוֹת לִי יִסּוּרִים?

בְּזֹהַר מְעַוֵּר, אַכְזָרִי

מַבְרִיקִים יַרְחֵי נְעוּרִים…

…מִי טָס מֵהָרֵי שֵׂעִיר

עַל בִּכְרָה קַלָּה וְנָאוָה?

בְּבֹקֶר אֲדָר הַמֵּאִיר

תָּשִׂישׂ וְתָגִיל עֲרָבָה…

בְּאֶגְלֵי טַל מַזְהִירִים

הַפְּרָחִים עַל הַכָּרִים.

מִי בִמְעוּף אַבִּירִים

מְדַלֵּג מֵהֶהָרִים?

אַחֲרָיו אוֹרְחַת גְמַלִּים

חוֹצָה הָעֲרָבָה.

מִי הוּא שְׁחוֹר־תַּלְתַּלִּים,

עֵינָיו כַּשַּׁלְהָבָה?

זֶה דוֹדִי בְּחִיר גּוֹרָלִי,

זֶה רֵעִי הַפּוֹרֵחַ.

בְּעַד חֲרַכֵּי אָהֳלִי

אַשְׁקִיף לָאוֹרֵחַ.

הַמְזַמֵּר זֶה לְבָבִי,

אוֹ צִפּוֹר־גִּיל חֲמוּדָה?

עַל יַד אָהֳלֵי אָבִי

עָמְדָה כָל הַכְּבוּדָה.

מַבְרִיכִים אֶת הַגְּמַלִּים

הַנּוֹשְׂאִים אֶת הַמֹּהַר.

מִתְלַחֲשִׁים רוּחוֹת קַלִּים,

מִתְעַלְּסִים קַוֵּי זֹהַר.

נֶחְפָּזִים הָעֲבָדִים.

מַדּוּעַ פָּנַי יֶאְדָּמוּ?

טֶנֶא פְרִי מְגָדִים

לְפֶתַח אָהֳלִי שָׂמוּ.

טַבְּעוֹת פָּז וּנְזָמִים

בֵּין הַפְּרִי מְצִיצִים,

כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים

רֵיחוֹת עֵדֶן מְפִיצִים.

מַדּוּעַ שְׂעִפַּי נָדִים?

אָחַזְתִּי בִירִיעוֹת אָהֳלִי…

מִטֶּנֶא פְרִי הַמְּגָדִים

רֵיחַ דּוֹדִי בָא לִי…

VII

…לְפִרְפּוּר כּוֹכְבֵי נְהָרָה.

לְנִצְנוּץ הַטַּל עַל עֲשַׂבִּים

נוֹסְעָה לְאִטָּהּ שַׁיָּרָה,

פָּנֶיהָ קֵדְמָה מוּסַבִּים.

בִּצְלִילִים עֲנֻגִּים וְזַכִּים

זוּגֵי הַגְּמַלִּים רַנִּים.

כְּאִלּוּ בָא מִמֶּרְחַקִּים

לַחַשׁ טְמִירֵי־מַעְיָנִים.

לִפְעָמִים מֵעֵבֶר הַצִּיָּה

תִּתְגַּלְגֵּל שַׁאֲגַת לָבִיא,

וְשֵׁנִית הָס. דּוּמִיָּה.

רַק שָׁר כְּכִנּוֹר לְבָבִי.

מַדּוּעַ כֹּה נַפְשִׁי נַעֲלָסָה?

מַדּוּעַ כֹּה קַל, כֹּה קַל לִי?

אַפִּרְיוֹן לִי אִיּוֹב עָשָׂה,

רִתְּקָהוּ לְדַבֶּשֶׁת גְּמַלִּי.

רִפְּדָהוּ כֶסֶף וְזָהָב,

נָפָהוּ מֹר וַאֲהָלִים.

הַמֶּרְחָק נוֹצֵץ עַל דְּשָׁאָיו

הַזְּרוּעִים פְּנִינֵי טְלָלִים.

כּוֹכָבִים בְּאַלְפֵי עֵינַיִם

מַבִּיטִים מִשְּׁחָקִים עֲמֻקִּים.

עַל חֲטוּבוֹת אֵטוּן מִצְרַיִם

נֵשֵׁב דּוּמָם חֲבוּקִים.

אֶל עוּץ, אֶל נוֹף מְכוֹרָתוֹ

נוֹהֵג אִיּוֹב הַמְאֻשָּׁר

אֶת רַעְיָתוֹ־יָפָתוֹ,

עָלֶיהָ בַשִּׁירִים יוּשָׁר.

בִּתְנוּעוֹת קְצוּבוֹת כִּנְגִינָה

דַּבֶּשֶׁת הַגָּמָל נָעָה.

כְּאִלּוּ נִנָּשֵֵׂא בִסְפִינָה

אֶל אֶרֶץ חֲלוֹם נִפְלָאָה.

הוּא לוֹחֵשׁ בְּשִׂפְתֵי שַׁלְהָבָה

וְכֻלּוֹ יֶאְדַּם כַּשּׁוֹשָׁן:

"אַתְּ בִּנְשֵׁי־חֵן הַנָּאוָה,

נֵזֶר תִּפְאֶרֶת לְרֹאשָׁן".

לוֹ אֶעֱנֶה בְשִׂפְתֵי שַׁלְהָבָה

וְכֻלִּי כְשׁוֹשָׁן אֶאְדַּם:

"אַתָּה דָגוּל מֵרְבָבָה,

גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם".

כִּנְגִינַת קֶסֶם עֲדִינָה

זָע וּמְצַלְצֵל הַלַּיְלָה.

בִּתְנוּעוֹת קְצוּבוֹת כִּנְגִינָה

נִנָּשֵׂא בֵין כּוֹכְבֵי מָעְלָה.

– הוֹי, אִיּוֹב, לָמָּה חָוַרְתָּ? –

אֶשְׁאַל פִּתְאֹם בִּרְעָדָה.

– עַל נַפְשִׁי תָעִיק עֲטַרְתָּהּ,

נַפְשִׁי מֵאָשְׁרָה נִפְחָדָה.

הוּא שָׂם רֹאשׂוֹ בֵין שָׁדַי,

אֶת יָדִי שַׂמְתִּי עָלָיו.

כְּעוֹף עַל רַחֲבֵי שָׂדַי

צֵל תַּעֲלֻמוֹת חָלָף…

VIII

מֵאָז זֶה צֵל מְנַבֵּא

בְּלִי הֶרֶף אָרַב, אָרַב,

הִתְגַּלָּה וְהִתְחַבֵּא,

הִתְרַחֵק וְגַם קָרַב.

כִּמְרַגֵּל גָּח בִּדְמָמָה

מִכָּל נְקִיק וּפִנָּה,

בִּמְצוּקַת־שְׁחוֹר נַעֲלָמָה

אֶת הַלֵּבָב עִנָּה.

…פּוֹרְחִים נְאוֹת יְשִׁימוֹן,

מוֹרִיקִים עַל גְּדוֹת יוּבָלִים.

פּוֹרְשִׁים תָּמָר וְרִמּוֹן

בְּתוֹךְ צָהֳרַיִם צְלָלִים.

לְחוּם שֶׁמֶשׁ צוֹרֵב

מַה יִכְמַהּ אֶל פִרְיָם הֶעָרֵב!

אַךְ חוֹל הַמִּדְבָּר כְּבָר אוֹרֵב,

אַךְ חוֹל הַמִּדְבָּר כְּבָר קָרֵב…

גִּדַּלְתִּי בָנִים־אֲרָזִים,

טִפַּחְתִּי בָנוֹת־שֹׁושַׁנִּים;

יְמֵיהֶם מִשֶּׁמֶשׁ מוּפַזִּים,

לֵילוֹתָם מִטְּלָלִים רַעֲנַנִּים.

לִכְרוּבִים עַלִּיזִים הֵם דּוֹמִים

וּצְחוֹקָם כְּקוֹל הָעוּגָב.

– מָה תַּבִּיט, אִיּוֹב, לַמְּרוֹמִים?

– שָׁם עַיִט חָג אֶת חוּגָיו…

– הַאַל לָהֶם לִשְׂמֹחַ,

כָּל עוֹד שִׁמְשָׁם בְּהִירָה?

הֵן לֹא יְגֵעֵי כֹחַ

לֵאלוֹהַּ יֹאמְרוּ שִׁירָה!?

הַאַל לָהֶם לִשְׂמֹחַ,

לָרֹן, לָצֵאת בַּמְּחוֹלוֹת?

וְלָמָּה תֵלֵךְ שְׁחוֹחַ?

וְלָמָּה תַעֲלֶה עוֹלוֹת?

– אוּלַי חָטְאוּ בְסָבְאָם…

דְּבַר־מַה עַל לִבִּי מְאַיֵּם…

אוּלַי בֵּרְכוּ בִּלְבָבָם

אֶת הָאֵל הַמְחַיֵּם…

– לֹא! כִּי תָמִים נִיבָם!

הֲיֶאֱשַׁם צִיץ בָּאָחוּ?

אֱלֹהִים לִפְרֹחַ צִוָּם

וְלָמָּה לֹא יִפְרָחוּ?

הַעֵין אֱלוֹהַּ צָרָה

בַּכּוֹס זוּ יָדוֹ מָזָגָה?

וְלָמָּה תָעִיב הַנְּהָרָה

בְּעַנְנֵי דְאָגָה?

הַאִם לֵאלוֹהַּ תְּכָכִים?

הָאָדָם הוּא וְכָחָשׁ?

הַהוּא יַצְמִיחַ פְּרָחִים

וְשָׂם בֵּינֵיהֶם נָחָשׁ?

IX

נַשְּׁכוּ, נְחָשִׁים, נִשְׁמָתִי!

זְרֹק בִּי אַרְסֶךָ, צִפְעוֹנִי!

רַק אַל זִכְרוֹנוֹת שִׂמְחָתִי!

רַק אַל זִכְרוֹנוֹת אֲסוֹנִי!

יַסֵּר יָהּ אַכְזָר יִסְּרַנִי:

שָׁלַח בְּבֵיתִי שַׁלְהָבֶת,

הֵשַׁם כַּמִּדְבָר¹ אֶת גַּנִּי

וְלֹא נְתָנַנִי לַמָּוֶת.

אַךְ עוֹד הַמְּעַט לוֹ! לֹא יֶרֶף

מִנַּפְשִׁי אֶת יָדָיו אֲפֵלוֹת:

יִשְׁלַח לִי בֹקֶר וָעֶרֶב

זִכְרוֹנוֹת מַקְהֵלוֹת, מַקְהֵלוֹת…

שֵׁנִית מוֹפִיעַ לְפָנַי הַבַּיִת

בֵּין שִׂיחֵי הַבְּשָׂמִים:

שָׁם חָגְגוּ בְנוֹתַי וּבָנַי

חַג נְעוּרֵיהֶם הַתָּמִים.

גָּבִישׁ מְעַוֵּר עֵינַיִם

יִתְנוֹצֵץ בַּחַלּוֹנוֹת;

לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

דַּלְתוֹת אֲרָזִים פּוֹנוֹת.

כָּל רָעֵב וְצָמֵא, אֵתָיוּ!

לְכֻלְּכֶם מִשְׁתֶּה עָרוּךְ!

אִכְלוּ וּשְׁתוּ וּבְעָיוּ

לֵאלֹהִים הַבָּרוּךְ!

מִי מֵעוֹרְקֵי צִיָּה

לֹא יָדַע אֶת בֵּית הַגָּבִישׁ?

מִי שָׁם נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה

מִנְּדוּדֵי מִדְבָּר יָבֵשׁ?

לְאָן לֹא בָא הַשֵּׁמַע,

שֵׁמַע בֵּית הַפְּלָאִים?

מֵאָרְחוֹת שְׁבָא וְתֵימָא

עַד עִיר יְבוּס, עִיר סְלָעִים.

הַצִּיָּה מִקָּרוֹב נָשָׁמָה

נְשִׁימַת תַּלְאוּבוֹת וְשָׁרָב,

בְּעַיִן לְבָנָה הַשְּׁמָמָה

הִשְׁקִיפָה לְעֵבֶר שְׁעָרָיו.

עַיִן לְבָנָה וְלֵאָה,

עַיִן קוֹפֵאת־צוֹרֶבֶת,

פְּחָדִים כְּמוּסִים מְלֵאָה,

מַזְהִירָה וְגַם אוֹרֶבֶת…

אַךְ שָׁם בַּבַּיִת פְּנִימָה

מְקַלְּחוֹת מִזְרָקוֹת מֵימֵיהֶן,

נוֹשֶׁבֶת צִנָּה נְעִימָה

מֵאֲבַק רְסִיסֵיהֶן.

עַנְפִי תְמָרִים רַעֲנַנִּים

מוֹרִיקִים עַל הַכְּתָלִים,

נוֹתְנוֹת רֵיחָן שׁוֹשַׁנִּים

עִם פְּנִינֵי טַל עַל הֶעָלִים.

וּרְטֻבֵּי טַל אִבָּם,

שָׁם בָּנַי וּבְנוֹתַי הַפּוֹרְחִים

שָׂשִׂים, מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם,

מְשַׂמְּחִים לֵב הָאוֹרְחִים.

מִפְּרָחִים זֵר עַל הַמֵּצַח,

בַּיָּד כּוֹס עָסִיס רְוָיָה,

וְלָאֵל הַטּוֹב, אֵל הַנֵּצַח

יָשִׁירוּ שִׁירֵי הוֹדָיָה,

שֶׁבָּרָא הַצִּיָּה הַצְּמֵאָה,

אַךְ גַּם נְאוֹת מִדְבָּר בָּרָא,

שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹת יְרֵאָיו

וּפוֹרֵשׂ עַל דַּרְכָּם נְהָרָה.

אַךְ אֵל הַטּוֹב, אֵל הַנֵּצַח

לַמִּדְבָּר הָאוֹרֵב הִסְגִּירָם…

בְּעַצְמוֹתָם שָׁלַח רֶצַח

בְּעוֹד עַל שְׂפָתָם שִׁירָם…

אֵל מֵיטִיב, חַי וְקַיָּם!

הַלְעָנִי סָגְרוּ דַלְתָּם?

עֲנֵה לִי: בָּנַי אַיָּם?

מַדּוּעַ מִמֶּנִּי גָזַלְתָּם?

… עוֹד אֶזְכֹּר אֶת יוֹם הַזְּוָעָה

כְּמוֹ רַק אֶתְמוֹל קָרָה.

בִּשְׁרִיקָה־חֲרִיקָה נוֹרָאָה

נָהֲמָה הַסְּעָרָה.

אֵד צוֹרֵב כִּצְעִיף עֹפֶרֶת

אֶת הַשָּׁמַיִם כִּסָּה,

וּנְשִׁימַת אֵשׁ בּוֹעֶרֶת

מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר נִשְּׂאָה.

עַמּוּדֵי חוֹל מִתְנוֹצֵץ

הִסְתּוֹבְבוּ בְלִי נוּחַ;

בִּגְעִיַּת אֵימָה הִתְרוֹצֵץ

הַמִּקְנֶה לְכָל רוּחַ;

בָּאַוִּיר כַּהֲמוּמוֹת

טֻלְטְלוּ צִפֳּרִים;

כִּגְדוּעִים בַּקַּרְדֻּמּוֹת

נָפְלוּ עִנְקֵי תְמָרִים.

וְאִיּוֹב הִתְפַּלֵּל בִּדְמָמָה

לָאֵל הַטּוֹב, הַסַּלָּח…

פִּתְאֹם מֵעֵבֶר הַשְּׁמָמָה

בָּא בִמְרוּצָה מַלְאָךְ…

 - - - -

 - - - -

 - - - -

 - - - -

אֱלֹהִים! בָּנַי אַיָּם

מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן?

אוֹ אוּלַי אֵינְךָ קַיָּם,

וְקַיָּם רַק הַשָּׂטָן?!

X

דֹּמִּי, נַפְשִׁי, דֹּמִּי!

הַקְשִׁיבִי, נַפְשִׁי, קֶשֶׁב!

הַאִם בִּי יְהָתֵל חֲלוֹמִי

בְּטֶרֶם יָבוֹא נֶשֶׁף?

אַךְ לֹא! קוֹל אִיּוֹב אֶשְׁמָעָה,

כָּמוֹהוֹ לֹא נִשְׁמַע זֶה יָמִים!

עַתָּה אָמְנָם אֵדָעָה:

עוֹד חַי אִיּוֹב הַתָּמִים!

כִּבְיַרְחֵי קֶדֶם אֶרְאֶנּוּ

בְּהִלּוֹ עַל רֹאשׁוֹ נֵרוֹ,

בְּטֶרֶם שֻׁדְּדוּ מִמֶּנּוּ

מַחְלְצוֹת פְּאֵרוֹ.

שֵׁנִית אֶת עֵינָיו פָּקַח

וְנַפְשׁוֹ מָלְאָה זְוָעָה.

“יְהֹוָה נָתַן וַיְהֹוָה לָקַח”

לֹא יֹאמַר עוֹד בְּהַכְנָעָה.

שֵׁנִית לוֹ שָׁבָה תֻמָּתוֹ

הָעַזָּה וְהַקָּשָׁה.

מַה צּוֹרְבָה, מַה נּוֹקְבָה מִלָּתוֹ:

“אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע!”

מִי יִתֵּן וּבַסֵּפֶר

יִהְיוּ דְבָרָיו נֶחְקָקִים,

דִּבְרֵי הַיּוֹשֵׁב בָּאֵפֶר

וְאֵינוֹ מַחֲנִיף לַשְּׁחָקִים.

מִי יִתֵּן וּמִנְּאוּמוֹ

יְסוֹד עוֹלָם יֵרָעֵד,

עַד כִּי עֶלְיוֹן מֵרוּמוֹ

לְמִשְׁפָּט אִתּוֹ יִוָּעֵד.

וּבְבוֹא, אִיּוֹב, יוֹם דִּינְךָ –

הָעֵזָּה וְהָהִינָה!

זְרֵה הָלְאָה מַתָּת וּמִנְחָה,

דְּרשׁ דִּין וְלֹא חֲנִינָה.

XI

אִיּוֹב כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו…

מִסָּבִיב דְּמָמָה נִצָּבָה.

כְּבָר פָּנָה יוֹם הַשָּׁרָב,

הַמַּעֲרָב כֻּלּוֹ שַׁלְהָבָה.

כְּמוֹ כָל יִסּוּרֵי אֲדָמָה,

עֱנוּתָהּ הַגְּלוּיָה־הַטְּמִירָה,

יַחַד הִתְלַקְּחוּ בָרָמָה

לְאֵשׁ נִשְׂגָּבָה, אַדִּירָה.

וְתַלְמֵי פִרְחֵי אַרְגָּמָן

מִבֵּין הַלַּהַב מַבִּיטִים,

כְּמוֹ שָׁם מַבְרִיק דָּמָן

שֶׁל כָּל חֲלִיפוֹת הָעִתִּים.

וּבֵין הַתְּלָמִים יִשְׁטֹפוּ

פַּלְגֵי בְדֹלַח רְחָבִים,

כְּאִלּוּ שָׁמָּה נֶאֱסָפוּ

דִּמְעוֹת כָּל הַנֶּעֱלָבִים.

בְּעַיִן לַמַּעֲרָב רְתוּקָה

יוֹשֵׁב אִיּוֹב בִּדְמָמָה.

מִסָּבִיב צִפִּיָּה עֲמֻקָּה,

מִתְאַפְּקָה כָל נְשָׁמָה..

לֹא יָנַע עֵץ עֳפָאָיו,

לֹא יַחְלֹף רוּחַ חָרֵד;

גַּם אִיּוֹב אֶת פְּצָעָיו

בַּחֶרֶשׂ לֹא יְגָרֵד.

רַק הַבֵּט יַבִּיט מַעֲרָבָה

בְּעַיִן פְּקוּחָה, עֲמֻקָּה,

כְּאִלּוּ בְתוֹךְ הַשַּׁלְהָבָה

יְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹן הַמְּצוּקָה.

כְּאִלּוּ מֵאֵשׁ הַשְּׁקִיעָה

לְתוֹךְ עֱנוּת הָאָרֶץ

מִלָּה קְדוֹשָׁה וּפְלִיאָה

עוֹד מְעַט תִּתְפָּרֵץ.

וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ

לַעֲשׁוּקָיו יִתֵּן כֹּפֶר…

… אַךְ בִּמְקוֹם אֱלוֹהַּ

אֶת פִּיהוּ פָּתַח צוֹפַר – – –

XII

לַעַג שַׁאֲנַנִּים, חֲשָׁדִים,

בּוּז לַנִּתָּן לַמְּשִׁסָּה

וֶחֲנוּפַת עֲבָדִים

לֶעָרִיץ הַנֶּעֱלָם, הַנִּשָּׂא…

הַאֻמְנָם גַּם בַּיָּמִים

הַטּוֹבִים, כֶּעָנָן דָּאוּ,

לְאִיּוֹב בְּאַהֲבַת עוֹלָמִים

רַק לַשֶּׁקֶר נִשְׁבָּעוּ?

אוֹ יַקֹד יָקְדָה אַהֲבָתָם

כָּל עוֹד שִׁמְשׁוּ הָלָלָה;

עֵת אֵל מַעְיָנוֹ סָתָם –

גַּם אַהֲבָתָם² דָּלָלָה?

אוֹ אוּלַי אֶת נַפְשָׁם הָמָמָה

אֵימָה אֲפֵלָה וּטְמִירָה

מִפְּנֵי הַיָּד הַנַּעֲלָמָה,

הַשְּׁלוּחָה וְאֵינָהּ נִרְאָה;

מִפְּנֵי הַמְּצוּדָה הַפְּרוּשָׂה,

יִלָּכֵד עַוָּל וְחַף שָׁם,

וַהֲלוּמֵי יִרְאָה כְמוּסָה

יִתְכַּחֲשׁוּ לְנַפְשָׁם?

הוֹי, צוֹפַר! לְשׁוֹנְךָ – רַב כֹּחָהּ

וּדְבָרְךָ כְּמַעְיָן מִתְגַּבֵּר,

אַךְ לָמָּה תְעַוֵּת הַנְּכֹחָה,

בְּלֵב וָלֵב תְּדַּבֵּר?

תַּחֲנִיף לַיָּד הַמְּזִידָה

וּבְנָקִי אוֹבֵד תִּתְעַבֵּר?

רַק זֹאת כָּמוֹךָ אַגִּידָה:

“מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ דַּבֵּר!”

מִי יִתֵּן וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו

וְאֶת תַּעֲלֻמוֹתָיו יְגַל לִי:

לָמָּה אֶת בָּנַי חָתַף

וַיַּךְ בַּשְּׁחִין אֶת בַּעֲלִי?

רַק זֹאת שְׂפָתַי תִשְׁאַלְנָה:

"אֵל כַּבִּיר! נְשִׂיא הַנְּשִׂיאִים!

לַאֲמָתְךָ גַּל נָא,

לָמָּה תִסְפֶּה נְקִיִּים?

מַה בֶּצַע לְךָ בְסִבְלוֹתָם,

בְּהִסְבּוֹסֵס³ נַפְשָׁם בְּדָמָהּ?

הַאִם מִמֶּלַח דִּמְעוֹתָם

תִּדְשַׁן וְתִפְרַח אֲדָמָה?

אָנֹכִי אִשָּׁה חַלָּשָׁה – – –

אַךְ לוּ הָיִיתִי בְטוּחָה,

כִּי מֵעֱנוּתִי הַקָּשָׁה

תַּעֲלֶה לַתֵּבֵל אֲרוּכָה,

כִּי מִמַּדְוַי הַמָּרִים

תִּצְמַח לָאָרֶץ יְשׁוּעָה –

כִּי אָז בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

נָתַתִּי לִבָּתִי הַקְּרוּעָה

טֶרֶף לְכָל עֱנוּת תֹּפֶת,

לְכָל בַּלְהוֹת גֵּיהִנּוֹם,

כִּי אָז לִי מָתְקוּ כַנֹּפֶת

יִסּוּרַי, יִסּוּרֵי־לֹא־חִנָּם.

אַךְ סְלִיחָה אֵין וְכַפָּרָה

גַּם עַל דִּמְעָה אַחַת קְטַנָּה

הַנִּשְׁפֶּכֶת בְּלִי מַטָּרָה,

הַקּוֹבֶלֶת וְאֵינָהּ נַעֲנָה.

אַךְ גַּם עַל אֲנָחָה רָפָה

לָעַד לִמְחוֹל לֹא אוֹאִיל,

הַבּוֹקְעָה וְנִדָּפָה

כֶּעָשָׁן בְּלִי לְהוֹעִיל.

וְכָל עוֹד נַפְשִׁי זָעָה –

מִמְּךָ, אֲדוֹן הַיְצוּרִים,

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן אֶתְבָּעָה

גַּם עַל קְטַן יִסּוּרִים!"

XIII

…וְיָמִים עַל יָמִים נִמְשָׁכִים,

וְלֵילוֹת עַל לֵילוֹת נִגְרָרִים.

לוֹהֵט שֶׁמֶשׁ הַנְּצָחִים,

כּוֹכְבֵי הַנֵּצַח קָרִים.

וְיָמִים נִמְשָׁכִים עַל יָמִים

וְלֵילוֹת נִגְרָרִים עַל לֵילוֹת.

נִשְׁפָּכִים דְּמָעוֹת וְדָמִים

בִּדְרָכִים מוּאָרוֹת וַאֲפֵלוֹת.

וּפְרָחִים צָצִים וּמוּבָסִים

וּמְלַבְלְבִים דְּקָלִים וְנִגְדָּעִים,

וְאִיּוֹב כַּמָּה חֲרָסִים

כְּבָר שִׁבֵּר בְּגָרְדוֹ הַפְּצָעִים.

וְקָפָא הָאֲוִּיר וְזָרָם

וְנִרְדַּם הָרוּחַ וְהִשְׂתָּעֵר –

מִי יֵדַע, אִם לֹא אֶת עֲפָרָם

שֶׁל בָּנַי בִּכְנָפָיו יְנָעֵר.

כְּבָר הֵנֵץ דָּמָם נִצָּנִים

וּדְשָׁאִים מִלְּשַׁדָּם יִירָקוּ.

שִׂמְחִי, אֵם הַבָּנִים:

לֹא לְחִנָּם נָחְנָקוּ![⁴]

וְזָמִיר יַנְעִים רְנָנוֹת

מִמַּעַל לַקֶּבֶר הָרַעֲנָן.

שִׂמְחִי, אֵם הַבָּנוֹת:

הוּא יַצְהִיל מְלוֹנָם הַשַּׁאֲנָן.

שִׂמְחִי, יוֹלֶדֶת הָעֲשָׂרָה!

לֹא לְחִנָּם יָלַדְתְּ בְּעִצָּבוֹן:

הָאַיָּה תְנַקֵּר אֶת בְּשָׂרָם

וִיכַרְסְמוּם תּוֹלְעֵי רִקָּבוֹן.

לֹא חִנָּם לָאֵל אָמְרוּ תְהִלָּה,

לָאוֹר וְלַחַיִּים עֵת כָּמְהוּ;

הַנֶּשֶׁר אֶת דָּמָם עִלַּע,

בַּאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא.

לֹא חִנָּם רֵעֵי אִיּוֹב

יָשִׁירוּ מִבְּלִי לִיגֹעַ,

יַבִּיעוּ מִבְּלִי לִיעוֹף

פִּלְאֵי גְבוּרוֹת אֱלוֹהַּ…

וְיָמִים עַל יָמִים נִמְשָׁכִים

וְלֵילוֹת עַל לֵילוֹת נִגְרָרִים,

וְהוּא מַאֲזִין לַשְּׁבָחִים,

אַךְ אֶת צְעִיפוֹ לֹא יָרִים…

XIV

עֵת אֶשְׁמַע הָרֵעִים מְתַנִּים

אֶת גְּבוּרוֹת אֲדוֹן הַבְּרִיאָה,

שֵׁנִית יָמִים שַׁאֲנַנִּים

אֶזְכֹּר וְנַפְשִׁי הוֹמִיָּה.

אָז עוֹד הִשְׁלַכְתִּי יְהָבִי

עַל שַׁדַּי הַטּוֹב וְהַחַנּוּן.

אֲנִי בִנְעוּרַי בֵית אָבִי

פֶּרַח עַלִּיז וְרַעֲנָן.

…הַגְּשָׁמִים בְּזַעַף נִחָתִים,

הָרַעַם בַּגַּלְגַּל יִרְעָם.

הָאֲנָשִׁים סְפוּגִים בַּבָּתִּים

וֵאלֹהִים מַשְׁקֶה אֶת נִירָם.

עֲרָפֶל עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה,

בְּשָׁאוֹן רָצִים אֲפִיקִים,

נְשָׁרִים טָסִים בִּיבָבָה

לְאוֹר חֲזִיזִים מַבְרִיקִים.

הָרוּחַ כֶּחָלִיל יָהִימָה,

תִּתְדַּפֵּק בַּיְרִיעוֹת הַסְּעָרָה,

אַךְ חַם בָּאֹהֶל פְּנִימָה

וַחֲזָקִים מֵיתָרָיו.

אָהַבְתִּי בַחֹרֶף הַיָּמִים

בְּשֶׁבֶת אָבִי בְאָהֳלוֹ,

בִּזְרֹם עַזֵּי־גְשָׁמִים,

בְּלִי צֵאת אָדָם לְפָעֳלוֹ.

לֹא יֵלְכוּ חוֹרְשִׁים לַשָּׂדוֹת,

בַּגְּדֵרוֹת כְּלוּאִים עֲדָרִים;

וִידִידִים בְּשִׂיחוֹת נֶחְמָדוֹת

יִשְׁתַּעַשְׁעוּ עַל כּוֹס יֵין תְּמָרִים.

בַּסִּיר תִּלְחַשְׁנָה גֶחָלִים

וְלַחֲשָׁן נָעִים כְּרִנָּה,

עֵת מֵאַחֲרֵי הַכְּתָלִים

גֶּשֶׁם וְרוּחַ וְצִנָּה.

אָבִי עִם חֶבֶר נְגִידִים

מְסֻבִּים עַל עוֹרוֹת רַכִּים.

בְּנֹעַם סָחִים הַיְדִידִים;

מִשְׁלֵי קְדוּמִים מְפַכִּים.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר הוֹלְכֵי דְרָכִים

מִמִּטְרוֹת עֹז רְטֻבִּים

יָסוּרוּ לָאֹהֶל בִּבְרָכָה

וְחָבְרוּ גַם הֵם לַמְסֻבִּים.

לָאוֹרְחִים מִמֶּרְחָק בָּאִים

מַה יַצְהִיל אָבִי פָנִים!

וְאֶל סִפּוּרֵיהֶם נִפְלָאִים

יַקְשִׁיבוּ אָבוֹת וּבָנִים:

…אֶרֶץ הַיְאוֹר מַה נָּאוָה,

לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם בִּגְבוּלָהּ,

וּבְכָל זֹאת אַדְמָתָהּ רָוָה

וּבְכָל זֹאת מַשְׁקֶה כֻּלָּהּ.

וּבַיְאוֹר פְּרִיצֵי אֵימָה,

לָהֶם יְקֹרָא תַנִּינִים,

יִבְלְעוּ אָדָם וּבְהֵמָה

וְהֵם עַל הָאָרֶץ מְגִנִּים…

…יֵשׁ אֶרֶץ חִיל וּמָגוֹר

בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן קָרוֹת,

שָׁם הַקֹּר יָגוּר,

שָׁם מְעוֹן הַסְּעָרוֹת.

בָּהּ אוֹצְרוֹת קֶרַח וּבָרָד

בְּמַעֲרוֹת קֶרַח מִתַּחַת,

עָלֶיהָ מֵעוֹלָם לֹא יָרַד

קַו שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת…

…סוֹעֲרִים יַמִּים אֵיתָנִים

סוֹעֲרִים לַיְלָה וְיוֹמָם,

בְּצַּחֵק הַלִּוְיְתָנִים

מַרְתִּיחֵי כַסִּיר אֶת תְּהוֹמָם.

וְאִיִּים בֵּין גַּלִּים נָמִים,

זָהָב וּפְנִינִים עַפְרוֹתָם,

עֲלֵיהֶם חוֹתַם קְסָמִים

וְאֵין לְשַׁבֵּר הַחוֹתָם…

…מִתְנוֹסְסִים הָרִים עֲנָקִים

הַחוֹגְרִים כַּמֵּזַח עָבִים.

כְּפֶסַע מֵהֶם לַשְּׁחָקִים,

לַשֶּׁמֶשׁ וְלַכּוֹכָבִים.

וְשָׁם עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֵיהֶם

עוֹמְדִים מַלְאֲכֵי מַעְלָה,

אֲשֶׁר שׂוּמָה עֲלֵיהֶם

לְהַדְלִיק כּוֹכְבֵי הַלַּיְלָה…

לְשֵׁמַע גְּבוּרוֹת אֱלוֹהַּ

מַה גָּלָה נַפְשִׁי בִרְעָדָה,

לֹא שָׂבַעְתִּי מִשְּׁמוֹעַ

עַל פִּלְאֵי הוֹד הַתּוֹלָדָה.

עַל מִדְבָּרִים וְעַל יְעִָרִים,

עַל סִתְרֵי תְהוֹמוֹת וְאִיִּים,

עַל יְצוּרֵי רָז נֶאְדָּרִים

בָּאָרֶץ וּבָרְקִיעִים.

וּמֵאַחֲרֵי הָאֹהֶל בְּנַהַם

הִתְגַּלְגְּלוּ הָרְעָמִים,

בְּשֶׁצֶף אוֹן וְזַעַם

הִתְפּוֹצְצוּ זִרְמֵי גְשָׁמִים.

אוֹר חֲזִיזִים הֵאִיר

לִרְגָעִים אֶת הָעֲלָטָה:

הַסּוּפָה עַל הָרֵי שֵׂעִיר

בְּשִׁבְטֵי אֵשׁ חָבָטָה.

אַךְ בָּאֹהֶל חַם וְנָעִים,

וַאֲנִי, יַלְדָּה תַמָּה,

לֵאלֹהִים רַב הַפְּלָאִים

שָׁפַכְתִּי תְפִלָּה חַמָּה.

לְשׁוֹמֵר נַפְשׁוֹת עֲבָדָיו,

רַב הַחֶסֶד וְהַגְּבוּרָה,

אֲשֶׁר כְּכֹחוֹ חֲסָדָיו

וְרַחֲמָיו עַל כָּל יְצוּרָיו…

XV

לֹא כֵן עַתָּה בְשָׁמְעִי

לִגְבוּרוֹת עֶלְיוֹן רְנָנִים;

כְּאֵשׁ צָרֶבֶת בְּדָמִי,

בְּמֹחִי כַחֲמַת פְּתָנִים.

מַה לִּי הֲדַר גְּאוֹנוֹ,

אִם כְּצִיץ הַשָּׂדֶה חֲסָדָיו?

מַה לִּי חָסְנוֹ וְאוֹנוֹ,

אִם דָּמִים מָלְאוּ יָדָיו?

אַל יִתְהַלֵּל בְּחָכְמָתוֹ שַׁדַּי

וּבְכֹחוֹ אַל לִבּוֹ יָרוּם;

יֵשׁ כֹּחַ וְחָכְמָה לְמַדַּי

גַּם לַשָּׂטָן הֶעָרוּם.

אַל יִתְהַלֵּל בְּשִׁבְעַת הָרְקִיעִים,

בַּיַּמִּים וְהָרִים שֶׁבָּרָא;

כָּל טִפַּת דַּם נְקִיִּים

מִכֻּלָּם קְדוֹשָׁה וִיקָרָה!

וְאִם דִּין אֱמֶת לֹא יָדֹן

וְאִם זָדוֹן כַּמְּעִיל עָטָה –

בַּמֶּה נִכָּר הָאָדוֹן

לִפְנֵי עַבְדּוֹ הַשָּׂטָן?

אֶרֶץ מַדְשִׁיאָה דֶשֶׁא

וְשַׁפְרִיר שָׁמַיִם כָּחֹל,

זְבוּל יִסּוּרִים וָרֶשַׁע –

לִבְרֹא גַם הַשָּׂטָן יָכֹל…

XVI

וּמַה תְּנַחְמוּנִי, עֲנָוִים,

מִדֵּי הַבִּיעֲכֶם אֹמֶר,

כִּי דַרְכֵי עֶלְיוֹן נִשְׂגָּבִים

מִשּׁוֹכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר.

אִם דַּרְכֵי עֶלְיוֹן נִשְׂגָּבוֹת

וּבִינַת הָאָדָם קְצָרָה –

לָמָּה הִצִּית בַּלְּבָבוֹת

אֶת הָאֵשׁ הַנִּסְתָּרָה?…

אִם בִּכְסוּת עֲלָטָה

הֵלִיט דַּרְכּוֹ מֻפְלָאָה –

לָמָּה בַּלֵּבָב נָטַע

דַּעַת טוֹב וְרָעָה?

לַמַּעְיָן נָגִּישׁ פִּינוּ –

מֵימָיו מֶלַח וּמָרָה!

לָמָּה לֹא נִדְמִינוּ

לְאֶבֶן שָׂדֶה קָרָה?

הֲרַק לְהִתְעַלֵּל בָּנוּ

כִּבְצִפּוֹר מִתְלַבְּטָה בָרֶשֶׁת

נְשָׁמָה נָתַן לָנוּ

עֵרָה וְרַגֶּשֶׁת?

לֹא! אִם בְּלִי חוּס בַּנְּשָׁמָה

הִבְעִיר בְּעֵרָה־מְאֵרָה –

עָלָיו לְשַׁבֵּר הַצָּמָא!

עָלָיו לְשַׁלֵּם הַבְּעֵרָה!

וְכָל עוֹד בְּאַפִּי רוּחַ

זָוְע עוֹד לִבִּי הָרָפֶה –

לֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּחַ:

אֵעַד⁴ אוֹ אִסָּפֶה!

XVII

הֶחָרְגָה הָאָרֶץ מִיסוֹדָהּ?

הֲנוֹפְלִים שָׁמַיִם לְמַטָּה?

כֹּה לֹא סָעֲרָה סוּפָה מֵעוֹדָהּ,

כֹּה מֵעוֹדָהּ אֲדָמָה לֹא חַתָּה.

כְּעֵדֶר אֲרָיוֹת עֲנָקִים

שׁוֹאֲגִים רְעָמִים בֶּחָיִל.

לִרְגָעִים הַבְּרָקִים נִדְלָקִים

וְקוֹרְעִים אֶת שִׂמְלַת הַלָּיִל.

וְאֶרֶז נֶעְקָר אַחֲרֵי אָרֶז,

כְּמֹץ אוֹתָם רוּחַ מְסָעֵר.

מִי אָחַז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ?

מִי אוֹתָם כִּכְבָרָה מְנָעֵר?

וְהוֹמָה הַצִּיָּה כִטְרוּפָה,

כֶּעָבִים עָפִים הַחוֹלוֹת.

דְּבַר סֵתֶר יָצוּק בַּסּוּפָה,

נְצוּרוֹת תִּהְיֶינָה וּגְדוֹלוֹת…

וְרַעַשׁ זָר… שְׁאוֹן פְּלָאִים…

הֶעָלָה הַיָּם עַל יַבָּשָׁה?

מוֹרָשֵׁי לְבָבִי נָעִים,

נַפְשִׁי שִׁכּוֹרָה, נִרְעָשָׁה.

מַדּוּעַ נַפְשִׁי שִׁכּוֹרָה?

אֶל מַה אוֹחִילָה בִרְעָדָה?

אֲהָהּ! מָה רַבָּה הָאוֹרָה!

הָאָרֶץ בּוֹעֶרֶת וְנָדָה.

הַס! הִנֵּה נִבְקְעוּ שָׁמַיִם…

מִי קָרָא מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה?

אַרְצָה אֶפֹּל אַפַּיִם:

אֱלֹהִים! אֱלֹהִים קָרָא!

הֶאָח שַׁוְעָתִי נִשְׁמָעָה!

מָה רוֹטְטָה נַפְשִׁי, מָה רַנָּה!

אֶלֹהִים לְעַבְדּוֹ שָׁעָה,

אֱלֹהִים לַאֲמָתוֹ פָנָה.

מִקּוֹלוֹ יָחְרַשׁ הָרַעַם

וּבְרָקִים מוּעָמִים מֵהוֹדוֹ.

רַק! אָמוּתָה הַפַּעַם,

רַק אֶקַּח שֶׁמֶץ מִסּוֹדוֹ.

עַתָּה יַשְׁמִיעֵנוּ דְבָרָיו,

כִּי צֶדֶק וּמִשְׁפָּט אִתּוֹ!

מִי יִתֵּן וְאֶזְכֶּה וְשָׂרַף

אוֹתִי בְאֵשׁ אֲמִתּוֹ…

XVIII

 - - - -

 - - - -

 - - - -

 - - - -

XIX

שֵׁנִית שָׁלוֹם וּדְמָמָה.

שֵׁנִית הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹפָע.

עֱנוּת אִיּוֹב נִשְׁלָמָה.

הָאֳנִיָּה בָאָה אֶל חוֹפָהּ.

אַךְ אוּלַי, אִיּוֹב, תּוֹדִיעַ

גַּם לִי, אִשָּׁה אֱוִילָה,

בַּמֶּה אֵל לִבְּךָ הִרְגִּיעַ

וּמַה הֵן הַנְּצוּרוֹת גִּלָּה?

כִּי אוֹנָיו גְּדוֹלִים וּפֶלִים

הֵן כְּבָר, זֶה כְבָר יָדָעְנוּ –

וְאוּלָם כְּקֶדֶם הֶעֱלִים

לָמָּה חִנָּם דִּכְּאָנוּ.

לֹא! לִבִּי כְקֶדֶם יִשְׁאַג,

לִבִּי, לֵב אִשָּׁה אֱוִילָה:

אֱלֹהִים הֵחֵל בְּרִשְׁעָה

וּבָרִשְׁעָה כִלָּה!

הוּא טָרַף בָּנַי בָרִאשׁוֹנָה

טִפּוּחֵי דָמִי וְדִמְעִי.

וַיִּגְזַל בָּאַחֲרוֹנָה

גַּם אֶת בַּעֲלִי מֵעִמִּי.

לֹא רֵעַ לִי אִיּוֹב, לֹא בַעַל,

וְגַם אֲנִי לוֹ נָכְרִיָּה

מִיּוֹם בּוֹ מָעַל מַעַל

וַיַּשְׁלֵם עִם רְמִיָּה.

לֹא בַעַל לִי אִיּוֹב, לֹא מוֹדָע –

לַשָּׁוְא לוֹ לִבִּי קִוָּה…

לְנַפְשׁוֹ אָבַד הוֹדָהּ,

מִנַּפְשׁוֹ פָנָה זִיוָהּ.

הַאִם לֹא חָמַד לוֹ לָצוֹן

אֱלֹהִים, עֵת מִמָּרוֹם קָרָא,

כִּי אִיּוֹב לוֹ לְרָצוֹן

וּבָרֵעִים אַפּוֹ חָרָה?

כְּרֵעָיו הוֹלְכֵי־שְׁחוֹחַ

גַּם אִיּוֹב לֹא דִבֵּר נְכוֹנָה!

גַּם הוּא לְעוֹשְׁקוֹ כֹחַ

נִכְנַע בָּאַחֲרוֹנָה…

אַך עַתָּה מְאֻשָּׁר הִנּוֹ

וְחֶלְקוֹ עָלָיו עָרָב:

אֱלֹהִים אָסַף אֶת שְׁחִינוֹ,

אֱלֹהִים הֵשִׁיב עֲדָרָיו;

וְאֶחָיו וְיוֹדְעָיו וִידִידָיו

מְבִיאִים לוֹ קְשִׂיטוֹת וּנְזָמִים –

וִיגוֹנוֹ כֶעָשָׁן נִדָּף

וּבָרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים!

לֹא כֵן אֲנִי, אִשָּׁה סְכָלָה;

בִּשְׂפָתַי אֵין רְנָנִים.

נַפְשִׁי לָנֶצַח הָרְעָלָה,

הָשְׁקְתָה חֲמַת פְּתָנִים.

וְאִם גַּם בָּנַי וּבְנוֹתַי

אֱלֹהִים מִקִּבְרָם יָקִים

לֹא אוּכַל אֶשְׁכַּח עַצְבוֹתַי,

לֹא אַשְׁלִים עִם יוֹשֵׁב שְׁחָקִים,

עַד אִם קָם וְגִלָּה

סוֹד יִסּוּרֵי־אֲדָמוֹת…

אָז בְּגִילָה וּתְפִלָּה

אֶשְׁפֹךְ נַפְשִׁי וְאָמוּת – – –

XX

…לִדְמָמָה קָמָה הַסְּעָרָה

גַּם בְּנַפְשִׁי קָמָה דְמָמָה,

אֵלְכָה לִי הַמִּדְבָּרָה,

אֶדַּדֶּה אֶל הַשְּׁמָמָה.

תַּמּוּ, אָזְלוּ דִמְעוֹתַי.

צָרוּר וְחָתוּם גּוֹרָלִי.

הֱיוּ שָׁלוֹם, שְׂדוֹתַי,

הֱיֵה שָׁלוֹם, אָהֳלִי.

גַּם לְךָ שָׁלוֹם וְיִשְׁעָה,

אִיּוֹב, בַּעֲלִי מִלְּפָנִים!

שַׁנֵּס מָתְנֶיךָ, שָׂא אִשָּׁה

וְהוֹלֵד בָּנוֹת וּבָנִים.

וְאִם צוּרְךָ וּמְפַלְּטֶךָ

שֵׁנִית בְּךָ יִתְעַלֵּל –

אַל יִפֹּל לִבְּךָ עָלֶיךָ;

הִתְפַּלֵּל אֵלָיו, הִתְפַּלֵּל.

וַאֲנִי אֵלֵךְ לַצִּיָּה,

כְּבָר עֵינָהּ הַלְּבָנָה נִבָּטָה.

שָׁם בֵּין סַלְעֵי דוּמִיָּה

אֶשְׁכְּבָה וְאֶשְׁקָטָה.

עַד שֶׁתִּשְׂרְפֵנִי

אֵשׁ הַשַּׁחַק הַשּׁוֹמֵם,

עַד שֶׁיְכַסֵּנִי

הַחוֹל הָרַךְ, הַדּוֹמֵם…

רחובות, טבת–אדר, תרפ"ג

לפני תשע שנים נכתב הספר הזה, עת פצעי המלחמה האנושים עוד שתתו דם וחלק גדול של כדור האדמה עוד להט בלהבות צער וקלון. אהה, לא בשלום העולם נסתיימה מלחמת העולם… רעב, קור, מגפות, תקווֹת שמימיות, אכזבות תהומיות ועל כלם רגש של עלבון, עלבון ללא גבול, עלבון האדם. אך כאש בתוך האש בער בלב ובדם גם עלבון היהודי. “מאירופה אשר היתה למדבר החשתי לי מפלט למדבר יהודה”. בלב היגע מתלאות, ממוסר כליות, מנדודים, מאכזבות, מעלבון עוד פרפרה תקוה אחרונה: מולדת. הלב היגע מתלאות, ממוסר כליות, מנדודים, מאכזבות, מעלבון לא דפק אז בקצב הדרוש לפי חוקי הרפואה והנימוס. לפעמים היה יוצא פתאום במחול פרא, ברקוד שגעון והפקרות. מהריתמוס הבלתי־ריתמי הזה אולי היו תוצאות גם לריתמוס החפשי במקצת של שירי המסע הנתונים בזה. האם אין משהו מהפקרות בקצב־לא־קצב זה שבכמה מפרקי הספר? האם לא טוב היה לוּ נכתב פרק זה או אחר בפרוזה רגילה? על שאלות אלו יכולה לבוא רק תשובה מעין זו: כן, אולי יש משהו מהפקרות בקצב־לא־קצב זה, ואולם כזה היה הקצב של נפשי בשעה שנכתב ספר זה, כזה נדמה לי אז גם הריתמוס של לב העולם החולה. כן, אולי טוב היה לוּ נכתב פרק זה או אחר בפרוזה רגילה, אך אני הוכרחתי לכתבוֹ בשורות לא ישרות אלה, ארוכות וקצרות, כי רק שורות לא ישרות אלה התאימו להלך הנפש, שצריך היה למלא את הארוכות ואת הקצרות…

ועוד מלים אחדות. לצערי ומסבות בלתי תלויות בי לא ראה ספר זה אור בשעתו ובבת אחת. במשך שנים אחדוֹת נדפס פרקים פרקים בשמות שונים, בכתבי־עת שונים, בארצות שונות. גורלם של ספרים עברים לעתים לא רחוקות, גם של ספרים אקטואליים, אשר דופק התקופה הולך בהם ורוח הימים מפעם אותם. במשך השנים האלה כבר היה “הריתמוס החפשי מכל ריתמוס” להופעה רגילה בשירה העברית, ומפני כך אולי תראה כמיותרת במקצת התנצלותו של המחבר בהקדמה זו. כבאים שלא בזמנם אולי יראו גם איזה חרוזים בגוף הספר, שבשעתם נראו למחבר כחיוניים והכרחיים…

תר"ץ

הֵחַשְׁתִּי לִי מִפְלָט

לְמִדְבַּר יְהוּדָה,

וּבֵין מִדְבָּר לְמִדְבָּר

שָׁאַלְתִּי אֶת כּוֹכְבֵי־הַלֵּילוֹת,

שָׁאַלְתִּי אֶת גַּלֵּי־הַיַּמִּים:

הֲיִפְרַח הַמִּדְבָּר?

וְיֵשׁ אֲשֶׁר חֶרֶשׁ נִחֲמוּנִי כוֹכָבִים

בְּנָגְהָם הַמְרַטֵּט הָרוֹמֵז לִלְבָבוֹת,

וְגַלֵּי־הַיַּמִּים לִטְּפוּנִי בְאַהֲבָה

בְּנַעַנְעָם אוֹתִי כְיֶלֶד.

אַךְ יֵשׁ גַּם שֶׁגֵּאִים וּרְחוֹקִים וְקָרִים

לֹא שָׁעוּ כוֹכָבִים

לָאָדָם הַסּוֹבֵל

וַיִּצְחֲקוּ דוּמָם אֶת צְחוֹקָם הַטָּמִיר;

וְגַלֵּי־הַיַּמִּים

רַק נִשְּׂאוּ מִמּוּלִי,

רַק חָלְפוּ מִמּוּלִי,

וְשָׁרוּ בְחָלְפָם

אֶת שִׁירַת הָעַד…

הַאִם לֹא הָיָה מַר הַמָּוֶת בְּאֵלֶּה הַפְּחָדִים?

הַאִם לֹא הָיוּ אֵלֶּה בִּעוּתֵי שְׁאוֹל?

יוֹם וְלַיְלָה רָעַדְתִּי

כְּעָלֶה בַסַּעַר.

הַאִם לֹא הָיָה לִי, כְּמוֹ נִתַּתִּי

לְמִשְׂחָק לִשְׂטָנִים מְשֻׁגָּעִים,

אֲשֶׁר יִתְעַלְּלוּ בִי כִרְצוֹנָם

כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ?

הוֹי! הוֹי! שְׂטָנִים מְשֻׁגָּעִים…

וְלוּ הָיוּ לָהֶם

קַרְנַיִם בְּרֹאשָׁם

וּפַרְסוֹת תַּיִשׁ בְּרַגְלֵיהֶם,

כִּי אָז אוּלַי לֹא הָיוּ בַלְהוֹתַי

מַחֲרִידוֹת כָּכָה…

הֵן לְשָׂטָן מַקְרִין

וּמַפְרִיס פַּרְסָה

כְּבָר הִסְכַּנְתִּי קְצַת

מִימֵי הַיַּלְדוּת,

מִדֵּי קָרְאִי עֲלֵיהֶם

בְּסִפְרֵי שַׁעֲשׁוּעָי.

הוֹי, יַלְדוּת! יַלְדוּת!

הַאֻמְנָם יֵשׁ עוֹד יַלְדוּת בָּעוֹלָם

וְטַל וְשֶׁמֶשׁ וּפְרָחִים

וּשְׁמֵי תְכֵלֶת

וֵאלֹהִים רַחוּם וְחַנּוּן

בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת?

יַלְדוּת! יַלְדוּת!

כַּחֲזוֹן בַּדִּים רָחוֹק

נִדְמֵית לִי עַתָּה,

אֲשֶׁר בָּדוּ מִלִּבָּם

מְשׁוֹרְרִים תְּמִימִים

אֵלֶּה אֲשֶׁר יָצְרוּ מֵאַיִן

גַּם אֶת הֵיכְלֵי הַבְּדֹלַח

וְאֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים הַיְפֵהפִיּוֹת

וְאֶת הָאֱלֹהִים הַטּוֹב וּמֵיטִיב

וְאֶת הַשָּׂטָן הַמַּקְרִין וּמַפְרִיס…

מְשׁוֹרְרִים קִצְרֵי יָד!

אֶת הַשָּׂטָן הָאֲמִתִּי

קָצְרָה יֶדְכֶם מִתָּאֵר,

אֶת הַשָּׂטָן עִם הַמֵּצַח הֶחָלָק,

עִם הָרַגְלַיִם הַיְשָׁרוֹת הַשּׂוּמוֹת בִּנְעָלִים מְגֹהָצוֹת,

עִם הַשָּׂפָם הֶעָדִין וְהַמְּסֻלְסָל;

אֲשֶׁר יִלְבַּשׁ פְּאֵר

וּתְנוּעוֹתָיו מְדוּדוֹת וּקְצוּבוֹת

וְעֵינָיו שְׁקֵטוֹת וּכְחוּלוֹת

וְכֻלּוֹ נוֹטֵף מֹר…

הוֹי מֹר! מֹר! מֹר!

גַּם עַתָּה עוֹבֵר רַעַד בִּבְשָׂרִי

מִדֵּי זָכְרִי אֶת הַמֹּר הַזֶּה,

אֲשֶׁר הָיָה לְאֶרֶס בְּעַצְמוֹתַי,

אֲשֶׁר נְשָׁכַנִי בְּלִי הֶרֶף

יוֹם וָלַיְלָה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר יִתֵּן לִי אֶת הַשִּׁגָּעוֹן,

אוֹ אֶת הַמָּוֶת…

שְׂטָנִים מְשֻׁגָּעִים!

וַאֲנִי יוֹדַעְנִי, פּוֹלָנִיָּה,

כִּי לֹא רַק רֹאשׁ וְלַעֲנָה תַּצְמִיחִי,

וְכִי תְגַדְּלִי לֹא רַק נְחָשִׁים;

יוֹדַעְנִי, כִּי גַם אֶת אַדְמָתֵךְ

יַרְטִיבוּ עוֹבְדִים תְּמִימִים

בְּזֵעַת אַפֵּיהֶם;

יוֹדַעְנִי, כִּי גַם עַל שְׂדוֹת זְהָבֵךְ

תְּצַלְצֵל לְעִתִּים

שִׁירַת מֶרְחָב וָצֶדֶק.

יוֹדַעְנִי!

יוֹדַעְנִי, כִּי גַם בֵּין בָּנַיִךְ

יֵשׁ נַעֲנִים וְסוֹבְלִים,

אֲשֶׁר הֶעֱרוּ לַמָּוֶת נַפְשָׁם,

בְּשָׁאֲפָם לִיפִי הַחַיִּים;

יוֹדַעְנִי – – –

וּבְכָל זֹאת קִלְלָתִי לָךְ!

קִלְלָתִי לָךְ, אֶרֶץ רְמִיָּה,

אֲשֶׁר קִדְּמָה בַאֲבָנִים נוֹדֵד,

בְּרֹק וַחֲרָפוֹת…

עֵת נָדַדְתִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת,

מִפְּנֵי כֹבֶד מִלְחָמָה,

שַׂמְתְּ בְּאֶצְבְּעוֹתַיִךְ הַדַּקּוֹת

סְפוֹגֵי־מֶלַח עַל פְּצָעַי,

וּבִשְׂפָתַיִךְ הָרַכּוֹת, הָעֲנֻגּוֹת

יָרַקְתְּ בְּעֵינַי הַלֵּאוֹת,

וָקֳבָל הָעוֹלָם קְצַר הָרֹאִי

הֶעֱמַדְתְּ פְּנֵי עֲנֻגָּה וּנְדִיבָה,

וַתַּצְהִילִי עֲלֵיהֶם צְחוֹק חֶסֶד וְעַנְוָה,

בָּעֵת, אֲשֶׁר צִפָּרְנַיִךְ הַמְהֻקְצָעוֹת,

הַחֲמֻדּוֹת, הַמְבֻשָּׂמוֹת,

נִקְרוּ אֶת קְרָבַי

הַמְפַרְפְּרִים מִכְּאֵב…

קִלְלָתִי לָךְ!

כְּבָר עָיַפְתִּי מִסְּלֹחַ

וּמִדּוּן לְכַף זְכוּת אֶת תַּלְיָנַי

וּמֵהַצְדִּיק עָלַי אֶת הַדִּין…

וְאִם יִמָּצְאוּ בָּךְ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים –

דָּבָר אֵין לִי אֲלֵיהֶם:

יִסָּפוּ אוֹ יִנָּצְלוּ,

אַךְ אַתְּ אַל תִּנָּקִי!

מִי יִתֵּן וְשֹׁרַשְׁתְּ גַּם אַתְּ

מֵאַדְמַת מַטָּעֵךְ,

מִי יִתֵּן וְנָדַדְתְּ גַם אַתְּ

לְלֹא־מוֹלֶדֶת,

נָכְרִיָּה וּבְזוּיָה,

נֶצַח חֲשׁוּדָה וְזָרָה…

מִי יִתֵּן וְגַם… אַךְ לֹא! לֹא! לֹא!

רֶגַע עָלָה עַל לִבִּי,

כִּי בִּתְעוֹתֵךְ בַּגּוֹיִים

תִּתָּעִי גַּם אֵלַי,

וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לָךְ יָד לְעֶזְרָה,

יָד אַמִּיצָה וּנְדִיבָה,

לָךְ, הַנַּהֲלָאָה וְהַנּוֹאָשָׁה…

אַךְ לֹא! לֹא! לֹא!

עִבְרִי אָנֹכִי,

נֵצֶר מִגֶּזַע רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים,

וְאִם גַּם אֵין גְּבוּל לֶעֱנוּתִי –

נִקְמָתִי לֹא תַעֲבֹר גְּבוּל…

בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ, יוֹם־תַּמּוּז לוֹהֵט,

בָּרַחְתִּי מִגֵּב הַנְּחָשִׁים,

בְּיּוֹם שֶׁמֶשׁ, יוֹם־תַּמּוּז לוֹהֵט…

אַךְ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ לִי נִדְמָה אָז¹

כִּנְחַשׁ־שַׁלְהֶבֶת

הַתּוֹקֵעַ בִּי כַּחֲרָבוֹת אַלְפֵי עֻקְצֵי־אֶרֶס,

וְכִנְחָשִׁים נִדְמוּ לִי הָאִילָנוֹת,

אֲשֶׁר טָסוּ עַל דַּרְכִּי לְאֹרֶךְ פַּסֵּי־הַבַּרְזֶל

כְּדוֹלְקִים אַחֲרָי,

וּבְשָׁמְעִי קוֹל־צְחוֹק בַּקָּרוֹן

וַתַּעֲבֹר צְמַרְמֹרֶת בִּבְשָׂרִי:

מִי־זֶה הִשְׁתַּגַּע פִּתְאֹם?

אַךְ בְּהַפְנוֹתִי אֶת רֹאשִׁי

רָאִיתִי, כִּי חַיָּל פּוֹלָנִי

מוֹרֵט זְקַן־כֶּסֶף

שֶׁל יְהוּדִי יָשִׁישׁ,

וּבְתוּלָה אַדְמוֹנִית

מִבְּנוֹת־הָעֲרֵלִים

צוֹחֶקֶת צְחוֹק־עֹנֶג,

וָאֵדַע, כִּי הַכֹּל כְּשׁוּרָה –

וּלְבָבִי רָגַע…

לְבָבִי רָגַע…

אָב זָקֵן וְחוֹלֶה עָזַבְתִּי שָׁם

עִם צְחוֹק־מַעֲמַקִּים עַל שְׂפָתָיו הַנּוֹבְלוֹת

וְעִם יְגוֹן־בִּינָה נַעֲלֶה בְעֵינָיו הַטּוֹבוֹת – – –

אֵם רוֹעֶדֶת כְּעָלֶה עָזַבְתִּי שָׁם,

הַמְכַרְסֶמֶת בְּכֹחָהּ הָאַחֲרוֹן אֶת־לַחֲמָהּ הַיָּבֵשׁ בְּשִׁנָּהּ הָאַחֲרוֹנָה

וּמִזְדַּעְזַעַת מִבַּלָּהוֹת

מִדֵּי חֲרֹק הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ – – –

אָח יָקָר וְנִלְאֶה עָזַבְתִּי שָׁם

עִם עֶצֶב־תְּהוֹם בְּעֵינָיו הַנּוֹאָשׁוֹת

וְעִם יָדַיִם מְחַכְּכוֹת זוֹ בְזוֹ מֵאֶפֶס תִּקְוָה – – –

וּלְבָבִי רָגַע…

הַרְאִיתֶם צְפַרְדֵּעַ,

אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אֶת־מֹחָהּ מִקָּדְקֳדָהּ

וְהִיא עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָהּ?

הַרְאִיתֶם חֹמֶט עֲלֵי־דֶּרֶךְ,

אֲשֶׁר דָּרְכָה עָלָיו רֶגֶל וַתְּפַצְפְּצֵהוּ,

אַךְ זִיק־חַיָּיו הָאַחֲרוֹן עוֹד לֹא כָבָה?

הַרְאִיתֶם זְבוּב, אֲשֶׁר קָרְעוּ אֶת־כְּנָפָיו,

עָקְרוּ אֶת־רַגְלָיו,

וְהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד לְזַמְזֵם,

אַךְ טֶרֶם יָמוּת?

אִם תָּבוּזוּ לַצְּפַרְדֵּעַ, לַחֹמֶט וְלַזְּבוּב –

בּוּזוּ גַם לִי!

בּוּזוּ לִי!

נַעֲרָה גְדוֹלַת־עֵינַיִם וּגְדוֹלַת־חֲלוֹמוֹת

עָזַבְתִּי שָׁם,

אֲשֶׁר טָוְתָה בִּשְׁבִילִי אֶת יְפִי־חֲלוֹמוֹתֶיהָ

לְמַטְוֵה־קְסָמִים

לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת־מַעֲרֻמֵּי־חַיַּי

וּלְחַמֵּם בּוֹ אֶת קִפְאוֹן־נַפְשִׁי,

וַאֲנִי עֲזַבְתִּיהָ

גַּם מִבְּלִי קַחַת בְּרָכָה מִמֶּנָּה

וּמִבְּלִי בָרְכָהּ

לִפְנֵי הִפָּרְדִי מִמֶּנָּה לָנֶצַח…

בּוּזוּ לִי!

נַעֲרָה בְהִירַת־עֵינַיִם וּבְהִירַת־חֲלוֹמוֹת

וְקַלָּה וְרַכָּה כְרוּחוֹת־הָאָבִיב

אֲשֶׁר בְּאַרְצָהּ הָאֲבִיבִית,

חִכְּתָה לִי יָמִים וְשָׁנִים;

וְהַרְבֵּה יָמִים בְּהִירִים וְהַרְבֵּה שָׁנִים בְּהִירוֹת

מִמֵּיטַב הַחַיִּים הַבְּהִירִים

נִדְפוּ כְמֹץ בָּרוּחַ,

חָלְפוּ כַּעֲנָנִים עַל־צִיָּה

לְלֹא נֶחָמָה וָיֵשַׁע,

וַאֲנִי גַם לֹא הָגִיתִי בָהּ

בְּלֶכְתִּי עַתָּה שָׁמָּה

אֶל אַרְצָהּ הָאֲבִיבִית…

בּוּזוּ לִי!

אַךְ שִׁמְעוּ, אֵיכָכָה בָרַחְתִּי:

אָב זָקֵן וְחוֹלֶה תָּמַךְ בְּיָדִי,

אָח נִלְאֶה וְנוֹאָשׁ הוֹשִׁיבַנִי בַקָּרוֹן.

צְחוֹק הַמַּעֲמַקִּים הַמֻּפְלָא עַל שִׂפְתֵי אָבִי הַנּוֹבְלוֹת

הוּעַם,

וִיגוֹן־הַבִּינָה הַנַּעֲלֶה אֲשֶׁר בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת

הָפַךְ קַדְרוּת.

גַּם לֹא הִבִּיט לַעֲבָרִים לִרְאוֹת

אִם אֵין פִּרְחָח זֵד מִתְנַכֵּל

לְהִתְעַלֵּל בְּשֵׂיבָתוֹ הַנּוּגָה,

וְאָחִי הַנִּלְאֶה בְלֹא־עֵת

שִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו זוֹ בְזוֹ

בְּאֶפֶס תִּקְוָה,

כָּפַף אֶת רֹאשׁוֹ לִלְחשׁ דְּבַר־מָה בְאָזְנִי

וַיִּדֹּם.

– "בְּאֶרֶץ הָאוֹר יָשׁוּב וְרָפָא לְךָ,

בְּנִי," –

אָמַר אָבִי.

וְאָחִי הוֹסִיף בְּקוֹל חָנוּק:

“עוֹד נָבוֹא אֵלֶיךָ, אָח…”

אֲנִי כָבַשְׁתִּי רֹאשִׁי בְצַוְארוֹן מְעִילִי

וְלֹא רָאִיתִי דָּבָר.

רְסִיס חַם נָפַל עַל יָדִי

וְלֹא רָאִיתִי דָבָר.

הָרַכֶּבֶת זָעָה.

רְסִיס חַם…

עֵדִים כּוֹכָבִים

בְּלֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה,

מַה צָרַב אֶת לִבִּי

זֶה הָרְסִיס הַחַם

אַחֲרֵי יָמִים וְשָׁבוּעוֹת

בְּשׁוּב אֵלַי רוּחִי…

גַּם עַתָּה הוּא בּוֹעֵר בְּקִרְבִּי

בְּאֵשׁ לֹא תִּכְבֶּה,

אֵשׁ יָגוֹן וָנֹחַם,

אֵשׁ אַהֲבָה וְחֶמְלָה וּכְלִמָּה…

אֱלֵי! אֵלִי! לָמָּה שָׁב וְרָפָא לִי?!

אִם² לֹא תָּנוּדוּ לִי –

בּוּזוּ לִי…

רוּחַ הַבֹּקֶר הֱעִירַנִי.

אֲנָשִׁים נָשְׁמוּ בִכְבֵדוּת

מִתּוֹךְ שֵׁנָה קְטוּעָה.

נָחֲרוּ, גָּנְחוּ,

צְפוּפִים וּדְחוּקִים

חֲצִי־שׁוֹכְבִים, חֲצִי־יוֹשְׁבִים,

חֲצִי מְעֻמָּדִים.

רֶגֶל אַחַת מְכֻוָּצָה

וְהַשְּׁנִיָּה פְשׁוּטָה

כְּמַצִּיגָה לְרַאֲוָה

אֶת נַעֲלָהּ הַקְּרוּעָה

עִם בְּהוֹנָהּ הַמָּעוּךְ וְהַמְּאֻבָּק

הַבּוֹלֵט בְּפַשְׁטוּת עֲלוּבָה

בְּדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר.

רֹאשׁ עִם שַׂעֲרוֹת זֶפֶת מְדֻבְלָלוֹת

נִדְלָל לְמַטָּה

כְּשָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת אֲפֵלוֹת,

וְהַיָּד נְשׂוּאָה לְמַעְלָה,

כְּאִלּוּ הֱרִימוּהָ לִשְׁבוּעָה

וְקָפְאָה בָאַוִּיר.

עֶרֶב רַב שֶׁל אֵבָרִים לֵאִים

הַמִּתְחַנְּנִים: "מְעַט מָקוֹם,

מְעַט מַרְגּוֹעַ…"

וּמִבַּעַד לַחַלּוֹן הַשָּׁבוּר נָשְׁבָה רוּחַ בֹּקֶר רַעֲנַנָּה

וַתְּצַנֵּן אֶת רְסִיסֵי הַזֵּעָה

עַל הַפָּנִים הָעֲיֵפִים,

פְּנֵי יְשִׁישִׁים וּבַחוּרִים,

נָשִׁים וִילָדִים,

פְּנֵי חוֹלְמֵי חֲלוֹמוֹת,

וּפְנֵי חֶנְוָנִים מֵחֻסְּרֵי פַרְנָסָה,

וּפְנֵי לוֹחֲמִים אַמִּיצֵי לֵב,

וּפְנֵי מְיֻאָשִׁים.

אַךְ הִנֵּה פָרְצָה הַשֶּׁמֶשׁ

מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַשָּׁבוּר

וַתַּצְלֵף בַּקַּרְנַיִם פִּתְאֹם

עַל פְּנֵי הַנִּרְדָּמִים –

וַתָּקָם חֲרָדָה.

גַּם אֲנִי חָרַדְתִּי תַחְתַּי, –

כְּאִלּוּ הָיָה זֶה לֹא שֶׁמֶשׁ,

כִּי אִם עָרִיץ מִסְתַּתֵּר,

אֲשֶׁר הִתְנַכֵּל לְהִשְׂתַּעֵר עָלֵינוּ לְפִתְאֹם

בְּרֶגַע אֲשֶׁר לֹא חִכִּינוּ לוֹ,

וּבְקִרְבּוֹ צְפוּנָה מְזִמָּתוֹ

מְזִמַּת עִנּוּיִם לֹא־צְפוּיִים.

וְאוּלָם כְּרֶגַע הִתְאוֹשְׁשׁוּ הַנִּבְהָלִים,

וְגַם כְּעֵין בַּת־צְחוֹק עָבְרָה עַל שְׂפָתָם,

וּפִיּוֹת הִתְחִילוּ מְפַהֲקִים

וְגוּפוֹת הִתְחִילוּ מִתְמַתְּחוֹת

בְּהִתְפַּנְּקוּת עֲלוּבָה

וּבְבִטָּחוֹן עָלוּב עוֹד יוֹתֵר:

הַגְּבוּל מֵאַחֲרֵינוּ!!…

הַגְּבוּל מֵאַחֲרֵינוּ…

וְאִשָּׁה צְעִירָה צָחֲקָה פִתְאֹם וְלֹא יָדְעָה לָמָּה.

רַק לָחֲצָה בְּיֶתֶר עֹז אֶל שַׁדָּהּ הַצּוֹמֵק

אֶת עוֹלָלָהּ;

וִיהוּדִי יָשִׁישׁ לָחַשׁ אֶת בִּרְכוֹת הַבֹּקֶר

– הוּא הִתְבַּיֵשׁ בִּפְנֵי הַצְּעִירִים –

וּבְלַחֲשׁוֹ צִלְצְלָה חֶדְוָה מוּזָרָה;

וּשְׁנֵי “חֲלוּצִים” שְׁחַרְחַרִים

קָרְאוּ זֶה לָזֶה: “חֲזַק”!

וַיָּמוּשׁוּ זֶה לָזֶה אֶת שְׁרִירֵי זְרֹעוֹתֵיהֶם;

וַאֲנִי הִרְהַבְתִּי עֹז

וָאַשְׁקִיף בַּחַלּוֹן…

“אָכֵן יֵשׁ יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה!”

פָּרְצָה מִלִּבִּי קְרִיאָה מוּזָרָה,

בִּרְאוֹתִי לְפָנַי בַּשָּׂדֶה שְׁתֵּי פָרוֹת רָזוֹת

רוֹעוֹת לְתֻמָּן…

הַשָּׂדוֹת חָלְפוּ וְהָרַכֶּבֶת הָלְמָה בְרַעַשׁ

עַל גֶּשֶׁר בַּרְזֶל

מָתוּחַ עַל אֲגַם תְּכֵלֶת.

וְהִנֵּה מְשׂוּכַת בַּרְקָנִים

וְעוֹרֵב מְעוֹפֵף,

וְהִנֵּה אֵלָה בוֹדְדָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ,

וּבָאָחוּ הַמְּכֻסֶּה פְרָחִים

עוֹבְרָה בַת אִכָּרִים לְבוּשַׁת־צִבְעוֹנִין

וּבְיָדָהּ שְׁתֵּי תַרְנְגֹלוֹת כְּפוּתוֹת.

“אָכֵן יֵשׁ יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה!”

קָרָאתִי נִדְהָם מִשֶּׁטֶף הוֹדָיָה פְרָאִית

וּמוּצַף גַּל חַיִּים לוֹהֵט…

וְאָז… לֹא יָדַעְתִּי מַה…

אַךְ שָׁמַעְתִּי מֵאַחֲרַי:

“הָאַבְרֵךְ הִתְעַלֵּף שׁוּב”…

וְאַחֲרֵי כֵן רָטְבוּ פָנַי מִמַּיִם קָרִים,

וּשְׁכֵנִי הַזָּקֵן, שֶׁלָּעַס פַּת בְּדָג מָלוּחַ,

אָמַר לָאִשָּׁה הַצְּעִירָה תּוֹךְ כְּדֵי לְעִיסָה:

"יֵשׁ מִי שֶׁקָּשָׁה לוֹ הַנְּסִיעָה עַל הַיָּם,

וְיֵשׁ מִי שֶׁקָּשָׁה לוֹ הַנְּסִיעָה בָרַכֶּבֶת"…

לְשֵׁמַע אֹזֶן נָעַמְתְּ לִי, וִינָה,

מֵאָז וּמִקֶּדֶם,

וָאֹהַב אֶת הַצְּחוֹק הָעַלִּיז עַל פְּנֵי תוֹשָׁבַיִךְ

חַסְרֵי־הַדְּאָגָה,

וְאֶת גּוּמוֹת הַחֵן בְּלֶחְיֵי נַעֲרוֹתַיִךְ הַמְּתֻקּוֹת;

אֶת הַוַּלְסוֹת הַבְּהִירוֹת וְהַקַּלּוֹת שֶׁל שְׁטְרַאוּס

אֶת הַפִּקְּחוּת הָעֲדִינָה וְהַנּוּגָה שֶׁל פֶּטֶר אַלְטֶנְבֶּרְג,

אֶת כָּרֵי הַקְּטִיפָה הַצָּרִים

עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹתַיִךְ

וְאֶת נָשַׁיִךְ הַחֲמֻדּוֹת הַנִּשְׁעָנוֹת עֲלֵיהֶם.

בְּהַשְׁקִיפָן חוּצָה.

גַּם לִפְרַנְץ־יוֹסֵף הַיָּשִׁישׁ שֶׁלָּךְ

הָגִיתִי חִבָּה,

וְאִם כִּי רוּחַ מֶרֶד

הִתְרוֹצֵץ בְּקִרְבִּי מֵעוֹדִי,

וְלִתְפִלַּת “הַנּוֹתֵן־תְּשׁוּעָה”

הָיִיתִי מִשְׁתַּמֵּט מִבֵּית הַתְּפִלָּה.

פְרַנְץ־יוֹסֵף הַיָּשִׁישׁ!

בְּיַלְדוּתִי הֶאֱמַנְתִּי,

כִּי אֵין לוֹ עִנְיָנִים אֲחֵרִים

מִלְּבַד שִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת וַחֲבִיבוֹת

עִם יְהוּדֵי גַלִּיצִיָּה, בַּעֲלֵי פֵאוֹת וּמִצְנָפוֹת,

הַבָּאִים לִרְאוֹת אֶת קיר"ה שֶׁלָּהֶם

וּלְבָרֵךְ “שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ”.

לְשֵׁמַע אֹזֶן נָעַמְתְּ לִי, וִינָה,

וְעַתָּה, בִרְאוֹתִי אוֹתָךְ פָּנִים אֶל פָּנִים

יָקַרְתְּ לִי שִׁבְעָתַיִם.

וִינָה הָרְעֵבָה וְהַיּוֹרֶדֶת!

לֹא עוֹד מַעֲטִירָה יִקָּרֵא לָךְ

וְדֶגֶל קֵיסָר לֹא יִתְנוֹסֵס עוֹד

עַל הַ"בּוּרְג" שֶׁלָּךְ.

רוּחַ סוֹעָה עָבְרָה

וַתַּשְׁבֵּת אֲרָצוֹת וּמֶמְשָׁלוֹת

וַתְּטַאטֵא בְמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד

כִּסְאוֹת קֵיסָרִים וּמְלָכִים,

וְגַם עָלַיִךְ עָבְרָה כוֹס.

מַלְכֵּךְ הָלַךְ בַּגּוֹלָה,

בָּנַיִךְ רְעֵבִים לַלֶּחֶם,

גּוּמוֹת הַחֵן בְּלֶחְיֵי נַעֲרוֹתַיִךְ הַמְּתֻקּוֹת

צָמְקוּ מֵרָזוֹן,

בַּחוּרַיִךְ הַזְּקוּפִים

הוֹלְכִים כְּפוּפֵי רֹאשׁ,

תַּחַת רַגְלַיִם – קַבֵּי עֵץ,

תַּחַת יָדַיִם — שַׁרְווּלִים נְבוּבִים,

שֶׁקְּצוֹתֵיהֶם תְּחוּבִים בַּכִּיסִים הָרֵיקִים;

עַל הָעֵינַיִם הָעַלִּיזוֹת וְהַבּוֹטְחוֹת

מִשְׁקָפַיִם שְׁחוֹרִים;

וּבְנַגֵּן הַמְנַגֵּן הָעִוֵּר

עַל הַגֶּשֶׁר אוֹ בַפַּרְדֵּס

לֹא תִּנָּשֶׂאנָה עוֹד מֵאֲלֵיהֶן רַגְלֵי הַמְּשָׁרְתוֹת הָעוֹבְרוֹת

לָצֵאת בַּמָּחוֹל,

וְיָדַיִם לֹא תוֹשַׁטְנָה לוֹ בִנְדִיבוּת

מַטְבֵּעוֹת מַבְרִיקוֹת…

וִינָה הָרְעֵבָה וְהַיּוֹרֶדֶת!

וּבְכָל זֹאת מַה־יָּקַרְתְּ, מַה־נָּעַמְתְּ לִי,

וַתִּהְיִי בְעֵינַי כְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת פִּלְאֵי תֵבֵל.

עַל שְׂפַת הַדּוּנַאוּ עָמַדְתִּי

בִּשְׁקוֹעַ הַשָּׁמֶשׁ.

מֶרְכָּבוֹת רָקְדוּ,

אוֹטוֹמוֹבִילִים טָסוּ,

נְעָרוֹת חִוְרוֹת הִצְטַחֲקוּ בְחֵן

בְּהִשְׁתּוֹחֲחָן עַל הַמַּיִם.

עַל מִפְרָשִׂים לְבָנִים

רָטְטוּ בַּהֲרוֹת פָּז.

בְּהֶמְיָה עֲמוּמָה

שָׁטְפוּ לְמֵרָחוֹק

גַּלִּים אֲפוּרִים־מֻזְהָבִים.

הֲתַאֲמִינוּ? הֲתַאֲמִינוּ?

גַּם אֵלַי הִצְטַחֲקָה נַעֲרַת חֵן!

וְעֶלֶם עוֹבֵר הִסְתַּכֵּל בְּפָנַי

וּבְעֵינָיו לֹא בָעֲרָה אֵיבָה,

וְאַחַר עָבְרוּ שְׁנֵי אַנְשֵׁי צָבָא

וַתִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרִי…

אַךְ הֵם לֹא אָחֲזוּ בְעָרְפִּי

וְלֹא הִשְׁלִיכוּנִי הַמָּיְמָה…

חַ־חַ־חַ־חַ!

הֵן אָנֹכִי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל!

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל!

זָקֵן הֲדוּר פָּנִים, אֲשֶׁר עָמַד עַל יָדִי

בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל גֶּדֶר הַגֶּשֶׁר

הִפְנָה אֵלַי פָנָיו בְּתִמָּהוֹן.

נִכְלַמְתִּי,

אַךְ כְּרֶגַע מִהַרְתִּי לְהָסִיר מִגְבַּעְתִּי,

הִשְׁתַּחֲוֵיתִי בְנִמּוּס

וָאֹמַר:

אֲנִי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל…

הַזָּקֵן הֵסִיר גַּם הוּא אֶת מִגְבַּעְתּוֹ.

הִרְכִּין רֹאשׁוֹ כִמְעַט־קָט

וַיְמַהֵר לָלֶכֶת…

כְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת פִּלְאֵי תֵּבֵל

הָיִית לִי, וִינָה!

בְּחַשְׁמַלִיָּה מְלֵאֲתִי־אָדָם

עֲבַרְתִּיךְ לְאָרְכֵּךְ וּלְרָחְבֵּךְ,

וְאִישׁ לֹא הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִי לְתֻמּוֹ

לְשָׁמְטֵנִי מִתּוֹךְ צְחוֹק דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן

תּוֹד כְּדֵי טִיסַת הַמֶּרְכָּבָה…

מָתַי וְאֵיפֹה נָשַׁמְתִּי אַוִּיר מָתֹק כָּזֶה שֶׁבִּרְחוֹבוֹתַיִךְ?

מָתַי וְאֵיפֹה הָיוּ הָעֵצִים כֹּה יְרֻקִּים

וְהַשָּׁמַיִם כֹּה זַכִּים וַחֲבִיבִים?

גַּם הַכְּלָבִים הָרְעֵבִים, אִם חָרְצוּ עָלַי לְשׁוֹנָם,

עָשׂוּ זֹאת רַק מִתּוֹךְ חֶדְוָה,

וְהַמִּרְצָפוֹת הַמְּרֻפָּשׁוֹת הִבְרִיקוּ בְעֵינַי

כְּמַרְאוֹת מְצֻחְצָחוֹת…

אַךְ בַּלַּיְלָה, בְּשִׁבְתִי בְּחַדְרִי הָאָפֵל בַּמָּלוֹן

בּוֹדֵד וְרָעֵב

וָאַחֲלִיף מַבָּטִים שׁוֹאֲלִים

עִם הַלְּבָנָה הַחִוְּרָה,

שֶׁהָיְתָה, כְּנִרְאֶה, בּוֹדְדָה וּרְעֵבָה כָמוֹנִי

(הַאֻמְנָם אֶתְרַעֵם עָלַיִךְ, וִינָה,

הַמַּשְׂבִּיעַתְנִי תַעֲנוּגוֹת אֵין־קֵץ,

עַל כִּי לֹא נָתַתְּ לִי גַם פַּת לֶחֶם לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנִי?),

בַּלַּיְלָה הָיִיתִי כְנִדְהָם קְצָת

וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי,

הַשְּׂמֵחָה הִיא אוֹ נוּגָה.

בַּלַּיְלָה הִשְׁקִיפָה אֶל חַדְרִי

לְבָנָה גְדוֹלָה וְחִוְּרָה,

כְּהוֹלֵךְ אֳרָחוֹת

עָיֵף וּמִשְׁתַּעֲמֵם,

שֶׁנִּשְׁעַן אֶל כּוֹתֵל בַּיִת לָנוּחַ,

וּמִדֵּי עָמְדוֹ

יַבִּיט בַּחַלּוֹן

לֹא מִסַּקְרָנוּת,

כִּי אִם מִתּוֹךְ פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ…

"בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵ–בוּן

וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵ–מוּן…"

הָרַכֶּבֶת מִשְׁתַּקְשֶׁקֶת

נוֹשֶׁמֶת וְשׁוֹאֶפֶת,

מְרַטֶּטֶת עַל גְּשָׁרִים רְעוּעִים,

שׁוֹרֶקֶת חֲרָדוֹת בְּמִנְהָרוֹת אֲפֵלוֹת,

אֲשֶׁר אֵדִים מַחֲנִיקִים מִתְפָּרְצִים מִתּוֹכָן,

וּמְגִיחָה שׁוּב לַמֶּרְחָב בִּתְקִיעָה גְּדוֹלָה

כִּמְנַצַּחַת.

“בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵ–בוּן…”

מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת שׁוֹטֶפֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

שֶׁמֶשׁ סוֹף־אֱלוּל הַדְּרוֹמִית,

בִּזְרָמִים עַלִּיזִים,

וְהַבָּחוּר צְהוּב הַתַּלְתַּלִּים,

מִי שֶׁהָיָה מְזַמֵּר בְּתֵאַטְרוֹן וִינָאִי,

תּוֹמֵךְ אֶת רֹאשׁוֹ בִּזְרֹעֹתָיו,

וְרֹאשׁוֹ מֻטֶּה אַרְצָה,

עֵינָיו עֲצוּמוֹת

וְהוּא מְסַלְסֵל וּמִשְׁתַּפֵּךְ:

“בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵ–בוּן…”

וּמַשֶּׁהוּ מִשִּׁירַת הַמֶּרְחָב הָרוּסִית,

שִׁירַת גַּעְגּוּעִים לֹא מְרֻוִּים

וְשַׁוְעָה לְחַיִּים אַדִּירָה־עֲצוּרָה,

בּוֹקַעַת אֵלַי מִסִּלְסוּלָיו,

וּמַקְשִׁיב אָנֹכִי וְזוֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת…

הֲלֹא יְדַעְתִּיךָ, יְדִידִי!

עַל שְׂפַת הַדְּנֶפְּר נוֹלַדְתָּ

בַּעֲיָרָה יְהוּדִית נִדָּחָה.

הַ"שְּׁקָצִים" מִפַּרְבַּר הַגּוֹיִים,

רַחֲבֵי־הַגַּב וַאֲדֻמֵּי־מַפְרֶקֶת

וְלִבְנֵי־שְׂעָרוֹת,

מְנַגְּנִים בְּלִי לֵאוּת בִּימֵי חַג וּמוֹעֵד

עַל “הַרְמוֹנִיקוֹת” חֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת,

וּ"שְׁקָצוֹת" לְבוּשׁוֹת צִבְעוֹנִין וּמְפַצְחוֹת זֵרְעוֹנִים

עוֹנוֹת בְּשִׁירָה מְמֻשָּׁכָה,

אֲשֶׁר אֵינָהּ יְלָלָה וְגַם זִמְרָה אֵינֶנָּה,

אַךְ הַלֵּב מַה־יֶּהֱמֶה לְקוֹלָהּ…

וַתַּגִּיעַ זִמְרָתָן גַּם אֶל בֵּית אָבִיךָ.

אָבִיךְ מְלַמֵּד

מֻכֵּה־שַׁחֶפֶת,

וּבַ"יָמִים הַנּוֹרָאִים" הוּא חַזָּן,

וְאַתָּה עוֹזֵר עַל יָדוֹ.

קוֹלְךָ עָרֵב וְאָזְנְךָ חַדָּה,

וּבְשִׁירַת הָעֶצֶב שֶׁל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל

מָזַגְתָּ צְלִילִים לֹא מְעַטִּים

מִשִּׁירַת שְׁכֵנֵי הַפַּרְבָּר,

שָׁרוּהָ בְעָצְבָּם וּבְגִילָם;

בְּנַהֲגָם דּוֹבְרוֹת לַדָּרוֹם הָרָחוֹק

שֶׁל שִׁבֹּלֶת הַדְּנֶפְּר הָרְחָבָה

וּבְפָרְעָם פְּרָעוֹת בְּעַמֶּךָ!

בְּלֶכְתָּם כְּצֹאן טִבְחָה אֶל שְׂדוֹת קֶטֶל זָרִים

וּבְפָשְׁטָם כִּזְאֵבִים עַל אָהֳלֵי יַעֲקֹב,

בְּגָדְעָם יְעָרוֹת וּבְזָרְעָם מִדְבָּרוֹת

וּבְתָקְעָם מַסְמֵרוֹת בִּשְׁדֵי אַחְיוֹתֶיךָ.

וַתַּגִּיעַ שִׁירָתָם גַּם אֶל בֵּית אָבִיךָ,

הַבַּיִת הַיָּשָׁן, הַקּוֹדֵר,

עִם כְּתָלָיו הַכְּפוּפִים וְגַגּוֹ הַמְּדֻבְלָל

וְעִם עֵץ אֲגַסֵּי “כָל נִדְרֵי”

הַצּוֹמֵחַ פֶּרֶא לִפְנֵי הַמִּפְתָּן;

וּבְלֵילוֹת אֱלוּל, עֵת קָרִים כּוֹכָבִים

וַעֲרָפֶל שָׂב עַל הַדְּנֶפְּר,

בְּנַסּוֹת אָבִיךָ אֶת גְּרוֹנוֹ הַצָּרוּד

בִּתְפִלּוֹת “יָמִים נוֹרָאִים”,

וְאַתָּה עוֹזֵר לוֹ בְקוֹלְךָ, שֶׁצִּלְצֵל

מִסּוֹף הָעֲיָרָה וְעַד סוֹפָהּ,

אָז נִלְוֶה לָעֶצֶב הָעִבְרִי הָעַתִּיק

יְגוֹן עֲרָבוֹת נָכְרִיּוֹת,

וּבַמִּסְפֵּד הֶחָנוּק שֶׁל חַיִּים לְלֹא־כֹחַ

הִתְלַבְּטָה וַתְּפַרְכֵּס גַּם אֲנָקָה מוּזָרָה,

אֶנְקַת כֹּחַ לְלֹא־מוֹצָא…

הִכַּרְתִּיךָ, מְיוּדָעִי, הִכַּרְתִּיךָ!

בְּמוֹת אָבִיךָ עָזַבְתָּ אֶת הַיְשִׁיבָה

וַתִּהְיֶה לִמְלַמֵּד בְּ"יִשּׁוּב".

אִמְּךָ עֲנִיָּה וְאַחֶיךָ קְטַנִּים

וַאֲחוֹתְךָ הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ,

וְאַתָּה בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה –

וַתִּהְיֶה לִמְלַמֵּד בְּ"יִשּׁוּב";

וּבִימֵי חַג וּמוֹעֵד וּבְ"יָמִים נוֹרָאִים“

גַם עָבַרְתָּ לִפְנֵי הַתֵּבָה

וְיָצְאוּ לְךָ מוֹנִיטִין בַּכְּפָרִים מִסָּבִיב,

כִּי “מַזִּיק” הִנְּךָ בִּנְגִינָה.

וּבַת בַּעַל־הַבַּיִת, בְּתוּלָה אַדְמוֹנִית

עִם צַמַּת פִּשְׁתָּן עֲבֻתָּה

נָשְׂאָה אֵלֶיךָ עֵינֶיהָ,

אַךְ בְּלִבְּךָ עוֹד סָעֲרָה תְשׁוּקָה נַעֲלָמָה

לָצֵאת לָעוֹלָם הַגָּדוֹל,

אַךְ בְּלִבְּךָ עוֹד הִבְהֲבָה תִקְוָה נַעֲלָמָה

לִהְיוֹת לְרוֹפֵא אוֹ פְרַקְלִיט…

וְאָמְנָם כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם וּמֶחְצָה

עָזַבְתָּ הַ"מְּלַמְּדוּת" בַּ"יִּשּׁוּב"

וּצְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדֶךָ.

בְּמֵאָה רֻבָּלִים הִשֵּׂאתָ אֲחוֹתְךָ

לְחַיָּט בַּעַל פַּרְנָסָה,

חֲמִשִּׁים נָתַתָּ לְאִמְּךָ וּפָתְחָה

חֲנוּת שֶׁל מִינֵי מַכֹּלֶת,

וַחֲמִשִּׁים שַׂמְתָּ בְכִיסְךָ וַתֵּלֶךְ

אֶל עִיר הַנֶּגֶב הַגְּדוֹלָה.

יָדַעְתָּ, כִּי חָכְמוֹת בַּחוּץ שָׁם תָּרֹנָּה

וַאֲנָשֶׁיהָ טוֹבִים וְיָפִים,

“סְטוּדֶנְטִים” לָרֹב שָׁם כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם

וּנְדִיבֵי רוּחַ כֻּלָּהַם,

לִבְנֵי עֲנִיִּים הַמְּשַׁחֲרִים דַּעַת

יַטִּיפוּ חִנָּם אֶת לִקְחָם.

וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: מַה נֹּאכַל?" שָׂחַקְתָּ

וַתָּנַע בְּלוֹרִיתְךָ הַצְּהֻבָּה:

“יָדִי רַב לִי בְּתַנַ”ךְ וּבְדִקְדּוּק

וְגַם קוֹלִי לֹא חַסְפָּא בְעַלְמָא"…

רָעַבְתָּ, אַחָא, רָעַבְתָּ!

וְגַם בְּ"חָכְמוֹת" לֹא עָשִׂיתָ חַיִל.

כִּי קוֹלְךָ הָיָה בְּעוֹכְרֶיךָ.

הַ"סְּטוּדֶנְט" מוֹרְךָ נִבָּא לְךָ גְּדוֹלוֹת

כִּי תִּהְיֶה לִמְזַמֵּר מְפֻרְסָם,

בַּאֲגֻדַּת “קָדִימָה” שַׁרְתָּ “הַתִּקְוָה”

וַיִּמְחֲאוּ לְךָ כַּפַּיִם,

וְאַבְרֵךְ צִיּוֹנִי, צִיר לְקוֹנְגְרֵסִים,

הִתְלַהֵב וַיְדַבֵּר בְּרֶגֶשׁ

עַל טוּבֵי בָנֵינוּ הַהוֹלְכִים לִרְעוֹת

בְּשָׂדוֹת, מִשָּׁם לֹא יָשׁוּבוּ,

וּרְאָיָה לַדָּבָר: אַנְטוֹן רוּבִּינְשְׁטֵיין!

גַּם הֵבִיא פָסוּק מִבְּיַאלִיק.

אָז הָחְלַט, כִּי תֵּלֵךְ לְוִינָה לִלְמֹד

אֶת תּוֹרַת הַזִּמְרָה עַל בֻּרְיָהּ,

הָאַבְרֵךְ הַצִּיּוֹנִי, צִיר לְקוֹנְגְרֵסִים.

אָסַף לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ,

וּבְלֶכְתְּךָ בֵּרֶכְךָ בְרֶגֶשׁ וָחֹם,

כִּי תִּהְיֶה תִפְאֶרֶת לְעַמֶּךָ…

עִם מִכְתַּב הַמְלָצָה לְסוֹפֵר בֶּן־שֵׁם,

בֶּן עִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ,

עִם תִּקְווֹת צְעִירוֹת הַמַּרְקִידוֹת הַלֵּב

וְעִם שְׁלֹשָׁה שְׁקָלִים בִּמְזֻמָּן

בָּאתָ לְבִירַת הַזִּמְרָה.

בְּחִיל נִגַּשְׁתָּ לַסּוֹפֵר בֶּן־הַשֵּׁם,

וְהוּא שַׁדְכָן וּמְלַמֵּד כְּאֶחָד,

וּבְמַפַּח נֶפֶשׁ יָצָאתָ מִמֶּנּוּ

וּבְלוֹרִיתְךָ הַצְּהֻבָּה בָעָרָה…

הַסּוֹפֵר שְׁלָחֲךָ לְ"דוֹקְטוֹר" צִיּוֹנִי,

“הַמָּסוּר לְרַעְיוֹן הַלְּאֹם”.

וְהַדּוֹקְטוֹר – לְחֶבְרַת סְטוּדֶנְטִים.

כַּתֹּתָ רַגְלֶיךָ וְסוֹף סוֹף הִצְלַחְתָּ

לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַ"פְּרוֹפֵיסוֹר",

אַף גַּם זָכִיתָ לְלַמֵּד “קַדִּישׁ”

אֶת בְּנוֹ שֶׁל הָאָצִיל פוֹן־לֵוִי.

אַךְ הָהּ! הַ"פְּרוֹפֵיסוֹר" בָּחַן אֶת קוֹלְךָ

וּגְדוֹלוֹת לְךָ לֹא חָזָה,

וּבְנוֹ שֶׁל הָאָצִיל מִבֵּית הַלֵּוִי

לָמַד אֶת הַ"קַּדִּישׁ" וַיֶּחְדַּל.

וּבוֹדֵד וְרָעֵב הִתְהַלַּכְתָּ בַּחוּצוֹת

וַתִּזְכֹּר אֶת הַחֶמְאָה שֶׁאָכַלְתָּ

בְּבֵית הַכַּפְרִי, בִּהְיוֹתְךָ מְלַמֵּד,

וְאֶת בִּתּוֹ בְגַעְגּוּעִים זָכַרְתָּ,

אֶת הַבְּתוּלָה הָאַדְמוֹנִית עִם צַמַּת הַפִּשְׁתָּן,

שֶׁנָּשְׂאָה אֵלֶיךָ עֵינֶיהָ…

וְשָׁנִים בָּאוּ, וְשָׁנִים חָלְפוּ,

וְרַבּוּ חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת,

וּגְאֻלָּה לְךָ עוֹד לֹא בָאָה…

הָיִיתָ סְגַן חַזָּן בִּפְרֶסְבּוּרְג הָעִיר

הַשְּׁתוּלָה עַל מֵימֵי הַדּוּנַי,

שֶׁהַרְרֵי כְרָמִים מוֹסִיפִים לָהּ חֵן

וִיהוּדִים יִרְאֵי־שָׁמַיִם.

אַךְ נִמְצָא עֲוֹנְךָ, עִשַּׁנְתָּ בַשַּׁבָּת,

וַתְּגֹרָשׁ מִשָּׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.

אָז בָּאתָ לְזַמֵּר רוֹמַנְסִים בְּנֵי־יוֹם

עַל אַחַת מִבָּמוֹת הַקַּיִץ,

וַתִּדֹּד מִבָּמָה לְבָמָה בְלִי־סוֹף

עַד נִפְגַּם לְגַמְרֵי קוֹלֶךָ,

שֶׁצִּלְצֵל לְפָנִים בְּמֶתֶק וָעֹז

מִסּוֹף הָעֲיָרָה עַד סוֹפָהּ.

וְאוּלָם קְשֵׁה עֹרֶף הָיִיתָ מֵאָז,

לַגּוֹרַל לֹא תֵּאוֹת הִכָּנַע

וּמוֹצָא חִפַּשְׂתָּ אִם כֹּה וְאִם כֹּה…

וַיְהִי כִּי נִלְאֵיתָ יוֹם אֶחָד

לָנוּד וְלָנוּעַ בְּלִי סוֹף,

וְשָׁתוּ עָלֶיךָ גַּעְגּוּעֵי כְאֵב,

לְיַלְדוּת רְחוֹקָה, רְחוֹקָה,

וַתִּזְכֹּר יְמֵי נְעוּרֶיךָ

עִם שִׁירַת “הַתִּקְוָה” וּ"בִמְקוֹם שָׁם אֲרָזִים"

וַתַּחְקֹר וַתִּדְרֹשׁ וְהִנֵּה – מִי פִלֵּל? –

הָ"אָרֶץ" מְחַכָּה לָ"עָם"!

וַתַּחְרֹץ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ הַכֹּל,

וַתָּקָם וַתִּהְיֶה לְ"חָלוּץ"!

“בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵ–בוּן…”

מַה תֶּהֱמֶה נַפְשְׁךָ, אָחִי!

הֲתִתְגַּעְגַּע אֶל בֵּית אָבִיךָ,

הַיָּשָׁן, הַקֹּדֵר,

עִם כְּתָלָיו הַכְּפוּפִים וְגַגּוֹ הַמְּדֻבְלָל

וְעִם עֵץ אֲגַסֵּי “כָּל נִדְרֵי”

הַצּוֹמֵחַ פֶּרֶא לִפְנֵי הַמִּפְתָּן?

עַל הָעֵץ הַזֶּה

אוּלַי נִתְלְתָה

אִמְּךָ,

וְעַל גַּלֵּי הַדְּנֶפְּר

הַשּׁוֹטְפִים בְּכֹחַ

לִפְנֵי הַחַלּוֹנוֹת הַכְּתוּמִים

אוּלַי צָפָה גֻלְגֹּלֶת שֶׁל אָח וְאָחוֹת,

אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לָהֶם

קְבוּרָה…

“וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵ–מוּן…”

אַךְ שֶׁמֶשׁ סוֹף אֱלוּל הַדְּרוֹמִית

שׁוֹטְפָהּ מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת

בִּזְרָמִים עַלִּיזִים

וְקוֹרְאָה: הַחוּצָה!

הַקַּטָּר תּוֹקֵעַ,

הַקָּרוֹן מִשְׁתַּקְשֵׁק,

גַּלְגַּלִּים הוֹמִים בְּחֶדְוָה,

וּכְפָרִים – צַעֲצוּעִים,

כִּלְקוּחִים מֵאַגָּדוֹת מְצֻיָּרוֹת לִילָדִים,

מְשֻׁבָּצִים בְּשָׂדוֹת וִיעָרִים

וּשְׁתוּלִים עַל פְּלָגִים וִיאוֹרִים,

מִתְגַּלִּים, מִתְעַלְּמִים,

וְשׁוּב הֵם מִתְגַּלִּים

בְּצַחֲקָם צְחוֹק צְבָעִים מִתְחַלְּפִים,

וְכְאִלּוּ יִשְׁאֲלוּ

בִּמְשׁוּבָה קוֹרֶנֶת:

"הַכִּירָה, הַאֵלֶּה אֲנַחְנוּ,

אוֹ אוּלַי אֲנַחְנוּ – אֲחֵרִים?"

אַךְ הִנֵּה לְפִתְאֹם וַיִּכְבֶּה הַנֹּגַהּ

וַתִּשַּׁב רוּחַ צִנָּה – – –

הָרִים!

הָרִים – – –

כָּתְלֵי סְלָעִים אַדִּירִים לְבוּשֵׁי־יְעָרוֹת וַעֲרוּמִים,

וּמֵאַחֲרֵיהֶם כְּתָלִים יֶתֶר־נִשָּׂאִים.

וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ יִתְנַשֵּׂא צוּק עֲרִירִי,

אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ בָעֲנָנִים,

וּמֵרֹאשׁוֹ אֲשֶׁר בָּעֲנָנִים

נוֹפֵל לְמַטָּה זֶרֶם כֶּסֶף,

וּלְאָזְנַי מַגִּיעָה

תַּאֲנִיָּתוֹ הָרְחוֹקָה,

עַל כִּי יוֹבְלִים אֵין מִסְפָּר

יִפֹּל מִמַּעְלָה לְמַטָּה,

יִפֹּל, יִפֹּל,

וְלֹא יֵדַע עַד מָתַי,

עַל כִּי יוֹבְלִים אֵין מִסְפָּר

יֵלֵךְ אֶל הַיָּם,

יֵלֵךְ, יֵלֵךְ,

וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא…

הָרִים – – –

הִנֵּה חֶבֶר אַחִים עֲנָקִים,

צוּרִים שְׁחוֹרִים וּזְעוּמִים.

אֲשֶׁר הַקּוֹסֵם אֵרְרָם,

כִּי לֹא יֵדְעוּ צְחוֹק לְעוֹלָמִים,

אַךְ אָחוֹת לָהֶם קְטַנָּה,

גִּבְעָה עַלִּיזָה

עִם מִגְבַּעַת יְרֻקָּה עַל רֹאשָׁהּ

וְעִם פֶּלֶג זַךְ לְרַגְלֶיהָ,

וַיַּחְמֹל עָלֶיהָ הַקּוֹסֵם – – –

וְהִנֵּה הִיא מְנִיעָה אֶת מִגְבַּעְתָּהּ הַיְרֻקָּה,

וְהִנֵּה תְפַטְפֵּט עִם הַפֶּלֶג הַבָּהִיר

וּמַנְעִימָה תוּגַת אַחֶיהָ…

הָרִים – – –

מִבְצַר אֵיתָנִים, תַּחְתִּיִם וּשְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים.

מִגְדָּלִים וּצְרִיחִים.

עֲנָק עַל הַמִּצְפֶּה.

עֲנָקִים לְבוּשֵׁי שִׁרְיוֹנִים

וּמַסְוִים עַל פְּנֵיהֶם

פָּרְצוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת,

זִנְּקוּ לַקְּרָב

וַיְאֻבְּנוּ…

אֶרֶז וְאֹרֶן

צוֹמְחִים מִנְּחִירֵי אַפֵּיהֶם,

צְבָאִים מְדַלְּגִים

בִּסְבַךְ תַּלְתַּלֵּיהֶם,

וְאוּלָם מִבַּעַד לְפִרְצֵי הַחוֹמָה

מְקַלְּחִים בְּשֶׁצֶף

קִלּוּחֵי מֵי קֶצֶף.

אֵין זֹאת, כִּי רוֹתְחִים הַמַּיִם הָאֵלֶּה,

הִרְתִּיחוּם לְפָנִים נְשֵׁי הָעֲנָקִים

לְשָׁפְכָם עַל רֹאשׁ הַמַּעְפִּילִים,

הַמְּכַשְׁפִים הַצָּרִים…

כְּבָר דּוֹרוֹת וְיוֹבְלִים נָגוֹזוּ.

הַמְּכַשְׁפִים כְּבָר נִשְׁמְדוּ

מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

מִשְׁפְּחוֹת הָעֲנָקִים

נֶהֶפְכוּ לְגוּשֵׁי אֲבָנִים,

וְאוּלָם קִלּוּחֵי הַמַּיִם הָרוֹתְחִים

נִשְׁפָּכִים מֵאָז וְעַד עַתָּה

מִבַּעַד לְפִרְצֵי הַחוֹמָה,

וְקִצְפָּם הַלָּבָן

נָפֹץ בְּאֶשֶׁד בָּרָקוֹת

לְהַרְחִיב אֶת־דַּעְתּוֹ

שֶׁל פַּיְטָן עָגוּם…

הָרִים, הָרִים, הָרִים – – –

עֲנָקִים חֲלָקִים וּשְׂעִירִים,

אִלְּמִים וְקָרִים

וּזְעוּמִים…

לָמָּה כֻלָּם זְעוּמִים?

האֻמְנָם כְּבָר קָצוּ בְּתַעֲלוּלֵי הַגַּמָּדִים,

אֲשֶׁר לְפָנִים נָתְנוּ לָהֶם מִקְלָט בְּמַעֲמַקֵּיהֶם

בִּנְדִיבוּת שֶׁל עֲנָקִים

וַיֹּאמְרוּ: מֵיטִיבֵי נַגֵּן הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ

וְיוֹדְעֵי מָחוֹל,

וּבְלֵילוֹת קוֹדְרִים

יְשַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ…

וּבֵינְתַּיִם יִשְׁמְרוּ לָנוּ אֶת אוֹצְרוֹתֵינוּ,

אֲשֶׁר נָפְלוּ לָנוּ בִירֻשָּׁה

מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית,

וְגַם יִלְטְשׁוּ אֶת־אֲבָנֵינוּ הַטּוֹבוֹת,

וְגַם יְצַחְצְחוּ אֶת־זְהָבֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ,

וְגַם יִמְרְקוּ אֶת־הַחֲלוּדָה, אֲשֶׁר עָלְתָה

בִּנְחֻשְׁתֵּנוּ וּבַרְזִלֵּנוּ,

כִּי חֲרוּצִים הֵם

וְנִכְנָעִים וַעֲנָוִים…

וְגַם יַחְלִיקוּ אֶת־עִקְבוֹת רַגְלֵינוּ

לְהַעֲלוֹת צְחוֹק עַל שְׂפָתֵינוּ,

כִּי הַצְּחוֹק יָפֶה לַבְּרִיאוּת…

וְאָמְנָם מַה עֲנָוִים וּמַה נִּכְנָעִים

וּמַה חֲרִישִׁים וּמַה חֲרוּצִים

הָיוּ הַגַּמָּדִים!

בְּלֵילוֹת קוֹדְרִים

שָׂחֲקוּ לִפְנֵי הָעֲנָקִים,

שָׁרוּ בַשִּׁירִים

וְיָצְאוּ בַמָּחוֹל,

וּבֵינְתַּיִם שָׁמְרוּ גַּם אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם

אֲשֶׁר נָפְלוּ לָהֶם בִּירֻשָּׁה

מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית,

וְגַם לָטְשׁוּ אֶת־אַבְנֵיהֶם הַטּוֹבוֹת,

וְגַם צִחְצְחוּ אֶת־זְהָבָם וְכַסְפָּם,

וְגַם מָרְקוּ אֶת־הַחֲלוּדָה, אֲשֶׁר עָלְתָה

בִּנְחֻשְׁתָּם וּבַרְזִלָּם,

וְגַם הֶחְלִיקוּ אֶת עִקְבוֹת אֲדוֹנֵיהֶם

לְהַעֲלוֹת צְחוֹק עַל שְׂפָתָם,

כִּי הַצְּחוֹק יָפֶה לַבְּרִיאוּת!

אַךְ בֵּינְתַּיִם גַּם פָּרוּ וְרָבוּ

בְּדִירוֹתֵיהֶם הָאֲפֵלוֹת וְהַרְטֻבּוֹת

אֲשֶׁר בְּבֶטֶן הֶהָרִים;

וְכִפְרוֹתָם וְכִרְבוֹתָם

כֵּן רַבּוּ דַאֲגוֹתָם לְנַפְשָׁם

וְכֵן גָּדַל פִּזּוּר נַפְשָׁם,

וְיִהְיוּ לְמֹרַת רוּחַ אֲדוֹנֵיהֶם.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר יַחֲלִיקוּ

אֶת־עִקְבוֹת רַגְלֵי אֲדוֹנָם

לְהַעֲלוֹת צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו,

אַךְ מֵרֹב פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ

יִלְחֲצוּ רַב מִדַּי

אֶת־בֹּהֶן רַגְלוֹ,

עַד כִּי יֵאָנֵחַ;

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָרִימוּ אֶת הַכַּשִּׁיל

לְהוֹרִידוֹ עַל גּוּשׁ הַזָּהָב

לְמַעַן רַכְּכוֹ וְרַדְּדוֹ,

אַךְ מֵרֹב פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ

יִשְׁמְטוּהוּ עַל בֶּרֶךְ אֲדוֹנָם,

עַד כִּי יִשְׁאַג מִכְּאֵב.

כֹּה הָלַךְ פִּזּוּר נַפְשָׁם וְגָדַל,

וְכִגְדֹל לְפִזּוּר נַפְשָׁם

הָלַךְ זִכְרוֹנָם וְרָפָה,

עַד אֲשֶׁר אָמְרוּ פִתְאֹם,

כִּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף

וְהַבַּרְזֶל וְהַנְּחֹשֶׁת

וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת

לֹא לַאֲדוֹנֵיהֶם הֵמָּה,

כִּי אִם לָהֶם, הַשּׂוּמִים עֲלֵיהֶם

לְעָבְדָם וּלְשָׁמְרָם.

אָז יֹאמְרוּ, כִּי גַם לָהֶם חֵלֶק בַּשֶּׁמֶשׁ,

וְכִי קָצָה נַפְשָׁם בְּחֹרֵיהֶם הָאֲפֵלִים וְהָרְטֻבִּים,

וְכִי עֵינֵיהֶם כָּלוֹת

לָאוֹר הַטּוֹב וְהַמָּתֹק

אֲשֶׁר גְּזָלוּהוּ מֵהֶם הָעֲנָקִים

לֹא בְצֶדֶק וְלֹא בְמִשְׁפָּט;

וְאָז נִסַּךְ עֲלֵיהֶם גַּם רוּחַ הָעִוְעִים,

רוּחַ הַמֶּרֶד,

וְאָז זָמְמוּ לְמַגֵּר לָנֶּצַח

אֶת־כִּסֵּא אֲדוֹנֵיהֶם,

וּמֵאָז הֵם מְנַקְּרִים יוֹם וָלַיְלָה אֶת כִּלְיוֹת הָעֲנָקִים

בְּשָׁאֲפָם לִפְרֹץ לַמֶּרְחָב,

וְהָעֲנָקִים מַקְדִּירִים גַּבּוֹתָם

מִכַּעַס וּכְאֵב…

אֹפֶל! – – –

בְּמִנְהָרָה אֲפֵלָה,

מִנְהָרַת הָרִים אֲרֻכָּה,

מְפַרְפֵּר הַמַּסָּע

כְּחַיָּה גְדוֹלָה, שֶׁנָּפְלָה בַּפַּח

וְעִוְּרוּהָ,

וּמִתּוֹךְ קִשְׁקוּשׁ הַגַּלְגַּלִּים

מְזַמְזְמִים אֵלַי בָאֲפֵלָה,

מְזַמְזְמִים עַל אָזְנַי הַגַּמָּדִים

הָרוֹחֲשִׁים עַל יָדִי בָאֲפֵלָה

מִבְּלִי אֲשֶׁר אֶרְאֵם,

אַךְ אֶת־רַחֲשָׁם אֶשְׁמַע בָּאֲפֵלָה

וְאֶת־זִמְזוּמָם אֶשְׁמַע

הַזּוֹעֵם וְהַלּוֹעֵג כְּאֶחָד:

"מְשׁוֹרֵר אֱוִילִי!

לְפָנִים יָדְעוּ הַמְשׁוֹרְרִים

אֶת־הָאֱמֶת

וְנֶאֱמָנִים הָיוּ עִם הַיֹּפִי,

וְהֵם יָדְעוּ, כִּי בְשָׁלוֹם נִחְיֶה

עִם אַחֵינוּ הָעֲנָקִים,

וְכִי בִגְבוּלוֹתֵינוּ לֹא יִתְנַשֵּׂא עֲנָק עַל גַּמָּד

וְגַמָּד לֹא יְקַנֵּא בַעֲנָק,

וְכִי נִכְרֶה אֶת הַזָּהָב מֵאַהֲבָה לַזֹּהַר

וְכִי נִלְטֹשׁ בָּרָקוֹת מֵאַהֲבָה לַבָּרָק,

וְכִי נַעֲבֹד אֲשֶׁר נַעֲבֹד מִתּוֹךְ חֶדְוַת יְצִירָה;

זֹאת יָדְעוּ הַמְשׁוֹרְרִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנִים,

וְהֵם שָׁרוּ עַל אֹדוֹתֵינוּ אֶת־שִׁירֵיהֶם הַנֶּחְמָדִים

וַיְסַפְּרוּ עַל אֹדוֹתֵינוּ אֶת סִפּוּרֵיהֶם הַכֵּנִים,

אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים קָרְאוּ לָהֶם בְּסִכְלוּתָם

סִפּוּרֵי בַדִּים…

אַךְ עַתָּה קָמָה עַל אֲדָמָה עֵת רָעָה,

אֲשֶׁר אֵין כָּמוֹהָ לָרֹעַ:

עַם הוֹרֵג עַם,

אָח יַעֲקֹב אָח,

וְגַם לַמְשׁוֹרְרִים אָבְדָה תֻּמָּתָם,

וְהֵם שָׁרִים עַל אֹדוֹתֵינוּ אֶת־שִׁירֵיהֶם הַתְּפֵלִים,

וְהֵם מְסַפְּרִים עַל אֹדוֹתֵינוּ אֶת־סִפּוּרֵיהֶם הַבְּדוּיִים

אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים יִקְרְאוּ לָהֶם בְּסִכְלוּתָם

סִפּוּרֵי אֱמֶת.

"מְשׁוֹרֵר אֱוִילִי!

הֶהָרִים זוֹעֲמִים בַּאֲשֶׁר נִשָּׂאִים הֵם,

וּבַאֲשֶׁר עֵינָם צוֹפִיָּה לְמֵרָחוֹק,

וּבַאֲשֶׁר רוֹאִים הֵם יוֹם יוֹם וְשָׁעָה שָׁעָה

אֲשֶׁר הָיְתָה הָאָרֶץ לְבִצָּה אַחַת גְּדוֹלָה,

בִּצַּת־דָּם,

וּבַאֲשֶׁר נִשְׂגָּב מֵהֶם לִפְתֹּר,

אִם גָּדְלָה רָעַת הָאָדָם מִסִּכְלוּתוֹ,

אוֹ אִם סִכְלוּתוֹ עוֹלָה עַל רִשְׁעָתוֹ…

גֶּשׁ הָלְאָה!

"גֶּשׁ הָלְאָה!

כִּי הִנֵּה שָׁכַח הָאָדָם לְכַבֵּד אֶת אֲשֶׁר קָרוֹב לוֹ

וְלֶאֱהֹב אֶת אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינָיו,

וּבְרָמְסוֹ בְרַגְלָיו אֶת־הַפְּרָחִים מִסָּבִיב לוֹ

הוּא שָׁר הִמְנוֹנִים לַפְּרָחִים אֲשֶׁר עוֹד לֹא פָרָחוּ,

וּבְיָרְקוֹ מְלֹא פִיו לַמַּעְיָן, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּא שׁוֹתֶה,

הוּא חוֹלֵם בְּצִמָּאוֹן עַל מַעְיָנִים, אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִבְקָעוּ.

וּבְנָשְׂאוֹ אֶת נַפְשׁוֹ לַמְּרוֹמִים, אֲשֶׁר לֹא רָאָם,

הוּא בָז לֶהָרִים, אֲשֶׁר עַל בָּמוֹתֵיהֶם יִדְרֹךְ

וְטוֹפֵל עֲלֵיהֶם כָּזָב,

כַּאֲשֶׁר טָפַלְתָּ זֶה עַתָּה…

גֶּשׁ הָלְאָה!

אָז כַּאֲשֶׁר יָשׁוּבוּ הֶהָרִים לִהְיוֹת רְחוֹקִים מִמְּךָ,

אָז אוּלַי תָּשׁוּב לְהַעֲרִיצָם

בַּאֲשֶׁר רְחוֹקִים הֵמָּה"…

וּבְעוֹד רֶגַע –

וְהַגַּמָּדִים אָחֲזוּ בְסַדְנֵי הָרַכֶּבֶת

וַיְטַלְטְלוּהָ טַלְטֵלָה,

וּבְעוֹד רֶגַע שָׁטְפָה אֶת עֵינַי

אוֹרָה בְהִירָה וְחַמָּה,

וּבְהַבִּיטִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן,

וְהִנֵּה מַבְרִיקָה־מַזְהִיבָה

אֶרֶץ מִישׁוֹר רְחָבָה;

רַק הַרְחֵק הַרְחֵק

יַכְחִילוּ הֶהָרִים

בִּצְעִיף תְּכֵלֶת פֶּלִאי,

וְכַאֲשֶׁר יֵלְכוּ וְיִרְחֲקוּ

כֵּן יִפָּלֵא הוֹדָם הַנַּעֲרָץ

וְכֵן יִקְסֹם לִי,

וְכֵן תִּשְׁאַף אֲלֵיהֶם נַפְשִׁי,

אֲלֵיהֶם, הָרְחוֹקִים…