לֵיל חֹרֶף. הַסּוּפָה נוֹהֲמָה, מִתְיַפַּחַת, מְיַלֶּלֶת,
מְאַמֶּצֶת פִּתְאֹם כֹּחוֹתֶיהָ וְטָסָה לַמֶּרְחָק בִּשְׁרִיקָה
מִתְפַּלֶּשֶׁת בַּעֲרֵמוֹת־שֶׁלֶג וּמְפַזַּרְתָּן כְּאָבָק לְכָל־עֵבֶר,
מִשְׁתַּתֶּקֶת רֶגַע, צוֹחֶקֶת צְחוֹק־שִׁגָּעוֹן וְקוֹפְצָה עַל הַגַּג,
נִכְנֶסֶת בַּאֲרֻבַּת־הַגַּג לְתוֹךְ הָעֲלִיָּה הָאֲפֵלָה,
מְרַשְׁרֶשֶׁת שָׁם עַל הֶעָפָר הַנִּקְשֶׁה מִקֹּר,
מְקַשְׁקֶשֶׁת בֵּין כְּלֵי־הַפֶּסַח הַצְּבוּרִים בַּזָּוִית,
מְרַקֶּדֶת וְצוֹחֶקֶת וּמְיַבֶּבֶת וּמַטֶּלֶת אֵימָה
עַל אִמִּי הַסּוֹרְגָה כְפוּפָה אֶת־פֻּזְמָקָהּ
לְאוֹר מְנוֹרָה כֵהָה.
הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר מְלַחֶכֶת בְּלִי־תֵאָבוֹן
אֶת־הָעֲנָפִים הַלַּחִים,
עַנְפֵי הַדֻּבְדְּבָן הַזָּקֵן, הָאַחֲרוֹן.
הָאֻמְנָם הָדַרְתִּי אֶת־שֵׂיבָתוֹ?
הָאֻמְנָם יָרֵאתִי מִפָּנָיו?
אוֹ אוּלַי רַחֵם רִחַמְתִּיו?
הֵן בְּצִלּוֹ הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי
בִּהְיוֹתִי עוֹד רַךְ וְטָלוּל,
עַל עֲנָפָיו טִפַּסְתִּי
אַךְ הֵחֵלּוּ שְׁרִירַי לִנְבֹּט,
נִצָּתוֹ הַלְּבָנָה
רָעֲפָה עַל רֹאשִׁי
בְּלֵילוֹת הָאָבִיב,
בִּשְׁתוֹתִי תַחַת סְבָכָיו לְשָׁכְרָה
מִכּוֹס הָאַהֲבָה הַגּוֹעֶשֶׁת
לִנְגֹהוֹת לְבָנָה שׁוֹתֶקֶת…
הָאֻמְנָם הָדַרְתִּי אֶת־שֵׂיבָתוֹ?
אֶת־אֶחָיו הַצְּעִירִים, הַנּוֹשְׂאִים פֶּרִי
גִּדַּעְתִּי זֶה־כְּבָר
גִּזְעֵיהֶם הַצְּעִירִים, הָרַעֲנַנִּים,
שְׁקוּיֵי עֲסִיס־הַחַיִּים
הָיוּ זֶה־כְבָר לְמַאֲכָל
לַתַּנּוּר הָרָעֵב.
אַךְ מִדֵּי קְרֹב גַּרְזִנִּי
אֵלָיו, אֶל הַזָּקֵן,
נִרְתַּעְתִּי לַאֲחוֹרָי,
הַגַּרְזֶן נִשְׁמַט מִיָדִי
וְעַל הַשֶּׁלֶג הַנּוֹצֵץ
הִבַּטְתִּי וְלֹא רָאִיתִי דָבָר,
מִלְּבַד זְנַב עוֹרֵב שָׁחוֹר
הַמְּדַדֶּה עַלַ־יַד הַגָּדֵר.
שְׁחוֹר, שְׁחוֹר, שְׁחוֹר…
הֵגִּנָּה הַלְּבָנָה הָפְכָה כֻלָּה שָׁחוֹר,
הֵגִּנָּה הָרֵיקָה, הַגְּדוּעָה,
רַק עוֹרֵב לָבָן קִרְקֵר בָּאַוִּיר הַשָּׁחוֹר…
וְאוּלָם הַיּוֹם הִתְנַכַּלְתִּי אֵלָיו בְּעָרְמָה,
כְּשׁוֹדֵד־לַיְלָה הִתְגַּנַּבְתִּי אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו,
וְרַק נָגַע גַּרְזִנִּי בִקְלִפָּתוֹ הַקְּפוּאָה –
הֶאָח, מַה־נָּעֲמָה לִי אַכְזָרִיוּתִי הַכְּבֵדָה!
הֶאָח, מַה־שָּׁכַרְתִּי מֵרִשְׁעוּת לוֹהֶטֶת וּמְתֻקָּה!
וְגַם אֶת־אֶנְקוֹת אִמִּי הַקּוֹפְאָה מִקֹּר שָׁכַחְתִּי,
וְגַם הִצְטַדֵּק לֹא הִצְטַדַּקְתִּי לִפְנֵי קָרְבָּנִי הַנָּקִי,
רַק הִכֵּיתִי, הִכֵּיתִי, הִכֵּיתִי…
רְסִיסֵי־כְפוֹר חַדִּים עִם שְׁבָבִים קָרִים, קֵהִים,
הִתְנַפְּצוּ אֶל־פָּנַי וְאֶל־עֵינַי
וַאֲנִי הִכֵּיתִי, הִכֵּיתִי.
כְּאִלּוּ נִקַּמְתִּי מִמֶּנּוּ נִקְמַת כָּל־הָעוֹלָם הַשָּׁדוּד,
הַמְטֻנָּף וְהַמְטֻמָּא,
הַקּוֹפֵא וְהָרָעֵב,
כְּאִלּוּ נִקַּמְתִּי מִמֶּנּוּ
אֶת־דַּם־הֶבֶל וְאֶת־דַּם־קַיִן יַחַד,
אֶת־רִשְׁעוּת הַחַיִּים וְאֶת־כְּאֵבָם
וְגַם אֶת־רִשְׁעוּתִי וְגַם אֶת־כְּאֵבִי,
כִּי עַל־כֵּן כָּל־הָעוֹלָם הֶבֶל וְקַיִן יַחַד,
כִּי עַל־כֵּן גַּם אָנֹכִי הֶבֶל וְקַיִן יַחַד,
כִּי עַל־כֵּן כָּל־יְצוּר הֶבֶל וְקַיִן יַחַד
עַל הָאֲדָמָה הַזֵּדָה וְהָאֻמְלָלָה…
הִכֵּיתִי, הִכֵּיתִי, הִכֵּיתִי – – –
הָאֵשׁ בַּתַּנּוּר מְלַחֶכֶת בְּלִי־תֵאָבוֹן
אֶת־הָעֲנָפִים הַלַּחִים,
עַנְפֵי הַדֻּבְדְּבָן הַזָּקֵן, הַדֻּבְדְּבָן הָאַחֲרוֹן.
סָמוּךְ לַתַּנּוּר יוֹשֵׁב אָבִי,
יוֹשֵׁב רַבִּי חַיִּים, מִי שֶׁהָיָה סוֹחֵר וְעַכְשָׁו אוֹפֵה־לֶחֶם,
וּפָּנָיו חֳמַרְמְרוּ מֵרָעָב.
יוֹשֵׁב מֶנְדִּיל הָאָרֹךְ וְהַצָּנוּם
שֶׁהִתְחִיל יוֹרֵק דָּם
מִשֶּׁנִּפְצַע בְּרֵאָתוֹ בַמִּלְחָמָה,
וּמְסַפֵּר בְּפַעַם הַמֵּאָה
כִּי בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אֲחֻזָּה,
וְשֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו יְמוֹת־הַגְּשָמִים,
אַךְ כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק שָׁם חַם מְאֹד.
לְשֵׁמַע “חַם מְאֹד” אִמִּי מַתְחִילָה נוֹשֶׁבֶת בְּפִיהָ
עַל אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַקּוֹפְאוֹת
וְנֶאֱנָחַת.
אַךְ רַבִּי חַיִּים הַזּוֹעֵם קָם מִמְּקוֹמוֹ בִקְפֵדָה:
"כְּבָר נִמְאֲסָה לִי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ־יִשְׁמָעֵאל…
מוּטָב שֶׁיְּסַפֵּר רַבִּי נִיסָן מַה־כּוֹתֵב הָעִתּוֹן
עַל־דְּבַר הַמִּלְחָמָה…
אָבִי מוֹצִיא לְרֶגַע מִפִּיו אֶת־מִקְטַרְתּוֹ הַמַּעֲלָה צַחֲנָה
(מִשֶּׁאָפֵס הַטַּבַּק הוּא מְעַשֵּׁן מִין עָלִים מַסְרִיחִים),
מַגִּישׁ אֶת־כִּסְאוֹ אֶל־פִּי הַתַּנּוּר
(בֶּהָרוֹת אֲדֻמּוֹת מַתְחִילוֹת מְרַקְּדוֹת פִּתְאֹם עַל פָּנָיו הַחִוְרִים),
מוֹצִיא מִכִּיסוֹ אֶת־הָעִתּוֹן הַמְקֻפָּל,
גּוֹלְלוֹ וּמְחַפֵּשׂ בְּעַיִן מְנֻסָּה
אֶת “יְדִיעוֹת הַמִּלְחָמָה”
וּמַתְחִיל קוֹרֵא בְקוֹל צָרוּד.
אַךְ רַבִּי חַיִּים הַזּוֹעֵם מַפְסִיקוֹ כְרֶגַע:
"בְּמָטוּתָא מֵרַבִּי נִיסָן, יֶּחְדַּל־נָא, יֶחְדַּל־נָא…
כְּבָר קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי אִיזוֹנְצוֹ זֶה!
מֵילָא מֵרוּסְיָה – מְחוּיָב אֲנִי לִסְבּוֹל,
כִּי עַל־כֵּן אֲנִי אֶזְרָח רוּסִי, כִּבְיָכוֹל,
אַךְ לָמָּה לִי לִסְבּוֹל גַּם מֵאִיטַלִּיָּה וְאוֹסְטְרִיָּה?
זֶה יָמִים וְשָׁבוּעוֹת: אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ…
זֶה חֳדָשִׁים וְשָׁנִים: אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ…
יֵלְכוּ לַעֲזָאזֵל יַחַד עִם אִיזוֹנְצוֹ!!"
וְרַבִּי חַיִּים רוֹקֵק בְּכַעַס עַד לְאֶמְצַע הַחֶדֶר.
אָבִי הַטּוֹב מְחַיֵּךְ.
אִמִּי מַנִּיחָה אֶת־פֻּזְמָקָהּ וְנִגֶּשֶׁת אֶל הַתַּנּוּר
לִרְאוֹת אִם כְּבָר בֻּשְׁלוּ תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה.
מֶנְדִּיל הָאָרֹךְ מֵסֵב אֶת־פָּנָיו מִסִּיר תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה
הַמְּפַעְפֵּעַ וּמַעֲלֶה הֶבֶל,
אַךְ עֵינָיו נִמְשָׁכוֹת מֵאֲלֵיהֶן אֶל סִיר תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה,
וּבְקוֹל מְגַמְגֵּם, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מוּרָד לְמַטָּה,
הוּא מְסַפֵּר לְאִמָּא שׁוּב,
כִּי בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו יְמוֹת־הַגְּשָׁמִים,
אַךְ כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק שָׁם חַם מְאֹד…
“מַה־זֹּאת? הַאִם הֶחָתוּל הִשְׁתַּגָּע?” –
שׁוֹאֲלָה אִמִּי בַחֲרָדָה. –
“לֹא, זֹאת הַסּוּפָה מְהַפֶּכֶת אֶת־הָעוֹלָם”…
– עוֹנֶה לָהּ רַבִּי חַיִּים רַכּוֹת
(עִם אִמִּי הוּא מְדַבֵּר רַכּוֹת) –
"שְׁבָט כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹד מֵעוֹלָם,
כָּל הָעוֹלָם מְשֻׁגָּע".
אָבִי הַטּוֹב מְחַיֵּךְ:
"כְּשֶׁיִּהְיוּ עֵצִים טוֹבִים לְהַסָּקָה
וְלֶחֶם טוֹב לְאָכְלָה,
אָז יָשׁוּב הָעוֹלָם לִהְיוֹת טוֹב…"
מֶנְדִּיל נֶאֱנָח.
רַבִּי חַיִּים נִגָּשׁ אֶל הַחַלּוֹן, אֶל קֻפְסַת־הַפַּחִים הַקְּטַנָּה
עִם עֲלֵי־הַקְּטֹרֶת הַמַּסְרִיחִים,
גוֹלֵל פַּפִּירוֹסָה
וְרוֹטֵן:
“לֹא טַבַּק וְלֹא לֶחֶם… הֲרֵי לְךָ אִיזוֹנְצוֹ!…”
אַךְ רִטּוּנוֹ נִבְלָע בְּיִבְבַת־הַסּוּפָה,
הַמְּתוֹפֶפֶת עַל הַחַלּוֹן כְּמִתְגָּרָה בְרַבִּי חַיִּים
וּמְיַבֶּבֶת וְלוֹעֶגֶת: אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ…
אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ
שֶׁמֶשׁ סוֹף־אֱלוּל הַדְּרוֹמִית
מְלַטְּפָה בְאוֹרָהּ הָרַךְ וְהַמָּתוֹק
אֶת־עֵינָי.
עַל גֶּשֶׁר אֲרָעִי
עָמְדָה לְפִתְאֹם הָרַכֶּבֶת
מֵעַל לַנָּהָר.
וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא.
עַל גְּבָעוֹת רְחוֹקוֹת
לָהֲטוּ צַמְרוֹת אִילָנוֹת.
עַל גְּבָעוֹת קְרוֹבוֹת הֵפֵזָה הַנְּחשֶׁת
שֶׁל תּוֹתָחִים שְׁבוּרִים.
חֳרָבוֹת חֲדָשׁוֹת
אָבְלוּ בְנָגְהֵי־שְׁקִיעָה.
מִתּוֹךְ פִּרְצֵי בָתִּים מְרֻטָּשִׁים
עָפוּ סִיסִים
לְנֹכַח הַמַּעֲרָב הַבּוֹעֵר.
אוֹר־שׁוֹשָׁן רַךְ
נָח עַל מַצַּע־הָאֲבָנִים.
חֲלוּקֵי־אֲבָנִים לְבָנִים,
אַבְנֵי נְהַר־אִיזוֹנְצוֹ.
אָכֵן זָר אַתָּה אִיזוֹנְצוֹ:
לְאַרְכְּךָ חֶצְיְךָ אֲבָנִים,
אֲבָנִים לְבָנוֹת מְצֻחְצָחוֹת,
וְחֶצְיְךָ מַיִם כְּחֻלִּים
כְּמֵי־הַיָּם.
לָבָן וְכָחֹל!
וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָבָן וְאָדֹם…
אַךְ אֵלֶּה לֹא עֲצָמוֹת, כִּי אִם אֲבָנִים,
אֲבָנִים לְבָנוֹת מְצֻחְצָחוֹת…
וְאַיֵּה הַדָּם?
יָמִים וְשָׁנִים
עָמְדוּ עַל הַגְּבָעוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה
עַנְקֵי־נְחשֶׁת,
אֲשֶׁר הִרְעִימוּ יוֹם וְהִרְעִימוּ לַיְלָה
וְרִפְּדוּ יְצוּעֲךָ בְּרִבְבוֹת אָדָם…
הָאֻמְנָם נֶהֶפְכוּ הָעֲצָמוֹת לַאֲבָנִים?
וְאַיֵּה הַדָּם?!
פִּתְאֹם וַתַּשְׁקֵף הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַיִן לוֹהֲטָה גְּדוֹלָה
לִפְנֵי לֶכְתָּהּ,
הַנָּהָר הִתְפַּלֵּץ, נִבְעוּ מַצְפּוּנָיו:
דָּם…
כֻּלּוֹ דָם…
רַבִּי חַיִּים, אַיֶּכָּה? הַעוֹד לֹא מַתָּ בָרָעָב?
אַף־גַּם עוֹד לֹא חִנְּקוּךָ? אַף־גַּם עוֹד לֹא שְׂרָפוּךָ?
אַף־גַּם עוֹד לֹא קְבָרוּךָ חַיִּים?
אִם־כֵּן, שְׁמַע: לְאוֹר שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
רָאִיתִי אֶת הָאִיזוֹנְצוֹ –
וְהוּא מָלֵא דָם…
אַךְ רַבִּי חַיִּים רוֹטֵן בְּרֹגֶז: "בְּמָטוּתָא, חֲדַל־נָא, חֲדַל־נָא…
זֶה יָמִים וְשָׁבֻעוֹת: אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ,
זֶה חֳדָשִׁים וְשָׁנִים: אִיזוֹנְצוֹ, אִיזוֹנְצוֹ…"
רַבִּי חַיִּים הֵסֵב אֶת־פָּנָיו מִתּוֹךְ תַּרְעֹמֶת.
הַשֶּׁמֶשׁ יָרְדָה אֶל הָאֹפֶק.
עַל יְצוּעַ־הָאֲבָנִים כָּבָה אוֹר־הַשּׁוֹשָׁן הָרַךְ,
לְאָרְכָּן שָׁטְפָה רְצוּעַת מַיִם כְּחֻלָּה.
וְחֶרֶשׁ לָחַשׁ הָאִיזוֹנִצוֹ:
"אֶת־הָעֲצָמוֹת גָּרַפְתִּי
וּמֵהַדָּם אֲנִי נָקִי…
אֲנִי בָא מֵהֶהָרִים,
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם.
וְאִם טְמֵאִים טִמְּאוּנִי –
אֲנִי לֹא נִטְמֵאתִי:
אֲנִי בָא מִן הֶהָרִים,
אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַיָּם…"
מֵהַמַּעֲרָב הַדּוֹעֵךְ שָׁבוּ מִטִּיּוּלָם הַסִּיסִים
אֶל קִנֵּיהֶם בַּבָּתִּים הַמְּרֻטָּשִׁים
אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנָּהָר.
הֶחֳרָבוֹת הִבִּיטוּ בְעֵינַיִם קָמוֹת, נִדְהָמוֹת.
אַךְ בִּנְגֹעַ קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת בְּסִיד הַכְּתָלִים הַמְנֻפָּצִים
נִדְמָה לִי, כִּי הָעֵינַיִם הַקָּמוֹת הִתְחִילוּ פִתְאֹם זוֹלְּגוֹת
דִּמְעוֹת־אֵשׁ
אֶל־תּוֹךְ הַנָּהָר,
וְאִיזוֹנְצוֹ בָכָה אִתָּן
בְּכִי חֲרִישִׁי…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות