לְשֵׁמַע אֹזֶן נָעַמְתְּ לִי, וִינָה,

מֵאָז וּמִקֶּדֶם,

וָאֹהַב אֶת הַצְּחוֹק הָעַלִּיז עַל פְּנֵי תוֹשָׁבַיִךְ

חַסְרֵי־הַדְּאָגָה,

וְאֶת גּוּמוֹת הַחֵן בְּלֶחְיֵי נַעֲרוֹתַיִךְ הַמְּתֻקּוֹת;

אֶת הַוַּלְסוֹת הַבְּהִירוֹת וְהַקַּלּוֹת שֶׁל שְׁטְרַאוּס

אֶת הַפִּקְּחוּת הָעֲדִינָה וְהַנּוּגָה שֶׁל פֶּטֶר אַלְטֶנְבֶּרְג,

אֶת כָּרֵי הַקְּטִיפָה הַצָּרִים

עַל אַדְנֵי חַלּוֹנוֹתַיִךְ

וְאֶת נָשַׁיִךְ הַחֲמֻדּוֹת הַנִּשְׁעָנוֹת עֲלֵיהֶם.

בְּהַשְׁקִיפָן חוּצָה.

גַּם לִפְרַנְץ־יוֹסֵף הַיָּשִׁישׁ שֶׁלָּךְ

הָגִיתִי חִבָּה,

וְאִם כִּי רוּחַ מֶרֶד

הִתְרוֹצֵץ בְּקִרְבִּי מֵעוֹדִי,

וְלִתְפִלַּת “הַנּוֹתֵן־תְּשׁוּעָה”

הָיִיתִי מִשְׁתַּמֵּט מִבֵּית הַתְּפִלָּה.

פְרַנְץ־יוֹסֵף הַיָּשִׁישׁ!

בְּיַלְדוּתִי הֶאֱמַנְתִּי,

כִּי אֵין לוֹ עִנְיָנִים אֲחֵרִים

מִלְּבַד שִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת וַחֲבִיבוֹת

עִם יְהוּדֵי גַלִּיצִיָּה, בַּעֲלֵי פֵאוֹת וּמִצְנָפוֹת,

הַבָּאִים לִרְאוֹת אֶת קיר"ה שֶׁלָּהֶם

וּלְבָרֵךְ “שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ”.

לְשֵׁמַע אֹזֶן נָעַמְתְּ לִי, וִינָה,

וְעַתָּה, בִרְאוֹתִי אוֹתָךְ פָּנִים אֶל פָּנִים

יָקַרְתְּ לִי שִׁבְעָתַיִם.

וִינָה הָרְעֵבָה וְהַיּוֹרֶדֶת!

לֹא עוֹד מַעֲטִירָה יִקָּרֵא לָךְ

וְדֶגֶל קֵיסָר לֹא יִתְנוֹסֵס עוֹד

עַל הַ"בּוּרְג" שֶׁלָּךְ.

רוּחַ סוֹעָה עָבְרָה

וַתַּשְׁבֵּת אֲרָצוֹת וּמֶמְשָׁלוֹת

וַתְּטַאטֵא בְמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד

כִּסְאוֹת קֵיסָרִים וּמְלָכִים,

וְגַם עָלַיִךְ עָבְרָה כוֹס.

מַלְכֵּךְ הָלַךְ בַּגּוֹלָה,

בָּנַיִךְ רְעֵבִים לַלֶּחֶם,

גּוּמוֹת הַחֵן בְּלֶחְיֵי נַעֲרוֹתַיִךְ הַמְּתֻקּוֹת

צָמְקוּ מֵרָזוֹן,

בַּחוּרַיִךְ הַזְּקוּפִים

הוֹלְכִים כְּפוּפֵי רֹאשׁ,

תַּחַת רַגְלַיִם – קַבֵּי עֵץ,

תַּחַת יָדַיִם — שַׁרְווּלִים נְבוּבִים,

שֶׁקְּצוֹתֵיהֶם תְּחוּבִים בַּכִּיסִים הָרֵיקִים;

עַל הָעֵינַיִם הָעַלִּיזוֹת וְהַבּוֹטְחוֹת

מִשְׁקָפַיִם שְׁחוֹרִים;

וּבְנַגֵּן הַמְנַגֵּן הָעִוֵּר

עַל הַגֶּשֶׁר אוֹ בַפַּרְדֵּס

לֹא תִּנָּשֶׂאנָה עוֹד מֵאֲלֵיהֶן רַגְלֵי הַמְּשָׁרְתוֹת הָעוֹבְרוֹת

לָצֵאת בַּמָּחוֹל,

וְיָדַיִם לֹא תוֹשַׁטְנָה לוֹ בִנְדִיבוּת

מַטְבֵּעוֹת מַבְרִיקוֹת…

וִינָה הָרְעֵבָה וְהַיּוֹרֶדֶת!

וּבְכָל זֹאת מַה־יָּקַרְתְּ, מַה־נָּעַמְתְּ לִי,

וַתִּהְיִי בְעֵינַי כְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת פִּלְאֵי תֵבֵל.

עַל שְׂפַת הַדּוּנַאוּ עָמַדְתִּי

בִּשְׁקוֹעַ הַשָּׁמֶשׁ.

מֶרְכָּבוֹת רָקְדוּ,

אוֹטוֹמוֹבִילִים טָסוּ,

נְעָרוֹת חִוְרוֹת הִצְטַחֲקוּ בְחֵן

בְּהִשְׁתּוֹחֲחָן עַל הַמַּיִם.

עַל מִפְרָשִׂים לְבָנִים

רָטְטוּ בַּהֲרוֹת פָּז.

בְּהֶמְיָה עֲמוּמָה

שָׁטְפוּ לְמֵרָחוֹק

גַּלִּים אֲפוּרִים־מֻזְהָבִים.

הֲתַאֲמִינוּ? הֲתַאֲמִינוּ?

גַּם אֵלַי הִצְטַחֲקָה נַעֲרַת חֵן!

וְעֶלֶם עוֹבֵר הִסְתַּכֵּל בְּפָנַי

וּבְעֵינָיו לֹא בָעֲרָה אֵיבָה,

וְאַחַר עָבְרוּ שְׁנֵי אַנְשֵׁי צָבָא

וַתִּסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרִי…

אַךְ הֵם לֹא אָחֲזוּ בְעָרְפִּי

וְלֹא הִשְׁלִיכוּנִי הַמָּיְמָה…

חַ־חַ־חַ־חַ!

הֵן אָנֹכִי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל!

מֵעֵבֶר לַגְּבוּל!

זָקֵן הֲדוּר פָּנִים, אֲשֶׁר עָמַד עַל יָדִי

בְּהִשָּׁעֲנוֹ עַל גֶּדֶר הַגֶּשֶׁר

הִפְנָה אֵלַי פָנָיו בְּתִמָּהוֹן.

נִכְלַמְתִּי,

אַךְ כְּרֶגַע מִהַרְתִּי לְהָסִיר מִגְבַּעְתִּי,

הִשְׁתַּחֲוֵיתִי בְנִמּוּס

וָאֹמַר:

אֲנִי מֵעֵבֶר לַגְּבוּל…

הַזָּקֵן הֵסִיר גַּם הוּא אֶת מִגְבַּעְתּוֹ.

הִרְכִּין רֹאשׁוֹ כִמְעַט־קָט

וַיְמַהֵר לָלֶכֶת…

כְּאֶחָד מִשִּׁבְעַת פִּלְאֵי תֵּבֵל

הָיִית לִי, וִינָה!

בְּחַשְׁמַלִיָּה מְלֵאֲתִי־אָדָם

עֲבַרְתִּיךְ לְאָרְכֵּךְ וּלְרָחְבֵּךְ,

וְאִישׁ לֹא הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִי לְתֻמּוֹ

לְשָׁמְטֵנִי מִתּוֹךְ צְחוֹק דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן

תּוֹד כְּדֵי טִיסַת הַמֶּרְכָּבָה…

מָתַי וְאֵיפֹה נָשַׁמְתִּי אַוִּיר מָתֹק כָּזֶה שֶׁבִּרְחוֹבוֹתַיִךְ?

מָתַי וְאֵיפֹה הָיוּ הָעֵצִים כֹּה יְרֻקִּים

וְהַשָּׁמַיִם כֹּה זַכִּים וַחֲבִיבִים?

גַּם הַכְּלָבִים הָרְעֵבִים, אִם חָרְצוּ עָלַי לְשׁוֹנָם,

עָשׂוּ זֹאת רַק מִתּוֹךְ חֶדְוָה,

וְהַמִּרְצָפוֹת הַמְּרֻפָּשׁוֹת הִבְרִיקוּ בְעֵינַי

כְּמַרְאוֹת מְצֻחְצָחוֹת…

אַךְ בַּלַּיְלָה, בְּשִׁבְתִי בְּחַדְרִי הָאָפֵל בַּמָּלוֹן

בּוֹדֵד וְרָעֵב

וָאַחֲלִיף מַבָּטִים שׁוֹאֲלִים

עִם הַלְּבָנָה הַחִוְּרָה,

שֶׁהָיְתָה, כְּנִרְאֶה, בּוֹדְדָה וּרְעֵבָה כָמוֹנִי

(הַאֻמְנָם אֶתְרַעֵם עָלַיִךְ, וִינָה,

הַמַּשְׂבִּיעַתְנִי תַעֲנוּגוֹת אֵין־קֵץ,

עַל כִּי לֹא נָתַתְּ לִי גַם פַּת לֶחֶם לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנִי?),

בַּלַּיְלָה הָיִיתִי כְנִדְהָם קְצָת

וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי,

הַשְּׂמֵחָה הִיא אוֹ נוּגָה.

בַּלַּיְלָה הִשְׁקִיפָה אֶל חַדְרִי

לְבָנָה גְדוֹלָה וְחִוְּרָה,

כְּהוֹלֵךְ אֳרָחוֹת

עָיֵף וּמִשְׁתַּעֲמֵם,

שֶׁנִּשְׁעַן אֶל כּוֹתֵל בַּיִת לָנוּחַ,

וּמִדֵּי עָמְדוֹ

יַבִּיט בַּחַלּוֹן

לֹא מִסַּקְרָנוּת,

כִּי אִם מִתּוֹךְ פִּזּוּר הַנֶּפֶשׁ…