נִדַּף חֲלוֹם הַבַּלָּהוֹת…

כְּפִשְׁתָּן לִפְנֵי אֵשׁ

כֵּן לִפְנֵי זֹהַר הַבֹּקֶר הַנִּפְלָא

נָמוֹגוּ הַכְּשָׁפִים הַשְּׁחוֹרִים,

אֲשֶׁר בָּהֶם אָסַר אֶת נַפְשִׁי

מְכַשֵּׁף אָרוּר,

וַאֲשֶׁר נֶחְקְקוּ בְנַפְשִׁי

כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן בָּאֵשׁ.

אֵין דָּבָר, כִּי עוֹד כּוֹאֲבָהּ נַפְשִׁי

וְכִי לִבִּי עוֹד נִלְחָץ לִרְגָעִים:

אֵלֶּה הֵן רַק עִקְּבוֹת שַׁלְשְׁלוֹת הַבַּרְזֶל

אֲשֶׁר הֻתְּכוּ כְמַיִם מִזֹּהַר הַבֹּקֶר הַנִּפְלָא,

וּבְהִנָּתְכָם הֻזּוּ רְסִיסִים רוֹתְחִים עַל נַפְשִׁי

וַיַּכְאִיבוּ לָהּ.

אַךְ עַתָּה נַפְשִׁי חָפְשִׁיָּה,

חָפְשִׁית, חָפְשִׁית נַפְשִׁי!

חַי אֲנִי, כִּי צָחַקְתִּי גַּם אָנֹכִי,

וְיַחַד אִתִּי צָחֲקוּ כָל הַנְּעָרִים הָעַלִּיזִים

הַיְחֵפִים, הַשְּׁחַרְחֲרִים,

הַסּוֹבְבִים אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר

וְהַמּוֹשְׁכִים אוֹתִי לְכָל עֵבֶר

וְכָל אֶחָד נִשְׁבַּע לִי שְׁבוּעוֹת אֵמוּן,

כִּי רַק הוּא יֵדַע לְהַרְאוֹת לִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ

אֶת חֲמֻדּוֹת וֵינֵיצִיָּה וּפְלָאוֹתֶיהָ,

וְכָל אֶחָד צוֹעֵק עַל אָזְנִי:

„סַמַּרְקוֹ, סַמַּרְקוֹ!"

   לֹא יָדַעְתִּי, מַה זֶּה „סַמַּרְקוֹ",

אַךְ הַנְּעָרִים הַיְחֵפִים, הַשְּׁחַרְחֲרִים

הָיוּ כָל כַּךְ עַלִּיזִים

הָרוּחַ אֲשֶׁר נָשַׁב מֵהַיָּם כָּל כָּךְ רַעֲנָן,

הַשָּׁמַיִם כֹּה כְחֻלִּים

וְהַשַּׁחַר כֹּה זַךְ וּפוֹרֵחַ,

עַד כִּי הֵבַנְתִּי כְרֶגַע,

כִּי צָפוּן רַב טוּב בְּ„סַמַּרְקוֹ".

נָתַתִּי לַנְּעָרִים קְשִׁיטָה קְשִׁיטָתַיִם,

רָמַזְתִּי לָהֶם, כִּי הֵם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם

לָלֶכֶת לַאֲשֶׁר יֵלֵכוּ,

וָאֲבָרְכֵם בְּחֶדְוָה רַבָּה:

„סַמַּרְקוֹ, סַמַּרְקוֹ…"

אַךְ הַשּׁוֹבָבִים הַשְּׁחַרְחֲרִים

צָחֲקוּ בְקוֹל גָּדוֹל,

וּמִקּוֹל צְחוֹקָם נֵעוֹרוּ הַמַּלָּחִים

הַנָּמִים בְּיַרְכְּתֵי סִירוֹתֵיהֶם

אֲשֶׁר בַּתְּעָלוֹת מִימִינִי וּמִשְּׂמֹלִי,

וּבְשַׁפְשְׁפָם בְּיָדָם הָאַחַת אֶת עֵינֵיהֶם אֲחוּזוֹת הַשֵּׁנָה

רָמְזוּ לִי בִּמְשׁוֹטֵיהֶם אֲשֶׁר בְיָדָם הַשְּׁנִיָּה

לָבוֹא אֶל סִירוֹתֵיהֶם,

בְּבָרְכָם אוֹתִי אֲגַב אֻרְחָא בְקוֹלֵי קוֹלוֹת:

„סַמַּרְקוֹ, סַמַּרְקוֹ…"

– סַמַּרְקוֹ, סַמַּרְקוֹ!

בֵּרַכְתִּים גַּם אָנֹכִי

בְּחֶדְוָה רַבָּה;

וְהִנֵּה אֲנִי טָס בְּסִירָה קַלָּה,

סִירָה שְׁחוֹרָה כְפוּפַת חֹטֶם,

לִבְנַת מִפְרָשׂ, רְפוּדַת שְׁטִיחִים.

אֲנִי נִשָּׂא בֵּין אַרְמוֹנוֹת הַמִּתְנוֹסְסִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם,

אֲנִי עוֹבֵר מֵרְחוֹב מַיִם לִרְחוֹב מַיִם

וּמִסְתּוֹבֵב בְּסִמְטָאוֹת צָרוֹת, סִמְטוֹת מַיִם.

חַכְלִיל הַבֹּקֶר עַל תְּכֵלֶת הַמַּיִם,

חַכְלִיל הַבֹּקֶר עַל לֶחְיֵי הַיְפֵהפִיּוֹת

הַצּוֹחֲקוֹת אֵלַי מֵהַחַלּוֹנוֹת,

חַלּוֹנוֹת הֵיכָלִים הַנִּשָּׂאִים מִתּוֹךְ הַמַּיִם.

הַאִם לֹא הֵיכְלֵי תְהוֹמוֹת אֵלֶּה,

הֵיכְלֵי שַׂר הַיָּם,

אֲשֶׁר עָשׂוּ פִתְאֹם צְחוֹק לָהֶם

וְצָפוּ לְמַעְלָה

מִמַּעֲמַקֵּי תְהוֹם

יַחַד עִם שׁוּרוֹת הָעַמּוּדִים

אֲשֶׁר לִפְנֵי מַעֲלוֹת שֵׁישָׁם,

וְעִם הַסִּירוֹת הַיָּפוֹת,

סִירוֹת מָשׁוֹט וְקִיטוֹר וְחַשְׁמַל.

הַקְּשׁוּרוֹת לָעַמּוּדִים,

וְעִם הַבְּתוּלוֹת הַנָּאוֹת,

בְּתוּלוֹת־הַמַּיִם,

אֲשֶׁר בְּתוֹכָם פְּנִימָה?

הַאִם לֹא בְתוּלוֹת־מַיִם אֵלֶּה

הַנִּשְׁקָפוֹת אֵלַי מֵאֶשְׁנַבֵּי הַטִּירוֹת

וְקוֹרְצוֹת לִי בְעֵינֵיהֶן הַשְּׁחוֹרוֹת, הַצּוֹחֲקוֹת

צְחוֹק שָׁמַיִם וּתְהוֹמוֹת?

אַךְ בְּטֶרֶם אַסְפִּיק לְהָשִׁיב צְחוֹק עַל צְחוֹקָן

וּלְבָרְכָן בְּחֶדְוָה: סַמַּרְקוֹ!

וְהִנֵּה הַמַּלָּח הַזָּקֵן אַמִּיץ הֶחָזֶה וּשְׁזוּף הַפָּנִים

נִלְחַץ בִּשְׂפַת סִירָתוֹ אֶל שְׂפַת הַתְּעָלָה,

וּבְהַרְאוֹתוֹ לִי עַל רֹאשׁ מִגְדָּל גָּבֹהַּ שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ

אָמַר בִּצְחוֹק הֲנָאָה וְגַאֲוָה:

סַמַּרְקוֹ!

חַ חַ חַ, חַ חַ חַ!

עוֹד רַגְלִי הָאַחַת בַּסִּירָה

וְהַשְּׁנִיָּה עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה

וַאֲנִי כֻלִּי מְרַטֵּט מִצְּחוֹק…

הִנֵּה פִתְרוֹן הַחִידָה!

הִנֵּה פֵשֶׁר הַתַּעֲלֻמָה!

סַן־מַרְקוֹ, סַן־מַרְקוֹ…

הֲלֹא זֶה הַמִּגְדָּל הַמְּפֹאָר

עַל שֵׁם רַבִּי מַרְקוּס הַקָּדוֹשׁ,

מָגֵן וֵינֵיצִיָּה וּמוֹשִׁיעָהּ,

אֲשֶׁר עוֹד בְּיַלְדוּתִי

הָכְרַחְתִּי לְשַׁנֵּן אֶת שְׁמוֹ עַל פֶּה

מִתּוֹךְ סֵפֶר הַגֵּיאוֹגְרָפִיָּה שֶׁלִּי,

פֶּן יִתְנַכֵּל אֵלַי מוֹרִי, שׂוֹנֵא הַיְּהוּדִים,

וְהִכְשִׁילַנִי בַבְּחִינָה…

לַשָּׁוְא אֵלַי מוֹרִי הִתְנַכֵּל, שׂוֹנֵא הַיְּהוּדִים,

בַּבְּחִינָה הַהִיא לֹא נִכְשַׁלְתִּי,

אַךְ בְּהַגִּיעַ יוֹם מַסָּה אֲמִתִּי

נִשְׁכְּחָה מִלִּבִּי כָל תּוֹרָתִי

וָאֶהְיֶה לִצְחוֹק בְּעֵינֵי נַעֲרֵי וֵינֵיצִיָּה

הַשְּׁחַרְחֲרִים, הַיְחֵפִים,

הָעַלִּיזִים.

וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמִגְרַשׁ סַן־מַרְקוֹ הַנִּרְחָב

וְצוֹחֵק,

וְלֹא צַר לִי, כִּי נִשְׁכְּחָה מִמֶּנִּי תוֹרַת יַלְדוּתִי.

הִשָּׁכַחְנָה, הִשָּׁכַחְנָה, תּוֹרוֹת!

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה בְיוֹם מַסָּה לֹא תוֹעַלְנָה,

וְרַק כְּשֶׁאַתֶּן נִשְׁכָּחוֹת

יֵשׁ שֶׁתָּסֵבְנָה לַנֶּפֶשׁ

חֶדְוָה לֹא־צְפוּיָה…

הִשָּׁכַחְנָה, הִשָּׁכַחְנָה, תּוֹרוֹת!

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹטֶפֶת בְּאוֹרָהּ הַחַכִלִיל

אֶת מִגְרַשׁ סַן־מַרְקוֹ הַנִּרְחָב.

יוֹנִים, הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים,

יוֹרְדוֹת, עוֹלוֹת,

מִסְתּוֹבְבוֹת

בְּאַוִּיר הַתְּכֵלֶת

מִמַּעַל לַמִּגְרָשׁ הַלָּבָן.

בְּצִלְצוּל כַּבִּיר וּמְעוֹדֵד

מַרְעִים הַפַּעֲמוֹן

מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל.

בַּת־וֵינֵיצִיָּה עֲדִינָה

דַּקַּת רֶגֶל

זְקוּפַת קוֹמָה,

שְׁחוֹרַת עַיִן,

לְבוּשַׁת בִּגְדֵי אֵבֶל

עוֹבְרָה מִמּוּלִי.

הֶאָח! מַה מַזְהִירוֹת עֵינֶיהָ מִבַּעַד לִצְעִיף הָאֵבֶל הַשָּׁחוֹר!

הֶאָח! מַה נְעִימָה בַת צְחוֹקָהּ מִבַּעַד לַהִינוּמָה הַשְּׁחוֹרָה!

הִשָּׁכַחְנָה, תּוֹרוֹת, הִשָּׁכַחְנָה…

מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל אֲנִי צוֹפֶה

לְכָל עֲבָרִים;

   מֶרְחֲבֵי יָם.

   יְרַק פַּרְדֵּסִים.

   זְהַב שָׂדוֹת.

   לֹבֶן הֵיכְלֵי שַׁיִשׁ.

מַה נִּפְלָא הָעוֹלָם!

מַה גָּדוֹל הָעוֹלָם!

מָה רַב בּוֹ הָאַוִּיר!

וּפִתְאֹם אֲנִי נֶאֱנָק: מַה כָּבֵד הָיָה הָעֹל!

אֲהָה, מַה כָּבֵד הָיָה הַעֹל!…

וּכְאֵב לוֹהֵט סוֹחֵף אֶת לִבִּי,

כְּאֵב אֲשֶׁר אֵין לוֹ אֲרֶשֶׁת,

כְּאֵב עַל עֶלְבּוֹן הָאָדָם:

מִשְּׁמֵי הַתְּכֵלֶת הָעֲמֻקִּים, הָאֵין־סוֹפִים, הַטְּהוֹרִים, הַקֹּרְנִים,

הַבִּיטָה, אֱלֹהִים, וּרְאֵה מֶה הָיָה לָנוּ!…

אַךְ מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת נוֹשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה

וּמְשִׁיבָה אֶת נַפְשִׁי.

צַהֲלַת נְעוּרִים

מְמַלְאָה אֶת לִבִּי,

וְנִרְגָּשׁ מֵרֹב יֹפִי

וְשִׁכּוֹר מֵרֹב אַוִּיר

אֲנִי טוֹבֵל אֶת עֵטִי בְכֹחַ

בַּדְּיוֹתָא הַקְּבוּעָה בַשֻּׁלְחָן

אֲשֶׁר עַל מַעֲקֵה הַמִּגְדָּל

וְכוֹתֵב לְרֵעִי הַמְּשׁוֹרֵר:

„מַה כָּבֵד הָיָה הַעֹל, רְחִימָאִי!

אֲהָה, מַה כָּבֵד הָיָה הַעֹל…"

הַאִם לֹא הֲנִידוֹתָ רֹאשׁ, רְחִימָאִי,

בְּקָרְאֲךָ דְּבָרַי הַמְּעַטִּים וְהַזָּרִים?

אַךְ אֲנִי הָיִיתִי אָז שִׁכּוֹר,

עַד לִכְאֵב שִׁכּוֹר,

שִׁכּוֹר עַד לְאשֶׁר!

הִשָּׁכַחְנָה, תּוֹרוֹת!

הִמָּחוּ, זִכְרוֹנוֹת!

אֲנִי לֹא יְהוּדִי נוֹדֵד, מְתֹעָב וְנִדְכָּא,

הַמְּגֹאָל מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

בָּרֹק וּבַדָּם:

אֲנִי לֹא אָדָם עָיֵף, בֵּן הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים,

הַנִּקְלָע כִּבְכַף הַקֶּלַע

בֵּין מוֹרָשַׁת פִּרְאֵי הַמְּעָרוֹת

וּבֵין יֵעוּדֵי עֲתִידִים רְחוֹקִים – –

אָנֹכִי עֶלֶם אִיטַלְקִי,

אָמָן צָעִיר וְרַעֲנָן, אוֹהֵב חַיִּים וְיוֹדֵעַ אַהֲבָה

מִנִּצָּנֵי הָרֵינֵיסַנְס.

מַמְלַכְתִּי: הַצְּבָעִים, הַשִּׁירָה, הָאַהֲבָה, הַיַּיִן.

וְעַל כֻּלָּם: הָאַהֲבָה.

לְאַט לְךָ, הַמַּלָּח, לְאַט…

הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לַעֲרֹב

דְּמָמָה בַתְּעָלָה.

אֶל כָּתְלֵי הַחוֹמוֹת מִתְדַּפְּקִים הַמַּיִם בַּלָּאט.

אַל הֶגֶה, הַמַּלָּח!

הִנֵּה חָרַק הַמַּנְעוּל בְּשַׁעַר הַמִּנְזָר הָעַתִּיק.

אֶל מַעֲלוֹת הָאֶבֶן הַלְּבָנוֹת הַטּוֹבְלוֹת חֶצְיָן בַּמַּיִם

יָצְאָה נְזִירָה עֲטוּפַת מַסֵּכָה,

הֵרִימָה הַשֹּׁבֶל,

קָפְצָה כִּצְבִיָּה לַסִּירָה הַמְחַכָּה מִתַּחַת,

הִכְּתָה בַמָּשׁוֹט וְאֵינָהּ…

אַל הֶגֶה, הַמַּלָּח!

…בְּהֵיכָל הַשַּׁיִשׁ, בְּגַן הָאֶתְרֹגִים,

עַל שְׂפַת הַמִּשְׁבָּרִים הַהוֹמִים

תְּחַכֶּה הַנְּזִירָה הַצְּעִירָה, הַפּוֹרְחָה,

לְדוֹדָהּ.

מִצֵּאת סַהַר כֶּסֶף עַל גַּן הָאֶתְרֹגִים

עַד הַאְדִּים הַשַּׁחַר אֶת קֶצֶף הַגַּלִּים

הַמְּלַחֲכִים מַעֲלוֹת הַהֵיכָל

יִתְלַקַּח בְּהֵיכַל הַשַּׁיִשׁ

הַמִּשְׁתֶּה הָעַלִּיז, הַסּוֹעֵר.

בְּתָא הַתַּעֲלֻמוֹת עִם פִּתְחֵי הַסְּתָרִים

הַמּוּצָף אוֹר נַבְרְשׁוֹת בְּדֹלַח,

הַמְּרֻפָּד מֵרְבַדִּים מִמַּסָּד עַד טְפָחוֹת

וּמְנֻפֶּה בְּבָשְׂמֵי עֲרָב וּמִצְרַיִם

יָרִיעַ צְחוֹק שִׁכָּרוֹן, יְצַלְצֵל יְלֵל תַּעֲנוּגִים,

שִׂפְתֵי וֶרֶד יִתְחָרוּ בְשׁוֹשַׁנֵּי שַׁלְהֶבֶת,

לֹבֶן שָׁדַיִם יִתְעָרֵב בְּלֹבֶן חֲבַצָּלוֹת

וּבָשְׂמֵי עֲרָב וּמִצְרַיִם בְּרֵיחַ גְּוִיוֹת פּוֹרְחוֹת…

אַךְ בְּהַאְדִּים קַו רִאשׁוֹן לַשַּׁחַר אֶת קֶצֶף הַגַּלִּים

הַמְּלַחֲכִים מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ

תִּקְפֹּץ מִמַּעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ

לַסִּירָה הַמְּחַכָּה מִתַּחַת

נְזִירָה עֲטוּפַת מַסֵּכָה.

בַּהֵיכָל הַלָּבָן, בְּגַן הָאֶתְרֹגִים

תִּהְיֶה דְמָמָה,

רַק חֶרֶשׁ יִתְנַפְּצוּ לַכְּתָלִים

גַּלֵּי הַבֹּקֶר

הַחַכְלִילִים מִנָּגְהֵי הַשַּׁחַר…

כְּבָר יָרַד הַלַּיְלָה

עַל הַמַּיִם

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי שָׁט עַל הַתְּעָלוֹת,

יוֹצֵא אֶל הַיָּם וְנִכְנָס שׁוּב לַתְּעָלוֹת

וְנֶעֱצָר לְרֶגַע תַּחַת גֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת

הָרָקוּעַ בֵּין אֲגַפֵּי אַרְמוֹן הַדּוֹגִ’ים,

אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַתְּעָלָה.

גֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת!

מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא מִגֶּשֶׁר זֶה

הָשְׁלְכָה הַמַּיְמָה

בִּפְקֻּדַּת הַדּוֹגִ’ים

גַּם הַנְּזִירָה אֲהוּבָתִי

אֲשֶׁר נִתְפְּשָׂה בְחֶטְאָהּ…

בִּמְקוֹם הָאַהֲבָה שָׁם גַּם הַחֲטָאִים,

שָׁם הַיִּסּוּרִים וְגַם הַמָּוֶת,

אַךְ בְּרוּכָה הֱיִי, הָאַהֲבָה!

מֵהַשָּׁמַיִם הָאַפְלוּלִים קוֹרְצִים הַכּוֹכָבִים

בַּעֲלִיצוּת אַהֲבָה.

סִירוֹת מְלֵאוֹת מְזַמְּרִים וּמְזַמְּרוֹת

הִכְתִּירוּנִי בְמִפְרַץ הַיָּם.

כֵּן! אֵלֶּה לֹא נִצָּנֵי הָרֵינֵיסַנְס,

אֵלֶּה מְזַמְּרִים עֲנִיִים

הַמְּבַקְּשִׁים טֶרֶף לְפִּיהֶם,

אַךְ הֵם שָׁרִים לֹא עַל הָעֹנִי

וְלֹא עַל הָרָעָב

כִּי אִם עַל „סַנְטָה לוּצִיָּה",

וְשִׁירַת הָאַהֲבָה הָעֲנֻגָּה

נִשֵּׂאת חַיָּה וְסוֹעֲרָה

כְּקֶדֶם, כְּקֶדֶם

בְּדִמְמַת הַלַּיְלָה

עַל גַּלֵּי הַיָּם.

הַמְּשׁוֹטִים לֹא נָעִים;

חֶרֶשׁ זָעִים הַגַּלִּים;

בְּקִמְטֵי הַגַּלִּים

מְרַטְּטִים זַהֲרוּרֵי כוֹכָבִים;

כְּצִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת, נִפְלָאוֹת, צִפֳּרִים צָפוֹת

עִם אַבְנֵי חֵן מַזְהִירוֹת בְּנוֹצוֹתֵיהֶן,

מִתְנוֹעֲעוֹת חֶרֶשׁ עַל הַגַּלִּים

הַסִּירוֹת עֲקוּמוֹת הַחַרְטוֹמִים

הַמּוּאָרוֹת בְּפַנָּסֵי צִבְעוֹנִין,

מִתְנוֹעֲעוֹת חֶרֶשׁ,

גּוֹחֲנוֹת זוֹ לָזוֹ,

נִרְתָּעוֹת זוֹ מִזּוֹ,

וְשִׁירַת אַהֲבָה מְשַׁכֶּרֶת, מְתֻקָּה, סוֹעֲרָה,

נִשֵּׂאת מִמַּעֲמַקֵּיהֶן,

כְּאִלּוּ שָׁרוֹת צִפֳּרִים נִפְלָאוֹת,

צִפֳּרֵי עָבָר רָחוֹק,

עַל אַהֲבַת עָבָר רָחוֹק,

עַל אַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא תָשׁוּב.

זַמֵּרְנָה, צִפֳּרִים, זַמֵּרְנָה…

…אֲהוּבָתִי הַנִּפְלָאָה הָשְׁלְכָה זֶה כְבָר הַמַּיְמָה

מִגֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת…

סַנְטָה לוּצִיָּה…

סַנְטָה לוּצִיָּה…