בְּאִיטַלִּיָּה,
בְּעִיר־חוֹף גְּדוֹלָה,
רַק דָּרְכוּ כַפּוֹת־רַגְלַי עַל אַדְמָתָהּ
סְחָפַתְנִי שִׁירַת־אוֹן אֲדֻמָּה,
וּפַלְגֵי אֵשׁ וָדָם הֵצִיפוּ אָזְנַי
בְּזִרְמָם הַנֶּאְדָּרִי.
בְּאִיטַלִּיָּה,
הַשְּׁקוּיָה רֵיחַ וְרָדִים וְאֶתְרֹגִים
וּסְפוּגָה זְמִיר־הָאַהֲבָה שֶׁל פֶּטְרַרְקָא,
פְּגָשׁוּנִי פָּנִים נַעֲוִים מִמַּשְׂטֵמָה,
מִתַּאֲוַת קְרָב וְחָרוֹן,
וְרֵיחַ אֲבַק־שְׂרֵפָה צָרַב אַפִּי.
בְּאִיטַלִּיָּה,
בַּדָּרוֹם בְּרוּךְ־הַשָּׁמֶשׁ,
קִדְּמַתְנִי זִמְרַת דְּרוֹר וְנָקָם,
שְׁמַעְתִּיהָ כְּבָר בְּעַרְפִלֵּי־הַצָּפוֹן,
וְגִיל וּכְאֵב וְיָגוֹן מִלְּאוּ נַפְשִׁי
בְּשָׁמְעִי אֶת־הַשִּׁירָה.
שְׁמַעְתִּיהָ כְּבָר בַּצָּפוֹן…
בַּעֲלוֹת הָאֵד עַל בִּירַת קֵיסְרֵי רוּסְיָה,
שֶׁצָּמְחָה מִן הַבִּצּוֹת זָרָה וְאַדִּירָה
כִּצְמֹחַ מֵחֲלוֹם־בַּלָּהוֹת כָּבֵד
אַגָּדָה קֹדְרָה וְקוֹסֶמֶת
רְקוּמָה שְׁחוֹר וְזָהָב,
בַּעֲלוֹת הָאֵד, אֵד־עֶרֶב, עַל הַבִּירָה
שָׁמַעְתִּי אֶת־הַשִּׁירָה
בָּרִאשׁוֹנָה.
אָז הָיָה חֹרֶף.
בִּכְפוֹר וְשֶׁלֶג טָבְעָה קִרְיַת־פֶּטֶר.
עַל טִירוֹת־שַׁיִשׁ רָעֲדוּ זַהֲרוּרִים
שֶׁל שֶׁמֶשׁ שׁוֹקְעָה.
מִשְּׂדוֹת־הַכְּפוֹר שֶׁל נֵיבָה הַמַּעֲטִירָה
נָשְׁבָה רוּחַ עַזָּה וְדוֹקֶרֶת,
מַקְפִּיאָה אֶת־הַדָּם.
אַבְקַת־שֶׁלֶג דַּקָּה
הִתְרוֹמְמָה מִלֹּבֶן הַמַּרְצָפוֹת
וְדֹם הִסְתּוֹבְבָה מוּפֶזֶת נָגְהֵי־שְׁקִיעָה
בָּאַוִּיר הָאֲדַמְדָּם־כֵּהֶה,
צְרוּף־הַקֹּר.
עַל סוּס־נְחשֶׁת, סוּס־עֲנָק כְּבַד־אוֹנִים
עִם רֹאשׁ הַכָּפוּף מַטָּה
(מִתּוֹךְ הַכְנָעָה? אוֹ מִתּוֹךְ הִרְהוּרִים?),
עִם רַגְלֵי־אוֹן הַצְּמוּדוֹת לָאֲדָמָה
בְּעִקְשׁוּת עִוְרָה,
עִם רַגְלֵי־אוֹן, שֶׁאָמְנָם לֹא בְנָקֵל
תֵּרוֹמְנָה מֵהָאָרֶץ,
וְאוּלָם בְּהֵרוֹמָן
– הוֹי, גּוּרוּ הַשַּׁאֲנַנִּים! –
כְּאָבָק תְּדִקֶּינָה צוּר־חַלָּמִישׁ
בִּבְעִיטָה אֶחָת – – –
עַל סוּס־נְחשֶׁת כֶּבֶד אוֹן וּתְנוּעָה
הִתְרוֹמֵם פָּרָשׁ,
– גַּם־הוּא כְסוּסוֹ כֶּבֶד אוֹן וּתְנוּעָה,
עֲנָק־נְחשֶׁת בְּתִלְבּשֶׁת־קֵיסָר,
בַּיָּד הָאַחַת רֶסֶן, וּבַשְּׁנִיָּה –
כַּדּוּר־הָאָרֶץ,
הַלּוֹהֵט כֻּלּוֹ מִזַּהֲרוּרִים נוּגִים,
זַהֲרוּרֵי־הַדִּמְדּוּמִים.
עַל־יַד זֹאת הַמַּצֶּבֶת דֹּם נִצַּבְתִּי
בִּנְטוֹת הַשָּׁמֶשׁ.
יָם־קֶרַח גָּדוֹל, נוֹרָא־הוֹד, הִשְׂתָּרַע
בִּשְׁמֵי־הַמַעֲרָב.
אַרְמוֹנוֹת־כְּפוֹר אֲפוּפֵי עָשָׁן קוֹפֵא
הִתְנוֹסְסוּ מִתּוֹכוֹ
וַיִּלְהֲטוּ בְנֹגַהּ וָרד־קוֹדֵר
מִבַּעַד לִצְעִיף־הֶעָשָׁן.
פַּרְפָּרִים צְחוֹרִים עוֹפְפוּ בְלִי־זִמְזוּם,
פַּרְפָּרִים מֵתִים,
וְרוּחַ מַקְפִּיא־דָמִים דָּפַק, דָּפַק,
לֹא יִלֵּל וְלֹא נָהַם,
רַק דָּפַק, דָּפַק,
כְּאִלּוּ פָרָשׁ נֶעְלָם טָס בָּאַוִּיר
לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ לִפְנֵי פֶלִאי הוֹלֵךְ
וּבְשׁוֹט־עֲנָק עַל־סְבִיבוֹ הִצְלִיף.
אַךְ הָחָרְשׁוּ דְּפִיקוֹתָיו שֶׁל הָרוּחַ
מֵהֵד מַנְגִּינָה צְמוּדָה וְאַדִּירָה
שֶׁהָלְכָה וְקָרָבָה.
עוֹד רֶגַע – וּמִמַּחֲבֹא הָעֲרָפֶל
עָם רַב הִתְפֶּרֵץ:
כְּנִשְׁרֵי־דָם הִתְלַבְּטוּ דִגְלֵי־חֹפֶשׁ
וְשִׁירַת־דְּרוֹר הִשְׂתָּעֲרָה כִסְעָרָה:
"נְנַעֲרָה מֵעַל רַגְלֵינוּ
אֲבַק הָעוֹלָם
הַיָּשָׁן וְהָרָקוּב!"
וְנִדְמָה לִי, כִּי נִמְתְּחוּ הַשְּׁרִירִים
בְּרַגְלֵי סוּס הַנְּחשֶׁת,
וְעוֹד מְעַט וְהֵרִים כֹּבֵד־רֹאשׁוֹ
הַשַּׁח לָאָרֶץ
מֵעֹל שְׂעִפִּים סְבוּכִים,
וְעוֹד מְעַט וְהִפִּיל רוֹכְבוֹ חָלָל
בִּבְעִיטָה אַחַת
וְהֵנַע רַעֲמָה – גּוּרוּ הַשַּׁאֲנַנִּים! –
וְטָס וְעָף… הָרֶסֶן מִזְדַּעְזֵעַ
בִּימִין הַפָּרָשׁ,
וְלַהַט אָפֵל פִּתְאֹם הִתְלַקֵּחַ
וַיֹּאחַז אֶת־כַּדּוּר־הָאָרֶץ
אֲשֶׁר בִּשְׂמֹאלוֹ…
וּפִתְאֹם גָּז הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ יָחַד,
כַּדּוּר־הָאָרֶץ כָּבָה,
הַלַּיְלָה יָרַד
כְּעַיִט שָׁחוֹר עַל הַפָּגֶר,
וּבַאֲפֵלַת לֵיל־הַחֹרֶף סָעֲרָה
הַשִּׁירָה הָאַדִּירָה, הַנִּפְלָאָה:
"נְנַעֲרָה מֵעַל רַגְלֵינוּ
אֲבַק הָעוֹלָם
הַיָּשָׁן וְהָרָקוּב!"
“נְנַעֲרָה אֲבַק הָעוֹלָם!…”
וְהַרְבֵּה יָמִים
וְלֵילוֹת רַבִּים
שָׁמַעְתִּי אֶת־הַשִּׁירָה.
שְׁמַעְתִּיהָ בְּיוֹם רָב
בִּנְפֹל מִגְדָּלִים,
מִשְׂגַּבֵּי הֶעָרִיצִים,
עֵת הָרְסָה אֶת־הַשָּׁתוֹת הַנִּרְקָבִים
וְנִעֲרָה בְטִיסַת־דְּרוֹר נֶאְדָּרָה
מְעוֹנוֹת הָאֲרָיוֹת,
וַתַּשְׁמֵט עַנְקֵי־בַרְזֶל מִסּוּסֵיהֶם
לִמּוּדֵי־סֵבֶל,
וַתִּרְמְסֵם וַתִּשְׁחָקֵם לְאָבָק.
אַךְ הָהּ, שְׁמַעְתִּיהָ גַּם עֵת אָח רֹאשׁ אָחִיו הֵתַז
וַיְהִי לְקַיִן הֶבֶל,
עֵת טִאטְאָה בִמְעוּף אַכְזָרִי עִוֵּר
גַּם אָהֳלֵי־דַלִּים
וַתַּשְׁמֵד אוֹצְרוֹת־רָז, עֲמַל־הַחַיִּים,
מוֹרֶשֶׁת־דּוֹרוֹת,
וַתִּשְׁחָקֵם לְאָבָק,
עַד אֲשֶׁר כָּל־הָאָרֶץ מָלְאָה אָבָק;
עַד חֻנְּקָה כָל־נְשָׁמָה,
עַד כָּהֲתָה כָל־עַיִן
מִשִּׁפְעַת אָבָק,
אֲבַק הָעוֹלָם
הַיָּשָׁן וְהֶחָדָשׁ…
"נְנַעֲרָה מֵעַל רַגְלֵינוּ
אֲבַק הָעוֹלָם
הַיָּשָׁן וְהָרָקוּב…"
בְּאִיטַלִּיָּה,
בַּדָּרוֹם בְּרוּךְ־הַשֶּׁמֶשׁ,
קִדְּמַתְנִי זִמְרַת דְּרוֹר וְנָקָם,
שְׁמַעְתִּיהָ כְּבָר בְּעַרְפִלֵּי־הַצָּפוֹן.
שְׁעָרִים הוּגְפוּ
בִּפְזִיזוּת־פְּחָדִים.
עוֹבְרִים־שָׁבִים מִהֲרוּ חֲרֵדִים.
פָּרָשִׁים טָסוּ.
תִּימְרוֹת אָבָק
לְאוֹר הַיּוֹם הֵפֵזוּ.
יְדֵי־עֲמֵלִים נִקְשׁוֹת וַאֲמִיצוֹת
נִפְנְפוּ הַדְּגָלִים.
רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת
נִעֲרוּ הָאָבָק מֵעִקְּבוֹתָן,
אַךְ דָּבַק שׁוּב הָאָבָק בָּרַגְלַיִם
וּבְתוֹךְ הָאָבָק
הַמָּזְהָב מִזַּהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ נִצְחִית
הִתְנוֹצְצוּ כִידוֹנִים, זָעוּ דְגָלִים,
לָהֲטוּ עֵינַיִם, נָפְלוּ פְרָחִים,
הִצְלִיפוּ שְׁבָטִים, פִּעְפְּעוּ חֲרָפוֹת,
סָעֲרָה הַשִּׁירָה,
וְגִיל וּכְאֵב וְיָגוֹן מִלְּאוּ נַפְשִׁי
בְּשָׁמְעִי אֶת־הַשִּׁירָה.
אֵיךְ לֵב לֹא יָגִיל
לְצִלְצַל כְּבָלִים הַנִּתָּקִים
אֵיךְ לֵב לֹא יֶאֱבַל
לְצִלְצַל כְּבָלִים הַנִּרְתָּקִים?
וְאָבָק נִנְעָר, וְאָבָק נִדְבָּק,
וְשֶׁמֶשׁ־עַד מַזְהִיבוֹ דּוּמָם
בִּצְחוֹק הַנֵּצַח, לוֹעֵג דּוּמָם:
"הַאִם לֹא תֵדְעוּ,
כִּי מֵת הָאָדָם,
כִּי נָס כְּבָר לֵחוֹ
גַּם נָחַר שִׁלְדּוֹ
וַיְהִי לְאָבָק,
וּבַאֲשֶׁר יִדְרֹךְ –
רַק אָבָק, אָבָק…
וְגַם שִׁירָתוֹ
וְגַם קִינָתוֹ
הֵן רַק עֲטִישׁוֹת,
אֲשֶׁר יִתְעַטֵּשׁ
מֵרֹב הָאָבָק…"
אַךְ דִּגְלֵי־אֵשׁ הִתְנַפְנְפוּ
בְּחָרוֹן יוֹקֵד כְּלַפֵּי שָׁמֶשׁ,
וְשִׁירַת־דְּרוֹר אַדִּירָה, שְׁקוּיַת־חַיִּים,
הֶחֱרִישָׁה לַעֲגוֹ,
וְגִיל וּכְאֵב וְיָגוֹן מִלְּאוּ נַפְשִׁי
בְּשָׁמְעִי אֶת־הַשִּׁירָה…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות