שֵׁנִית תָּדוּץ לְפָנַי חָסֹן, רַעֲנָן וּמַזְהִיר,

שֵׁנִית תִּצְחַק לִקְרָאתִי, יָם־הַתְּכֵלֶת הַנֶּאְדָּר,

צְחוֹק מְרוֹמִים וּתְהוֹמוֹת וּמִבְטַחִים וּסְעָרוֹת,

צְחוֹק־הַנֶּצַח בַּשֶּׁטֶף וְהַשֶּׁטֶף הַנִּצְחִי.

לֹא זָקַנְתָּ, הָאֵיתָן, וְלֹא כָהֲתָה עֵינְךָ

הַבּוֹלַעַת בַּצָּמָא אֶת כָּל צִבְעֵי־הַחַיִּים

וּפוֹלֶטֶת מִקִּרְבָּהּ צְבָא חֶזְיוֹנוֹת וּמַרְאוֹת:

וְלֹא שַׁח קוֹל־שִׁירֶיךָ רַב הָאוֹן וְהַגָּאוֹן,

אֲשֶׁר יִסְעַר מֵעוֹלָם וְלֹא יֶחְדַּל לְעוֹלָם

וְלֹא יִיעַף מֵהַקְסִים וּמִקְּרֹא לַמֶּרְחַקִּים,

הַמִּתְעַלְּמִים מֵאַחֲרֵי הָעֲרָפֶל הַמְרַטֵּט.

שָׁם, בְּאַחַד מִקִּמְטֵי הָעֲרָפֶל הַמְרַטֵּט,

נָח מַפְתֵּחַ־הַקְּסָמִים, בּוֹ יִפָּתְחוּ הַשְּׁעָרִים

שֶׁל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי, שֶׁל מְחוֹז־הַפִּתְרוֹנִים.

חִתְרוּ, חִתְרוּ, אַמִּיצִים, אֶל עֲבֵי־הָעֲרָפֶל,

הִרְסוּ, הִרְסוּ אֶל הָרֵי הַמִּשְׁבָּרִים הָרוֹתְחִים,

הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם וּבֵין קִיר־הָעֲרָפֶל!

וְאַל תִּירְאוּ, פֶּן יִפְרֹץ בַּמַּעְפִּילִים גַּל זוֹעֵם,

וְאַל תִּירְאוּ פֶּן תֹּאבְדוּ בָעֲרָפֶל הַזּוֹמֵם…

כִּי מִי גִּבּוֹר וּבָחוּר – לְפָנֵיהוּ יִכָּנַע

גַּם הָעַז בַּמִשְׁבָּרִים וְעַל גַּב יִשָׂאֶנּוּ,

כִּי מִי שֹׁאֵף בְּאָמְנָה אֶל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי –

לְפָנֵיהוּ יִקָּרַע הָעֲרָפֶל הַזּוֹמֵם,

צוּרֵי־תְּהוֹמוֹת יְרַפְּדוּ כְשׁוֹשַׁנִּים אֶת שְׁבִילוֹ

וּלְאַרְגְּמָן־מַלְכוּת דַּם־הַפְּצָעִים יֵהָפֵךְ,

וּמִתְנוֹצֵץ בְּדָמוֹ וּמְנַצֵּחַ וְחוֹגֵג

יָבוֹא, גִּבּוֹר וְנַעֲרָץ, אֶל מֵעֵבֶר לַמָּסָךְ,

אֶל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי, אֶל מְחוֹז־הַפִּתְרוֹנִים…

לֹא זָקַנְתָּ, הָאֵיתָן, וְלֹא שַׁח קוֹל־שִׁירֶיךָ!

צְחוֹק עֲלוּמֵי־עוֹלָמִים בּוֹ מְצַלְצֵל וְסוֹעֵר,

נֹעַר עַד בּוֹ רוֹתֵחַ וּמִשְׁתַּפֵּךְ בְּקֶצֶף

זַךְ וְלָבָן וְעָנֹג, לִוְיַת עֶדְנָה לִגְבוּרָה.

רַעֲנַנּוּת־נְצָחִים מִכָּל צְלִיל בּוֹ רוֹעֶפֶת,

וּכְהוֹרִיק הָאָבִיב אֶת כָּל צִמְחֵי־הָאָרֶץ

הִיא מוֹרִיקָה אֶת צַלְעוֹת הַמִּשְׁבָּרִים הַגּוֹלְשִׁים

וּמְשַׁכֶּרֶת הָאַוִּיר בְּנִיחוֹחָהּ הַמַּחְלִים.

לֹא זָקַנְתָּ, הָאֵיתָן, וְעוֹד כֹּחֲךָ אִתְּךָ,

עוֹד כְּקֶדֶם תִּתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים עִם שֶׁמֶשׁ,

תּוֹלִיד גַּיְסוֹת־עֲנָקִים, צִבְאוֹת עַנְנֵי־גְבוּרָה,

תּוֹרִישׁ לָמוֹ לְשַׁדְךָ, חֵילְךָ לָמוֹ תְצַוֶּה,

צְמָא־הַמֶּרְחָב תַּנְחִילֵם, סוֹד־הַדְּרוֹר וְהַנְּדוּדִים

עִם פִּרְפּוּרֵי הָרָזִים שֶׁל גַּעְגּוּעֵי־הַפְרָאָה.

רֶגַע אֶחָד יִתְרַפְּקוּ סְבִיב הוֹרָתָם הַשֶּׁמֶשׁ,

רֶגַע אֶחָד גַּם אַתָּה בִצְחוֹק־אָב תְּלַטְּפֵמוֹ,

בַּעֲרִיסַת־גַּלֶּיךָ אֶת צַלְמֵיהֶם תְּנַעְנַע,

אַחַר יִתְעוּ לַמֶּרְחָב, בַּמֶּרְחַקִּים יִדֹּדוּ

עַל אֲרָצוֹת נוֹשָׁבוֹת וְעַל צִיּוֹת נִשְׁכָּחוֹת,

יִשְּׂאוּ שָׁם גַּעְגּוּעֵיהֶם־גַּעְגּוּעֶיךָ הַטְּמִירִים.

וּבַכֹּל שֶׁיָּבוֹאוּ – אֶת עֲסִיסָם־עֲסִיסְךָ

אֶת מוֹרֶשֶׁת־פִּזְרוֹנְךָ עַל כָּל עֵבֶר יִיצָקוּ;

וּבַכֹּל שֶׁיַּפְרִיאוּ סוֹד־חַיֶּיךָ יָבִיאוּ,

סוֹד הֲוָיָה סוֹעֶרֶת, הַבּוֹרַחַת מִתּוֹכָהּ

וְאֶל תּוֹכָהּ הִיא שָׁבָה וּבוֹרַחַת וְשָׁבָה:

מִמַּעֲמַקִּים לַמְּרוֹמִים וּמִמְּרוֹמִים לַתְּהוֹמוֹת,

רַק אַל נוֹחַ, אַל קָפֹא, כִּי הַנֵּצַח בַּשָׁטֶף!

לֹא זָקַנְתָּ, הָאֵיתָן! לֹא שֻׁנֵּיתָ, הַשַּׁלִּיט!

מֶרְחַקֶּיךָ לֹא הוּצְרוּ, דְּרוֹר־זִרְמָתְךָ לֹא רֻתַּק,

בְּרַק גְּאוֹנְךָ לֹא הוּעַם, זֹהַר־צְחוֹקְךָ לֹא כָבָה…

מִשְּׂשׂוֹנְךָ לֹא גָרְעוּ סְפִינוֹת נוֹשְׂאוֹת־כִּלָּיוֹן,

אֲשֶׁר חָרְשׁוּ עַל גַּבְּךָ בְּבַרְזִלָּן הַכָּבֵד

וַיַּמְטִירוּ שַׁלְהָבוֹת וְעִנּוּיִים וּמָוֶת

עַל הַחוֹפִים הָרְחוֹקִים, עַל הַחוֹפִים הַבּוֹטְחִים.

לֹא שַׁלְוָתְךָ הֶחֱרִידוּ סִירוֹת רוֹאוֹת־לֹא־נִרְאוֹת,

חַיוֹת־יַמִּים חֲדָשׁוֹת, פְּרִיצֵי־תְהוֹם, הוֹלִידָתַם

אַכְזְרִיּוּת־הָאָדָם וְעָרְמָתוֹ הַסְּכָלָה.

לֹא אֶת בְּדָלְחֲךָ דָלְחוּ זִרְמֵי־דָמִים, דַּם־עַמִּים,

שֶׁהֵבִיאוּ אֵלֶיךָ כָּל יְאוֹר וְכָל נַחַל

מִכָּל אַפְסֵי־אֲדָמָה, מִכָּל פִּנָּה נוֹשָׁבֶת;

כִּי מַה דַּם כָּל הָאָדָם מוּל תַּעֲצֻמוֹת־שִׁפְעָתְךָ,

הַשּׁוֹפַעַת וְגוֹבְרָה וּמִתְחַדְּשָׁה כָּל רֶגַע?

אוּלַי רֶגַע רָטַנְתָּ: „מָה־אֱוִילִי הָאָדָם!"

אוּלַי רֶגַע נִחַמְתָּ, כִּי נָתַתָּ לָאָדָם

לַחֲצוֹת מֶרְחֲבֶיךָ וְלִרְמֹס בָּמוֹתֶיךָ,

וְלַעֲטוֹת קְלוֹן־מִפְעָלָיו עֲלֵי דָרֵי־הַתְּהוֹמוֹת.

אַךְ רַק רֶגַע, רַק רֶגַע, וּבַשֵּׁנִי – שָׁכַחְתָּ..

מָה עֲקִיצַת־הַפַּרְעשׁ לַעֲנָק בֶּן־הָאֵלִים?

וּכְרֶגַע – וְשֵׁנִית גֵּא וְאַדִּיר נִשֵּׂאתָ,

מֵעֲרָפֶל לַעֲרָפֶל, מִנִּי אֹפֶק לָאֹפֶק,

וּכְרֶגַע – וְשֵׁנִית זְמִיר־הַנֶּצַח נָשָׂאתָ,

וַעַלִּיזִים לְגִילְךָ בְּרִנּוּנְךָ קָרָאתָ

לְהַבְקִיעַ עַרְפִלִּים וְלַחְתֹּר לַמֶּרְחַקִּים,

אֶל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי, אֶל מְחוֹז־הַפִּתְרוֹנִים…

לֹא זָקַנְתָּ, הָאֵיתָן, לֹא שֻׁנֵּיתָ, הַשַּׁלִּיט!

בְּרַק־גְּאוֹנְךָ לֹא חֻלַּל מִתַּעֲלוּלֵי־הָרֶגַע!

אַךְ אֲנִי אָדָם נִדְכָּא, אַךְ אֲנִי אִישׁ־תּוֹלֵעָה,

וְהַנֶּצַח שְׁכָחַנִי וְהָרֶגַע הוּא רִגְעִי,

וְהַדָּם – דַּם־לְבָבִי, וְהַמַּכְאוֹב – מַכְאוֹבִי…

עִם כָּל זֶבַח שֶׁנֶּעֱרַךְ גַּם תִּקְווֹתַי נִזְבָּחוּ,

וּבַעֲלוֹת עַל הַמּוֹקֵד עֲמַל עַמִּים וְדוֹרוֹת

לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ הָיוּ גַם יְצוּרֵי־חֲלוֹמִי,

וּבְקַלְּלִי אָדָם, אֶת כִּשְׁלוֹנוֹ וּזְדוֹנוֹ,

הֵן יָדַעְתִּי, כִּי תָחוּל קִלְלָתִי עַל רֹאשִׁי,

כִּי אָנֹכִי הַנִּרְצָח וַאֲנִי הָרוֹצֵחַ,

הַכִּשָּׁלוֹן – כִּשְׁלוֹנִי, וְהַזָּדוֹן גַּם זְדוֹנִי

וְהַנֵּצַח שְׁכָחַנִי וְהָרֶגַע הוּא רִגְעִי…

הָהּ… הַנֶּצַח הוּא טָהוֹר וְהוּא גֵאֶה, וְקַר הוּא.

מַחְלְצוֹתָיו לְבָנוֹת וַעֲטַרְתּוֹ מַזְהִירָה,

וְלֹא דָבְקָה הַחֶלְאָה בְאַדֶרֶת־מַלְכוּתוֹ,

וּבִרְאוֹתוֹ אֶת רִגְעִי בִּסְחָבוֹתָיו הַצּוֹאוֹת,

הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו וּמַסְרִיחַ בִּפְצָעָיו

וּמִתְפַּלֵּשׁ כְּתוֹלָע בַּעֲוֹנוֹת וּמְצוּקוֹת,

הָלַךְ הָלְאָה לְדַרְכּוֹ הַנַּעֲלָמָה, הַגְּדוֹלָה.

– מַה־לַּנֶּצַח הַמְּלַבְלֵב וְלָרֶגַע הַנּוֹבֵל?

מַה לְּטֹהַר־עוֹלָמִים וּלְצַחְנַת־הַחוֹלֵף? –

הָלַךְ הָלְאָה לְדַרְכּוֹ הַנַּעֲלָמָה, הַגְּדוֹלָה,

וְאָנֹכִי עִם רִגְעִי, שְׁכוּחֵי־נֶצַח, גַּלְמוּדִים,

הִתְבּוֹסַסְנוּ בַדָּמִים וַנַּסְרִיחַ בַּפְּצָעִים

וַנִּתְפַּלֵּשׁ כַּתּוֹלָע בַּעֲוֹנוֹת וּמְצוּקוֹת…

דַּל וָרֵיק עַתָּה אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ, הָאֵיתָן!

מַה־לִּי עַתָּה תְּשׁוֹרֵר עַל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי –

וּכְבָר אֵין לִי תַעֲלֻמוֹת, אֲשֶׁר אֶשְׁאַף גַּלוֹתָן!

מַה־לִּי תִּקְרָא, הָאַדִּיר, אֶל מְחוֹז־הַפִּתְרוֹנִים –

וּכְבָר נִדְּפוּ וַיֹּאבְדוּ חֲלוֹמוֹתַי בַּסְּעָרוֹת?

דַּל וָרֵיק עַתָּה אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ, הָאֵיתָן!

אַךְ אַל תָּסִיר מִמֶּנִּי אֶת הֲמוֹן־רִנּוּנֶיךָ,

לִצְלִילֵיהֶם נִשְׁמָתִי כְּמִקֶּדֶם קַשָּׁבֶת.

עִם הַמְּעַט, שֶׁגּוֹרָלִי עוֹד לִי הִשְׁאִיר לִפְלֵטָה,

עִם שְׁאֵרִית־שִׂנְאָתִי וְעִם פְּסֹלֶת־אַהֲבָתִי

אֶל הָאָרֶץ הַדַּלָּה, כִּבְדַּת חֵטְא וְיִסּוּרִים,

שָׂרַד קִרְבִּי גַם חִשְׁקִי, חֵשֶׁק רָז לִנְגִינָתְךָ

שָׂרַד כִּלְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ לַהֲמִית־מֶרְחֲבֶיךָ.

שִׁירָה! שִׁיר! מוֹרִיטוּרוּס טֵי סַלּוּטַט, הַנַּעֲרָץ!

מֵאֲפֵלַת־מַעֲמַקַּי זִיו־גְּאוֹנְךָ אֲהַלֵּל!

אִם הַנֶּצַח שְׁכָחַנִי לֹא שְׁכַחְתִּיהוּ אָנֹכִי,

וּבִמְעוּף־מַנְגִּינָתְךָ אֲנִי בּוֹחֵן מְעוּפוֹ,

וּבְשָׁמְעִי אֶת שִׁירְךָ, יֵשׁ שֶׁאֶשְׁכַּח לְפִתְאֹם

כִּי בִזְרוֹעוֹ הַגְּרוּמָה לְפָתַנִי הַמָּוֶת,

וַאֲדַמֶּה לְתֻמִּי, כִּי לְאַרְצוֹת־הַחַיִּים,

אִיֵּי־פֶלֶא חֲדָשִׁים, מוֹבִילֵנִי נְתִיבִי;

וַאֲבִיבִים מַזְהִירִים בִּי מְצִיצִים וְרָנִים,

וְהִמְנוֹנִים כַּבִּירִים כְּפַעֲמוֹנִים לֹא־נִרְאִים

בִּי מְצַלְצְלִים גֵּאִים וּמַסְעִירִים מַעֲמַקַּי.

וּמִשְׁתַּפְּכִים עִם שִׁירְךָ וּמַקְסִימִים וּמוֹשְׁכִים

אֶל מַמְלֶכֶת־הַגִּלּוּי, אֶל מְחוֹז־הַפִּתְרוֹנִים…

וְהַיָּם שָׁר מִקָּרוֹב, וְהַיָּם שָׁר מֵרָחוֹק…

לִבְנֵי־גַב, כְּחוּלֵי־צֶלַע נִשְּׂאוּ הַרְחֵק הַגַּלִּים.

שְׁטוּפֵי־גִיל, סְחוּפֵי־עָצְמָה הֶעְפִּיל מִשְׁבָּר עַל מִשְׁבָּר,

הָדַף גַּל אֶת מִשְׁנֵהוּ, הֶעֱבִיר גַּל אֶת מִשְׁנֵהוּ,

גַּל בְּאָחִיו הִסְתַּבֵּךְ, אִישׁ בִּקְוֻצּוֹת־רֵעֵהוּ,

בְּתַלְתַּלֵּי־הַכֶּסֶף הַמִּתְפַּזְּרִים בָּרוּחַ.

צְפִירָה זַכָּה, מַבְרִיקָה בְאֶצְבָּעוֹת חַכְלִילוֹת

לָטְפָה, סָרְקָה תַּלְתַּלֵּי הָעֲנָקִים הַשּׂוֹחֲקִים.

בָּאֳרָחוֹת כְּחַלְחַלּוֹת, בָּאֳרָחוֹת יְרֻקּוֹת

זָרַע רוּחַ מִתְעַלֵּס זֶרַע פְּנִינִים מַזְהִירוֹת.

עַל מֶרְחָבִים רְחוֹקִים, הָעֲטוּפִים עוֹד צְלָלִים,

זָרְקָה מַלְכַּת־הַבֹּקֶר שְׁטִיחֵי פָז וְאַרְגָּמָן.

מִי זֶה מֶלֶךְ־הַכָּבוֹד, עַל נְתִיבוֹ הַפֶּלִאי

תִּזְרֹק מַלְכַּת־הַבֹּקֶר שְׁטִיחֵי פָּז וְאַרְגָּמָן?

וְעַרְפִלִּים הִתְעַלּוּ, וּמֶרְחַקִּים הִתְגַּלּוּ,

וְהָרוּחַ הִתְעַלֵּס, וְהַשֶּׁמֶשׁ צָחָקָה;

וּמַאֹפֶק לָאֹפֶק נִשָּׂא שִׁיר הָאֵיתָנִים,

שִׁיר לַבֹּקֶר הַדּוֹרֵךְ, שִׁיר לַיּוֹם הַפּוֹרֵחַ…